בפירנצה נולדו בתי אופנת העילית המוכרים גוצ'י ופרגאמו, שהם ממכתיבי הטרנדים הגדולים בתעשייה. המותגים האלה יצאו בעבר בקולקציות והצהרות על שינוי לקו ידידותי יותר לסביבה, האם באמת נהגו כך?
הנה כמה נתונים שגם הם חלק מתעשיית האופנה: בכל שנה מבזבזת תעשיית האופנה כמות של 93 ביליון קוב מים. 100 מיליארד פרטי לבוש מיוצרים בתעשייה הזאת, ו-35% אחוז מהם הופכים לפסולת. 85% מהחומרים הכימיים המשמשים בתהליך עיבוד הטקסטיל נפלטים כחומרי פסולת הגורמים לזיהום הקרקע, האוויר ומי התהום וכ-800,000 טון של פסולת כרום נוצרים בייצור של עורות. מדובר בתעשייה של יופי וזיהום.
על אף המגמה שמציגה תעשיית האופנה של הליכה לקראת מושגים כמו אקולוגיה, אתיקה וקיימות, ניכר שהפוטנציאל מאחורי קונספט אופנת ה"בר-קיימא" עדיין לא קרוב למיצוי. מותגי אפנה עילית רבים מתהדרים בהצהרות על הפסקת השימוש בפרוות בקולקציות האחרונות, אך יחד עם זאת הם ממשיכים לעשות שימוש בטקסטיל מין החי (עורות, צמר ומשי), ומתעלמים מהנזקים הישירים והעקיפים של התעשיות האלה שמשפיעות על כדור הארץ ועל איכות החיים שלנו.
בפירנצה נולדו בתי אופנת העילית המוכרים גוצ'י ופרגאמו, שהם ממכתיבי הטרנדים הגדולים בתעשייה. המותגים האלה יצאו בעבר בקולקציות והצהרות על שינוי לקו ידידותי יותר לסביבה, האם באמת נהגו כך?
קבוצת היוקרה העולמית קרינג, שבבעלותה מותגי אופנה גדולים, ביניהם גם בית האופנה האיטלקי, גוצ'י, מעידה כי היא פועלת שנים רבות ברציפות, ביוזמות סביבתיות וחברתיות הכוללות שימוש בטקסטיל ידידותי לסביבה והשקעות בסטארט-אפים עם חזון דומה. לשם כך, חברת גוצ'י הקימה את פורטל "Gucci Equilibrium" , ובו היא מעדכנת אודות הפעילויות החברתיות והסביבתיות של המותג. הפורטל נועד לשקף לצרכן את מה שהחברה מכנה איזון בין אתיקה לאסתטיקה. באתר ניתן לקרוא על בחירות חומרי הגלם, ניהול פסולת ואריזות ועוד.
לפי הפרסומים של חברת גוצ'י באתר העקרונות המנחים של המותג הם שמירה על כדור הארץ והגנה על מערכות אקולוגיות קיימות. יחד עם זאת, הם עדיין עושים שימוש בטקסטיל מין החי, כאשר השימוש הנפוץ ביותר הוא השימוש בעור.
מאליה עולה השאלה האם הפרסומים של גוצ'י אמינים? תלוי את מי שואלים. בפניה אל מחלקת הקיימות של החברה, נמסר כי על פי התקנות של קבוצת קרינג, גוצ'י ומותגים נוספים תחת הקבוצה, עושים שימוש ב-Metal free leather. מדובר בתהליך ייצור חדש של הטקסטיל מרגע קבלת חומר הגלם מהמשחטות. תפקידו של התהליך החדש הוא להחליף את תהליך החמצון המאסיבי שכולל מתכות ותמיסות, על מנת לשמור על צבעו וצורתו של החומר, בחומרים צמחיים וידידותיים יותר לסביבה. ניתן לקרוא כאן עוד על התהליך. אכן, תהליך היצור החדש מסתמן כידידותי יותר לכדור הארץ, ובכל זאת הייתי מצפה מחברה גדולה שמתיימרת להיות שוחרת אקולוגיה, מוסר ואתיקה לדעת שעצם השימוש בחומר הגלם, גורם לנזקים בלתי הפיכים ועולה לנו במחיר סביבתי שלא נלקח בחשבון: בזבוז מים, פליטת גזי חממה וזיהום אוויר. נוסף על אלה נזכיר את האכזריות. הפשטת העורות מבעלי החיים בעודם בחיים ובגיל ינקות, הם המאפשרים שמירה על איכות חומר הגלם.
בחודש אפריל השנה, הושקה במוזאון של בית האופנה פרגמו שבפירנצה תערוכת The Sustainable Thinking , שתהיה פתוחה לקהל הרחב עד מרץ 2020. בתערוכה מציגים מעצבי אופנה ויצרני בדים וחוטים, רעיונות חדשניים לפרויקטים המשתמשים בטכנולוגיות חדשות שמטרתן לשמור על המערכת האקולוגית שלנו. בין המוצגים ניתן לראות מגפיים עשויות חוטי דייג ממוחזרים, קימונו בעבודת יד מצמר אלפקה אורגני, סנדלים מכותנה אורגנית וסוליית עץ ועוד.
מדובר במיזם מרגש ומעניין, אך במקביל, בחנויות המותג ממשיכים למכור פריטים עשויים חומרים מהחי. יתרה מזאת, בדו"חות הפיננסיים האחרונים של בית האופנה נרשמה עלייה של 6.8% במכירת מוצרי העור בחנויות.
על פי התוכנית העסקית העתידית של המותג, השאיפה היא לקדם בעתיד ליין מקביל לליין הקיים שיפנה אל קהל הצרכנים המבקש לצרוך אופנה אקולוגית ואתית. כלומר, פרגאמו מעוניינים ליהנות משני העולמות. על אף המיזם החדש שקיבל תשומת לב חיובית אצל המבקרים ומגזיני האופנה והאמנות המפורסמים בעולם, נדמה שלפחות במקרה הזה המניעים לא בהכרח טהורים.
בתי האופנה האיטלקיים אכן עושים צעדים ראשונים לכיוון טוב יותר מוסרית ואקולוגית. יחד עם זאת, קשה להתעלם מהתחושה שמדובר בפוליטיקה במיטבה, קפיצה על טרנד שמעלה אותם לכותרות, תורם ליחסי הציבור של המותג, ומושך עוד כמה לקוחות שמתחברים לערכים שבתי האופנה מתיימרים להטמיע.
נדמה שחברות האופנה "משחקות" במוחם של הצרכנים והמבקרים, ומלבד תחושת ההחמצה ישנו הדבר עצמו, העובדה שהתעשייה הזו ממשיכה לעשות נזקים עצומים עם השלכות בלתי הפיכות.
דוגמה מובהקת לכך היא טרנד ה Fur free, שהביא מותגי אופנה רבים לצאת בהצהרות דרמטיות על כך שהם מורידים את הפרוות מהמדפים ומפסיקים לייצר פרוות בקולקציות הבאות. במקום פרוות הוכנסו פרוות סינטטיות, פלסטיות, שאינן מתכלות ושתהליך הייצור והצביעה שלהן מזיק לא פחות ממכירה של פרוות מין החי.
כדי בכל זאת לסיים בנימה חיובית, חשוב לציין שמלבד חינוך לתרבות צריכת אופנה חכמה (קנייה ביד שניה או מיחזור), פותחו בשנים האחרונות טכנולוגיות טקסטיל מרשימות שיוכלו לאפשר תרבות אופנה עשירה ואיכותית. בשנה שעברה הושקה במוזיאון ויקטוריה ואלברט שבלונדון תערוכה מרתקת אודות אותן טכנולוגיות ותהליך הייצור שלהן. בין המוצגים שם היו: דמוי עור שעשוי משאריות של תעשיית היין, בד דמוי משי שעשוי מקליפות פירות הדר, וצביעה של בדים באמצעות תבלינים ופירות. התוצרים הללו הם עמידים, איכותיים, נראים טוב והכי חשוב מתכלים וידידותיים לסביבה. ניתן לקרוא כאן עוד על התערוכה.
