צידו המערבי והפחות מוכר של אגם גארדה

אגם גארדה נפרש בין שלושה מחוזות, וֵנֵטוֹ במזרח טרֵנטִינוֹ בצפון ולומברדיה במערב, כמה מהמקומות המרתקים נמצאים דווקא בחלקו המערבי הלומברדי והפחות מתוייר של האגם הגדול ביותר באיטליה. לפניכם מסלול שנפרש לאורך 95 ק"מ, ובו חמישה מקומות שונים, סַאלוֹ, גַארדוֹנֵה, סירמיונה, דֵזֵנְצַאנוֹ ולִימוֹנֵה. נטבול במעיינות חמים, נסייר בווילות ונריח ריחות הדרים, נגלה כמה סודות של מקומיים, ניסע ברכב, נשוט בסירה וכמובן נאכל טוב.

25/11/2019

מאת: נדיה קרישי

ספרנית בסיפריה הקפיטולרית בורונה, בוגרת האוניברסיטה של העיר, כותבת על תרבות איטליה.

סירמיונה והמעיינות החמים (Sirmione)

סירמיונה נמצאת 43 ק"מ מורונה. כדי להגיע לסירמיונה נוסעים מורונה על הכביש המהיר A4 מילאנו - ונציה, לכיוון מילאנו ויוצאים ביציאה של סירמיונה – Sirmione באוטוסטרדה.

זוהי העיירה הדרומית ביותר של אגם גארדה, זוהי לשון יבשה שאורכה כ- 4 ק"מ, היא עיירת מעיינות חמים מפורסמת. במשך עשרות שנים היא הייתה נקודת תצפית צבאית, וההיסטוריה שלה דומה במובן מסוים לזו של סַאלוֹ (Salò, סבוכה ועשירה) בה נבקר בהמשך. כשמדברים על סירמיונה מבחינה היסטורית, ההקשר הראשון שעולה הוא אל וַלֵריוֹ קַטוּלוֹ - Valerio Catullo המשורר הרומאי הנודע יליד ורונה שהתגורר בוילה על גדת האגם בקצה לשון היבשה.

 

 מה לראות בסירמיונה

"המערות של קטולו" (“Grotte di Catullo”) הן למעשה שרידיה של ווילה רומית שהייתה משכנו של המשורר הנודע. הווילה בסירמיונה הייתה ההשראה לשיריו והיא מתוארת בהם, כיום שרידי הווילה מכוסים בצמחייה רבה שמשווים לה מראה של מערה, המקום הוא אתר ארכיאולוגי ובשנת 2013 ביקרו בו למעלה מ- 215,000 מבקרים. הוא פתוח לביקורים במהלך השבוע, אך סגור ביום שלישי (ובתאריכים 1 בינואר, 1 במאי ו 25 בדצמבר). כרטיס כניסה לאתר עולה 8 אירו (קיים גם כרטיס מוזל - 4 אירו )

לפרטים נוספים.

By Eleiezzi -   Grotte di Catullo

בכניסה לסירמיונה יקבל את פניכם מבצר סְקַלִיגֵ'רוֹ (castello scaligero), הגשר המתרומם הוא נקודת הגישה הרגלית היחידה אל העיר העתיקה. המבצר נבנה בשנת 1278. בימי סתיו שטופי שמש, האור המשתקף במי האגם מחמם את הטירה, ומשרה אווירה נדירה ויפה. ניתן לבקר במבצר כולו, כולל המזח. האתר פתוח כל יום חוץ מיום שני. מחיר הכרטיס נע בין 3 ל 6 אירו (הכניסה לעיר העתיקה ללא תשלום) למידע נוסף.

Capture.JPG

 מבצר סְקַלִיגֵ'רוֹ - סירמיונה   

סירמיונה היא גם עיירת מעיינות חמים חשובה. הימצאותם של מי גופרית ידועה כבר מתקופת הרנסנס, אך המים החמים התגלו בפועל על ידי צוללן רק בשנת 1889. זאת הייתה תגלית עליה דיברו כל עיתוני העיר. היום, כמו אז, המעיינות החמים הממוקמים במרכז סירמיונה הם יעד תיירותי פופולרי. שמומלץ לאורך כל השנה, אבל במיוחד בחודשי החורף תוכלו לבחור באחד ממרכזי הספא הנמצאים בתוך בתי המלון:

 Grand Hotel Terme , Hotel Sirmione e promessi sposi ו Fonte Boiola.

בקיץ תוכלו ליהנות משחייה באחד החופים המפורסמים  באגם גארדה: "ג'מייקה ביץ' " (“Jamaica Beach”) כבר מהשם אפשר לנחש שהמקום מזכיר פינת גן עדן קטנה עם מים צלולים. בעלייה לכיוון המערות תמצאו שער קטן ליד הבר ופשוט תלכו בשביל שיורד לחוף. מיטות שיזוף ושמשיות ניתן להשיג בבר. הגישה לחוף קלה ונוחה גם עם ילדים שיכולים לשחק באחת מהבריכות הטבעיות הרבות, העצה החשובה ביותר שלנו היא לנעול נעלי גומי כדי למנוע החלקה על האבנים. זהו חוף פתוח ללא תשלום - בדיוק כמו חוף il Lido delle bionde - שחלקו מדשאה וחלקו אבנים, בחוף יש גם מסעדה.

A view of the crystal clear water of Gar

Jamaica Beach

העיר העתיקה של סירמיונה כפי שכינה אותה המשורר קטולו "הפנינה של הגארדה" היא בהחלט אחת מהיפות באגם כולו. הליכה רגלית בין הסמטאות תגלה בתים עתיקים, חנויות, גלידריות וגם מיתוס מן העבר הלא רחוק: ווילה הממוקמת בתוך פארק ירוק, וילה שהייתה ביתה של מריה קאלאס, שנחשבה בזכות קול הסופרן שלה לזמרת האופרה הגדולה בכל הזמנים. מריה התגוררה בווילה בין השנים 1952-1959 כשהייתה נשואה לאיש העסקים מנגיני מורונה, היא ריהטה את 21 החדרים בווילה, אך בסירמיונה מספרים על ארוחת ערב שקטה ודרמטית בווילה בה נכחו מריה אונסיס ומנגיני, שבסופה ריב ופרידה של הזוג לטובת איש העסקים אונסיס שבהמשך נפרד ממנה לטובת ג'קלין קנדי.

תוכלו גם לבקר בכנסיה של סן פייטרו מאבינו (chiesa di San Pietro in Mavino), מקום של התבוננות פנימית ושקט שמופרע רק על ידי פעמון שמצלצל לזכר הנופלים במלחמות. אם נשארו לכם כמה שעות פנויות, תוכלו להנות משייט אל אי הארנבים (l’Isola dei conigli) והאי של הגארדה (l’Isola del Garda). הראשון הוא אי מיוחד המאוכלס בארנבים בלבד, השני הוא אי פרטי עם וילה המאופיינת בקשתות ובצריחים, הווילה שימשה כמנזר ובה עברו קדושים לנצרות כמו פרנצ'סקו מאסיזי, סאן אנטוניו מפאדובה, וגם המשורר דנטה.

הרציף ממנו ניתן לשוט ממוקם בפיאצה קרדוצ'י (Piazza Carducci) במרכז העיר.

Sirmione_san_pietro_in_mavino.jpg

 (By Kabelsalat) chiesa di San Pietro in Mavino

דֵזֵנצַאנוֹ והנמל העתיק

העיירה השנייה היא דזנצאנו (Desenzano). דזנצאנו היא אחת העיירות הגדולות באזור גארדה וכמו כל העיירות האחרות מציעה אפשרויות לבילוי נעים עם חברים או משפחה. היא נמצאת במרחק של 10 ק"מ מסירמיונה. נוסעים על הכביש המהיר A4/E70 ויוצאים ביציאה דזנצאנו.

מה לראות בדזנצאנו

גם לדזנצאנו יש את המבצר שלה. הוא שימש בעבר להגנה על העיר, וכיום מכנים אותו "המרפסת של גארדה" בשל נוף עוצר נשימה הנשקף ממנו. בשנת 2007 החל שיחזור המבצר, ובימי הקיץ הוא משמש כבמה להופעות תיאטרון תחת כיפת השמיים. ראשיתה של העיר העתיקה בשנת 1500, הרבה מהתכנונים הם של האדריכל ג'וליו טוֹדֵסְקִינִי מהעיר ברֵשְיַה, גם הכיכר המרכזית של פיאצה מַאלוֵוצִי (Piazza Malvezzi).

Castello di Desenzano

(By RicciSpeziari

פלאצו טוֹדֵסְקִינִי (Palazzo Todeschini) נמצא במרינה של הנמל הישן, נמל זה נוסד סביב שנת 1200 כשוק תבואה בתקופת הרפובליקה הוונציאנית. חפשו בבניין את "אבן המובטלים", שם נהגו בעבר להכריז על פושטי הרגל.

פאלאצו טודסקיני.JPG

הנמל הישן

הדואומו (הקתדרלה) של העיירה מוקדש לסנטה מריה מַגדַלֵנַה. למרות שחזיתו עמוסה באלמנטים בארוקיים הוא אחת העדויות החשובות ביותר של הרנסנס בכל מחוז ברשיה, הדואומו נבנה בשנת 1586 על שרידיה של כנסייה עתיקה, בתוך הדואומו נמצאות פנים עבודות של אנדראה צֵ'לֵסטִי (Andrea Celesti) וציורו המפורסם "הסעודה האחרונה" של טְיֵיפִוֹלוֹ (Tiepolo).

"הסעודה האחרונה" של טְיֵיפִוֹלוֹ בדואומו של דזנצאנו By Luca Giarelli / CC-BY-SA 3.0

המוזיאון הארכאולוגי האזרחי ג'ובאני רמבוטי (Il museo civico archeologico Giovanni Rambotti ) מציג חפצים שנמצאו באזור בֵּנַאקוֹ בצפון מזרח האגם (Benaco) המתוארכים בין התקופה הפליאוליתית לתקופת הברונזה. הוא נחנך בשנת 1990 ובין החפצים השונים ניתן למצוא אגרטלים, צלחות וחלקי קורות. אבל הפריט החשוב ביותר שנמצא בו הוא המחרשה השלמה העתיקה ביותר בעולם משנת 2000 לפני הספירה

מידע נוסף ויצירת קשר

הווילה הרומית (La Villa romana) התגלתה בשנת 1921 ומשתרעת על פני 240 מ"ר, בווילה רצפות פסיפס צבעוניות שנשתמרו בשלמותן ואוסף פסלים עשיר, הווילה היא עדות חשובה לשלהי העת העתיקה בצפון איטליה. הסברה אומרת כי היתה שייכת לאדם בשם דזנצאנו (Desenzano) שעל שמו קרויה העיירה. הווילה מחולקת לשלושה חלקים (a,b,c) ובנוסף יש בה אזור המשמש כמוזיאון ומציג חפצים שהתגלו במהלך החפירות. הווילה פתוחה בימים שלישי-ראשון (סגורה בימי שני). עלות כניסה:  4 אירו.

שעות הפתיחה משתנות בהתאם לאזור בו רוצים לבקר. ביום ראשון הראשון של כל חודש ובחגים שעות הפתיחה מתארכות.

 למידע נוסף ולרכישת כרטיסים 

וילה רומאנה By Imiimane CC BY-SA 3.0

המלצה:

בכל העיירות הלומברדיות האלה, ניתן לשכור סירה ולהעביר יום או כמה שעות בשייט באגם גארדה, ולעבור מעיירה אחת לשנייה. המחירים והזמנים תלויים במסלול הנבחר.

באתר הזה ניתן להיעזר כדי להחליט על מסלול: מאיזו עיירה להתחיל, היכן לעצור בדרך והיכן לסיים.

בכל העיירות הללו תוכלו ליהנות ממנות דגים משובחות. המומחיות של האיזורים הללו הם פורל וקרפיון (ריזוטו מעולה!), בִּיגוֹלִי (ספגטי עבים) עם סרדינים, פסטה עם נסיכת הנילוס ופולנטה עם דג זאב הנהרות. את המסעדות תוכלו למצוא בקלות ברחובות השקטים והצבעוניים או בכיכרות מול הנמלים.

סַאלוֹ וההיסטוריה שלה...

העיירה סַאלוֹ (Salò) נמצאת במרחק של 19 קילומטרים מהיציאה "דֵזֵנצַאנוֹ" באוטוסטרדה. היא שוכנת על גדת אגם גארדה למרגלות הר ברטולומאו (Monte di San Bartolomeo), סאלו היא העיירה המאוכלסת ביותר באזור הברשיאני של גארדה. זוהי עיירה רומית, מקורות שמה מגיעים ככל הנראה מהמילה הלטינית Salodium המתארת את ההיכלים הגדולים בווילות הפאר הפזורות באזור, וגם מהתקופה הרומית בה אחסנו מלח ים.

 

אל תתנו לה להטעות אתכם בשקט הפסטורלי שלה, לעיירה הקטנה היסטוריה מסועפת. בעברה שימשה תפקיד פוליטי חשוב, והיא מוכרת גם בשם "הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית" משטר בובות שהוקם על ידי גרמניה הנאצית והונהג על ידי מוסוליני בין השנים 1943 - 1945.

 

כמעט 100 שנים קודם לכן העיירה שימשה בסיס ללחימה בתנועות איחוד איטליה, עד לכיבושה על-ידי גַרִיבַּלדִי, שעשה זאת בעזרת צבאו הקטן ביוני 1859. באותה השנה ב- 11 ביולי, סאלו הפכה לחלק מממלכת סרדיניה, ובכך קיבלה את התואר עיר, מעט לפני ההכרזה על ממלכת איטליה ב - 1861.

 

כ 500 שנה קודם לכן בשנת 1334 התאחדה סאלו במעין פדרציה אוטונומית עם 33 עיירות אחרות בריביירה של גארדה על מנת להיות עצמאיות מהערים ורונה וברשיה, היא הצטרפה לרפובליקה של ונציה, אך מפאת המרחק מונציה, היא נפלה בשנת 1350 לידם של בית ויסקונטי, שליטי מילאנו.

סאלו H.Helmlechner CC BY-SA 4.0 

מה לראות בסאלו

בפיאצה ויטוריו עמנואלה השני (Piazza Vittorio Emanuele II) נמצא מגדל השעון Torre dell’orologio מבנה אבן מהמאה ה-13 שמשמש כשער הכניסה המערבי לעיר העתיקה. במהלך השנים הוא עבר שינוי ושיקום בגלל התמוטטויות ובלאי, אך נכון לעכשיו הוא במצב מושלם עם שעון גדול המעוטר בספרות רומיות וציור האריה עם הכנפיים כאות כבוד לרפובליקה של ונציה. במרחק כקילומטר ממנו, נמצא שער סן ג'ובאני Porta di San Giovanni (נקרא על ידי כולם כיום Porta del Carmine בגלל שם הרחוב בו הוא נמצא) מבנה ארכיטקטוני בצורת קשת ששימש בעבר כבית המכס והגדיר את גבולה של העיר.

שעון.JPG

מגדל השעון 

פלאצו דֵל פּוֹדֵסטַה (Il palazzo del Podestà) כיום משמש כבניין העירייה. לבניין המרשים הזה יש משמעות היסטורית חשובה, הוא תוכנן על ידי האדריכל גַ'קוֹפּוֹ סַנסוֹבִינוֹ בשנת 1540, הבניין שימש בתקופת הרפובליקה הוונציאנית למקום מושבה של המַגנִיפִיקַה פַּטְרְיַה (Magnifica Patria) איחוד 52 עיירות תחת הרפובליקה הוונציאנית, סמלי 52 העיירות מתועדים בציור על תקרת הבניין. בנוסף תוכלו לאתר את האריה הוונציאני מצויר על הקירות. במהלך תקופת איחוד איטליה ב- 1861 בקירוב, ביקרו בבניין אישים חשובים להיווסדה של איטליה: מציני, גריבאלדי, המלך ויטוריו עמנואלה, והרוזן קמילו בנסו די קאבור. ביקורם הונצח על קירות האבן שם חרוטים שמותיהם.

הקתדרלה של סאלו - הדואומו (Il Duomo) מוקדש לסטנה מריה אַנוּנְציַאטַה, מבחוץ נראה המבנה  פשוט עם צבעים עדינים, חזיתו לא הושלמה עד היום. אלא שיופיו האמיתי טמון בפנים, בו יצירות אמנות, ציורי בד של מוֹרֵטוֹ (Moretto), וֵרוֹנֵזֵה (Veronese), רוֹמַנִינוֹ (Romanino) הופכים את הקתדרלה של סאלו למקום ראוי לביקור במיוחד לחובבי אמנות.

הדואומו   Riccardo Speziari

טיילת האגם של סאלו היא אחת היפות בגדה המערבית של האגם. לאורך הטיילת אפשר להנות מהנוף של המפרץ כולו, לאכול בקונדיטוריות והברים הרבים, מומלץ לנסות את עוגת הסְבְּרִיסוֹלוֹנַה (Sbrisolona על בסיס שקדים) ועוגת מִימוֹזַה (Mimosa), שהן עוגות מהמטבח המקומי, או לבקש "פִּירְלוֹ", משקה הדומה לשפריץ הוונציאני.

טיילת האגם של סאלו  H.Helmlechner  CC BY-SA 4.0 

אי אפשר לטייל בסאלו בלי לבקר בגַרדוֹנֵה רִיבְיֵירַה (Gardone Riviera) ובוִיטוֹריַאלֵה די דְ'אַנוּנציוֹ (Vittoriale di D’annunzio). ביתו של הסופר והמשורר המנוח גבריאלֶה ד'אנונציו (Gabriele d'Annunzio) שהוא למעשה מתחם גדול עם מבנים, רחובות, כיכרות, תאטרון תחת כיפת השמיים, גנים ועוד. הבניה התרחשה בין השנים 1921 ל 1938 המקום משמש כמוזיאון וכיעד חובה לאיטלקים, מבקרים בו כ -210,000 איש בשנה.

קצרה היריעה מלתאר את חייו של ד'אנונציו או של המבנה בו הוא התגורר, עבד, ואירח אנשים מכל העולם. החוויה אינה מזכירה ביקורים במוזיאונים אחרים. הבית הוא אוסף חדרים שלכל אחד מהם ניתן שם משלו, שם שמבוסס על השימוש בו. למשל חדרי המוזיקה או הגלובוס, בו נמצאים 33,000 טקסטים שנאספו על ידי ד'אנונציו במהלך חייו או האמפיתאטרון שנעשה בו שימוש עד היום בעונת הקונצרטים של הקיץ ונבנה בהשראת זה של פומפיי.

מומלץ לקחת סיור מודרך בשפה האנגלית ולנסות להבין את סיפור חיו של ד'אנונציו הסופר, משורר, מחזאי, פוליטיקאי, איש צבא, עיתונאי, סמל של התנועה הדקדנטית ושל מלחמת העולם הראשונה.

הפּרִיוֹריַה (Prioria), ביתו של גבריאלה ד'אנונציו

וִיטוֹריַאלֵה די דְ'אַנוּנציוֹ פתוח לכל אורך השנה, חוץ מהימים 24-25 בדצמבר ו- 1 בינואר ובחודשים נובמבר - ינואר הוא סגור בימי שני. שעות הפתיחה בקיץ הן : 9:00-20:00 ובחורף 9:00-17:00. ניתן לבקש סיורים מודרכים רק בהזמנה מראש ועבור קבוצות של 15 או יותר. פה תוכלו למצוא את כל הפרטים ואת סוגי הכרטיסים

 

לִימוֹנֵה: פנינה על הריביירה

לסיום המסלול נבקר בעיירה לִימוֹנֵה (Limone) רחוקה רק 31 ק"מ מגרדונה ריביירה. כבר משם העיירה אפשר לדמיין דבר או שניים על ההיסטוריה שלה. אכן בתקופת דוכסות מילאנו באזור זה גידלו לימונים, הטרסות מעשה ידי אדם הן העדות שנותרה לפרדסים המדורגים הצופים לאגם, המגדלים נהגו לכסות את העצים ביריעות מגן במהלך עונות הכְּפוֹר, ואפילו השתמשו בבורות אש כדי לחממם, כיום לטכניקה זו אין כל יתרון לצורך ייצור מסיבי. גם כיום נותרו כמה פרדסי לימונים בעיירה לימונה.

העיירה נותרה מפורסמת בזכות הלִימוֹנַיַה דֵל קַסטֵל ( limonaia del Castel - מוזיאון עם עצי לימון ותערוכות חינוכיות על תולדות העיירה והחקלאות) בהליכה ברחובות, אפשר להבחין באריחים על הקרקע המציינים את הכיוון למוזיאון, גם בזכות הסופר יוהאן וולפגנג פון גֶתה שכתב על לימונה ב "המסע לאיטליה"

 

"את מכירה את העיירה בה פורחים הלימונים,

תפוזים זהובים מאירים בין העלים הכהים,

רוח קלה נושבת מהשמים הכחולים,

ההדס אינו נע והדפנה צומחת לגבוה,

אולי את מכירה אותה ?

שם למטה, שם

איתך, אהובתי, רוצה הייתי ללכת. "

1798 מתוך "העיירה בה פורחים הלימונים"

אזור העיר העתיקה, הכפר העתיק (Borgo antico) משקיף על האגם, החנויות מציעות מוצרים על טהרת הלימון,  פרחים מרהיבים מעטרים את המרפסות, מפלי בוגנוויליה וגרניום והפרחים הלבנים של הלימון כמו מוסיפים נופך ליופייה המיוחד של לימונה.

אנחנו מבטיחים לא להעביר את המייל שלכם לאף אחד, מידי פעם נשלח לכם עדכונים על איטליה שיוכלו לשמש אתכם 

  • Facebook quadrato nero
  • Instagram - Black Circle

© INITALIA All rights reserved  

noun_event_434902.png
noun_sunny_1604932.png
noun_magnifier_2525286.png