עשור של שינויים במדינה שמתעבת שינויים, איטליה ששורשיה נטועים עמוק בעבר מתייחסת לשינוים כאל מאורע דרמטי ולא רצוי. ובכל זאת גם איטליה משתנה, הרבה שינויים נרשמו בעשור האחרון, לפניכם סיכום עשור קצר: השפים העולים, הטרנדים באופנה ובעיצוב, קצת על ספרות, נדל"ן, תקשורת, איכות הסביבה, וגם משבר הגירה אחד.
אוכל
בעשור האחרון במסגרת מגמה עולמית שמכתיבות תרבות הראליטי והרשתות החברתיות, פרצו לתודעת הציבור שפים איטלקים שהפכו לכוכבי מדיה באיטליה ובעולם.
מאסימו בוטורה
השף בעל המסעדה הנחשבת לטובה בעולם, לפחות בשנתיים האחרונות (3 כוכבי מישלן), "אוסטריה פרנצ'סקנה" הוא מאסימו בוטורה מהעיר מודנה שבמחוז אמילייה רומאניה. בוטורה הפך לשף סלבריטי בזכות כשרונו ויכולותיו היצירתיות על זה אין עוררין, בסדרת "שולחן השף" (נטפליקס) מספר בוטורה איך בתחילת דרכה של המסעדה הגיש מנות כמו הטורטליני בברודו הנשענות על מסורת עתיקה במודנה אך השינויים שהעביר אותן גרמו לחרם של תושבי המקום על המסעדה והיא נותרה ריקה. עד ש... כמו באגדות, יום אחד עבר שם מבקר מסעדות מאחד העיתונים החשובים באיטליה, סופת גשם וערפל אילצה אותו לעצור במודנה בדרכו למילאנו, הוא אכל במסעדה, כתב ביקורת מהללת בעיתון, וכל השאר היסטוריה. בוטורה עשה לו שם עולמי. כדי לאכול אצלו תאלצו להמתין בתור לפחות חצי שנה, תמורת 500 אירו לסועד תאכלו טוב יותר ממלכים, המנות יהיו מדויקות בטעמיהן ויצירתיות. בוטורה אמר על עצמו בצחוק פעם "בדם שלי זורם חומץ בלסמי והשרירים שלי עשויים מפרמיג'אנו", בעזרת הכריזמה בה ניחן מקדם בוטורה את תדמית האוכל האיטלקי בצורה מקסימה, הוא פרסם ספר על חשיבותו של הלחם, יזם פרויקט של הקמת אולמות אכילה לנזקקים בהם מגישים אוכל שמבשבלים טובי השפים בעולם.
קרלו קראקו
עוד שף מוביל הוא קרלו קראקו, במקור מישוב קטן ליד העיר ויצ'נזה שבמחוז ונטו, ביסס אט אט במשך השנים את מעמדו כשף מוביל, עבד במסעדות בעלות שם באיטליה וצרפת,שימש כשופט בתוכנית "מאסטר שף איטליה" וכך בעצם פרץ אל תודעת הקהל האיטלקי, בהמשך הצטלם לגרסה האיטלקית ל: Hell’s Kitchen והשתתף בעונה של The Final Table בנטפילקס. לקראקו יש כוכב מישלן והוא בעל מסעדות במילאנו. הופיע גם בארץ בפרק על הכנת ריזוטו ב'מאסטר שף ישראל' ב - 2014.
אנטונינו קאנאווצ'יולו
מעיירה קטנה בפרובינציה של נאפולי למסעדת 2 כוכבי מישלן על אגם במחוז פיימונטה, קאנאווצ'יולו התחיל להתפרסם עוד בשנת 2003 אך פרסומו הגדול בא
לו מ"מאסטר שף איטליה" בה השתתף כשופט יחד עם קראקו. קראקו עזב את התוכנית אולם קאנאווצ'יולו ממשיך. כראוי לנאפוליטני אמיתי מפגין קאנאווצ'יולו חום אנושי בטפמרטורה גבוהה (למשל בצ'פחות עזות על כפתי המתמודדים האהובים עליו) אך באותו הזמן גם קשיחות בלתי מתפשרת בעבודה במטבח, ההערכה שהוא רוחש לחומרי גלם פשוטים והחיפוש אחר מנות שגאוניותן בפשטותן מעוררים כבוד. קאנאווצ'יולו משפיע רעננות על המטבח האיטלקי, רעננות שהיתה כמיהה אליה במשך שנים.
אופנה
לדבר על איטליה בלי להזכיר את ה – “Moda” האיטלקית זו משימה לא קלה, כמו האוכל גם האופנה היא חלק מה DNA התרבותי האיטלקי, ולא מן הסתם איטליה היא אחת המדינות החשובות בעולם בתחום ומובילת טרנדים עולמיים. בתי האופנה הם רבים, גוצ'י, ולנטינו, ארמאני, פראדה, ורסאצ'ה, דולצ'ה גאבנה, פנדי, בוטגה ונטה ועוד רבים אחרים, נחשבים למותגים מובילים, הנה מעט ממה
שהתרחש שם בעשור האחרון:
בלוגרית אחת ששינתה הכל.
קיארה פראני החלה את דרכה בתחילת העשור כבלוגרית אופנה, כמה שניות לפני שנוסד האינסטגרם, כיום היא נחשבת לחשובה שבין משפיעות הטרנדים האופנתיים. עם מותג ביגוד והנעלה משלה ו- 18 מיליון עוקבים. בעזרת הבלוג שכתבה (זוכרים? כמה שניות לפני האינסטרגם) The Blond Salad ערכה שיתופי פעולה עם חברות אופנה בינלאומיות. 5 שנים לאחר מכן בשנת 2015 הייתה לבלוגרית הראשונה שהופיעה על שער המגזין ווג. בהרווארד ביזנס סקול לימדו את מה שכינו תופעת פראני. ב- 2017 נבחרה על ידי מגזין פורבס לדמות המשפיעה ביותר בעולם האופנה. קיארה פראני שינתה את חוקי עולם האופנה והפכה למודל לחיקוי כלכלי בכל העולם.
נותני הטון:
כמה טרנדים שיצאו מבתי האופנה האיטלקים לאורך העשור:
2011 – ולנטינו מוציא את נעלי העקב הרוק סטאדס שהופכות ללהיט הקיץ של אותה שנה, גם Miu Miu מוציאים קולקציה נעלי עקב שזוכה להצלחה גדולה.
2015 – כולן רוצות את המוקסין החדש של גוצ'י Princetown בעיצובו של אלסנדרו מיקלה.
2018 – התיק/פאוץ של גוצ'י הוא האייטם החם של השנה.
2019 – השנה של בוטגה ונטה עם 4 פרסים בפסטיבל לונדון,
סנדלי הסטרץ
שלהם הופכות ללהיט, והחגורות של גוצ'י עם סמל ה GG
בהחלט יזכרו כמייצגות העשור.
חיבור בין אופנה ואמנות
החיבור בין אמנות עכשווית לבין אופנה היא ללא ספק אמירה חשובה לזמננו. פראדה וגוצ'י עפים על עצמם ויש להם סיבה. בשנת 2011 פתחה חברת פראדה את הסניף השני בונציה של “Fondazione Prada” (עמותת פראדה לאומנות) זאת לאחר שהסניף הראשון נפתח במילאנו עוד בסוף שנות ה 90. גם גוצ'י עשו כן במרכז פירנצה מקום היווסדה של החברה, אז כמו שגוצ'י יודעים לעשות זאת בסטייל, מוזיאון "גוצ'י גארדן" עם מסעדה בניהולו של לא אחר מהשף הטוב בעולם מאסימו בוטורה. לקריאה נוספת על המוזיאון כאן.
עיצוב
תחום נוסף בו האיטלקים מכתיבים את הטון הוא האסתטיקה ויותר ספציפית Design, במילאנו נערכת כל אביב התערוכה החשובה בעולם לעיצוב “salone del Mobile”, ריהוט לבית ולגינה, למשרד. שווי השוק הוא 27 מיליארד אירו. למרות שאין סגנון אחד ששולט בעיצוב פנים זאת לא תהיה טעות לומר שהעשור האחרון התאפיין בקווים נקיים ברובם. לא עוד שאבי שיק! פלטת הצבעים היא פאסטלית אבל גם הלבן, השחור,האפור והחום, נוכחים בעצמה. אפשר לראות גם הרבה רטרו לשנות החמישים, אבל בעיקר ניקיון ויזואלי שמודגש לעיתים על ידי פריט וינטג' יחידי. לדוגמא, חברת הריהוט Cassina שנוסדה בשנת 1927 משווקת את קלאסיקות הריהוט שלה משנות החמישים, בין הפריטים המעניינים כיסא "סופר לג'רה" – “SuperLeggera” (סופר קל, בתרגום חופשי, שוקל 1.7 ק"ג בלבד) בעיצובו של Gio Ponti יוצר לראשונה בשנת 1957, כמו אז גם כיום הוא אייקון שהפך לקלאסיקה עיצובית.
ספרות
הספרות האיטלקית מאז ומתמיד היוותה חלק חשוב מהמרקם הספרותי העולמי, כתביהם של סופרים ומשוררים כמו דנטה, בוקאצ'יו, מנצוני, פרימו לוי, נטליה גינזבורג נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות, מצער שרק חלק קטן מהסופרים של העשור האחרון תורגמו לעברית, בכל זאת הנה שני ספרים בולטים שתורגמו לעברית בעשור האחרון בספרות האיטלקית. אֶלֶנָה פֶרַנטֶה – Elena Ferrante שם העט של סופרת שבשלב זה אינה מוכנה להיחשף, ובכל זאת מקובל לחשוב שמדובר במתרגמת אניטה רג'יה, ילידת טורינו, תושבת רומא, אשתו של הסופר דומניקו סטרנונה, שהנובלות שלו תורגמו לעברית על ידי הוצאת "כתר". מוכרת בארץ בזכות סאגת הלהיט בארבעה כרכים, "החברה הגאונה" (הספרייה החדשה). בשנת 2016 מגזין טיים כלל אותה ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם. פאולו קונייטי - Paolo Cognetti ספרו "שמונת ההרים" (הוצאת מודן) הוא זוכה פרס ה Strega (לשנת 2017) פרס הספרות היוקרתי ביותר באיטליה, קולו של קונייטי סחף הרבה צעירים לקרוא את הספר, מקרה נדיר בו ספרות טובה הופכת כמעט מייד להצלחה בקופות. יש לציין גם את: פרנצ'סקו פקורארו - Francesco Pecoraro עם ספרו "חיים בזמן שלום" (לא תורגם) דאצ'יה מריאני - Dacia Maraini סופרת ומשוררת, היחידה שזכתה בשני הפרסים החשובים ביותר באיטליה "סטרגה" (1999 "חושך") "קאמפיילו" (1990 "החיים הארוכים של מאריאנה אוצ'ריה"), מעט שנויה במחלוקת, הוגדרה כפמיניסטית ולעיתים אנטישמית בעקבות דעות שהביעה בטור בעיתון "קוריירה דלה סרה". ספרה "קולות" (1994, הוצאת בבל) תורגם לעברית, בעשור האחרון ראו אור שבעה רומנים שלה שלא תורגמו עדיין, מתוכם נציין את "חייה של קיארה" ואת "המסיבה הגדולה" (רומן אוטוביוגרפי).
איכות הסביבה
באיטליה כמו בכל אירופה המערבית קיימת שיטת הפרדת פסולת, המערכת עובדת באופן טוב בצפון המדינה, דרומית לרומא המצב בעייתי למדי, במהלך העשור הקודם התגלה שארגון ה"קאמורה" המאפיה הפועלת במחוז קמפאניה, קשורה קשר הדוק לבעיית הפסולת במחוז, היא משנעת פסולת רעילה בצורה מאורגנת אך לא חוקית מצפון המדינה וקוברת אותה באזורים בשליטתה במחוז, כך היא גורפת הון. הדבר עורר הדים רבים באיחוד האירופי שלו חוקים נוקשים בעניין מחזור אשפה, מעבר לכך התגלה מה שמכונה "משלוש המוות" הוא אזור בו נקברה הפסולת הרעילה במחוז קמפאניה, באזור זה עלתה התמותה מסרטן משמעותית ביחס לממוצע, גרטה לטיפולך!
תקשורת
אולי תתקשו להאמין אבל נכון לכתיבת שורות אלו עדיין לא בכל מקום באיטליה יש אינטרנט מהיר. בעשור האחרון נפתח שוק התקשורת לתחרות והמחירים צללו פלאים, כיום גם חברות הסלולר מציעות חבילות הכוללות קווי אינטרנט בייתים. בכל זאת נדמה שאיטליה מדשדשת מאחור בכל הקשור לטכנולוגיה. כנראה שאת האיטלקים יותר מעניין אוכל אחרי הכל.
נדל"ן
בעשור שחלף איטליה חוותה את אחד ממשברי הנדל"ן החמורים שידעה, יחד עם יוון וספרד, האיטלקים ש 80% מהם בעלי בתים, עבורם ביתם הוא השקעתם הסולידית ביותר, צפו בערך השקעתם מצטמק, יש לסייג זאת בכך שאת מירב הפגיעה ספגו נכסים הממוקמים מחוץ למרכזי הערים הגדולות. משבר הנדל"ן באיטליה החריף והגיע לשיאו באמצע העשור, היה היצע גדול של נכסים וקונים אין. בשנתיים האחרונות ישנה התעוררות מסוימת בשוק הנדל"ן, בתקווה שהתחלת העשור החדש תביא ביקושים חדשים, עסקאות במחירים אטרקטיביים קיימות בשוק, אך מי שמתכוון לרכוש בה נדל"ן צריך להיערך טוב לבירוקרטיה המסועפת, בעזרת לווי מקצועי משימת רכישת בית היא אפשרית בהחלט.
משבר ההגירה
בטח לא שמעתם על האי למפדוזה, האי הוא לא יעד תיירותי שמככב בפרסומות, למרות שאיטלקים רבים בוחרים דווקא בו כיעד שלהם לחופשה, חופיו כחולים להפליא והוא האי הדרומי ביותר של איטליה, הוא גם הנקודה הקרובה ביותר לטוניסיה רק 180 ק"מ של ים מפרידים בין שתי המדינות, האי הוא תפאורה יפה לדרמות רבות בעשור האחרון. אחת הבעיות הגדולות שאיטליה מתמודדת איתן היא סוגיית ההגירה, הסוגייה לא ירדה לרגע מהאג'נדה הפוליטית לאורך כל העשור האחרון, היא החריפה ככל שעבר הזמן והגיעה לשיאה לאחר מינויו של מטאו סלביני לשר הפנים (ימין קיצוני) והחלטתו על סגירת הגבולות. פעולה זו הביאה לוויכוחים עם המקבילים לו בשאר מדינות אירופה, ולבעיות הומניטריות, טענתו המרכזית שבעיית המהגרים היא בעיה אירופאית לא רק של איטליה ושכל אירופה צריכה לשאת בנטל. מראות יומיומיים בטלוויזיה של סירות דייג עם מאות מהגרים מצטופפים עליהן הפך למחזה שיגרתי. לאורך העשור מתו מאות מהגרים בהתהפכות הסירות בדרכן אל היעד, אלו ששפר מזלם ומגיעים אל האי חיים עדיין סובלים מתשישות ורעב לאחר שחצו את מדבר סהרה. לאחר שנאספו על ידי חיל הים האיטלקי הם מכונסים במחנות מעצר באי עד להחלטה על גירושם או קבלת מקלט בינלאומי במקרה של "פליטים", מתנדבים מארגונים כמו "רופאים ללא גבולות" מחלקים להם מזון ומים. בעיית ההגירה רחוקה מלהיפטר ואיטליה ניצבת בפני עוד עשור בו תתמודד עם המשבר הנשטף אל חופיה.
איטליה כמו כולנו מחליפה קידומת ומניחה מאחוריה עשור מלא בשינויים, אבל האם הם באמת מרחיקי לכת? היא מנסה לישר קו עם העולם ולפעמים להוביל, כמו למשל עם שינויים קוסמטיים בעיצוב ובאופנה, היא מנסה לטפל ללא הצלחה מרובה בבעיית ההגירה ומקבלת לתוכה עוד ועוד מהגרים שנקלטים בחברה, היא לא מצליחה לנקות מתוכה את השחיתות ואת ארגוני המאפיה, היא מציגה אבולוציה מינורית באוכל האיטלקי הנפלא, קצרה היריעה מלדבר על שינויים בתיירות (אולי המשגשגת ביותר בעולם) ועל המוסיקה שקיבלה לתוכה את הראפ בעשור האחרון, היא מתמודדת עם שינוי הרגלי הצריכה ומעבר מנהלי לאינטרנט, אל לנו לשכוח שאיטליה היא אחת המדינות שבהן התושבים המבוגרים ביותר באירופה בה גיל התמותה הממוצע הוא 82.5 שנים, ושעור הילודה מהקטנים ביותר.
