למה לבקר בפארמה? העיר שממוקמת באמצע הדרך בין בולוניה למילאנו נופלת בדרך כלל בין הכיסאות והמטיילים נוטים לדלג עליה. למשל בשנת 2018 ביקרו בפארמה 375 אלף תיירים, נשמע הרבה? האמת היא שזהו מספר זניח בקנה מידה איטלקי, לצורך השוואה במילאנו ביקרו 10 מיליון תיירים באותה שנה. בשנת 2020 תוכרז פארמה כבירת התרבות האיטלקית, העיר הנמצאת במרחק שעתיים נסיעה ממילאנו עשירה ביצירות אומנות ובמסורות עתיקות שנים המוסיפות להתקיים שם גם היום. הנה מה שאפשר לעשות כשמבקרים בפארמה
הגעה לעיר:
בין אם מגיעים ברכב או ברכבת, ההגעה לפארמה היא קלה, היא נמצאת במיקום נוח לאלו המגיעים מהכביש המהיר מילאנו-בולוניה (Milano-Bologna) וגם מהכביש של פארמה - לה ספציה (Parma - La Spezia). שדה התעופה שלה נמצא רק 5 ק"מ ממרכז העיר. קו הרכבת מילאנו-בולוניה, עוצר בפארמה לפחות אחת לשעה.
הדואומו, הבַּטִיסטֵרוֹ (il Battistero) וקורֵג'וֹ (Correggio)
בפיאצת הדואומו (piazza del Duomo) נמצאים הקתדרלה המוקדשת לסנטה מריה אַסוּנְטַה (Santa Maria Assunta) ובית הטבילה הוא הבפטיסטריום (il battistero). החזיתות הרומנסקיות - גותיות מטעות במראן הפשוט לכאורה שכן בפנים טמון עושר של פרסקאות, קישוטי ועיטורי זהב. כיפתו של המזבח הראשי מכוסה בפְרֵסְקוֹ (ציור קיר) של אנטוניו דה קורג'ו (Correggio), אחד מציירי הרנסנס החשובים אם כי הוא ידוע פחות מאחרים, אפשר לומר ש"הקדים את זמנו" ובסגנונו נמצאים רמזים לסגנון הבארוק. גם הקְרִיפּטַה (נישה המיועדת לקבורה הנמצאת לרוב מתחת לכנסיה) מרשימה ביופייה יוצא הדופן. מגדל הפעמונים המתגבהה לצד הכנסייה מתנשא לגובה של 63 מטרים.
הבפטיסטריום (Il Battistero בית הטבילה) בנוי מן השיש האדום של ורונה ולו צורת מתומן, בשפת הסמלים של הרנסנס צורה זו המשויכת לנצחיות. בעיצובו היה משום חידוש שלא נראה קודם לכן, מעין מגדל קטום. העיטורים בחלקה הפנימי של הכיפה מחולקים לשישה נושאים מרכזיים: הראשון מייצג את השמיים האדומים של האהבה הנצחית, השני את השמיים מלאי הכוכבים מעל ירושלים והזימון לגן העדן, השלישי-מייצג את השליחים של ישו ואת האוונגליסטים בעוד שברביעי נראה ישו על כס המלוכה. החמישי מייצג את חייו של יוחנן המטביל ובשישי מוצגות סצנות מחיי אברהם.
המתחם המונומנטלי ה"פִּילוֹטַה"
מתחם ה"פילוטה", שקיבל את שמו מהמילה הספרדית "pelota" (כדור) בשל המשחקים שנהגו לשחק בחצרות, הוא קומפלקס הכולל בתוכו את "המוזיאון הארכאולוגי" (il museo archeologico) את "ספריית פַּאלַאטִינַה" (biblioteca Palatina) את "תיאטרון פַארְנֵזֵה" (teatro Farnese) ואת "הגלריה הלאומית" (la Galleria Nazionale). הוא נבנה על ידי משפחת פַארְנֵזֵה (Farnese) דוכסי העיר פארמה, בין סוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17. הביקור הקומפלקס מתחלק לשתי קומות.
תיאטרון פַארְנֵזֵה (teatro Farnese), נכנסים אליו דרך דלת עץ גדולה ומעליה כתר הדוכסות, התיאטרון נבנה תוך זמן קצר סביב שנת 1617 לכבוד ביקורו של קוֹסִימוֹ דֵה מֵדִיצִ'י (Cosimo Dè Medici) בעיר. לבסוף, למרות שפרויקט המסע שלו דעך, התיאטרון נחנך בשנת 1628 לכבוד ליל הכלולות של מרגריטה דה מדיצ'י (Margherita Dè Medici) ודוכס פארמה אודוארדו פארנזה (Odoardo Farnese). מבנה התיאטרון הוא יצירה של האדריכל ג'וֹבַאן בַּטִיסטַה אַלֵאוֹטִי (Giovan Battista Aleotti), שעשה שימוש בחומרים פשוטים: עץ, סְטוּקוֹ (סוג של טיח) ועיסת נייר כדי לדמות שַיש ומתכות יקרות. במהלך מלחמת העולם השנייה נפגע התיאטרון בהפצצות ועבודות השחזור נמשכו עד 1965.
הגלריה הלאומית (la Galleria Nazionale) נבנתה בהזמנתם של משפחת פַארְנֵזֵה. הסיור מתחיל באגף המערבי של המתחם וממשיך בגלריה ארוכה בכיוון אחד. היצירות בתערוכה מחולקות לפי תקופה ואזור גאוגרפי, אך חלק ניכר מהן מוקדש לציורים מתקופת הרנסנס. בין היצירות המפורסמות ביותר נמצאת "לה סְקַפִּילְיַאטַה" (“La Scapigliata”) של לאונרדו דה וינצ'י, אך בולטות גם יצירות מופת של בֵּאַטוֹ אנג'ליקו (Beato Angelico), טִינטוֹרֵטוֹ (Tintoretto), טְיֵפּוֹלוֹ (Tiepolo ) וואן דייק (van Dyck).
ספריית פַּאלַאטִינַה (La Biblioteca Palatina) הוקמה ב- 1 באוגוסט 1761, כאשר דון פיליפו די בּוֹרְבּוֹנֵה דוכסה של פארמה Don Filippo di Borbone)), הוציא צו בו ביקש להפגין את רצונו להעמיד בשטח השלטון שלו ספריה לתועלת הציבור, שיכולה לשמש לנושאי לימוד שונים. בצו זה הוא מינה את פאולו פאצ'אודי (Paolo Paciaudi) יליד טורינו, להיות חוקר עתיקות וספרן. כיום יש בספריה 800,000 כרכים, 6,000 מהם כתבי יד מוארים בעיטורי זהב. הספרייה פתוחה בימי שני-חמישי כל היום ובשישי ושבת רק בשעות הבוקר. למידע נוסף.
המוזיאון הארכאולוגי (Il Museo Archeologico) הוקם בשנת 1760 על-ידי פליפו די בּוֹרבּוֹנֵה (Filippo di Borbone) כדי לשמר את הממצאים שנמצאו בעיירה הרומית וֵלֵיַיה (Veleia). המפורסם מהם הוא "לוח היסודות" מברוזנה (tabula alimentaria). עם השנים התרחב האוסף והוא מחולק לשני חלקים, האחד מאגד אוספים היסטוריים, והשני שומר על עדויות ממחוז פארמה.
טיפ: קיים כרטיס משולב המאפשר כניסה למתחם כולו בעלות של 10 יורו. החל מהשעה 14:00 ניתן לרכוש כרטיס במחיר מופחת של 5 אירו לסיור חלקי. למידע נוסף ורכישת כרטיסים.
פיאצה גַרִיבַּלדִי
אם פיאצה דואומו היא סמל כוחה הדתי של העיר, פיאצה גריבלדי היא סימלה הפוליטי והאזרחי של פארמה. הפיאצה התפתחה עוד בתקופת הרומאים בה שכן הפורום (מרכזה הפוליטי והמסחרי של העיר) שבהמשך נקרא פיאצה גרנדה (Piazza Grande) ובשנת 1893 שונה שמה של הפיאצה והיא הוקדשה לגריבלדי. בפיאצה נמצאים כמה מבנים ישנים חשובים של העיר כמו בית העירייה (il Palazzo del Comune), בניין משנת 1221, ה palazzo del Governatore מבנה משנת 1285. וכנסיית סן פייטרו הייחודית (chiesa di San Pietro).
עד שנת 1753 אֶכסֶדרָת הכנסייה פנתה אל הפיאצה. היה זה אדריכל בית המשפט, פֵּטִיטוֹ (Petitot), שרצה להעניק לעיר מראה מודרני יותר, הפך את המבנה על פיו והציב את החזית לכיוון הפיאצה ואיחד צבעים וצורות. שיפוצי הכנסייה השפיעו גם על שני הבניינים האחרים, שהפכו ממבנים בסגנון הרומי המאוחר לסגנון הניאו-קלאסי והבארוק. כיום, ה palazzo del Governatore, מארח תערוכות אמנות מתחלפות.
פלאצו דוקלה והפארק שלו
חשיבותו של הפלאצו דוקלה (Palazzo Ducale) ושל הפארק שנושא את אותו השם, טמונה בהיסטוריה שלו יותר מאשר בהווה שלו. הארמון נבנה בשנת 1561, לדרישתו של אוטביו פַארְנֵזֵה (Ottavio Farnese), שהבין את הצורך במושב קבוע לבית המשפט. את הפרויקט תכנן האדריכל וִינְיוֹלַה (Vignola) סגנון הבנייה היה רומי עם נגיעות מפירנצה. בכניסה נבנתה מזרקה עם פסלים רבים ומזרקות מים שבזמנו הפכו את המתחם למפורסם ביותר. היה זה האדריכל פטיטו שהרס את אותן מזרקות במחצית השנייה של המאה ה-18 כנראה בגלל בעיות בריאות שגרמו. עם סוף שושלת פראנזה חלה התדרדרות במצבו של הפארק שהחמירה עוד יותר עם מלחמת הירושה האוסטרית במהלכה נכרתו ונשרפו כל העצים העתיקים שהיו בפארק לצרכי המלחמה. וכך, לאט לאט הפכו האולמות המעוטרים ופאר בית המשפט לזיכרון רחוק והמצב הלך והחמיר עוד יותר עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. ההפצצות גרמו לנזקים חמורים בחלקו הפנימי של המבנה ועבודות השחזור נמשכו משנת 1959 עד 1968. כיום, המבנה משמש כמטה הקַרַבִּינְיֵירִי (המשטרה) בתוך המבנה עדיין נמצאות יצירות של צֵ'זַרֵה בַּליוֹנִי (Cesare Baglioni) וגרם מדרגות אחד מהמאה ה-18 שמוביל לקומה הראשונה. בחצרות הפלאצו קוּזַאנִי (Palazzo Cusani), מבנה מתקופת הרנסנס הנמצא בכיכר סן פרנצ'סקו (piazzale San Francesco), ומשמש כיום כבית המוזיקה (Casa della musica), נמצא אחד מהפסלים היפים ביותר שקישטו את הפארק בעבר. “I Du Brasè” בדיאלקט של פארמה: "שני המחובקים". הפסל מייצג את הקרב בין הרקולס לענק אנטאוס והוא יצירתו של הפסל הפלמי וונדרסטורק (Vandersturk) שתוארך לשנים 1684/1687.
בזיליקת סנטה מריה דֵלַה סְטֵקַאטַה
ייחודה של הכנסייה הוא בכך שהיא נבנתה סביב ציור קיר, לקראת סוף המאה ה -14 צוירה "המדונה המניקה" על חזית בניין, הציור הפך למושא עלייה לרגל של תושבי פארמה. ראשית נבנתה סביב הציור גדר כדי לנתב את זרימת ההמונים, וכך קיבלה הכנסייה את שמה "המדונה של הגדר" (Madonna della Steccata). בשנת 1521 הוחלט על בניית מבנה הכנסייה. בתוך הבזיליקה נמצא פרסקו יצירתו של אחד מגדולי הרנסנס פארמיג'אנינו (Parmigianino) "הבתולות החכמות והבתולות השוטות" (Le vergini sagge e le Vergine stolte), צופה על המזבח הראשי. במבנה גם מוזיאון "קוֹסְטַנְטִינְיַאנוֹ" (Museo Costantiniano), בו נשמרות יצירות אמנות, אבל ייחודו הוא בסיפורם של מסדר אבירי "סאן ג'יורגיו", מסדר האבירים היה למעשה מסדר הקיסר הרומי קונסטנטינוס, שורשיו עתיקים מאוד הוא נוסד בשנת 313 והתקיים עד 1700 לערך. המוזיאון פתוח מה-1 במרץ ועד ה-30 בנובמבר. למידע נוסף וכרטיסים.
פארמה ומוזיקה
פארמה ומוסיקה הן שתי מילים נרדפות, בעברה פעלו בה שמות גדולים שכתבו חלק חשוב מהיסטורית המוסיקה, ניקולו פאגאניני אחד מגדולי הכנרים בכל הזמנים, ארטורו טוסקניני המנצח הדגול, ג'וזפה ורדי מלחין נודע ואחד ממחברי האופרות הגדולים שידעה המוסיקה, רנאטה טבאלדי זמרת הסופרן מהאהובות בכל הזמנים, קרלו ברגונצי זמר הטנור שהיה מזוהה עם יצירותיו של ורדי. בשל הצורך במקום ראויי בעיר נבנה תיאטרון ה Teatro Regio שהיה רצונה של מריה לואיזה (Maria Luisa) מדוכסות פארמה, מריה לואיזה הבינה שתיאטרון פראנזה לא מתאים לצרכיה. וכך נוסד בשנת 1821 תיאטרון הדוכסות החדש בעל 1800 מקומות ישיבה. יידרשו שמונה שנות עבודה לבנייתו של התיאטרון, הוא נחנך ב-16 במאי 1829 בפתיחה חגיגית בביצוע האופרה הלירית "זאירה" יצירתו של וינצֵ'נזוֹ בֵּלִינִי (Vincenzo Bellini) שהולחנה במיוחד לרגל המאורע. עוד במאה ה -17, תיאטראות היו עניין של יוקרה באיטליה, אמצעי תרבותי, אך מאז המחצית השנייה של המאה ה -19 המדינה כבר לא יכלה להתמודד עם ההוצאות שנחשבו למותרות והעבירה את הבעלות על ה- Teatro Regio לעיריית פארמה, האחרונה לא יכלה להתמודד עם העלויות והתיאטרון עמד סגור כמעט 30 שנה, בשנת 1894 נערך משעל עם בקרב תושבי פארמה מה שגרם לדלתותיו להיפתח מחדש. חזיתו קלאסית, פנים המבנה בלבן וזהב ותקרתו מעוטרת בדמויותיהם של גדולי המחזאים, פרסקו מידיו של הצייר ג'וֹבַאן בטיסטה בורגזי (Giovan Battista Borghesi), התיאטרון אירח הצגות, אופרות, קונצרטים הוא מואר בנברשת במשקל 1100 ק"ג שהובאה במיוחד מפריז. עד היום, בין סוף ספטמבר לסוף אוקטובר, Teatro Regio מארח את פסטיבל ורדי, על שם המלחין שנולד במחוז פארמה. ניתן לבקר בביתו שבבּוּסֵטוֹ (Busseto) וממולץ לשכור אייפד ואוזניות, בעלות של 5 אירו, כך תוכלו לגלות את קורות חייו של ג'וזפה ורדי (Giuseppe Verdi) . לבית הולדתו של המנצח ארתורו טוסקניני (Arturo Toscanini) הכניסה היא בחינם, ממוקם ברובע אוֹלטְרֵטוֹרֵנטֵה (Oltretorrente).
דורות של אוכל טוב
המטבח האיטלקי ידוע באוכל הטוב שלו, והרבה ממנו מגיע מחבל אמיליה רומאניה בו נמצאת העיר פארמה שרבים מסווגים אותה כבירת הקולינריה האיטלקית, אכן הרבה מנות ידועות הן מפארמה. המטבח הוא מסורתי מאוד והשתנה מעט מאז שנת 1200 (!) בבסיסו נמצאת כמובן הפסטה הטרייה, "פסטה פרסקה" באיטלקית, אותה מכינים מקמח וביצים טריות ומרדדים במערוך בטכניקה העוברת מדור לדור. גם חמאה אפשר למצוא בשפע במסורת של מטבח זה כמו גם גבינות, ונקניקים נהדרים, למשל הפרושוטו די פארמה שכולם מכירים. הכוכבת הבלתי מעורערת היא כמובן גבינת הפרמיג'אנו רג'אנו (פרמז'ן) הידועה בכל העולם, האזכור הראשון שלה נמצא בספר - "דקאמרון" (1350 לערך) של המשורר והסופר ג'ובאני בוקאצ'ו בן תקופת הרנסנס. עוד מנות מפורסמות הן הקַפֵּלֵטִי והטוֹרטֵלִי שני סוגים של כיסוני פסטה ממולאים בעשבי תיבול או דלעת. כמו כן ידועות פטריות בּוֹרְגוֹטַרוֹ (funghi di Borgotaro) והמאפה המתוק לחג המולד הוא ה-סְפּוֹנְיַאטַה דִי בּוּסֵטוֹ (Spongata di Busseto) - במילוי ריבת תפוחים ואגסים, פירות מסוכרים, צנוברים ושקדים. מה לשים בוויז? מסעדת "גְרֵפְּיַה" (Greppia) ברחוב גריבלדי ידועים בקַפֵּלֵיטִי וב- Bistro di Piazza Garibaldi מכינים טורטלי בעשבי תיבול, אבל לא רק!
האוכל של פארמה הוא באמת שם דבר, לא מדובר רק באוכל מוגן ומפוקח (D.O.C) ובמסעדות ידועות, אלא גם באוכל רחוב מעולה. נקניקים שונים הם מרכיב עיקרי בכריכים עסיסיים שאוכלים ברחוב, ובפרוסות (ברוסקטה) שחולקים עם חברים. נקניק הקוּלַטֵלוֹ (culatello) מוזכר לראשונה במסמך משנת 1735, הנקניק המזוהה מאוד עם העיר פארמה (מוצר מוגן DOP) הוכנס בשנת 1999 לפרויקט "הקרן למזון איטי" (“presidi di slow food”) במטרה לשמור על איכותו. את הנקניק מכינים בין אוקטובר לפברואר, כאשר אזור הבַּאסַה פַּרְמֵנזֵה (Bassa Parmense- אזור גאוגרפי בפארמה) עטוף שלג וקור, והוא נחתך ביד לצורת האגס הקלאסית. מה לשים בוויז? La trattoria Corrieri היא מלכת הקוּלַטֵלוֹ, שם פורסים את הנקניק לעייני הסועדים. המקום נמצא במרכז העיר Str. Conservatorio, 1, 43121 Parma PR.
La Degusteria Romani
בבּוֹרְגוֹ פַּלְמיַה (Borgo Palmia) מציעים פלטת נקניקים, פולטנה מטוגנת ולחם ביתי, שניתן גם לקחת ב: take away וגם את מנת ה-anolini da passeggio שמוגשת בתוך כוס. Borgo Palmia, 2/C, 43122 Parma
100 מטרים מפייאצה גאריבלדי נמצאת פֵּפֵּן (Pepen), שמוכרת מסרטו של ברטולוצ'י (Bertolucci) ומהביקורות בעיתון הטיימס. היא ידועה בזכות הקַרצ'וֹפַה - ארטישוק, פוקאצ'ה מעולה עם גבינה מותכת וארטישוק. טיפ: להתאזר בסבלנות, יתכן שיהיה תור ארוך, אבל זה שווה את ההמתנה! בפֵּפֵּן יש אמנם מעט מקומות ישיבה, אבל שני ביסים מהפוקצ'ה יגרמו לכם לשכוח את חוסר הנוחות. Borgo, Vicolo Sant'Ambrogio, 2, 43121 Parma PR
קרצ'ופה בפפן ועוד אתרים שבכתבה בוידאו
בפארמה מתקיימים פסטיבלי אוכל לאורך השנה, בחודש מאי מתקיים מידי שנה "פסטיבל אוכל רחוב" בפארק דוקלה (Parco Ducale) לעמוד הפייסבוק. פסטיבל הפרושוטו, בחודש ספטמבר נערך פסטיבל "הפרושטו קרודו" (prosciutto crudo) המפורסם והידוע של פארמה, לפרטים: אתר הפסטיבל.
