דינה קסטל הגשימה חלום של הרבה ישראלים, היא רכשה בית באיטליה. לאורך עשרים השנים האחרונות היא תושבת הלנגה שבחבל פיימונטה בצפון איטליה, עכשיו בימי קורונה היא נזכרת ופותחת עבורנו צוהר קטן אל אחד האזורים היותר נחשבים ונחשקים באיטליה

מאמר אורח - מאת: דינה קסטל

תמונה: Andrea Cairone

לפני 20 שנה רכשתי בית איכרים עתיק (cascina) בעיירה Santo Stefano Belbo השוכנת באזור 'לנגה' שבחבל פיימונטה. נופו הציורי של אזור הלנגה יכול להטעות גם עין מנוסה. גבעותיו מבותרות בוואדיות עמוקים שנוצרו לאורך שנים רבות של גידולי גפנים לייצור יין והתאמתן לקרקע. האזור הוכר בשנת 2014 כאתר מורשת עולמית ע"י אונסקו. כאן נוצרו המושגים 'סלואו פוד' – 'Slow Food' שהתפשט בעולם כולו, והמושג 0 ק"מ (המוכר יותר באיטליה) שמטרתו לקדם מוצרים מקומיים. בעיירה בה אני מתגוררת נולד הסופר צ'זארה פבזה -Cesare Pavese, מהחשובים שבסופרי איטליה במאה העשרים. לעברית תורגמו רק שלושה מספריו, "הירח והמדורות", "הבהוב השחר" ו"הקיץ היפה". בספרו 'הירח והמדורות' הוא מתאר את השכונה בה אני מתגוררת (Bauda), וישנם מסלולים לטיולים רגליים לפי המקומות המוזכרים בספר. תושבי האזור מתפרנסים בעיקר מהכרמים שענביהם מיועדים לייצור יין. הזנים העיקריים הם מוסקט וברברה. אבל לא מספיק לרכוש בית, צריך גם להכיר את האזור. כידידים שלאורך הזמן הופכים חברים ומגלים אחד את השני, גם אני ניסיתי להתחבר עם האזור, עשיתי זאת בעזרת מכונית הפנדה שלי וכך גיליתי כל פעם מקום חדש. הנה כמה מקומות שבהם אני ממליצה לבקר:

Canelli בעיירה זו מתגוררים רק כעשרת אלפים תושבים אבל יש בה מעל מאה יקבים בגדלים שונים. המפורסמים הם: Gancia, Bosca,Contrato. ליקבים הגדולים האלה יש "קתדרלות", אלו הן מנהרות חצובות בסלע המגיעות לעומקים של עד 30 מטרים מתחת לאדמה ומשתרכות לאורך קילומטרים רבים, הן משמשות לאחסון אינספור בקבוקי יין בטמפרטורה קבועה של 14 מעלות צלזיוס. הקתדרלות עצמן הוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. היקבים פתוחים לביקורים. הנה כמה אפשרויות:

CANTINA COPPO Via Alba, 68 www.coppo.it - ​​visit@coppo.it +39 0141 823146 ביקור וטעימות, בתאום מראש. CANTINA GANCIA Corso Libertà, 66 info@gancia.it +39 0141 830253 ביקור וטעימות חינם, בתאום מראש. ​ CANTINA BOSCA Via G. B. Giuliani, 23 www.eventbrite.it - ​​+39 0141 967749 +39 335 7996811 ביקור וטעימות חינם CANTINA CONTRATTO Via G. B. Giuliani, 52 +39 0141 823349 - visite@contratto.it ביקור וטעימות: ילדים 10 אירו מבוגרים 25 אירו בתאום מראש כל שנה בחודש יוני נערך פסטיבל לזכר העמידה במצור שנכפה על העיירה בשנת 1613 על ידי ממלכת גונזגה ממנטובה. הפסטיבל הוא אירוע חשוב בעיר. , בכיכר העיר נבנה שער עתיק והתושבים מתחפשים לחיילים מהתקופה ומביימים מלחמה עם סוסים ונשקים. מדובר באירוע משעשע ביותר, וכיאה לאירוע מסוג

זה גם מקומו של האוכל לא נפקד. תמצאו שם רחוב שלם עמוס בדוכנים ויין משובח.

יין ברולו משנת 1982 מאחד היקבים המוזכרים

Asti

העיר אסטי מפורסמת בעיקר בשני דברים, יין 'מוסקטו ד'אסטי', וה'פאליו', מרוץ סוסים בו מתחרים הרובעים של העיר. ארוע שמושך לעיר אלפי תיירים כל רובע מיוצג על ידי סוס ורוכב, והזוכה מקבל דגל שמובא לקפלה מיוחדת בכנסיית סן סקונדו אסטי היא עיר עתיקה מהתקופה הרומית. לאורך ההיסטוריה העיר עברה תהפוכות רבות,ונשלטה על ידי שליטים שונים בגלל שהייתה על ציר מסחר, אך הכנסייה הייתה תמיד נוכחת במרכזה. הכיבוש האחרון היה בידי נפוליאון שאף ביקר בה. עם איחוד איטליה היא חזרה להיות חלק מחבל פיימונטה ומאיטליה. הפסטיבל השנתי של אסטי נחגג בכל שנה בחודש ספטמבר, שבוע לפני הפאליו. שיאו של הפסטיבל היא תהלוכה תקופתית המשלבת מקצועות ומאכלים שונים האופיניים לכפרים המקיפים את העיר. הכפרים מיוצגים בעגלות הרתומות לסוסים, לפרים או לטרקטורים עתיקים. על כל עגלה מוצר מקומי, מאפים, תוצרת חקלאית, עבודות נפחות ורקמה, מאכלים שונים, וכמובן יקבי היין של האזור. כשהתהלוכה מגיעה לכיכר הגדולה כולם מוזמנים לאכול את המאכלים האופייניים לכפרים השונים. באסטי גם בית כנסת יפה שהיום הוא מוזיאון, כי נשארו בעיר רק שני יהודים. אסטי היא עיר תאומה של מעלות תרשיחא בישראל.

לטיפים ומידע - הירשמו לקבוצת הפייסבוק של אתר באיטליה: איטליה למכורים

מרוץ הסוסים "הפאליו" בעיר אסטי - תמונה - faberh פאבליק דומיין

Alba

אלבה ידועה באוכל טיפוסי משובח לחבל פיימונטה, יין, גבינות, טרטופו (כמהין) ושוקולדים. בעיר מתקיים אחת לשנה פאליו של חמורים שמטרתו ללעוג לפאליו של אסטי. שתי הערים היו יריבות לאורך ההיסטוריה והיריבות ביניהן נשמרת עד היום. כל שנה נערך בעיר יריד פטריית הטרטופו הבינלאומי שמגלגל מיליוני אירו. במלחמת העולם השנייה, אלבה והכפרים שמסביב היו מרכז של פרטיזנים שלחמו נגד הפאשיסטים והנאצים. אחד הסופרים החשובים של התקופה הוא Beppe Fenoglio שכתב כמה ספרים על הפרטיזנים. המפורסם ביותר הוא הפרטיזן ג'וני. il Partigiano Johnny

אלבה הוכרה ב 2017 ע"י אונסקו כאתר מורשת יצירתית לגסטרונומיה עולמית, אבל אי אפשר לדבר על אלבה בלי לדבר על סיפורו המפורסם של פייטרו פררו, הרי הוא ממציא ממרח הנוטלה.

פייטרו פררו היה בעל קונדיטוריה בעיר. בתום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1946, הגה פייטרו לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים קרם אגוזי לוז. השוקולד היה מצרך יקר לאחר המלחמה ופייטרו חיפש אלטרנטיבה מאגוזי לוז. יש האומרים שהיה אובססיבי ונהג להעיר את אשתו לטעימות באמצע הלילה. הוא כינה את הממרח פסטה giandoja על שם השוקולד המפורסם מטורינו. הוא ייצר כמות קטנה, ארז את הקרם בנייר אלומיניום, וחילק לכמה חנויות בעיר. הקרם זכה להצלחה אדירה ובלתי צפויה מצד הצרכנים. בהמשך רכש אדמה עם עצי אגוזי לוז ופתח מפעל קטן. פייטרו נפטר במפתיע בשנת 1949, או אז תפסו את מקומו אחיו הצעיר ואשתו. בתחילה הם קראו לממרח סופר קרמה ולאחר מכן נוטלה מהמילה Nut באנגלית שפירושה אגוז, כל השאר היסטוריה. נוטלה הוא ממרח האגוזים הנמכר ביותר בעולם, המתכון היה ונשאר סודי עד עצם היום הזה. באלבה נמצאו ממצאים ארכיאולוגים המגלים לנו כי העיר הייתה מיושבת עוד בתקופה הנֶאוֹליתית, היא התבססה בתקופה הרומית והייתה לבעלת חשיבות בתקופת האימפריה הביזנטית. השרידים הארכיאולוגיים החשובים שנמצאו היו בקתדרלת סאן לורנצו, הדאומו של העיר, כנסייה שנבנתה על חורבותיה של כנסייה ביזנטית עתיקה. בקתדרלה תמצאו מושבים של מקהלה מתקופת הרנסנס המקושטים בשיבוצי עץ יפיפיים. בעבר היו בעיר 100 מגדלים של נסיכים ודוכסים שהתחרו ביניהם, אבל רובם נהרסו במלחמות השונות ואפשר לראות רבים מהם משתלבים בבנייה המאוחרת יותר.

פטריות כמהין לבנות בשוק - צילום: Depositphotos

אלבה אחד המגדלים ששרדו

יריד פטריות הכמהין

נוטלה - צילום: דורון צויבל

Acqui Terme

עיירת מרפא זו מוכרת בעיקר בזכות מעיינות המים חמים הטבעיים הנובעים בה. במרכז העיירה כיכר עם מזרקה של מים חמים המגיעים ל- 74 מעלות צלזיוס. כידוע, הרומאים התיישבו במקומות עם מעיינות חמים, ואכן מקורותיה של העיר העתיקה הם מהתקופה הרומית. כיום יש מבחר גדול של מלונות מרפא עם מרחצאות מים חמים ובוץ עשיר במינרלים. כדאי לבקר בקתדרלה "סנטה מריה אסונטה" שנבנתה במאה ה- 10 בסגנון אדריכלות רומנסקית ובהמשך קיבלה תוספות מהרנסנאס והבארוק.

ליהודים בעיירה הייתה נוכחות והשפעה רבה במשך הדורות. משפחת אוטולנגי בלטה במיוחד. משה אוטולנגי היה סוחר עשיר ובנו יונה אוטולנגי הגדיל את עסקיו. הוא ייסד בנק שנתן משכנתאות והלוואות לסוחרים קטנים. יונה היה פילנתרופ ידוע שתרם מהונו והקים בית ספר מקצועי, בית חולים, וגם קואופרטיבים של מקצועות ושל איכרים. וילה אוטולנגי היא אחת מהאטרקציות התיירותיות של העיירה ביתו הוא מוזיאון היום.

מאכל טיפוסי לעיר היא הפרינטה - Farinata מאפה המזכיר פיצה אך עשוי מקמח חומוס.

Barbaresco

בכפר מתמחים בגידול הגפן מזן נביולו - Nebiolo שממנו מיוצר יין הברולו הנחשב למלך היינות האדומים האיטלקים. הכפר יפיפה ויש בו מגדל מתקופת ימי הביניים הצופה על נהר הטנרו. כאן ניתן להבחין באחד משיאי היופי בהשפעת יד האדם על הנוף. כל שורת גפנים נראית כמסורקת בקפידה ובתחילתה שיח ורדים. היין המקומי נקרא ברברסקו על שם הכפר.

מבט על העיר -צילום - Matteo Aresca

Barolo

עיירה מאד ציורית וגם תיירותית למדי, המקום מושך חובבי יין מכל העולם, על שמה נקרא יין הברולו, היין מפורסם באיכותו בכל העולם. הברולו הוא יין אדום שמתיישן לפחות 4 שנים בחביות עץ. ניתן לבקר במבחר היקבים באזור הלנגה שמייצרים את הברולו. גם כאן הנוף שופע כרמים והוא מרהיב ביופיו. אפשר גם לבקר במוזיאון לייצור יין שנמצא בתוך המבצר של העיירה. המוזיאון מספר את סיפורו של היין והאדם מתחילתו. מוזיאון קטן נוסף הוא המוזיאון לחליצת פקקים ובו 500 פותחני בקבוקים שונים.

Fontanafredda

אחוזת פונטנה פרדה נקנתה ע"י המלך ויטוריו עמנואלה השני בשנת 1858 עבור המאהבת שלו רוזינה היפה "La bella Rosin". המקום נבדל משאר העיירות בארכיטקטורה ובצמחים. בית המגורים של רוזינה היפה ושאר המבנים צבועים בפסים מאוזנים של צהוב ואדום. בגן שמסביב לביתה נטועים עצים כמו ארז הלבנון וסקויה. בגן ישנו גם אגם קטן, עגול ובמרכזו מזרקה. מסביב יער טבעי שנקרא "יער המחשבות" שבו מסלול הליכה עם תחנות הסבר על הצומח והחי. היקב מפורסם באיכות הברולו שהוא מייצר ויש לו מאות מטרים של מנהרות תת קרקעיות חצובות לאחסון היין.

Roccaverrano

עיירה זו נמצאת בחלקו הגבוה של אזור הלנגה שגובהו מתנשא לכ- 760 מטרים מעל פני הים. באזור זה עיקר הייצור החקלאי הוא גבינות ואגוזי לוז. העיירה מפורסמת בגבינות עיזים המיוצרות בה על ידי יצרנים מקומיים, מומלץ לבקר, לטעום, ולהבחין בגווני הטעם השונים. בעיירה עצמה מגדל עגול השולט על כל המרחב וכנסייה שבנויה בסגנון הרנסנס שלא אופייני לפיימונטה.

קולינריה

במהלך השנים ביקרתי בעוד עשרות מקומות וצברתי חוויות קולינריות, גיליתי שבכל עיירה וכפר יש מאכל אופייני רק להם, חשבתי לאגד אותן בספר אבל זה לא הסתייע. אציין אחדים מעבר לאלו שכבר צויינו במאמר:

Amaretti

עוגיות משקדים או מאגוזים שמוסיפים להם גלעיני משמש מרוסקים שנותנים להם את המרירות. העוגיות האלה הומצאו ב Mombaruzzo. בביקורי הראשון במאפיה במקום ראיתי את הנשים של המשפחה עוטפות ידנית את העוגיות.

אנשובי

למדתי איך הומצא האנשובי. בעבר העיר גנואה שלטה על אספקת המלח וגבתה מיסים גבוהים. כדי להבריח את המלח היו מסתירים אותו מתחת לשכבה של דגי האנשובי. הניסיון לימד שנוצר מאכל טעים שנשמר לאורך זמן.

Bagna Cauda

השכנים שלי הזמינו אותי בתחילת נובמבר לאכול Bagna Cauda (בעברית מבטאים: בנייה קאודה) הם הכינו רוטב שמורכב מהרבה שום ומבושל לאט לאט בחלב ואנשובי. במטבל הזה טובלים ירקות חתוכים, בעיקר חרשוף לבן (גבעולי ארטישוק), סלק, כרוב, גזר וסלרי. את המאכל הזה אוכלים רק בנובמבר כי זו העונה של החרשוף (כדי שהוא יהיה לבן ורך מכסים אותו באדמה כמה שבועות לפני הקטיף).

ולסיום עוד המלצה קטנה: לא רחוק מביתי ישנה מסעדה ליד תחנת הרכבת שנקראת La Stazione שם מגישים אוכל פיימונטזי משובח.

אזור הלנגה במבט מלמעלה