חג המולד, הוא אחת התקופות השמחות, המאושרות, הרומנטיות והמוארות בשנה. תחילתו כחגיגה דתית, אך עם השנים הוא התפשט בכל העולם ויש החוגגים אותו ללא קשר לדת
חג המולד, הוא אחת התקופות השמחות, המאושרות, הרומנטיות והמוארות בשנה. תחילתו כחגיגה דתית, אך עם השנים הוא התפשט בכל העולם ויש החוגגים אותו ללא קשר לדת. נתחיל עם קצת היסטוריה. בנצרות, חג המולד מציין את הולדת ישו, אך נראה שהמקורות לכך הם עתיקים יותר משום שהחג הזה לא היה קיים בנצרות בתחילתה. היסטוריונים רבים מאמינים כי האזכורים לחג החלו סביב שנת 360 לספירה (אם כי מחקרים שנעשו לאחרונה מכחישים את הנתונים הללו). יתרה מזאת, בברית החדשה אין עיסוק בנושא לידתו של ישו, ולכן ההנחה היא כי בחירת התאריך היא שרירותית ונעשתה על ידי הקיסרים באותה תקופה, ככל הנראה כדי להקל על ההטפה. למעשה, בחודש דצמבר, ברומא העתיקה, חגגו את הולדתו של "האל הבלתי מנוצח" ( מלטינית Dio Sole Invitto). וחגיגות אלה היו החגיגות האהובות ביותר על התושבים. אם כך, יש להניח כי באותה העת, זו הייתה נראית בחירה חכמה ומתוכננת לקשור את הולדתו של ישו לחגיגות שהיו כבר מוכרות, במועד בשנה בו חגגו ממילא. כדי להראות את הקשר בין החגיגות, מוצג ישו במקרים רבים כשהוא מוקף בשמש או כשהוא מוקף ברקע מוזהב, הצגה שראשיתה בתקופה הניאו-נוצרית. ממקורות היסטוריים אנחנו יודעים שלמרות כניסתו של חג המולד הנוצרי, העמים הפגאניים הקשורים לחגיגות השמש, המשיכו להתקיים עוד שנים רבות, עד כדי כך שבחג המולד של שנת 460, האפיפיור, לאו הראשון הצהיר כך:
"דת זו של השמש כה מוערכת, עד כי כמה נוצרים, לפני כניסתם לבזיליקת פטרוס הקדוש שבוותיקן, לאחר העלייה במדרגות, פונים לכיוון השמש, מכופפים ראשיהם וקדים לכבודו של הכוכב הזוהר. אנחנו מוטרדים וכאובים מאוד בשל התנהגות זו שמתחקה אחר ההתנהגות הפגאנית. הנוצרים חייבים להימנע מכל מראה של מתן כבוד לפולחן האלים." (מתוך דרשת חג המולד של שנת 460).
מהצהרה זאת אנחנו יכולים להבין את התמזגות המסורת הנוצרית עם זו הפגאנית, וחג המולד הוא כנראה הדוגמא המשמעותית ביותר לחגיגות פגאניות ישנות שנלקחו על-ידי הנצרות וקיבלו משמעות חדשה.
החג לכבוד האלים של השמש, שהפך לחג לכבוד האל הבלתי מנוצח (אל השמש), נלקח מחגיגות עתיקות עוד יותר, חגיגות הסַאטוּרְנַלְיַה (Saturnali) לכבודו של אל החקלאות והקציר, סטורן (Saturno). אחד המקדשים שהוקדשו לו נמצא ברומא בפוֹרוֹ רוֹמַאנו (foro romano) וממנו נשארו כמעט ללא פגע, עמודי גרניט יפהפיים. חג זה נחגג בין ה-17 ל- 23 בדצמבר. החגיגות לכבוד אל השמש נקבעו ל- 25 בדצמבר, כחג שנועל את חגיגות הסַאטוּרְנַלְיַה. חג המולד מזכיר בהרבה מובנים את הסַאטוּרְנַלְיַה. כמה מסורות בולטות זהות לשניהם, למשל החלפת מתנות ועץ חג המולד. בתקופה שקדמה לנצרות, כאשר נקודת היפוך החורף (סולסטיס – בחורף ב- 21 בדצמבר) התקרבה והצמחייה דעכה, הפאגנים נהגו להביא הביתה זרים מצמחייה ירוקת עד, כאות לקסם הנועד להגן על תמצית החיוניות של הצמחים עד האביב. מנהג זה אומץ על-ידי הצפון אירופים, ולבסוף הפך המנהג למה שאנחנו מכירים כיום כעץ חג המולד. כמו שבחגיגות הסַאטוּרְנַלְיַה נהוג היה להחליף מתנות בין בני משפחה וחברים, כך נהוג גם כיום בחג המולד. כמו שכבר הוזכר, בין העמים הלא נוצריים, חג זה נחשב כחג חילוני, שקשור למשפחה, לדמויות פולקלוריות כמו סנטה קלאוס ולחילופי מתנות.
לחילופי המתנות יש משמעות גם במובן הכלכלי. בארה"ב בלבד, ההערכה היא כי כמעט רבע מההוצאות האישיות מתבצעות סביב תקופת החג, ועסקים גדולים מקשטים עצמם ברוח החג.
האם היו הרומאים אלו שייסדו את חג המולד? בתמונה, פסלו של ג'אמבולוניה המוצב בפיאצה לה סיניורייה בפירנצה, על האגדה המיתולוגית של חטיפת הנשים הסביניות. אחד מסיפורי ייסוד האימפריה הרומית.
בסלרנו (Salerno), תוכלו לחוות את רוח החג באופן משמעותי. סלרנו (Salerno) היא עיר חוף במרחק של כשעה נסיעה ברכבת מנאפולי. העיר התפרסמה מאוד בשנים האחרנות בעקבות "מופע האורות האמנותי" (“Luci d’artista”), שמתקיים בכל שנה מתחילת חודש נובמבר ועד סוף ינואר, ובמהלכו העיר כולה מתמלאת אורות מרהיבים שמעוצבים על-ידי אמנים חשובים וטכנאי אורות. המופע מזמין לעיר תיירים רבים, איטלקיים וזרים כאחד. האווירה בעיר בתקופה זו קסומה, מאושרת ורומנטית ומכניסה את הנמצאים בה למצב רוח מרומם ולנסיעה למחוזות הפנטזיה. מופע האורות עוסק בנושאים שונים שמתחלפים משנה לשנה. אחד החלקים היפים ביותר של המופע הוא זה הממוקם בוילה העירונית (villa comunale) שהיא פארק ציבורי קטן, קרוב לעירייה. שם מוקם גן קסום עם דמויות מהאגדות המוכרות ביותר. המקום אהוב מאוד על ילדים ומבוגרים כאחד. בשנה שעברה היו אלה האגדות של סינדרלה, אליס בארץ הפלאות ופיטר פן שכיכבו וכללו כרכרה וסוסים, ארנב לבן, ספינת פיראטים ועוד. האורות משנים את פני העיר והופכים אותה למרתקת, כאילו גל גדול של אופטימיות ובהירות שוטף אותה, מהסמטאות של העיר העתיקה ועד לסלעים שבים. המופע על הסלעים הוא קבוע בכל שנה, מונחת עליהם מושבת פינגווינים מוארים. . גם כל כיכרות העיר מעוטרות אורות נוצצים שבמהלך השנים ציירו בשמיים את הזוהר הצפוני, דרקונים, פנסים סיניים השטיח המעופף של אלאדין ורבים אחרים.
מופע האורות מלווה בשווקי חג המולד שפזורים הן בעיר העתיקה והן לאורך קו החוף. דוכני העץ בעלי הגגות המשופעים מציעים מגוון רחב של אוכל איטלקי מסורתי ומאכלים אתניים נוספים, החל בממתקים שאופייניים לתקופת החג ועד חומרי גלם מקומיים: שוקולדים, חטיפי נוגט, עוגות פְַנֵטוֹנֵה, דבש וקונפיטורות בעבודת יד, אוכל רחוב כמו דגים קטנים מטוגנים או כריכים בסגנון דרום אמריקאי, ערמונים קלויים ועוד מאכלים מיוחדים. העיניים נהנות משלל האורות והצבעים, הרחובות מלאים באנשים, במופעי רחוב ובשירי החג המרגשים, החך נהנה ממאכלים שקשה למצוא במקום אחר, ריחות של אוכל מבושל במקום בשילוב ריחו המלוח של הים, במיוחד כשהרוח מנשבת בין הדוכנים, וכל זה יכול להיות נעים עוד יותר כשאתה אוחז בידו של יקירך.
מטיול ברחבי נאפולי, אי אפשר לומר שהיא יכולה להתחרות עם האורות של סלרנו, אבל גם בה אפשר לנשום אוויר נעים, חמים וחגיגי של רוח חג המולד המתחיל בחודש דצמבר ונמשך עד המחצית הראשונה של חודש ינואר. בשנים האחרונות, העיר מתמלאת תיירים בתקופת החג. היעדים המועדפים הם ויה די טריבונַלי (via dei Tribunali) וסן גרֵגוֹריוֹ ארמנו (San Gregorio Armeno) שהוא הרחוב בו מוצגות "סצינות המולד" הטובות ביותר. האמנים ברחוב זה מפורסמים בכל העולם בשל עבודתם. מייצג "סצינת המולד" (Presepe) הוא אחד מסמלי חג המולד הנוצרי. במסורת המקורית הוא ייצג את המערה בה ישו נולד. עם השנים הוא הועשר בפרטים עד כדי שיחזור של כפרים שלמים עם בתי מלאכה, בתי מגורים, רועים וגבעות. המומחים בבניית המייצגים מכינים הכל בעבודת יד ומגלפים כל פרט קטן. לאחרונה זכתה נאפולי להירשם בספר השיאים של גינס על המייצג הקטן ביותר בעולם. בשנה שעברה, נדד המיצג בתערוכה בערים רבות באיטליה. המיצג נבנה בגרעין של דובדבן וניתן לצפות בו מבעד לזכוכית מגדלת. זוהי יצירה מקורית וייחודית ביותר. כדי לבקר במקום מומלץ להגיע לפני השעה 10:00 בבוקר, בשעה מאוחרת יותר, בשל הקהל הרב, הליכה של כמה מטרים עשויה להימשך למעלה משעה, מבלי שאפשר יהיה לראות הרבה. ניתן לרכוש גם מזכרות ייחודיות כמו פסלונים קטנים של דמויות היסטוריות או עותקים "חיים" של יצירות אמנות מוכרות כמו הפיצאיולו (מכין הפיצות) ש"ממשיך להכניס פיצות לתנור" או הטווה שאורגת את הבד. תקופת החג באיטליה מתחילה ב-22 בדצמבר ונמשכת עד ה- 6 בינואר. במהלך החג, בכל עיר מוצעים קונצרטים של שירי החג בכנסיות הגדולות ובתיאטראות, בנוסף להצגות רבות ברוח החג, כמו "מפצח האגוזים" שעולה בכל שנה בתיאטרון סן קרלו (Teatro San Carlo). השנה המופע יעלה בין ה-29 בדצמבר ל- 5 בינואר, אם תהיו בנאפולי בתאריכים אלו, מומלץ מאוד לבקר בו החג השני המוכר ביותר, אחרי ה-25 בדצמבר (חג המולד), הוא ה-1 בינואר, ראש השנה. מרבית חגיגות השנה החדשה נחגגות בליל ה-31 בדצמבר. בפיאצה פְּלֵבִּישִיטוֹ (piazza Plebiscito) בנאפולי, כמו גם בכיכר המרכזית של סלרנו, מתקיימים קונצרטים גדולים, לרוב של אמנים איטלקיים והזיקוקים שנורים, בדרך-כלל בקרבת הים, מבשרים על בואה של השנה החדשה. אחד השירים המפורסמים ביותר של עונת החג אומר כך: "בחג המולד אתה יכול לעשות את מה שאתה לא יכול אף פעם לעשות". עבור אנשים רבים זה אכן כך, הם מנצלים את תקופת החג לעשיית דברים שאלמלא החג, לא היו עושים. הם הופכים נדיבים יותר, יוצרים בסיס טוב ולבבי יותר ומראים חיבה לסובבים אותם, ולא רק דרך המתנות, שהן כאמור, חובה!
