במצב טוב  - סיציליה

 

זמן קריאה משוער 12 דקות 

 

 ישנו משל מיגע מעט ומוכר, אודות איש עסקים הנתקל בחוף הים בדייג המביט אל האופק בעודו אוחז בחכתו וממתין. איש העסקים פונה אל הדייג ומייעץ לו להשתמש ברשת במקום בחכה כדי לתפוס יותר דגים ואז למכור אותם, ובכסף לקנות סירה ורשתות נוספות וכך לתפוס שלל רב אף יותר, עד שיהפוך לאיש עשיר. "וכשאהיה עשיר?" שואל הדייג ואיש העסקים עונה, "תוכל לשבת ליד הים ולהביט אל האופק"

 

אין ספק שסיציליה סובלת מעוני ותושביה מאבטלה. כל אחד יכול לראות שדרושה הזרמה של תקציבים כדי לעודד פיתוח מודרני שיאפשר עתיד כל שהוא לבני המקום. אך אין ספק שכדאי לבקר בסיציליה כדי להבחין שבאופן מוזר, משל הדייג מתקיים שם. נדמה שהנכשלות עצמה מאפשרת לתושבים להיות אדוני ארצם. אם לא באופן חוקי, לכל הפחות באופן מעשי. ובכך מבלי דעת, דומים חייהם לאלה של עשירי העולם.

 

גודלו של האי שווה כמעט לזה של מדינת ישראל. הוא נכבש אין ספור פעמים במהלך ההיסטוריה, בגלל מיקומו הגאוגרפי כשער הכניסה הדרומי ליבשת אירופה.

כבשו אותו הקרתגים, היוונים, הרומאים, הערבים העתיקים, בתורם הצרפתים וגם הגרמנים ולאחריהם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.  

בימים אלו האי הוא אחד מחמשת המחוזות בעלי מעמד עצמאי ברפובליקה של איטליה. ובשל כך יש לו פרלמנט משלו ופוליטיקה מושחתת ומסואבת משלו. ככל הנראה, שני אלה הם הסיבה למצבו הכללי העגום.

 

חופים רבים באי חפים מפיתוח ונותרו טבעיים. כפרים בנויים לחופי הים וסגנון החיים בהם מעורר לכל הפחות קנאה, וודאי, וודאי שמעורר השתאות ופליאה.  לרוב האנשים יש שני בתים. אחד בכפר הקטן המרוחק חמישים קילומטר מהים, ואחד ממש על החוף, או במקרה הגרוע, עשרים מטר מהחוף. סיציליאנים רבים מחלקים את חודשי השנה ביניהם. יתכן שהבית שליד החוף נבנה באופן פרוביזורי, לא חוקי. ושתושביו אינם בעלי הקרקע. למעשה לרבים מהבתים אין מספר מוניציפאלי, והם אינם מקבלים שירותים מן העיריה או דואר אך יש בהם  כמובן חשמל, מים זורמים, טלוויזיות ענק, ובוסתני פרי. בנוסף לא משלמים עליהם מס לממשלה.

 

החופים הפראיים יפיפיים וכמובן מרובבים באשפה. לפעמים בכמות רבה ולפעמים מעטה. המיים צלולים ומלאים בדגים. במקרים מסוימים בתוך המים, במרחק לא רב מן החוף, אפשר לראות שרידים של אותם בתי אראי שהגאות סחפה והפילה לים. הם משמשים כמקפצות וכאיים לא טבעיים לשחות אליהם מן החוף.

כדאי לבקר בסיציליה גם בגלל שהמטבח המקומי הוא לא פחות ממושלם, ובמעדניות שלה נכתבת שירה רומנטית בדמות ממתקים הממולאים בקצפת הסמיכה בעולם.

כדי להבין לעומק את אורח החיים, יש להכנס למטבח. בנוסף על קניה במרכולים, בני המקום מגדלים את הירקות שלהם בגינה, ודגים את ארוחת הערב שלהם בים. או לכל הפחות יודעים איך לעשות זאת ומעבירים את הידע לילדיהם.

 

שיווק ישיר בין היצרן לצרכן הוא לא שיטה, כי אם עובדת חיים. לדוגמה, הירקנים המקומיים מסבים את מכוניותיהם לרכבי מכירה, ונוסעים בהם הלוך ושוב, במהלך שעות הבוקר מכריזים על מרכולתם ברחובות, בקול רם מאוד ובמידה רבה של חשש. שכן, אם לא ימכרו הירקות יושלכו לאשפה. לא לכולם יש ציוד מתאים לשמרם בקירור. המחירים נמוכים בגלל שאין מתווכים. גם הדייג שיוצא השכם בבוקר לים ומביא עמו את שלל הדגה, נוסע ברכב קירור ומספר, בצעקות מגפון מה העלה בחכתו. דגים אלו אינם דומים בטעמם לשום דג שנקנה אי פעם בסופרמרקט. ואם לא די בזה, גם האופה מופיע על סף הדלת בשעת ארוחת הבוקר, מכריז על בוא מכוניתו שתא המטען שלה עמוס במאפים טריים שנעשו בשיטות מסורתיות תוך שימוש בחומרים מקומיים, דוגמת גבינת הריקוטה מחלב עיזים המיוצרת רק בסיציליה.

 

 

חיי הילדים באי הם אולי המרתקים ביותר. על אף שסיכוייהם לקבל השכלה נאותה ולמצוא עבודה בבגרותם נמוכים מאלה של ילדי הצפון, הילדים בסיציליה מסתובבים ברחובות באופניים לבדם, מגילאי ארבע וחמש ושום דבר ואף אחד לא מאיים על שלומם. בגלל שהכפרים קטנים עד כדי כך שכולם מכירים את כולם, נוצר מצב אוטופי אך אמתי, בו כל המבוגרים משגיחים על כל הילדים. ילדים בני שש נשלחים למכולת להביא חלב וביצים לבדם. זוהי מציאות שעבור תושבי צפון איטליה היא בדיונית. בלתי אפשרית לחלוטין. בנוסף, מנהג המקום הוא לבלות זמן רב ככל האפשר בים. וגם במקרה זה, בצפון איטליה הילדים מעבירים את הזמן מול הטאבלטים או משחקי הווידאו, לרשותם כמעט ולא עומדים שטחים ציבוריים. לעומת זאת בסיציליה, בנוסף על הטלוויזיה והטאבלטים, מפני שהים זמין - הם למעשה גרים לחופו -  נראים ילדים רבים משחקים בשעות אחר הצהרים עד רדת החשכה במלחמות חול, בחפירת בורות, בשכיבה על הגחון במים הרדודים, שם הם מחפשים ומוצאים צדפים למאכל. בערב מתרכזים בכיכר העיר ונוסעים באופניים מסביב למזרקות ולדוכנים הצבעונים העמוסים סחורות צעקניות מסין.

הדברים האמורים כאן מתייחסים לאזורים הכפריים של האי. מובן שבסיציליה קימות גם ערים גדולות ומודרניות יותר כמו פאלרמו - Palermo וקטניה - Catania. או העיר מסינה Messina שגודלה בינוני ושמי שמבקר כדאי שיבקר גם בטאורמינה – Taormina,   כפר דייגים לשעבר, על צלע הר, משוחזר ומתוייר לעילא ולעילא. ברחובותיו הצרים מצויים כיום בוטיקים של 'פראדה' 'דולצ'ה וגאבנה' וכהנה.

 

למרות שקיימים בה גם מלונות עטורי כוכבים, סיציליה היא יעד פשוט לטיול. באשמת המאבקים הפוליטיים שלא מאפשרים לה להתקדם, מתאפשרת הצצה או אולי נכון יותר לומר, נגיעה במציאות שהתקיימה בעבר הלא רחוק גם במקומות אחרים בעולם. מציאות שכנראה לא תחזור, אורח חיים שאבד. טיול לשם, דווקא למקומות המבודדים יותר, ניסיון לחוות את אורחות החיים ולתרום כתיירים לכלכלת התושבים, נדמה כמתכון לטיול שאפשר לחזור ממנו רגועים שבעים ומרוצים.

אנחנו מבטיחים לא להעביר את המייל שלכם לאף אחד, מידי פעם נשלח לכם עדכונים על איטליה שיוכלו לשמש אתכם 

  • Facebook quadrato nero
  • Instagram - Black Circle

© INITALIA All rights reserved  

noun_event_434902.png
noun_sunny_1604932.png
noun_magnifier_2525286.png