טוסקנה היא לא רק מה שאנחנו מדמיינים כשאנחנו חושבים על טוסקנה. לא רק טוסקנה מהספר "תחת שמש טוסקנה", לא רק בתי חווה, אחוזות, רצפות טרה קוטה וכפרים פסטורלים הטובלים בירוק. לא. יש עוד טוסקנה, שונה למדי מזו שאנחנו מדמיינים, מוכרת פחות ופראית. במידה שהיא נסתרת מעיניי התיירים כך היא אהובה על התושבים.
מאת: טומי דומאני - כתב אורח
טוסקנה הפראית נמצאת באזור שבין לוּקַה (Lucca) ומַסַה-קַרַרַה (Massa-Carrara) שם, בסמוך לחוף הים רובצים רכסי הרים תלולים. תלילותם היא שהעניקה להם את הכינוי " האלפים האַפּוּאַנִים" (AlpiApuane). שלא כמו אצל האלפים ה"אמיתיים" של צפון איטליה, גובה הפסגות אינו עולה על 2000 מטרים.
הגאיות עמוקים ומוקפים צוקים סלעיים המיתמרים לגובה מאות מטרים. הפסגות משוננות ומלכותיות למראה עד כדי כך שבכמה תמונות שצולמו בחורף, אפשר בקלות להתבלבל ולחשוב שמדובר בפסגות ההימלאיה המושלגות.
ההרים עשויים אבן גיר אשר בתנאי התמרה מסוימים הופכת לשיש. ייתכן שזו הסיבה שהאַפּוּאַנִים, שחיו באזור בתוך המערות עזבו אותן לבסוף, שכן ממערות אלה חוצבים גם כיום את השיש הלבן היקר ביותר בעולם, זה המשמש לפיסול, זה שממנו פיסל מיכאלאג'לו את דוד. מונטה סַאגרוֹ (Monte Sagro), שלמרגלותיו שוכנת העיר קַרַרַה (Carrara), נחשב לקודש הקודשים של כריית השיש. מחצבותיו הן אחד המקורות העתיקים בעולם, הפעילים עדיין, לכריית המחצב האצילי. הקירות הלבנים המפותלים עשויים קוביות, קוביות ונראים כאילו עוצבו על ידי אמן הסוריאליזם ההולנדי, מאוריץ קורנליס אֶשֶר. גם המערות הפנימיות על חלליהן הריקים העצומים המסוגלים להכיל בתוכם אמפיתיאטרון רומי מתבררות כחזיון תאווה לעיניים.
השבילים אשר שימשו בעבר להובלת גושי השיש הגדולים מן המחצבות שבהר אל הרוכשים בעיר, בטרם נסללו הכבישים והומצאו רכבי ההובלה, הם השבילים המשמשים את המטיילים כיום. בכל שנה, בחודש אוגוסט, בפסטיבל שהפך לחלק מן המסורת המקומית משחזרים הכורים את שיטות ההובלה הישנות, המסוכנות והיצירתיות שבאמצעותן הצליחו לשנע את השיש במורד ההר.
לא רחוק משם נמצאת העיירה פּיֵיטרַסַנטַה (Pietrasanta) מעוז הפַּסַלים עוד מתקופת הרנסנס. פַסַלים ידועי שם בחרו ובוחרים גם כיום בעיר כמקום מושבם. ביניהם: בּוֹטֵרוֹ (Botero), ארנאלדו פומודורו (Arnaldo Pomodoro), ג'ואן מירו (Joan Mirò), ו-מיטוֹרַיְי (Mitoraj).חלקם תרמו מיצירותיהם לעיירה כך שברחבי הפיאצה המרכזית אפשר למצוא תמיד עבודות פיסול חשובות בנות תקופתינו.
מגדל הפעמון הידוע של העיר מתהדר בגרם מדרגות שבלולי עטוף מסתורין. השמועה אומרת כי מי שתכנן אותו היה לא אחר מאשר מיקלאנג'לו בכבודו ובעצמו, אולי מפני ששהה בעיר באותן השנים בהן נבנה במגדל. לתאום סיור גלריות וטעימות יין בפייטרסנטה
במרחק נסיעה קצרה מן העירה פייטרסנטה נמצא הים. החופים יפיפיים ולא מאוד עמוסים. קצת צפונה משם מתחיל חבל ליגוריה עם חמש האדמות המפורסמות, הלוא הן הצ'ינקוואה טרה (Cinque Terre).
אם, לעומת זאת, נוסעים מזרחה אל פנים היבשת מגיעים לאגם מַסַאצ'וּקוֹלִי (Massaciuccoli). במקום זה התגורר המלחין ג'אקומו פוצ'יני (Giacomo Puccini), ופה גם הלחין את יצירותיו המפורסמות ביותר: מאדאם באטרפליי (Madame Butterfly) וטוסקה (Tosca). האגם הוא שמורת טבע לציפורים נודדות. ניתן לטייל מעל המים ובין קני הסוף על מזח העץ וכך לראות מקרוב את החי והצומח. לשים בוויז : Via del Porto 6 loc. Massaciuccoli 55054 Massarosa LU
ההרים מונטה פּרוֹצִ'ינטוֹ (Monte Procinto) ומונטה פוֹרַאטוֹ (Monte Forato) הנמצאים סמוך זה לזה הם אתר חובה לביקור. מונטה פרוצ'ינטו הוא מונוליט המתנשא לגובה של כמה מאות מטרים ואשר נסיבות היווצרותו אינן ברורות.
מונטה פוראטו הוא קשת סלע טבעית הנראית בברור על רקע השמים. האסוציאציה המידית המתעוררת היא כמובן זו של הפאלוס אל מול היוני (איבר המין הנקבי) דמיון זה היה ברור גם לתושביו הקדומים של המקום אשר עדות לטקסי הפולחן שערכו בו אפשר למצוא בתחריטים הרבים, שגילם אינו ידוע, המופיעים על גבי הסלעים.
אותה הילת מסתורין מורגשת גם כיום. צפייה בזריחה בבוקרו של היום הארוך בשנה מן העיירה פּרוּנוֹ (Pruno) מגלה מראה חריג ומקסים, השמש נראית כבוקעת הישר מן העיגול התחום סלע וקרן האור הנשלחת משם כמו מציתה את השמים. בעיירה נערכות חגיגות בלילה שלפני, חגיגות הכוללות ציפייה משותפת תוך שירה ושתיית יין.
מראה השמש הלכודה בעיגול הסלע אינו המחזה הפלאי היחידי המתגלה לעיני המבקרים בהרי האַפּוּאַנִים. מראה פנטסטי לא פחות הוא זה של הזריחה מעל מונטה פַּאניה (Pania), מלך האלפים האפואנים. המטיילים הפוקדים את המקום מטפסים במעלה ההר במהלך הלילה ומגיעים עם שחר אל הפסגה שם הם נהנים מזריחה אשר במהלכה מטיל ההר צל פירמידי ענק על הים שמאחוריו. לתאום סיור סך כל ההרים אינו מסתכם בהתגבהות רכסיהם ובפסגתם, מתחת לסלע מסתתרת מערכת המערות הגדולה ביותר באיטליה המושכת מזה שנים את תשומת ליבם של חוקרים ומדענים מכל רחבי המדינה. חלק מהמערות פתוחות גם לקהל הרחב ובהן מומלץ מאוד לבקר. שתי מערות בולטות במיוחד בהודן והדרן, גרוֹטַה דֵל וֵנטוֹ (Grotta del Vento) ואַנטְרוֹ דֵל קורְקְיַה (Antro del Corchia), בשתיהן מתקיימים סיורים מודרכים משובחים החושפים בפני המטיילים את הקסם יוצא הדופן של בטן האדמה. סיור במערות עוד סיור במערות
הרי האפואנים נבחרו לא אחת להיות אתר לצילומי סרטים. אחד המקומות שהתבררו כיעד מועדף למטרה זו, הוא קַמפּוֹקַטינוֹ (Campocatino), אחו עתיק יומין המשתרע בקרבת הצוק התלול של מונטה רוֹקַנדַגַ'יה (Monte Roccandagia), שם צולם בשנות התשעים המערבון הכושל Il Mio West, הפקה איטלקית יקרה ויוקרתית בהשתתפות הארווי קיטל (!) ודיויד בואי (!!) אוהבים לקרוא ולדבר על איטליה? הצטרפו לקבוצת הפיסבוק שלנו "איטליה למכורים" על רמת ההר שוכן מבנה אבן עתיק ששוחזר. מכאן, במהלך הקיץ, יוצאת התהלוכה שמובילה את הקדוש המקומי, סן ויויאנו (San Viviano), במורד ההר ועד לקפלה המוסתרת בתוך היער. בסוף הקיץ התהלוכה חוזרת ומשיבה את הקדוש למקומו בקַמפּוֹקַטינוֹ.
לא רחוק משם נמצא ה"הרמיטאז' של קלומיני" (Eremo di Calomini), מנזר הבנוי על סלע אנכי, תלוי בין שמים וארץ ממש כאילו היה קן עיטים. המנזר פעיל ומאוכלס בנזירים גם כיום והוא פתוח למבקרים. ולסיום, מובן שאי אפשר לדבר על שום טריטוריה איטלקית מבלי להזכיר אוכל, בטרטוריה הקטנה הסמוכה למנזר אפשר להתוודע אל מאכלי המטבח המקומי, ביניהם מנת דג פורל (טרוטה) אפוי שנמשה מהנהר הסמוך. Antica Trattoria dell'Eremita
ביקור באלפים האפואנים הוא זכות שנפלה בחלקם של מעטים שמסיבות שונות הגיעו אל המקום, אבל מרגע שנפלה בחלקכם הזכות הזאת, לא תשכחו אותם. מומלץ גם לדמיין את הנוף דרך עיניהם של אמנים כליאונרדו דה ויצ'י ורפאל שכן אלה המראות שנגלו לעיניהם בילדותם.
