בצפון מזרח איטליה אפשר לבקר בעיר המשופעת ביצירות אומנות אך לא עמוסה במבקרים שוחרי אומנות, ולכן אין חשש שתמצאו את עצמכם בתוך ההמון, בתורים למוזיאונים ולאתרים המוצפים בתיירים. זוהי עיר שהיא גשר בין מערב, מזרח ודרום אירופה, ושוכן בה אחד הנמלים החשובים בים התיכון: טריאסטה. זמן רב הייתה העיר תחנת מעבר של איטלקים בדרכם לסלובניה ולקרואטיה, אך בשנים האחרונות הפכה ליעד גם עבור התיירים המבקרים באיטליה. ברים ספרותיים, מבנים בסגנון אר־נובו וחנויות אומנות מקומית. עיר המדיפה ריח ים, קפה והדים מהעבר.

פיאצה אוניטה ד'איטליה והמזח הקשוח
כמו רוב המסלולים בעיר, המסלול יוצא מהכיכר המרכזית. כאן שוכנים בית העירייה, נציבות המדינה והשלטון המחוזי של פריולי־ונציה־ג'וליה, הסיור מעניין הן מנקודת מבט היסטורית והן אומנותית. הכיכר נקראה כך רק משנת 1955, לאחר תום השלב ההיסטורי של "הטריטוריה החופשית של טריאסטה" (בהסכם השלום עם איטליה, שנחתם בפריז בשנת 1947, הוקמה ישות עצמאית וריבונית ושמה "הטריטוריה החופשית של טריאסטה", ובה "נמל חופשי בין־לאומי"). המזח "אָאוּדָצֶ'ה" (קשוח) נבנה ב־1922, ארבע שנים לאחר שעגנה בנמל משחתת בשם זה. שושנת רוחות מברונזה שהוצמדה למזח מנציחה אף היא את האירוע.

מגדלור הניצחון
עיר נמל כמו טריאסטה חייבת מגדלור משלה. מגדלור הניצחון (ויטוריה) חולש עליה בהוד מלכותי מעל גבעת גרטה. האדריכל ארדואינו בלמן התגייס כל כולו להקמת המגדל, שתפקידו לא מצטמצם בבטיחות ובסיוע בניווט הימי; הוא גם סמל של רגע היסטורי, שכן הוא חוגג את כניסתה של העיר טריאסטה אל ממלכת איטליה ומנציח את חללי הצי במלחמת העולם הראשונה. בראש המגדלור ניצבת ויטוריה, אלת ניצחון מכונפת מנחושת מרוקעת, שתוכננה לעמוד ברוחות הבּוֹרה (רוח צפון־מזרחית קרה ועזה). ג'ובאני מאייר פיסל אותה, כמו גם את הפסל בגובה 60 ס"מ המתאר מלח אלמוני הצופה בים. בבסיס הפסל נמצא העוגן של המשחתת "אָאוּדָצֶ'ה".

גבעת סן ג'וּסטו עם הטירה, הקתדרלה והתיאטרון הרומי
טירת סן ג'וּסטו (Castello di San Giusto), שנמצאת בבעלות העירייה מאז שנות השלושים של המאה הקודמת, נחשבת בעיני רבים לסמלה החשוב ביותר של טריאסטה, והסיבה לכך ברורה: המיקום מעל הכול. הטירה בנויה על הגבעה הגבוהה ביותר בעיר, ולכן ניתן לפקח ממנה בקלות על כל מה שקורה במורד הנהר, ויתרה מכך – על הסכנות מכיוון הים. בתוך המבנה, שהעירייה משתמשת בו לאירועים, שוכן המוזיאון העירוני, שבו מוצג, בין השאר, אוסף עשיר של כלי נשק (פתוח מיום שלישי עד יום שבת, בין השעות 10:00–17:00; דמי כניסה: 6.00 אירו). על אותה גבעה ניצבת גם קתדרלת סן ג'וּסטו, המשלבת פשטות מבחוץ עם עיטורים עשירים מבפנים, בהם פסיפסים המתארים שני דימויים מוכרים של האומנות הביזנטית: המדונה ועל ברכיה ישוע התינוק, המסמן ברכה בידו. למרגלות גבעת סן ג'וסטו נמצא תיאטרון רומי גדול המסוגל להכיל 3,500–6,000 צופים במופעים המתקיימים תחת כיפת השמיים. המבנה מנצל את הקיעור הטבעי של מדרון הגבעה. בעבר הרסו גדודי לומברדיה את התיאטרון, והוא נקבר תחת בנייני מגורים. האדריכל פייטרו נוביל חשף אותו מחדש ב־1937/38.

חשמלית לאופיצ'ינה
בטריאסטה אפילו נסיעה בחשמלית הופכת לטיול מחוץ לעיר. החשמלית של אופיצ'ינה נוסעת על מסילה עתיקה שנועדה לחבר את הכפר הקטן על הגבעה (329 מטר מעל פני הים) לעיר. היא יוצאת מפיאצה אוֹבֶּרדָן (Oberdan), ולאורך 800 המטרים של המסלול יש 12 תחנות בשיפוע של 26%. זוהי הזדמנות מצוינת לצילום תמונות פנורמיות ולהתנסות בחוויה יוצאת דופן.

בתי הקפה הספרותיים
למילה 'קפה' יש בטריאסטה משמעות כפולה. במשך שנים היה נמל העיר הנמל החשוב ביותר למסחר בקפה, דגנים ואבני ריחיים שהגיעו מרחבי העולם והופצו ממנו לכל אירופה. זוהי אפוא עיר הקשורה לייבוא, לעיבוד וליצוא של קפה, ולא בכדי בה נוסדה בה חברת הקפה "אילי" (Illy), השוכנת בה עד היום. אבל 'קפה', או בית קפה, בטיאסטה פירושו גם אתר תרבות היסטורי שבו נהגו להיפגש סופרים, משוררים ופילוסופים. אלו הם מקומות שמעליב לכנות אותם סתם בר או בית קפה, מקומות שבהם ריח הקפה מתערבב בניחוחות הספרים והעבר. נסו להיכנס ולהזמין "נרו אין בִּי" (שחור ב־B, בִּיקיירה), כדי שיוגש לכם אספרסו בכוס.

איטאלו סבבו וג'יימס ג'ויס
בין הסופרים שהעיר הוונציאנית הקסימה אנו מוצאים שני שמות חשובים שבזכותם המסלול תרבותי עוד יותר, למי שרוצה לשקוע במסע ספרותי. איטאלו סבבו נולד בטריאסטה, והוא ידוע בעיקר בזכות "תודעתו של זנו", שהמבקרים צרפתים קראו בהמלצתו של ג'יימס ג'ויס. ג'ויס האירי עבר לטריאסטה לצורכי עבודה, והוא לימד אנגלית בבית הספר שבו הכיר את סבבו. הייתה זו העיר האלגנטית בנפת פְריולי שהעניקה לו את ההשראה ליצירותיו החשובות ביותר: הדבלינאים ויוליסס. אפשר להיזכר בהם בפינות שונות בעיר. שני הפסלים של סבבו וג'ויס ממוקמים בהתאמה בפיאצה אורטיס ועל גשר התעלה הגדולה. בתי הקפה שנהגו לשבת בהם הם סן מרקו וסטלה פולאר. למרות הפרש הגילים של כעשרים שנה, הייתה ביניהם אחווה יצירתית וחברות חשובה. מוזיאון סבבו (Museo Sveviano) שוכן בספרייה העירונית, ובו מוצגת תערוכה קטנה המוקדשת לג'ויס. www.museosveviano.it.
בשנת 2004, הודות לתרומה של דומיניק מרטין, נחנך מוזיאון ג'ויס (Joyce Museum) כדי לציין את מערכת היחסים שיצר ג'ויס עם העיר, ויש לה עדיין תפקיד חשוב להבנה מעמיקה של חיי הסופר האירי. יש בו חומרים מסוגים שונים הקשורים לתקופת שבילה בטריאסטה. אפשר לבקר במוזיאון בחינם בימים שני עד שבת בין השעות 9:00–13:00 (בימי רביעי גם אחר הצוהריים בין השעות 14:00–18:00). https://museojoycetrieste.it/
הפסלים המוקדשים לאיטלו סבבו וג'יימס ג'ויס ממוקמים בפיאצה אורטיס ועל גשר התעלה הגדולה, בהתאמה - צילום: Luca Aless
מוזיאון רבולטלה ומוזיאון שמידל
מוזיאון רבולטלה הוא מוזיאון לאומנות מודרנית שנוסד בשנת 1872 על פי צוואתו של הברון פסקואלה רבולטלה, שהוריש לעיר, נוסף על נכסים רבים אחרים, את ביתו ואת כל יצירות האומנות שלו. גיבורי המוזיאון הם אומנים איטלקים מהמחצית השנייה של המאה העשרים המוצגים באולם גדול בקומה השישית המשקיף על העיר ועל הים. תוכלו לצאת ממנו אל המרפסת הגדולה, שתכנן קרלו סקרפה, וליהנות ממבט רחב אל הנוף המרהיב. בערבי הקיץ (מ־15 ביולי עד תחילת ספטמבר, מיום חמישי עד ראשון) פועל בחללי המוזיאון בית קפה, והוא פתוח עד חצות. הציור המפורסם ביותר במוזיאון הוא "אישה עם כלב", שצייר דה ניטיס.
מוזיאון התיאטרון העירוני נוסד על ידי קרלו שמידל, שבחזונו תרם לו את אוסף המזכרות ההיסטוריות־מוזיקליות שלו מבימת התיאטרון. המוזיאון מתעד את חיי התיאטרון והמוזיקה בטריאסטה מהמאה השמונה עשרה ועד ימינו. יש בו כרזות, מודעות על הצגות, כלי נגינה וכתבי יד חתומים שנאספו במשך מאה שנה כמעט ומשמרים את זכרו ואת רוחו של מייסדו. מקומו הנוכחי והסופי של המוזיאון בפאלאצו גופצ'ביץ (Palazzo Gopcevich).

המערה הענקית
אין רשימת אטרקציות בטריאסטה שאינה כוללת את התחנה הזאת. זהו אתר חובה, ולא תוכלו לומר שהייתם בטריאסטה אם לא ביקרתם בה. זוהי מערה ניאוליתית חשובה מאוד להולדתו של חקר מערות המודרני, שכן בה נערכו הסקירות הראשונות שנערכו בהתאם לאמות מידה מדעיות. הפיתוח התיירותי החל בראשית המאה העשרים הודות לבניית גרם מדרגות בן 500 מדרגות ותאורת חשמל המערה. האולם המרכזי נמצא 120 מטר מתחת לפני האדמה, אורכו 170 מטר ורוחבו 80 מטר.
מובן שלא ייתכן שלאתר טבע חשוב כל כך לא יהיה אתר דיגיטלי שופע מידע ונתונים. www.grottagigante.it
גרם מדרגות התלוי של המערה
טריאסטה והקהילה היהודית
בית הכנסת וריזיירה די סן סבּה
בטריאסטה הייתה קהילה היהודית חשובה, ובית הכנסת הוא סימן מוחשי למרכזיותה של קהילה זו. הוא נפתח מחדש לתפילה בסוף מלחמת העולם השנייה. הכיבוש הגרמני גבה מטרייסטה מחיר גבוה מאוד במונחים של חיי אדם – 6,000 מיהודי העיר. בית הכנסת היה גם המקום שבו נשמרו יצירות האומנות ששדד הרייך. פתיחתו המחודשת לתפילה הייתה אירוע חשוב מאוד מבחינה סמלית. יופיו של המבנה, מחלון הרוזטה ועד הנברשות, מעיד על גדולתה של הקהילה החשובה גם לאחר חורבנה.
ריזיירה די סן סבּה (מפעל עיבוד האורז בסן סבּה, La risiera di San Sabba) הוא מחנה הריכוז הנאצי היחיד בדרום אירופה. בשנת 1965 הוא הוכר בצו מיוחד של נשיא הרפובליקה ג'וזפה סרגאט בתור אתר לאומי. לאחר 1943 העבירו הגרמנים אל המפעל, ששימש לקילוף אורז, אלפי פרטיזנים, סלובנים, קרואטים, יהודים ומתנגדים פוליטיים שנלכדו במבצעי החיפוש והטיהור. אתר המוות וההשמדה הוסב למוזיאון עירוני המנציח את החפים מפשע הרבים כל כך שחייהם הוקרבו לשווא. המוזיאון פתוח כל יום בין השעות 9:00–19:00. הכניסה חופשית.
בשנת 1993 נחנך מוזיאון הקהילה היהודית של טריאסטה ברחוב מונטה 5.
לאתר המוזיאון:
בית הכנסת - צילום: Twice25 & Rinina25, הכניסה לריזיירה די סן סָבּה - צילום: Depositphotos
שכונת גוריציה
חלק מבני הקהילה היהודית של טריאסטה התגוררו בגוריציה. הנוכחות היהודית בגוריציה מתועדת כבר מימי הביניים, והחל מהמאה השש עשרה השתקעו בה יהודים, שלמרות המגבלות וגזרות הגירוש מילאו תפקיד כלכלי חשוב. ב־24 במרץ 1684, בהוראת הקיסר לאופולד הראשון, הוקם ה'גטו' באזור סן ג'ובאני, שבו המשיכו לפעול יהודי גוריציה. החל מסוף המאה השמונה עשרה, עם 'צו הסובלנות', שהוציא הקיסר האוסטרי יוזף השני, שביטל כל אפליה על רקע דת, ניתנה ליהודים אפשרות ללמוד באוניברסיטה ולעסוק בכל המקצועות.
המיעוט היהודי הותיר עקבות רבים בעיר והעניק לעיר אנשים מפורסמים, כמו הפילוסוף קרלו ריימונדו מיכלשטדטר. הקהילה היהודית התוססת של גוריציה נעלמה, למעשה, עם הגירוש למחנות הריכוז וההשמדה בין השנים 1943–1944. בית הקברות העתיק של ולדירוזה מעיד על הנוכחות היהודית בעיר. הגן הצמוד לבית הכנסת נקרא על שמו של ברונו פרבֶּר, המגורש הצעיר ביותר, שהיה בן שלושה חודשים ותשעה עשר ימים בלבד.
ובעניין מלחמת העולם השנייה...
ניתן לבקר בטריאסטה במקלט המכונה קלינה ברלין (ברלין הקטנה). מערך של מנהרות ששימשו כמקלט בעת הפצצות מהאוויר. לא קשה להזדהות עם האנשים שמצאו שם מקלט, מכיוון שהכול נשאר שם כפי שהיה באותה עת. דמי הכניסה הם 3 יורו, ויש לתאם את הביקור מראש בדוא"ל: kleineberlin@cat.ts.it

אומנות קולינרית בטריאסטה
גם המטבח של טריאסטה הושפע מהתרבויות שהתמזגו בעיר, בייחוד התרבות האוסטרו־הונגרית. אפשר למצוא בתפריטים מנות במסורת ים תיכונית ואוסטרית: דגים ולצדם גולאש וקינוחים כמו קוך וקוגלהוף.
נזיד ג'וטה: תמצאו אותו בכל מקום המגיש מאכלים מקומיים. זהו מרק כרוב כבוש, שעועית ותפוחי אדמה בטעם בשר מעושן ובתוספת זרעי כמון.
הקוך מכונה גם קינוח ילדים בשל פשטותו: זוהי עוגת חלב ואורז עם צימוקים. מקור השם בתואר "קוֹכֶן", שפירושו בגרמנית "מבושל".
קוגלהוף היא עוגת שמרים בחושה עגולה. היא נקראת גם עוגת הקיסר, מכיוון שהייתה העוגה האהובה על הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף. היא נחשבת לאם הקדמונית של עוגת חג המולד האיטלקית, הפנטונה.

Comments