top of page

פוליניאנו אה מארה – לגעת ביופי לחוש את הפשטות

+ באיטליה
Sunday, January 16, 2022

9 דקות

חיפוש

עודכן: 13 באפר׳ 2022

פוליניאנו אה מארה היא סוד שתיירים רבים עדיין לא מכירים: סמטאות צרות וחיים בקצב של פעם, חופים מכשפים וים צלול בצבע כחול טורקיז, אוכל משובח ופינות חמד רומנטיות. ברוכים הבאים לאחת הפנינים של פוליה!

מבט מהים על העיר - צילום: Diana Cimino Cocco

במהלך אחת מהחופשות הרבות שביליתי בפוליה התמזל מזלי וביקרתי בפוליניאנו אה מארה (Polignano a mare), עיר החוף הידועה הנמצאת במרחק כ-30 קילומטר מבארי (Bari). פוליניאנו היא פנינה קטנה וצבעונית, וביתם של 18,000 תושבים בלבד. היא מתאפיינת ברחובות מרוצפים בחלוקי אבן ובחופים הנמצאים במרחק כה קצר עד שאפשר להושיט את היד ולגעת בהם.

זהו יעד שאסור לפספס, בזכות החופים המושלמים, המרפסות הפנורמיות, הציטוטים מתוך שירים המפוזרים בכל רחבי העיירה, האווירה המיוחדת, והאוכל הנהדר.

במאמר זה נגלה את עברה של העיר, את המרכז ההיסטורי שלה, את מוזיאון פינו פסקלי (Museo Pino Pascali), את החופים, המאכלים, והסיפורים הקטנים המייחדים את פוליניאנו. בואו נתחיל מההתחלה:


סיפורה של פולינאנו אה מארה

שורשיה של פוליניאנו עתיקים להפליא, אבל יש מספר מחלוקות סביב זהותם של מייסדי העיר, וסביב מקור השם שלה.

לדברי אחדים, העיר נוסדה על ידי יוליוס קיסר לאחר שהוא החריב את המבצר שבנה המצביא והמדינאי גאיוס מריוס מארפינו (Caio Mario d’Arpino), וניצב איפה שהיום עומדת פוליניאנו. לדברי אחרים, היה זה גאיוס מריוס עצמו שייסד את העיר, בדיוק בגלל שקיסר החריב את המבצר שבנה. אבל הסברה המקובלת ביותר היא שהעיר נוסדה על ידי דיוניסוס השני, טיראן העיר סירקוזה שבסיציליה.


גם מקור השם עצמו הצליח לבלבל את החוקרים. יש הטוענים שמקור השם "פוליניאנו" בא מהאלה פולימניה (Polymnia), ואילו אחרים מאמינים שהשם נובע דווקא משמה של מושבה ימית עתיקה בשם נאפוליס (Neapolis), שניצבה במקום שבו עומדת כיום פוליניאנו.


המרכז ההיסטורי

עם תרמיל על הגב וזוג נעלי הליכה נוחות, יצאתי לסייר במרכז ההיסטורי של פוליניאנו אה מארה, ומיד לאחר שחציתי את שער הכניסה מאבן (פורטה גרנדה Porta Grande, המכונה גם ארקו מרקזלה Arco Marchesale), מצאתי את עצמי מול מבוך של סמטאות מרתקות ובתים לבנים.


בשנים האחרונות התמלאו הרחובות בחנויות בוטיק קטנות, המוכרות בעיקר בגדים ומזכרות מקומיות בעבודת יד. כששוחחתי עם אחד מבעלי החנויות, גיליתי שבעבר ניצב לצד השער גשר מתרומם, ושער ברזל הגן על הכניסה. חביות גדולות הוצבו בראש השער, ומולאו בשמן רותח כדי להשליך על פולשים ותוקפים, במידת הצורך.


התחלתי את הסיור שלי בפיאצה פולביה מיאני (Fulvia Miani), כיכר המאופיינת בכך שהבניינים שסביבה מקיפים אותה בצורת מעגל, והמשכתי לויה מוליני (via Mulini), הרחוב שבו נמצאת הספרייה העירונית וביתו של בישוף העיירה בישלייה (Bisceglie) – מונסיניור פומפאו סארנלי (Pompeo Sarnelli) – שעל שמו גם נקרא הרחוב הראשי של העיר.


בפיאצה ויטוריו אמנואלה השני (Piazza Vittorio Emanuele II) נתקלתי בפאלאצו דל אורלוג'יו (Palazzo dell’Orlogio) – בניין העירייה מאז שנת 1837. המבנה מתפרש על פני שלוש קומות, ועדיין ניתן לראות את שעון השמש העתיק שהוצב בחזיתו. בראש הבניין עומד מגדל פעמונים קטן.


על הכיכר ניצבת גם הכנסייה הראשית של העיר, המוקדשת לסנטה מריה אסונטה אין צ'לו (Santa Maria Assunta in Cielo), כלומר לחג עלייתה של מריה, אימו של ישו, לשמים. המבנה הזה משלב מספר סגנונות אדריכליים – גותי, רומנסקי ובארוק. המזבח הראשי של הכנסייה נבנה במאה ה-17, וכולל בתוכו את קפלת סן ויטו (Cappellone di San Vito) שבה שמורים שרידיו של ויטו הקדוש – פיסה מעצם הזרוע שלו, וחלק מפיקת הברך שלו.

הסיור בין סמטאות המרכז ההיסטורי של פוליניאנו הוא מהנה מאד בזכות החנויות המגוונות, המסעדות והברים, והאווירה ההיסטורית שממלאת את המקום. אבל החוויה שהותירה אותי חסרת נשימה באמת הייתה הביקור בבאלקונאטה (balconate) – המרפסות הנרחבות שמשקיפות על הים. כאן מתמזגים השמים והים זה אל תוך זה, ומסביבם מצוקים גבוהים הממסגרים את הנוף שאין לו מתחרים.
מבט מאחת המרפסות-צילום: סימונטה דה ברטולו

בנקודה זו תוכלו לצלם תמונות פנורמיות, או להניח בצד את הטלפון ולספוג כל פרט ופרט עם העיניים בלבד.


צלמים רבים מסתובבים באזור, ויציעו לכם להנציח את הביקור שלכם ושל אהובכם / אהובתכם (האם קיים מקום רומנטי יותר מזה?), או של קבוצת החברים שלכם.


כעת הגיע הזמן להאט, ולקרוא את השירים המפוזרים בכל פינה כמעט של המרכז ההיסטורי: על המדרגות, על הקירות, על הדלתות העתיקות של הבניינים... האמן גווידו לופורי (Guido Lupori), הידוע בכינוי "איל פלנור" (il Flaneur) הוא שעומד מאחורי היוזמה הייחודית הזאת, והוא הפך עם השנים לדמות מוכרת לא רק עבור תושבי המקום, אלא גם בקרב התיירים. אם תשאלו אותו מדוע הוא כותב על הקירות, הוא יענה שהוא עושה זאת על מנת לקרב את הצעירים אל יופייה הנסתר של הספרות. השירים שלו חוגגים את יופיים של הים והאהבה, ואת כוחה של שמחת החיים.



פונדציונה מוזאו פינו פסקלי (Fondazione museo Pino Pascali)


מי שמעוניין להעמיק את ידיעותיו בתרבות המקומית, לא יכול לוותר על הביקור במוזיאון לאומנות מודרנית המוקדש לפינו פסקלי (Pino Pascali). המוזיאון ניצב במיקום מעורר קנאה, מול הים, בתוך מבנה שפעם שימש כמשחטה העירונית. תמורת כרטיס כניסה במחיר נמוך במיוחד (5 יורו) תוכלו לחנות בחינם ולבקר בתערוכות המגוונות של האמן. שעות הפתיחה נוחות מאד, והמוזיאון פתוח עד 21:00 (כניסה אחרונה ב-20:30).


פינו פסקלי נולד ב-19.10.1935 בעיר בארי (Bari), להורים שבאו במקור מפוליניאנו אה מארה. הקריירה האומנותית שלו הייתה קצרה ומסנוורת – הוא סיים את לימודיו באקדמיה לאומנות ברומא בשנת 1959, ובנה לעצמו מוניטין, כמעט מיד, כצייר נופים. הוא צייר בין השאר גם תפאורה עבור תוכניות טלוויזיה כמו "קארזלו" (Caresello – תוכנית מערכונים ששודרה בטלוויזיה האיטלקית בשנות ה-50 של המאה העשרים).


בשנת 1965 זכה פסקלי לתערוכת היחיד הראשונה שלו, בגלריית "לה טרטרוגה" (La Tartaruga) הנחשבת, ברומא. תוך שלוש שנים הוא הצליח ללכוד את תשומת ליבם של מבקרי האומנות החשובים באיטליה (ויוואלדי – Vivaldi, קאלווזי – Calvesi, רוביו Rubiu, בואטו – Boatto, בוקרלי - Bucarelli, ודה מרקיס -De Marchis), ולעורר את עניינם של גלריסטים אוונגרדים כמו סרג'נטיני (Sargentini), ספרונה (Sperone) ויולאס (Iolas).

עבודה של פינו פסקולי המוצגת במוזיאון טייט מודרן בלונדון-צילום:Marie-Lan Nguyen

בקיץ 1968 הוא השתתף, לאחר שהוזמן באופן אישי, בביאנלה ה-35 לאומנות בוונציה, אך זמן קצר לאחר מכן, ב-11.9.1968 הוא נהרג בתאונת אופנוע ברומא, והוא בן 33 בלבד.

כיום, מוענק מידי שנה פרס לאומנות על שם פינו פסקלי, והפרס כולל תערוכה אישית, הוצאה לאור של קטלוג, ורכישה של יצירה של האומן הזוכה (היצירה מתווספת לתערוכה הקבועה במוזיאון פסקלי שבעיר). במהלך הטקס שנערך לכבוד הזוכה מוענק לו גם פסל מקרמיקה לבנה: רפרודוקציה של הפסל "זנב הלווייתן" של פסקלי. הפסל מיוצר על ידי האקדמיה לאומנות בבארי. לפרטים: www.museopinopascali.it





החופים של פוליניאנו אה מארה

לאחר שיצאתי מהמרכז ההיסטורי של העיר, והמשכתי רגלית לכיוון מזרח, נתקלתי בחוף קטן וסלעי, המכוסה באבנים קטנות וחלקות, ומוקף במצוקים גבוהים. הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא שלא נשבה במקום רוח. בזכות המיקום המיוחד, הים כאן תמיד שקט.


החוף ידוע בשני שמות – קאלה פורטו (Cala Porto), או לאמה מונאקילה (Lama Monachile), והכניסה אליו היא ללא תשלום. מקור השם המיוחד נובע מכך שבעבר נצפו כאן כמה כלבי ים מסוג נזירי ים תיכוני (הנקראים באיטלקית foca monaca). לאחר מכן זכיתי להשקיף מלמעלה על החוף היפה, כאשר טיפסתי אל גשר לאמה מונאקילה, שנבנה במאה ה-19 על ידי שושלת בורבון ששלטה באזור, במטרה לחבר את העיר בארי (Bari) לעיר לצ'ה (Lecce) לאורך הדרך הקונסולרית של פוליה.


חוף לאמה מונאקילה ‏- צילום: סימונטה דה ברטולו

במרחק קצר מחוץ לעיר נמצא חוף סלעי נוסף, המכוסה כולו באבנים לבנות, ונקרא לידו קאלה פאורה (Lido Cala Paura). זהו מקום מופלא בשעות היום, וקסום בשעות הלילה. קל להגיע הנה, וחניון ציבורי גדול עומד לרשות המבקרים. בחודשי הקיץ תוכלו לשכור סירת פדלים או קיאק, ולצאת לסיבוב פנורמי בים, כדי לגלות את המערות היפהפיות שמסתתרות לאורך קו החוף. תוכלו להגיע לחוף עם כסאות ושמשייה משלכם, או לשכור מקום ישיבה ושמשייה בחוף המוסדר (המחיר נע סביב 18 יורו). בקיוסק הקטן שעל החוף תוכלו לטעום סנדוויץ' מדהים עם תמנון מבושל.


קאלה גרוטונה (Cala Grottone) הוא מפרץ סלעי המשקיף על מים צלולים במיוחד – גן עדן של ממש לחובבי הקפיצות הדרמטיות למים! קל להגיע הנה ברגל ממרכז העיר: כל שעליכם לעשות הוא ללכת לאורך הטיילת על שם דומניקו מודוניו (Lungomare Domenico Modugno), שם גם ניצב פסלו של הזמר האיטלקי הידוע, ואז לרדת במורד המדרגות המובילות לחוף.


חוף פורטו קאוואלו (Porto Cavallo), בעיירה סן ויטו (San Vito) הצמודה לפוליניאנו, הוא מקום קסום במיוחד בחודשי הסתיו והחורף, כאשר שקט מוחלט יורד על האזור. החול פה דק ולא בהיר במיוחד, אבל המים נקיים וצלולים. אין כאן חופים מוסדרים, אלא רק חוף חופשי ופתוח לכולם, ובמרחק הליכה קצר נמצא גם חניון ציבורי. בשעות הערב זהו מקום רומנטי במיוחד, ואם תגיעו חמושים בשמיכה, נרות וסלסילת פיקניק, תוכלו לאכול על קו המים ממש, ולהתערסל לצליל הרוח והגלים.


חוף פונטה לאפילי (Spiaggia di Ponte Lapilli) הוא חוף אבנים לבנות, אבל בעזרת קצת סבלנות, תוכלו בסופו של דבר לנעוץ את השמשייה שלכם באדמה. החניון הציבורי פתוח ללא תשלום, ונמצא במרחק שני צעדים מהים. המים צלולים (כמו בכל החופים באזור), ורוב המבקרים כאן הם לא תיירים אלא תושבי העיר בארי (Bari) הסמוכה. מומלץ להגיע עם סנדלים המתאימים להליכה על סלעים רטובים (הסנדלים נקראים באיטלקית סקרפטה פר לי סקוליי – scarpette per gli scogli וניתן לקנות אותם בחנויות ספורט כמו דקתלון).

איפה כדאי לאכול בפוליניאנו אה מארה?

כמו בכל מקום בפוליה, גם פוליניאנו אה מארה מתאפיינת במטבח עשיר וטעים. התמזל מזלי וזכיתי לטעום מגוון רחב של מעדנים, החל מפוקצ'ות וכלה בפנצרוטי (panzerotti – כיסוני בצק ממולאים הדומים לקלצונה, ומטוגנים בשמן עמוק), פיצות מעולות, דגים טעימים, וכמובן שגם את אחד המאכלים הטיפוסיים הידועים באזור – כריך עם תמנון מבושל (פאנינו קון איל פולפו – panino con il polpo).


ממש מחוץ לעיר העתיקה ישנו בר, לא גדול במיוחד, שהתפרסם בכל רחבי פוליה בזכות הגלידה המעולה שהם מכינים. המקום נקרא "איל סופר מאגו דל ג'לו" (Il super mago del gelo), הוא פועל מזה למעלה מ-100 שנה, והגיעו לכאן דמויות מפורסמות רבות, וביניהן גם דומניקו מודוניו (Domenico Modugno – זמר, שחקן, גיטריסט ובהמשך גם פוליטיקאי איטלקי). ניסיתי כאן את הגלידה בטעם "קפה ספצ'אלה" (Caffè Speciale), המשלבת קפה, שמנת מתוקה וקליפת לימון, עוגיות אמרטו מעולות וגרניטות מצוינות. הגרניטה הטובה ביותר הייתה הגרניטה איי ג'לסי (granita ai gelsi, גרניטה בטעם תות עץ).

כל אחד מהמטעמים האלה לוכד בתוכו לא רק טעמים נהדרים אלא גם זיכרונות – ערב מלא צחוק עם החברים, גלידה שאכלת ביחד עם המשפחה במהלך טיול בערב יום ראשון לאורך הטיילת...

הגלידריה הזאת תמיד מלאה באנשים, אבל השירות הוא מהיר, והצוות יעיל.

כריך תמנון - צילום: סימונטה דה ברטולו

במרחק מטרים ספורים מהגלידריה הידועה ביותר בפוליניאנו אה מארה עומד מוסד קולינרי נוסף, חדש יותר אבל מפורסם לא פחות. ב"פסקריה" (Pescaria) טעמתי אחת אחד הסנדוויצ'ים הטעימים ביותר שאכלתי בחיי. בכל נגיסה הרגשתי את כל טעמי הים, ואת טעמם של לילות הקיץ החמים של דרום איטליה.


תוכלו לבחור אם לשבת ולאכול ליד השולחן, או לארוז את המעדנים לטייק אווי, כדי לאכול אותם בכל מקום שתבחרו (על חוף הים, למשל...). זה הפתרון המועדף עליי, משום שכך אני יכולה לאכול על אחת המרפסות הפנורמיות הרבות שבעיר, ולהאזין לצלילם הרומנטי של הגלים המתנפצים על הסלעים.


מקום נוסף שמגיש סנדוויץ' תמנון (panino al polpo) מעולה הוא מסעדת איל פסקאטו (Il Pescato) – מקום קטן שהיה לי המזל הטוב לגלות במקרה בזמן שסיירתי במרכז העיר. הדגים כאן טריים להפליא, הצוות מסביר פנים, והיחס בין האיכות למחיר המנות הוא נהדר.

פוקצ'ה בארזה ‏ חייבים לטעום - צילום:Dreamstime

כל פרובינציית בארי מפורסמת, ובצדק, בזכות הפוקצ'ות המעולות שלהם, והפנצרוטי, כמובן. גם בפוליניאנו אה מארה תוכלו לטעום את המעדנים המקומיים האלה, במקום שנקרא פוקצ'ריה דל קורסו (Focacceria del Corso). האוכל פה מעולה, השירות טוב, והניקיון מושלם. נסו את הפוקצ'ה הטיפוסית לבארי – פוקצ'ה בארזה (focaccia barese), מבצק שטוח למדיי, ופריך. ואל תשכחו להזמין כמובן גם פנצרוטו מטוגן. את כל התענוג הזה חובה ללוות בבירה קרה, כמובן. אין שום סיכוי שלא תתאהבו באוכל המקומי!


אם תרצו להעביר ערב רומנטי, תוכלו לבחור במסעדת גרוטה פאלאצזה (ristornate Grotta Palazzese) המפורסמת. היתרון המשמעותי ביותר של המסעדה הזאת הוא המיקום שלה – חצובה לתוך הצוק, ומרחפת כמעט על המים. הנוף הנשקף מהמסעדה נחשב לאחד היפים בדרום איטליה, ואם תבחרו לסעוד כאן תהנו מתצפית בלתי נשכחת, בריזה נעימה, ומוזיקה טובה, באדיבות הסקסופוניסט שמנעים את זמן הסועדים. חשוב לא פחות הוא התפריט, כמובן. תפריט הטעימות איננו זול, ועולה כ-190 יורו לאדם, לא כולל יינות (ארבע כוסות יין המתאימות למנות הארוחה יעלו כ-80 יורו נוספים), אבל המיקום מצדיק הכול. על מנת להגיע למסעדה תוכלו להיעזר בשאטל ללא תשלום שמביא את האורחים מהחניון הראשי למסעדה, וחזור.




כמה אנקדוטות על פוליניאנו אה מארה...

פסלו של דומניקו מודוניו ‏ - צילום:סימונטה דה ברטולו

פוליניאנו אה מארה היא מקום הולדתו של אחד הזמרים האיטלקים הידועים ביותר בעולם – דומניקו מודוניו (Domenico Modugno), מחבר השיר Volare.

בשנת 2011 הקדישה העירייה לאמן הנערץ את הטיילת הראשית – טיילת דומניקו מודוניו (Lungromare Domenico Modugno), והפסל הארגנטינאי הרמן מייר (Hermann Mejer) פיסל פסל בגובה 3 מטרים ובו מופיע הזמר כשזרועותיו פתוחות לרווחה, התנוחה שבה התפרסם כאשר ביצע את השיר האהוב.





בימאים איטלקים רבים נכבשו בקסמה של פולינאנו אה מארה, והחליטו לצלם בה את הסרטים שלהם. בין היתר צולמו כאן כמה קומדיות איטלקיות אהובות במיוחד (רובן לא הוקרנו בישראל, למרבה הצער): "סי ויוה אונה וולטה סולה" (Si vive una volta sola) בבימויו של קרלו ורדונה (Carlo Verdone) בשנת 2020, "קה בלה ג'ורנטה" (Che bella giornata) ו"קאדו דאלה נובי" (Cado dalle nubi) בכיכובו של הקומיקאי קקו זאלונה (Checco Zalone) בשנת 2011 ו-2009 בהתאמה, "לה צ'נה די נטאלה" (La cena di Natale) בבימויו של מרקו פונטי בשנת 2016, וסרטים רבים נוספים...


מידי שנה נערכת בפוליניאנו אה מארה תחרות הזינוק ממצוקים של חברת רד בול – Red Bull cliff diving, תחרות של קפיצות מדהימות ואפיות, שמושכת אלפי צופים, המתיישבים לצפות באירועים גם ביבשה וגם מתוך סירות העוגנות במים. הנשים קופצות למים מגובה 21 מטרים, ואילו הגברים קופצים מגובה 27 מטרים – אדרנלין לא חסר פה! הכניסה לאירוע היא בחינם, ואפשר לראות את הקפיצות ממגוון מיקומים. לרגל האירוע תוכלו להחנות את הרכב באחד מהחניונים הרבים שפזורים ברחבי העיר (תשלום לפי שעה, או כרטיס יומי). לפרטים: https://www.redbull.com/it-it/events/red-bull-cliff-diving-polignano-a-mare




איך להגיע לפוליניאנו אה מארה:

בטיסה: אחת הדרכים הפשוטות ביותר להגיע לפוליניאנו אה מארה היא באמצעות טיסה לנמל התעופה שבעיר בארי (Bari). משום ניתן להגיע לפוליניאנו ברכב פרטי, במונית, או בתחבורה הציבורית.


ברכבת: התחנה המרכזית של פוליניאנו אה מארה ממוקמת בוויאלה טרייסטה (Viale Trieste), במרחק הליכה קצר ממרכז העיר. ניתן לקנות כרטיס לרכבת טרנאיטליה (Trenitalia), המחברת בין בארי לבין פוליניאנו אה מארה. מחיר הכרטיס עומד על כ-2.50 יורו, הרכבת הראשונה יוצאת לדרך מבארי בשעה 04:31, והרכבת האחרונה בשעה 22:50. כדי לנוע בין פוליניאנו אה מארה לערים אחרות בסביבה, יש להשתמש ברכבות של חברת הרכבות הפרטית פרובייה סוד-אסט (Ferrovie Sud-Est).


ברכב פרטי: האוטוסטרדה שמובילה לבארי היא אוטוסטרדה מספר A14, המתחברת בהמשך לאוטוסטרדת A2 (רומא-נאפולי) ואוטוסטרדת A16 (נאפולי-קנוסה). כדי להגיע מבארי לפוליניאנו אה מארה יש לנסוע לאורך הכביש הבינעירוני SS16. כביש זה מחבר את פוליניאנו אה מארה גם לערי החוף הסמוכות, כמו מונופולי (Monopoli).


באוטובוס: מספר חברות פרטיות באיטליה מפעילות קווי אוטובוס המגיעים לפוליניאנו אה מארה. לפרטים: פליקסבוס – www.flixbus.it, איבוס – www.ibus.it, צ'יפולה גרופ – www.cipollagroup.it.


4,777 צפיות0 תגובות

ความคิดเห็น


פנטלריה – חגיגה פראית של יופי נוקב וטבע מסעיר
Tuesday, October 17, 2023
היינות של סיציליה
Sunday, August 20, 2023
25 שמורות הטבע והפארקים הלאומיים היפים ביותר באיטליה – חלק שלישי
Wednesday, July 26, 2023
מבוא טעים לאוכל של פלרמו – מה אוכלים בחגים ובארוחות משפחתיות?
Wednesday, April 12, 2023
אל תקראו לנו מאפיונרים
Sunday, February 12, 2023
כדאי לטייל באיטליה בחורף? בוודאי! הנה חמישה מקומות נהדרים לבקר בהם
Tuesday, January 10, 2023
בארי וטראני – שתי ערים בלתי נשכחות בפוליה
Saturday, November 26, 2022
עמק המקדשים המפואר באגריג'נטו - סיציליה
Friday, October 14, 2022
מסע בסיציליה: אל האוצרות הלא מוכרים שבמערב האי
Friday, September 16, 2022
סיציליה – הפינות הנסתרות והחופים היפים של האי
Friday, August 19, 2022
סיציליה - מסע בליבו העתיק והסוער של הים התיכון
Saturday, August 13, 2022
סיציליה כמו מקומי: עיירות בלתי נשכחות והחופים הכי יפים באזור פלרמו
Friday, May 27, 2022
זכרונות מקרנבל טֶרמיני אימֶרֶסֶה בסיציליה
Monday, May 23, 2022
לטייל בפלרמו כמו מקומיים – העיר הכי סוערת בסיציליה
Wednesday, April 6, 2022
המקווה הנסתר שהתגלה בסירקוזה, סיציליה
Monday, February 7, 2022
פוליניאנו אה מארה – לגעת ביופי לחוש את הפשטות
Sunday, January 16, 2022
פסטיבל המוזיקה והמסורת ‏האמיתית בפוליה
Wednesday, January 12, 2022
ביקור מהפנט במָטֵרַה – העיר שחצובה באבן ‏וסביבותיה
Friday, January 7, 2022
זה חם ופעיל - הרי געש פעילים באיטליה
Tuesday, September 12, 2017
במצב טוב - סיציליה
Tuesday, March 29, 2016

עשוי לעניין אותך

סימונטה דה ברטולו | בלוגרית

1

מתעניינים

עליך להתחבר על מנת לצפות בתוכן זה

ההרשמה לאתר בחינם.

התחברות | הרשמה
bottom of page