במרחק כשעה מרומא מסתתרים כמה אגמים יפים במיוחד, שבדרך כלל רק המקומיים מכירים. אם מתחשק לכם לעזוב את המולת העיר ולמצוא קצת שלווה, טבע וחופים נהדרים, סברינה ספינלי תיקח אתכם למסע בין האגמים המיוחדים ביותר במחוז לאציו
אם אתם מתכננים ביקור באזור רומא ומחוז לאציו, ומחפשים משהו קצת "אחר" לעשות בזמן הביקור שלכם, הגעתם למקום הנכון. רומא היא אמנם העיר היפה ביותר בעולם, אבל לפעמים כולנו צריכים הפסקה קטנה מהקצב של העיר, ויום קסום בטבע.
הרשו לי להציג את עצמי – שמי סברינה, נולדתי וגדלתי ברומא, אבל למרות שאני אוהבת את החיים העירוניים אני אוהבת לא פחות את הטבע הפתוח. אני אוהבת במיוחד לצאת ולחקור פינות נסתרות במחוז שלי – מחוז לאציו – מקומות שבהם אוכל לגלות את הטבע ואת בעלי החיים של האזור. אם גם אתם נשמות חופשיות כמוני, אני רוצה להזמין אתכם לצאת ביחד איתי למסע בין חמשת האגמים המועדפים עליי. כמובן שאספר לכם גם על הפעילויות שאפשר לעשות בכל אגם, ואיפה כדאי לאכול באזור... מוכנים? בואו נתחיל!
אגם סן בנדטו (Laghetto di San Benedetto)
אגם סן בנדטו, המכונה גם "הקריביים של לאציו", ממוקם במרחק כשעה מרומא, ליד עיירה בשם סוביאקו Subiaco. לדעתי זהו אחד האגמים היפים ביותר שתוכלו לראות במחוז לאציו כולו.
כפי שניתן לראות בתמונה, מי האגם הם בצבע אזמרגד מהפנט, והם גם מתאימים לגמרי לשחייה כך שתוכלו לקפוץ פנימה אם מתחשק לכם. בפעם הראשונה שביקרתי באגם הזה, יצאתי לדרך עם אחת מחברותיי הטובות ביותר, טיציאנה, שתמיד תומכת בכל שיגעון שלי. ידעתי שרק היא תסכים לצאת להרפתקה שתכננתי...
הבוקר התחיל בצורה שלווה – קמנו מוקדם, ויצאנו לכיוון סוביאקו (Subiaco) – עיירה יפה מימי הביניים המוקפת בשמורת טבע (הפארק הלאומי מונטה סימברואיני Parco dei Monti Simbruini). לצידה זורם נהר אניינה (Aniene), הנהר שבזכות מימיו נוצר אגם סן בנדטו.
טיפ קטן: אם יש לכם זמן, כדאי לשלב את הביקור בעיירה סוביאקו עם ביקור בשני מנזרים בנדקטיניים סמוכים: מנזר סן בנדטו (San Benedetto) ומנזר סנטה סקולסטיקה (Santa Scolastica).
כשהגעתי לסוביאקו הוקסמתי מיופיים של המבנים העתיקים, מהחביבות של המקומיים, ובעיקר מהנופים המדהימים שנשקפים מנקודות פנורמיות שונות. קל לשקוע פה באווירת ימי הביניים, ולצלול לתקופה אחרת בזמן. אם גם אתם חובבי אומנות, היסטוריה וטבע, זה המקום הנכון עבורכם!
את הביקור בעיר כדאי לסיים בארוחת צהריים. אנחנו אכלנו במסעדת Aniene, הכתובת המועדפת עליי באופן אישי. במסעדה הזאת תמצאו גם מנות בשריות וגם מנות דגים, והכל נהדר ועשוי מתוצרת מקומית. אני ממליצה לכם במיוחד להזמין מנת פסטה בשם strozzapreti all’arrabbiata - זו פסטה בעבודת יד, עם רוטב עגבניות חריף. אתם לא תצטערו על הבחירה!
לאחר הביקור בסוביאקו, הגיע הרגע לחלק הסוער של היום... יש מי שמגיע לאגם ופשוט מעביר את הזמן בשלווה על החוף, או בשחייה רגועה. אבל טיציאנה ואני אוהבות להרגיש את האדרנלין בוער בגוף, ולכן הגענו למרכז רפטינג בשם Vivere l’Aniene, מסוג המקומות שבהם אפשר להתחבר לטבע מקרוב וללא מחיצות, ולהפוך יום טיול רגיל לחוויה בלתי נשכחת. הצוות מקסים ומנוסה, ויודע איך להרגיע גם את מי שלא רגיל לעשות ספורט אתגרי.
במפל הראשון חשבתי ששהסירה תתפך, או שלא אצליח לאזן את עצמי, אבל אחרי הדרכה קצרה הרגשתי שאני מוכנה לכל דבר! אגב – המדריכים במרכז מציעים מגוון פעליויות, לא רק רפטינג וסנפלינג. אם תרצו תוכלו לצאת גם למסע באופניים, או לשוט בקיאקים, לדוגמה.
אגם אלבאנו, המכונה בידי המקומיים "האגם של קסטל גנדולפו"
אגם אלבאנו (Lago Albano), אמנם לא יכול להתפאר במי טורקיז ובמפל קסום כמו אגם סן בנדטו, אבל אין ספק שזהו אחד האגמים המיוחדים ביותר במחוז ומקום נהדר להעביר בו יום שונה מהרגיל. ביליתי חלק נכבד מילדותי על גדות האגם הזה, וגם היום אני ממשיכה לבקר בו בכל פעם שאני זקוקה להפסקה מחיי העיר המהירים.
האגם מפורסם במיוחד בגלל העיירה שצמודה אליו – קסטל גנדולפו, שנחשבת לאחד הכפרים היפים באיטליה ותחנת חובה לכל מי שמבקר בקסטלי רומני. העיירה בת 9000 התושבים מפורסמת במיוחד בזכות ארמון הקיץ של האפיפיור, אבל למעשה העיירה כולה נראית כאילו שלפו אותה מתוך אגדה עתיקה.
כשהייתי ילדה, ההורים שלי נהגו לצאת לכאן בסופי שבוע. מידי יום שבת קשרנו כמה זוגות אופניים לגג המכונית, והופ – נסענו לאגם. אחד המאפיינים המיוחדים של המקום הזה הוא שביל יפהפה עטור עצים המאפשר למבקרים להקיף את האגם (ברגל או באופניים), ולאורך הדרך להתפעל מנופים קסומים ומבעלי חיים שלא רואים כל יום. אם אין לכם אופניים – אל דאגה! תוכלו למצוא באזור מספר מקומות שבהם משכירים אופניים לפי שעה.
ומה לגבי הפעילויות באגם? יש הרבה, כל מה שעליכם לעשות הוא לבחור: אם מתחשק לכם לרבוץ בשלווה על שפת האגם ולהשתזף, תוכלו לשכור כסאות נוח, מיטות שיזוף ושמשיות באחד מהדוכנים הפזורים לאורך האגם. ואם אתם מחפשים ריגושים ופעילות מלאת אדרנלין, תוכלו לצאת לסיור בקיאק, סירת מפרש או קאנו (שיעורי קאנו תוכלו למצוא גם כאן). רוב המרכזים המציעים סירות להשכרה ושיעורי שיט נמצאים בחלקו המזרחי של האגם.
אם אתם חובבי דגים ומזון מקומי, אני ממליצה לכם ללכת למסעדה בשם La culla del lago. זה מקום קסום, המשקיף על המים התכולים של האגם, ומציע אווירה ייחודית ומרפסת מלאה בפרחים שתגרום לכם להתאהב בנוף. התפריט מעולה, כמובן, ואני ממליצה לכם להזמין למנה ראשונה את ה-fagottini alla carbonara con vignagrola e tartufo nero ולמנה עיקרית את הדגים, כמובן (טריים טריים, והיישר מהאגם!).
מסעדת La Culla del Lago. נוף לאגם ואוכל איטלקי מעודן
כמובן שכדאי לבקר גם בגני וילה ברבריני (Giardini di Villa Barberini). הגנים מתפרשים על פני שטח נרחב, ונבנו בתקופת הרנסנס. בליבם ניצב מעון הקיץ של האפיפיור (ה-Palazzo Apostolico, המכונה לעיתים קרובות il Palazzo Papale di Castel Gandolfo). ניתן לבקר בגנים ברגל, או לעלות על אוטובוס קטן שנוסע ברחבי הגנים (הנסיעה מלווה בהסברים). אני ממליצה במיוחד על האופציה השנייה, על מנת שתוכלו להבין את כל המקומות המיוחדים שתראו לאורך הדרך.
אגם בראצ'אנו (Lago di Bracciano)
מי האגם הזה, שמקורו בהר געש, מלטפים את גדותיהן של שלוש עיירות: בראצ'אנו (Bracciano), אנגווילארה סבאציה (Anguillara Sabazia) וטרוויניאנו רומאנו (Trevignano Romano).
העיירות נמצאות במרחק כ-15 דקות נסיעה זו מזו, וקל לבקר בשלושתן ביום אחד. איך נראה יום טיפוסי שלי באגם? אני יוצאת מוקדם בבוקר מהבית ברומא, ונוסעת כשעה עד שאני מגיעה לאנגווילארה סבאציה. בעיירה הזאת אפשר למצוא שפע של ברים שמגישים ארוחת בוקר טעימה על חופי האגם ממש. צבע המים משתנה לאורך שעות היום, ובהתאם לשעה שבה תגיעו תוכלו לראות את האגם באור קצת אחר. מבין הברים הרבים באזור, האוהב עליי הוא בר פרדיסו (Bar Paradiso), שמגיש קפוצ'ינו מצטיין במיוחד מול קו המים ממש.
אחרי ארוחת הבוקר אני מתייצבת בחוף שנקרא Lido dei cigni (משמעות השם היא "חוף הברבורים"), שנמצא רק חמש דקות מבר פרדיסו. אני שוכרת מיטת שיזוף ושמשייה במחיר נוח לכל כיס, ומעבירה כמה שעות רגועות מול המים, עד שמגיע הזמן לאכול ארוחת צהריים. אם יהיה לכם מזל, תוכלו לראות את הברבורים ששוחים באזור ומשחקים ביניהם – זו חוויה מיוחדת!
כשמגיע הרגע לאכול ארוחת צהריים, אני נוסעת לכיוון העיירה בראצ'אנו (Bracciano), ומתיישבת לאכול באחת המסעדות האהובות עליי באזור: Ristorante Le Papere.
בפעם הראשונה שכף רגלי דרכה במסעדה הזאת, זה היה חלק מהפתעה שארגן החבר שלי לרגל יום השנה הזוגי שלנו. הוא אסף אותי מהבית מבלי לומר לי לאן נוסעים, וכשהגעתי למקום היפה הזה, לא האמנתי למראה עיני. האווירה כאן קסומה ממש, הצוות ידידותי מאד, והמנות מצויינות. המסעדה ניצבת על עמודים במי האגם ממש, ותוך כדי הארוחה תוכלו לצפות בברבורים הנהדרים ששטים לאורך האגם.
מסעדת Ristorante Le Papere על חופו של אגם בראצ'אנו - צילומים: סברינה ספינלי
לאחר ארוחת הצוהריים תוכלו לבחור אם לצאת לסייר לאורך החוף, או אולי לשכור סירת פדלים ולקפוץ למים.
אם יש לכם זמן, אני ממליצה לכם לבקר גם במבצר שבעיירה – Castello Odesalchi di Bracciano. זו פנינה קטנה של ממש, והסיורים המודרכים מעניינים במיוחד.
אם אתם מתעניינים במטוסים, תוכלו לבקר גם במוזיאון האווירונאוטיקה (סגור כרגע, מומלץ להתעדכן דרך האתר לפני הביקור ולוודא שהמוזיאון פתוח).
בשעות אחר הצוהריים, אני תמיד נוסעת לכיוון העיירה טרוויניאנו רומאנו (Trevignano Romano). שם, על אחד הספסלים המשקיפים על האגם, אני יכולה להתפעל מהשקיעות היפות ביותר בעולם...
לחופי האגם תוכלו גם לגלות את הצד ההרפתקני שבכם, ולנסות סוגים שונים של ספורט ימי (כמו גלישה, לדוגמה), או לשכור סירת פדלים או קיאקים ואפילו צניחה מהרים. הזמינו מראש את הפעילות שמעניינת אתכם במרכז הספורט: Freedom.
אגם בולסנה (Lago di Bolsena)
אגם בולסנה ממוקם במרחק כשעתיים מרומא, ותמיד היה עטוף במסתורין ואגדות. אני זוכרת שכשהייתי ילדה והייתי מבלה סופשבוע על גדות האגם, הייתי יוצאת לטיולים ארוכים עם סבתא שלי שהייתה מספרת לי סיפורים מרתקים על תושביו העתיקים של אגם בולסנה. הסיפור האהוב עליי הוא על פדרו ואישתו, סיפור שמזכיר מאד את האגדה על היפה והחיה.
פדרו נודע בכך שכל גופו היה מכוסה בשיער, עד כדי כך שכינו אותו חצי-מפלצת וחצי-אדם. המקומיים החליטו להעניק את פדרו במתנה למלך, וכשהמלכה ראתה אותו, היא החליטה לערוך ניסוי ולגרום לפדרו להזדווג עם אישה "אנושית", ולא סתם אישה אלא האישה היפה ביותר בחצר המלכות.
הרושם הראשוני שיצר פדרו על אותה אישה היה נוראי, והיא הייתה מבועתת. אבל בהמשך היא ראתה מעבר למראה החיצוני המרתיע, וכאשר היא ניסתה להבין מיהו פדרו באמת, היא התאהבה בו. השניים עברו לגור בעיירה קאפודימונטה (Capodimonte) שעל האגם, ונולדו להם ילדים רבים.
אני מציעה לכם לצאת לבקר בקאפודימונטה בעצמכם – אולי תפגשו את פדרו ואישתו, ואולי פשוט תתאהבו בנופים המקסימים, בחופים הרחבים, בכנסיות היפות ובאווירה השלווה. כמובן שגם באגם בולסנה תוכלו למצוא שפע של הזדמנויות לספורט ימי – גלשני רוח, קייאקים, מצנחי רחיפה וסיורי צלילה ממתינים למי שאמיץ ומחפש פעילות קצת אחרת! לאורך החוף תוכלו למצוא מרכזים רבים שמציעים מגוון פעילויות, וישמחו גם להשכיר לכם את הציוד הנדרש.
במרחק 23 קילומטרים מאגם בולסנה נמצא יעד חושב ואוהב נוסף – צ'יוויטה די באניורג'ו (Civita di Bagnoregio), המכונה "העיר הגוססת".
ביקרתי בצ'יוויטה די בארניורג'ו לפני כשנתיים, והתאהבתי בה לגמרי. צ'יוויטה מכונה "העיר הגוססת" משום שלדברי הארכיאולוגים עוד כ-800 שנה היא תיעלם לגמרי. גבעת הטוף שעליה היא ניצבת סובלת מארוזיה מתמשכת, ששוחקת ומעלימה את הסלע. על מנת להגיע לעיירה תצטרכו ללכת לאורך גשר ארוך למדיי (באופן אישי הרגשתי שהוא לא יסתיים לעולם...), אבל ברגע שתגיעו לקצה, אני מבטיחה לכם שתישארו עם פה פתוח! הנוף שנשקף מפה הוא מרהיב, והעיירה עצמה היא מיוחדת מאד. הבתים הקטנים הבנויים מאבן, הרחובות הצרים, תושבי המקום שמסבירים פנים וגורמים לכם להרגיש בבית... זה מקום מיוחד, וברחבי העיירה יש מספר נקודות תצפית פנורמיות, שמהן תוכלו להשקיף על הנוף. כשיגיע הרגע לאכול צהריים, תגלו שיש לא מעט אפשרויות בעיר. כל המסעדות שבהן יצא לי לבקר היו מצויינות.
בתי האבן של צ'יוויטה די באניורג'ו. צלום: סברינה ספינלי
אגם טוראנו (Lago di Turano)
אתם צריכים לדעת שאבא שלי, חובב דיג מושבע, נהג לקחת אותי ואת אמא שלו ביחד איתו, מאז שהייתי ילדה קטנה, למסעות ברחבי המחוז כדי לגלות אגמים קטנים ונסתרים. ככה הוא יכול היה לדוג, ואמא שלי ואני יכולנו להנות מהאגמים עצמם.
אגם טוראנו מזכיר לי תמיד את אותם טיולים משפחתיים נעימים, שבמהלכם ניסינו למצוא פינות קטנות ומיוחדות. עבורי האגם הזה הוא אוצר קטן ובלתי מוכר, במרחק שעה בלבד מרומא (האגם נמצא בפרובינציית רייטי Rieti).
אחד המאפיינים העיקריים של אגם טוראנו הוא החופים והמפרצים הרבים שלאורכו, שמתאימים מאד למנוחה ושחייה. אלה פינות מושלמות למנוחה עצלה, ותוכלו להתרשם מהנוף של ההרים הגבוהים שמקיפים את האגם הכחול.
האגם מתאים מאד לדייגים וחובבי דיג, כמובן. אם אתם מחפשים מקום לדייג, נסו את Parco Rio.
העיירה הידועה ביותר בקרב חובבי הדייג שמגיעים לאזור היא Castel di Tora. מדובר על עיירה מימי הביניים, עם רחובות צרים ובתים טיפוסיים הבנויים מאבן. כדי להגיע לעיירה תצטרכו לחצות גשר עתיק, והנוף מסביב הוא מרהיב!
אם יש לכם זמן, תוכלו לבקר ביעד נוסף אחרי קסטל די טורה: במפלים שנקראים Cascate delle Vallocchie. המפלים ממוקמים בפינה קטנה בקצה העיירה, ואם תרצו לסייר פה אני ממליצה לכם לבוא עם נעלי הליכה מתאימות, משום שהמסלול שמוביל למפל אמנם יפה מאד, אבל לא כל כך קל...
האגם, כדאי לדעת, מתאים לא רק לדייגים אלא גם לחובבי ספורט אתגרי. אם תרצו תוכלו לצאת לשיט בקייאקים, על גבי סאפ, קאנו, ועוד. צרו קשר עם שני מרכזי ספורט באזור: Hydrovert e trek או Fragrance tour לפרטים נוספים.
אם אתם כבר באזור, דעו שיש עוד עיירה מתוקה שכדאי לבקר בה. אני מדברת על אסקראה (Ascrea), כמובן. זה מסוג המקומות שכאשר מגיעים אליהם, מרגישים מיד בבית. מספר התושבים כאן נמוך למדיי (כ-215 איש בלבד...), אבל הם מסבירי פנים ומקבלים בחיוך רחב את כל מי שמגיע לביקור! אם אתם רעבים, כדאי לכם לאכול במסעדה המקומית שנקראית Locanda belvedere di Ascrea (וכדאי לזכור – העיירה אמנם זעירה אבל המסעדה פופולרית – חובה להזמין מקום מראש, או שלא תמצאו שולחן פנוי). מדובר על מסעדה משפחתית וקטנה מאד – אין כאן מקום ליותר מ-20 איש... אמא פיירינה (Pierina) אחראית על הבישולים ביחד עם הבן שלה, אנדראה (Andrea), והם מכינים כל מנה ומנה באהבה. אבא אנג'לו (angelo) מתפקד כמלצר, והוא זה שיקבל את פניכם בחיוך גדול. תציצו בתמונות שצילמתי בפעם האחרונה שאכלתי כאן, ותבינו לבד למה כדאי לכם להגיע לכאן, אם אתם מטיילים באזור...
מנות ממסעדת: Locanda belvedere di Ascrea - צילומים: סברינה ספינלי
אני מקווה שהצלחתי להראות לכם צד אחר של המחוז שלי, מחוז לאציו, ושבעזרת המאמר הזה עוררתי בכם סקרנות בנוגע לאגמים היפים ביותר בלאציו. אני בטוחה שאם תבקרו בהם, תחזרו הביתה שמחים ועשירים בחוויות חדשות. טיול נעים!
