top of page

קסטלי רומני – יום ביקור בעיירות המפורסמות שמחוץ לרומא

+ באיטליה

זמן קריאה

חיפוש

עודכן: 9 באוק׳ 2022

אחד האזורים היפים ביותר ליד רומא מוכר בשם "קסטלי רומני" – 17 עיירות הנמצאות מדרום-מזרח לעיר הבירה ובהן וילות מפוארות, נופים קסומים, אוכל נהדר ויין משובח. במאמר זה נכיר מקרוב את הקסטלי רומני, נגלה את הפינות היפות ביותר, ונאכל במסעדות הטעימות ביותר. בואו נצא לדרך!


וילה אלדוברנדיני אה פרסקטי רומא איטליה
וילה אלדוברנדיני אה פרסקטי. צילום: Livioandronico2013

מהם הקסטלי רומני?

הקסטלי רומני הם סדרה של יישובים (או עיירות) עתיקים ביותר, המתפרשים לאורך גבעות אלבני (Colli Albani) בסמוך לרומא. השם "קסטלי רומני" מגיע מהעובדה שאצילים רומאיים רבים, עוד בימי הביניים, התיישבו באזור זה ובנו פה את מצודות ווילות ("קסטלי", באיטלקית) מפוארות. בהמשך נשלט האזור על ידי האפיפיור לאורך פרק זמן ממושך, ובמהלך אותן מאות שנים הרחיבו האצילים את בתיהם, ושיפצו ועיטרו אותם בפאר מנקר עיניים. עד היום, להחזיק בבית בקסטלי רומני נחשב לשם נרדף לעושר, ובין הגבעות מסתתרים בתים מפוארים שבנו לעצמם שלל סלבריטאים ותעשיינים.


אזור הקסטלי רומני ידוע בעיקר בזכות האוכל והיין שבו, לצד הנופים המרהיבים והאטרקציות ההיסטוריות-תרבותיות. כאן מייצרים יינות ידועים ופופולריים, והמפורסם מביניהם הוא הפרסקטי סופריורה (Frascati Superiore DOCG) – יין לבן נהדר, ששורשיו עתיקים מאד, צבעו זהוב, והוא מתאפיין בטעם עשיר וקטיפתי.

בנוסף תוכלו לטעום כאן מעדנים מקומיים כמו לחם לריאנו (pane di Lariano), פורקטה (חזיר צלוי) בסגנון העיר אריצ'ה (Ariccia), תותי הבר הידועים של נמי (Nemi), ועוד. הדרך הכי מוצלחת להנות מהאוכל מהקומי היא להתיישב באחת הטברנות הרבות, הנקראות "פראסקטה" (fraschette). ואם אתם תוהים מה מקור השם, ההסביר הוא פשוט: בעבר הטברנות התנהלו בחוץ, באוויר הפתוח, והסועדים נהגו לשבת מתחת לעלוות העצים (באיטלקית – frasche) כדי להגן על עצמם מפני קרני השמש. כך נולדו הפראסקטה!


העיירות הראשונות שהוקמו בקסטלי רומני מתגאות בהיסטוריה עתיקה במיוחד – אריצ'ה (Ariccia), לאנוביו (Lanuvio), וולטרי (Velletri) נבנו כ- 400 שנה לפני שנוסדה העיר רומא! ארבעתן, ביחד עם שתי עיירות נוספות שנחרבו עם השנים (טוסקולו – Tuscolo ואלבה לונגה – Alba Longa) הקימו את הליגה הלטינית (Lega Latina), והובסו על ידי צבא רומא בשנת 338 לפנה"ס.

אם תרצו לבקר בערים עשירות בהיסטוריה, תרבות, אמנות, ארכיאולוגיה, טבע ואוכל טעים, אלה המקומות המושלמים עבורכם.


טיפ: על מנת להגיע לאזור זה, אני ממליצה לכם לשכור רכב. זו הדרך היחידה להגיע בקלות ובנוחות ממקום למקום. לחילופין, תוכלו לקחת את הרכבת ולבקר בכמה מהעיירות (אלה שמחוברות לרומא באמצעות רשת הרכבות): פרסקאטי (Frascati), אלבאנו (Albano), מארינו (Marino), קסטל גונדולפו (Castel Gondolfo), לאנוביו (Lanuvio), וולטרי (Velletri).

העיירה המפורסמת מכולן היא פרסקטי (Frascati), לא רק בזכות היין הידוע שמייצרים פה אלא גם בזכות הווילות העתיקות הידועות בכינוי "וילה טוסקולאנה" (Ville Tuscolane), שבחלקן אפשר לבקר גם היום.

וילה פאלקוניירי (Villa Falconieri), לדוגמה, היא הווילה הראשונה שנבנתה בעיר, במאה ה-16 , ומאז עברה מיד ליד מספר פעמים ונרכשה בין היתר על ידי בני משפחת ספורצה (Sforza), בני גונזגה (Gonzaga), וקיסר גרמניה וילהלם השני. הווילה שופצה על ידי האדריכל הידוע פרנצ'סקו בורומיני (Borromini) ובהמשך, במאה ה-18, על ידי פרננדו פוגה (Fernando Fuga). חדרי הווילה מעוטרים בציורי מהמאה ה-17. מומלץ לבדוק מראש את שעות הפתיחה באתר הרשמי.


וילה ידועה נוספת היא וילה אלדוברנדיני (Villa Aldobrandini), המיתמרת בראש גבעה גבוהה שממנה ניתן לראות את העיר רומא. הווילה נבנתה בין המאות ה-15 וה-16, אך ניתן לבקר רק בגן המקיף את המבנה (על מנת לבקר במתחם יש ליצור קשר עם משרד התיירות של פרסקטי, הממוקם בפיאצלה מרקוני 1 – Piazzale Marconi).

וילה נוספת היא וילה טוסקולנה (Villa Tuscolana) מהמאה ה-16, שהוסבה למלון מפואר – Grand Hotel Villa Tuscolana.

מומלץ לבקר גם בקתדרלה שבעיר, הידועה בזכות החזית הבארוקית המפוארת, וממוקמת בפיאצה סן פייטרו (San Pietro).


הקתדרלה של פרסקטי.רומא איטליה
הקתדרלה של פרסקטי. צילום: אלסנדרה לאונרדי

ומה שותים?

אי אפשר לבקר בפרסקטי, העיירה שהתפרסמה בעיקר בזכות היין המיוצר בה, ולא לטעום את התוצרת המקומית... אחד מברי היין הידועים ביותר נקרא אנוטקה מולינארי (Enoteca Molinari). כאן תוכלו לטעום את היינות לפי כוס, או לקנות כמה בקבוקים. אנוטקה מולינארי פתחה את שעריה בשנת 1969, ומזה למעלה מ-50 שנה שאפשר למצוא כאן את מיטב תוצרת האזור. האווירה פה מעולה!



אם אתם מחפשים מסעדה של ממש, Na Fojetta נחשבת למסעדה הטובה בעיר. ואם אתם מעדיפים מקום קליל וביתי יותר, כמוני, נסו את Fraschetta Trinca, המתמחה מאז שנת 1947 במנות מסורתיות במחירים שפויים. כדאי לטעום בין היתר את הנקניקים והגבינות שלהם, את הלחם שהם אופים בעצמם, ואת ירקות המגיעים מחוות האזור. מנת חובה היא הפורקטה די אריצ'ה (porchetta di Ariccia), כמובן – מנת חזיר צלוי בסגנון העיר אריצ'ה, המוגשת באזור מזה כאלף שנה לפחות. כמובן שכדאי ללוות את האוכל עם כוס יין אדום מקומי. ואל תשכחו לנסות את גבינת פקורינו די נפי (Pecorino di Nepi) מחלב כבשים. זו גבינה עזת טעם ונהדרת!



מפרסקטי תגיעו תוך כרבע שעה ברכב לאתר הארכיאולוגי טוסקולו (Tuscolo), שם תוכלו להתפעל מממצאים מתקופות שונות, החל מהעת העתיקה וכלה בימי הביניים. העיר טוסקולום (Tuscuolum) נוסדה במאה העשירית לפנה"ס, ומתגאה בעבר מיתולוגי: לפי האגדה מייסד העיר היה טלגון, בנם של יוליסס ושל האלה הקוסמת קירקה.


טוסקולום הייתה אחת הערים החשובות בליגה הלטינית, אך צבאה נוצח על ידי הרומאים במאה החמישית לפנה"ס. האתר החשוב ביותר במקום כיום הוא התאטרון הרומי, המארח עדיין אירועי תרבות מגוונים. הפארק מוקף בטבע, וניתן להשקיף ממנו על נוף נהדר. פרטים נוספים ניתן לקרוא באתר הרשמי.

תאטרון טוסקולום. ליד רומא איטליה
תאטרון טוסקולום. צילום: אלסנדרה לאונרדי

מפורסמת מאד היא גם ג'נזאנו (Genzano), העיירה בה מתקיים פסטיבל הפרחים, אירוע ששורשיו לפני 300 שנה בקירוב. במשך שלושה ימים בחודש יוני מתמלא הרחוב הראשי, ויה בלארדי (Belardi) המוביל אל הדואומו, באלפי פרחים היוצרים מרבדים צבעוניים, ציורים ותמונות. לחגיגה יש אמנם שורשים דתיים, אבל כיום מדובר על אירוע הפונה לכולם, ומושך קהל רב. ההכנות לחגיגה נמשכות חודשים רבים, שבמהלכם מתכננים המארגנים את הציורים שיעצבו באמצעות הפרחים, והתוצאה הסופית מרהיבה!


האינפיורטה של ג'נצאנו


בזמן הביקור שלכם כאן, אל תחמיצו גם את הוילה המפוארת של משפחת ספורצה-צ'זאריני האצילה. ניתן לבקר בווילה ובגן בסופי השבוע בלבד.


ג'נצאנו מפורסמת גם בזכות הלחם המקומי, ומידי חודש ספטמבר חוגגים התושבים את פסטיבל הלחם (סגרה דל פאנה – Sagra del pane) המוקדשת כולה ללחם הרך מבפנים ופריך מבחוץ שנאפה בתנורים עתיקים בכל רחבי העיירה.

אם אתם מחפים מקום מוצלח לאכול בו, נסו את הפרסקטה (fraschetta) A casa di Nino – מקום משפחתי ונעים, המגיש את מיטב המנות הרומאיות המסורתיות לצד כמה מנות חדשניות יותר. אין ספק שהעיצוב פה ייחודי – בתוך המסעדה תמצאו מכונית פיאט 500!


גם העיר לאריאנו (Lariano) ידועה בזכות הלחם הרך והריחני שלה, שעשוי מקמח מלא בלבד ונאפה בתנורים עתיקים המוסקים בגזרי עץ ערמון. למעשה, זה לא רק הלחם שהפך את לאריאנו למפורסמת – האוכל בעיר הזאת הוא שהפך אותה לאטרקציה מקומית. לריאנו עורכת מספר רב של פסטיבלים קטנים מוקדשים למאכלים המקומיים, כמו לדוגמה פסטיבל פטריות הפורצ'יני באמצע ספטמבר (sagra del fungo porcino), פסטיבל הפולנטה (sagra della polenta), פסטיבל הפיצה והבירה (sagra della pizza e birra), ועוד.


אם תרצו להתעכב כאן ולאכול ארוחה של ממש, אני ממליצה לכם ללכת ל: Paneria Casa Madre. הם אופים לחם טרי כל היום, ואפשר למצוא פה גם פיצה טעימה, ומעדנים נוספים. הריח מדהים!


העיירה לאריאנו מוקפת בשמורת הטבע קסטלי רומני, המתפרשת על פני 150 קמ"ר, ומציעה למבקרים בה אינספור מסלולי הליכה. מלאריאנו עצמה, לדוגמה, יוצאים שני מסלולים מהנים מאד. לפרטים נוספים ניתן לבדוק את האתר הרשמי של הפארק, הכולל גם מסלולים מפורטים ומפות.

קסטל גנדולפו (Castel Gandolfo) היא אחת מהעיירות הידועות ביותר בקסטלי רומני, בזכות העובדה שכאן נמצא בית הקיץ של האפיפיור (מאז המאה ה-17). בכיכר שמול ארמון האפיפיור ניתן לראות כנסייה ומזרקה בעיצובו של הפסל המהולל ברניני. העיירה עצמה מלאה בחנויות אמנים קטנות ובמסעדות, ובזמן הביקור שלכם כאן כדאי כמובן ללכת גם לנקודות התצפית השונות המשקיפות על האגם ועל היערות שמסביב.

קסטל גונדולפו ממוקמת ממש לחופי אגם אלבנו (Lago Albano), אגם עתיק שנוצר בתוך מכתש של הר געש כבוי, ואם לא חם מידי, מומלץ לצאת להליכה לחופי האגם עצמו או להשתזף קצת, כמו שעושים האיטלקים, באחד החופים. אפשר כמובן גם לשכור סירה או קיאק ולחתור במים התכולים, או לשכור אופניים ולצאת לגלות את האתרים הארכיאולוגיים הפזורים מסביב. בשעות הערב כדאי להנות מהשקיעה, להזמין קוקטייל טוב, ואז לאכול ארוחת ערב במסעדה מומלצת כמו La perla del lago.


אגם אלבאנו שליד העיירה קסטל גנדולפו. רומא
אגם אלבאנו שליד העיירה קסטל גנדולפו. צילום: אלסנדרה לאונרדי

גרוטפראטה (Grottaferrata) מארחת בקרבה מנזר יווני-אורתודוכסי יפהפה בן כאלף שנה, המוקף בגן מטופח להפליא: מנזר סן נילו (Abbazia di San Nilo) מתפאר בן היתר בספריה ובה למעלה מחמישים אלף כרכים וביניהם גם ספרים עתיקים וכתבי יד יקרי ערך. בתוך החלל פועל גם בית ספר לשחזור. כאן למעשה שוחזר הקודקס אטלנטיקוס – קודס ההמצאות המדהים של לאונרדו דה וינצ'י (המוצג כיום במילאנו). קירות המנזר מעוטרים בפרסקאות מעשה ידיו של דומניקינו (Domenichino), וביצירה של ברניני. המוזיאון שבמתחם מכיל אוסף ארכיאולוגי מעניין וחשוב, הכולל פריטים עתיקים ומימי הביניים. הביקורים כאן נערכים בסופי שבוע בלבד (בתאום מראש). יש להתקשר לטלפון מספר 3409619736


מנזר גרוטפרטה. רומא איטליה
מנזר גרוטפרטה. צילום: אלסנדרה לאונרדי

בעיירה האלגנטית עצמה כדאי לבקר גם בווילה גראציולי (Villa Grazioli) האצילית, שנבנתה במאה ה-16 ומעוטרת כולה בפרסקאות יקרי ערך מעשה ידיהם של קראצ'י (Carracci) ופאניני (Pannini). היום הווילה הוסבה למלון, אבל ניתן לבקר במקום בתיאום מראש. חובבי אומנות עם כיסים עמוקים יוכלו גם להעביר כאן לילה נעים במיוחד, באחד מהחדרים האלגנטיים שבמקום.


אם אתם מחפשים מסעדה טובה באזור, נסו את Al Buco, טרטוריה המתמחה במנות רומאיות טיפוסיות. ואם מתחשק לכם לטעום את הפיצה הרומאית (הנקראית פינסה – pinsa), לכו ל-Dentrofuori, שמציעה לא רק פינסה טובה אלא גם מגוון מנות בשריות מצוינות.


פינסה, הגרסה הרומאית לפיצה הנפוליטאנית


מארינו (Marino) היא עיירה קטנה הניצבת על צוק מסלע פפרינו וולקני טיפוסי לאזור זה, לא רחוק מיער פרנטאנו (Bosco Ferentano). מארינו מפורסמת במיוחד בזכות היינות המיוצרים כאן, שזכו לחותמת האיכות DOP, אבל כדאי לדעת שגם חובבי המתוקים יהנו בעיירה... עוגיות ה"מוסטא'צולי" (mostaccioli) של מאריאנו עשויות מקמח ודבש, ומפורסמות לא פחות הן ה"צ'אמבלה אל מוסטו" (ciambelle al mosto), מעין סופגניות שמכינים עם תירוש. למעשה, פסטיבל אוכל שלם מוקדש למעדן המקומי הזה (בחודש אוקטובר). ואם אנחנו כבר מדברים על פסטיבלים, פסטיבל האוכל המפורסם ביותר במקום הוא פסטיבל הענבים (sagra dell’uva) שנערך במקום מאז 1925. ביום הפסטיבל המזרקה בעיירה משפריצה יין, במקום מים!



כדאי לבקר במוזיאון העירוני, הממוקם בתוך כנסיה עתיקה (לשעבר), ומארח בין אולמותיו אוסף ארכיאולוגי הכולל פריטים רבים גם מימי הביניים (שעות הפתיחה משתנות לאורך השנה, מומלץ לבדוק מראש את המידע באתר). עבור חובבי הארכיאולוגיה ישנו גם מסלול תת קרקעי, המתפתל בין מנהרות חצובות בסלע הוולקני מתחת לעיירה עצמה. כאן ניתן לראות גם מקדש עתיק לאל מיטרה, ממאה השנייה לפנה"ס. לפרטים ולהזמנת סיור מאורגן, יש ליצור קשר עם מרכז התיירות המקומי. ואם התעורר בכם בשלב זה הרעב, תוכלו ללכת ל-Osteria della Stazione, מסעדה שנפתחה בתוך מה שהיה פעם בר יין מהמאה ה-19, ומתמחה כיום במנות מסורתיות ואותנטיות (כמובן שגם תפריט היינות שלהם מצויין!).


ונסיים בהמלצה לביקור באחת העיירות המקסימות והידועות ביותר פה באזור: נמי (Nemi) היא עיירה מתוקה במיוחד, המשקיפה על האגם הנושא את אותו השם (אגם נמי – lago di Nemi), וטובל בטבע ירוק.


נמי מפורסמת במיוחד בזכות תותי הבר הגדלים בה. התותים המתוקים ומלאי העסיס משמשים כבסיס לשלל מנות, ומידי שנה, בחודש יוני, נערך בנמי פסטיבל אוכל המוקדש במיוחד להם. אם אתם מבקרים באזור בחודש יוני, זה אירוע שלא כדאי לכם לפספס – כל המאפיות בעיר מכינות קינוחים על בסיס תותים, והניחוח המתוק של תותים שעולה מכל פינה מסחרר את המבקרים! ישנן כמה מנות טיפוסיות נוספות באזור זה: פסטה עם פטריות פורצ'יני, בשר ציד, פולנטה עם נקניקיות חזיר, ומרק שעועית עם עשבי תיבול שצומחים פרא על הגבעות.

אגם נמי.רומא איטליה
אגם נמי. צילום: Livioandronico2013

נמי היא עיירה עתיקה מאד: שתי ספינות גדולות שבנה הקיסר קליגולה נמצאו בקרקעית אגם נמי, במצב כמעט מושלם, בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת. למרבה הצער שריפה נוראית שהשתוללה בשנת 1944 כילתה אותן, והיום אפשר לראות שני העתקים מדוקדקים שנבנו על ידי החוקרים, ומוצגים במוזיאון המקומי. לצד העתקי הספינות אפשר להתרשם ממגוון מוצגים ארכיאולוגיים שנחפרו באזור. ביער שמסביב לנמי, לדוגמה, אזור שבעבר נחשב לקדוש, אותרו שרידיו של מקדש לאלה דיאנה (המקדש סגור כרגע למבקרים). ואם תרצו לאכול במהלך הביקור בנמי (בכל זאת, אי אפשר להסתפק רק בתותים!)

אני ממליצה לכם לעצור במסעדת Acqua Bulle, המשלבת טעמים של פעם עם מטבח חדשני.


כאמור, הגבעות באזור מלאות בעיירות קטנות, ובלתי אפשרי לסקור את כולן במאמר אחד. מקומות נוספים שכדאי לבקר בהם, אם יש לכם זמן, הם אריצ'ה (Ariccia), עיירה המפורסמת בזכות תבשיל החזיר הצלוי שמכינים בה, ונקרא פורקטה (porchetta), אלבאנו (Albano), עיירה עשירה בממצאים ארכיאולוגים ובמוזיאונים, לאנוביו (Lanuvio), עיירה המוקפת בחומות מימי הביניים, וולטרי (Velletri), כפר מבוצר מימי הביניים הידוע בזכות המסעדות שבו, רוקה די פאפה (Rocca di Papa) ורוקה פריורה (Rocca Priora), שני כפרים בגובה 1000 מטר מעל פני הים, ועוד...


לא משנה באיזו עיירה תבחרו מבין העיירות שבקסטלי רומני – אני בטוחה שתתאהבו באזור, ותרצו לשוב אליו שוב ושוב גם בעתיד!

3,380 צפיות0 תגובות

פוסטים קשורים

Comments


עשוי לעניין אותך

תרגום: אריאלה בנקיר

1

מתעניינים

עליך להתחבר על מנת לצפות בתוכן זה

ההרשמה לאתר בחינם.

התחברות | הרשמה
bottom of page