במאמר זה אקח אתכם לסיור לאורך העורק הראשי של רומא – ויה דל קורסו (VIA DEL CORSO) וסביבותיו.
במהלך היום השני למסע שלנו בעיר הבירה של איטליה נגלה פיאצות (כיכרות) ידועות ואתרים ארכיאולוגיים, אנדרטאות מפורסמות ומזרקות, ברים ומסעדות היסטוריות. ובנוסף, נעשה הרבה מאד שופינג!
אורך המסלול: 3-4 שעות בבוקר, ו- 4 שעות נוספות אחר הצהריים
כדי להגיע לויה דל קורסו נוכל לקחת את קו A של המטרו (מטרופוליטנה, באיטלקית) ולרדת בתחנה הנקראית PIAZZALE FLAMINIO. מכאן נמשיך לכיוון השער המרשים המכונה PORTA DEL POPOLI – שער העם. אז תופיע לנגד עינינו פיאצה דל פופולו (PIAZZAL DEL POPOLO), אוצר אומנותי ואדריכלי של ממש.
במרכז הכיכר ניצב אובליסק פלמינו (OBELISCO FLAMINO), שהועבר הנה מהקירקוס מקסימוס בשנת 1589. האובליסק, המתנשא לגובה 24 מטרים, הוא אחד מ-13 האובליסקים המצריים ברומא ומתוארך לתקופתו של רעמסס השני (שנת 1230-20 לערך).
המזרקה המרכזית שלפניכם, המעוטרת בארבעה אריות, פוסלה על ידי ג'אקומו ואלאדייר (GIACOMO VALADIER) בשנת 1818. ואלאדייר היה הארכיטקט שעיצב מחדש את הפיאצה כולה, הקנה לה צורה אליפטית התחומה משני צדדיה בקשתות עם מזרקות, ויצר חיבור בין הכיכר למרפסת פינצ'ו הפנורמית (TERRAZZA DEL PINCIO) הצופה על העיר כולה.
מכאן נודד המבט לשתי הכנסיות התאומות מהמאה ה-17 – סנטה מריה אין מונטסנטו (SANTA MARIA IN MONTESANTO) המכונה גם "כנסיית האומנים" נמצאת מצד שמאל, ואילו סנטה מריה דיי מירקולי (SANTA MARIA DEI MIRACOLI) נמצאת מצד ימין. הן נראות זהות, אבל צורתה של האחת היא מעוגלת ואילו השנייה אליפטית.
מיד משמאלכם ניצבת כנסייה עתיקה – סנטה מריה דל פופולו (SANTA MARIA DEL POPOLO), שנבנתה במאה ה- 11 אבל שופצה שוב ושוב עד שהפכה בסופו של דבר לכנסייה בארוקית תחת ידיו של הפסל והאדריכל הדגול ג'אן לורנצו ברניני.
אל תחמיצו את הביקור בתוך הכנסייה, המתהדרת בכמה פרסקאות, פסלים וציורים חשובים ביותר של ציירים כגון פינטוריקיו (PINTURICCHIO) מסוף המאה ה-15, רפאל (מהמאה ה-16), קראוואג'ו (תחילת המאה ה-17), ואמנים מפורסמים נוספים.
לאחר שזכיתם להתפעל מהיצירות המופלאות האלה, נוכל לעצור ולהנות מקפוצ'ינו חם ומלא קצף רך, ולטעום לצידו טראמצינו (טוסט ממולא בשלל מעדנים) רומאי טיפוסי באחד משני הברים הידועים שנמצאים על הפיאצה: מצד שמאל ניצב בר קאנובה (CANOVA), שנפתח בשנת 1952 והיה המקום המועדף על בימאים כמו פליני (אם תיכנסו פנימה תראו סדרת תמונות המוקדשת לזכרו), ומצד ימין ניצב בר רוזאטי (ROSATI), שנפתח בשנות ה-20, והיה גם הוא יעד מועדף על כוכבי קולנוע. אבל אני חייבת להזהיר אתכם – שניהם יקרים בהרבה מהבר הרומאי הממוצע!
נתחיל כעת להתקדם לאורך ויה דל קורסו, הרחוב האהוב על רומאים ותיירים כאחד בזכות מגוון החנויות שבו, ומקום שבו אפשר לעשות שופינג המתאים לכל כיס. בוויה דל קורסו 502, לדוגמה, תוכלו למצוא את נובולארי (NUVOLARI), חנות המוכרת ביגוד גברי בסגנון אופנת רחוב (STREETWEAR) של מגוון מותגים כגון אדידס, דיזל, קלווין קליין, ברבור, פרד פרי ורבים נוספים. בוויה דל קורסו 486 נמצאת ספורה (SEPHORA), חנות שאני אף פעם לא מצליחה לעמוד בפניה... בהמשך הרחוב נמצאות חנויות נוספות כמו בוטגה ורדה (BOTTEGA VERDE) המוכרת מוצרי קוסמטיקה במחירים זולים, וחנויות אופנה במחירים נגישים כמו M&H ו- CHOPIN. כמו כן תוכלו למצוא סניפים של פפה ג'ינס (PEPE JEANS) ובנטון, ומותגים איטלקיים ידועים ואיכותיים. חובבי הטכנולוגיה ישמחו לראות שיש גם חנות של אפל.
ויה דל קורסו נמשך לאורך למעלה מקילומטר וחצי, ושורשיו של הרחוב עתיקים מאד. בעבר הוא נקרא ויה לאטה (VIA LATA), ושם הרחוב שונה מספר פעמים. בין החנויות תמצאו שערים רחבים המובילים לבניינים יוקרתיים שבהם התגוררו לאורך השנים אנשים מפורסמים כמו הסופר והמשורר יוהאן וולפגנג פון גתה שגר בוויה דל קורסו מספר 18 (ביתו הוסב למוזיאון וניתן לבקר בו).
החל מהמאה ה-15 ועד סוף המאה ה-19 נערך לאורך ויה דל קורסו מידי שנה קרנבל ומרוץ סוסים שהיה אהוב מאד על הרומאים. שמו של הרחוב נובע מאותו מרוץ מפורסם (פירוש המילה CORSA באיטלקית הוא מרוץ).
נתקדם ונגיע עד לכנסיית סן קרלו, שם תוכלו לראות אמני רחוב, ציירים, רקדנים, להטוטנים ומוזיקאים. כאן גם הופיעה להקת הרוק מנסקין (MANESKIN) בתחילת דרכה, לפני שזכתה באירוויזיון. לאחרונה נבחרו מנסקין להיות מופע הפתיחה בקונצרט של הרולינג סטונס בארצות הברית, וזכו להצלחה אדירה בקרב הקהל והמבקרים. אולי כאשר תבקרו כאן תזכו לשמוע הופעה של הלהקה המצליחה הבאה?
מיד לאחר הכנסייה נפנה לוויה טומצ'לי (VIA TOMACELLI). כאן נמצאות שתי חנויות ייחודיות – האחת של המותג פרארי, והשנייה של חברת לגו – הקוביות המפורסמות שמהן אפשר לבנות כל דבר כמעט! מיד לאחר מכן תראו בר קטן בשם טלאה (TALEA) שאני ממליצה לכם להיכנס אליו. הוא אמנם קטן אבל הם מציעים קפה טוב, קפוצ'ינו, מאפים, ושייקים מצויינים.
מכאן נמשיך למאוזוליאום של הקיסר הרומאי הראשון - אוטביאנו אוגוסטוס (IL MAUSOLEO DELL IMPERATORE OTTAVIANO AUGUSTO) ובני משפחתו. האתר נפתח לאחרונה מחדש לציבור אבל עדיין מתקיימים בו שיפוצים. צורתו של המאוזוליאום מעוגלת ומעליו ניצבים עצים, בדיוק כשם שתוכנן במקור. ניתן לרכוש כרטיסים אונליין בלבד.
הסיור המודרך נמשך כשעה ומתקיים רק באיטלקית, אבל במקום מוצבים שלטי הסבר מפורטים באנגלית. במהלך הסיור מתאר המדריך את סיפורו של המאוזוליאום, החל משנת 28 לספירה, ואת השינויים הרבים שעבר לאורך השנים.
לאחר הביקור, המשיכו ללכת לאורך VIA TOMACELLI ופנו לעבר ה-LUNGOTEVERE (הנהר). לאורך הדרך תראו מונומנט נוסף הקשור לקיסר אוגוסטוס – הארה פאקיס (ARA PACIS), המזבח שהוקדש לאלת השלום הרומית פאקס לאחר שהקיסר חזר ממסעותיו הצבאיים במאה ה-13 לפני הספירה.
כאן עומדות בפניכם שתי אפשרויות: להיכנס פנימה (אין צורך להזמין מראש כרטיסים, תוכלו לרכוש אותם במקום, במחיר 13 יורו לאדם), או להביט במונומנט מבחוץ (הארה פאקיס מכוסה, כפי שאפשר לראות בתמונה, בלוחות זכוכית בלבד). אני ממליצה לכם בחום לבחור באפשרות הראשונה – הביקור נמשך חצי שעה לכל היותר.
מזבח השלום נבנה על ידי הקיסר אוגוסטוס בשנת 9 לפנה"ס באזור הידוע בשם "שדה מרס", ומהווה סמל לשלום ושגשוג. המזבח נחשף מחדש במאה ה-16, שבור ולכוד מתחת לבית מגורים. חלקים ממנו נמכרו לקונים בחו"ל. לאורך השנים אותרו חלקים נוספים מהמזבח ובשנות ה-30 של המאה הקודמת החל תהליך השחזור של המונומנט, והזזתו למיקומו הנוכחי.
המונומנט הוא בעל צורה מרובעת, עם שתי דלתות צדדיות ודלת מרכזית אחת שדרכה מגיעים לגרם מדרגות המוביל למזבח עצמו. הארה פקיס מקושטת באפריזים ובתבליטים המתארים סיפורים מהמיתולוגיה הרומית, ולאורך צידו המאורך של המזבח מתועדות שתי תהלוכות, האחת עם כוהני הדת והשנייה עם אוגוסטוס עצמו ועם בני משפחתו, המופיעים לפי סדר הטוענים לכתר הקיסרי. למרות האיור על המזבח, מי שבסופו של דבר תפס את מקומו של אוגוסטוס היה טיבריוס, בנה של אשתו של אוגוסטוס, ליביה דרוסילה (LIVIA DRUSILLA) ושל בעלה הקודם, משום ששני היורשים הראשונים בתור נפטרו בגיל צעיר.
כיום הארה פאקיס לבנה לגמרי, אבל במקור היא הייתה צבועה בצבעים עזים. במוזיאון הצמוד אפשר למצוא חנות מזכרות וספרים.
בשלב זה בוודאי התעורר בכם תיאבון רציני! באזור שמסביבכם יש היצע אינסופי של מסעדות, ביסטרואים ופיצריות. אמליץ לכם על שתי מסעדות, הנמצאות ממש מעבר לפינה. מסעדת LA CAPRICCIOSA – ARA PACIS היא מסעדה מעודנת ומעוצבת באלגנטיות, שנפתחה לראשונה בשנת 1937. המסעדה מציעה פיצה פריכה וטעימה ומנות רומאיות טיפוסיות נוספות (סוגים שונים של פסטה, לזניה, מנות בשריות כמו סלטימבוקה – SALTIMBOCCA בסגנון רומאי, ועוד...). השירות כאן הוא נעים ומסביר פנים.
מסעדה היסטורית נוספת ומפורסמת מאד היא ALFREDO DI ROMA, המנוהלת מזה ארבעה דורות בידי אותה משפחה. מנת הדגל של המסעדה היא פסטת אלפרדו המפורסמת, שהם מכינים בעצמם לפי מתכון עתיק שהמציא ראש המשפחה בשנת 1908. מומלץ מאד להזמין מקומות מראש.
למתכון שלנו פטוצ'ינה אלפרדו כמו ברומא, כאן.
נחזור כעת לוויה דה קורסו, ונפנה שמאלה, לעבר וויה דיי קונדוטי (VIA DEI CONDOTTI). כאן תמצאו חנויות יוקרה ואופנת עילית, כגון דיור, ג'וצי, לואי ויטון, פראדה, פרגאמו, טוד'ס, סרג'ו רוסי ואחרים...
זקוקים להפסקת קפה? אי אפשר שלא לעצור במספר 86 – בית קפה היסטורי בשם L''ANTICO CAFFE GRECO, ששורשיו מגיעים למאה ה- 18 והוא מעוצב בסגנון יוקרתי, עם שולחנות משיש. בעבר הסבו סביב השולחנות האלה דמויות כמו לורד ביירון וג'ון קיטס ששתו כאן קפה בזמן שדנו בשירה ובספרות. גם הצייר האיטלקי הידוע רנאטו גוטוזו (RENATO GUTTUSO) נהג לעצור כאן כדי ללגום כוס קפה.
כאשר תגיעו לקצה ויה דיי קונדוטי, תופיע מול עיניכם פיאצה מרהיבה ביופיה – פיאצה די ספנייה (PIAZZA DI SPAGNA). מול המדרגות הספרדיות המפורסמות, המובילות מהפיאצה אל כנסיית הטריניטה דיי מונטי (TRINITA DEI MONTI), נמצאת אחת המזרקות הבארוקיות הידועות ברומא – הברקאצ'ה (BARCACCIA), המכונה גם "מזרקת הספינה", שפיסלו פייטרו וג'אנלורנצו ברניני בשנת 1629.
המדרגות הספרדיות תוכננו על ידי האדריכלים אלסנדרו ספקי (ALESSANDRO SPECCHI) ופרנצ'סקו דה סנקטיס (FRANCESCO DE SANCTIS) לרגל חגיגות היובל של שנת 1725.
שימו לב – אל תתיישבו על אף אחת מ-135 המדרגות, אחרת תסתכנו בקנס רציני מהפקחים המסיירים באזור!
בראש המדרגות ניצב אובליסק מהתקופה הרומית, המתוארך למאה השנייה או השלישית לספירה, וניצב בעבר בווילה של ההיסטוריון והמדינאי הרומי גאיוס סאלוסטיוס קריספוס (SALLUSTIO) עד שהועבר הנה בשנת 1787.
מימין למדרגות נמצא ביתו לשעבר של המשורר הבריטי הרומנטי ג'ון קיטס, שהוסב למוזיאון. בתוך הבית ניתן להתרשם מחדר השינה של קיטס, שנשמר בדיוק כשם שהיה בשנת 1821, כאשר המשורר נפטר בגיל 25 בלבד. כמו כן מוצגים חפציו של חברו, המשורר פרסי ביש שלי, שהתגורר עימו. מחיר כרטיס הכניסה למוזיאון עומד על 6 יורו.
משמאל למדרגות נמצא חדר התה המפורסם BABINGTONS, שנוסד על ידי שתי עלמות בריטיות צעירות בשנת 1893. כאן תוכלו לטעום תערובות תה מכל העולם, לצד מעדנים מתוקים ומלוחים ועדיני טעם, מתוקים ומלוחים. אפשר גם לרכוש סוגי תה שונים, קומקומים וחפצים נוספים.
כעת, אם אתם חובבי אומנות, תוכלו לצאת לסיור רגלי לאורך ויה מארגוטה (MARGUTTA) הסמוכה, הידועה כרחובם של האמנים. שחקנים מפורסמים ובימאים גרו כאן, ופסלים בעלי שם בינלאומי עבדו באזור זה תחילת המאה ה- 19 ואילך. ברחוב זה תמצאו גם את מזרקת האומנים האקסטרווגנטית (FONATANA DELLE ARTI). כדאי לדעת שבחודשי הסתיו והאביב מארגן איגוד הציירים תערוכות אומנות מודרנית במקום.
אם תעלו במעלה המדרגות ותפנו שמאלה, תגיע לאחר 10 דקות הליכה למרפסת פינצ'ו (TERRAZZA DEL PINCIO). המרפסת גובלת בקצה המזרחי של פארק וילה בורגזה – פארק יפהפה ורחב ידיים, העשיר במזרקות, מבנים ומוזיאונים ואהוב מאד על הרומאים. מהמרפסת תוכלו להנות מנוף מרהיב.
נחזור כעת אחורה לעבר העורק הראשי – ויה דל קורסו. נתקדם מעט ואז נראה מצד ימין את פיאצה קולונה (PIAZZA COLONNA), שבמרכזה ניצב עמוד מרקוס אורליוס (COLONNA DI MARCO AURELIO), המתוארך לשנת 192 לספירה ומוקף בבניינים עתיקים.
מאחוריו נמצאת פיאצה מונטצ'יטוריו (MONTECITORIO), מקום מושבו של בית הנבחרים (הבית התחתון של הפרלמנט האיטלקי), ומולו ניצב אובליסק פסמטיק השני, שהובא לרומא בשנת 10 לפנה"ס. מול עמוד מרקוס אורליוס נמצא מרכז מסחרי קטן בשם גלריה קולונה (GALLERIA COLONNA). אם תמשיכו לכיוון פיאצה ונציה (PIAZZA VENEZIA) ותפנו ימינה, תמצאו את עצמכם מול כיכר נוספת ובה נמצא מקדש אדריאנוס (TEMPIO DI ADRIANO), משנת 145 לספירה. שימו לב כיצד עמודי המקדש משולבים לתוך חזית הבניין שמולכם.
נחזור כעת לויה דל קורסו, ונמשיך לעבר ויה דלה מוראטה (VIA DELLE MURATTE). בסוף הרחוב הזה נמצאת אחת המזרקות המפורסמות ביותר בעולם והיעד האחרון שלנו להיום: מזרקת טרווי (LA FONTANA DI TREVI). בנייתה של המזרקה הסתיימה בשנת 1762, ופסלו אותה ניקולה סלבי (NICOLA SALVI) ופיירו בראצ'י (PIERO BRACCI). המים הממלאים את המזרקה מגיעים אליה מהאקווה וירגו (ACQUA VIRGO) אחת מ-11 אמנות המים שהובילו מים לרומא העתיקה. האמה נבנתה בשנת 9 לפנה"ס על ידי הקיסר אוגוסטוס, וכן, היא עדיין עובדת!
יש אגדה על המזרקה הזאת – מספרים שמי שרוצה לחזור לרומא צריך להסתובב ולעמוד עם הגב למזרקה, ולהשליך אחורה מטבע. כך תהיו בטוחים המשאלה שלכם תוגשם.
גם האזור הזה מלא במסעדות שבהן תוכלו לסיים את היום. אם אתם מעדיפים ארוחה קלילה יותר, אני ממליצה לכם לגשת לפיצרייה המוכרת פיצה חתוכה לפי משקל (PIZZERIA A TAGLIO) בשם פיצרייה קיקו (PIZZERIA CHICCO) שנמצאת בוויה דלה מוראטה 14. כאן תוכלו למצוא גם קרפים וגלידות, לצד פיצות פריכות עם תוספות טריות וטעימות. לחילופין, נסו את מסעדת MANGIA E TREVI הקרובה.
נתראה מחר, ונצא לסיור נוסף בעיר הנצחית!
