היום נבקר במוזיאוני הוותיקן, הנחשבים לכמה מהמוזיאונים החשובים ביותר בעולם, נתפעל מבזיליקת פטרוס הקדוש (בזיליקת סן פייטרו), נתאהב במצודת סנט'אנג'לו, ונעשה קצת שופינג בסביבה.
אורך המסלול: בין 3 ל-5 שעות במוזיאוני הוותיקן, ו-4 שעות נוספות אחר הצהריים.
ברוכים הבאים לוותיקן! האם שמתם לב שנכנסתם למדינה אחרת? אמנם אין כאן ביקורת גבולות, אבל אתם כבר לא נמצאים באיטליה! קריית הוותיקן היא המדינה הקטנה ביותר בעולם, ומתפרשת על פי שטח של פחות מחצי קילומטר הממוקם בליבה של רומא. כ-800 איש מתגוררים במדינה, והשפה הרשמית בה היא לטינית. התואר "מדינה עצמאית" איננו תאורטי – לכס הקדוש יש ריבונות טריטוריאלית, ושגרירים מטעם הוותיקן מוצבים במדינות שונות ברחבי העולם (כולל בישראל, מאז שנת 1993). ואם אתם רוצים מזכרת נחמדה, תוכלו לשלוח לעצמכם גלויה ממשרד הדואר המקומי, עם בול רשמי של מדינת האפיפיור.
האטרקציה המרכזית בוותיקן היא מוזיאוני הוותיקן, כמובן. על מנת להגיע אליהם, אפשר לקחת את קו A של המטרו, ולרדת בתחנת Cipro. לאחר הליכה קצרה, תמצאו את עצמכם מול מוזיאוני הוותיקן.
מוזיאוני הוותיקן (או מוזיאון הוותיקן) מכילים אוסף עשיר בצורה בלתי רגילה של יצירות אומנות, המוצגים לציבור בתוך אחד המתחמים המרהיבים ביותר באיטליה. מדובר על המוזיאון השלישי בחשיבותו בעולם, לאחר הלובר שבפריז ומוזיאון המטרופוליטן שבניו יורק.
לפני מגפת הקורונה, התורים שהשתרכו בכניסה היו ארוכים באופן בלתי אפשרי. כיום המצב השתפר משום שחובה להזמין מראש כרטיס באמצעות האתר הרשמי של המוזיאון, ולבקר בשעה המדויקת שהוקצתה לכם.
טיפ: המוזיאון סגור בימי ראשון ובחגים נוצריים.
על מנת לבקר במתחם כולו תדרשו ל-5-6 שעות לפחות. כדאי לתכנן את הביקור מראש, ואני ממליצה להתרכז בעשר יצירות מופת, שלא כדאי לפספס בשום פנים ואופן:
1. הקפלה הסיסטינית (Cappella Sistina)
הקפלה הסיסטינית היא כנסייה הממוקמת בתוך ארמון האפיפיור, והמקום שבו מתאספים הקרדינלים הבכירים במהלך הקונקלווה – טקס הבחירה של האפיפיור החדש. הקפלה מעוטרת באופן מעורר השתאות בפרסקאות נהדרים שציירו אמנים ידועים כמו לוקה סיניורלי (Luca Signorelli), דומניקו גירלנדיו (Domenico Ghirlandaio), קוזימו רוסלי (Cosimo Rosselli), סנדרו בוטיצ'לי (Sandro Botticelli) ופייטרו פרוג'ינו (Pietro Perugino) במהלך המאה ה-15.
שמה של הקפלה נובע משמו של האפיפיור סיקסטוס הרביעי (סיסטו, באיטלקית), שהורה על בנייתה. בהמשך, היה זה אפיפיור אחר – יוליוס השני – שהפקיד בידי מיכלאנג'לו בואונרוטי את מלאכת ציור הפרסקו המדהים שמעטר את התקרה. התקרה היפהפיה שצייר מיכלאנג'לו הותירה את הקהל בהלם, והוא הוזמן לצייר יצירת מופת נוספת – את הפרסקו "יום הדין האחרון", המעטר את קיר המזבח של הקפלה.
2. גלריית המפות (La Galleria delle Carte Geografiche)
הגלריה היא אולם באורך 120 מטרים וברוחב 6 מטרים, שמותיר את המבקרים בפה פעור. קירות הגלריה מעוטרים במפות טופוגרפיות מהמאה ה-15 של איטליה, המבוססות על מחקריו של הנזיר והגאוגרף איגנציו דנטי (Ignazio Danti), ואילו התקרה המקומרת מעוטרת בפרסקאות מרשימים.
3. החדרים של רפאל (Le Stanze di Raffaello)
ארבעה חדרים המעוטרים בפאר עצום וממוקמים בארמון האפוסטולי – משכנו הפרטי של האפיפיור. האמן הדגול רפאל סנציו (Raffaello Sanzio) עיטר את החלל בתחילת המאה ה-16, והיום אפשר לבקר בחדר קונסטנינוס (La Sala di Costantino), חדר הליודורוס (La Stanza di Eliodoro), חדר השריפה (La Stanza dell’incendio nel Borgo) והידוע מכל, חדר הסיגנטורה (Salla della Segnatura), בו נמצא הפרסקו המופלא אסכולת אתונה, אחד הציורים הידועים ביותר של האומן. בציור זה תיאר רפאל את הפילוסופים והסופרים החשובים ביותר ביוון העתיקה, והשתמש במאפיינים הפיזיים ובתווי הפנים של דמויות מפורסמות מתקופתו. האם אתם מצליחים לזהות את לאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו, ואת רפאל עצמו?
4. מוזיאון גרגוריאנו אטרוסקו (המוזיאון הגרגוריאני-אטרוסקי – Museo Gregoriano Etrusco)
המוזיאון נפרש על פני 22 חדרים, ומציג יצירות אטרוסקיות מהמאה ה-9 לפנה"ס ועד המאה הראשונה לפנה"ס, וביניהם סרקופגנים, כדים מעוטרים, חפצי זהב ופסלים.
5. המוזיאון הגרגוריאני-מצרי (Museo Gregoriano Egiziano)
המוזיאון מתפרש על פני 9 חדרים, החושפים את עומק הקשר בין רומא העתיקה למצרים העתיקה. בין השאר תוכלו להתרשם מממצאים ארכיאולוגיים ממצרים העתיקה שקיסרים רומיים הביאו לעיר, כמו לדוגמה מומיות, ופסלים שנמצאו בווילה של הקיסר אדריאנוס בעיירה טיבולי (Tivoli) הסמוכה לרומא.
6. אוסף האומנות במוזיאון פיו קלמנטינו (Pio Clementino)
בין היתר תוכלו למצוא כאן את פסל לאוקואון (Laocoonte) מהמאה הראשונה לספירה, שהובא למוזיאון מהווילה של הקיסר טיטוס שעל גבעת אופיו (Oppio); את הפסל אפולו בלוודרה (Apollo Belvedere); פסל אוגוסטוס מפרימה פורטה (Augustus di Prima Porta) המציג את הקיסר הרומאי הראשון בעודו לבוש בשריון מעוטר; פסל של נהר הנילוס מהמאה הראשונה לפנה"ס, אולם המוקדש לפסלי בעל חיים, ואת הגו בלוודרה (Torso di Belvedere), פסל מהמאה הראשונה לספירה, הממוקם בגלריה מתומנת ומרהיבה המעוטרת בפרסקאות. הגו בלוודרה נחשב לאחד הפסלים האהובים על מיכלאנג'לו, ומקור השראה עבורו.
7. מזרקת הפינייה (Pigna)
המזרקה והחצר שמסביבה נקראות על שם אצטרובל (באיטלקית – פינייה) עצום ממדים ועשוי ברונזה מהמאה השנייה לספירה, שהגיע כפי הנראה מווילה רומאית עתיקה, והוצב במתחם שבו פעם שכנה בזיליקת פטרוס הקדוש (סן פייטרו) הישנה. האם ידעתם שבזיליקת פטרוס הקדוש המפורסמת, שבה נבקר בהמשך המסלול, איננה הראשונה שנבנתה בעיר? הבזיליקה המקורית נבנתה במאה הרביעית לספירה במקום זה ממש, ונהרסה בשנת 1505 כדי לבנות מחדש את הבזיליקה המפוארת הנוכחית! כיום מוצגת במתחם גם יצירת אומנות מודרנית – הספרה של ארנלדו פומודורו (Arnaldo Pomodoro) משנת 1990.
8. גלריית הציורים – הפינקוטקה (Pinacoteca)
הגלריה מתפרשת על פני 16 חדרים ובתוכה יצירות של מיטב האמנים האיטלקים, לצד אמנים בינלאומיים. החדרים שפשוט אסור להחמיץ הם: חדר מספר 2, ובו נמצא טריפטיך סטפאנסקי (Triptych Stefaneschi) של ג'וטו משנת 1320, חדר מספר 7, ובו יצירות של פרוג'ינו (Perugino) ופינטוריקיו (Pinturicchio), חדר מספר 8, ובו ציורים של רפאל סנציו (רפאל), חדר מספר 9 ובו היצירה הנהדרת הירונימוס הקדוש של לאונרדו דה וינצ'י, חדר מספר 12 ובו עבודות של קאראווג'ו ואמנים שהושפעו ממנו, וחדר מספר 13, בו נמצאות יצירות של פייטרו מקורטונה (Pietro di Cortona).
9. גני הוותיקן (I Giardini Vaticani)
גנים מרהיבים ביופיים, הכוללים גם מתחם ובו חפירות ארכיאולוגיות המכונה ויה טריומפליס (Via Triumphalis). הגנים נשתלו לראשונה בימי הביניים, וכללו מטעי עצי פרי ויקבים. רק במאה ה-16 תוכננו הגנים מחדש בעיצוב הנוכחי, הכולל מרבדי דשא, מערות מלאכותיות, מזרקות ופסלים מלאי חן. על מנת לבקר באזור זה יש להזמין מקום מראש.
10. גרם המדרגות הספירלי המונומנטלי בעיצובו של ג'וזפה מומו (Giuseppe Momo)
המדרגות תוכננו בשנות ה-20 של המאה ה-20, כגרם כפול שהעולים והיורדים בו לא יפגשו לעולם. גם אתם תזכו לחלוף בנקודה זו בדרך החוצה, בסופו של הסיור הנפלא הזה!
לאחר שצללתם לתוך המעמקים ההיסטוריים והאומנותיים הבלתי נשכחים שמציעים מוזיאוני הוותיקן, בוודאי תהיו עייפים ורעבים. אם כך – בואו נלך לאכול! ישנן באזור מסעדות רבות, חנויות סנדוויצ'ים, ופאבים.
אני הייתי בוחרת לשבת בלוקנדה של פייטרו (La Locanda di Pietro), שנמצאת בוויה סן וניירו 28 (Via San Veniero 28C), במרחק שני צעדים מהמוזיאון. כאן תמצאו גם מנות איטלקיות ורומאיות טיפוסיות וגם מנות יוקרתיות יותר, ולחם שנאפה במקום. הצוות יקבל את פניכם בחיוך, והאווירה במקום היא נעימה אבל מוקפדת. אפשרות נוספת היא אוסטריה דלה קומארי (Osteria delle Commari), המתמחה במטבח רומאי מסורתי, ונמצאת בוויה סנטהמאורה 28 (Via Santamaura 28), במרחק קצר מהמוזיאון.
לאחר שהטענו את המצברים מחדש, נתקדם לעבר בזיליקת פטרוס הקדוש (בזיליקת סן פייטרו). אזור זה רצוף בחנויות מעניינות, ואם נלך לאורך ויה קנדיה (Via Candia), נמצא לאורכו שפע של חנויות בגדים במחירים נגישים. אם אתם חובבי עתיקות, תוכלו למצוא חנות מעניינת במספר 90: צ'יינהארט (ChinaArt), המתמחה בריהוט סיני וטיבטי אותנטי המיובא ישירות מסין. בסוף הרחוב תמצאו את עצמכם מול צומת גדולה – המשיכו ישר לעבר שדרת ג'וליו צ'זארה (Viale Giulio Cesare), שם תמצאו חנויות מעניינות נוספות, וביניהן לוליטה (Lolita), המתמחה מזה 55 שנה בפריטי אופנה בסגנון צעיר ובמחירים נגישים. כשהייתי נערה קניתי לעיתים קרובות בחנות הזאת! אם אתם מחפשים נעליים, נסו את החנות פומה (Puma), המוכרת מאז שנת 1964 מותגים איטלקיים ומחו"ל.
כעת נפנה ימינה, לעבר ויה אוטביאנו (Via Ottaviano), יעד חשוב נוסף עבור חובבי השופינג ברומא. גם כאן תמצאו בעיקר חנויות בגדים ואקססוריז, אבל לא רק! נסו חנויות כמו קטנלה (Catenella) המתמחה באופנה צעירה במחירים תחרותיים, אמהשופינג (Emmeshopping) – חנות המציעה בגדים אלגנטיים לאירועים במחירים נמוכים, ואת חנויות התכשיטים, התיקים והנעליים שבאזור.
אני ממליצה בחום לעצור להתרעננות בקפה קסטרוני (Castroni Caffè), בית קפה מצויין המוכר גם מוצרים איטלקיים איכותיים, ולאחר מכן בחנות האהובה עליי – סטוריה אה מאג'יה (Storia e Magia), יעד מושלם לחובבי פנטזיה והיסטוריה. כאשר תכנסו לכאן, יהיה נדמה לכם שנכנסתם ליקום אחר ממש!
בקצה הרחוב נמצאת פיאצה גדולה בשם פיאצה ריסורג'ימנטו (Piazza Risorgimento). על הפיאצה ממש נמצאת אחת המאפיות האהובות ביותר באזור – פומפי (Pompi). אם אתם חובבי מתוקים, המקום הזה יהיה גן עדן קטן עבורכם. הטירמיסו שלהם מפורסם במיוחד, ואסור לפספס גם את המאפים המיוחדים, ואת המריטוצי (Maritozzi - מאפה רחוב רומאי מסורתי ומושחת, המורכב מלחמניית בריוש מתוקה הנחצית לשניים וממולאת במנה נדיבה מאד של קצפת מתוקה. חובה לטעום את המעדן הזה לפחות פעם אחת בזמן שאתם מבקרים ברומא!)
המשיכו לאורך צד ימין של הרחוב עד שתגיעו לוויאלה דיי בסטיוני די מיכלאנג'לו (Viale dei Bastioni di Michelangelo). במספר 5 תמצאו גלידריה מעולה בשם אולד ברידג' (Old Bridge) שאהבתי גם כשהייתי נערה. כאן מחכים לכם טעמים מעולים, והשפע הוא מסחרר... נסו את הגלידה בטעם ריקוטה ופיסטוק, בטעם אמרטו (amaretto - עוגיות שקדים איטלקיות מסורתיות), ובטעם שוקולד וקרם, וכל זאת בזמן שאתם משקיפים על חומות הוותיקן הנמצאות מולכם ממש.
עכשיו, כשהקיבה מלאה, נוכל להמשיך בביקור ולהיכנס לבזיליקת פטרוס הקדוש (Basilica di San Pietro). נחצה את החומות ונלך מעט לאורכן. נחלוף על פני הכניסה לעיר ולמדינת הוותיקן, ונראה את חיילי המשמר השוויצרי המפורסם, הלבושים במדים שעיצב עבורם מיכלאנג'לו? זוהי טעות נפוצה, הצבעים נבחרו כנראה בהשפעת העבודות של רפאל שהכתיב את האופנה באותם ימים. בעבר שכירי החרב השוויצריים נשכרו כלוחמים על ידי מלכים ברחבי אירופה, אבל כיום נותר רק המשמר השוויצרי המשרת את האפיפיור.
חיל המשמר מונה 100 חיילים בלבד והם עוברים אימונים כדי ללמוד להשתמש גם בכלי נשק מסורתיים כמו רומח וגרזן. כדי להתקבל למשמר צריך להיות נוצרי קתולי, ובגובה 174 ס"מ לפחות.
נעבור את השורה הכפולה של עמודים מצד ימין, ולנגד עינינו תתגלה בזיליקת פטרוס הקדוש (בזיליקת סן פייטרו) המרהיבה.
הבזיליקה האפיפיורית של פטרוס הקדוש היא אחד המבנים הגדולים ביותר בעולם, ומבנה הדת הנוצרי הגדול בתבל, המושך למעלה מ-18,000,000 מבקרים בשנה! בנייתה של הבזיליקה החלה בשנת 1506, והסתיימה רק 120 שנה מאוחר יותר, בשנת 1626. הפיאצה שמול הבזיליקה הושלמה רק בשנת 1667. אדריכלים ואמנים רבים השתתפו בבניית המבנה המפואר – הכיפה, אחד הסמלים הידועים ביותר של רומא (לצד הקולוסיאום) תוכננה על ידי מיכלאנג'לו, החזית המונומנטלית על ידי קרלו מדרנו (Carlo Maderno), ואילו השורה הכפולה של עמודים, שנדמה כאילו הם מחבקים את הכיכר משני צידיה, תוכננה על ידי ג'ובאני לורנצו ברניני (Giovanni Lorenzo Bernini).
החלל הפנימי של הבזיליקה הוא מרהיב ביופיו, ובלתי אפשרי לתאר בכמה משפטים פשוטים את כל האוצרות המופלאים המעטרים אותו.
מבין היצירות הרבות, אי אפשר שלא להתייחס בראש ובראשונה לאחד הפסלים המפורסמים ביותר במקום – הפייטה של מיכלאנג'לו (La pietà di Michelangelo). מיכלאנג'לו סיים את יצירת המופת הזאת בשנת 1499 כאשר הוא היה בן 20 בלבד, וחתם עליה בשמו.
בנוסף, אי אפשר להחמיץ את הבלדקינו (Baldacchino), חופה מפוסלת עצומת מימדים, הניצבת מבלב הבזיליקה, מעל פסלו של פייטרו הקדוש, ומורכבת מארבעה עמודים בגובה כ-30 מטרים המקושטים בעיטור ספירלי בעיצובו של ג'ובאני לורנצו ברניני. למעלה מ-50,000 קילוגרמים של נחושת נדרשו כדי להשלים את העיטורים, והמקור לנחושת היה לא אחר מאשר הפנתאון!
ברניני השלים את הבלדקינו בשנת 1624, והפסל נחשב לאחת מיצירות המופת של הבארוק. גם הקתדרה המוזהבת של ברניני (La Cattedra di San Pietro), המשלבת אדריכלות, ציור ופיסול בארוקיים, תותיר אתכם נפעמים, והשילוב בין האלמנטים השונים שמרכיבים את הבזיליקה יותיר אתכם חסרי נשימה ממש מרוב יופי.
הכניסה לבזיליקה היא בחינם, ואפשר גם לעלות לגג כדי להנות מהנוף המרהיב שנשקף ממנה (ניתן להגיע במעלית עד למרפסת. אם תרצו להמשיך הלאה לכיפה עצמה תאלצו לרכוש כרטיס, במחיר 10 יורו). אפשר לבקר גם במוזיאון האוצר של סן פייטרו הקטן שנמצא במקום (Museo del Tesoro di San Pietro), מחיר הכרטיס עומד על 5 יורו. ניתן גם לבקר במערות הוותיקן (Grotte Vaticane), מחיר הכרטיס הוא 13 יורו.
לאחר החוויה החד פעמית שהעניקה לנו בזיליקת סן פייטרו, נתקדם לעבר טירת סנט'אנגל'ו (Castel Sant’Angelo). כדי להגיע לשם, נלך לאורך ויה דלה קונצ'יליאציונה (Via della Conciliazione) שנבנתה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על מנת לאפשר כניסה מרשימה יותר לכיכר.
טירת (קסטל) סנט'אנג'לו נבנתה בשנת 123 לספירה כמאוזוליאום (אחוזת קבר) עבור הקיסר אדריאנוס (Adriano), ולאורך השנים שופצה פעמים רבות ושימשה בין היתר כמבצר, בית כלא, ומצודה אפיפיורית בתקופת הרנסנס. כיום הטירה היא מוזיאון פופולרי.
מחיר כרטיס הכניסה הוא 15 יורו, ומומלץ (לא חובה) לרכוש כרטיסים מראש, אונליין.
הביקור במקום מתחיל מהחלק העתיק ביותר במתחם, בסלה דלה אורנה (Sala delle Urne), המכונה גם או "חדר האוצר", שם קבורים אדריאנוס ובני משפחתו. עדיין אפשר לראות כאן כיתוב ושיר שכתב הקיסר. מכאן אפשר לראות את הפסאטו דל בורגו (Passetto di borgo), מסדרון ארוך שמחבר את הטירה לוותיקן, שבנה האפיפיור ניקולס השלישי. המסדרון הסודי התגלה כיעיל במיוחד בשנת 1527, כאשר האפיפיור קלמנס השביעי נמלט לטירה, והתחבא בה בזמן המצור שהטילו על הוותיקן חייליו של הקיסר קארל החמישי.
המתחם כולו עשיר בחצרות רבות המעוטרות בפסלים יפים. את הקירות מעטרים ציורים של אמנים מתקופת הרנסנס ומתקופות נוספות, וביניהם לורנצו לוטו (Lorenzo Lotto), לוקה סיניורלי (Luca Signorelli), ורבים אחרים. דירות האפיפיור המרשימות נבנו במקום החל מהמאה ה-15.
מראש הטירה, בנקודה שבה הוצב בשנת 1752 פסל ברונזה בצורת מלאך (אנג'לו, באיטלקית, המעניק לטירה את שמה), נשקף נוף מרהיב של העיר. ניתן גם לראות את הגשר המקסים המוביל אל הטירה – גשר סנט'אנג'לו (Ponte Sant’Angelo), המעוטר לאורכו בפסלים בסגנון הבארוק שפיסלו אמנים רבים, וביניהם גם ברניני.
טירת סנט'אנגלו שימשה כמקור השראה לאֳמָנים וסופרים לאורך השנים. בין היתר מככבת הטירה בספר "מלאכים ושדים" של דן בראון, ובאופרה "טוסקה" של ג'אקומו פוצ'יני.
כעת, משהסתיים הביקור שלנו, נוכל ללכת לאכול ארוחת ערב. באזור זה ישנן מסעדות רבות וביסטרו קטנים ומקסימים. מבין האפשרויות הרבות, אני ממליצה על המקום האהוב עליי – דה רומולו אלה מולה אדריאנה (Da Romolo alla Mole Adriana), שנמצא לא רחוק מכאן, בוויה דל קמפנילה 12 (Via del Campanile). מאת 1927 מגישים כאן מנות טיפוסיות למטבח הרומאי, ולא רק! התפריט מגוון, ובין היתר תמצאו כאן מנה מומלצת במיוחד של פסטה אלה אמטריצ'אנה (אחת הפסטות המפורסמות ביותר באיטליה, המוגשת עם רוטב שעשוי מעגבניות, גבינת פקורינו, ונקניק גוואנצ'לה – לחי חזיר מיושנת). אני בדרך כלל מזמינה כאן את הפיצה הפריכה, עם אחת מהתוספות הרבות.
אם בחרתם להישאר יום נוסף ברומא אנו נתראה מחר, ונצא לסיור נוסף בעיר הנצחית!
