אין מי שלא שמע על טוסקנה ועל סיציליה, על אמלפי ועל אומבריה, אבל מה לגבי פריולי? מתי בפעם האחרונה יצא לכם להיתקל בהמלצה על המחוז המיוחד הזה? ובכן – הגיע הזמן לתקן את העוול המתמשך, משום שמחוז פריולי הוא אחד המעניינים והמיוחדים באיטליה!
ברוכים הבאים לפריולי, רבותיי, אני שמחה שהחלטתם לבקר פה. בשל מיקומו הגאוגרפי, בקצה הצפון מזרחי של המדינה, פריולי זוכה לרוב להתעלמות המבקרים וזה פספוס של ממש. אם אתם מחפשים יעד קצת פחות מוכר, עשיר בהיסטוריה ותרבות, ומושלם ממש עבור חובבי יין – מחוז פריולי הוא המחוז בשבילכם. במאמר זה אנסה לעורר בכם קצת סקרנות, ולפתוח את התיאבון. מי יודע, אולי בתום הקריאה יזנק מחוז פריולי לראש רשימת האתרים שבהם יתחשק לכם לבקר?...
ראשית כל - קצת רקע היסטורי. מחוז פריולי, או ליתר דיוק פריולי ונציה ג'וליה (Friuli Venezia Giulia – זה השם המלא של המחוז) הוא אחד מחמשת המחוזות האוטונומיים של איטליה. פריולי ממוקם על הגבול בין איטליה לאוסטריה וסלובניה, והשפעתן של שתי המדינות האלה על התרבות במחוז משמעותית מאד (כפי שנראה בהמשך).
שמו המלא של המחוז חושף מעט מההיסטוריה המורכבת שלו: השם "ונציה-ג'וליה" מתייחס לאזור היסטורי בעל זהות מובחנת המוכר באנגלית בשם "Julian march" ומתפרש כיום על פני שלוש מדינות: קרואטיה, סלובניה ואיטליה. השפות הרשמיות של המחוז הן איטלקית, כמובן, אבל גם סלובנית, גרמנית, ופריוליאן (שפה לדינית המשמשת למעלה מחצי מיליון תושבים).
אף שהמחוז יושב כבר בתקופה הפרה-היסטורית, ושימש כבסיס לשבטים הקלטיים, שורשיו ההיסטוריים מיוחסים לתקופה הרומית, התקופה שבה נוסדו רבים מהישובים המרכזיים באזור, כמו למשל אקוויליה (Aquilea), שנחשבת כיום לאחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בצפון איטליה. בתקופה הרומית, ובמיוחד תחת שלטונו של הקיסר אוגוסטוס, פרח האזור וחלפה בו דרך מסחר חשובה. בין היתר התיישבו באזור אמנים וסוחרים יהודים שהתמחו בעיבוד חפצי זכוכית ועסקו במסחר.
בתקופה הלונגוברדית גדלה חשיבותו של האזור כאשר אחת מהערים המרכזיות בפריולי – צ'יווידאלה דל פריולי (Cividale del Friuli) הפכה לעיר הבירה של הממלכה הלונגוברדית. בימי הביניים הפכו כמה מהערים המרכזיות באזור, כמו גוריציה וטריאסטה, לערי מדינה חופשיות, ומשנת 1420 ועד לשנת 1797 שלטה באזור הסרניסימה, כלומר רפובליקת ונציה, והשפעתה של זו בולטת עד היום. בכל פינה כמעט אפשר למצוא את סמלה של ונציה, הלוא הוא האריה המכונף.
כיום מחולק מחוז פריולי לארבע נפות: פורדנונה (Pordenone), גוריציה (Gorizia), אודינה (Udine) וטריאסטה (Trieste) ובכולן ניתן למצוא אתרים מרתקים, נופים נהדרים ואוכל משובח.
טריאסטה (Trieste)
לטריאסטה היפה, אחת הערים המרשימות בצפון איטליה, הקדשנו כבר מאמר נפרד. אבל איך אפשר לכתוב כתבה על האתרים המומלצים בפריולי מבלי להתייחס לפנינה הזאת? טריאסטה היא מעוז אינטלקטואלי, בירת המחוז, ואטרקציה שאסור לפספס אם אתם מגיעים לפריולי. אתרים כמו מצודת מיראמארה (Castello di Miramare) ופיאצה אוניטה ד'איטליה (piazza unità d'Italia) ניצבים בראש הרשימה של כל מבקר.
אודינה (Udine)
מבקרים רבים תוהים האם כדאי להם להקדיש כמה שעות לאודינה, והתשובה היא – בהחלט! שורשיה של אודינה עתיקים, ולמרות שצמחה והפכה לעיר מודרנית עם השנים, המרכז ההיסטורי המטופח והאלגנטי משמר את הקסם והניחוח של ימים עברו. כדאי לשוטט בין הסימטאות העתיקות, לבקר בפיאצה דלה ליברטה (Piazza della Liberta - הכיכר המרכזית) ולהתרשם מבניין העירייה המפואר המכונה לוג'ה דל ליונלו (Loggia del Lionello) העשוי שיש לבן וורד ובנוי בסגנון ונציאני-גותי. מומלץ לבקר גם במצודת אודינה (Castello di Udine) שהפכה ממבצר צבאי למקום מושבם של המוזיאונים העירוניים. וכמובן שאי אפשר לפספס את הביקור בקתדרלה של אודינה, המוקדשת למריה הבתולה - Duomo di Santa Maria Annunziata. לפרטים נוספים על העיר, כדאי לכם לקרוא את המאמר שכתבה נדיה קרישי בעקבות ביקורה באזור.
סן דניאלה פריולאנו (San Daniele Friulano)
אם יצא לכם לשוחח עם איטלקי ולומר לו שאתם מתכוונים לנסוע לעיירה סן דניאלה שבפריולי, אני מבטיחה לכם שהשאלה הראשונה שהוא ישאל אתכם תהיה: בגלל הפרושוטו? ובצדק. הנקניק המפורסם ביותר באיטליה הוא הפרושוטו (prosciutto), ושני הסוגים הידועים של פרושוטו הם פרושוטו די פארמה (Prosciutto di Parma) ופרושוטו די סן דניאלה (Prosciutto di San Daniele). העיירה סן דניאלה מונה פחות מ-8000 תושבים, ונחבאת למרגלות האלפים הפריאולנים המרשימים. תנאי האקלים היחודיים כאן הם שהפכו את האזור למתאים במיוחד ליישון נקניקים בשיטות המסורתיות. אף שהעיירה עצמה איננה מעניינת במיוחד מבחינה תיירותית, נחמד לעצור כאן ולרכוש כמה מוצרים טיפוסיים אם אתם באזור. באתר האינטרנט הרשמי של קונסורציום יצרני הפרושוטו תוכלו גם למצוא רשימה של יצרנים שמארגנים ביקורים מודרכים (הכוללים טעימות, כמובן). ואם אתם מחפשים מסעדה מצויינת המגישה את מיטב נקניקי האזור, הזמינו מראש שולחן ב- L’Osteria.
טיפ: בכל פינה ופינה תמצאו התייחסות לנקניק שפירסם את סן דניאלה בכל רחבי העולם, אבל אם אתם נמנעים מבשר חזיר, דעו שהעיירה ידועה גם בזכות דגי הטרוטה שחיים בנהר טליאמנטו הסמוך.
ואם כבר ציינתי את הנהר – זוהי אטרקציה בפני עצמה! נהר הטליאמנטו הוא אחד הארוכים באיטליה, ובזכות מימיו הנקיים, הוא משמש את תושבי המקום כאתר שחייה לכל דבר. והתצפית על הנהר מהעיירה ומההרים שבאזור – לא פחות ממרהיבה.
מימין לשמאל העיירה סן דניאלה, הפרושוטו המפורסם, שלט בכניסה לעיירה עם הכיתוב עיר הפרושוטו - צילומים: Depositphotos
אגמי פוזינה (Laghi di Fusine)
חובבי טבע לא ירצו להחמיץ בשום פנים ואופן את אגמי פוזינה. הנופים מזכירים מאד את הדולומיטים – הרים נישאים טובלים בירוק עמוק, אגמים נרחבים, ואוויר כה צלול עד שהראש מסתחרר. האמיצים ביותר מטפסים על ההרים האפורים שמסביב, אבל אפשרות נגישה יותר היא לצאת לסיור רגלי רגוע לאורך אחד מעשרות מסלולי ההליכה שבאזור. מסלול נעים במיוחד מוביל ל- Zacchi Refuge. המסלול מוגדר כבעל דרגת קושי בינונית, אבל דעו לכם שהנופים המרהיבים מפצים על המאמץ הפיזי – לא לחינם הוגדר השביל הזה כאחד היפים במחוז!
ביקור בחוות העתיקות המייצרות גבינת מונטזיו (Montasio)
החוות ההרריות העתיקות נקראות מלגה (Malaghe), וגם אם אתם לא חובבי גבינה מושבעים, שווה להגיע לכאן ולו בשל הטבע המרהיב וחוויית הביקור בחווה מסורתית. מסלולי ההליכה חולפים בין הרים ומפלים, צמחיה עשירה ובעלי חיים. לפרטים נוספים של גבינת המונטזיו הידועה, קראו את המאמר שלנו על המאכלים הטיפוסיים של מחוז פריולי. לפרטים נוספים של מסלולי ההליכה בהרים האלה ניתן לבדוק את המידע באתר התיירות הרשמי, ולבחור את אחד ממסלולי ההליכה שמתאימים לכם (דרגות הקושי משתנות בהתאם למסלול, כמובן).
מימין האלפים והחוות, משמאל גבינת מונטזיו הידועה - צילום: Depositphotos
צִ'יוִידַאלֶה דל פריולי (Cividale del Friuli)
לצ'יווידאלה המקסימה הקדשנו מאמר נפרד, אבל אי אפשר שלא לכתוב עליה כמה מילים גם כאן. זוהי אחת הערים העתיקות והיפות בפריולי, כיאה למי ששימשה כעיר הבירה של הממלכה הלונגוברדית העתיקה באיטליה. המרכז ההיסטורי קטן ומקסים ממש, וזכה למעמד של אתר מורשת עולמי מטעם ארגון אונסק"ו. בין האתרים שחובה לבקר בהם תוכלו למצוא את "גשר השטן" המפורסם, את המקדש הלונגוברדי (Tempietto Longobardo), ואת אתר הקבורה הקלטי העתיק (Ipogeo Celtico), לצד אתרים נוספים. צ'יווידאלה יכולה לשמש כבסיס לסיורים באזור, כעצירה טובה למי שמעוניין לקנות כמה מזכרות, וגם כמקום שבו תוכלו לאכול ארוחה טובה.
אקוויליה (Aquileia)
כמעט קשה להאמין שהעיירונת השלווה הזאת היתה לפני כ-1800 שנה מטרופולין שוקק חיים ואחת הערים הגדולות ביותר לא רק באימפריה הרומית אלא בעולם כולו (אוכלוסיית המקום עמדה על כמאה אלף תושבים!). אקוויליה היתה גם מוצב צבאי חשוב (שנועד להגן על האימפריה מפני פלישות הברברים מהצפון) וגם נתיב סחר מרכזי (בין השאר עבור ענבר, זכוכית, ברזל, ועוד). אקווילה נחרבה כמעט לגמרי בעקבות התקפותיו של אטילה מלך ההונים, התאוששה באופן חלקי, אך נחרבה שוב כאשר פלשו אליה הלונגוברדים במאה השישית. החרבתה הובילה לצמיחתן של ערים אחרות: "בזכות" העובדה שתושביה נטשו אותה וחיפשו מקום חדש לבנות בו את ביתם, נבבו ערים חדשות כמו גראדו (ראו בהמשך) וגם ונציה.
אף שאיבדה את מעמדה הצבאי והכלכלי, נותרה אקווילה מרכז דתי בעל חשיבות לאורך ימי הביניים. המבקרים במקום מגיעים על מנת לראות את האתרים הארכיאולוגיים שנחפרו עד כה (יש לציין שרוב העיר עדיין נותרה קבורה מתחת לפני האדמה). אין ספק שאקוויליה, המוגדרת כאתר מורקשת מטעם אונסק"ו, מסתירה עדיין סודות רבים! כיום אפשר להתרשם מהפורום, מהפסיפס המרשים והעצום שעל רצפת הבזיליקה היפה, ממה שנותר מהנמל הרומאי ומהמוזיאון הארכיאולוגי. לפרטים נוספים, בדקו את האתר הרשמי.
פלמאנובה (Palmanova)
העיירה המרשימה הזאת נבנתה כמצד כוכב, כלומר כמצודה מבוצרת בעל מבנה טיפוסי ומיוחד, שהתפתח בתקופת הרנסאנס באיטליה בתגובה לכניסתם של תותחים ואבק שריפה לשדה הקרב. חומות מצד הכוכב היו נמוכות ועבות, ונבנו כך שניתן היה להגן עליהן מכמה כיוונים גם מול מתקפת תותחים. מסביב הקיפה את הביצורים תעלה, שצופתה בחומר חלקלק שגרם לכדורי התותח להחליק מטה. שיטה זו עבדה היטב עד הופעת הפגזים במאה ה-19. פלמאנובה היתה עיר הביצורים האיטלקית האידיאלית, כפי שתוכננה בידי הוונציאנים ששלטו, במאה ה-16 על האזור. מלאכת התכנון הופקדה בידיו של אחד האדריכלים החשובים ביותר של התקופה (שני בחשיבותו רק לאנדראה פאלאדיו) – וינצ'נצו סקמוצי Vincenzo Scamozzi. אף שהתכנון היה צבאי, סקמוצי שילב אלמנטים הומניסטיים בולטים בתכנון, והעיר זכתה לכינוי "העיר האדיאלית", שבה התגלמו באופן מושלם עקרונות הארכיטקטורה ההומניסטית. למרבה הצער תחכומה של העיר לא משך את הציבור, וונציה נאלצה לתת לאסירים משוחררים לגור בה מכיוון שסוחרים ובעלי מקצועות חופשיים לא ששו להתיישב במקום. האתר המרכזי שבו ניתן לבקר כיום הוא הדואומו, והשערים המונומנטלים הקבועים בתשע פאות החומה.
העיירה, המוגדרת כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, נמנית על מערך הביצורים הונציאני (הכולל גם את החומה המפורסמת של ברגמו) ונחשבת לאחד הכפרים היפים באיטליה. לפרטים נוספים, בדקו את האתר הרשמי.
גראדו (Grado)
איזו עיירת חוף מקסימה היא גראדו! לחופי הים האדריאטי שוכנת אחת הפנינים היפות ביותר של מחוז פריולי. גראדו ידועה ככפר דייגים וגם כעיירת ספא, ומכונה לרוב "אי השמש". היא נבנתה בלגונה (עוד לפני ונציה) ולמעשה נותרה מנותקת מהיבשה במשך שנים רבות עד לשבסוף חוברה לאדמה באמצעות גשר. הדבר שהכי כדאי לעשות בגרדאו הוא פשוט לשוטט ולספוג את האווירה, בעיקר באזור הנמל (Porto Mandracchio), אבל כמובן שישנם גם "אתרים רשמיים" שבהם כדאי לבקר. הקתדרלה (Basilica of Sant'Eufemia), ובית ההטבלה העתיק מהמאה החמישית הם תחנוה מומלצות במסע, וכך גם כנסיית בארנבה (Barnaba) שנמצאת על אי קטן בלגונה, וניתן להגיע אליה באמצעות סירה בלבד.
המערות הקרסטיות של פריולי
מחוז פריולי, כבר אמרנו, הוא יעד מושלם לחובבי טבע. בקיץ אפשר לצאת לסיורים וטרקים בשמורות הטבע היפות ובחורף חובבי הסקי יהנו מהמסלולים והנופים. אבל מתחת לפני הקרקע מתחבאות כמה הפתעות נוספות... האזור עשיר בתופעות קרסטיות, ושני אתרים זכו לפרסום מיוחד: המערה הענקית (La Grotta Gigante), וערוץ פראדיס (Grotte di Pradis).
המערה הענקית זכתה לשמה משום שהחלל המרכזי בה הוא עצום בגודלו – מעין "אולם" בגובה 100 מטרים שבליבו מיתמר זקיף עצום בגובה 12 מטרים בן 200,000 שנה. המערה נכנסה לספר השיאים של גינס תחת הקטגוריה "האולם הטבעי הגדול ביותר". 500 מדרגות יובילו אתכם לעומק כמאה מטרים מתחת לפני האדמה.
ערוץ פראדיס, לעומת זאת, הוא מתחם הכולל בתוכו ערוץ החולף בין הסלעים ומערת נטיפים מרשימה (מערת המדונה – grotta della Madonna). ההליכה בערוץ היפה תאפשר להכם להתרשם משלל תופעות גיאולוגיות מרתקות. לפרטים נוספים בדקו את האתר הרשמי.
דרך היין של פריולי
בפריולי מיוצרים כמה מהיינות הלבנים הטובים ביותר באיטליה, נקודה. שתי הקטגוריות הידועות ביותר הן קוליו Collio ופריולי קולי אוריינטלי (Friuli Colli Orientali). ביקור בין היקבים הנהדרים שבאזור הזה יאפשר לכם לטעום יינות משובחים באמת. לדעתי, מי שטוען שיינות לבנים אינם לטעמו פשוט עדיין לא טעם יין לבן איכותי באמת. לפרטים נוספים על היינות של פריולי, אתם מוזמנים לקרוא את המאמר המוקדש לנושא.
ביקור באתרים הקשורים למלחמת העולם הראשונה
הקרבות שהתנהלו במחוז פריולי במהלך מלחמת העולם הראשונה היו בין הקשים ביותר באיטליה, וגם היום המחוז עשיר באנדרטאות, מוזיאונים ואתרים המספרים את סיפורה של "המלחמה הגדולה" שהשפיעה באופן מהותי על איטליה ועל האיטלקים. מבין האתרים החשובים, כמה בולטים במיוחד:
מבצר אוזופו (Il Forte di Osoppo) – מוזיאון "פתוח" (כלומר תחת כיפת השמיים) הכולל בתוכו מתחם ארכיאולוגי ומסלולי הליכה מעניינים. כאן תוכלו לראות את הריסות הבונקרים, חפירים, ומנהרות תת קרקעיות (אל תשכחו לבוא מצויידים בפנס!)
מבצר קול באדין (Forte di Col Badin) – מערכת מרתקת של בונקרים ומנהרות שנבנו בשנת 1904 לאורך הגבול האוסטרי-איטלקי. על מנת להשלים את החווייה יש לבקר במוזיאון הצמוד (Great Mountain War Museum). בונוס: בחודשי הקיץ ניתן להישאר לישון במקום! אם תמיד רציתם לישון בתוך מצודה צבאית, תוכלו להזמין מראש מקום. קחו בחשבון שחוויית הלינה לא תהיה נוחה כמו במלון ארבעה כוכבים...
מוזיאון קולובארט ( Museo all'aperto Monte Kolovrat) – כאן נערכו כמה קרבות דרמטיים במיוחד ובניהם קרב קפורטו, שנודע כאחד ההפסדים הצבאיים המרים ביותר של הצבא האיטלקי. כיום, מה שנודע בעבר כ"קו ההגנה השלישי של איטליה" הפך למוזיאון פופולרי וחשוב.
אנדרטת הזיכרון רדיפוליה (Sacrario di Redipuglia) – זהו מתחם הזיכרון הגדול ביותר באיטליה, ומידי שנה ב-4 בנובמר נערך כאן טקס לזכרם של 651,000 החיילים האיטלקים שנפלו בקרבות מלחמת העולם הראושנה.
מונטה לוסארי (Monte Lussari)
הכפר הזעיר שבאלפים הפריאולנים הוא אמנם פצפון אך מלא חיים, ומצטיין בנופים יפים במיוחד ואווירה קסומה. על מנת להגיע לכאן תוכלו לנהוג ברכב או להיעזר ברכבל שיוצא לדרך מהיישוב הסמוך (campoross) ומטפס עד לגובה 1789 מטרים.
האוויר הצלול, הנופים היפים, האוכל המסורתי וחנויות המזכרות – כל אלה מבהירים מדוע קל כל כך להתאהב במונטה לוסארי.
הכפר הזעיר מונטה לוסארי בקיץ ובחורף - צילומים: Depositphotos
גוריציה (Gorizia)
העיר גוריציה, בירת נפת גוריציה, ניצבת על הגבול עם סלובניה ומתאימה במיוחד למי שמתכנן לחצות את הגבול ולבקר גם במדינה השכנה (למשל ביעד הבונוס המופיע בסוף המאמר). האטרקציה המרכזית כאן היא המבצר הענק Castello di Gorizia, ששופץ לאחרונה. בשל קרבתה לגבעות קוליו (שבהן מיוצר היין המפורסם), היא מתאימה מאד גם לחובבי גסטרונומיה.
יעד בונוס... בסלובניה!
מערות פוסטוינה ומבצר פוסטוינה (Predjama castle and caves)
מה דעתכם לבקר במערות נטיפים מרשימות ובמבצר שנחצב לתוך אבן ההר? לשוטט במקום שנראה כאילו נלקח מתוך אגדה מימי הביניים? מחוז פריולי נמצא, כאמור, על צומת דרכים ובמרחק קצרצר מסלובניה. אם אתם מסיירים באזור עם רכב, כדאי לקפוץ ליום לסלובניה השכנה ולבקר גם במבצר פוסטוינה המרהיב (בסך הכל 50 דקות מטריאסטה). המתחם נבנה בגובה 123 מטרים מעל פני הים, הישר לתוך ההר – פלא אדריכלי בן 800 שנה. מכיוון שהמבצר כולל בתוכו גם חלק ממערות הנטיפים הסמוכות הוא מוגדר כמבצר-המערה הגדול בעולם (לפי ספר השיאים של גינס).
