עכשיו (ממש עכשיו) זו העונה המושלמת לבקר במחוז קמפניה. עדיין לא חם מידי, התיירים עדיין לא מציפים את האתרים, והיופי האביבי מרחיב את הלב. השאלה היחידה היא: לאן כדאי ללכת? והתשובה אולי תפתיע אתכם. חוף אמלפי איננו היעד היחיד ששווה לגלות, ואנחנו מקווים שהכתבה הזאת תיתן לכם כמה רעיונות נוספים…
חוף אמלפי הוא אחד האזורים האהובים ביותר על מבקרים באיטליה, ולא קשה להבין מדוע: יפהפה פה! הנהיגה לאורך כביש החוף המתפתל, הסיור בין סימטאות קפרי, הדואומו של אמלפי, החנויות הקטנות, הגרניטות הנהדרות, השקיעות הרומנטיות, השיט לקפרי, הלילות בסורנטו… כל אלה הופכים את אזור אמלפי ליעד נחשק במיוחד, ובעיקר עבור חופשות בירח דבש.
עם זאת, כדאי לדעת שמחוז קמפניה הוא עשיר באטרקציות, ולצד יעדים אהובים כמו קפרי, אמלפי, סורנטו ופוזיטאנו ישנם עוד כמה מקומות שכדאי לגלות. אם יש לכם כמה ימים נוספים באזור, תוכלו לצאת להרפתקה מגוונת מעט יותר, ולגלות צדדים נוספים של המחוז. ההמלצות אמנם ממוספרות, אך המספור נועד רק להקל על הקריאה ולא מתייחס לדירוג כלשהו. לכל אתר יש יתרונות וחסרונות, והשיקול המרכזי הוא טעמכם האישי.
1. בקרו בווייטרי סול מארה - פנינה קצת פחות מוכרת על חוף אמלפי
רוב התיירים נוטים להתרכז בחלק המערבי של אמלפי, באזור שנמתח בין סורנטו לאמלפי עצמה. זהו אזור יפהפה, אין ספק, אבל לא כדאי לשכוח את החצי השני של הדרך הפנורמית… אם תמשיכו לכיוון העיר סאלרנו (Salerno) תחלפו על פני כמה עיירות מקסימות, ומוכרות מעט פחות. אחת מהן, במרחק כעשרים דקות בלבד מסאלרנו, היא וייטרי סול מארה (Vietri Sul Mare). מה הופך את וייטרי ליעד מומלץ? השילוב המקסים בין הנופים הנהדרים, בתי הקפה הנעימים על קו המים, והעובדה שהכפר עצמו הוא פנינה של ממש - הסימטאות המפותלות מארחות עשרות חנויות לייצור קרמיקה, וגולת הכותרת היא קירות העיירה עצמם, שרבים מהם מקושטים בפסיפסים מקרמיקה. כך, הפך הכפר כולו למעין מוזיאון באוויר הפתוח.
את הביקור בעיר כדי להקדיש לשוטטות חופשית בין החנויות השונות, וכדי לרכוש מזכרות יפות העשויות בעבודת יד. אפילו כיפת הכנסייה הראשית (הדואומו, המוקדש ליוחנן המטביל, Chiesa di San Giovanni Battista), שנבנתה במאה ה-18, מקושטת בפסיפס צבעוני ומקסים של אריחי מיוליקה (קרמיקה צבעונית עם גלזורה) בסגנון נפוליטני.
לפני שאתם עוזבים, אל תשכחו לקנות פסלון קטן של חמור, הנחשב לקמע המביא מזל טוב. בעבר, חמורים היו הדרך היחידה לנוע בדרכים הצרות והתלולות שחיברו בין הכפרים.
וייטרי היא גם מקום מתאים במיוחד לאפרטיבו המשקיף על הים, או לארוחה טובה במסעדה המתמחה במנות על בסיס דגים ופירות ים, כמובן. מסעדה בשם Le delizie del mare היא אחת האופציות המומלצות לטעמי – המחירים סבירים והאיכות לא רעה בכלל (בוודאי בהשוואה לכמה מהמסעדות התיירותיות והלא כל כך טובות שמתמחות בעיקר בלגבות מחירי עתק מתיירים…). התפריט, כפי שאפשר להבין משם המסעדה (בתרגום מאיטלקית: "מעדני הים") מבוסס על דגים ופירות ים. חלק גדול מהמרכיבים מגיעים מהאזור, והמסעדה עובדת באופן צמוד עם דייגים מקומיים.
אם תרצו לטבול במים, תוכלו לנסות את אחד החופים הפתוחים לקהל הרחב או לחילופין לבחור בחוף מוסדר (נוח הרבה יותר, אבל לא זול) כמו למשל חוף Crestarella.
טיפ: מומלץ לעלות עם הרכב לכפר הזעיר אלבורי (Albori) שניצב מעל וייטרי כדי ליהנות מנוף מרהיב אפילו יותר!
2. בקרו באחד היקבים המפורסמים של האזור
תיירים רבים לא ממש מכירים את תעשיית היין המקומית, ומתקשים לדמיין שדווקא המחוז הזה מפורסם בזכות היינות שלו. אבל זו טעות… למעשה, דווקא כאן במחוז קמפניה מייצרים כמה יינות מעניינים ומוצלחים במיוחד, החל מהטאורזי (Taurasi) העוצמתי ובעל הגוף וכלה ביינות הלבנים המינרליים מאזור הר הגעש וזוב. אם מתחשק לכם לבקר באחד היקבים המפורסמים וההיסטוריים באזור, הזמינו מראש סיור וטעימות ביקב Cantine Bonaparte ההיסטוריה של היקב מעניינת במיוחד ושזורה בזו של שתי משפחות מלוכה: בורבון, ובונפרטה. כאשר המלכה קרוליין בונפרטה (אחותו של נפוליאון) ביקרה באזור היא התרשמה במיוחד מזן ענבים טיפוסי למחוז - אספריניו (Asprinio), שגדל לגובה. היא כתבה לבעלה, ג'ואקינו מוראט מלך נאפולי, ותיארה בפניו את הענב הייחודי הגדל על גפנים הנעזרות בעצים כתומכות, ומצליחות לטפס גם לגובה של 10-15 מטרים.
מכיוון שהגפנים צומחות לגובה רב, נדרשים סולמות ארוכים וצרים וכישורי אקרובטיקה מסוימים על מנת לגזום את הגפן וכמובן שגם על מנת לבצע את הבציר (מבלי ליפול או להיפצע). היינות עצמם טובים, והיקב מפורסם גם בזכות הליקרים שהם רוקחים ומזקקים (מזכרת מתאימה במיוחד למי שרוצה לקנות בקבוק אבל לאו דווקא מעוניין ביין).
יקב מומלץ נוסף, ושונה לחלוטין מקודמו, הוא cantina del Vesuvio הממוקם כפי שאפשר להבין מהשם באזור הר הגעש וזוב. זהו יקב משפחתי, שנבנה במורדות הר הגעש, ומתמחה בזן ספציפי שגדל באזור זה: הלקרימה כריסטי (lacryma cristi, מילולית: הדמעה של ישו). מעניין לראות כיצד המשפחה עובדת בתנאים המורכבים שעל ההר. היינות עצמם, מגפנים שגדלות על האדמה הוולקנית העשירה, מפתיעים בהחלט. אם תרצו לבקר במקום, יש להזמין סיור מראש.
3. צאו למסלול הליכה עם נוף בלתי נשכח
אזור אמלפי מלא במסלולי הליכה נפלאים, שייקחו אתכם לאורך קו החוף, או לחילופין בין שבילים תלולים המתפתלים בין עצי לימון (ומי לא שמע על הלימונים הדשנים והעסיסיים של אמלפי?). המסלול המפורסם ביותר נקרא מסלול האלים path of gods, והוא מומלץ בחום. מדובר על מסלול הנמשך במקביל לקו החוף, לאורך דרך פנורמית במיוחד מעל קו החוף של אמלפי.
אבל זה לא המסלול היחיד! מעל אמלפי, פוזיטאנו וסורנטו מתפתלים מסלולים נוספים, שיפתו אתכם עם נופים מרהיבים, עצי לימון עצומים וניחוחות מרחיבי אף ולב. מסלול מוצלח לדוגמה הוא המסלול שמוביל ל-Punta Campanella, נקודה הסמוכה לעיירה Massa Lubrense, ומשקיפה על אי הסירנות (האי שבו גרו, לפי האגדה, הסירנות שניסו לפתות עם שירתן את אודיסאוס). מסלול הליכה יפה נוסף הוא "דרך הלימונים" (Path of Lemons), המתפתל בין מטעי הלימונים, יוצא לדרך מהעיירה המתוקה מאיורי (Maiori) ומתקדם בין צמחייה עשירה וריחנית, עצי זית וחרוב, וגפנים מטפסות.
היצע המסלולים באזור זה הוא נרחב – מומלץ לעבור בלשכת התיירות המקומית, ולרכוש מפה מפורטת שתאפשר לכם לבחור את המסלול המתאים ביותר לסוג הדברים שמעניין אתכם לראות, ולרמת הכושר שלכם (שימו לב שרוב המסלולים באזור זה מתאימים למטיילים בכושר טוב יחסית, ומעלה).
4. שוטו בסירה בנהר תת קרקעי, בלב מערת נטיפים
אם אתם הרפתקנים, חובבי טבע, ומחפשים משהו באמת שונה לעשות, הטיול הזה יהיה מושלם עבורכם. מערת PERTOSA-AULETTA היא מערכת מערות נטיפים בהרי אלבורני (Alborni), בלב הפארק הלאומי Cilento שבמחוז קמפניה. האטרקציה המרכזית כאן היא שמעבר לסיור ה-"רגיל" במערות, אפשר גם לצאת לשיט בנהר התת קרקעי, הזורם בלב המערה עצמה. כאן תוכלו לשוט בחלל החשוך, לאורך נתיב שהטבע עיצב במשך עשרות אלפי שנים, להתפעל מהקירות המוארים באורות צבעוניים רכים, ולשקוע ברחש המים ובשאון המפל התת קרקעי. אין ספק שזו חוויה חד פעמית. הסיורים במקום הם מודרכים בלבד, ויש להזמין מקום מראש דרך האתר הרשמי. הסיור כולל את השיט, וביקור רגלי מודרך במערות הנטיפים.
5. בקרו בארמון ורסאי האיטלקי (ארמון קזרטה) ואיכלו את אחת הפיצות הטובות באיטליה
לצרפתים יש את ורסאי, ולאיטלקים? לאיטלקים יש את ארמון קזרטה. ארמון קזרטה נמצא במרחק כ-35 קילומטרים בלבד צפונית לנאפולי, כך שזהו יעד קל ונוח לטיול יומי. הארמון המפואר, שנחשב לשירת הברבור של עידן הבארוק והוכרז כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו, נבנה על ידי האדריכל הידוע לואיג'י ונוויטלי (Luigi Vanvitelli) עבור שושלת בורבון, שמלכו על ממלכת נאפולי.
זהו הארמון המלכותי הגדול בעולם, ומתפרש על פני לא פחות מאשר שני מיליון מטרים רבועים, אז אל תבנו על ביקור זריז… 1200 חדרים, 34 גרמי מדרגות ו-1742 חלונות – מדובר על ארמון שהותיר את המבקרים בו בפה פעור, וירשים כנראה גם אתכם. הפארק תוכנן בסגנון הבארוק, כמובן, והנופים שנשקפו מחלונות הארמון היו אחד ממקורות הגאווה המרכזיים של המלך. הפארק הושפע גם הוא מוורסאי, ונעים לסייר בין המזרקות המפוארות והשונות, המעוטרות בסצינות מהמיתולוגיה היוונית והרומאית.
הבנייה החלה בשנת 1752, והמלך שארל החמישי, שרצה ליצור מעון מפואר ועוצר נשימה, עבד באופן צמוד עם ונוויטלי על מנת להגשים את החזון. הוא לא זכה לראות את הארמון הגמור ובוודאי היה מתאכזב לדעת שבנו, פרדיננד הרביעי, לא מילא את חזונו והשלים את הארמון באופן חלקי בלבד.
הארמון תוכנן כך שיהיה עיר בפני עצמה: מוקד פוליטי, חצר מלכות, מרכז תרבותי ומתחם שיתן מענה לכל צורך ממשלתי. למרות ההשראה הברורה מוורסאי, ונוויטלי והמלך הושפעו גם מהארמון המלכותי במדריד, ומארמון שרלוטנבורג שבברלין. למרות ההשפעות השונות זהו מבנה הרמוני יותר מקודמיו, ונפרד בעיצובו. זהו גם לא הארמון היחיד שהקימה שושלת בורבון, אך למרות שהם כבר ניהלו ארמון בנאפולי, הקרבה לים ולעיר הסוערת נתפשו כסכנה בטחונית ואילו הארמון הנרחב נתפש כפיתרון בטוח ומרשים בהרבה.
לאורך השנים שימש ארמון קזרטה למגוון שימושים: היה זה משכנו של מלך איטליה, וכאן פעלה גם אקדמיית הטייס הלאומית במשך כ-20 שנה. בזמן מלחמת העולם השנייה בעלות הברית הקימו פה את מטה הפעילות שלהם, וכיום זהו אחד האתרים התיירותיים החשובים באיטליה. לאורך השנים צולמו כאן גם מספר סרטים וביניהם מלחמת הכוכבים (1998), משימה בלתי אפשרית (2006), מלאכים ושדים (2009), ועוד.
טיפ: האם ידעתם שגני קזרטה עוצבו בצורת כינור?
צילומים - Depositphotos
6. צאו למסע בזמן באתרים הארכאולוגיים החשובים במחוז
מחוז קמפניה משופע באתרים ארכיאולוגיים, ואין זה מפתיע שחובבי היסטריה נוהרים לכאן בהמוניהם. שניים מהאתרים החשובים והאהובים ביותר הם פומפיי והרקולנאום, ולשני אלה כבר הקדשנו כתבות נפרדות. אין ספק שמדובר על אתרים מרתקים, ומומלץ מאד לבקר בשניהם, וגם במוזיאון הארכיאולוגי בנאפולי על מנת להשלים את החוויה. אבל אם יש לכם את האפשרות להרחיב מעט את הביקור, כדאי לדעת שפומפיי והרקולנאום אינם הפארקים הארכיאולוגים היחידים באזור… האם אי פעם שמעתם על האמפיתאטרון בסנטה מריה קפואה וטרה (Santa Maria Capua Vetere)?
סנטה מריה קפואה וטרה ניצבת על חורבות עיר עתיקה בהרבה – קפואה (Capua), שהיתה מרכז צבאי חשוב עבור הרומאים. כאן גם ניצב עד היום האמפיתאטרון השני בגודלו ובחשיבותו אחרי הקולוסיאום שברומא. הביקור במקום מרתק, ומומלץ מאד להיכנס גם למוזיאון הצמוד, המוקדש לחייהם של הגלדיאטורים שנלחמו במקום (אחד הגלדיאטורים המפורסמים בהיסטוריה, ספרטקוס, מנהיג מרד העבדים, למד בבית ספר לגלדיאטורים באזור זה). בשנת 840 שרפו שודדי ים סרצנים את קפואה העתיקה עד היסוד, והעיר הנוכחית נבנתה בעקבות החורבן. לפרטים נוספים על הקולוסיאום של קפואה, ניתן לבדוק את האתר הרשמי.
צילומים - Depositphoto
7. רדו מתחת לפני האדמה בנאפולי
עד כה הקדשנו מספר כתבות לנאפולי, אחת הערים הסוערות, הדינמיות, המיוחדות והמפתיעות באיטליה. בשנים האחרונות נהנית נאפולי מפריחה תיירותית רצינית, ובזכות נהר התיירים שזורם אל העיר חל גם שיפור משמעותי בתשתיות, בניקיון, ובתחושת הביטחון האישי בעיר. כיום נאפולי היא יעד מומלץ, וכדאי מאד להקדיש לה מספר ימים. מעבר לאטרקציות שתיארנו בכתבות הקודמות, כדאי להתמקד גם באטרקציה נוספת, והיא נאפולי התת קרקעית. סיור מודרך (גם באנגלית) יקח אתכם אל בטן האדמה, אל מחילות אינסופיות שנחצבו ידנית (!) בידי עבדים לצורך אספקת מים לעיר ושימשו בהמשך גם כמקום מחסה לתושבי העיר בזמן ההפצצות במלחמת העולם השנייה. את הסיור יש להזמין מראש, משום שהוא פופולרי מאד.
8. בקרו בחווה שמייצרת מוצרלה די בופאלה (אמיתית!)
אין כמו גבינת מוצרלה איכותית, אבל קחו בחשבון שגבינת מוצרלה אפשר להכין גם מחלב פרה, וגם מחלב בופאלו. כדי ליהנות מ-"הדבר האמיתי", מומלץ לנסות פעם אחת לפחות גבינת מוצרלה מחלב בופאלו, באזור באטיפליה (Battipagli), עיר הבירה של המוצרלות באיטליה. ישנן עשרות חוות שפועלות באזור, ואחת הגדולות והמוצלחות ביותר היא Tenuta Vannulo. המחלבה מציעה לא רק גבינות מצויינות אלא גם יוגורט, גלידה ושלל קינוחים על בסיס חלב בופאלו. אין מה לומר - טעים פה מאד!
טיפ: באטיפליה נמצאת במרחק קצרצר מפסטום, אתר ארכיאולוגי מרשים בצורה בלתי רגילה! לקראת הכתבה על פסטום, לחצו כאן.
9. טפסו לראש הווזוב
עד כה דיברנו על הנזקים שחולל הר הגעש וזוב: בהתפרצות המפורסמת בשנת 79, אבל גם בהתפרצות הקצת פחות מפורסמת, והקטלנית ביותר, בשנת 1944. אבל האם ידעתם שאפשר לטפס במעלה ההר, ולהגיע ממש עד ללוע הר הגעש?
בפארק הלאומי וזוב ממתינים לכם מספר מסלולי הליכה, שיקחו אתכם לנקודות שונות במתחם. חשוב להיצמד למסלולים המסומנים, על מנת להימנע מתאונות מצערות. השביל הפופולרי ביותר הוא השביל הפנורמי - שביל מספר 5. קחו בחשבון שעל מנת להשלים את המסלול תזדקקו לארבע שעות לפחות, והמסלול לא קל מאד (כושר בינוני ומעלה). בנוסף ניתן לבקר גם במוזיאון הצמוד. לפרטים נוספים בקרו באתר הרשמי.
מעבר ליופיו המשכר של אזור אמלפי, וקפרי כמובן, ישנם עוד כמה איים נהדרים שבהם מומלץ מאד לבקר. שתי האופציות האהובות והיפות ביותר הן איסקיה (Ischia), ופרוצ'ידה (Procida). איסקיה הוא הגדול מבין השניים, ומפורסם בין היתר בזכות המעיינות החמים שלו, שעל גביהם נבנו מספר מתחמי ספא מפנקים. פרוצ'ידה הוא אי דייגים קטן וצבעוני, מתוק להפליא, שקל לבקר בו ביום מרוכז אחד. אל שני האיים ניתן להגיע במעבורת מנאפולי (שימו לב שלאיסקיה ניתן להגיע עם רכב וליהעזר בו אחרי שירדתם מהמעבורת, אבל בפרוצ'ידה הכניסה לרכבים אסורה ויש להשתמש רק בתחבורה המקומית).
טיול נעים!
