top of page

נאפולי – העיר בת אלפי הפנים

+ באיטליה
Saturday, March 26, 2022

10 דקות

חיפוש

עודכן: 13 באפר׳ 2022

אין שום עיר באיטליה שדומה לנאפולי – היא אחת ויחידה. בסדרת המאמרים שלפניכם נגלה את סודותיה של אחת הערים המרתקות והמסובכות באיטליה. נבקר בכנסיות מפוארות ובכמה מהמוזיאונים המרשימים ביותר במדינה, נסייר בשכונות הקשות שנתנו השראה לספרים מצליחים כמו "החברה הגאונה" ו"גומורה", נתפעל מנופים בלתי נשכחים, ונטעם את האוכל המקומי המעולה


נאפולי היא העיר השלישית בגודלה והמאוכלסת ביותר באיטליה, ואחד היעדים האהובים בעולם. מספרים

פסל פרתנופה בעיר נאפולי איטליה
פסל פרתנופה בנאפולי - צילום: Baku

שההשראה לשמה הגיעה מהסירנה (בת הים) פרתנופה (Partenope) שניסתה לפתות בשירתה את אודיסאוס ולגרום לו לקפוץ בעקבותיה למים. היא נכשלה, התאבדה, וגופתה נסחפה על החוף. שם, בנקודה שבה מצאו המקומיים את פרתנופה, ייסדו היוונים את נאפולי.


הסיפור עצמו הוא כמובן אגדה, אבל אולי אין זה מקרי שבדומה לסירנה המיתולוגית, גם העיר שקרויה על שמה יודעת לפתות, להקסים ולסכן את המתקרבים אליה. שכן נאפולי היא עיר מסובכת ורבת פנים, שבה הטוב והרע, השמחה והעצב, היופי וההרס מצטלבים ומשתלבים זה בזה. מרגע שמגיעים לעיר חשים את הנשמות המנוגדות שחיות זו לצד זו – אתרים ספוגים בהיסטוריה כמו מוזיאון קאפודימונטה (Capodimonte) והארמון המלכותי מתמזגים לתוך הכאוס והפקקים, וכנסיות עם אוצרות יקרי ערך מתקיימות לצד ההמולה האינסופית והאלימות של העיר.


מאמר זה (הראשון בסדרה) ייקח אתכם לביקור באחת הערים המורכבות והמרתקות ביותר באיטליה. לאורך המסלול נגלה את האתרים החשובים ביותר בעיר.

תצפית על העיר נאפולי ועל מפרץ נאפולי
תצפית על העיר נאפולי ועל מפרץ נאפולי - צילום: Danilo D'agostino

נאפולי – העיר שכולם ניסו לכבוש

רשמית, נאפולי נוסדה ביום נקודת ההיפוך החורפית (הסולטיס – היום הקצר ביותר בשנה) בשנת 475 לפני הספירה. אבל ההיסטוריה של העיר מתפרשת על פני 2500 שנה לפחות, אז הגיעו למקום מתיישבים יוונים והקימו במקום נמל מסחר.

במאה השישית לפנה"ס הוקמה העיר החדשה – "נאפוליס" – שגדלה במהירות והמשיכה לשגשג גם לאחר שהרומאים כבשו את האזור במאה הרביעית לפנה"ס. לאורך המאות עברה נאפולי תחת ידיהם של הביזנטים ואז הנורמנים, כאשר המלך רוג'רו השני כבש את העיר והפך אותה לחלק מנסיכות קפואה (Capua) וממלכת סיציליה.

לאחר מכן עברה העיר לשליטת האימפריה הרומית הקדושה, ובמאה ה-13 ייסד בעיר פרידריך השני, אחד השליטים החשובים בימי הביניים באירופה, אוניברסיטה מרכזית. התהפוכות הפוליטיות בנאפולי לא פסקו לרגע – בהמשך שלט בה שארל הראשון (שאחראי לבנייתם של כמה מהמונומנטים החשובים בעיר), ואז היה זה תורו של אלפונסו החמישי מאראגון שכבש את נאפולי ב-1442, והפך את הממלכה למרכז אמנותי ותרבותי. משנת 1500 ועד 1700 כל דרום איטליה היה למעשה מחוז ספרדי, ונשלט על ידי שורה ארוכה של כ-40 משנים למלך. נאפולי נהנתה ממעמד חשוב, ובתחילת המאה ה-17 היתה העיר השנייה בגודלה באירופה (לאחר פריז). לאורך המאה ה-18 וה-19 המשיכו הכוחות החזקים באירופה להיאבק על העיר, והיא עברה מידיהם של הספרדים לצרפתים. בשנת 1860 כבשו אותה כוחותיו של גריבלדי, והיא הפכה לבסוף לחלק ממלכת איטליה המאוחדת.


מסלול סיור באתרים החשובים בנאפולי

האתרים המפורסמים המזוהים עם העיר הם רבים, ולא קל לצמצם את יופיה ועושרה התרבותי והאומנותי של נאפולי למאמר קצר. ובכל זאת, ישנם כמה אתרים ש"חובה" לבקר בהם, במיוחד אם זהו הביקור הראשון שלכם בעיר.


המקומות העיקריים שבהם נבקר במסלול זה הם: פיאצה פלבישיטו (Piazza Plebiscito) ופאלאצו ראלה (Palazzo Reale), תאטרו סן קרלו (Teatro San Carlo), קסטל דל'אובו (Castel dell’Ovo) והקסטל נואובו (Castel Nuovo, המכונה לעיתים קרובות "המאסקיו אנג'ואינו – Maschio Angioino), איל טזורו די סן ג'נארו (Il Tesoro di San Gennaro), מוזיאון די קאפודימונטה (Museo di Capodimonte), נקודת התצפית בלוודרה (Belvedere), ומוזיאון קפלת סנסברו (Museo Cappella Sansevero). בואו נצא לדרך!


קסטל דל'אובו, נאפולי איטליה
קסטל דל'אובו, נאפולי - צילום: Depositphotos

נתחיל את הבוקר בקסטל דל'אובו (Castel dell’Ovo). זהו המבצר העתיק ביותר בעיר ואחד האתרים האיקוניים של נאפולי, המתגאה בהיסטוריה בת כאלפיים שנה. מחלונות המבצר נשקף נוף יפהפה של הים הטירני והר הגעש וזוב. מיקומו של המבצר, על אי קטן העשוי אבן טוף, איננו מקרי – על פי האגדה, זהו המקום שאליו נסחפה פרתנופה, ובו נוסדה נאפולי העתיקה.


מכאן, נמשיך לעבר פיאצה פלבישיטו (Piazza Plebiscito). הפיאצה היא אחד הסמלים של נאפולי – זוהי אחת הכיכרות הגדולות בעיר ומקום מפגש פופולרי, שבו נערכים לעיתים קרובות גם אירועים גדולים, קונצרטים והפגנות. שני הפסלים שבמרכז הפיאצה – המציגים את קרלוס השלישי מלך ספרד ואת פרננדו הראשון מלך שני הסיציליות – פוסלו בידי אנטוניו קנובה (Antonio Canova) ואנטוניו קאלי (Antonio Calì).


על הפיאצה ניצב הארמון המלכותי - הפאלאצו ראלה (Palazzo Reale) של נאפולי, ממש מול בזיליקת סן פרנצ'סקו די פאולה (Basilica di San Francesco di Paola). המבנה העצום והמרשים הוא אחד מתוך ארבעת הארמונות ששימשו את שושלת בורבון בזמן ששלטה על נאפולי (תוכלו לקרוא על אחד מהארמונות הידועים האחרים – ארמון קאזרטה – במאמר הזה). הארמון פתוח לקהל, ואפשר לסייר בדירות המפוארות, באולמות העצומים, ולהתרשם מהפאר שבו חיו המלכים, לכרטיסים כאן.

פיאצה פלבישיטו נאפולי איטליה
פיאצה פלבישיטו ‏אחד הסמלים של נאפולי ‏- צילום: Depositphotos

מכאן נמשיך לאורך ויה סן קרלו, לעבר תאטרון סן קרלו (Teatro San Carlo). התאטרון נוסד על ידי המלך

תאטרון סאן קרלו בנאפולי איטליה
תאטרון סן קרלו בנאפולי - צילום:Depositphotos

קרלוס השלישי משושלת בורבון בשנת 1737, כ-40 שנה לפני תאטרון לה סקאלה המפורסם במילאנו וכ-55 שנה לפני תאטרון לה פניצ'ה הידוע בוונציה. סן קרלו נחשב לא רק לתאטרון האופרה העתיק ביותר באירופה, אלא לתאטרון האופרה הפעיל העתיק ביותר בעולם. הוא נכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו, וכונה על ידי הסופר סטנדהל "התאטרון היפה ביותר בעולם", ואם תבקרו בפנים, אולי גם תסכימו איתו...



התאטרון המפואר סימל עם פתיחתו עידן חדש עבור נאפולי – עיר שרצתה לסמן את מעמדה החדש כאחת הערים החשובות והמרכזיות באירופה. מעניין לדעת שהתאטרון מחובר באופן ישיר לארמון המלך (הפאלאצו ראלה) באמצעות דלת הממוקמת מאחורי הבמה. כך, יכלו המלכים להגיע להופעות באופן ישיר, מבלי שיצטרכו חלילה לצאת אל הרחוב.

מכאן נמשיך לעבר מבצר נאפולי, המוכר כ"מבצר החדש" (Castello Nuovo) או מאסקיו אנג'וינו (Maschio Angioino). המבנה בעל הצריחים הגדולים והחומות הגבוהות שופץ כולו לאורך השנים, והחלק העתיק היחיד שנותר בו הוא הקפלה פאלאטינה (Cappella Palatina), המעוטרת בפרסקאות יקרי ערך מהמאה ה-13 שצייר אחד הציירים החשובים של התקופה – ג'וטו.

קסטל נואובו‏ נאפולי איטליה
קסטל נואובו‏ המכונה לעיתים קרובות "המאסקיו אנג'ואינו ‏- צילום: Depositphotos

נמשיך מכאן לעבור הקדתרלה הראשית של נאפולי – הדואומו די נאפולי (Duomo di Napoli). הדואומו מוקדש לקדוש המגן של נאפולי – ג'נארו הקדוש – ונבנה במאה ה-13 במצוותו של שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה. הקפלה היפהפיה המוקדשת לסן ג'נארו, התקרה המעוטרת והמזבח המרשים הם רק כמה מהאוצרות הממתינים למבקרים שנכנסים פנימה.


כובע הקרדינל המשובץ ב-3964 יהלומים ואבני חן!

בצמוד לדואומו נמצא ה"טזורו די סן ג'נארו" (Tesoro di San Gennaro), הפתוח לקהל המבקרים מאז שנת 2003. ה"טזורו", כלומר "האוצר", הוא אוסף עבודות אומנות וחפצים יקרי ערך שנאספו במשך כ-700 שנה מהאוספים הפרטיים של אפיפיורים ומלכים. המונח "אוצר" הוא מדויק למדיי, וחוקרים מעריכים שהשווי הכספי של היצירות והחפצים כאן עולה של השווי של אוצרות הכתר מלכת אנגליה, כלומר למעלה מ-40,000,000 דולר! במהלך מלחמת העולם השנייה הועבר האוצר מנאפולי לוותיקן, כדי להגן עליו.


בין החפצים החשובים ביותר באוסף אפשר למצוא את כובע הקרדינל (מיטרה, Mitra) משנת 1713, ששוקל

18 ק"ג ומשובץ בלא פחות מ-3964 אבני חן ובינהן יהלומים (המסמלים קושי ואמונה), אבני אודם (המסמלות את דם הקדוש), ואזרמגדים (המסמלים את התובנה). מדהימה לא פחות היא שרשרת ג'נארו הקדוש (לה קולנה דל סנטו, La Collana del Santo), שנדרשו 250 שנים להשלימה (1679-1929), והתווספו לה לאורך השנים אבני חן יקרות שתרמו אפיפיורים ואצילים מרחבי אירופה. את האבן האחרונה תרמה בשנת 1929 מריה חוזה, אישתו של המלך אומברטו השני מסבויה, המלכה האחרונה של איטליה. כמו כן ניתן להתרשם כאן מפרסקאות של לוקה גורדאנו (Luca Giordano), ומשתי אמפולות חשובות במיוחד עבורי תושבי נאפולי – אמפולות המכילות, לדברי המאמינים, את דמו של ג'נארו הקדוש.


נמשיך מכאן למוזיאון קאפלה סנסברו (Museo Cappella Sansevero), הממוקם בלב נאפולי ונקרא על שם מייסדו, ריימונדו די סנגרו (Raimondo di Sangro), הנסיך השביעי לבית סנסברו. זהו חלל מרהיב ביופיו, אוצר אומנותי בעל ערך בינלאומי, שבו משתלבים יופי ומסתורין ויוצרים אווירה ייחודית שאין בשום מקום אחר. בין היצירות המוצגות במקום תוכלו למצוא את אחד הפסלים הידועים בעולם, שנחשב כה יפה ובלתי אפשרי, עד שהאמינו שהוא נוצר בעזרת אלכימיה. "ישו המכוסה" (Gesu Vellato), יצירת המופת של ג'וזפה סמרטינו (Giuseppe Sammartino – 1720-1793), נודע בכל העולם בזכות שכבת ה"בד" העדינה העשויה שיש ומכסה את פניו של ישו.

"ישו המכוסה" פסל בנאפולי איטליה
"ישו המכוסה" בקפלה סן סברו - צילום: Depositphotos

כעת הגיע הזמן לבקר במוזיאון קאפודימונטה (Museo di Capodimonte), שנולד כשמורת ציד של מלך קרלוס. הביקור במוזיאון יקח אתכם לאורך אולמות מפוארים כמו ה"סלונה דלה פסטה" (Salone delle Feste, כלומר אולם הנשפים) ובמהלך הסיור תוכלו להתרשם מפורטרטים משפחתיים, חפצי אומנות יקרי ערך, אוסף כלי נשק, שטיחים מפוארים ואינסוף חפצי נוי וחן (ידוע במיוחד הוא אוסף הפורצלנים המפורסם. חובבי הז'אנר ישמחו לגלות שגם היום אפשר לבקר במפעל הידוע שמייצר אותם, מאז שנת 1743).


אוסף התמונות שבמקום כולל יצירות מאת אומנים איטלקיים ובינלאומיים ידועים, וביניהם רפאל וברוגל. בנוסף, אל תחמיצו את יצירת המופת של קרוואג'ו, "ההלקאה של ישו" (La Flagellazione di Cristo). בחלק המוקדש לאומנות מודרנית תוכלו למצוא את היצירה "וזוביוס" (Vesuvius) של אנדי וורהול. מחוץ למוזיאון מתפרש גן בוטני מקסים, שזכה לתואר "הגן היפה באיטליה" בשנת 2014. כאן תוכלו לסייר בין זנים אקזוטיים של פרחים, ולהתפעל מיופיים של העצים. המוזיאון פתוח מידי יום (מלבד בימי רביעי). לפרטים כאן.


הקטקבומבות של סן ג'נארו

חובבי היסטוריה לא ירצו להחמיץ את הביקור בקטקומבות של סן ג'נארו (Catacombe di San Gennaro), המתוארכות למאה השנייה לספירה וממוקמות במרחק קצר מהמוזיאון. כאן נקברו הנוצרים הראשונים והבישופים הראשונים בעיר, והסיור המודרך לאורך החללים המסתוריים והחצובים באבן הוא כמו מסע של ממש בזמן. לפרטים כאן.


העולם שמתחת לפני האדמה

נאפולי שמעל פני השטח היא יעד מרתק ועשיר באוצרות חשובים. אך קיימת גם עיר נוספת – נאפולי שמתחת לפני האדמה.

136 מדרגות מובילות מרחובות העיר הרועשים והומי האדם לאקוודוקט היווני-רומי, הפתוח כיום למבקרים. כאן ניתן לראות את מחצבת האבן העתיקה שממנה חצבו את האבנים ששימשו לבניית העיר עצמה. בהמשך, הפכו המחצבות למאגרי מים, ושימשו את העיר במשך 2300 שנה. פרוייקט מרתק נוסף שמתנהל כאן הוא הגן הבוטני התת קרקעי, בניהולם של חוקרים וסטודנטים שעורכים ניסויים בצמחים. זהו גן בוטני הפועל בקרביים של האדמה, הרחק מהעשן והפיח וממיקרואורגניזמים מסוכנים. הביקור במקום הוא פשוט ומתאים כמעט לכולם (אין חובה לסייר בחלקים הצרים ביותר). מומלץ לנעול נעלי הליכה נוחות, וללבוש חולצה ארוכה (גם בחודשי הקיץ). לפרטים כאן.


טיפ: ייתכן שבזמן שתסיירו בשביליה התת קרקעיים של נאפולי, תתקלו מידי פעם בפסל או ציור של האל מיתרה (Mithra). על פולחן מיתרה המרתק נדבר במאמר השני בסדרה זו, המוקדש לפולחנים הייחודיים של נאפולי.

העולם שמתחת לפני האדמה, נאפולי
העולם שמתחת לפני האדמה, נאפולי - צילום: Depositphotos

המטרו האומנותי (La metro dell’arte)

אולי זה ישמע לכם מוזר שבעיר עשירה באומנות כמו נאפולי, אחת האטרקציות שאסור להחמיץ היא "תחנת מטרו". מוזר – עד לרגע שבו מגיעים למקום, ומבינים על מה מדובר באמת. המבקרים בקו 1 או בקו 6 של המטרו יגלו מוזיאון מודרני של ממש, המכונה "המטרו האומנותי". תחנת גריבלדי (Stazione Garibaldi) והתחנה המרכזית (Stazione Centrale) מחוברות ביניהן במסלול שיצר האורבניסט הצרפתי פרו (Parrault), וכולל מדרגות נעות מרחפות, העשויות זכוכית ומתכת. בתחנת המטרו של האוניברסיטה יכולים המבקרים לראות פסל המכונה "סינפסה" (Sinapsi) של האדריכל המצרי רשיד, שנוצר בהשראת השפות הדיגיטליות. התחנת המרשימה מכולן היא תחנת טולדו (Toledo), ובה היצירה "Relative Light" של האמן רוברט וילסון, המוארת במשחק מהפנט של אורות בשלל גוונים כחולים וסגולים.

תחנת המטרו טולדו, נאפולי איטליה
תחנת המטרו טולדו, נאפולי, אחת היפות באירופה - צילום: Andrècruz23

הרובעים הספרדיים

הרובעים הספרדיים (או "הרובע הספרדי") נבנו על ידי המשנה למלך הספרדי, דון פדרו די טולדו (Don Pedro di Toledo), בשנת 1536, בתור שכונת לחיילים הספרדים שהתגוררו כאן במאה ה-15 לפני שיצאו לחזית. מכיוון שמהרגע הראשון היה מדובר על אזור מאוכלס בצפיפות, הם נחשבו תמיד לאזור מסוכן וידוע לשימצה.

אמנם, רצוי מאד לפקוח שבע עיניים כשמסיירים כאן, אבל אין ספק שאם לא ביקרתם ברובעים הספרדיים, לא באמת ביקרתם בנאפולי.

מומלץ לעצור בשוק פינייסקה (Pignasecca), הממוקם ברחוב הנושא את אותו השם. כאן יקדמו את פניכם אינספור דוכנים המוכרים דגים טריים, בגדים, פיצה, ומעדן מקומי בשם זפולה (Zeppole) – מעין סופגניות נפוליטניות. הרובע הספרדי הוא סבך של רחובות המכונים "סאליטה" (salita), קאלאטה (calata) ו"גרדוני" (gradoni). הרובע מפורסם גם בזכות אומנות הרחוב שמעטרת את הקירות, ובעיקר ציורי הקיר הענקיים של גיבורים מקומיים כמו דייגו מראדונה, ששיחק תקופה בנאפולי והפך לאל עבור רבים מהמקומיים, טוטו ( Totò - אחד משחקני הקולנוע החשובים באיטליה), באד ספנסר, והכדורגלן לורנצו אינסינייה (Lorenzo Insigne), שזכה לאחרונה לציור קיר משלו כדי לחגוג את הגול ה-100 שהבקיע השחקן. התענוג האמיתי כאן הוא להסתובב בין הרחובות ולצלול לתוך החוויה, לגלות את המראות הקטנים, הריחות הטיפוסיים, הרעש שמשמיעים הסדינים התלויים לייבוש לאורך הרחובות וההמולה האינסופית של החיים. .

הרובע הספרדי, נאפולי איטליה
רחוב טיפוסי ברובע הספרדי, נאפולי - צילום: Depositphotos

בלוודרה סן מרטינו

כעת, נעלה לעבר נקודת התצפית המרהיבה בלוודרה די סן מרטינו (Belvedere di San Martino), שנמצאת ליד מבצר סנט'אלמו (קסטל סנט'אלמו – Castel Sant’Elmo). מכאן תוכלו לראות את העיר כולה, ואת המפרץ. מומלץ במיוחד להגיע הנה לקראת השקיעה.


בזמן שאתם מבקרים בנקודת התצפית הנהדרת הזאת, תוכלו לראות דבר מעניין נוסף – הרחוב המכונה "ספאקנאפולי" (Spaccanapoli). זהו קו המתפרש לאורך מה שהיה פעם הרחוב הרומאי העתיק, ומחלק את נאפולי לשני חלקים בדיוק, לאורך תוכנית המתאר היוונית המקורית של העיר. השם מתייחס למעשה לסדרה של רחובות המחוברים זה לזה, שהנראים במבט מלמעלה כמו רחוב אחד שנדמה שחוצה את העיר לשניים. מכאן השם "ספאקנפולי" שפירושו "חותך נאפולי", באיטלקית. אם תרדו למטה מנקודת התצפית ותפנו שמאלה, תגיעו לכיוון אחד הרחובות הידועים בעיר – סן גרגוריו ארמנו.

הספקנאפולי – הרחוב שחוצה את העיר נאפולי לשניים
הספקנאפולי – הרחוב שחוצה את העיר לשניים - צילום: Depositphotos

סן גרגוריו ארמנו (San Gregorio Armeno)

סן גרגוריו ארמנו הוא המקום שבו חג המולד נחגג לא רק בדצמבר, אלא מתקיים לאורך כל השנה. כאן פועלים אמני ה"פרספה" (Persepe), כלומר אומנים היוצרים סצינות מולד מרשימות, בסגנון נפוליטני. זהו אחד הרחובות המפורסמים ביותר בנאפולי, וללכת לאורכו פירושו לחוות תמיד את אווירת חג המולד, בזכות עשרות החנויות שבהן פועלים האמנים היוצרים בעבודת יד מדוקדקת את הפסלים הקטנים שישמשו לבניית סצינות המולד.

בניית סצינת המולד היא מסורת עתיקה, שהשתמרה לאורך השנים בזכות התשוקה של האמנים הרבים והיכולת שלהם להתאים את עצמם לרוח הזמן. כיום, למעשה, האומנים התפרסמו בזכות העובדה שהם לא רק מייצרים סצינות מולד קלאסיות אלא משלבים בתוכן פסלונים של סלבריטאים...

חודש דצמבר הוא החודש הכאוטי ביותר ברחוב סן גרגוריו ארמנו, אבל אם תגיעו לבקר בתקופה אחרת, כאשר ההמולה שוככת מעט, תוכלו להציץ פנימה ולהתפעל מעבודתם של האמנים. כדאי במיוחד לעצור באחד הסטודיואים העתיקים ביותר, של רוזריו וג'נארו די וירג'יליו (Rosario e Gennaro Di Virgilio), מקום שבו אומנות בניית סצינות המולד עוברת מאב לבן מזה דורות רבים.


סיור ברחוב סן גרגוריו ארמנו

צונאמי – האסונות של נאפולי

נאפולי יושבת במרחק קצר מאחד מהרי הגעש הפעילים והמסוכנים בעולם – הווזוב, שהחריב את העיר פומפיי. אך זהו לא האסון המפורסם היחיד שהשפיע על תושבי העיר.

בליל ה-25 בנובמבר 1343 היכה צונאמי בנאפולי, כפי שאנו לומדים מעדותו של אחד המשוררים החשובים באיטליה – פטררקה.

אמנם הצונאמי לא ידוע כמו אסונות אחרים שפקדו את העיר, אבל באותם הימים הצונאמי נחשב לאסון גדול ומכה משמיים. פטררקה שהה באותם הימים בעיר, במצוותו של האפיפיור קלמנטה, והושפע עמוקות מהאירוע. הדבר המעניין הוא שהסופה הגדולה יוחסה לנבואה עתיקה של איש דת מהאי איסקיה, שכמה ימים לפני הצונאמי הזהיר את הקהילה מפני מה שעתיד לבוא. פטררקה מספר שחלונות רעדו, אנשים צרחו ומי המפרץ השקט שאבו את הדייגים למצולות.

 לוע הר הגעש ווזוב, שהחריב את העיר פומפיי נאפולי איטליה
לוע הר הגעש ווזוב, שהחריב את העיר פומפיי - צילום: Depositphotos

מה לאכול בנאפולי?

לסיום, אי אפשר שלא לדבר על האוכל הנהדר של נאפולי. המטבח הנפוליטני מבוסס על טעמים עזים, עם אוכל מטוגן ועל מתוקים בלתי נשכחים, שלא מאכזבים אף פעם.


כולם יודעים שהפיצה משחקת תפקיד חשוב במיוחד במטבח הנפוליטני. הפיצה הנפוליטנית ידועה בכל העולם, ומספר מכובד של פיצריות זוכות פרסים נמצאות בנאפולי וסביבותיה. לצד הפיצה הרגילה, הפיצה הממולאת (פיצה רוסטיקה – pizza rustica) והפיצה המטוגנת (pizza fritta), ישנם כמה מאכלים נוספים ואהובים במיוחד כמו זפולה (zeppole) – מעין סופגניות מטוגנות הקיימות בשלל גרסאות, באבה (babà) – מעדן מתוק וספוג ברום, וספוליאטלה נפולטנה (sfogliatella Napoletana), מאפה פריך ומושלם במילוי קרם (והדרך הכי נכונה ללוות את הקפה שלכם בבוקר!). אלה מאכלי רחוב בעיקר, וכדאי ומומלץ לאכול אותם בזמן שהאף תחוב לתוך המעדן שלפניכם ואילו העיניים מביטות ביופיה של העיר.


אך זוהי רק ההתחלה! חובה לטעום בעיר גם את המוצרלה העשויה מחלב בופאלו, כמובן. המוצרלה היא אחד הסמלים של העיר, ומפורסמת בכל רחבי העולם. ומי יכול לשכוח את הראגו (רוטב בשר) הנאפוליטני? מאכל כל כך אהוב וידוע שהמחזאי אדוארדו דה פיליפו כתב עליו שיר בשם (“O rrau”). מעניין לדעת שהאופן שבו מכינים ראגו נפולטני שונה מהאופן שבו מכינים ראגו הבולונייזי: במקום לטחון את הבשר, קוצצים אותו. חובה לנסות כמובן גם את ה"זוקינה אלה סקאפצ'ה" (zucchini alla scapece) – קישואים מטוגנים

ספגטי עם פירות ים נאפולי איטליה
ספגטי עם פירות ים -צילום: Depositphotos

ומתובלים בחומץ, שום ונענע, פרמיג'יאנה די מלנצנה (Parmigiana di melanzane) העשויה שכבות של חצילים מטוגנים, מוצרלה ורוטב עגבניות סמיך, פסטה ברוטב עגבניות או עם פירות ים, ופריארלי (friarielli), כמובן – ירקות הדומים מעט לברוקולי, ומוגשים לרוב כתוספת לנקניקיות (סלסיצ'ה – salsiccia). הטעם המריר העדין שלהם משתלב עם הבשר באופן מושלם.




מתכון של פרמיג'יאנה די מלנצנה:



2,090 צפיותתגובה 1

פוסטים קשורים

1 comentário


נהנתי ביותר

מצפה להיות הנפוליי

Curtir