עבור קנג'י אלבאני, העיר וארזה שבמחוז לומברדיה היא אחד היעדים המפוספסים במדינה. רבים לא מכירים אותה, ולא כולם מבינים את קסמה, אך מי שמבין – נכבש בו מיד. אולי אלה הווילות המרשימות שמזמינות ביקור ואולי אלה האגמים שמפתים את הלב, אולי זה האוכל הטעים ואולי דווקא שפע הגנים המוריקים. דבר אחד בטוח: וארזה היא יעד שכדאי לגלות...

וארזה, עיר לומברדית יפה הממוקמת צפונית למילאנו וממערב לקומו, מציעה למבקרים בה כמה וכמה אטרקציות תיירותיות ראויות. למרבה הצער, לעיתים התיירים שמגיעים לאיטליה לא מייחסים להן חשיבות רבה, וחבל. לדעתי וארזה היא יעד שעשוי להפתיע אתכם, ואני מקווה שהמאמר הזה, ביחד עם המאמרים הקודמים שכתבתי על העיר, ישכנעו אתכם להתבונן בווארזה דרך עיני. אולי אפילו תסתקרנו ותחליטו לגלות בעצמכם את אוצרות העיר?

וילה מיראבלו Villa Mirabello

בתוך מתחם גני אסטנזי (Giardini Estenesi) תוכלו למצוא את וילה מיראבלו האלגנטית, הנקראת כך על שם הגבעה שעליה נבנתה. המביט במתחם מבחוץ יתרשם שמדובר בבית מגורים אנגלי, אך זוהי אשליה: בתוך הווילה רחבת-הידיים מסתתר המוזיאון הארכיאולוגי של וארזה, וגם אחד מאגפי המוזיאון העירוני – אגף הריסורג'ימנטו, המוקדש לתנועת ההתעוררות הלאומית האיטלקית. לא במקרה נמצא הבניין בבעלות עיריית וארזה מאז סוף שנות ה-40 של המאה ה-20.

הווילה מהווה מוקד משיכה לחוקרים איטלקים וזרים העוסקים בארכיאולוגיה פרהיסטורית, בזכות האוסף מעורר-הקנאה של ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה שבה תושבי האזור חיו בבקתות עץ על כלונסאות, בלב אגם וארזה. רבים מהממצאים כאן משויכים לתרבות הגולסקה (Golasecca), וביניהם למשל כוס קרמיקה מתקופת הברזל שנמצאה בססטו קלנדה (sesto Calende) שבנפת וארזה, חפצי קבורה של לוחם מהמאה ה-6 לפנה"ס, ואסטת קבורה שהתגלתה בעיירה ורג'אטה (Vergiate).

לצד התצוגה הקבועה, המוזיאון מארח גם תערוכות מתחלפות. מבקרים שיגיעו לכאן עד לחודש יוני 2025, למשל, יוכלו להתרשם מתערוכה בשם "מפגשים עם עולמות רחוקים", העוסקת במסעותיהם באפריקה של האחים החוקרים אנג'לו ואלפרדו קסטיליוני (Castiglioni) שיצאו למסעות מחקריים ביבשת השחורה בסוף המאה ה-19. התערוכה נערכת בחסות שגרירות אריתראה.

וילה מיראבלו ממוקמת בפיאצה דלה מוטה 4 (piazza della Motta 4), והיא פתוחה מיום שלישי ועד יום ראשון בין השעות 9:30-12:30 ומ-14:00 עד 18:00. הווילה (והמוזיאונים שבתוכה) סגורה בימי שני, בחגים לאומיים, ובשבועיים האחרונים של אוגוסט. טלפון: 0332-255845, www.museivarese.it .

אחד הצדדים של וילה מיראבלו - צילום: קנג'י אלבאני

טירת מאסנאגו 

לאחר הביקור במוזיאון הארכיאולוגי, נוכל לעבור לתחנה הבאה! האם ידעתם שברחוב קולה די רייצנו (via Cola di Rienzo 42), בלב רובע מאסנאגו (Masnago) יש טירה? טירת מאסנאגו (Masnago) הייתה פעם בבעלות משפחת קסטיליוני, ושמה הרשמי הוא "טירת קסטיליוני-מנטגאצה" (Castello Castiglioni Mantegazza). בתחילה הוקם כאן מגדל שמירה במאה ה-12, ורק בהמשך הורחב המתחם בידי משפחת קסטיליוני (אין קשר לאחים החוקרים שהוזכרו קודם לכן): במאה ה-15 נבנתה כאן טירה, וזו הוסבה לווילה. גם ציורי הקיר המעטרים את הקירות מתוארכים לתקופה זו, אך לא ידוע מי צייר אותם.

במאה ה-18 הפך המרקיז ג'וזפה קסטיליוני את הטירה לאחוזת נופש, ולאור תפקידו החדש של המבנה הוא עוצב מחדש, וביחד אתו עוצבו גם הגנים בסגנון איטלקי (בהמשך הם זכו למתיחת פנים נוספת, לפי האופנה האחרונה, והפכו לגנים אנגליים). הסימן האחרון שנותר בווילה לתקופה שבה שלטו פה ​​בני הזוג קסטיליוני הוא צמד אריות האבן הניצבים על גבי עמודי הכניסה.

בשנת 1934 מכרה משפחת קסטיליוני את הווילה לאנג'לו מנטגאצה (Angelo Mantegazza). במהלך עבודות השיפוץ שערך מנטגאצה נחשפו ציורי הקיר הגותיים המאוחרים שעיטרו את הקירות (וכוסו בטיח במהלך השנים). בשנת 1981 רכשה עיריית וארזה את המבנה, ובשנת 1995 נפתחה הווילה לציבור בתפקידה החדש: מקום משכנו של המוזיאון העירוני לאמנות מודרנית ועכשווית (אם כי רוב העבודות באוסף מתוארכות לטווח הזמן שבין המאה ה-16 ועד המאה ה-19).

מבט על טירת מאסנאגו - צילום: קנג'י אלבאני

הטירה (והמוזיאון שבתוכה) פתוחה לקהל מיום שלישי ועד ראשון בין השעות 9.30-12.30 ובין השעות 14.00-18.00. הטירה סגורה בימי שני ובחגים לאומיים. ניתן לרכוש כרטיס משולב המקנה כניסה לטירת מאסנאגו ולווילה מיראבלו (בתוספת של חמישה יורו). הכניסה חינם לילדים ובני נוער מתחת לגיל 18. ניתן לארגן ביקורים מודרכים, בתיאום מראש. יש להתקשר לטלפון: 328.8377206, או לכתוב למייל: nfo@archelogistics.it.

הפארק של טירת מאסנאגו - צילום: קנג'י אלבאני

ההר הקדוש של וארזה

וכעת, לתחנה הבאה! הם תרימו את המבט, תוכלו לראות שהר גדול מתנוסס מאחורי וארזה: זהו הר קמפו דיי פיורי (Campo dei Fiori), ובאמצע הדרך בין וארזה להר מתחבא ישוב קטן – סנטה מריה דל מונטה (Santa Maria del Monte) שבו כדאי לכם מאד לבקר. כאן נמצא אחד האתרים החשובים ביותר במחוז (ואולי אף בלומברדיה כולה) – ההר הקדוש של וארזה (sacro Monte di Varese).

ישנם מספר הרים קדושים באיטליה, בעיקר באזור שבין איטליה לשוויץ, אבל ההר הקדוש של וארזה הוא מיוחד במינו. על מנת להגיע אליו יש לקחת רכבל (רכבל Vellone-Sacro Monte). מרגע שהגעתם למעלה, תוכלו לסייר רגלית במתחם ולבקר בין היתר בבית-מוזיאון של הצייר והפסל לודוביקו פוגליאגי (Lodovico Pogliaghi), שנולד בשנת 1857 ונפטר בשנת 1950. פוגליאגי בנה אוסף מרשים של יצירות אומנות וממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה היוונית-רומית, ובסך הכל תוכלו למצוא כאן לא פחות מאשר 1500 יצירות אומנות וכ-150 ממצאים ארכאולוגיים. לפרטים נוספים בדקו את האתר הרשמי של המוזיאון: www.casamuseopogliaghi.it/.

במתחם זה נמצא גם מוזיאון בארופיו (Baroffio), ובו יצירות אמנות מהמאה ה-20 וממצא יוצר דופן – "הדרקון של ברנו", תנין ענק שניצוד בעיירה שוויצרית במאה ה-17 והפחיד את התושבים עד כדי כך שהם כינו אותו "הדרקון" ופחלצו את גופתו המוצגת עד היום. לפרטים נוספים ניתן לבקר באתר המוזיאון www.museobaroffio.it/.

אם הביקור בשלושת האתרים המעניינים האלה עורר בכם רעב, אל דאגה! וארזה מלאה במסעדות טעימות המגישות אוכל טיפוסי לאזור. נסו למשל את הפיצרייה  Premiata Pizzeria della Motta, הנקראת על שם כיכר העיר (פיאצה) שבה היא נמצאת. בנוסף לפיצה המעולה שלהם, הם מגישים גם ספגטי, טירמיסו, ופנקוטה קרמית במיוחד.  

ברובע Masnago תוכלו למצוא את מסעדת Al Posto Giusto ב-via Amendola 7 המציעה פלטות נקניקים המוגשים עם לחם מטוגן, שלל מנות פסטה מצוינות, דגים מטוגנים ובשר על האש (אל דאגה, יש גם תפריט צמחוני). מסעדה מומלצת נוספת היא Osteria del Tortellino, הממוקמת ב-via Crispi 110. זוהי למעשה רשת (יש להם סניפים גם באמיליה רומניה) והם מתמחים, כפי שבוודאי הבנתם מהשם, בטורטליני. כוכבי התפריט הם הטורטליני בעבודת יד – גם יפים וגם טעימים מאד!

אי אפשר לסיים את ההמלצות מבלי להציע מסעדה הנמצאת ליד ההר הקדוש של וארזה – מסעדת מילאנו (Ristorante Milano), שב-via dell’Assunzione 7 ביישוב Santa Maria del Monte, ומסעדת Montorfano שב-via del Santuario 74 הן שתי מסעדות מצוינות, המציעות לא רק אוכל ברמה גבוהה אלא גם נוף מרשים (זהו אזור המאוכלס בעיקר בידי משפחות בעלות אמצעים, ולכן גם המחירים במסעדות יקרים יותר). וכך, כמעט, סיימנו את המאמר. למה כמעט? משום שהייתי רוצה להמליץ על דבר אחד אחרון: יין מקומי. מאז שנת 2008 פועלת בווארזה עמותה בשם "יינות מווארזה" (vini Varesini), המאגדת בתוכה את כל היקבים באזור, מאזור אנג'רה (Angera) ועד וארזה עצמה. ב-Masnago וב-Lissago למשל פועל יקב בשם Valle Luna, המתמחה בענבי סירה, ומפיק מהם יינות אלגנטיים ומאוזנים, העשירים בניחוחות של תבלינים ואוכמניות ומשתפרים ככל שהם מתיישנים.

אחד היינות הטיפוסיים לאזור זה הוא ה- Ronchi Varesini IGT, הנקרא כך על שם ה-ronchi, כלומר הטרסות ששימשו את חקלאי האזור לגדל גפנים עוד מימי קדם. אפשר למצוא כאן גם יינות לבנים, המתאפיינים בתווים פרחוניים ורמזים של פרי בשל, ומלווים בצורה נהדרת מנות המבוססות על דגי אגם, וארוחות צוהריים קיץ קלות. היינות האדומים של וארזה מלווים לרוב מנות בשר אדום, ופולנטה.

אני מקווה שהמאמר הזה עורר בכם רצון להכיר את וארזה קצת יותר. להתראות בביקור הבא!