- נדיה קרישי | ספרנית בסיפריה הקפיטולרית בורונה
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 8 דקות
עודכן: לפני 4 שעות
בצפון-מזרח איטליה, על קו המפגש שבין מחוזות ונטו וטרנטינו, מחכה פוֹלְגָרִיָּה — עיירה קטנה בלב רמת צ’ימברה, שבה הנופים האלפינים, האוויר הצלול והקצב המקומי מחזירים תחושת פשטות שכמעט נעלמה מהעולם. זהו יעד שמציע חיבור אמיתי לטבע, למסורת ולתרבות מקומית שנשמרה לאורך השנים — מושלם למטיילים שמחפשים את נשמת ההרים האיטלקית. נדיה קרישי חזרה משם עם לב מלא ורשימת המלצות
לפעמים קורה שמקום קטן, גם אם לא מהידועים בעולם, שביקרת בו בילדותך, הופך להיות המקום של הלב. כך קרה לי וכך קורה גם ללא מעט אנשים שמבקרים בפוֹלְגָרִיָּה, עיירה במחוז טרנטינו ובה 3,163 תושבים, השוכנת על רמת האלפים המכונה צ'ימברה.
פוֹלְגָרִיָּה (Folgaria) הקטנה והמרתקת נושאת עמה קסם של “רטרו” במובן הטוב ביותר: היא נותנת תחושה של עולם שעצר מלכת, אך עם ניצוץ צעיר שמצליח לכבוש כל גיל. (לבטל רווח בין פסקאות)בין אם אתם בני 5, 20 או 100, פולגריה תיתן לכם הרגשה של בית. במיוחד למי שאוהב דבש, שטרודל ואוויר הרים צלול.
במאמר זה נצא למסע עם המלצות בין פולגריה והכפרים הסמוכים לה, כל אחד מהם יציע רגעים של שלווה, טבע ומסורת. זהו מסלול בן שתי רמות, שופע אגמים, נופים וטעמים של צפון מזרח איטליה...
רחוב אמיליו קולפי
פולגריה משתרעת לאורך רחוב מרכזי אחד Via Emilio Colpi, על שמו של מורה שנולד בעיירה ב־1892 ונפל בקרב במלחמת העולם הראשונה. הרחוב השתמר כמעט כפי שהיה בעבר, ורק לאחרונה הצטרפו לעסקים הוותיקים גם B&B צעירים שמשרים אווירה תיירותית רעננה.
ב־John Luxury Suites תוכלו להזמין חדר עם ג’קוזי פרטי, ובמסעדת המלון המשקיפה על ההרים מוגשות מנות גורמה בהשראת המטבח הטרנטיני. כדאי גם לעצור בקונדיטוריה ההיסטורית Dal Sass לפרוסת עוגת הזאכר (Sacher) המפורסמת.
ואם תחפשו מזכרת מסורתית, ודאי תיתקלו במכשפות המזל, מחווה למסורת Brava Part , המכשפה האגדית של רוסבך (Rossbach) , שהייתה מגינה על הילדים מפני סכנות נהר ריו קאוואלו (Rio Cavallo).
מסעדת La Segheria – מסעדה יוצאת דופן שממוקמת בקצה הרחוב הראשי, בדרך לקוסטה, ושוכנת בבניין של מסורייה עתיקה. המבנה הוא שילוב של עץ ואבן, במרכז החדר תנור קרמיקה מחמם, ולמנות יש טעם של בית. אחד המאכלים הבולטים הוא: Bigoli del Conzèr פסטה ברוטב ארנבת. בחורף המקום מוקף שלג ומצטלם מדהים.
אוכל מקומי שחובה לנסות - לפני שתמשיכו לכפרים הסמוכים, אל תשכחו לטעום כמה מנות טיפוסיות:פולנטה קונצ’ה עם גבינה מותכת, קנדרלי עם שפק חזיר מעושן (Speck) , ושטרודל תפוחים!
עוד מסעדות מומלצות: Il Fogolar ו־Da Giorgio. לפיצה עם גבינת וצנה (Vezzena) ומרכיבים טיפוסיים נוספים, נסו את Pizzeria La Sgeva — . שתיהן נמצאות ברחוב ויה אֵמִילְיוֹ קוֹלְפִּי בפולגריה.
גווארדיה (Guardia) – הכפר המצויר, 10 ק״מ מפולגריה
כשאני מגיעה למקום כמו גווארדיה, אני תוהה איך ייתכן שבעולם הכאוטי והמהיר שבו אנו חיים עדיין קיימות פינות קסם כאלה. זהו אחד המקומות המרתקים ביותר ברמת צ'ימברה, ומכונה "הכפר המצויר" בגלל הציורים המקשטים את חזיתות בתי הכפר.
הציורים מתארים מנהגים ומסורות מן העבר לצד אנקדוטות ואגדות מקומיות, ונחשבים לגלריית אמנות תחת כיפת השמיים. 35 הציורים הם פרי יוזמה של אמנים מקומיים, ובראשם צ׳ירילו גְרוֹט (Cirillo Grott), שביקשו להחיות את הכפר, גם בהיבט התיירותי, וייסדו אירוע אמנות שנתי שבו אמנים מוזמנים להשאיר את חותמם על קירות הבתים. כך הפך הכפר למערבולת מרהיבה של צבעים ודימויים.
היישוב היה בעבר עמדת התצפית של קָסְטֶל בֵּזֶנוֹ (Castel Beseno), ומכאן שמו — גווארדיה. זהו מבצר שששלט והגן לאורך ההיסטוריה על כל האזור, ובפרט על העמק ועל הדרך בין רמת פוֹלְגָרִיָּה והאזור הווינצ’נטני לבין עמק אַדֶ’יגֶ’ה. זהו המבצר הגדול ביותר בטרנטינו־אלטו אדיג׳ה, והוא מהווה כיום חלק מהקומפלקס המוזיאלי של Castello del Buonconsiglio.
הדרך לכפר עוברת בשביל מיוער בשם “היער האפל של גוֹן” (l’Oscura Foresta del Gon), וממשיכה אל נקודת התצפית סְטוֹק (Stock), אל מפל אוֹפֶנְטוֹל (Ofentol) ולבסוף אל הכפר עצמו. המסלול מתאים גם לילדים מגיל 6–8.
מסלולי הסקי
אזור הסקי של Folgaria – Lavarone כולל יותר מ־100 ק״מ של מסלולי גלישה המחולקים ל־66 מסלולים (70 ב־Folgaria ו־30 ב־Lavarone) האתר כולו נגיש גם לאנשים עם מוגבלויות והוא חלק מ־Skirama Adamello Brenta.
בין המסלולים המפורסמים ניתן למצוא את המסלול האדום: Salizzona ואת המסלול השחור: Agonistica באזור Fondo Grande שב־Folgaria, וכן את המסלול השחור: Avez del Prinzep ב־Lavarone.
לחובבי הסקי למרחקים (cross-country) ישנם שני מרכזים ייעודיים: Passo Coe ו־Millegrobbe, שכל אחד מהם כולל כ־40 ק״מ של מסלולים. כל זה נמצא במרחק של כ־25 דקות בלבד ממחלף:Rovereto Nord (A22).
לַבָּרוֹנֶה (Lavarone) — האגם, פרויד ושכונת בֶּרְטוֹלְדִי
במרחק של כ־20 דקות נסיעה מפולגריה נמצאת Lavarone, הידועה בזכות האגם הקרסטי שלה — אגם טבעי שנוצר בתוך שכבות של אבן גיר ונחשב לבעל מים צלולים במיוחד.האקלים הנעים וטוהר המים, שעומקם המרבי מגיע ל־17 מטרים, הופכים את האגם ליעד תיירותי מבוקש מאוד: בקיץ לרחצה ולדיג, ובתקופות מסוימות בחורף — להחלקה על הקרח.
לפי האגדה המקומית, במקום שבו נמצא כיום האגם השתרע בעבר יער רחב ידיים, שהיה בבעלותם של שני אחים. השניים ניהלו מריבה קשה ומרה על הבעלות, ולכן נגזר עליהם עונש – היער שקע, והעמק הוצף במים.
לַבָּרוֹנֶה הייתה גם אחת מעיירות הנופש האהובות על משפחת פרויד (Freud) מדובר כמובן בזיגמונד פרויד, מי שנחשב לאבי הפסיכואנליזה המודרנית. המשפחה ביקרה כאן מספר פעמים בין תחילת המאה ה־20 ועד 1923. המשפחה הייתה הראשונה ממוצא אוסטרי ששהתה במקום, ונהגה להתארח ב־Hotel du Lac, בחדר מספר 15 בקומה הראשונה, שמחלונותיו נשקף נוף מלא של כל האגם.
חוף הרחצה של האגם מציע מגוון שירותים למבקרים, בהם מיטות שיזוף, שמשיות, בר ושירותים, וכן את סירות הפדלים (Pedalò) המפורסמות.
לַבָּרוֹנֶה מורכבת מ־19 שכונות קטנות.המוכרת ביותר היא שכונת בֶּרְטוֹלְדִי (Contrada Bertoldi), שבה חיים רק 95 תושבים. השכונה מתאימה במיוחד לחובבי ספורט, ויש בה מגרשי טניס, כדורגל ובוצ’ה — משחק כדורים איטלקי מסורתי באוויר הפתוח. בנוסף, היא מהווה את שער הכניסה המרכזי לאתר הסקי Lavarone Ski ולרכבל ה־Tablat.
באתר יש בית־ספר לסקי, מסלול מזחלות, מסלול גלישה על אבובים וגן משחקים לילדים על השלג. "בֶּרְטוֹלְדִי” הוא שם של משפחה מקומית שמכונה Bertoldi Veci — כלומר “הברטולדים הוותיקים” או “הברטולדים הזקנים”. בחורף נערך בשכונה, בין האורוות, הסמטאות והמרתפים, שוק חג המולד המסורתי בסופי השבוע שבין 29 בדצמבר ל־5 בינואר.
דרקון וָאיָּה (Il Drago di Vaia) — שקם מן האפר
דרקון ואיה, שיצר האמן מרקו מַרְטָאלַר (Marco Martalar), נחשב לפסל הדרקון הגדול ביותר בעולם שעשוי מעץ. הוא מורכב כולו משאריות הפסל הקודם, שאבד בשריפה בשנת 2023 — ולכן הפך לסמל של לידה מחדש והתחדשות.
אורכו של הפסל העצום 16 מטר, גובהו 7 מטר ומשקלו 6 טונות. הדרקון המיתולוגי הוא דמות מרכזית בסיפורי רמת צ'ימברה, והפסל המסמל אותו משמר ומסורת מקומית בעלת משמעות עמוקה לאזור.
שביל הדרקון המוביל אל הפסל יוצא משכונת ג'וֹנְגִי (Gionghi) שב־לַבָּרוֹנֶה (Lavarone), ומתפתל לאורך כ־6 ק״מ — מסלול של כ־3 שעות הליכה. ניתן להגיע אל הפסל גם ברכב עד למרחק של כמה מאות מטרים ממנו, אך קטע זה נמצא בעלייה תלולה. שלטים ברורים מראים את הדרך מלברונה אל האתר.
לוּזֶרְנָה (Luserna) – האי הלשוני הצ’ימברִי
מקור שמה של העיירה הוא מילה צ’ימברית שפירושה מַעֲבָר הָרִים, ואמנם היא מהווה נקודת גישה מרכזית לעמק וָאלְסוּגַנָה (Valsugana).העיירה גובלת ב־לַבָּרוֹנֶה (Lavarone), קַלְדוֹנָצוֹ (Caldonazzo), לֶוִויקוֹ טֶרְמֶה (Levico Terme) ובאזור וַלְדַסְטיקוֹ (Valdastico) שבמחוז וִיצֶ’נְזה (Vicenza).
למרות גודלה הזעיר – 267 תושבים בלבד – ללוזרנה היסטוריה מרתקת ורבת־שנים. ממצאים ארכאולוגיים מראיםשהמקום היה מיושב כבר בתקופת הברונזה, ובמקום נמצאיםשרידי תנורי התכה פרה־היסטוריים ששימשו להמסה ועיבוד של נחושת. ההתיישבות הצ’ימברית המתועדת החלה במאה ה־13, עם הגעתם של מתיישבים מבוואריה, שהקימו במקום את המשקים החקלאיים הראשונים (masi).
לוזרנה שוכנת בגובה 1,333 מטר מעל פני הים, והיא נחשבת לאחרונת האיים הלשוניים: כ־90% מהתושבים הם דוברי צ'ימברית, ניב עתיק ממוצא גרמני־בווארי שנשמר בשלמותו, מנותק מהשפעות מודרניות.
העיירה ממוקמת בקצהו של שטח מרעה אלפיני נרחב המשתרע בין פּוֹלְגָרִיָּה (Folgaria) לבין לַבָּרוֹנֶה (Lavarone), וניתן לצאת ממנה דרך מעבר ההרים הצר Val d’Assa לעבר רַמַּת שֶׁבַע הָעֲיָרוֹת – אָזְיָגוֹ (Asiago).זהו אזור גבול עתיק שתושביו הצליחו לשמר ולהעביר מדור לדור מסורות, שפה, מלאכות ותרבות בעלות ערך היסטורי וחברתי רב.
אחד האתרים שבהם ניתן להעמיק בהיסטוריה המקומית הוא מוזיאון Haus Von Prukk, בית איכרים צ’ימברי מסורתי ששוחזר. המבנה שוכן בלב העיירה, בכיכר Piazzetta Battisti, ומשמש מרכז זיכרון ותרבות לקהילה המקומית.
שביל הדמיון (Il Sentiero dell’Immaginario)
שביל הדמיון מוביל אל מַלְגָה קַמְפּוֹ (Malga Campo), דרך יערות אשוח מרהיבים. הוא מתאים גם לטיול משפחתי עם ילדים, ובימי שלג, מצוידים בנעלי שלג (ciaspole), החוויה הופכת למופלאה אף יותר.
המסלול יוצא מביתה(Baita), בקתת ההרים הצ’ימברית המסורתית של לוזרנה (Luserna) , ולאחר צעדים ספורים מגיעים לשביל עם תצפיות פנורמיות אל עבר וַלְדַסְטיקוֹ (Valdastico). לאורך המסלול מוצבים לוחות הסבר עם סיפורים ואגדות שעברו מדור לדור – ביניהן אגדת פְרָאוּ פֶּרְטֶגָה (Frau Pertega).
לפי המסורת המקומית, פְרָאוּ פֶּרְטֶגָה היא דמות נשית מיתית, חציהמכשפה וחציה ־שומרת־יערות, הקשורה ללידות, למסתרי הטבע ולמערות הסמוכות. היא מופיעה באגדות כמי שמגינה על הילדים והאימהות, אך גם ככוח פראי שיש לנהוג בו כבוד – שילוב המגלם את היחסים העדינים בין האדם להרים.
בהמשך הדרך תתגלה לפניכם בריכת קָמְפּוֹ , שבימי חורף נראית כמו מרבד לבן עצום ומרשים במיוחד. לאחר עצירה לכריך וטעימה מקומית במַלְגָה ממשיכים לנסוע עד שעוברים את אזור המרעה ויורדים בחזרה אל מרכז לוזרנה.
שביל הדמיון בימי שלג - צילומים: עמוד הפייסבוק Alpa Cimbra
אַזְיָאגוֹ (Asiago) ורמת אַזְיָאגוֹ
רמת שבע העיירות המוכרת גם בשם רמת אזיאגו, נחשבת לאחד היעדים האטרקטיביים, האלגנטיים והאהובים ביותר בהרי מחוז ונטו. האזור מפורסם באתרי הסקי שלו בחורף ובמסלולי אופני-הרים בקיץ, בשקט המפעים של נופי הקדומים שלו, ובעיקר – בחום ובאדיבות של התושבים הווֶנֶטִים.
שבעת היישובים המרכיבים את הרמה הם: Asiago, Enego, Foza, Gallio, Lusiana, Roana ו-Rotzo. הרמה נקראת בשמה של אזיאגו (Asiago), העיר המרכזית באזור, הידועה בזכות הגבינה הנושאת את אותו שם.
לא רק טבע ונוף יש כאן: באזור אזיאגו התחוללו קרבות רבים במלחמת העולם הראשונה. בזמן "מתקפת האביב" העיר הופצצה ונחרבה עד היסוד.לאחר תום הקרבות היא נבנתה מחדש.עדויות מהתקופה חקוקות באתרים ההיסטוריים הפזורים באזור, ובהם בית-העלמין הצבאי ואתרי הנצחה.
בית ההנצחה הצבאי (Il Sacrario Militare)
בתקופת השלטון הפשיסטי עלה הרעיון לרכז במקום אחד את חללי המלחמה שנקברו בבתי העלמין השונים ברחבי רמת אזיאגו, ובשנת 1938 הועברו לכאן כל החללים. בסוף שנות השישים, בעקבות הסכם עם אוסטריה, הועברו לבית הקברות גם חיילי הצבא האוסטרו־הונגרי שנפלו באזור.בסך הכול קבורים במתחם54,286 חיילים בהם 12חללים שעוטרו במדליית זהב על גבורה, למעלה מ-33 אלף חללים אלמונים, וכן שלושה חללים שנפלו במלחמת העולם השנייה. הקברים מסודרים לאורך קירותיו של מבנה מרובעהמכיל קריפטה (הערה: רצוי הסבר), ובמרכזו ניצבת קפלה מתומנת המשמשת לטקסי זיכרון.
המקום פתוח למבקרים מיום שלישי ועד יום ראשון בשעות 09:00–12:00 ו־14:00–17:00, וסגור בימי שני ובחגים.
גבינת אַזְיָאגוֹ (Asiago DOP)
מלחמת העולם הראשונה גרמה גם לדילול האוכלוסייה ברמה, ובמיוחד בבקתות המרעה ההרריות ששימשו לעיתים כעמדות לחימה. כתוצאה מכך, ייצור הגבינה עבר בהדרגה מן הרמה עצמה לאזורים הנמוכים יותר שלמרגלות ההרים. מהמאה ה־11 ועד אמצע המאה ה־19 יוצרה גבינת אזיאגו כמעט אך ורק באזור הרמה, מחלב כבשים. מאוחר יותר, בזכות טכניקות ייצור חדשות ומתקדמות, התחילו לגדל באזור גם בקר — שינוי שהשפיע על אופי הגבינה והפך אותה למוצר המזוהה עם האזור עד היום.
בשנת 1979, לאחר שהגבינה קיבלה את סיווג DOP (תווית מקור מוגן), נוסד הקונסורציום להגנת גבינת אזיאגו, המאגד 56 מחלבות, במטרה לשמור על מאפייניה הייחודיים.. הגבינה, במרקם חצי-מבושל, נמכרת כגבינה טרייה או מיושנת, נהוג להגיש אותה כקינוח לצד פירות, והיא משתלבת במנות מקומיות רבות של המטבח האזורי, כמו מדליוני בשר Speck ואזיאגו, ניוקי בחמאה ואזיאגו, או פסטה ברוטב רדיקיו מוקרמת בגבינת אזיאגו. לקרוא על עוד גבינות איטלקיות מפורסמות.
טיול במרכז אסיאגו - ובסביבה הקרובה
מומלץ להתחיל את הביקור באזיאגו במרכז העתיק של העיר: רחובות אלגנטיים באווירה אלפינית, בתי־קפה קטנים, מאפיות מקומיות וחנויות בוטיק מעץ נותנים לעיירה ההררית את אופייה הייחודי. הרחוב המרכזי, Corso IV Novembre משמש כטיילת עירונית תוססת עם חנויות ומסעדות. וגם הכיכרות המרכזיות Piazza Carli ו־Piazza Risorgimento מלאות חיים ושוקקות והמבקרים מוזמנים לשוטט בין מבנים אלפיניים, מזרקות ומרפסות עם אדניות פרחים המשקיפות אל ההרים. אם אתם אוהבים החלקה על הקרח, מומלץ לבדוק את היכל הספורט המקומי שבו פועל מגרש הוקי מקצועי.
אחד הדברים המיוחדים באזיאגו הוא האפשרות לעבור בתוך דקות ממרכז עירוני חי אל טבע פתוח – חוויה היוצרת שילוב מושלם בין תרבות, היסטוריה ונוף. ממש ליד העיר נמצאים היערות, המרבדים הירוקים והפסגות האלפיניות של רמת שבע העיירות, שבה מישורי האחו, עצי האורן וערפל הבוקר יוצרים מראות נוף ציוריים.
במרחק קצר ממרכז העיר נמצא Parco Millepini, הפארק המרכזי של העיר, שמציע טיולים רגועים ומתאים במיוחד למשפחות. אפשר לצאת גם לטיול קצר ונעים אל Laghetto Lumera, אגם קטן ושקט במרחק של כעשר דקות מהמרכז. בעונת הקיץ מומלץ למשפחות עם ילדים לבדוק את פארק ההרפתקאות שבעיירה הסמוכה Roana – חוויה אתגרית ומהנה באמצע הטבע האלפיני. פרטים נוספים באתר.
תגובות