אם יזדמן לכם להגיע לסביבות העיר ויצ'נזה, כדאי לכם לבקר גם בכמה מהווילות המרשימות שתכנן אנדראה פלדיו, אחד האדריכלים החשובים בתולדות איטליה. הווילות הפלדיאניות השפיעו על דורות של ארכיטקטים ואמנים, ומושכות גם היום עשרות אלפי מבקרים. מהן הווילות היפות ביותר ובאיזו וילה התאהב נשיא ארצות הברית תומס ג'פרסון? הגיע הזמן לגלות...
אחת התקופות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה של האדריכלות במחוז ונטו, ולמעשה בתולדות האדריכלות האיטלקית בכלל, היא תקופתו של פלדיו. באותם הימים, באמצע המאה ה-16, תכנן האדריכל הידוע סדרה של וילות (המכונות "הווילות הפלדיאניות") עבור משפחות האצולה העשירות ביותר בוונטו. רבות מהווילות הפלדיאניות עדיין עומדות על כנן, ואף הוכרו כאתרי מורשת על ידי ארגון אונסק"ו. רוב הווילות נמצאות בבעלות פרטית, אך חלקן פתוחות לקהל הרחב והביקור בהן מומלץ במיוחד לחובבי אומנות והיסטוריה.
לפני שנדבר על הווילות כדאי לומר כמה מילים על פלדיו עצמו, על העקרונות שעמדו בבסיס עיצוביו, ועל האופן שבו תפס את תפקידן של הווילות שתכנן. אנדראה די פייטרו דלה גונדולה (Andrea di Pietro della Gondola) נולד בעיר פדובה בשנת 1508. את הכינוי "פלדיו" (Palladio) העניק לו פטרונו – האציל, הדיפלומט, והאינטלקטואל ההומניסט ג'אן-ג'ורג'ו טריסינו (Trissino).
פלדיו נודע כאדריכל המשפיע ביותר בתקופת הרנסנס – הוא תכנן כנסיות רבות (כולן בוונציה), את הבזיליקה (בניין העירייה) והתאטרון האולימפי המרהיבים בוויצ'נזה, ואת הגשר הידוע בבסאנו דל גראפה, אך נודע בעיקר בזכות הווילות הקלאסיות שעיצב. הווילות היו למעשה אחוזות ענק שהקימו משפחות אצולה בשטחים שכבשה ונציה ושגשגו תחת שליטת הסרניסימה. ככל שירד כוחה של ונציה כמעצמה ימית, כך נטו יותר ויותר אצילים לעבור מהלגונה לפנים היבשה, ולהקים אחוזות כפריות (וילות) גדולות.
הווילות היו אמנם מבנים מפוארים שאפשרו לבעלי הממון להציג בפני כל העולם את עושרם ואת טעמם המשובח, אבל יותר מכל דבר אחר, שימשו הווילות כהשקעה כלכלית וכמקום מפלט. ברמה הפרקטית הן הפכו למקור הכנסה חשוב, וברמה הנפשית הן העניקו לבעליהן מקום שבו יוכלו לנוח מחיי העיר הכאוטיים ולחיות חיים אידיליים, של רווחה ושלווה, ולהתפנות להנאות החיים כמו קריאה, הליכה באוויר הפתוח, אומנות, ועוד.
בניגוד לווילה בעיר, שכונתה "פאלאצו" ונבנתה לגובה רב, הווילות הכפריות התפרשו באופן שונה, וכללו שתיים או שלוש קומות לכל היותר. הווילות של פלדיו כללו באופן טיפוסי שלוש קומות. החלל החיצוני היה חלק בלתי נפרד מהקונספט העיצובי, וגודר היטב על מנת להרחיק שודדים. לצד כל ווילה ניצבו גם מבנים משניים אך חשובים ביותר כמו הבארקסה (Barchessa) – מבנה דמוי אכסדרה, טיפוסי לווילות של ונטו, בו נהגו לאחסן את הזהב של אותם הימים: את גרגירי החיטה. מסביב נשתלו גני ירק ומטעים.
קומת הקרקע שמשה כמעט תמיד לחדרי עבודה: מטבח, וחדרי הכביסה, למשל. הקומה הראשונה, המכונה באיטלקית "פיאנו נובילה" (piano nobile) שימשה למגורים ולאירוח. בקומה השלישית אוחסנה לעיתים קרובות התבואה. פלדיו שאב את ההשראה לווילות שתכנן מהאדריכלות הרומית והיוונית העתיקה (גם מהווילות וגם מהמקדשים), והעמודים המפוארים שנהג להציב בכניסה לרבים מהמבנים שתכנן הם דוגמה מובהקת לכך – העיצוב הקבוע כמעט בווילות של פלדיו כלל סטיו כניסה מעוטר בגמלון, ומספר זוגי של עמודים.
עושרן ויופיין של הווילות של פלדיו הפך אותן לאחד הסמלים החשובים של מחוז ונטו, ואני ממליצה לכם לבקר בלפחות שתיים או שלוש מהן אם אתם מגיעים לאזור. באילו מהווילות כדאי לבקר?האפשרויות הן רבות! בואו נגלה את עשר הווילות המרכזיות של פלדיו:
וילה אלמריקו קפרה, המכונה "לה רוטונדה" – Villa Almerico Capra (La Rotonda)
וילת לה רוטונדה עוצבה ונבנתה על ידי פלדיו בשנת 1566 עבור איש הכנסייה יליד ויצ'נזה פאולו אלמריקו, וידועה בזכות סגנונה המלכותי. היא נבנתה בראש גבעה, ומתאפיינת בארבע חזיתות זהות לחלוטין, שכל אחת מהן מעוטרת בשישה עמודים מהסדר היוני. ההשראה הברורה לעיצוב המבנה הגיעה מהפנתיאון שברומא, ווילה אלמריקו עצמה שימשה כהשראה למאות מבנים שנבנו בעקבותיה (וביניהם גם ווילת מונטיצ'לו הידועה של תומס ג'פרסון).
לאחר שמטפסים האורחים במעלה גרם מדרגות המרשים הם מגיעים לחדר המעוגל הנחשב ללב ליבה של הווילה, והוא שהעניק לה את שמה – הווילה "המעוגלת" (רוטונדה). מהחדר הזה, המעוטר בכיפה, ממשיכים האורחים לשאר החדרים. החלל המרכזי עוטר בפרסקאות רבים לאורך השנים. מאז שנת 1911 נמצאת וילה רוטונדה בבעלותה של משפחת ואלמאראנה (Valmarana), שהחליטה לפתוח אותה בפני הקהל הרחב בשנת 1986. הווילה פתוחה למבקרים בימי שישי עד ראשון, בין השעות 10:00-12:00 ו-15:00-18:00. לפרטים נוספים בדקו את האתר הרשמי.
וילה "לה רוטונדה" בעלת ארבע החזיתות הזהות - Depositphotos
וילה פוסקארי, המכונה "לה מאלקונטנטה" – "Villa Foscari, “La Malcontenta”
משמעות המילה "מאלקונטנטה" באיטלקית היא "לא מרוצה", ויהיה מי שיחשוב ששמה של הווילה ניתן לה בעקבות איזה סיפור דרמטי או אגדה מפתיעה, אבל האמת פואטית קצת פחות... הווילה נקראה על שם העיירה שבה נבנתה, והוזמנה בידי שני אחים, ניקולו ואלוויזה פוסאקרי (Niccolo e Alvise Foscari). באותם הימים נהגו רוב הווילות לשלב בשטחן גם חוות, כאמור, אך האחים רצו משהו אחר והעדיפו לבנות נווה מדבר שליו, שאליו יוכלו להגיע בקלות בשיט מהלגונה של ונציה. את הקומה הראשונה עיטר בפרסקאות בטיסטה פרנקו (Battista Franco).
בשנת 1566, זמן קצר לאחר השלמתה, ביקרו בווילה הצייר והיסטוריון האמנות ג'ורג'ו וזארי ובהמשך גם אנרי דה ולואה, שזמן קצר לאחר מכן הוכתר למלך צרפת (תחת השם אנרי השני). הווילה ידעה תקופות של פאר וגם, למרבה הצער, תקופות של הרס ונטישה. בשנת 1848 פלשו אליה החיילים האוסטריים (ואף פירקו חלקים מהמבנה). בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, בזכות עבודתן המאומצת של מספר אגודות שימור, שוקמה הווילה ונפתחה למבקרים. לפרטים נוספים בקרו באתר הרשמי.
וילה פיזאני (המכונה "לה נאציונלה") – Villa Pisani (La Nazionale)
וילה פיזאני, הניצבת לגדות נהר הברנטה (Brenta), מכונה על ידי רבים מלכת הווילות של מחוז ונטו. הווילה ממוקמת בעיירה באניולו (Bagnolo), בין פדובה לוונציה, ומשמשת כיום כמוזיאון לאומי ובו אוסף נרחב של ריהוט ויצירות אמנות מהמאות ה-18 וה-19. לעיתים קרובות נערכות בווילה תערוכות מתחלפות (בעיקר של אומנות מודרנית), המושכות בממוצע כ-150,000 מבקרים מידי שנה.
בין האולמות המפוארים של הווילה פסעו לאורך השנים מלכים ודוג'י (שליטי ונציה), אצילים ואומנים. לא פחות מ-114 חדרים מרכיבים את הווילה, והמספר לא נבחר באופן אקראי. מאה וארבע עשר החדרים נבנו לכבודו של אלוויזה פיזאני, הדוג'ה המאה וארבעה עשר של ונציה. ידוע במיוחד הוא אולם האירועים הראשי, המעוטר בפרסקאות נפלאים של טייפולו. גן מטופח המקיף את הווילה, וכולל בתוכו גם מבוך מרשים. גני הווילה, שתוכננו בהשראת הגנים של ארמון ורסאי, זכו בפרס "הגנים היפים ביותר באיטליה" בשנת 2008.
וילה פויאנה – Villa Pojana
סיפורה של וילה פויאנה שונה מזה של שאר הווילות. משפחת פויאנה היתה ידועה ומחוברת היטב למוקדי הכוח בוונציה. כבר מימי הביניים הם בנו לעצמם מונטין כאנשי צבא, וכאשר שכרו בשנת 1549 את שירותיו של פלדיו, דאגו שהווילה המשפחתית תשקף את עברה הלוחמני של המשפחה (אף שבהמשך פנתה המשפחה לחקלאות). אב המשפחה, בוניפיציו פויאנה, ביקש מפלדיו שיתכנן מבנה חמור סבר, בסגנון כמעט צבאי. פלדיו הסכים, אך הרשה לעצמו לשלב אלמנטים נוספים לתוך העיצוב, וקיבל השראה מהמרחצאות הרומיים העתיקים שראה באחד מביקוריו ברומא והרשימו אותו מאד. כיום פתוחה הווילה למבקרים בין החודשים אפריל עד אוקטובר, בתיאום מראש בלבד. לפרטים ניתן לכתוב למייל: info@villapoiana.it
וילה פויאנה – מימין החזית הקדמית, משמאל זו האחורית, הווילה הנוקשה ביותר שעיצב פלדיו.
וילה בארבארו – Villa Barbaro
לא פחות מ-4000 מבנים מוגדרים כ"ווילות היסטוריות" במחוז ונטו. זהו מספר מדהים, ללא ספק, ובין הווילות המעניינות ביותר אפשר למנות את וילה בארבארו שבעיירה מאזר (Maser), בפרובינציית וינצ'נזה.
הווילה נבנתה עבור שגריר ונציה, מרקאנטוניו בארבארו, ונחשבת לאחת מנקודות השיא המקצועיות גם בקריירה של פלדיו וגם בקריירה של הצייר פאולו קאליארי (Paolo Caliari, הידוע יותר בשם "איל ורונזה"), שעיטר אותה בעבודותיו.
בני הזוג בארברו רצו וילה שבה יוכלו לטפח את אחת התשוקות הגדולות שלהם – ייצור יין – לשתול יקבים ולבנות מרתף יינות מפואר במיוחד. משאלתם הוגשמה, ומרתף היינות מתפקד למעשה עד היום! העיצוב במקום הוא קלאסי ופונקציונלי, וקירות רבים עוטרו בציורי קיר בסגנון טרומפ לויל, היוצרים אשליות אופטיות מקסימות שנראות אמיתיות לגמרי. החזית עוצבה בסגנון פלדיאני טיפוסי, מושפעת ממקדשים יוונים עתיקים, וכוללת עמודי ענק בסדר יוני, התומכים בגמלון. חלק מהביקור בווילה כולל גם עצירה בטמפייטו (tempietto), כלומר הכנסייה שנבנתה במקום, ובמוזיאון הכרכרות היפה. לפרטים נוספים בדקו את האתר הרשמי.
מצד ימין ניתן לראות את הטמפייטו, הכנסייה שנבנתה במקום
דוגמה לחלק מהפרסקאות הנפלאים של איל ורונזה בווילה בארבארו - מאזר - Public domain
וילה קורנארו – Villa Cornaro
בעירה פיומבינו דזה (Piombino Dese) ניצבת וילה קורנארו, שפלדיו בנה עבור ג'ורג'ו קורנארו בשנת 1552. כאן, אולי יותר מכל מקום אחר, אפשר לראות את הבגרות האומנותית שאליה הגיע האדריכל ואת האופן שבו שילב את שאיפותיו העיצוביות עם צרכיו של בעל הבית במבנה המהווה מצד אחד מפגן כוח ופאר, ומצד שני משמש כמרכז חקלאי.
זוהי אחת הווילות ה"זריזות" ביותר שבנה פלדיו – בנייתה הושלמה תוך שנתיים בלבד! הפרקסאות המעטרים את הקירות הם פרי עבודתו של מתיה בורטולוני (Mattia Bortoloni), ופסליהם של אבות המשפחה, המפארים את נישות הסלון רחב הידיים, הם מעשה ידיו של קמילו מריאני (Camillo Mariani). הווילה סגורה כרגע למבקרים, לפרטים נוספים בדקו את האתר הרשמי.
וילה קורנארו מימין החזית הקידמית של הווילה ומשמאל החזית האחורית - Hans A. Rosbach
וילה אמו – Villa Emo
מבחינות רבות מזכירה וילה אמו בסגנונה את וילה בארבארו, והדבר לא מפתיע לאור העובדה שפלדיו הפך לאדריכל הבית של אצולת ונטו, והכתובת הקבועה אליה פנתה כל משפחה עשירה שרצתה בית מרשים בכפר. הווילה הוזמנה על ידי לאונרדו אמו בשנת 1558. אל הווילה מוביל שביל ארוך ומרוצף באבנים מרובעות, והחלל החיצוני חף מקישוטים נוספים. פנים הווילה, לעומת זאת, מעוטר בעושר רב, ואת הקירות מפארים פרסקאות שצייר ג'ובאני בטיסטה זלוטי (Giovanni Battista Zelotti). שרטוטים של הווילה מופיעים בספרו של פלדיו ("ארבעת הספרים על אודות האדריכלות"), ותואמים כמעט לחלוטין את המבנה עצמו. לפרטים נוספים בקרו באתר הרשמי.
וילה סרגו – Villa Serego
גם בוורונה תוכלו למצוא וילה פרי תכנונו של פלדיו. וילה סרגו ממוקמת בפרבר בשם סנטה סופיה אה פדמונטה (Santa Sofia a Pedemonte), בין גבעות ואלפוליצ'לה, אחד מאזורי היין המפורסמים בצפון איטליה. הווילה הוזמנה על ידי מרקאנטוניו סרגו (Marcantonio Serego), שרצה לחדש באופן דרסטי את האחוזה שירש מאביו.
אין ברשותנו מידע רב אודות הווילה, אך מה שכן ידוע הוא שבהשוואה לפרוייקט המקורי שתכנן פלדיו, רק חלק קטן יחסית מהווילה נבנה בפועל, וכנראה שהיה זה מותו של הבעלים שהוביל לעצירת העבודות. לווילה ישנם כמה מאפיינים יחודיים לה, כמו למשל השימוש באבן על מנת לבנות את העמודים היוניים העצומים, המעניקים למבנה כולו עוצמה וכוח שקשה למצוא בווילות אחרות שתכנן פלדיו. כיום משמשת הווילה כמטה של יקב, וניתן להתרשם מהחלל החיצוני בלבד. למרות זאת, אם אתם באזור שווה לעצור לביקור – השילוב בין עבודתו של פלדיו לגפנים המקיפות את המבנה הוא מרשים במיוחד.
וילה ואלמראנה ברסאן – Villa Valmarana Bressan
הווילה תוכננה על ידי פלדיו בשנת 1542 עבור בני הדודים ג'וזפה אנטוניו ולמאראנה בעיירה ויגארדולו (Vigardolo), קילומטרים ספורים מוינצ'נזה, ונחשבת לאחד המבנים הראשונים שפלדיו תכנן באופן עצמאי לגמרי (כפי שאפשר לראות גם מכמות השרטוטים המוקדשים לווילה הזאת בספריו). מעניין לראות, דווקא בשל מספרם הרב של השרטוטים, שהתוצאה בפועל איננה תואמת את התוכניות, ואף שזוהי הווילה הראשונה המעוצבת בסגנון "פלדיו טיפוסי", כנראה שבמהלך תהליך הבנייה התרחשו אירועים שהכריחו את האדריכל לשנות את תוכניותיו. הווילה תוכננה כך שתורכב משתי דירות זהות – אחת לכל בן דוד – המחוברות ביניהן בחלל משותף. את האכסדרה מעטרים ציורי טרומפ לויל של 12 קיסרים רומאיים, כל אחד ב"נישה" מאויירת משל עצמו. הביקור בווילה אפשרי בתיאום מראש בלבד, לפרטים נוספים בדקו את האתר הרשמי.
וילה ואלמראנה ברסאן - Hans A. Rosbach
וילה באדואר (לה בדוארה) – Villa Badoer (la Badoera)
הווילה ממוקמת בעיירה פרטה פולזינה (Fratta Polesine) ונבנתה סביב שנת 1555 עבור פרנצ'סקו באדוארו (Francesco Badoero), שנחשב למומחה הגדול ביותר של תקופתו לעבודתו של פלדיו, כך שההתאמה בין השניים היתה מושלמת. באדוארו התחתן נישואי נוחות עם אישה בשם לוצ'ילה לורדאן (Lucilla Loredan ), וקיבל לרשותו בעקבות הנישואין את השטח שעליו הוקמה הווילה. כמו אצילים רבים באותה התקופה, הוא החליט להקים במקום חווה חקלאית.
המאפיין הבולט ביותר של הווילה הזאת, בשונה מהאחרות, הוא גרם המדרגות המרשים והארוך במיוחד המוביל לכניסה. חזית הווילה בנויה בסגנון פלדיאני טיפוסי, עם עמודים מסדר יוני המחזיקים מעליהם גמלון, שבתוכו קבוע סמל המשפחות (סמל שחוזר על עצמו בשלל פינות ועיטרים ברחבי הווילה). הווילה היתה אמורה לשמש כמשכנו של האדון בחווה החקלאית, והבחירה לבנות אותו על גבי הריסותיו של מבצר מימי הביניים לא היתה מקרית. אחד מהמבנים המשניים, ששימש לאחסנת תבואה, הוסב בשנת 2009 לשמש כמוזיאון ארכיאולוגי. לפרטים נוספים בדקו את האתר הרשמי.
