top of page

ונציה ביומיים – מה כדאי לראות בעיר? היום הראשון

+ באיטליה
Saturday, July 16, 2022

8 דקות

חיפוש

עודכן: 9 באוק׳ 2022

ונציה מככבת באופן קבוע בראש רשימת האתרים האהובים באיטליה. העיר מתפקעת מרוב אוצרות, אבל אם יש לכם רק יום או יומיים בעיר, לא תספיקו לבקר בכל האתרים. אם כן, לאן כדאי ללכת? ומה אסור לפספס בשום פנים ואופן? המסלול שלפניכם יעשה לכם קצת סדר בראש, ויעזור לכם להגיע לאתרי החובה היפים ביותר בוונציה


אין מי שלא שמע על ונציה. נהרות של מילים ואוקיינוסים של תיאורים נשפכו בניסיונות להסביר אותה, ועדיין, כל התיאורים בעולם לא מצליחים ללכוד את יופיה של העיר המיוחדת הזאת.

התעלות הקטנות ומאות הגשרים הזעירים, האדריכלות המדהימה והגונדולות הרומנטיות, האומנות והאוכל...


ונציה היא אחת ויחידה (וזאת למרות שגם האמריקאים וגם הסינים ניסו לחקות אותה). אמנם, חלקים מסוימים בה הפכו עם השנים למלכודת תיירים. ועדיין, מדובר על אחת הערים המדהימות ביותר בעולם, ומקום שחובה לבקר בו לפחות פעם אחת בחיים.


גונדולות בונציה איטליה
ונציה אחת ויחידה - צילום: Christoph Grabietz

המסלול שלפניכם כולל את נקודות החובה שכדאי מאד לעצור בהן במהלך ביקור בן יומיים בעיר. בכתבה זו נסקור את המקומות שבהם כדאי לבקר ביום הראשון, ובכתבה הבאה את המקומות שבהם כדאי לבקר ביום השני.


טיפ: ונציה בנויה על המים, ולכן אפשר לנוע בה בשתי דרכים: או ברגל, או בעזרת אוטובוס המים (סירה, למעשה) שנקרא "ואפורטו" (Vaporetto). הוואפורטו נע באיטיות לאורך התעלות המרכזיות בעיר, וחוסך הליכה. אל תשכחו לתקף את הכרטיס שלכם כשאתם עולים על הסירה. אחרת, תסתכנו בקנס.

נצא לדרך מתחנת הרכבת של ונציה, שנקראית ונציה סנטה לוצ'יה (Venezia S. Lucia). הכנסייה שמולכם, עם כיפת הטורקיז המפוארת, היא אחד הסמלים של העיר – זוהי כנסיית סן סימאונה (San Simeone), והחזית המפוארת והכיפה התווספו לה בשנת 1718, לאחר שיפוץ מקיף.


כנסיית סן סימאונה בוונציה
כנסיית סן סימאונה בוונציה. צילום: אריאלה בנקיר

ממש ביציאה מהרכבת תוכלו לקנות כרטיס לוואפורטו, ולעלות על ואפורטו מספר 1 או 2 ששט לאורך התעלה המרכזית של ונציה (הקאנאל גרנדה - Canal Grande). זהו אחד ה"רחובות" המפורסמים ביותר בעולם, ומשני צידי התעלה תוכלו לראות בתים מפוארים ויפהפיים בסגנון גותי-ונציאני טיפוסי. רבים מהבתים עוצבו בהשפעות ביזנטיות ומזרחיות, ואם אתם תוהים מדוע אפשר לראות השפעות מזרחיות וביזנטיות בכל פינה בעיר, הסיבה היא פשוטה: בשיא כוחה היתה ונציה מעצמה ימית שהשתתפה במסעות הצלב וניהלה נתיבי סחר חשובים בים התיכון. העיר יבאה לתוכה סחורות, אבל גם השפעות תרבותיות חשובות.


בזמן ההפלגה תוכלו לראות מצד ימין, לדוגמה, את הפונדקו דיי טורקי (Fondaco dei Turchi) מבנה מרשים המארח כיום את מוזיאון הטבע של העיר. הארמון הביזנטי למראה נבנה בתחילה כמשכנה של אחת ממשפחות האצולה החזקות בעיר, אבל החל מהמאה ה-17 הוא שימש את הסוחרים הטורקים שהגיעו לעיר. באותם הימים ונציה היתה מרכז סחר חשוב ביותר, וסוחרים מכל רחבי הים התיכון עברו דרכה. השלטון המקומי חשש ממרגלים, ועל פי חוק הסוחרים הזרים יכלו ללון אך ורק במתחמים המיועדים להם. בלילות, שומרים שמרו על המתחם, ופקחו שבע עיניים כדי לראות מי נכנס ומי יוצא... היום עומד עדיין מתחם נוסף, ששימש את הסוחרים הגרמנים – הפונדקו דיי טדסקי (Fondaco dei Tedeschi), שהוסב לחנות יוקרה מרשימה.


פונדקו דיי טורקי – פעם מעון הסוחרים הטורקיים בוונציה, היום המוזיאון לטבע. צילום: אריאלה בנקיר
פונדקו דיי טורקי – פעם מעון הסוחרים הטורקיים בוונציה, היום המוזיאון לטבע. צילום: אריאלה בנקיר

בהמשך תחלפו עם הוואפורטו על פני קה ד'אורו (Ca d’Oro), אחד המוזיאונים הקטנים והמקסימים בוונציה (מומלץ לבקר כאן אם יש לכם זמן). המשמעות המילולית של שם המוזיאון היא "בית הזהב", משום שבעבר הייתה חזית המבנה מכוסה בפסיפס מוזהב. היום, למרבה הצער, לא נותר דבר מהקישוט המקורי, אבל מבחינה ארכיטקטונית עדיין מדובר באחד המבנים היפים ביותר בוונציה.


מוזיאון קה ד'אורו, ‏"בית הזהב"‏ אחד המבנים היפים בוונציה‏
מוזיאון קה ד'אורו, ‏"בית הזהב"‏ אחד המבנים היפים בוונציה‏ - צילום: Didier Descouens

המשיכו עם הוואפורטו עד שתגיעו לשוק ריאלטו (Rialto Mercato), ורדו בתחנה. השוק נמצא במרחק קצרצר מגשר הריאלטו המפורסם, ומומלץ קודם לעצור כאן כדי להתרשם מהדוכנים בשוק, שעדיין משמש את המקומיים ואת המסעדות הרבות שבעיר.


לכאן מגיעים הדייגים עם השלל שדגו בלגונה מסביב לוונציה, ואם תבואו בשעות הבוקר המוקדמות תוכלו לראות דגי חרב ענקיים, דיונונים מוכתמים בדיו שחור (אחת המנות הידועות ביותר בוונציה היא פסטה ברוטב שחור, המופק מדיונונים), קלמרי, ועוד. שימו לב שלא רק אתם מתעניינים בדגים – גם השחפים מתעניינים בהם מאד! השחפים של ונציה ידועים כבריונים חמומי מוח, ומומלץ להיזהר מהם.


צילומים: אריאלה בנקיר


גם אם אתם לא מחפשים דגים, תוכלו להסתובב בין דוכני הפירות והירקות, להציץ פנימה לתוך החנויות באזור, ולקנות כמה מטעמים טיפוסיים בבקארי (Baccari). מהם הבקארי? בקארי הם מעין טברנות, שבהן מוכרים נשנושים ונציאנים טיפוסיים שנקראים צ'יקטי (Cicchetti), ודומים מאד לטאפאס בספרד.

אם אתם רוצים להרגיש כמו ונציאנים אמיתיים, היכנסו לבאקארו כלשהו, ותהנו מקוקטייל שפריץ (Spritz) וכמה צ'יקטי מסורתיים כמו לחם עם דג בקלה מוקרם (Baccala mantecato), כריכים זעירים בשלל מילויים, ועוד. אחד המקומות המפורסמים ביותר לטעום בהם צ'יקטי הוא בר ל'ארקו (Bar L’Arco), שנמצא ממש ליד השוק, אבל גם הבאקארי האחרים שצמודים אליו מציעים צ'יקטי מעניינים ומאכלים מטוגנים פופולריים כמו מוצרלה מטוגנת.


מכאן המשיכו לגשר הריאלטו (Rialto) עצמו. גשר הריאלטו הוא אחד הסמלים הידועים ביותר של ונציה, ונבנה לראשונה כגשר צף בתחילת המאה ה-12. בהמשך הוא נבנה מחדש פעמים רבות נוספות, ושינה את צורתו שוב ושוב. בימי הביניים, לדוגמה, הריאלטו היה בנוי מעץ, ונפתח באמצע כדי לאפשר לספינות לעבור לאורך הקאנאל.


גשר הריאלטו בונציה
ואפורטו‏ וגונדולה וברקע גשר הריאלטו בונציה, אחד מסמלי העיר - צילום: Joëlle Moreau

הגשר הנוכחי נבנה בין השנים 1588-1591, לפי עיצוב של האדריכל אנטוניו דה פונטה (Antonio da Ponte) שהצליח לגבור על כמה מהשמות הגדולים ביותר של התקופה, וביניהם יאקופו סנסווינו (Jacopo Sansovino), פאלאדיו (Palladio), ואפילו מיכלאנג'לו.

האזור שמסביב לריאלטו מלא בחנויות – רבות מהן הן חנויות קלאסיות לתיירים, אבל פה ושם מתחבאות גם כמה חנויות מעניינות יותר, שנעים לגלות, לצד חנויות של המותגים הידועים.


בוונציה יש רק פיאצה אחת - פיאצה סן מרקו

עלו בחזרה על הוואפורטו, והמשיכו עד לפיאצה סן מרקו (Piazza San Marco) – האתר החשוב ביותר בוונציה, והלב הפועם של העיר. זוהי אחת הכיכרות המפורסמות ביותר בעולם, ולמעשה הכיכר היחידה בוונציה שנקראת פיאצה. למה הכוונה? אם יצא לכם לבקר באיטליה, בוודאי שמתם לב שבאיטלקית כיכר נקראת פיאצה, ובכל עיר ועיירה במדינה יש מאות פיאצות. אבל הדיאלקט הוונציאני הוא שונה ומשונה, ובוונציאנית כיכר נקראת קמפו (Campo), עוד מהתקופה שבה הכיכר היתה שדה לצד הכנסיה השכונתית.

הכיכר היחידה בוונציה שקרויה פיאצה, כמו בכל שאר איטליה, היא פיאצה סן מרקו, והיא נקראת על שם הקדוש המגן של העיר (מרקו הקדוש).


פיאצה סן מרקו בוונציה -- אחת הכיכרות המפורסמות בעולם
פיאצה סן מרקו בוונציה -- אחת הכיכרות המפורסמות בעולם. צילום - Nicola Giordano
זוהי אחת הכיכרות היפות והחשובות ביותר באיטליה, ולמעשה בעולם, ועשרות מיליוני תיירים מגיעים מידי שנה כדי להתרשם ממנה.

הכיכר עצמה ממוסגרת במונומנטים שעל כל אחד מהם אפשר לכתוב מאמרים שלמים: בקצה אחד ניצבת הבזיליקה של סן מרקו (Basilica di San Marco), הכנסייה המרכזית של העיר. גם אם אתם לא חובבי אומנות, אל תחמיצו בשום פנים ואופן את האתר הזה. הביקור כאן הוא קצר, וכל החלל הפנימי של הכנסייה מקושט בפסיפסים מוזהבים עוצרי נשימה, המתארים סצנות מהברית החדשה. למעשה, למעלה מ-8000 מטרים מרובעים של פסיפסים מוזהבים מעטרים כל פינה בחלל המדהים הזה, שישאיר אתכם ללא ספק בפה פתוח.


הפסיפסים המוזהבים המעטרים את בזיליקת סן מרקו בוונציה. צילום: אריאלה בנקיר


כבר מבחוץ, הבזיליקה מרשימה ביותר. זוהי אחת הדוגמאות הידועות בעולם לאדריכלות ביזנטית. המבנה שניצב לפניכם היום נבנה בשנת 1063, לאחר שהכנסיות הקודמות נשרפו. בזמן בניית הבזיליקה היתה ונציה בשיא כוחה, ונחשבה למעצמה ימית ששלטה על נתיבי סחר חשובים. ונציה השתתפה במסעות הצלב, וגם בביזת אוצרות קונסטנטינופול בשנת 1204. למעשה, כמה מהאוצרות שנלקחו במהלך מסע הצלב הרביעי מעטרים עד היום את הבזיליקה, וביניהם גם ארבעת סוסי מרקוס הקדוש.


במקור הוצבו הסוסים המפוסלים בברונזה בשער ההיפודרום של קוסטנטינופול, שהיה אחד הידועים בעולם. כאשר הגיעו הוונציאנים הם לא חשבו פעמיים, הסירו את הסמל הידוע, לקחו אותו איתם בחזרה לעירם, והציבו אותם בחלקה העליון של חזית הבזיליקה (למעשה, הסוסים שעל החזית הם עותקים בלבד ואילו הסוסים המקוריים מוצגים בחלל פנימי בתוך המבנה. ניתן לראות אותם בתשלום נוסף).


כשכבש נפוליאון את ונציה הוא תלש את הסוסים מהבזיליקה והעביר אותם לשער הניצחון בפריז, ושם הם נשארו במשך כמה שנים עד שכוחותיו של נפוליאון הובסו, וונציה קיבלה בחזרה את הסוסים (שגנבה).

הבזיליקה, כאמור, נקראית על שם הקדוש המגן של העיר, ששרידי גופתו הובאו לכאן, לפי האגדה, על ידי שני סוחרים ונציאנים מתוחכמים. השניים הבריחו את גופתו של הקדוש ממצרים, ועטפו אותה בעורות חזיר כדי שפקידי הממשל המוסלמים לא יציצו פנימה ולא יגלו מה באמת נמצא בתיבה.


בזיליקת סן מרקו, ונציה. צילומים: Pixabay


אם אתם חובבי אומנות, תרצו לראות גם חלק נסתר נוסף בבזיליקה – הפאלה ד'אורו (Pala d’Oro). מדובר באחת היצירות החשובות ביותר מהתקופה הביזנטית – לוח מזבח בגובה שלושה מטרים וברחוב שני מטרים העשוי לוחות זהב וכסף ואמייל ומעוטר בכמעט 2000 אבני חן יקרות (וביניהן לא פחות מ-320 אזמרגדים, 34 אבני טופז, 526 פנינים ו-75 אבני אודם).


הפאלה ד'אורו (Pala d’Oro)
הפאלה ד'אורו (Pala d’Oro) - צילום: Keete 37
העבודה על הפאלה ד'אורו החלה לפני למעלה מאלף שנה, בשנת 976, ובבסיסה היא נועדה לתאר את חייהם של הקדושים. שליטי ונציה, המכונים "דוג'ה" מעולם לא חסכו בכספים כשהזמינו יצירות אומנות, והפאלה ד'אורו החלה כיצירה מפוארת ודרמטית שעם השנים רק גדלה והתרחבה ונעשתה מופלאה אף יתר.

לוח המזבח המקורי הורחב, והתווספו לו סצינות מחייו של מרקוס הקדוש. הפאלה ד'אורו גם מוסגרה במסגרת מיוחדת על ידי פאולו ונציאנו (אמן ידוע בן המאה ה-14, הנחשב למייסד הזרם הוונציאני באומנות איטלקית).


לאחר הביקור בבזיליקה לכו מספר צעדים לעבר מגדל הפעמונים (קמפנילה – Campanile). כדאי מאד לעלות למעלה (אל דאגה, אתם לא צריכים לטפס במדרגות, יש מעלית) וליהנות מהנוף המדהים. העיר כולה תתפרש לנגד עיניכם – הגגות האדומים, הבניינים המרשימים, הלגונה התכולה, כיפות הבזיליקה עצמה, וכיכר סן מרקו, כמובן!


הנוף הנשקף ממגדל הפעמונים בכיכר סן מרקו. צילום: אריאלה בנקיר


לאחר שביקרתם בבזיליקה ובמגדל הפעמונים, הגיע הזמן לבקר באחת הפנינים של ונציה – ארמון הדוג'ה (ובאיטלקית: פאלאצו דוקאלה Palazzo Ducale), הניצב בקצה פיאצה סן מרקו, ליד קו המים.


מי היה הדוג'ה?

בוונציה פעלה שיטת שלטון שונה במקצת מערים אחרות. בראש העיר עמד הדוג'ה (Doge), אף שבפועל מי שניהלו את העניינים היו חברי המועצה השולטת, שנבחרו לתפקיד מבין משפחות האצולה רבות העוצמה שבעיר. ארמונו של הדוג'ה נחשב לאחד היפים ביותר באיטליה, וכדאי מאד לבקר בו, גם אם אין לכם הרבה זמן וגם אם תספיקו להתעכב רק על החדרים והאולמות המרשימים ביותר.


טיפ: מומלץ מאד לקנות כרטיסים מראש, על מנת שלא תצטרכו לעמוד בתור. אם אתם חובבי היסטוריה ואומנות, תוכלו גם להצטרף לאחד הסיורים המודרכים הנערכים במקום.

ארמון הדוג'ה הוא אחד המבנים הידועים בוונציה, אבל המבנה שניצב מולכם היום איננו הארמון המקורי כפי שנבנה במאה ה-14. שריפה קטלנית שפרצה במקום בשנת 1574 כילתה חלקים שלמים מהארמון, והארמון נבנה מחדש בסגנון גותי. זו, אגב, לא היתה השריפה היחידה במקום, ולמעשה סדרה של שריפות החריבו בכל פעם חלקים אחרים מהמבנה, והשמידו יצירות אומנות יקרות ערך שעיטרו את הקירות.


למרות השם "ארמון הדוג'ה", בפועל שימש המבנה גם למגורים וגם כמעין פרלמנט, ובית משפט. במהלך הסיור תוכלו להתרשם מהאולמות המרהיבים ששימשו את הסנאט הוונציאני, את בית המשפט הוונציאני, וגם מהחדרים ששימשו את הדוג'ה עצמו. החללים מעוטרים בעושר עצום ובפאר מנקר עיניים, ובעבודותיהם של מיטב אומני העיר וביניהם ג'ובאני בטיסטה טייפולו (Tiepolo), ורונזה (Veronese), ג'ובאני בליני (Bellini - צייר ונציאני ידוע, על שמו נקרא גם הקוקטייל הידוע), ויטורה קרפצ'ו (Carpaccio), טיציאן שנחשב לבכיר האומנים בוונציה, וטינטורטו (Tintoretto).


בחלל התחתון אפשר לבקר גם בבית הכלא, שבו נכלאו אסירים מכל הסוגים, החל מגנבים פשוטים וכלה באסירים פוליטיים. אחדים מהאסירים היו גם מפורסמים למדיי, כמו לדוגמה ג'אקומו קזנובה – הסופר ההרפתקן שנודע בעיקר כמאהב מפורסם, ונהג לשבת בקפה פלוריאן (Caffe Florian) הסמוך לארמון הדוג'ה ולהקסים את מיטב נשות האצולה.



ההוללות ושמחת החיים נעצרו בחריקת בלמים כאשר הורשע קזנובה בשנת 1755 בהעלבת הדת והמוסר, ונידון לחמש שנות מאסר. כאשר נעצר קזנובה הוא הובל מבית המשפט אל הכלא וחצה בדרכו את אחד הגשרים המפורסמים בוונציה – גשר האנחות, המחובר לחלקו האחורי של המבנה (כאשר תצאו מהארמון ותלכו לאורך הטיילת, תראו את הגשר מצד שמאל).


גשר האנחות בוונציה. צילום: אריאלה בנקיר
גשר האנחות בוונציה. צילום: אריאלה בנקיר

על פי האגדה גם הוא, כמו אסירים רבים אחרים, נאנח עמוקות נוכח הגורל המר שציפה לו. בניגוד לאסירים אחרים, קזנובה הצליח להימלט מהכלא, ונעלם לתוך הערפל הסמיך. הוא ברח מוונציה לפריז.


רוב מי שנשלח לבתי הכלא בארמון הדוג'ה הגיע לשם בגלל שביצע פשע. אבל היה גם מי שנכנס בכוונה לכלא, על מנת לבצע פשע... בשנת 1991 הצטרף וינצ'נצו פיפינו לסיור מודרך בארמון, התחבא באחד מתאי הכלא אחרי שהסיור הסתיים, התגנב בלילה דרך גשר האנחות, נכנס לארמון, וגנב יצירה בשם "המדונה והילד" עבור ארגון פשע מקומי. הוא אמנם הצליח להימלט עם הציור, אבל כמה חודשים לאחר מכן הוא נתפס, והתמונה הוחזרה.


הציור הגנוב שהוחזר

בתום הביקור בארמון הדוג'ה המשיכו לאורך הטיילת המשקיפה על הלגונה, הנקראת ריבה דלי סקיאבוני (Riva degli Schaivoni). נעים לטייל לאורך המדרכות הרחבות, ולהשקיף על האי סן ג'ורג'ו, שנמצא מימינכם (חובבי אומנות ישמחו לבקר במתחם שעל האי, הכולל כנסיה נהדרת וגלריה).


האי סן ג'ורג'ו, ונציה. צילום: אריאלה בנקיר
האי סן ג'ורג'ו, ונציה. צילום: אריאלה בנקיר

אם תמשיכו ישר, תגיעו לארסנלה (Arsenale). כאן נבנו במשך מאות שנים הסירות והספינות של ונציה, שהחזיקה בצי חזק ומרשים במיוחד. היום ניצב כאן המוזיאון הימי של העיר, השייך לצי האיטלקי. כדאי ומומלץ לבקר במוזיאון, ולראות גונדולות בנות מאות שנים (כולל הגונדולה של הדוג'ה), העתקים של סירות ידועות, ופריטים נוספים ומעניינים הקשורים לעולם הים והספנות.

באזור הזה מהארסנלה והלאה מתקיימת כל שנתיים הביאנלה של ונציה אירוע האומנות החשוב ביותר בעולם.


איפה אוכלים?

אם אתם רוצים לנשנש צ'יקטי כמו ונציאנים אמיתיים, אתם באזור הנכון. כל העיר מלאה בבקארי שמגישים צ'יקטי, אבל בחלק הזה של העיר, ליד הארסנלה, ישנם כמה מקומות מוצלחים במיוחד, שנמצאים רחוק מספיק מהאזורים התיירותיים על מנת שתוכלו ליהנות מחוויה קצת יותר אותנטית. כיף לשבת (או לעמוד – קשה למצוא מקומות ישיבה...) לאפריטיבו, להשקיף על הלגונה או על התעלות ועל הרחובות הומי האדם, ולהשתלב בהמולה המאושרת!


אחד המקומות המוצלחים ביותר הוא El Refolo, באקארו פופולרי במיוחד, בעיקר בקרב המקומיים, ומקום מושלם לטעום בו צ'יקטי עשויים כמו שצריך. גם Bar al Vecio Calice מגיש צ'יקטי מצויינים!


אם אתם מחפשים מקום טוב לארוחת ערב תוכלו להישאר באזור זה ולנסות את Nevodi, מסעדה ונציאנית מודרנית שמגישה גם פיצה טובה, או את Antica Osteria da Gino, מקום שאני מחבבת, ומתמחה במנות ונציאניות קלאסיות שמכבדות את השורשים שלהן.


מנה ונציאנית טיפוסית – פסטה בעבודת יד עם רוטב דיונונים שחור. צילום: אריאלה בנקיר
מנה ונציאנית טיפוסית – פסטה בעבודת יד עם רוטב דיונונים שחור. צילום: אריאלה בנקיר

מוכנים להמשך הסיור? לחצו על הכפתור לכתבה הבאה, ותגלו היכן כדאי לבקר במהלך היום השני שלכם בוונציה...


2,730 צפיות0 תגובות

Comments


בעקבות מרקו פולו לרגל 700 שנה למותו
Thursday, March 7, 2024
הביאנלה בונציה 2022
Sunday, July 24, 2022
מה כדאי לראות בוונציה – היום השני
Saturday, July 16, 2022
ונציה ביומיים – מה כדאי לראות בעיר? היום הראשון
Saturday, July 16, 2022
צבעי החיים ביצירתו של טיציאן
Friday, March 18, 2022
הביאנלה בונציה – סקירה של אירוע האומנות החשוב בעולם
Thursday, August 20, 2020
שני מוזאונים שמוכרחים לבקר בהם בונציה
Wednesday, June 26, 2019
ונציה: איך לטייל בחינם ולאכול נפלא ובזול
Monday, May 16, 2016
הלאונג'ים הכי יפים בונציה
Wednesday, May 27, 2015
על גמישות הזהות והקרנבל בונציה
Monday, January 26, 2015
בונציה שותים צל
Friday, December 26, 2014

עשוי לעניין אותך

אריאלה בנקיר | עיתונאית, סופרת, סומלייה

תרגום: אריאלה בנקיר