top of page

רוונה עיר הפסיפסים

+ באיטליה

זמן קריאה

חיפוש

עודכן: 28 ביוני 2023

איפה תוכלו למצוא פסיפסים מרהיבים מהחשובים בעולם, אוכל משובח, יינות טעימים, ומרכז היסטורי מקסים? ברוכים הבאים לרוונה, פנינה קטנה במחוז אמיליה רומאניה שרוב התיירים (עדיין) לא מכירים


רוונה (Ravenna) היא יעד מפתיע. מצד אחד היא נמצאת מתחת לרדאר, ומטיילים רבים כלל לא מודעים לדבר קיומה. מצד שני, ערים מעטות באיטליה יכולות להתחרות במה שרוונה מציעה למבקרים בה – אומנות מרשימה, מטבח מקומי מצוין, מרכז היסטורי עשיר ואתרים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות עולמית הנמצאים במרחק הליכה קצרצר זה מזה. בסיור בן חצי יום בעיר תוכלו לבקר בכנסיות עתיקות המכוסות בפסיפסים מדהימים שמככבים באופן קבוע בחמישייה הפותחת של הפסיפסים היפים ביותר בעולם, לשוטט בין אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו, להנות מהאוכל האזורי המשובח, וגם לצאת קצת לטבע.




רוונה יושבת במרחק קצר מחופי הים האדריאטי, במחוז אמיליה רומניה (Emilia Romagna) המפורסם שבצפון-מרכז איטליה. כיום העיר המנומנמת מוכרת למספר קטן יחסית של מטיילים, אבל העבר שלה מפואר בהרבה. שנים ארוכות שימשה רוונה כנמל צבאי חשוב, ובהמשך, בין השנים 402-476, לאחר שרומא התמוטטה, היא שימשה כבירת האימפריה הרומית המערבית ולאחר מכן כבירת הממלכה האוסטרוגותית.


במאה החמישית והשישית לספירה זו הייתה אחת הערים החשובות העולם הנוצרי, ומקום מושבו של המלך תאודוריך הגדול. בזה אחר זה נבנו כאן מבנים מרשימים, שעוטרו בכמה מהפסיפים היפים ביותר באיטליה ובעולם. עד היום, למעשה, נחשבת רוונה למרכז בינלאומי ללימוד אומנות הפסיפס.

הגעה לעיר ושעות הפתיחה של האטרקציות המרכזיות: הדרך הפשוטה ביותר להגיע לראוונה היא בעזרת רכב פרטי, אך מרגע שתגיעו, לא תזדקקו לו יותר – המרכז ההיסטורי של העיר, בו מרוכזות כל האטרקציות החשובות, הוא קטן למדיי וקל לסייר בו ברגל. מידע מעודכן על כל שעות הפתיחה של כל הכנסיות והמוזיאונים בעיר ניצן למצוא באתר התיירות הרשמי של ראוונה.


נתחיל את הסיור שלנו בלב המרכז ההיסטורי של העיר, במקום לא צפוי – הקבר של דנטה אליגיירי (Dante Alighieri). אליגיירי, שבימים אלה מציינת איטליה 700 שנה למותו, הוא אחד המשוררים הידועים בעולם. הפואמה האפית שחיבר, "הקומדיה האלוהית", נחשבת ליצירה החשובה ביותר באיטלקית והיוותה למעשה את הבסיס לשפה האיטלקית המודרנית. חלקה האחרון של הקומדיה האלוהית נכתב בראוונה עצמה, מעט שאליגיירי נפטר ממלריה.

קברו של דנטה אליגיירי - צילום: אריאלה בנקיר

מכאן, נפנה לביקור בכנסיה הסמוכה, בזיליקת סן פרנצ'סקו (Basilica di San Francesco), הממוקמת בכיכר סן פרנצ'סקו (Piazza San Francesco). הבזיליקה נבנתה במאה התשיעית לספירה, ושופצה מספר רב של פעמים. החלק המפורסם ביותר של הבזיליקה הוא הקריפטה (cripta) שלה, חלל עשוי אבן הממוקם מתחת לפני הקרקע, בו נקברו אנשים חשובים. גם היום אפשר לראות את רצפת הפסיפס המקורית של הקריפטה, המכוסה באופן קבוע במים שנעים בגלים קטנים בין עמודי האבן העתיקים. אם תהיתם איך הגיעו הנה המים, התשובה פשוטה – אלה מי ים, שגובהם עלה עם השנים, וכיום הם פולשים באופן קבוע לרוונה.


רצפת הפסיפס המקורית של הקריפטה‏ - צילום: אריאלה בנקיר

כעת, נמשיך לחלק העתיק ביותר של העיר, ונבקר בכמה מהכנסיות עם הפסיפסים המיוחדים ביותר.

בזיליקת סנט'אפולינר נואובו (Basilica di Sant’Apollinare Nuovo) נבנתה בתחילת המאה השישית על ידי המלך תאודוריך הגדול, ושימשה בתור קפלה פרטית של ארמון המלוכה. הכניסה לבזיליקה מרשימה, והחלל שטוף אור. משני צידי הכנסייה מופיעים פסיפסים מופלאים, המתארים סצנות שונות מחייו של ישו. האגדה מספרת שצבעם המוזהב של הפסיפסים היה כה מרשים, עד שהם הפריעו למתפללים להתרכז בתפילה, והאפיפיור גרגוריוס הראשון התרגז ודרש שיכסו אותם.


בין הפסיפסים הרבים ניתן לראות גם דיוקן של יוסטיניאן, קיסר ביזנטיון. לאחר שכבש יוסטיניאן את רוונה הוא דאג "לשפץ" את הפסיפסים, ולהחליף את דמותו של המלך תאודוריך בדמותו שלו...


כדאי להקדיש מעט זמן כדי להתבונן בפרטים הרבים שמתחבאים בתוך הפסיפסים. האם אתם מצליחים לראות את הפסיפס ובו מלאך כחול, העומד משמאלו של ישו, מאחורי שלוש עיזים? לטענת היסטוריונים אחדים, זהו האיור הראשון באומנות מערבית של השטן.

פסיפסים בבזיליקת סנט'אפולינר נואובו - צילום: אריאלה בנקיר‏

מכאן, נמשיך לבית ההטבלה הנאוני (Battistero Neoniano), הנחשב לבית ההטבלה הנוצרי המוקדם היפה ביותר שהשתמר בעולם. המבנה הנמוך והמתומן הוא העתיק ביותר מבין שמונת המבנים בעיר שנמנים על רשימת אתרי המורשת של אונסק"ו, ונבנה לפני למעלה מ-1500 שנה.


צורתו המתומנת של המבנה נפוצה מאד בעולם הנוצרית – שבע צלעות מסמלות את שבעה ימי הבריאה, והצלע השמינית מסמלת את תחיית המתים. עם השנים התעוות המבנה והריצפה המקורית שקעה, וכיום היא נמצאת כשלושה מטרים מתחת לפני הקרקע. הפסיפסים בבית הטבילה מקסימים במיוחד, ומכיוון שהתקרה נמוכה מאד, תוכלו להתרשם מהם מקרוב ולהינות מכל הפרטים הקטנים. שימו לב במיוחד לתקרה, המתארת את יוחנן המטביל עומד לצד ישו, כשהם מוקפים בשניים עשר השליחים, הלבושים בטוגות מוזהבות.

עבודה רבה ומדוקדקת נדרשת כדי לייצר פסיפסים באיכות כה גבוהה. מקור המילה פסיפס הוא מהמילה היוונית העתיקה "פספוס", שמשמעותה "אבן".

אומנות עיטור הרצפות (והחל ממאה הראשונה לספירה גם קירות) נולדה כבר לפני 2600 בטורקיה. לאורך השנים השתכללו שיטות העבודה, ומפסיפסים פשוטים העשויים אבנים לא מסותתות וחלוקי נחל, עברו האמנים ליצור דוגמאות מורכבות.


בית ההטבלה הנאוני ‏- צילום: אריאלה בנקיר

הגיע הזמן לעצירת התרעננות. מבית ההטבלה לכו במשך כמה דקות לאורך ויה רספוני המרכזית (Via Rasponi) עד שתגיעו לכיכר מקסימה בשם פיאצה דל פופולו (Piazza del Popolo). מזה מאות שנים שהכיכר הזאת היא ליבה הפועם של העיר. בימי הביניים פעל כאן השוק, ובמאה ה-15 הורחבה ושופצה הכיכר ביוזמת השלטונות הוונציאנים (רוונה הייתה תחת שליטת ונציה). אם תסתכלו על שני העמודים שבלב הפיאצה, תראו תזכורת מעניינת לעבר הוונציאני של העיר.


האם אתם רואים שעל כל אחד מהעמודים ניצב פסל? הפסל הראשון הוא של סנט אפולינר, הקדוש המגן של העיר, ואילו הפסל השני הוא האריה של סן מרקו, אחד הסמלים הוונציאנים הידועים ביותר.

שבו באחד מבתי הקפה שעל הכיכר, כמו בר טצה ד'אורו (Tazza d’Oro) לדוגמה, ותנו לרגליים לנוח מעט. מומלץ להזמין קפוצ'ינו בקלייה איכותית וקורנטו מתוק (הגרסה האיטלקית לקרואסון) במילוי קרם פטיסייר או שוקולד או ריבה.


פיאצה דל פופולו‏ בעיר רוונה - צילום: אריאלה בנקיר

באזור זה תמצאו גם חנויות רבות, שישמחו כל חובב וחובבת שופינג. בין שפע המותגים האיטלקיים הקבועים תמצאו גם כמה בוטיקים מיוחדים יותר, כמו לה סטמפריה דיי פסקוצ'י (La Stamperia dei Pascucci), חנות לכלי בית עם אוסף נהר של מפות, כריות וחפצים אומנותיים אחרים המודפסים בטכניקות מסורתיות ובעבודת יד.


אם יש לכם זמן, תוכלו לעצור בבית הטבלה מרשים נוסף – בית ההטבלה האריאני (Battistero Ariano), הנמצא במרחק מספר דקות הליכה. במקור נבנה בית ההטבלה לפי האמונה האריאנית, אמונה נוצרית עתיקה שהאמינה שאלוהים ברא את ישו, ולכן מעמדו של ישו הוא נמוך מזה של אלוהים.

הוויכוח סביב מעמדו של ישו גלש במהרה לפסים אלימים ואיים לפלג את הכנסייה, ובשנת 325 התקיימה ועדת ניקיאה, כנס בישופים בינלאומי שאליו הגיעו כ-300 בישופים והקיסר קונסטנטינוס, ונקבע שהמאמינים בתאולוגיה האריאנית הם כופרים. בהמשך השתלטה האמונה הקתולית על אזורים נרחבים שעדיין דבקו באריאניות, כולל רוונה, וגם בית הטבילה הוסב.


מכאן, נמשיך למוזיאון הארכיבישופי (Museo Arcivescovile), משכנו הפרטי של הארכיבישוף שעבר הסבה והפך לחלל תצוגה ציבורי. האוסף כאן כולל סרקופגים, פסלים עתיקים וכתובות, אבל שני המוצגים המפורסמים ביותר הם כסא הארכיבישוף העשוי שנהב מגולף, שנבנה על ידי מיטב האמנים בקונסטנטינופול עבור מסימיניאנו, הארכיבישוף הראשון של רוונה, וקפלת סנט'אנדראה הזעירה והחיננית, המתחבאת בנישה צדדית בקומה הראשונה של המוזיאון.


המוזיאון הארכיבישופי ‏בעיר רוונה - צילום: איריאלה בנקיר

מכאן נמשיך לאורך ויה סן ויטאלה (via San Vitale) לעבר אחד המונומנטים המפורסמים ביותר בראוונה – המאוזוליאום של גאלא פלקידיה (Mausoleo di Galla Placidia).


גאלא פלקידיה היתה בת אצולה רומית ומיוחסת מאד. כביתו של הקיסר תאודוסיוס הראשון, עתידה היה ברור מהרגע הראשון – היא תינשא לקיסר ותמשיך את השושלת. אבל להיסטוריה היו תוכניות אחרות עבורה.

באוגוסט שנת 410 פלשו השבטים הוויזיגותים לרומא, ובמהלך שהדהים את העולם הכניעו את העיר ובזזו את אוצרותיה. בין היתר, הם גם לקחו בשבי את גאלא פלקידיה עצמה, שבסופו של דבר גם התחתנה עם אטהולף, מלך הוויזיגותים. לאחר שהוויזיגותים נאלצו לחתום על הסכם פשרה עם רומא בתמורה למזון הוחזרה גאלא למשפחתה, התחתנה (בכפייה) מחדש, ילדה את ולנטיאן השלישי (קיסר האימפריה הרומית המערבית), ומשלה בשמו עד שהוא הגיע לבגרות.


גאלא פלקידיה היתה נוצרית אדוקה, ותרמה לשיפוצן של מספר רב של כנסיות, וביניהן גם כנסיית הקבר הקדוש בירושלים. באופן מפתיע, המאוזוליאום שנושא את שמה איננו באמת הקבר שלה (היא קבורה כנראה בכנסיית פטרוס הקדוש ברומא) אבל בנה ואחיה כן קבורים שם, והיא כפי הנראה מימנה את בנייתו. המאוזוליאום המקסים והמעוטר בפרסקאות עדינים ויפהפיים נבנה בצורת צלב עם תקרות קמורות ותקרה מרהיבה, המדמה את שמי גן העדן. האווירה המיוחדת במקום היפנטה מבקרים רבים וביניהם גם את הפסיכיאטר הידוע קארל יונג, שחזר למקום פעמיים וכתב עליו.


המאוזוליאום של גאלא פלקידיה ‏ - צילום: אריאלה בנקיר

וכעת, הגיע הזמן לבקר בכנסייה המפוארת ביותר בראוונה, ואחת היפות ביותר מסוגה בעולם – בזיליקת סן ויטאלה.


בזיליקת סן ויטאלה (Basilica di San Vitale) המפוארת תוכננה כמבנה מתומן בעל שתי קומות, עם סדרה של קשתות ועמודים וריצפה העשויה דוגמאות מורכבות של שיש. פסיפסים מרהיבים ביופיים מעטרים את הקירות (בעיקר את אזור המזבח). הבזיליקה נחשבת לאחד המבנים הביזנטיים היפים בעולם, הן בשל המבנה האדריכלי (המשלב אלמנטיים ביזנטיים ורומיים) והן בשל הפסיפסים שמקשטים אותה.


יופיים של הפסיפסים משך מבקרים רבים לאורך השנים, והצייר גוסטב קלימט כל כך הושפע מהם עד שהם גרמו לו להתחיל את התקופה המוזהבת שלו, במהלכה יצר כמה מהיצירות הידועות ביותר שלו וביניהן "הנשיקה".

בזיליקת סן ויטאלה ‏ - צילום: אריאלה בנקיר

סן ויטאלה נבנתה במימונו של יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית. אם תביטו למעלה, על הפסיפסים שמעל המזבח, תוכלו לראות את ישו היושב על כדור הארץ ומולך על העולם, ואילו על הפסיפסים שבצדדים מופיעים אנשי כמורה בכירים והקיסר יוסטינאנוס הראשון כמובן, בקרבה גדולה (ולחלוטין לא מקרית) לפסיפס של ישו עצמו.


בזיליקת סן ויטאלה ‏ - צילום: אריאלה בנקיר

יוסטיניאנוס הראשון היה אחד הקיסרים החשובים ביותר באימפריה הביזנטית, ובמשך 38 שנות שלטונו התרחבה האימפריה באופן משמעותי. הוא מוכר בין השאר בזכות המהפכה שערך כאשר ביצע קודיפיקציה של החוק הרומי, ובזכות מסעות הכיבושים הנרחבים שניהל, בניסיון להחזיר את האימפריה הרומית לגדולתה.


יוסטיניאנוס למשפחת לוחמים, ועלה וטיפס בהיררכיה הצבאית עד שהגיע לתפקיד ראש מערך הכוחות של האימפריה הביזנטית במזרח. בשנת 518 תפס דודו, יוסטיניוס הראשון, את השלטון, וכאשר נפטר הדוד, הפך יוסטיניאנוס לקיסר בעצמו.

ועכשיו, הסתכלו על הפסיפסים מהצד השני של המזבח. האם אתם מזהים את דמות האישה שבמרכז הפסיפס? זוהי תאודורה, בת זוגו המיתולוגית של יוסטיניאנוס, והאישה שפניה מופיעים על אינסוף גלויות, ספרים ומגנטים בחנויות המזכרות ברוונה.


תאודורה לא הייתה רק אשתו אלא גם קיסרית משותפת (בין השנים 527-548), והיא הצליחה להלהיב את הדמיון במשך כ-1500 שנה בזכות אישיותה המורכבת, חוכמתה ואכזריותה, והשערוריות הרבות שהייתה מעורבת בהן.


תאודורה בפסיפס בבזיליקת סאן ויטאלה - צילום: אריאלה בנקיר
קשה לפעמים להפריד בין ההשמצות והרכילויות לעובדות ההיסטוריות, אבל כפי הנראה תאודורה החלה את דרכה בעולם כרקדנית, שחקנית, ועובדת בבית בושת.

כשהגיעה לקונסטנטינופול פגישה מקרית עם יוסטיניאנוס, אז רק אחיינו של הקיסר, שינתה את חייה. הם הפכו לזוג שאיש לא הצליח להפריד, אבל הם נישאו בפועל רק אחרי מאבקים, ורק לאחר שיוסטיניאנוס הצליח לשנות את החוק שאסר על נישואין בין אצילים לפשוטי העם.


תאודורה תפסה תפקיד פעיל בשלטון, ומלכה במובנים רבים לצד בעלה. כאשר הוא חלה בדבר, היא מילאה את תפקיד השליט בפועל במשך כשלוש שנים, עד שהחלים. אבל התדמית שלה עד היום מושפעת בעיקר מהספר "ההיסטוריה הסודית" של ההיסטוריון הביזנטי פרוקופיוס. פרוקופיוס נולד בעיר קיסריה והיה כפי הנראה או יהודי או שומרוני שהתנצר. בספר שכתב הוא תיעד את עלילות השליטים בחצר הקיסרות, ביקר בחריפות את יוסטיניאנוס, ותקף במיוחד את תיאודורה על התנהלותה שהייתה לדבריו אכזרית ומשפילה. באופן אירוני מעט, גם תיאודורה וגם יוסטיניאנוס מוכרים כקדושים על ידי הכנסייה הנוצרית האורתודוקסית.


קפלצ'י (‏cappellacci‏) ירוקים במילוי גבינת פקורינו עם חמאה ומרווה‏ - צילום: אריאלה בנקיר

לאחר שביקרתם באתרים החשובים ביותר, הגיע הזמן לאכול.

רוונה נמצאת כאמור במחוז אמיליה רומניה, אחד המחוזות הידועים ביותר באיטליה מבחינה קולינרית.

אם אתם מחפשים מקום מסורתי אבל קליל שבו תוכלו לטעום כמה מהמנות המסורתיות של האזור, כמו לדוגמה פסטה בשם פסטלי (passatelli) או פסטה ממולאת נהדרת בשם קפלטי (cappelletti), נסו את אחת המסעדות שסביב המרקטו קופרטו (Mercato Coperto). השוק המסורתי עבר מתיחת פנים רצינית בשנים האחרונות, והפך למתחם קולינרי שוקק חיים, שבו אפשר לקנות מוצרים טריים ואיכותיים מאד, או לשבת לארוחת צוהריים טעימה באחת המסעדות שבפנים. בביקור האחרון שלנו בעיר טעמנו מנה של קפלצ'י (cappellacci) ירוקים במילוי גבינת פקורינו עם חמאה ומרווה, ספגטי עם בוטרגה טרייה ופלאן עם פטריות כמהין, ושלושתם היו מצוינים.


ספגטי עם בוטרגה טרייה ‏ - צילום: אריאלה בנקיר

פלאן עם פטריות כמהין‏ - צילום: אריאלה בנקיר

את הארוחה חייבים ללוות ביין כמובן, ושני היינות שהכי הגיוני להזמין באזור זה של איטליה הם סנג'ובזה (Sangiovese - אם אתם אוכלים ארוחה על בסיס בשרי ומחפשים יין אדום ובעל גוף) או אלבנה (Albana - יין לבן ועדין, טיפוסי לאמיליה רומניה).


אם אתם מתעניינים ביין, ומעוניינים לטעום את היינות המקומיים באנוטקה (enoteca - בר יין) אותנטית, תוכלו לנסות גם את קה דה וין (Ca’ de Vin), מסעדה ובר יין פופולרי בלב העיר, לא רחוק מקבר דנטה. תפריט היינות פה נרחב, ולמרות שהיינות של אמיליה רומניה לרוב אינם מתוחכמים ואלגנטיים כמו היינות הטוסקניים או היינות ממחוז ונטו, הם בהחלט ישמחו לבב אנוש!


את היין אפשר ללוות בפיאדינה (piadina), מאכל הרחוב הפופולרי ביותר במחוז. הפיאדינה נראית קצת כמו פיתה שטוחה (אבל בניגוד לפיתה הבצק מכיל שומן, לרוב שומן חזיר) והיא מוגשת עם אינספור מילויים, כמו פרושוטו, נקניק מורטדלה, גבינות, ועוד.

אם אתם מעדיפים מסעדה רצינית יותר, נסו את אנטיקה טרטוריה דל גאלו 1909 (Antica trattoria al Gallo 1909) – מסעדה יפהפייה, המעוצבת בסגנון אר נובו (Art Nouveau) מקורי, ומתמחה במנות פסטה מעולות, פטריות כמהין ומנות בשריות (כולל בשר ציד). בחודשי הקיץ נעים לשבת בחוץ, בפטיו המרווח והמעוטר כולו בצמחים ופרחים.


אם תרצו לסיים את היום מחוץ לעיר, בטבע, תוכלו לנסוע ברכב למרינה די רוונה (Marina di Ravenna). בכל מקום פה תמצאו ברים נחמדים, מסעדות חוף ופינות קטנות ושקטות שבהן תוכלו להתרווח מול הגלים, לתפוס קצת קרני שמש, וליהנות.

1,406 צפיות0 תגובות

Comments


עשוי לעניין אותך

1

מתעניינים

עליך להתחבר על מנת לצפות בתוכן זה

ההרשמה לאתר בחינם.

התחברות | הרשמה
bottom of page