מחפשים פינה שלווה ופחות מוכרת בדולומיטים? נמאס לכם מגדודי המטיילים המסתערים על הפינות המפורסמות ביותר בהרים? כדאי לדעת שאזור הדולומיטים הוא נרחב ביותר, ואם מתרחקים מהיעדים ה"רגילים" אפשר בהחלט למצוא כמה פינות שלוות ומיוחדות. אז לאן כדאי ללכת? לנדיה קרישי – שבדיוק חזרה מביקור באגם נבמיה, מצודת סטניקו ופאי דלה פאגאנלה – יש כמה רעיונות מעניינים עבורכם...
במאמר זה נדבר על אזור טרנטינו, ועל עמק האגמים המתפרש מצפון לעיירה סארקה (Sarche). האזור הזה עשיר במסלולים יפים: הכבישים מתפתלים בין יקבים שופעים למקווי מים, ולאחר כל עיקול של הכביש נחשפת פנינה קטנה נוספת. נקודת המוצא שלנו תהיה הכביש הידוע בשם "כביש ברנרו" (La strada del Brennero), המגיע עד לעיר רובְרֵטוֹ (Rovereto), ומשם נתקדם לעבר קומאנו תרמה (Comano terme), אנדלו (Andalo) ומולבנו (Molveno).
ייחודו של האזור הזה הוא בכך שלמרות שמדובר על שטח הררי בעיקרו (המושך גולשי סקי רבים בחודשי החורף), התחושה כאן היא שאתם נמצאים בליבה של ארץ האגמים, מקום שליו ועשיר במים, שבו אפשר לצאת לשחייה, לזלול כופתאות ממולאות ופורלים טריים מהאגם, ולסייר בכפרים זעירים ומקסימים. השילוב בין האלמנטים האלה הופך את החלק הזה של מחוז טרנטינו לפינה שמצדיקה בהחלט ביקור!
סאן לורנצו אין באנאלה, וכרטיס ה - Trentino Card
המסלול שלפניכם משלב כפרים מימי הביניים ונקודות עצירה פנורמיות. אם תבחרו גם ללון באחד הכפרים האלה, תזכו לחוות בצורה אינטימית ואותנטית יותר את המקום. יש דברים שאפשר לראות, לחוות ולהבין רק אם תישארו מספיק זמן במקום אחד, ותראו אותו גם אחרי שהתיירים מסתלקים. גם אם אין לכם אפשרות להישאר לישון באזור, משום שתכננתם טיול כוכב, נסו לפחות להאט את הקצב, ולהשאיר שפע של זמן לשוטטות רגועה. זו הדרך הטובה ביותר לגלות הפתעות...
פינות קטנות ונסתרות בכפר לורנצו אין באנאלה. צילום: נדיה קרישי
נתחיל בסן לורנצו אין באנאלה (San Lorenzo in Banale), המככב ברשימת הכפרים היפים באיטליה. הכפר הוא גם חלק מהפארק הלאומי שמורת אדאמלו ברנטה (Adamello Brenta), ונראה כאילו נלקח מאגדה עתיקה: בין הסמטאות מחכים לכם בתי אבן ואורוות, מזרקות ונופים קסומים, וגם כמה מסעדות כמובן, שבהן תוכלו לטעום את ה-"צ'ויגה" (ciuiga), נקניקיה מסורתית המיוצרת כאן מזה שנים רבות. בעיני הביקור כאן הוא דרך מעולה להטעין את המצברים ולהרגיע את הנשמה. ניחוחות האוכל שעולים מחלונות הבתים, האנשים החברותיים והאווירה של פעם הופכים את הכפר הזה למקום מיוחד אבל גם רגוע לחלוטין. ובסופו של דבר, השלווה תעטוף גם אתכם...
שורשיו של סאן לורנצו אין באנאלה מגיעים לתקופה הפיאדולית, והכפר המבוצר מתגאה כיום במספר מבנים היסטוריים ששרדו את תהפוכות הזמן. ישנם מספר B&B בכפר, ובדומה לכל המלונות ובתי ההארחה באזור גם הם יציעו לכם את ה- Trentino Guest Card (ללא תשלום). מדובר על כרטיס המלווה באפליקציה שתצטרכו להוריד לטלפון (האפליקציה נקראת Mio Trentino, ואיננה עולה דבר). כל מה שנדרש מכם הוא לבחור את השפה שתרצו, ולהזין את הקוד שתקבלו במייל. הכרטיס מקנה לכם הנחות במגוון מקומות בילוי ואטרקציות באזור (במקרים מסויימים תוכלו להיכנס למוזיאונים בחינם בעזרת הכרטיס). בכפר סן לורנצו אין באנאלה, לדוגמה, תוכלו לבקר ללא תשלום (בזכות הכרטיס) במוזיאון קטן שנקרא "Casa c’era una volta", שנמצא ליד משרד התיירות. השלווה כאן מוחלטת, סוריאליסטית כמעט, והבית יאפשר לכם להציץ לחיים כפי שהיו במאה ה-19 בזכות האוסף השמור היטב של כלי בית, רהיטים וכלי עבודה וחקלאות מאותם הימים. השלטים הקטנים ליד כל מוצג מסבירים מהו כל דבר, ואפילו מציינים את שמו של החפץ בדיאלקט המקומי של אזור טרנטינו. אם אתם מתעניינים בחיי הכפר של פעם, המוזיאון הזה, זעיר ככל שיהיה, מומלץ במיוחד. המוזיאון סגור בימי ראשון. לפרטים נוספים תוכלו להתקשר לטלפון: 0465-806666.
צילומים: נדיה קרישי
אגם נמביה (Lago di Nembia)
במרחק כרבע שעה בלבד מסן לורנצו אין באנאלה נמצא אגם נמביה (Lago di Nembia) – אגם קטן ובו מי אזמרגד המבריקים תחת קרני השמש. אפשר לקפוץ פנימה ולשחות (המים נקיים מספיק), אבל אין ספק שמדובר על חוויה המתאימה רק לחסרי הפחד – המים כאן קרים במיוחד!
אם לא מתחשק לכם לטבול במים תוכלו להסתפק במסלול הליכה יפה: השביל הטבעתי שמקיף את האגם נמשך לאורך שלושה קילומטרים בלבד, ומתאים לכל המשפחה. בתום ההליכה תוכלו להשתרע על הגדה, לנמנם קצת, ולהניח לקרני השמש ללטף אתכם בשלווה.
בסמוך לאגם נמצאת מסעדת נמיביה (Ristorante Nembia), המקום המתאים ביותר לארוחת צוהריים נעימה. כדאי לשבת על המרפסת הפנורמית, ליהנות מהנוף, ולהזמין את אחת המנות הטיפוסיות לאזור ה- התפריט משתנה בהתאם לעונה. האגם הוא גם גן עדן לדייגים, והודות למיקרו-אקלים המאוזן ששורר במקום המים לעולם לא קופאים פה כך שניתן לדוג לכל אורך השנה, גם בחורף. דייגי האזור מגיעים לכאן בעיקר בשביל לדוג פורל, אבל ניתן למצוא גם מינים נוספים של דגים, כמו צ'אר ארקטי (דג ממשפחת הסלמונים, החי במים קרים). ניתן לשכור ציוד דיג במקום.
בקתת אלפנרוזה ודרך המגלשות
אם לא מתחשק לכם לאכול על שפת האגם, ואתם מחפשים חוויה בניחוח "דולומיטי", אני ממליצה לכם לנהוג כמה קילומטרים לעבר כפר זעיר בשם לה רי (Località La Rì), בגובה 1080 מטרים מעל פני הים. כאן מתחבאת מסעדה בתוך בקתת הרים שנקראת ריפוג'ו אלפנרוזה (Rifugio Alpenrose) – פנינה קטנה בחלק זה של הדולומיטים. כבר הדרך לבקתה תכניס אתכם למצב הרוח המתאים: דרך צרה וטובלת בירוק, מוקפת בנופים. הבקתה עצמה נראית כמו בית מהאגדות, קטנה וקסומה ומסבירת פנים. האוכל עצמו פשוט אבל טרי מאד, ומגיע כולו מהאזור. אם יש לכם את ה-Trentino card, תוכלו לקבל הנחה בגובה 5% מהחשבון. הבקתה איננה רק מסעדה אלא גם בית הארחה זעיר (20 מיטות בלבד). לפרטים נוספים על השירותים שהם מציעים, בקרו באתר אלפנרוזה.
מימין לשמאל: הנוף הנשקף מבקתת אלפנרוזה, המסעדה, פשטידת ירקות האזור בבצק עלים פריך. צילומים: נדיה קרישי
בקתת אלפנרוזה ממוקמת לאורך דרך המכונה "דרך המגלשות" (la strada delle slitte), ששימשה את תושבי המקום כדי להוביל במורד ההר עשב טרי באיכות גבוהה מהמרעה עבור העיזים והפרות שבעמק. הדרך מתחילה בפראדה (Prada), מאזור המכונה Terrazza fiorita, ונמשכת לאורך כשישה קילומטרים. ניתן להשלים את המסלול (בעלייה) בחודשי הקיץ, אבל חובה להזמין מקום מראש בטלפון 0465-734040. לפרטים נוספים, בדקו את האתר הרשמי.
אנדאלו, פאי דלה פאגאנלה, וגראפה!
התחנה הבאה במסלול היא אנדאלו (Andalo), כפר מקסים שנמצא על הדרך לאגם מולבנו (ראו בהמשך). אם אתם מחפשים כפר דולומיטי קטן אבל נגיש ונוח, זה המקום בשבילכם. האטרקציה המרכזית כאן היא הרכבל (פוניביה – funivia באיטלקית) שבחודשי הקיץ והחורף יוביל אתכם במעלה ההר עד לנקודה פנורמית בפאי דלה פאגאנלה (Fai della Paganella). עבור חובבי סקי זהו אתר שאסור להחמיץ, והמסלול הזה נחשב לאחד הטובים באיטליה (בחודשי החורף פועל כאן גם פארק מגניב לילדים). בחודשי הקיץ זהו אתר פופולרי בקרב מטיילים מנוסים.
טיפ: אם אתם מטיילים עם בני נוער, או שאתם פשוט חובבי אופניים ומחפשים דרך מעניינת לטייל ולפרוק אנרגיה, פארק האופניים Paganella Bike הוא המקום המושלם עבורכם. 20 מסלולים מקצועיים ופארק אתגרי לרוכבים הופכים את הפארק הזה לאחד הטובים באירופה! ניתן גם להצטרף לטיולי אופניים מודרכים.
העיירה אנדאלו (Andalo) ממוקמת בגובה 1309 מטר מעל פני הים. השאירו את הרכב בחנייה המסודרת שבכניסה לכפר, והתקדמו משם ברגל. קל ונעים לסייר במרכז ההיסטורי הזעיר, לבקר בחנויות המוכרות מעדנים מקומיים (בעיקר גראפה איכותית – הגראפה הידועה ביותר מגיע מ-Distilleria Massenza). אם אתפ מחפשים חנות המתמחה בגראפה ובמוצרים נוספים המיוצרים בעבודת יד בהרים, נסו את L’alambicco, הממוקמת ב-Piazza Dolomiti 4. הכל פה יפה, ובעיקר טעים!
מימין גראפה איכותית שמייצרת מזקקת Massenza. משמאל כנסיית אנדאלו (Chiesa di Andalo). צילום: נדיה קרישי
העיירה מולבנו ואגם מולבנו
לאחר שהשארתם מאחוריכם את אנדאלו, המשיכו לעבר העיירה מולבנו (Molveno), השוכנת לצד אגם הנושא את אותו השם (Lago di Molveno). מולבנו נמצאת במרחק כ-15 דקות בלבד מאנדאלו, וממוקמת בגובה כ-1100 מטרים מעל פני הים.
למרות מיקומה בין ההרים, למובלנו יש את כל המאפיינים של עיירת נופש קלאסית לגדות האגם – קל לנוע ממקום מקום, העיירה עצמה קטנה ונגישה, ויש שפע של מסעדות טובות ופעילויות לכל המשפחה. בעיני מולבנו היא פנינה קטנה, והמרכז ההיסטורי הזעיר מתאפיין בשילוב הקבוע והמקסים של סמטאות צרות ומתפתלות במעלה ההר וחנויות מעניינות (כדאי לבקר בחנויות של חרשי הברזל ואומני העץ, שמשמרים את המסורות העתיקות של האזור). כמובן שתוכלו למצוא שפע של בוטיקים שמוכרים מעדנים מקומיים (בעיקר דבש מעולה מהיערות, וגראפה כמובן). המקום הטעים ביותר לארוחת הצוהריים, לדעתי, הוא מסעדת Aquila Nera – אין כמו הניוקי ברוטב שרימפס ופטריות פורצ'יני שלהם! ואת הארוחה חייבים לסיים בקינוח רציני – פרוסת עוגת זאכרטורט, ושוט של גראפה תוצרת בית, כמובן.
אגם מולבנו הוא יעד אהוב על משפחות, המים לא קרים מידי, והחופים נעימים ומצוידים. לפרטים נוספים כדאי לבדוק את האתר הרשמי.
מבצר סטניקו (Castello di Stenico)
המסלול שלנו מסתיים באתר יפה במיוחד – מצודת סטניקו (Castello di Stenico). במרחק 25 דקות נסיעה ממולבנו נמצאת עיירה קטנה בשם סטניקו, שבליבה עומדת מצודה מרשימה ודומיננטית החולשת על האזור כולו. המצודה היא הדבר הראשון שתראו כאשר תתקרבו לעיירה – מאסיבית אך אלגנטית, ומזמינה ביקור. המצודה שימשה כמעון הקיץ של הנסיך הבישוף של טרנטו, ברנרדו קלזיו (Bernardo Clesio), והחללים הפנימיים מעוטרים בציורי קיר ופסלים יפים. טיפוס קצר ברגל יוביל אתכם לכניסה למצודה (אם השגתם מראש את כרטיס Trento Card, הכניסה למקום בחינם. ללא הכרטיס תצטרכו לשלם כ-7 יורו דמי כניסה). בעזרת המפה שתקבלו בקופה תוכלו לסייר לאורך המסלול המסומן, ולחלוף על פני אולם הפעמונים העתיק, הקפלה (Cappella di San Martino), המטבח, אולם הנשק, וגם חדריו של הנסיך.
באולם הפעמונים מוצגים 20 פעמונים עתיקים, ותוכלו לצפות בסרט וידאו העוסק בסיפורה של המצודה. אחד הסיפורים המעניינים שגיליתי בזמן שביקרתי במקום הוא שבתקופת מלחמת העולם הראשונה, תכננו מפקדי הצבא להתיך את הפעמונים מכנסיות העיר ולהשתמש בברזל כדי להכין כלי נשק. בסופו של דבר התוכנית בוטלה, ו-21 הפעמונים העתיקים ניצלו אך מעולם לא חזרו לכנסיות המקוריות שמהן נלקחו, משום שבינתיים כבר הוחלפו בידי פעמונים אחרים. כך הועבר האוסף למצודה.
המצודה מארחת לעיתים קרובות תערוכות מתחלפות. מומלץ גם לבקר בכמה מהמבצרים והמצודות הסמוכים: בעיר טרנטו (Trento), כדאי במיוחד לבקר בארמון Castello del Buonconsiglio שנמצא בלב העיר ממש. מבצר ענק ומרשים נוסף הוא מבצר בזנו (Castello di Beseno) – גם הוא נמצא בקרבת מקום, ומצדיק בהחלט ביקור. שני אתרים נוספים הם Castello di Caldes, ו-Castello di Thun. לפרטים נוספים בדקו את האתר הרשמי המשותף לכל המבצרים והמצודות.
מימין לשמאל: העליה המובילה למצודה, המצודה עצמה והנוף מהמצודה - צילומים: נדיה קרישי
עוד משהו קטן...
האזור הזה בטרנטינו עשיר בפסטיבלים וחגיגות מכל הסוגים: אירועי מוזיקה וספורט, פסטיבלי אוכל וחגיגות דתיות. בחודשי הקיץ תוכלו להשתתף בפעילויות שונות (לחלוב פרה בחווה או לצאת למסלול מודרך) ובחודשי הסתיו מארגנת לשכת התיירות המקומית סיורים ביקבים וטיולים בעקבות צבעי השלכת. אני ממליצה לכם לבדוק את האתר הרשמי, ולגלות מה מתוכנן בזמן ביקורכם!
