- 3 במרץ 2025
- זמן קריאה 10 דקות
העבר הרומאי המפואר של איטליה הוא אחד מגורמי המשיכה העיקריים עבור התיירים, אבל האם ידעתם שבאיטליה אפשר למצוא גם פסלים נדירים ומקדשים יווניים מרשימים לא פחות (ולפעמים אף יותר) מהמקדשים ביוון? בכתבה שלפניכם מככבים כמה מהאוצרות החשובים ביותר
מי שמבקר באיטליה ורוצה לצלול לעומק התרבות היוונית העתיקה, חייב להדרים ולבקר באזור שנקרא יוון הגדולה (מנייה גרצ'ה, באיטלקית - Magna Grecia) – אזור נרחב בדרום איטליה, ובו אתרים רבים בעלי חשיבות עולמית (ואכן, רבים מהם מוגנים כאתרי אונסק"ו).
אם נערוך רשימה מלאה של כל האתרים היווניים במדינה זו תהיה רשימה ארוכה ביותר, ולכן ואין ברירה אלא להתמקד. במאמר זה החלטתי לכתוב קודם כל על שני פסלים יווניים חשובים במיוחד (פסלי ריאצ'ה המרהיבים, שעלו לאחרונה שוב לכותרות בשל שערורייה אפשרית), ולאחר מכן במספר אתרים ארכיאולוגיים ומוזיאונים מרכזיים שבהם כדאי לבקר.
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מנייה גרצ'יה?
המונח מנייה גרצ'ה, Magna Grecia, שפירושו בלטינית "יוון הגדולה", מתייחס לכל מקום בדרום איטליה, ובמיוחד אזורי החוף, שבו הוקמו מושבות (קולוניות). במאמר זה נשתמש בהגייה המקובלת באיטלקית (מנייה, ולא מאגנה), על פי ההגייה המשוערת בלטינית.
היוונים הגיעו לאיטליה בכמה גלים. מגל ההתיישבות הראשון של היוונים לא נותר דבר, אך מגל ההתיישבות השני, במאות השביעית, השישית והחמישית לפנה"ס, נותרו ערים רבות ששורשיהן יווניים. טכנית, סיציליה לא היתה חלק מהמנייה גרצ'ה (בטקסטים יווניים מתייחסים היוונים לסיציליה כ-"סיציליה"), אבל בפועל האי משופע באתרים יווניים חשובים, ומי שמעוניין לראות את אוצרות יוון העתיקה באיטליה חייב לנסוע גם לסיציליה, כמובן.
מדוע הגיעו היוונים לדרום איטליה?
טלטלות פנימיות ביוון שלחו מתיישבים צעירים מעבר לים בחיפוש אחר הזדמנויות חדשות, ודרום איטליה סיפק אזור פורה להתיישבות (כמובן שהיוונים לא התיישבו רק באיטליה – הם הקימו קולוניות גם בקורסיקה, ודרום צרפת. העיר מרסיי, למשל, נולדה כעיר יוונית בשנת 600 לפנה"ס). אך איטליה, בשל המרחק הגאוגרפי, הייתה יעד אידיאלי וכך נולדו ערים כמו סיריס (Siris), מטפונטו (Metaponto), פוסיידוניה (Poseidonia), ג'לה (Gela) וסלינונטה (Selinunte) בסיציליה, ובהמשך גם היפוניון (hipponion כיום Vibo Valentia בקלבריה) ואגריג'נטו (סיציליה). ובמילים אחרות: לערים רבות באיטליה יש שורשים יווניים.
אתרי חובה מרהיבים למבקרים במנייה גרצ'ה שבאיטליה
פסלי הברונזה של ריאצ'ה – ממצא יווני נדיר ביותר ותעלומה מסתורית
אין ילד באיטליה שלא מכיר את סיפורם של פסלי הברונזה מריאצ'ה (I Bronzi di Riace) – שניים מהפסלים החשובים והמפורסמים ביותר בכל איטליה, שחשיבותם לא נופלת מזו של דוד של מיכלאנג'לו, למשל. הסיבה לכך שהם חשובים כל כך היא משום שהם מהווים דוגמה נדירה ביותר לפסלי ברונזה יווניים מקוריים. למרבה הצער, כמעט ולא השתמרו פסלים יוונים מברונזה, שכן הם לרוב הותכו ושימשו כחומר גלם. למעשה, רוב מה שידוע לנו על הפיסול היווני הוא בזכות העתקים רומאיים, משיש (למזלנו הרומאים העריצו את האומנות היוונית, והעתיקו את היצירות המרכזיות שבהם נתקלו). אך צמד הפסלים מריאצ'ה הם המקור היווני – שני פסלים יפהפיים, המדגימים את המעבר מסגנון הפיסול הארכאי לסגנון הקלאסי, שנוצרו בעזרת שיטת השעווה האבודה (נקראת גם יציקת שעווה נאבדת/נעלמת, באנגלית: Lost-wax casting, עובדה זו חשובה, ותיכף תבינו מדוע). יופיים של הפסלים, העוצמה שלהם, הדיוק האנטומי, החדשנות העיצובית, כל אלה הפכו את הפסלים ליצירה עוצרת נשימה. אין ספק שהם פחות מוכרים בקרב הקהל הרחב רק בשל המיקום שבו הם מוצגים: שני הפסלים מוצגים במוזיאון הארכיאולוגי (המצויין, אגב) בעיר רג'ו קלבריה, יעד שמושך אחוז זעיר ממספר התיירים שמגיעים לפירנצה, למשל.
מי באמת פיסל את הפסלים ואיך המאפיה קשורה לעניין?
אם תפתחו כל ספר תולדות האומנות שהתפרסם לפני שנת 2024, תמצאו את הסברות הקבועות בדבר מוצאם של הפסלים: אמנם, החוקרים חלוקים בדעתם בנוגע לתארוך הפסלים וזהותן של הדמויות המוצגות (יש הטוענים כי הם נוצקו בעקבות הניצחון בקרב נגד ספרטה בשנת 456 לפנה"ס ומייצגים לוחמים מיתולוגיים מהעיר תבאי, עיר של המלך אדיפוס. אחרים טוענים כי יצר אותם הפסל הידוע פיתגורס מקלבריה, וכי הם מתארים כיצד בנו של אדיפוס המלך רצח את אחיו). אך רוב החוקרים הסכימו על כך שמקורם של הפסלים בעיר ארגו (Argo).
כמו כן, מסבירים כל הספרים, שהפסלים התגלו במקרה באוגוסט 1972, בידי צוללן שיצא לצלילה קצר לחופי העיר ריאצ'ה (Riace) בקלבריה. לאחר תהליך שחזור ארוך בן מספר שנים, שנועד לנקות את הפסלים משכבות החול והמלח שדבקו בהם, הם הוצגו לראשונה לציבור בשנת 1980.
סברה חדשה מטלטלת את מה כל שחשבנו שידענו על הפסלים. ואיך המאפיה קשורה לעניין?
בחודשים האחרונים חזרו הפסלים לכותרות בעקבות טענות שהעלה האריכאולוג לואיג'י מאלנאטי (Luigi Malnati), מי ששימש בעבר כמנהל רשות העתיקות במשרד התרבות באיטליה.
לדבריו של מאלנטי, מחקרים חדשים שנערכו באוניברסיטת קטניה (שבסיציליה) בדקו את הרכב האדמה שנמצא בתוך הפסל (אחד משלבי יצירת הפסל בשיטת השעווה האבודה כולל פיסול בסיס מאדמה).
המחקרים חשפו עובדה מטלטלת: מקור האדמה שבלב הפסל הוא בסיציליה, ולא בקלבריה. המחקר החדש שנערך, טוען מלנאטי, מוכיח כי לא רק שמקור האדמה בסיציליה, אלא שגם טכניקת ההלחמה של חלקי הברונזה היא טיפוסית לאי. וכיצד הגיעו הפסלים לחוף העיירה ריאצ'ה שבקלבריה? "בזכות" המאפיה, כמובן.
למעשה המחקר החדש מחזק טענה ותיקה שנלחשה עד כה רק מפה לאוזן: השמועה טוענת כי במקור לא נמצאו שני פסלי ברונזה אלא שלושה ואולי אף יותר, וכי הם לא באמת היו קבורים בריאצ'ה, אלא הגיעו לשם משום שהמאפיה הסיצילאנית והמאפיה הקלברית סחרו ביניהן באוצרות גנובים בשווי מיליונים.
למעשה, מזה שנים ארוכות שארכיאולוגים שונים מפקפקים בתאוריה הרשמית בדבר אופן גילויים של הפסלים. לפי הסיפור הרשמי, הפסלים יוצרו ביוון לפני כ-1500 שנה, הובלו באונייה לרומא, וכאשר הכתה סערה בים והספינה טבעה, הם שקעו במצולות. אם כך, טענו הארכיאולוגים, איך יכול להיות שפסל כה עתיק התגלה כמעט על פני קרקעית הים (הצוללן שמצא את הפסל, סטפאנו מריוטיני, סיפר שהוא ראה יד מבצבצת, משך אותה, וכך שלף את הפסל)? איך יתכן שהפסלים לא היו קבורים עמוק מתחת לשכבות רבות, מטרים ומטרים של חול ואדמה? ואיך יתכן שבאזור הפסלים מעולם לא נמצא אף לא ממצא אחד שמעיד על כך שספינה כלשהי נטרפה באזור? בנוסף, ידוע שחלקים מהפסלים חסרים (למשל המגן שאוחזת אחד מהדמויות). מדוע המגן מעולם לא אותר, למרות שנערכו צלילות וחקירות באזור?
לכל זה מצטרפת עדותם של שני בניו של מסעדן סיצילאני, עדי ראיה או שמיעה לכאורה, שטענו כי הם יודעים ממקור ראשון שהפסלים התגלו בסיציליה (ולא בקלבריה), בשנת 1971 (ולא ב-1972), ומי שמצאו אותם היו שני צוללנים מרומא שהחליטו לשמור את התגלית לעצמם, ולמכור את הפסלים. בשלב זה הגיעו הפסלים לידי המאפיה בסיציליה, שהחליטה למכור אותם למאפיה הקלברזית על מנת שזו תעביר אותם לידי קונים מעוניינים בארצות הברית. המאפיה לא רצתה להסתכן בהעברה ישירה, ולכן הם החליטו להשאיר את הפסלים במים, כדי שסירה קלברזית תעבור במקום, תשלוף אותם, ותפליג לאמריקה. אך צחוק הגורל רצה שבדיוק ביום שבו החלק השני של העיסקה היה צריך לצאת לפועל, התגלו הפסלים במקרה בידי אותו צוללן חובב שעבר במקום. בשלב זה לא ברור כמה מסקנות ודאיות אפשר לגזור מהתגלית החדשה. כאשר המאמר האקדמי המלא של מלאנטי יתפרסם באפריל הקרוב, קרוב לוודאי שנדע יותר.
ובינתיים, אתם מוזמנים לבקר את הפסלים במוזיאון הארכיאולוגי שברג'ו קלבריה.
סירקוזה - Siracusa
התחנה הבאה במסע בעקבות תרבות יוון העתיקה היא סירקוזה (Siracusa), אחת היפות שבערי סיציליה. זהו יעד אהוב משלל סיבות: המבנים העתיקים, הרובע היהודי המסתורי, האוכל הנפלא, הים, אבל גם האתרים היווניים שמעידים על עברה העשיר של העיר, מהתקופה שבה סיציליה הייתה אתר יווני ראשון במעלה.
המתיישבים הראשונים באזור לא היו יוונים – מיקומה האסרטרגי של העיר הפך אותה ליעד מועדף הרבה לפני שהיוונים הגיעו לאזור, ולמעשה, ידוע שבני אדם התיישבו בה עוד בתקופה הנאוליתית (לפני כ-8000 שנה).
אך היו אלה מתיישבים יוונים שייסדו את סירקוזה המודרנית, וכאשר הגיעו אליה הם היו מצויידים בתוכנית ברורה בדבר העיר שיקימו. לאורך השנים הפכה העיר לאחת היפות והמפוארות שבערים היווניות באיטליה. תחת שלטונו של המלך דיוניסוס, תהילתה של סירקוזה נודעה בכל רחבי הים התיכון. ספורטאים מסירקוזה השתתפו במשחקים הפאן-הלניסטיים (גירסה מוקדמת של המשחקים האולימפיים ביוון), וסירקוזה היתה גם כעירו של ארכימדס, המתמטיקאי והמהנדס הידוע. לדעת חוקרים רבים סיציליה גם מככבת באודיסאה, ואתרים בעיר מוזכרים במסעו של הומרוס (אך הנושא עדיין נתון לוויכוח).
כל ביקור "יווני" בעיר יתחיל במקדש אפולו מהמאה השישית לפנה"ס – אחד המקדשים היוונים העתיקים ביותר לא רק באיטליה אלא בעולם, והמקדש הדורי העתיק ביותר בעולם המערבי. מיקומו של המקדש, באי אורטיג'ה הציורי (לבה של סירקוזה), הופך אותו לתחנת חובה בכל ביקור בעיר. משם, תוכלו להתקדם לעבר התיאטרון היווני המרשים, שנבנה במאה החמישית לפנה"ס ושופץ בהמשך בידי הרומאים. זהו אתר אונסק"ו, ובחודשי הקיץ נערכות כאן הופעות וקונצרטים (לעיתים קרובות מעלים כאן טרגדיות יווניות מאת טובי מחזאי יוון, והכרטיסים אוזלים במהירות). היה זה אחד התאטראות הגדולים בעולם היווני העתיק: קוטרו כ-140 מטרים ונחצבו בו כ-70 שורות של מושבים, הישר לתוך האבן.
למרבה הצער, לאורך השנים התאטרון הוזנח, ובמראה ה-16 חייליו של הקיסר קרל החמישי בזזו אבנים והשתמשו בהן כדי לחזק את ביצורי העיר. אך כיום המתחם מטופל ומוגן, ומומלץ מאד לבקר בו.
אתר יווני ידוע נוסף הוא מעיין ארתוסה (ארתוסה היתה נימפה ובתו של נראוס, שנמלטה מביתה בארקאדיה והופיעה מחדש כמזרקת מים מתוקים באורטיג'ה, שבסירקוזה). גם כאן כדאי מאד לבקר!
קרוטונה – Crotone
התחנה הבאה במסע היא העיר קרוטונה (Crotone), בקלבריה (אותו מחוז שבו מוצגים פסלי ריאצ'ה). מכיוון שמחוז קלבריה, כאמור, לא ממש מוכר לתיירים (וחבל, כי החופים כאן נהדרים והרבה פחות עמוסים מאשר סיציליה או פוליה), גם העיר קרוטונה כמעט ולא מוכרת. אבל מנקודת מבט היסטורית זהו יעד חשוב, שכן קרוטונה היתה אחת הערים החשובות במנייה גרצ'ה.
בדומה לסירקוזה, גם קרוטונה משכה מתיישבים עוד בעת העתיקה, ומיקומה האסטרטגי הפך אותה ליעד פופולרי עבור שבטים מקומיים (קוני) כבר בתקופת הברונזה, לפני כ-4200 שנה. אובידיוס, בספרו "מטמורפוזות", מספר שהעיר נקראה על שם קרוטון, בנו של איאקוס ונכדו של זאוס, שנהרג בטעות על ידי הרקולס. קרוטונה היוונית נוסדה בשנת 708 לפנה"ס, ויצאו ממנה דמויות יוונית חשובות וביניהן הפילוסוף והרופא אלקמאון מקרוטון, שנחשב לאחד מאבות האנטומיה.
עובדה משמעותית אף יותר היא בשנת 530 לפנה"ס היגר אליה פיתגורס, וייסד בה בית ספר חשוב ללימודי מתמטיקה, מוזיקה, וחשיבה מדעית. קשה להפריז בחשיבותו של פיתגורס לא רק עבור קרוטונה, כמובן, אלא עבור התרבות היוונית והעולמית, בכלל. על מנת ללמוד אודות התרבות היוונית במקום מומלץ לבקר בפארק הארכיאולוגי קאפו קולונה (Parco archeologico Capo Colonna), ובמוזיאון הארכיאולוגי המקומי.
יש להודות שהפארק, בהשוואה לאתרים ארכיאולוגיים אחרים, לא מרשים במיוחד – הממצא החשוב ביותר בו הוא עמוד אחד מהמקדש היווני המפואר שניצב פה בעבר (והוקדש לאלה הרה). אבל המוזיאון הסמוך דווקא מעניין ומציג סקירה מקיפה של התקופה היוונית באזור.
מטאפונטו – Meataponto
אם יצא לכם לבקר במטרה (ואני מאד מקווה שתבקרו בה, זו עיר מדהימה), כדאי לדעת שבמרחק כ-40 דקות נסיעה דרומית למטרה מתחבא יעד זעיר אבל מעניין לחובבי היסטוריה עתיקה: העיירה מטאפונטו.
היוונים בנו את העיר על גבי הריסותיו של כפר נאוליתי, והאטרקציה המרכזית כאן היא ה-Tavole Palatine, כלומר מה שנותר ממקדש יווני עתיק שהוקדש לאלה הרה, ומתוארך למאה השישית לפנה"ס. בסמוך ניתן לראות גם מזבח פולחן שהשתמר היטב. מומלץ מאד לבקר גם במוזיאון הצמוד ובו שפע של ממצאים שהתגלו במהלך החפירות במקדש, כולל דמויות פולחניות מטרקוטה.
טארנטו – Taranto
איך אפשר שלא לומר כמה מילים על טארנטו (Taranto), שבמחוז פוליה? אמנם, טארנטו לא ממש יכולה להתחרות בסירקוזה, לדוגמה, והאתר היווני היחיד בעיר הוא שרידיו של מקדש דורי עתיק מהמאה השישית לפנה"ס, המכונה בידי כולם "מקדש פוסידון" (קרוב לוודאי שבפועל המקדש נבנה עבור אלה, ולא אל). אז למה לבקר פה? משום שטרנטו מציעה אטרקציה אחרת למבקרים – מוזיאון ארכיאולוגי עשיר בממצאים מהאזור (ואין זה מפתיע נוכח העובדה שרק רצועת ים קצרה מפרידה בין יוון לפוליה, והיה זה אחד האתרים הראשונים שבהם המהגרים היוונים התיישבו). ה-MARTA, כפי שהוא מכונה (Museo Archeologico Nazionale di Taranto) מכיל אוסף מרשים מהתקופה היוונית והרומאית, ואם אתם מבקרים בפוליה כדאי מאד לעצור לביקור קצר.
לפרטים נוספים בדקו את האתר הרשמי.
המקדשים בפסטום - Paestum
המקדשים בפסטום (שבמחוז קמפניה) עוצרי נשימה, ובשל חשיבותם הקדשנו להם מאמר נפרד. הפארק הארכיאולוגי איננו גדול, ותוך כשעתיים תוכלו לבקר בכולו, ולהתרשם מכמה מהמקדשים היווניים השמורים ביותר בעולם, ובוודאי באיטליה.
מקדשי פסטום נבבנו בידי מתיישבים יוונים מהעיר סיבאריס (Sybaris), שהקימו את העיר פוסידוניה הסמוכה. כדאי לבקר במקדש הרה הראשון, שבאופן מדהים כל 50 עמודיו עדיין ניצבים שלמים, וכמובן שגם במקדש הרה השני, המרשים אף יותר – מקדש פריפטרלי (בעל שורת עמודים אחת), שנבנה בסגנון דורי, ומתוארך לאמצע המאה החמישית. המקדש מכונה לעיתים הבזיליקה (בשל טעות בזיהוי מהמאה ה-18) או מקדש נפטון, אך כיום ידוע שזהו אחד משני מקדשים המוקדשים להרה במתחם וכי רק בהמשך התווספו מזבחים נוספים, לפולחן זאוס ואל רומאי נוסף. זהו אחד המקדשים היווניים המרשימים ביותר שתראו לא רק באיטליה אלא בכלל, ואתר שזכה במלוא הצדק להיכלל ברשימת אתרי אונסק"ו באיטליה.
הפארק הארכיאולוגי בסלינונטה - Selinunte
כפי שכבר הבנתם, סיציליה היא תיבת אוצרות לחובבי ארכיאולוגיה בכלל, ויוון העתיקה בפרט. בדרום מערב סיציליה ניתן לראות היום את שרידיה של אחת מהגדולות והמפוארות שבערים היווניות שהוקדמו בסיציליה: סלינונטה (Selinunte). המקדשים היפהפיים כאן, שנבנו החל משנת 550 לפנה"ס, מדגימים את חשיבותה של העיר שבשיא כוחה מנתה כ-30,000 תושבים אך נחרבה בשנת 250 לפנה"ס וננטשה. העיר נוסדה בידי מתיישבים יווניים מעיר יוונית אחרת בסיציליה (מגרה היבאלה Megara Hyblea), ולאורך השנים היתה מעורבת בקונפליקטים רבים מול סגסטה (ראו בהמשך). אלה הגיעו לשיאם לאחר שסגסטה קראה לעזרתה כוחות מקרתגו, ונכדו של חניבעל פלש לסלינונטה מלווה בצבא בן 10,000 איש והחריב את העיר.
הפארק הארכיאולוגי בסלינונטה הוא עצום בגודלו, וידרש יום שלם (לפחות) על מנת לבקר בכולו (אבל אפשר כמובן להתמקד בחלקים המרכזיים ולהשלים את הביקור תוך כמה שעות). השתמרו כאן מקדשים רבים – גם באזור האקרופוליס, וגם על הגבעה המזרחית. בנוסף, אפשר לראות את שרידי מערך הרחובות שנבנו בצורת שתי וערב (תכנון היפודמי, על שם מתכנן הערים היווני היפדמוס).
מעניין לדעת שהאתר עדיין נחפר בידי ארכיאולוגים, ומידי פעם מתגלים בו ממצאים מדהימים נוספים. בשנת 2020, למשל, נחשפה כאן האגורה היוונית הגדולה ביותר בעולם, שהתפרשה על פני שטח של כ-33,000 מ"ר. מכיוון שזהו אתר מורכב, מרתק, ועשיר מאד בממצאים, מומלץ לבקר כאן עם מדריך, או לכל הפחות מצויידים בספר טוב, כדי להבין מה רואים.
לפרטים נוספים בדקו את האתר הרשמי.
הפארק הארכיאולוגי בסג'סטה – Parco Archeologico Segesta
מקדש סג'סטה, המתוארך למאה החמישית לפנה"ס, הוא אחד היפים והשמורים ביותר באיטליה. לא פלא שהוא מככב על גלויות רבות כל כך של האי! מעניין לדעת שהמקדש כנראה לא נבנה בידי יוונים, אלא בידי שבט אלימי (עם איטלי קדום), שאימץ סגנון בנייה יווני (ואכן, אף שמדובר במקדש דורי, יש בו כמה שינויים חשובים – חסר בו הנאוס, האולם המרכזי). חלק בלתי נפרד מהסיור במקום הוא ביקור בתאטרון היווני המרשים, שהשתפר להפליא גם הוא. מעניין לדעת, אגב, שבמהלך הביקור במקום תוכלו לסייר במתחמים נוספים שלא קשורים ליוון העתיקה אבל בהחלט מצדיקים ביקור, כמו למשל הכפר הפרהיסטורי מוקרטה (Mokarta), המתוארך למאה ה-12 לפנה"ס.
לפרטים נוספים בדקו את האתר הרשמי.
עמק המקדשים באגריג'נטו - La Valle dei Templi Agrigento
אם נערוך רשימה של אתרי חובה באיטליה שחייבים לראות פעם אחת בחיים לפחות, סביר להניח שעמק המקדשים באגריג'נטו יככב בראש הרשימה. מכיוון שזהו אחד מהפארקים הארכיאולוגיים החשובים ביותר באיטליה, ומקום מרהיב לכל הדעות, הקדשנו לו כתבה נפרדת, ואתם מוזמנים לקרוא אותה על מנת לקבל תיאור מפורט של המקום.
לפרטים נוספים ניתן לבדוק גם את האתר הרשמי.
התאטרון היווני בטאורמינה – Teatro Antico di Taormina
אי אפשר לבקר בטארמינה, אחת היפות שבערי סיציליה, מבלי לבקר גם בתאטרון העתיק (השני בגודלו באיטליה, אחרי התאטרון בסירקוזה). התאטרון הוא אמנם יווני במקור, ונבנה במאה השלישית לפנה"ס, אך הוא שופץ והורחב משמעותית בתקופה הרומית והמראה הנוכחי שלו הוא למעשה שילוב של שתי התקופות.
המיקום המושלם, המשקיף על הים היוני ועל הר האתנה שבמרחק, הפכו את התאטרון הזה ליעד פופולרי ותחנת חובה עבור המבקרים באיטליה (כל מי שיצא לגרנד טור המפורסם עבר פה). גם היום מושך תאטרון טראומינה עשרות אלפי מבקרים, ומידי שנה נערכים פה הצגות, מופעים וקונצרטים (סטינג, פאטי סמית' אלטון ג'ון ורבים נוספים הופיעו במקום). כאן נערך גם פסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טאורמינה, בהשתתפות כוכבים מכל רחבי העולם.
לפרטים נוספים על התאטרון ועל המופעים שנערכים בו, בקרו באתר הרשמי.
תגובות