לאיטליה היפהפיה יש גם צדדים קשים, ואחד האכזרי שבהם הוא ארגוני הפשע המאורגן הפועלים במדינה. המאפיה הסיציליאנית ("קוזה נוסטרה"), המאפיה הקלברזית ("נדרנגטה") והמאפיה הנפוליטנית ("קמורה") הצמיחו מתוכן כמה וכמה מאפיונרים מסוכנים במיוחד, שהטילו אימה על מאות אלפים. על מי מהם כבר שמעתם?
1. ברנרדו פרובנצאנו
ברנרדו פרובצאנו (Bernardo Provenzano), המוכר גם בכינוי "Binnu u tratturi" (ברני הטרקטור) ו-"u ordiniere" (רואה החשבון), היה אחד המאפיונרים האיטלקים הבכירים ב"קוזה נוסטרה" (המאפיה הסיציליאנית). הוא התפרסם בקרב הציבור בזכות העובדה שהצליח לרדת למחתרת ולהתחמק מהשוטרים במשך כ-43 שנה, עד שנתפס בשנת 2006.
פרובנצאנו נולד ב-1933 למשפחת איכרים ענייה בקורלאונה (Corleone), אחת הערים הנגועות ביותר בסרטן המאפיה, ומגיל צעיר נחשף לאחיזתה של הקוזה נוסטרה בחיי התושבים. הוא נטש את בית הספר בגיל מוקדם והחל לעבוד בשדות לצד אביו, אך במהרה מצא דרכים רווחיות יותר להרוויח את לחמו והצטרף למאפיה כחייל של המאפיונר לוצ'אנו ליג'ו. בשלב האלימות הקשה שבה נקט הוא זכה לכינוי "הטרקטור" ו-"החיה". לאחר שליג'ו נעצר, הפך פרובנאצנו לאחד המאפיונרים הבכירים באזור. שיטותיו של פרובנצאנו היו מגוונות: הוא שמר על פרופיל נמוך ותיקשר עם נאמניו באמצעות פתקים, על מנת שהמשטרה לא תוכל להאזין לו. את הפתקים הוא נהג לתבל בביטויים דתיים, אך במקביל פילס את דרכו לצמרת באלימות חסרת מעצורים. לאחר שגם המאפיונר סלבטורה רינה (Salvatore Riina) נעצר בשנת 1993, והמאפינור לאולוקה באגארלה (Leoluca Bagarella) נעצר בשנת 1995, הפך פרובנצאנו לבוס הבכיר, או "הבוס של הבוסים". דם רב נשפך על ידי פרובנצאנו, שעשה הון ממעשי אלימות וסחיטה. לאחר מעצרו הוא חלה בסרטן, וניסה להתאבד פעמיים. הוא נפטר בכלא בשנת 2016, בגיל 83. על ידיו נותר דמם של עשרות אנשים שרצח לאורך השנים.
2. סלבטורה רינה
אחד המאפיונרים האלימים, האכזריים והמתועבים ביותר שפעלו באיטליה היה סלבטורה רינה (Salvatore Riina, 1930-2017), הידוע גם בכינוי טוטו רינה, ומי שעמד מאחורי מסעות רצח המוניים שכללו בין היתר את רציחתם פוליטיקאים, קציני משטרה ושופטים-חוקרים שניסו להיאבק בפשע המאורגן.
רינה, שכונה גם "החיה" (la Belva) בשל אכזריותו, נולד למשפחה ענייה בעיר קורלאונה (Corleone). הוא הרג אדם לראשונה כשהיה בן 19 (בקטטה), וכשהשתחרר מהכלא בשנת 1956 השתלב בחיי הפשע בעיר. בדומה לברנרדו פרובנצאנו גם הוא עבד עבור לוצ'אנו לג'ו (Luciano Leggio), הבוס הגדול דאז, ומילא תפקיד מרכזי בהגדלת כוחו של שבט קורלאונה. בדרכו לצמרת הוא נקט במדיניות של אדמה חרוכה, ולא היסס לרצוח לא רק את מתחריו אלא גם נשים, ילדים, וכל מי שמותו היה עשוי להועיל לו. על פי ההערכה היה מדובר במאות בני אדם. לאחר שלג'ו נעצר (באשמת רציחתו של הבוס הקודם, מיקלה נווארה), רינה תפס את מקומו בשנת 1974.
במסגרת המשפט הענק (ה-"מקסי פרוצ'סו") נגד חברי המאפיה שהחל בשנת 1986 הוא נשפט שלא בנוכחותו למאסר עולם, אך במשך שנים ארוכות חי במחתרת. כאשר המאפיונר תומאזו בושטה חצה את הקווים והחל לשתף פעולה עם חוקריו ולמסור מידע על פעלותיו של השבט, יצא רינה למסע רצח במטרה להסיט את תשומת הלב ומשאבי המשטרה לכיוונים אחרים, והניח פצצה ברכבת שנסעה בערב חג המולד (23 בדצמבר 1984) שהובילה למותם של 17 איש ולפציעתם של כ-270. בהמשך הוא גם עמד מאחורי רציחתם של שניים מהשופטים החוקרים היודעים ביותר באיטליה: ג'ובאני פאלקונה ופאולו בורסלינו.
הוא נתפס לבסוף רק בשנת 1993, ובעקבות מעצרו יצאו נאמניו למסע טרור ורצח, שנועד להפחיד את כלי התקשורת מלעסוק בפרשה, ולהשתיק מאפיונרים אחרים שחשבו אולי לשתף פעולה עם החקירה. נכסים בשווי כ-125 מיליון דולר הוחרמו ממנו, והווילה שבה התגורר בפלארמו הוסבה לתחנת משטרה. בשל מסוכנותו הוא הוחזק בבידוד בכלא עד למותו בשנת 2017. הוא היה נשוי לאחותו של מי שבפועל ירש את מקומו - לאולוקה בארג'לה (Leoluca Bargella).
3. מתאו מסינה דנארו
מתאו מסינה דנארו (Matteo Messina Denaro, 1962-2023) היה מבכירי המאפיה הסיצילאנית בדור שהגיע אחרי ברנארדו פרובנצאנו, והפך לבוס הגדול של המאפיה הסיציליאנית – הקוזה נוסטרה. הוא התפרסם גם בזכות העובדה שחי במחתרת במשך 30 שנה, ונחשב לאחד מעשרת הפושעים המבוקשים ביותר בעולם. הוא נתפס לאחר מרדף בן עשרות שנים כאשר התייצב תחת שם בדוי בקליניקה פרטית בפאלרמו, כדי לעבור טיפול כימותרפיה (הוא סבל מסרטן המעי). הוא נפטר 9 חודשים לאחר מעצרו.
דנארו נולד למשפחה של מאפיונרים, והשתלב בארגון כבר מגיל צעיר, כרוצח. הוא נודע בחיבתו לאלימות, מכוניות מהירות, נשים ומותגי יוקרה איטלקיים וייצג את הדור החדש של המאפיונרים, שלא ניסו לקדם שמרנות ומראית עין משפחתית מהוגנת.
הוא הרוויח הון עתק מסחיטת בעלי עסקים, גביית פרוטקשן, וייבוא סמים בשיתוף עם ארגוני פשע בינלאומיים. לאחר שסלבטורה רינה נעצר, דנארו מילא תפקיד מרכזי בקמפיין הטרור שהמאפיה ניהלה במטרה לשבש את המשפט ולהרתיע את רשויות החוק. עבור מעשים אלה הוא נשפט שלא בנוכחותו למאסר עולם בשנת 2002. לאחר שנעצר, הוחרמו נכסיו האישיים שהגיעו לסכום אסטרונומי של 4 מיליארד יורו.
4. אנטוניו פלה
אנטוניו פלה (Antonio Pelle, 1932-2009) הגיע מלב ליבו של האזור המזוהה ביותר עם הנדרנגטה - הכפר העני סן לוקה, באזור חקלאי, מוקף ביערות סבוכים השורצים מאפיונרים. הוא שימש כ-"קאפו קרימינה" (capo crimine), ראש הנדרנגטה עד למותו (מנסיבות טבעיות) בשנת 2009. שורשיו היו צנועים ביותר (כילד הוא עבד כרועה צאן) אך הוא הוכיח את נאמנותו לבוסים המקומיים וטיפס במעלה סולם הדרגות. במהרה הפך פלה לדמות מפתח וייבא סמים מלבנון ומאמסטרדם. עד מהרה הוא הפך לאחד הבוסים הבכירים ביותר בנדרנגטה.
הנדרנגטה, המאפיה הקלברזית, נחשבת כיום למאפיה החזקה בעולם וידועה בכך שהיא בנתה תשתית בינלאומית נרחבת של סוחרי סמים ונשק המשתפים פעולה עם קרטלים בדרום אמריקה ומגלגלת עשרות מיליארדי דולרים בשנה. אין ספק שהנדרנגטה עשתה דרך ארוכה מהימים שבהם היתה מאפיה מקומית בזעיר אינפין, שהתבססה בעיקר על גניבת בקר וצאן וסחיטת בעלי עסקים מקומיים. כיום אפיקי הרווח העיקריים הם סחר בסמים, נשק, הלוואות, סחיטה והלבנת הון ולנדרנגטה יש תשתית בינלאומית ונוכחות חזקה לא רק באיטליה אלא גם ברחבי אירופה, ארצות הברית, דרום אמריקה ואוסטרליה.
הקפיצה הגדולה הושגה בזכות השתלטות על פרוייקטים לאומיים – הנדרנגטה הצליחה לזכות במכרזי בנייה מוטים, בזכות שיתופי פעולה עם פוליטיקאים מושחתים, ואילו הכסף למימון הפרוייקטים הגיע מאפיק אכזרי ורווחי במיוחד: מעשי חטיפה.
במשך כ-25 שנה, בין שנות ה-60 וה-80, נחטפו מאות אנשים והוחזקו על ידי המאפיה בתנאי קשים בתמורה לכופר. החטיפות היו כה נפוצות עד שהוקדש להן דף כמעט קבוע בעיתונות. בין היתר נחטפו ילדים, נשים וגברים, והיו גם מי שהוחזקו במשך פרקי זמן ארוכים (למעלה משנה).
רוברטו סביאנו מחבר רב המכר "גמורה" מסביר מי היה אנטוניו פלה הבוס (תרגום באנגלית):
5. רוקו מוראביטו
עד שנתפס, נחשב רוקו מוראביטו ( Rocco Morabito, 1966) למבוקש השני בחשיבותו באיטליה, ואחד המבוקשים הבכירים בעולם, שני ברמת מסוכנותו רק למתאו מסינה דנארו. הוא נולד בעיר אפריקו (Africo) שבקלבריה, קרוב משפחה של הבוס המקומי ג'וזפה מורביטו שצמח והפך לבכיר ב-"נדרינה מוראביטו" - Nadrina Morabito (ה-"נדרינה" היא היחידה הבסיסית במאפיה הקלברזית, המקבילה של "משפחה" במאפיה הסיציליאנית) הוא השתלב בעסקי הקוקאין בסוף שנות ה-80 ותוך שנים ספורות טיפס במעלה סולם הדרגות והפך למלך הקוקאין של מילאנו. בהתאם לשיטת העבודה החדשה של הנדרנגטה הוא עבד ישירות מול סוחרי הסמים הקולומביאנים. בשנת 1994 הוא נשפט ל-30 שנים בעוון סחר בסמים וירד למחתרת, באורוגוואי. הוא נלכבד במונטווידאו בשנת 2017, אך הצליח להימלט מהכלא (לטענת החוקרים הוא עשה זאת באמצעות תשלום שוחד בגובה 50000 יורו לסוהרים). לאחר שנתיים נלכד מלך הקוקאין בברזיל, והוסגר לאיטליה. כיום הוא מוחזק בבית כלא תחת שמירה צמודה.
ההסגרה מברזיל לאיטליה
6. פרנצ'סקו פלה
פרנצ'סקו פלה (Francesco Pelle, 1977), המכונה גם "צ'יצ'ו פקיסטן" (ciccio Pakistan, בשל צבע עורו הכהה) כיכב במשך שנים ברשימת המבוקשים ביותר באיטליה ונחשב לאחד המסוכנים שבהם. הוא נולד למשפחה שהיתה מעורבת מזה שנים בעסקי הנדרנגטה והתפרסם בזכות תפקיד המפתח שמילא בסכסוך הרצחני בין שני קלאנים יריבים: ה-pelle-Vottari וה--Nirta-Strangio. פלה נעצר בשנת 2008 ונשפט למאסר עולם בשנת 2014 בשל העובדה שהזמין את רציחתו של ראש הקלאן היריב, ג'ובאני לוקה נירטה, אך בירי נפגעה אישתו של נירטה, מריה סטראנג'ו. לאחר שהושם במעצר בית הוא נעלם וירד למחתרת. הוא נתפס בשנית בשנת 2021 בקליניקה פרטית בליסבון, פורטוגל, שם אושפז לאחר שחלה בקורונה.
תפיסתו של פרנצ'סקו פלה בליסבון
7. סלבטורה לו פיקולו
סלבטורה לו פיקולו (Salvatore Lo Piccolo, 1942), או "הברון", כפי שהוא כונה, נולד בפאלרמו ב-1942 והחל את הקריירה שלו כפועל בניין וכנהג עבור אחד הבוסים החזקים בעיר, רוזאריו ריקובונו (Rosario Riccobono). לאחר מותו של הבוס עברה נאמנותו של לו פיקולו לשבט קורלאונה שהלך והתחזק בשנות ה-80 תחת הנהגתו של טוטו רינה.
בניגוד לרבים אחרים, לו פיקולו נהג לפעול מאחורי הקלעים ובין הצללים. הוא טווה מהלכים בערמומיות ובתחכום, וקידם את האינטרסים של הקוזה נוסטרה.
לאחר שטוטו רינה נעצר בשנת 1993, פעל לו פיקולו ביחד עם ברנראדו פרובנצאנו לחזק את הצד הכלכלי של הקוזה נוסטרה – הוא בחר שלא להתעמת ישירות עם הרשויות ולא למשוך תשומת לב מיותרת עם מעשי אלימות והפצצות (כמו קודמיו), אלא עסקר בעיקר בסחר בסמים ובגביית פרוטשקן מעסקים קטנים. את רווחי העתק מעסקיו המפוקפקים הוא השקיע בנדל"ן. לו פיקולו חי במחתרת במשך למעלה מ-20 שנה, אך לאחר שמהשטרה עצרה את אחד מהחיילים שלו והצליחה להשיג מידע פנימי הוא נתפס לבסוף בשנת 2007 ונותר כלוא מאז בבידוד.
8. פאולו די לאורו
פאולו די לאורו (Paolo di Lauro, 1953), הוא אחד המאפיונרים המפורסמים והאלימים באיטליה, ומי ששלט באגרוף ברזל באזור נאפולי. הוא גדל באזור עני, ומגיל צעיר החל לעבוד כרוכל של מוצרים מזוייפים וגנובים. לאחר שהחל לעבוד עבור אחד הבוסים החזקים והאכזריים בשכונה (אניילו לה מוניקה), החל לטפס במעלה הסולם החברתי. הוא זכה לאמון מוחלט מצד הבוס שלו, ושימש בתפקיד הרגיש של מנהל החשבונות של הקלאן.
כאשר בשנות ה-80 נכנסה הקאמורה לעולם הסחר בסמים, תחום רווחי להדהים במדינה שבה אחוז המשתמשים בהרואין, באותה התקופה, היה אחד הגבוהים בעולם המערבי. די לאורו השתלט על אזור סקמפיליה והפך אותו לרובע הידוע לשמצה שהוא היום.
הוא חיסל את אניילו לה מוניקה, הבוס שהיה לו כמו אב (מכיוון שהוא התנגד למעבר לתחום הסמים), ועבר מהרואין לקוקאין, תחום רווחי בצורה בלתי רגילה. בזכות הקשרים שטיפח עם הקרטלים בקולומביה הוא הצליח לקנות ולמכור ישירות, ללא מתווכים, ולגזור מהסחר בקוקאין בלבד רווחים על סך כ-15 מיליון יורו בחודש. לאורו טיפח תדמית מיתולוגית מכיוון שהוא חי בין הצללים, סגור בביתו. מעטי מעטים זכו להיכנס לווילה המפוארת שבנה בפלרמו, והוקפה באמצעי הגנה נרחבים.
כאשר החלה המשטרה לסגור עליו, ירד די לאורו למחתרת. הוא נעלם לחלוטין ואפילו לא התייצב להלוויה של אחד מבניו, שנהרג בתאונת אופנוע ב-2004. הוא נתפס לבסוף בשנת 2005, ומרצה מאז את עונשו בכלא שמור ובתנאי בידוד.
9. פליצ'ה מאניירו
פליצ'ה מאניירו (Felice Maniero, 1954) כונה גם "פני מלאך", ועמד בראש ארגון הפשע "מאלה דל ברנטה" (Male del Brenta) שהטיל את אימתו על מחוז ונטו שבצפון איטליה לאורך שנות ה-70. לאורך ה"קריירה" שלו כפושע הוא ביצע מעשי שוד ורצח, ועסק בסחר בסמים ונשק. הוא נולד ב-1954 בקמפולונגו מאג'ורה שבצפון איטליה למשפחה בעלת אמצעים צנועים. כאשר פתחו הוריו טריטוריה קטנה בעיר הולדתם, הפך המקום במהרה למקום מפגש מועדף על פושעי האזור. בתחילה הצטרף מאניירו לדודו ועסק בפשיעה בסדר גדול קטן (גניבת בקר, גניבת קפה) אך במהרה צמח לכיוונים רווחיים בהרבה וייסד קבוצת שותפים שעסקה במעשי שוד מזויינים. לאחר שיצר קשרים עם המאפיות בדרום המדינה, הוא הפך לכוח של ממש באזורו והתמקד במעשי שוד וסחיטה של בעלי עסקים בוונציה וסביבותיה. הוא נעצר אך ניסה לשחד את שומריו ולברוח, ובהמשך גם ניסה לגנוב חלק מהפסל של אנטוניו הקדוש בפדובה, כדי לאלץ את המדינה לשחרר את בן דודו מהכלא. בשנת 1995 הוא חצה את הקווים, החל לשתף פעולה עם המשטרה והעיד נגד שותפיו לשעבר. כך, הגיע סופה של החבורה. הוא שוחרר ב-2010 והפך לאיש עסקים, לאחרונה החליט להשקיע ביוזמת סטארט אפ העוסקת במיקרו פלסטיק.
10. גרציאנו מזינה
גרציאנו מזינה (Graziano Mesina, 1942), הידוע גם בכינוי Gratzianeddu, הוא דמות חריגה מעט ברשימה זו. רוב המאפיונרים ברשימה משתייכים למאפיה הסיציליאנית, הקלברזית או הנפוליטנית, אך מזינה הוא שונה. הוא נולד בסרדיניה בשנת 1942 למשפחה של רועי צאן, וגדל בעוני. כבר מגיל צעיר הוא טיפל לעצמו מוניטין מפוקפק כאדם אלים, ונעצר לראשונה בגיל 14באשמת החזקת נשק בלתי חוקי. התקריות שבהן היה מעורב המשיכו להצטבר, וכאשר רועה צאן באזור הרג את הכלבה שלו בטענה שזו גנבה ממנו ענבים הוא פתח את גופתה של הכלבה, בדק שאין בקיבתה ענבים, ומשהוכיח שהכלבה לא גנבה דבר תקף את רועה הצאן ונמלט להרים כדי שלא להיעצר שוב באשמת תקיפה. בזמן שחי במחתרת אחיו נרצח, והוא שב לעיר הולדתו ורצח את מי שרצח את אחיו.
מזינה נודע כמנהיג החשוב ביותר של כנופיית השודדים הסרדית שניהלה מבצעי חטיפות רבים בשנות ה-60 וה-70. לאחר ששוחרר מהכלא הוא שימש כמתווך בפרשת חטיפה נוספת (בשנת 1992) - זו של הילד פארוק קאסם בן ה-7, בנו של מנהל מלון חשוב באי.
הוא ניסה להימלט מהכלא 22 פעמים, ובעשר פעמים מתוך ה-22 גם הצליח. הוא שוחרר מהכלא בשנת 2004 לאחר שזכה לחנינה מנשיא איטליה, ופצח בקריירה שניה כמדריך טיולים – רוב המסלולים שהציע כללו ביקור במקומות שבהם ביצע את פשעיו. ב-2013 נעצר שוב, והפעם באשמת סחר בסמים ותכנון חטיפה נוספת. הוא נשפט ל-30 שנה, אך בגיל 78 שנה נעלם וירד למחתרת. הוא נתפס שוב בשנת 2021, וכיום הוא מרצה את עונשו בכלא.