בעת העתיקה היתה זו העיר היוונית החשובה והמפוארת ביותר בסיציליה, ועד היום ניצב בה אתר ארכיאולוגי מפורסם. אל איזו עיר אנחנו מדברים? על אגריג'נטו, כמובן! ואם עדיין לא ביקרתם בעמק המקדשים המרהיב של העיר, הגיע הזמן לארוז את המזוודה ולצאת לדרך...
שלום לכולם, ודרישת שלום מסיציליה היפה!
במאמרים הקודמים שלי חשפתי בפניכם את סודותיה היפים של פלרמו שלי, והמלצתי לכם איפה למצוא את החופים הטובים ביותר בפלרמו והסביבה. הפעם, הגיע הזמן למשהו קצת אחר... הפעם, אספר לכם על עיר השוכנת במערב סיציליה – אגריג'נטו המפוארת – ובעיקר על עמק המקדשים המרהיב שבזכותו התפרסמה העיר.
אגריג'נטו (Agrigento) היא עיירה השוכנת בדרום מערב סיציליה, ומפורסמת בזכות עמק המקדשים המלכותי (La Valle dei Templi) שצמוד אליה – פארק ארכיאולוגי גדול ובו מספר מקדשים יווניים בסגנון דורי, שהשתמרו באופן מופלא, כמעט ללא פגע.
היום אגריג'נטו היא עיר קטנה למדיי, והאוכלוסייה המקומית מונה פחות מ-60,000 איש. אבל בעת העתיקה, כאשר סיציליה היתה תחת כיבוש יווני, נחשבה אגריג'נטו לעיר היוונית החשובה ביותר בכל האי ולא פחות מ-300,000 איש התגוררו בה!
הביקור באגריג'נטו הוא מעין מסע בזמן, אבל לפני שתצאו לדרך, קבלו ממני טיפ קטן: אם אתם מעוניינים לבקר באתר המיוחד הזה, אני ממליצה לכם להימנע מלהגיע לעמק המקדשים בחודשי הקיץ. כדאי לזכור שאגריג'נטו קרובה יותר לאפריקה מאשר לשאר איטליה, ובחודשי הקיץ העמק לוהט ממש. גם בשאר חודשי השנה הסיור במקום מתאים בעיקר למי שבכושר בסיסי, ומסוגל לטפס במעלה הגבעה כדי להגיע למקדשים. גם כדי להגיע ממקדש למקדש תאלצו ללכת קצת, אבל אני מבטיחה לכם שהאתר כל כך יפה ומרשים, שהעיניים והלב שלכם יודו לרגליים שלכם על המאמץ שהשקיעו.
הביקור בפארק הארכיאולוגי מתחיל במשרד הכרטיסים, כמובן. כאן ישאלו אתכם אם אתם רוצים לבקר גם בגני קולימבת'רה, לצד הביקור בעמק. התשובה היא חד משמעית כן, ותיכף אסביר לכם מדוע. אני ממליצה לכם גם לשכור את המדריך הקולי, על מנת שתוכלו להבין באמת את סיפורם של המקדשים, וליהנות מהחוויה השלמה.
כשתכנסו לתוך המתחם, תבינו למה עמק המקדשים כישף את הסופר המפורסם גתה, שכינה אותו "חזון מפואר". ותבינו גם למה עמק המקדשים של אגריג'נטו נכלל (משנת 1997) ברשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו.
הכל התחיל בשנת 590 לפנה"ס, כאשר נוסדה בעמק הזה ממש עיר בשם אקרגאס (Akragas) על ידי מתיישבים שמוצאם במקור מרודוס וכרתים. השם אגריג'נטו, אגב, הגיע רק בשלב מאוחר יותר, וניתן על ידי הרומאים שכבשו את האזור בסביבות שנת 200 לפנה"ס.
המקדש הראשון בו תתקלו הוא מקדש יונו, מלכת האלים (במקור היה זה מקדש הרה, אלת הנישואין והאימהות היוונית). המקדש עדיין שלם ברובו, למרות שחלקים ממנו ניזוקו בעקבות מתקפת הקרתגים בסביבות שנת 400 לפני הספירה. לכאן נהגו להגיע זוגות צעירים כדי להתחתן, אבל גם נשים נשואות הגיעו למקדש לעיתים קרובות, כדי להתלונן בפני האלה על בעליהן הבוגדניים... הן ידעו שהיא תוכל להבין אותן, משום שבעלה, זאוס, אף פעם לא שמר את ידיו לעצמו, ואפילו דאג להעסיק נימפה בשם אכו, שתדבר עם יונו ללא הפסקה ותסיח את תשומת ליבה מבגידותיו. כאשר יונו גילתה מה תפקידה של אכו היא כל כך כעסה, שהיא הטילה עליה קללה: אכו לעולם לא תוכל לומר מילים משל עצמה, אלא רק לחזור על מילותיהם של אחרים (ומכאן המילה באנגלית, אכו, כלומר הד).
אם תתקדמו לאורך המסלול, תתקלו בביצורים יוונים, שתפקדו כחומות הגנה, ולאחר מכן בנקרופוליס הנוצרי הקדום שנקרא קברי ארקוסוליום (Tombe ad Arcosolio, מעין קטקומבות נוצריות), שנחפרו ברכס הסלעי שהקיף את הפוליס.
המשיכו ללכת ותגיעו למקדש קונקורדיה (Templio della Concordia), הגדול והמפורסם מבין המקדשים בעמק. למעשה, זהו אחד המקדשים היווניים-דוריים שהשתמרו בצורה הטובה ביותר בעולם.
המקדש נבנה בסביבות המאה החמישית לפני הספירה, כלומר הוא עומד על כנו מזה כ-2500 שנה. הסגנון הוא דורי טיפוסי, עם שישה עמודים בחזיתות הראשיות ושלושה עשר עמודים בצדדים. העמודים עצמם נבנו מאפר ימי געשי שנחצב מקרקעית הים, ואם תתקרבו, תוכלו לראות שישנן קונכיות המשובצות בתוך העמודים. כיום העמודים הם בצבע חול, אך בעבר היה המבנה כולו בצבע לבן, ואילו ראשי העמודים נצבעו באדום בוהק ובכחול עז.
לאחר שהנצרות הפכה לדת הרשמית של האימפריה הרומית, מקדשים רבים נהרסו והתושבים שהאמינו בדתות הפגניות נרדפו. מקדש קונקורדיה ניצל מהרס משום שהוא הוסב לכנסיה: קירות נבנו בחללים שבין העמודים, וכך הפך המקדש היווני לקתדרלה שנקראה על שם פייטרו ופאולו הקדושים. הארכיבישוף של אגריג'נטו אף הוזמן לערוך במקום טקס, כדי לגרש מהמקום את רוחו הרעה של השטן... כאשר המקדש שופץ בשנת 1785, הוסרו ממנו הקירות ושאר הסממנים הנוצריים, והוא חזר למראהו המקורי.
בהמשך השביל תיתקלו בשרידים של שני ענקים (אני בגובה 1.56 מטר, והרגשתי כמו נמלה לידם...). הפסלים היו חלק ממקדש זאוס, אך בעוד שהם שרדו המקדש עצמו נהרס כמעט לגמרי, בין היתר משום שהאבנים שממנו נבנה נבזזו עם השנים, ושימשו כחומר גלם לבניית מבנים אחרים בסביבה. היום כל מה שאפשר למצוא פה הוא בלוקים המפוזרים ברחבי השטח.
גובהו של מקדש זאוס היה כשלושים מטרים, כמו בניין בן עשר קומות (אם תבקרו במוזיאון הארכיאולוגי באגריג'נטו, תוכלו לראות מודל המבהיר איך נראה מקדש זאוס בעבר). בזכות גודלו העצום, אפשר היה לראות אותו מכל נקודה בעיר! מקדש זאוס נבנה כפי הנראה כדי לציין את ניצחון היוונים על כוחות קרתגו, והוא נחשב למקדש היוני הגדול ביותר שאי פעם נבנה. באופן אירוני, המקדש מעולם לא הושלם משום שבשנת 406 פלשו כוחות קרתגו לעיר, ובזזו אותה. בין עמודי המקדש הוצבו פסלים ענקיים המכונים "טלמונים" (Telamoni), או "אטלסים", שנשאו עם ידיהם את משקל המקדש. היום הפסלים מוטלים על האדמה ונראים כמו יצורים מופלאים השוכבים ומשתזפים תחת השמש הלוהטת של אגריג'נטו. 38 ענקים ניצבו מסביב למקדש, והם כוסו בגבס לבן ובוהק (אם תתקרבו, תוכלו לראות עדיין שבבים לבנים על הפסלים).
בסמוך, נמצא אזור אקראגאס הקדוש, ובו ניצבו מקדשים המוקדשים לאלה דמטר, אלת התבואה המגנה על פוריות האדמה והנשים. במקום זה נערכו טקסי אש מסתוריים כחלק מפולחן האלה, ופסטיבל תסמופוריה – חגיגת הפיריון שבה השתתפו רק נשים. החגיגות נמשכו שלושה ימים, ובמהלכן הוקרבו קורבנות לאלה. מהמקדש עצמו נוצרו שרידים מעטים בלבד.
כעת, התקדמו לעבר גני קולימברת'ה (המהווים חלק מהפארק הארכיאולוגי). הגן מייצג את תמצית הצמחייה הים תיכונית, ומלא כולו בעצים מכל המינים אך בעיקר עצי הדר. זהו מקום שבו תוכלו להרגיש את הניחוחות והצבעים הטיפוסיים לסיציליה שלנו, ואני בכוונה משתמשת במילה "שלנו", משום שהיא גם שלכם – סיציליה פתוחה לכולם, בפני כל מי שאוהב אותה ורוצה בה. כאשר אתם מסיירים בין העצים אני ממליצה לכם להושיט את היד ולקטוף פרי כלשהו, אבל קחו בחשבון שמדובר על הימור: תוכלו למצוא קלמנטינות מתוקות ועסיסיות אבל גם תפוזים מרים וחמוצים... בכניסה לגן עומד דוכן ובו מוכרים מוצרים העשויים מפירות העצים האלה.
לסיום הביקור אני ממליצה לכם להיכנס גם למוזיאון הארכיאולוגי, ובו תמצאו ממצאים ארכיאולוגיים רבים ומעניינים, וגם מודלים המדמים את המקדשים כפי שנראו לפני אלפיים שנה.
כמובן שבאגריג'נטו תוכלו לבקר באתרים נוספים ולא רק בפארק הארכיאולוגי. אגריג'נטו ידועה כמקום הולדתו של אחד מאנשי התרבות החשובים ביותר באיטליה – הסופר, המשורר והמחזאי המבריק לואיג'י פיראנדלו (Luigi Pirandello). פיראנדלו זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1934, והתפרסם בזכות יצירות אלמותיות כמו "מתיא פסקל המנוח", "שש נפשות מחפשות מחבר", "אחד, אף אחד ומאה אלף", ו"אנריקו הרביעי". בית הולדתו של פיראנדלו הוסב למוזיאון, ומוצגים בו חפצים אישיים וגם טיוטות של יצירות שכתב. בגן השופע שמקיף את הבית תוכלו לראות גם את קברו של פירנדלו.
אם נותר לכם עוד קצת כוח, אל תפספסו את הביקור במרכז ההיסטורי של העיר אגריג'נטו עצמה. תוכלו להתפעל מהכנסיות הקטנות והטיפוסיות לסיציליה, מהאדריכלות המקומית, וגם מגרם המדרגות הצבעוני והמגניב בקצה ויה אתנה (via Etna) הידוע בשם "מדרגות האומנים" (Scalinata degli Artisti).
מומלץ כמובן לנסות גם את הגרניטה המפורסמת, שנחשבת לאיכותית במיוחד! בעבר אנשי הקרח, או ה"ניווארוני" (nivaroni) כפי שמכנים אותם בסיציליאנית, היו מביאים גושי קרח גדולים מהר האתנה הסמוך, ומשתמשים בהם כדי להכין גרניטות נהדרות עם פירות טריים.
המסורת נשמרה, והיום המקום שאסור לכם לפספס הוא קפה קונקורדיה (Caffè Concordia), המגדנייה המפורסמת בפיאצה פיראנדלו. כדאי להזמין פה כוס של הגרניטה המסורתית של אגריג'נטו, העשויה אך ורק מלימונים (בניגוד לאזורים אחרים בסיציליה, שבהם מכינים גרניטות גם עם שקדים או פיסטוקים). כדאי להזמין את ה"טורטה פיראנדליאנה" – עוגת קרם בניחוח משכר של לימונים סיציליאנים טריים, המקושטת עם שקדים מקורמלים ותותי בר.
לאחר הביקור באתרי התרבות החשובים האלה, אי אפשר שלא להתעכב עוד קצת באזור ולקפוץ לחוף כדי לשחות קצת ולהתרענן. משום שלסיציליה יש מזל גדול – האי עשיר גם בהיסטוריה מדהימה וגם בחופים נהדרים. אי אפשר שלא לבקר בחוף הידוע סקאלה דיי טורקי (Scala dei Turchi), מתחם מרהיב העשוי אבן שיש לבנה המשתפלת אל תוך הים. המים עצמם, עליי להודות, לא מדהימים באזור הזה, אבל יש לכך סיבה – כל האזור עשיר בחימר. החימר אמנם מעכיר את המים, אבל גם מועיל מאד לבריאות העור. וכמובן שיש יתרון נוסף לאזור הזה – החוף כל כף יפה, שכל תמונה שתצלמו תצא מדהימה, ותגרור מבול של לייקים בפייבוק ובאינסטגרם!
איפה אוכלים?
בסיציליה, כידוע, האוכל הוא אטרקציה בפני עצמה, וכמובן שאגריג'נטו לא מאכזבת.
באזור סן לאונה (San Leone), על החוף ממש, אני ממליצה לכם לעצור במסעדה בשם Uovo di Seppia, שנפתחה לאחרונה. התפריט כאן מבוסס כולו על דגים טריים להדהים.
באותו אזור תוכלו לנסות גם את מסעדת Il Molo המצויינת, ואם תרצו להתרווח באזור עמק המקדשים עצמו, אל תפספסו את מסעדת Il Re di Girgenti, שמתמחה במנות מקוריות ומודרניות (וטעימות תמיד).
אם, לעומת זאת, תרצו להתמקד באוכל רחוב סיציליאני קלאסי, לכו ל-Siculo, מקום מצויין שמתמחה בסנדוויץ' טחול המסורתי של האי, ובשאר מעדנים סיצילאניים. ואם אתם מחפשים מקומות בילוי לשעות הערב, נסו את Il Mojo או את Bar Athenea 90.
אני מקווה שהצלחתי להצית בכם סקרנות, ולגרום לכם לרצות לבקר באי היפהפה שלנו בעל אלף הפנים והצבעים. עמק המקדשים של אגריג'נטו הוא באמת מקום מרתק, בעיקר עבור חובבי היסטוריה וארכיאולוגיה. זו פינה מקסימה של האי, שלא כדאי לפספס.
להתראות בקרוב בסיציליה!
