אין כמו פלרמו (פאלרמו): אוצרות אומנותיים ואדריכליים מפורסמים, ארנצ'ינה פריכים ולוהטים, גלידה מדהימה, אנשים סוערים, ואווירה שמצליחה לבלבל לגמרי את כל התיירים. במאמר זה נצטרף למרטינה, פאלרמיטנית מבטן ומלידה, לסיור ברחבי העיר. ונחגוג ביחד עם המקומיים את החג הכי חשוב בפלרמו: חגה של הקדושה רוזליה
צ'או, שמי מרטינה! בחורה פאלרמיטנית (ילידת פלרמו) שאוהבת את העיר שלה, ולפעמים גם שונאת אותה... בכל פעם שיש לי קצת זמן פנוי, אני מנצלת את ההזדמנות ויוצאת לטייל ברחבי המרכז ההיסטורי של העיר המרהיבה והמשוגעת הזאת, שכובשת ומפתה את כל מי שמגיע אליה, ומצליחה לבלבל את כל המבקרים.
אני רוצה לקחת אתכם לביקור מיוחד בפלרמו – גם בחלקים המוכרים וגם בחלקים שרק המקומיים יודעים עליהם. אבל לפני שנצא לדרך, עצה ידידותית: בפלרמו כדאי להתלבש בשכבות, משום שהטמפרטורה כאן יכולה להשתנות ברגע, ולצנוח מ-25 מעלות ל-10 מעלות. ועצה נוספת: בואו רעבים! האוכל בפלרמו הוא אחת האטרקציות הפופולריות בעיר...
התחנה הראשונה שבה כדאי לכם לבקר בעיר היא פיאצה אינדיפנדנצה (Piazza Indipendenza). כאן נמצא אחד האתרים החשובים והמופלאים ביותר בפלרמו – פאלאצו דיי נורמני (Palazzo dei Normani), הידוע גם בתור פאלאצו ראלה (Palazzo Reale). הפאלאצו דיי נורמני נולד כמשכנם של מלכי סיציליה בתקופה הנורמנית, ובתוכו אינספור חדרים מקושטים בפאר רב, כנסיות, והיהלום שבכתר – הקפלה פלטינה (Cappella Palatina), בזיליקה קטנה בסגנון סיצילאני-נורמני שקירותיה מכוסים לחלוטין בפסיפסים ביזנטיים מוזהבים שמכשפים את המבקרים.
רוב הפסיפסים עוסקים בנושא "ישו פנטוקראטור" (כלומר ישו שליט העולם כל היכול), ואילו תקרת העץ היא מלאכת מחשבת של לוחות עץ מעוטרים בציורים נדירים ויקרי ערך. סוד קטן: מתחת לקפלה מסתתרת כנסייה קטנה נוספת (אבל הכניסה אליה אסורה רוב הזמן). הפאלאצו דיי נורמני נכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו, וכיום משמש המבנה כמקום מושבה של האסיפה המחוזית ובית המחוקקים של סיציליה.
בתום הביקור, נכנס לתוך ליבה הפועם של פלרמו דרך אחד משערי הכניסה המרכזיים של העיר מאז המאה ה-15: פורטה נואובה (Porta Nuova). השער המונומנטלי הזה יוביל אותנו לעבר הרחוב העתיק ביותר בעיר, הקסארו (Cassaro), שלאחר איחוד איטליה שינה את שמו ונקרא כיום על שם המלך ויטוריו אמנואלה (Corso Vittorio Emanuele).
כאן מתחיל כור ההיתוך הפאלרמיטאני האמיתי, ואופיה של העיר נחשף בפני המבקרים:
תוכלו לראות אנשי עסקים יושבים באחד מבתי הקפה האופנתיים מול קתדרלת סנטה ורג'ינה מריה אסונטה (Santa Vergine Maria Assunta) ומדסקסים עסקים בעודם לוגמים כוס אספרסו; תיירים מכל רחבי העולם שנמשכים ליופי המשוגע של פלרמו; ופאלרמיטנים שלא מדברים מילה באיטלקית, מבינים רק את הדיאלקט המקומי, נשענים על הקירות ואוכלים בהנאה מאכלים מטוגנים כבר בשמונה בבוקר. איכשהו, תיירים נוטים תמיד לפנות דווקא אל הפאלרמיטנים האלה ולבקש הוראות הגעה לשלל האתרים בעיר. ולמרות שלא אלה ולא אלה מדברים איטלקית, איכשהו כולם מצליחים להבין אחד את השני...
הגענו כעת לקתדרלה – אחד האתרים האהובים בעיר, מסוג המקומות שכולם נכנסים אליהם כדי להתפעל, לצלם, ולהעלות סטורי לאינסטגרם... הקתדרלה נבנתה במאה ה-12 והיא מעוצבת בסגנון ערבי-ביזנטי-נורמני. ערבי – משום שבזמן הכיבוש הערבי של סיציליה, הכנסיה הוסבה למסגד. נורמני – בגלל שלאחר שרוג'רו הראשון כבש את סיציליה, הוא הפך את המסגד בחזרה לכנסייה, ושיפץ אותה בסגנון נורמני. ההשפעות הנאו-קלאסיות נובעות מכך שבמאה ה-18 עבר המבנה שיפוץ מקיף נוסף.
מעניין לדעת שמבנים רבים בעיר מספרים דרך האדריכלות שלהם את ההיסטוריה של סיציליה כולה – האי שנכבש שוב ושוב, וספג לתוכו את ההשפעות התרבותיות של הכובשים השונים. לא פלא שהקתדרלה מככבת ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בעיר!
מומלץ לשלם כמה יורו ספורים והצטרף לסיור מודרך, שיעזור לכם להבין מה אתם רואים. לאחר הסיור המודרך מומלץ להתעכב ולבקר במרפסות הפנורמיות של הקדתרלה, שמהן אפשר להנות מנוף מרשים במיוחד – כל העיר פלרמו נפרשת מתחת לרגליכם, גם החלקים היפים, וגם החלקים הפחות יפים של העיר.
מכאן נמשיך לאורך קורסו ויטוריו אמנואלה, נציץ לתוך החנויות הרבות שישמחו את חובבי השופינג והמזכרות, ונעצור להתרעננות קטנה בקפדוניה (Cappadonia) – אחת מחנויות הגלידה והגרניטה הטובות באזור. חובה להזמין כאן בריוש (לחמניה מתוקה) ממולא בגלידה!
טיפ – מי מכין את הגלידה הכי טובה בפלרמו?
בפלרמו, כדאי לדעת, פועלות כמה מהגלידריות הטובות ביותר בסיציליה, ואני ממליצה לכם מאד לטעום כמה שיותר גלידות וגרניטות בכמה שיותר מקומות! נסו לדוגמה את הבריוש עם גלידה בגלידריית סיניור די קרבוניאנו (Il Signor di Carbognano). לגלידריה הזאת יש מספר סניפים ברחבי העיר, והגלידה מעולה בכולם. גם באזור התחנה המרכזית יש גלידריה מעולה בשם דה צ'יצ'ו (da Ciccio).
לאורך קורסו ויטוריו אמנואלה יש מספר נוסף של כנסיות יפהפיות. תיירים רבים מדלגים עליהן, ומתמקדים במקומות המפורסמים ביותר בעיר, אבל אם יש לכם זמן אני ממליצה בחום להיכנס פנימה ולגלות כמה מהאוצרות הפחות מוכרים בעיר. מומלץ במיוחד להיכנס לכנסיית אורטוריו דל סנטיסימו רוזריו אין סנטה צ'יטה (Oratorio del SS. Rosario in Santa Cita), הנמצאת בוויה ואלוורדה 3 (Via Valverde), וידועה בזכות הפסלים המדהימים שפיסל ג'אקומו סרפואה (Giacomo Serpotta). עוד כנסייה שלדעתי אסור להחמיץ היא כנסיית סנטיסימו סלבטורה (La Chiesa di Santissimo Salvatore), הידועה בזכות צורתה הייחודית – היא נראית כמו תאטרון קטן, ומעוטרת כולה בשיש צבעוני ופרסקאות יפים.
כעת הגעתם לאחת הנקודות הכי חשובות במרכז ההיסטורי של פלרמו – אי קוואטרו קאנטי (I Quattro Canti). שמה הרשמי של הכיכר הזאת הוא פיאצה וילנה (Piazza Villena), אבל כמעט אף אחד לא קורא לה כך.
בנקודה זו מתחברים ארבעת הרובעים של העיר, וארבעה פסלים המוקדשים לארבע הקדושות המגנות של פלרמו (נינפה, אגתה, אוליבה וכריסטינה) מעטרים אותה. בנוסף, ניצבים כאן גם פסלים של כמה מהמלכים החשובים בהיסטוריה של פלרמו – המלך שארל החמישי, פיליפ השני, פיליפ השלישי, ופיליפ הרביעי. בלב הכיכר הבארוקית והמרשימה נמצאת מזרקה המעוטרת בפסלים אלגוריים המסמלים את ארבע העונות.
בשלב זה תוכלו לבחור: אפשרות אחרת היא ללכת לכיוון פונטנה פרטוריה (Fontana Pretoria), המכונה גם "פיאצת הבושה" (פיאצה דלה ורגונייה – Piazza della Vergogna) בשל כל הפסלים הערומים המוצבים בה. כאן נמצאות שתי כנסיות יפות במיוחד: כנסיית סן קטלדו (Chiesa di San Cataldo) שנבנתה בסגנון ביזנטי-ערבי-נורמני ומפורסמת בזכות הכיפה האדומה שלה, וכנסיית סנטה מריה דל'אמיראליו (Santa Maria dell’Ammirgalio).
אפשרות שנייה היא להמשיך ישר לאורך ויה מאקדה (via Maqueda), ולהתחיל לאכול...
המלצה לוהטת – הארנצ'ינה הכי טובים בפלרמו!
ויה מאקדה הוא הרחוב שבו תמצאו כמה מחנויות הארנצי'נה (Arancine) הטובות בעיר. המקומות האהובים עליי באופן אישי נקראים קה פאלה (ke palle), ספריגולה פלרמו (sfrigola Palermo) ופלרמו סטור קפה (Palermo Store Cafè).
ולפני שנמשיך, תיקון קטן: אני יודעת שכולכם חושבים שלכדורי האורז הממולאים מסיציליה קוראים "ארנצ'יני", אבל זו טעות! השם הנכון הוא ארנצ'ינה (arancine), ואפילו האקדמיה האיטלקית ללשון הכריזה שכך יש לקרוא למאכל. בכמה חלקים של סיציליה אמנם מתעקשים לקרוא לארנצ'ינה "ארנצ'יני", אבל הם לא מבינים שום דבר... ואם תבקשו מהמוכר בפלרמו ארנ'ציני (arancini) במקום ארנצינה (arancine), יצחקו לכם בפרצוף (ואולי אפילו יכעסו).
בכל מקרה – ברחוב הזה תוכלו למצוא ארנצ'ינה אבורו (abburro) – כלומר ללא מילוי, בטעם חמאה, ארנצי'נה אקארנה (accarne) – כלומר במילוי בשר, ארנצ'ינה במילוי חצילים, אפונה, ועוד... בנוסף תוכלו למצוא עוד מיליון סוגים של מאכלים מטוגנים, וסנדוויצ'ים מתפקעים מרוב מילוי וטעם. הפופולריים ביותר הם פאניני אה פאנלה אה קאצילי (Panini a panelle e cazzilli) – סנדוויצים מבצק רך במילוי חביתת חומוס נימוחה וקרוקטים מתפוחי אדמה, ופאניני קון לה מילצה (Panini con la milza, הנקראים בדיאלקט פאניני קה מאוזה Panini ca meusa), כלומר סנדוויצ'ים ממולאים בטחול. רגע, אל תעשו פרצוף! זהו אחד המאכלים המזוהים ביותר עם העיר. כן, פה בפארלמו אנשים מאד אוהבים לאכול חלקי פנים...
לקינוח (אם ישאר לכם מקום) תוכלו כמובן להזמין קנולו ממולא בריקוטה טרייה. בפלארמו מכינים את הקנולי הטובים ביותר!
המתכון שלנו לפאנלה:
לאחר שאכלתם ושבעתם, המשיכו ללכת לכיוון תאטרו מאסימו ויטוריו אמנואלה (teatro Massimo Vittorio Emanuele). זהו תאטרון האופרה הגדול ביותר באיטליה, והשלישי בגודלו באירופה. אם יש לכם זמן, אני ממליצה לכם להיכנס פנימה ולהצטרף לסיור המודרך ולגלות את כל הסיפורים והאגדות שנקשרו בתאטרון הזה. המבנה עצמו מרשים מאד, ובמיוחד התקרה הניידת המעוטרת בפרסקאות (בחודשי הקיץ נהגו להסיט את התקרה, ולתת לאוויר הקריר להיכנס לתאטרון ולאוורר את החלל).
התחנה הבאה במסלול שלנו היא פיאצה רוג'רו סטימו (Piazza Ruggero Settimo). כדי להגיע לכאן נלך לאורך ויה רוג'רו סטימו (via Ruggero Settimo), יעד מושלם לעשות בו קצת שופינג. הפיאצה עצמה ידועה בזכות התאטרון שבה (תאטרו פוליתאמה גריבלדי – Teatro Politeama Garibaldi) ומשום שהיא מקום מפגש פופולרי עבור הצעירים שמגיעים הנה עם הסקייטבורדים שלהם או משחקים כדורגל. לו הייתי אתם הייתי מתיישבת קצת לנוח בשלב זה, על אחד מספסלי השיש הלבנים מול התאטרון.
לאחר שהתאוששתם, נמשיך ללכת לאורך ויה ליברטה (Via Libertà), רחוב הידוע בזכות הבוטיקים היוקרתיים שבו. בסוף הרחוב ממתין לכם פארק פיירסאנטי מאטארלה (Parco Piersanti Mattarella), שעד לפני כמה שנים נודע בכינוי "ג'ארדינו אינגלזה" (Giardino Inglese) כלומר הגן האנגלי, בגלל העיצוב האנגלי הטיפוסי שלו. לכאן מגיעות מידי סוף שבוע משפחות רבות, והילדים נהנים להתרוצץ בין הצמחים העתקים, לעלות על מתקני המשחקים, ולאכול גלידה כמובן.
אם עדיין לא אכלתם, או שאכלתם אבל שוב מקרקרת לכם הבטן, תוכלו למצוא באזור זה כמה מסעדות מומלצות. מקום שאני אוהבת במיוחד ומתמחה באוכל מקומי בסגנון מודרני הוא לוקאלה פלרמו (Locale Palermo). זהו ביסטרו מקסים, במרחק קצר מתאטרון פוליתאמה, וחובה להזמין פה מקום מראש!
אם אתם מחפשים מקום מסורתי יותר, נסו את אוסטריה באלארו (Osteria Ballarò), לא רחוק מקווארטו קאנטי. האוכל פה נהדר! מומלץ מאד להזמין מקום מראש. עוד מקום מומלץ מאד הוא לה קורטה דיי מנג'וני (La Corte dei Magioni), התפריט פה פאלרמיטני מסורתי, והמנות עצומות בגודלן. כדאי לבוא עם תיאבון רציני!
חיי הלילה של פלרמו - לאן אפשר לצאת בערב בפלרמו?
האזורים הפופולריים ביותר הם פיאצה סנט'אנה (Piazza Sant’Anna) ופיאצה סן מאג'ונה (Piazza San Maggione). פיאצה סנט'אנה מלאה במקומות בילוי, אבל לרוב כולם מעדיפים לשבת בחוץ, בפיאצה עצמה, לשתות, לקשקש וגם לרקוד (לעיתים קרובות עובר שם איש על אופנוע עם מערכת הגברה, שם מוזיקה ומרקיד את כולם).
אם אתם מחפשים אזור קצת יותר אלגנטי, עם ברים שמגישים קוקטיילים ואת מיטב היינות, נסו את הרחובות הקטנים שמסביב לתאטרון מאסימו (Teatro Massimo), או את ויה דיי קיאווטיירי (Via dei Chiavettieri) – רחוב מלא במקומות בילוי פופולריים.
מתי כדאי לבקר בפלרמו? החגיגה הסוערת של סנטה רוזליה
התקופה הטובה ביותר לבקר בעיר היא בחודש יולי, משום שזו העונה שבה פלרמו מציינת את חגה של הקדושה המגנה של העיר – סנטה רוזליה (Santa Rosalia).
מידי ה-14 ביולי מארגנת העיר חגיגה גדולה, הידועה בדיאלקט הפאלרמיטני בשם "או פיסטינו" (U FISTINU).
החגיגה הזאת מתקיימת ברצף מזה 397 שנה (ולמעשה רק מגפת הקורונה עצרה אותה).
כל משפחה בפארלמו נכנסת לאוטו בשעות אחר הצהריים המאוחרות (למרות שהאירוע מתחיל רק בתשע בערב), ומגיעה למרכז ההיסטורי, בניסיון לתפוס את המקומות הטובים ביותר, קרוב ללב האירועים, כדי לראות את התהלוכה הגדולה (שנקראית לה ספילטה דל קארו טריונפלאה – la sfilata del carro trionfale).
חלק בלתי נפרד מהמסורת הוא להתייצב באזור הנמל, לעמוד בתור, ולקנות סנדוויץ' עם טחול – או פאני קה מאוזה (U pani ca meusa) או את אחד מהסנדוויצ'ים המקומיים האחרים. המקום הכי פופולרי לקנות בו סנדוויצ'ים נקרא פאנה קה מאוזה (Pane Ca’ Meusa) והוא נמצא בפורטה קארבונה (Porta Carbone). הם מכינים שתי גרסאות מיוחדות של הכריך המיתולוגי הזה – סקייטו (schietto), עם שפריץ של לימון וקצת גבינה מגוררת מעל הטחול, או מאריטאטו (maritatu), לאמיצים בלבד, עם תוספת נדיבה של ריקוטה. חובה לאכול את הסנדוויץ' הזה בעמידה. לכל היותר תוכלו להישען על האוטו, לנגוס, להיאנח, וללכלך את הידיים בשומן (משום שאת הטחול מטגנים בשומן חזיר לפני שמכניסים אותו לכריך...).
מקום נוסף, קדוש ומקודש, נקרא ל'אנטיקה פוקצ'ריה סן פרנצ'סקו (L’Antica Focacceria San Francesco). חנות זו נולדה בשנת 1834, והיא ככל הנראה המפורסמת ביותר בעיר. רבים טוענים שכאן מכינים את כריך הטחול ואת כריך הפאנלה (חביתת חומוס) הטובים ביותר בפלרמו.
שבעים ומרוצים, תוכלו כעת לצפות בתהלוכה עם הקארו (carro) – העגלה שבונים מידי שנה, ועליה מורכב הפסל של הקדושה רוזליה, המכונה בפלרמו "A SANTUZZA". הכרכרה מקושטת בפרחים צבעוניים, ורוכבות עליה גם ילדות לבושות בלבן, ולראשן זר ורדים (סמל הקדושה). לצידן עומדים רקדנים שמלהיבים את הקהל ומשליכים על הצופים עלי כותרת של פרחים.
העגלה יוצאת לדרך מאזור פורטה נואובה (Porta Nuova), ומגיעה לשער שממול – פורטה פליצ'ה (Porta Felice). במהלך התהלוכה נערכים מופעים שונים המסמלים את הנס של סנטה רוזליה, שהצילה את האוכלוסיה המקומית בזמן מגפת הדבר שתקפה את העיר בתחילת המאה ה-17.
לפי האגדה, העגלה שעליה פסל הקדושה רוזליה חייב לחצות את שער פורטה נואובה עד חצות בדיוק, אחרת אסון יפול על תושבי פלרמו. ואכן, אם תשאלו את המקומיים הם יספרו לכם שבשנים שבהן הפסל איחר להגיע וחצה את השער אחרי חצות, פקדו את העיר רעידות אדמה הרסניות.
אבל לפני שהקדושה מגיעה לשער, רוב הקהל זז לכיוון הים, משום שבחצות מתחילים הזיקוקים, המשוגרים לאוויר לפי מקצב המוזיקה שמנגנת התזמורת. הזיקוקים מסמלים את האור – החיים שרוזליה הקדושה העניקה בחזרה לתושבי פלרמו.
במהלך החגיגה אי אפשר שלא לאכול באבאלוצ'י (babbaluci) – שבלולים מאודים המוגשים עם פטרוזיליה ושום, או סקאצ'ו (u scacciu) – פירות יבשים, ומולוני פריסקו (muluni friscu) – אבטיח קר (כל שמות המאכלים הם כמובן בדיאלקט פאלרמיטני!) בלי שלושת המאכלים האלה, זו לא החגיגה של סנטה רוזליה!
זו ללא ספק אחת החגיגות החשובות והיפות בפלרמו, וביום שלמחרת (ה-15 ביולי) יוצאת תהלוכה דתית מהקתדרלה של העיר ובה נושאים המאמינים את שרידיה של הקדושה. אבל למען האמת כיום מעטים הולכים לתהלוכה, ורוב תושבי העיר מנצלים את יום החופש כדי לצאת לכפר ולארגן חגיגה מסוג אחר – על האש!
אחד המאכלים הנפוצים ביותר שהמקומיים אוהבים לאכול ביום זה הוא סטיגיולה (stigghiola) – מעין נקניקייה שעדיף לא לשאול מה בדיוק היא מכילה, ולהסתפק בידיעה שהיא טעימה באופן שערורייתי.
לצד הבשר מגישים כמובן גם קאקואוצ'ולי (cacuoccioli) – ארטישוקים טריים צלויים על פחמים ומתובלים בשמן זית, שום, פטרוזיליה, מלח ופלפל.
נקודת התצפית הכי מרשימה על פלרמו
אם תרצו לראות את פלרמו והמפרץ כולו מנקודת תצפית מיוחדת, ואתם מוכנים להתאמץ כדי להגיע למקום, תוכלו לטפס במעלה ה"אקיאנטה" (acchianta). זהו מסלול הליכה במעלה הר פלגרינו (monte Pellegrino) באורך 4 ק"מ. למעשה, זהו לא סתם מסלול הליכה אלא מסלול המיועד לצליינים, וקהל המאמינים נוהג לערוך אותו פעם בשנה, בחודש ספטמבר. חלקם מטפסים למעלה יחפים, וחלקם מטפסים על הברכיים והידיים, כסמל לאמונה ולענווה. כמובן שתוכלו לעלות לכאן גם עם נעליים. כאשר תגיעו לכנסיה הקטנה שבראש ההר, תראו שהעייפות נעלמת באופן פלאי ממש, ובמקומה תמלא אתכם תחושת התפעלות והתרוממות. הנוף הנשקף מהנקודה הזאת הוא מרשים במיוחד, ושווה את המאמץ. לחילופין, ניתן להגיע למעלה גם עם רכב פרטי.
ואם אתם שואלים את עצמכם מדוע כתבתי בתחילת המאמר הזה שאני אוהבת את פלרמו אבל לפעמים גם שונאת אותה, אסביר מיד: למרות שפלרמו עשירה באוצרות אמנותיים ותרבותיים, דברים רבים לא עובדים בעיר, החל מהתחבורה הציבורית וכלה בשירותים היומיומיים. פלרמו היא עיר מופלאה, אבל לא פשוטה, ורבים מאיתנו בוחרים לעזוב אותה למען יעדים שבהם קל ונוח יותר לחיות. פלרמו שלי יכולה להציע הרבה יותר ממה שאי פעם נוכל לדמיין, אבל הניהול הלא נכון וחוסר האכפתיות של חלק מהתושבים עצמם פוגעים בעיר ומשאירים לעיתים חור בלב. וחבל... משום שפלרמו, בואו נודה על האמת, היא אחת ויחידה.
Comentarios