כמה מהיעדים הנחשבים והנחשקים ביותר בסרדיניה מתחבאים בחלקו הצפוני של האי: פורטו צ'רבו (עיר הנופש המועדפת על המיליארדרים), קאסטלסרדו המקסימה ואיי המדלנה שקשה לתאר את יופיים במילים. המסע שלנו לסרדיניה נמשך...
אלגרו (Alghero) – ברצלונה הקטנה
תחילתו של המסלול באלגרו, המוכרת גם בכינוי "ברצלונה הקטנה". בשל מיקומה האסטרטגי, נחשקה אלגרו בידי רבים: הג'נובזים הקימו כאן מגדלי שמירה מבוצרים כדי להגן על העיר והפיזאנים הסתערו עליה פעם אחר פעם, אבל מי שהשפיעו יותר מכל על אלגרו, וגם עיצבו את דמותה, היו הקטאלנים. עד היום, ליבה ונשמתה של אלגרו הם קטאלנים, וכזה הוא גם הדיאלקט העירוני.
נעים ומעניין לסייר באלגרו, ולהתרשם מהבתים הצבעוניים, הסימטאות הרומנטיות, וחנויות התכשיטים המוכרות פריטים מאלמוגים (אם אתם נמנים על חובבי הז'אנר, דעו שבעיר פועל גם מוזיאון המוקדש כולו לתחום – Il museo del corallo). כמובן שמומלץ לבקר גם בקתדרלה הראשית – Cattedrale dell’immacolata concezione. הביקור לא יהיה שלם מבלי שתטפסו על חומות העיר כדי להינות מהנוף, ותעצרו לאפריטיבו טעים על הטיילת מול הים, או בכיכר הראשית של אלגרו – פיאצה צ'יוויקה (piazza civica).
טיפ: במרחק קצר מהעיר מתחבאת אטרקציה נוספת – מערות נטיפים בשם מערות נפטון (grotte di Nettuno). לרוב מקובל להגיע לכאן באמצעות סירה (סיורים מאורגנים יוצאים מנמל אלגרו) אבל אם אתם בכושר נהדר ומלאים במוטיבציה תוכלו גם לרדת לכאן רגלית, במורד גרם המדרגות החצוב בסלע (654 מדרגות "בלבד". קטן עליכם!).
סאסארי (Sassari)
התחנה השנייה במסלול היא גם העיר השנייה בגודלה בסרדיניה (אחרי קליארי). סאסארי נולדה מתוך הכרח, והוקמה בימי הביניים כתוצאה ממתקפות שודדי הים על פורטו טורס הסמוכה (ראו בהמשך). כך, החליטו התושבים למצוא מחסה בנקודה מרוחקת מהחוף, ובחרו רמה גבוהה ומוגנת כמיקום לעירם החדשה.
אף שסאסארי עצמה היא עיר "צעירה" במונחים איטלקיים, בת כמה מאות שנים בלבד, חפירות אריכאולוגיות גילו כי האזור יושב כבר בתקופה הפרה-נוראגית. למעשה, בכל רחבי השטח ניתן למצוא "בתי פיות" (הכינוי המקומי לקברים העתיקים שנחפרו בסלע) והאתר הארכיאולוגי החשוב ביותר מאותם ימים עתיקים הוא מונטה ד'אקודי (Monte d’Accodi), מהתקופה הפרה-נוראגית (!) שנחפר על ידי בני תרבות האוזיירי (Ozieri). לא פחות מ-150 נוראגי נבנו כאן בתקופה הנוראגית, ועשרות בורות מקודשים וקברים התגלו בזמן החפירות הארכיאולוגיות שנערכו לאורך השנים.
סאסארי עצמה אמנם איננה מתפארת במונומנטים חשובים, אבל מעניין לבקר בכנסיה המרכזית בעיר – קתדרלת סן ניקולה (Cattedrale di San Nicola), ולעצור לארוחה טובה. אם תרצו לטעום את המטבח המקומי, נסו את מסעדת Il Cenacolo המצויינת.
האתרים המעניינים ביותר באזור נמצאים דווקא קצת מחוץ לעיר: כנסיית סנטיסימה טריניטה -- Santissima Trinità di Saccargia, הכנסייה החשובה והידועה ביותר בכל סרדיניה נמצאת במרחק קצר מסאסארי, על ראש גבעה המשקיפה על רמת סקארג'ה (Saccargia).
רצינית, מרשימה, ומסתורית למראה, זו פנינה רומנסקית שחובבי אומנות לא ירצו לפספס. אם עיצובה של הכנסיה מזכיר לכם את הכנסיות בטוסקנה – אתם צודקים, והדימיון איננו מקרי. היו אלה הפיזאנים שבנו את הסנטיסימה טריניטה (בין המאות ה-11 וה-12, התקופה שבה שלטו באזור), והלוקזים (אנשי לוקה Lucca) שהשלימו את המלאכה במאה ה-13.
קצת קשה לדמיין זאת כיום, אבל לפני כ-1000 שנה פעל כאן קומפלקס עצום בגודלו שהיה שייך לנזירים הקמלדולזים, והכנסייה היתה רק חלק אחד מהמתחם. הפרסקאות הצבעוניים מימי הביניים המעטרים את החלל הפנימי השתמרו בצורה כמעט מושלמת, ונדמה שהם לבדם מצדיקים את הביקור במקום.
אתר מרתק נוסף הוא הנוראגה סנטו אנטינה (Nuraghe Santu Antine a Torralba). האתר ממוקם במרחק כ-40 דקות דרומית לסאסארי, ובו תוכלו להתרשם ממבני אבן המתוארכים לשנת 1800 לפנה"ס, ובעיקר מ"בית המלך" (Sa domu de Su Re) וממגדל השמירה המתנשא לגובה 24 מטרים. לצד הממצאים מהתקופה הנוראגית, ניתן לראות גם ממצאים רומיים. (לפרטים נוספים על מבני האבן ועל התרבות הנוראגית המסתורית, קראו את הכתבה השנייה בסדרה).
אחד הרגעים המוצלחים ביותר לביקור בסאסארי הוא בזמן הקוואלקטה סרדה (La Cavalcata Sarda), הנערכת מידי שנה ביום ראשון שלפני באחד במאי. במהלך הארוע צועדים ורוכבים תושבי העיר במרכז סאסארי בעודם לבושים בבגדים רקומים ועונדים תכשיטים מפוארים. לצד הסוסים ניתן למצוא גם טראקאס (traccas) – כרכרות סרדיות מסורתיות.
כדאי ומומלץ לשלב את הביקור בעיר עצמה עם יום על החוף, כמובן. החופים הידועים ביותר בסאסארי הם Porto Ferro וחוף Argentiera. בנוסף, במרחק קצר מהעיר נמצא גם חוף La Pelosa, שהוכתר לא פעם ולא פעמיים כאחד היפים באי כולו!
פורטו טורס (Porto Tores)
פורטו טורס העתיקה ממוקמת במפרץ אסינארה, ובתקופה הרומית נודעה כאחד המרכזים החשובים באיטליה (אז היא נקראה פורטה יוליה, על שם יוליוס קיסר). בימי הביניים שימשה כבירת ממלכת טורס (אחת מארבע הממלכות, או ליתר דיוק – ג'ודיקאטי, או "שופטויות" באי). כיום זוהי עיר נמל ותעשייה מרכזית (אם כי מאז שנת 2007 המרכזים התעשייתיים הולכים ומצטמצמים לטובת התיירות). בתקופת מלחמת העולם הראשונה פעל בעיר מרכז כליאה צבאי ידוע לשמצה (התנאים במקום היו קשים, ומתוך כ-23,000 שבויי מלחמה למעלה מ-8,000 איש נפטרו ממחלות שונות).
במהלך הביקור במרכז ההיסטורי של העיר מומלץ לבקר בקתדרלה המרכזית – בזיליקה די סן גאבינו (Basilica di San Gavino) – שנבנתה במאה ה-11 בסגנון רומנסקי ונחשבת לגדולה ביותר בסרדיניה, ובאתר הארכיאולוגי Domus de Janas, האתר העתיק ביותר בסרדיניה, המתוארך לאלף הרביעי לפני הספירה (!)
סטינטינו (Stintino), האי אזינארה (Isola Asinara) ובאדזי (Badesi)
סטינטינו (Stintino) היא עיירה מקסימה, ומומלץ בהחלט לעצור בה לביקור. היא החלה את דרכה ככפר דייגים זערורי וצבעוני, והתפתחה לא מעט בזכות תעשיית התיירות (אך עדיין משמרת את קסמה המקורי). רבים מתושביה המקוריים של סטינטינו הגיעו מהאי אזינארה (ראו בהמשך), ופונו משם על ידי ממשלת איטליה לאחר שהוחלט להפוך את האי למושבת עונשין. גם היום אחד ממקורות ההכנסה החשובים באזור הוא דיג, ואפשר עדיין לראות את הטונארה (tonnare) העתיקות, ששימשו לדיג טונה (tonno, באיטלקית).
יותר מכל דבר אחר, סטינטינו מפורסמת בזכות החופים המרהיבים שלה, ואחד הידועים והאהובים שבהם הוא החוף המכונה Spiaggia de la Pelosa. זהו אחד החופים המפורסמים בסרדיניה, ואם אתם מגיעים לאזור חובה לעצור כאן לביקור.
האי אזינארה הוא מקום מרתק: פעם כלא ידוע לשמצה, מעין אלקטרז איטלקי, ואילו היום – שמורת טבע יפהפיה. זוהי פינה פרועה ונשכחת, הנמצאת במרחק קצר (בסירה) מפורטו טורס, ואפשר בקלות להעביר כאן יומיים מהנים מאד. אחד החופים הידועים באזור הוא Calla Rossa.
כמובן שאי אפשר לעזוב את האזור מבלי שתבקרו בחופים במופלאים של באדזי (Badesi). האזור כולו זכה לכינוי "הקליפורניה של סרדיניה", בין היתר בזכות רוחות המיסטרל שנושבות פה והופכות את רצועת החוף ליעד אהוב במיוחד על חובבי גלישה.
מבאדזי ניתן להשקיף על מפרץ אזינארה, וליהנות מהמים הצלולים להדהים. החוף המרכזי כאן הוא Li Junchi, אבל ישנם כמובן חופים רבים נוספים שתוכלו לגלות... אחד הבילויים המומלצים הוא לצאת לשיט בסירה לאורך המפרץ, או מסביב לאי. אם אתם הרפתקנים ומחפשים פעילות קצת יותר אקטיבית, תוכלו לשכור קאנו ולשוט בעצמכם לאורך נהר Coghinas. לקראת השקיעה, מומלץ לנסוע לכפר הסמוך, שנקרא איזולה רוסה (Isola Rossa), בשל האדמה האדומה שעליה נבנה. כשהשמש שוקעת הצבעים כאן מתחדדים אף יותר, והמראה מיוחד מאד.
טיפ: בחודשי הקיץ נערך כאן הקרנבל הקיצי המפורסם של באדזי – Carnevale estivo di Badesi, אירוע שמושך קהל רב. כמובן שהאזור מציע גם מאכלים טעימים ויינות טובים – אל תעזבו מבלי שתנסו את יין הוורמנטינו די גאלורה המפורסם. אחד החופים ביפים ביותר באזור זה הוא חוף Poltu Biancu.
קסטלסרדו (Castelsardo)
התחנה הבאה במסלול היא קסטלסרדו, אחת העיירות היפות ביותר בסרדיניה. אף שהאזור היה מיושב כבר מהתקופה הפרה-נוראגית, העיירה עצמה הוקמה רק במאה ה-12 על ידי משפחת דוריה מג'נובה ששלטה באזור ובנתה את המבצר המרכזי (שנקרא באותם הימים קסטל ג'נובזה – Castel Genovese).
רומנטית ומסתורית אך בו זמנית גם מסורתית וקסומה, קסטלסרדו מאפשרת הצצה לסרדיניה של פעם. המסורות העתיקות של האי השתמרו כאן היטב, וגם ביקור קצר בלב המרכז ההיסטורי יקח אתכם למסע אחורה בזמן.
אחת התקופות המעניינות ביותר לבקר בקסטלסרדו היא בזמן חג הפסחא, והאירועים שנערכים בעיר לרגל השבוע הקדוש נחשבים לכמה מהדרמטיים ביותר באיטליה. בנוסף, בחודשי הקיץ מקיימים התושבים פסטיבל ססגוני במיוחד – Rio de Frijaneiro.
בזמן הביקור בקסטלסרדו מומלץ לעצור גם בקתדרלה (Cattedrale di sant’Antonio Abate), הבנויה בסגנון גותי-קטאלני (הקתדרלה נבנתה בידי הספרדים במאה ה-16). מעבר ליופיו של המבנה עצמו, מיקומה של הקתדרלה מצדיק ביקור בזכות הנוף הנשקף ממנה. אם אינכם מתעצלים לטפס במעלה הגבעה, מומלץ לבקר גם במצודה שבנו הג'נובזים (כיום פועל בתוך החלל מוזיאון).
בתום הביקור אפשר לשבת לארוחת צהריים או ערב המבוססת על דגים טריים ופסטה בעבודת יד ב-Antica Pensione Pinna ולהשקיף על המפרץ בזמן שאתם נהנים מהאוכל שלכם. מקום מומלץ נוסף, המתמחה בדגים ופירות ים באיכות גבוהה, הוא מסעדת L’imperfetto. וכמובן שאי אפשר לסיים את הפרק על קסטלסרדו מבלי להתייחס לחופים היפהפיים באזור. האפשרויות הן רבות, אבל אם יש לכם זמן לבקר בחוף אחד בלבד, אל תפספסו את Li Cossi (במרחק כשעה מקסטלסרדו, לכיוון סנטה תרזה).
סנטה תרזה גאלורה (Santa Teresa Gallura)
העיירה הצפונית ביותר בסרדיניה היא יהלום קטן ואלגנטי ומצדיקה בהחלט ביקור. סנטה תרזה נוסדה בשנת 1808 על ידי המלך ויטוריו אמנואלה הראשון לבית סבויה, ונקראה על שם אישתו, מריה תרזה מאוסטריה. כיאה לעיירה שנוסדה על ידי מלך איטליה בכבודו ובעצמו, סנטה תרזה מתגאה בבתים אלגנטיים ורומנטיים למראה, נמל שוקק חיים, ושפע של מסעדות, חנויות ומקומות בילוי. לצד החופים היפים (כמו חוף Rena Bianca המרהיב), תוכלו גם לעשות שנורקלינג, לצאת למסלולי הליכה מעניינים ב"עמק הירח" (vale della luna), שנקרא כך בשל תצורות הסלעים המרהיבות שממלאות אותו, ולבקר גם במגדלור המפורסם של העיר (הגדול ביותר בסרדיניה) שנבנה על ידי האראגונזים במאה ה-16.
בחודשי הקיץ נערכים כאן שפע של אירועים, ואחד הבולטים שבהם הוא פסטיבל הג'ז הידוע Musica sulle Bocche. בסמוך לסנטה תרזה מתפרש מקטע חוף מפורסם (ותיירותי מאד) המכונה "Costa Paradiso". הנופים והחופים כאן נפלאים, אבל גם עמוסים. כמה מהפופולריים ביותר הם Le Sorgenti, ו- Li Tamerici.
ארכיפלג איי המדלנה (La Maddalena)
נתחיל מהסוף – זהו אחד המקומות היפים ביותר באיטליה, נקודה. ואף שקשה מאד לבחור את החוף היפה ביותר בסרדיניה, אין ספק שמדובר במתחרה רציני מאד.
איי המדלנה מציעים פיסה קטנה של גן עדן בקצה הצפוני ביותר של סרדיניה – טבע בתולי, חופים נפלאים, צמחייה ים תיכונית שצובעת את הנוף בגונים רכים של ירוק ואת האוויר בניחוחות מתוקים, ואווירה של חופש מוחלט.
הארכיפלג מורכב מכ-60 איים קטנים, ומוגדר כשמורת טבע. שבעת האיים המרכזיים פה הם: לה מדלנה (La Maddalenna) – האי הגדול והמיושב ביותר, קפררה (Caprera), סנטו סטפנו (Santo Stefano), סנטה מריה (Santa Maria), ספארג'י (Spargi), בודלי (Budelli) וראצולי (Razzoli).
כיף לסייר בין הסמטאות הצרות והרומנטיות של לה מדלנה, ולעצור לכוס יין איכותי בנמל קלה גאווטה (Porto di Cala Gavetta). אם יש לכם זמן, תוכלו לשלב את הביקור כאן עם גיחה לאי קפררה, יעד שמתאים במיוחד לחובבי מסלולי הליכה. כאן, באי השלו הזה, העביר ג'וזפה גריבלדי (Giuseppe Garibaldi) את העשורים האחרונים לחייו, והווילה שלו נחשבת לאתר ההיסטורי הפופולרי ביותר בסרדיניה כולה.
כמובן שהאי הוא יעד מושלם לאוהבי שחייה: למעלה מ-40 קילומטרים של קו חוף פראי ויפהפה, מים צלולים להדהים ופינות נשכחות של טבע מפעים. שניים מהחופים הידועים ביותר הם Punta Tegge ו-Cala Spalmatore, אבל כדאי ואף מומלץ להתרחק מעט ולחפש חופים נסתרים, נטולי מבקרים, שבהם תוכלו להרגיש שהאי כולו שייך רק לכם. אחד החופים המרהיבים ביותר באי קפררה הוא Cala Coticcio, וכשתבקרו כאן תרגישו שאתם נמצאים באיים המלדיביים ולא בסרדיניה. חוף נפלא נוסף הוא Capocchia du Purpu. חוף ידוע נוסף (כיום סגור למבקרים, מומלץ לבדוק האם נערכים סיורים במקום בזמן הגעתכם) מתחבא באי בודלי הוא החוף הוורוד (La spiaggia Rosa), שנקרא כך משום שהחול בו נדמה ורוד בשל הקונכיות המנקדות אותו.
חוף האיזמרגד – לה קוסטה זמרלדה (La Costa Smeralda)
ברוכים הבאים לאזור היוקרתי ביותר בסרדיניה, ופיסת הנדל"ן היקרה ביותר לא רק באי אלא בסרדיניה כולה (תג המחיר הממוצע למ"ר אחד עומד על כ-20,000 יורו). חוף האיזמרגד, או חוף הברקת, בעברית, מתפרש על פני כ-55 ק"מ בצפון מזרח סרדיניה ונחשב מזה שנים רבות ליעד המועדף על מיליונרים, כוכבי קולנוע כמו ג'ורג' קלוני וזמרות בינלאומיות כמו ביונסה, פוליטיקאים וטייקונים הזקוקים לשירותים כמו מנחתים פרטיים להליקופטרים שלהם, מגרשי גולף מטופחים ומועדוני לילה יוקרתיים. לסילביו ברלוסקוני יש כאן וילה "צנועה" בגודל 4500 מ"ר המתפרשת על פני לא פחות מ-126 חדרים ושווה כ-260 מיליון יורו. לאחרונה נמכרה וילה אחרת בעיירה למשקיע סיני. תג המחיר: 80 מיליון יורו.
האזור החל לשגשג ולמתג את עצמו מחדש בשנות ה-60 של המאה ה-20 כאשר הנסיך כארים אגא חאן, ביחד עם קבוצת משקיעים, התאהב באי והחליט לפתח את מתקני הנופש המקומיים.
העיירה המפורסמת ביותר במקום היא פורטו צ'רבו (Porto Cervo) והמקום כולו נראה כאילו נשלף מתוך מגזין אדריכלי. בין תחנות החובה במקום: כנסיית סטלה מריס (Stella Maris) היפה והמודרנית, חוף הנסיך (spiaggia del Principe) – הנקרא כך על שם כארים אגא חאן עצמו, חוף פברה (spiaggia del Pevere) המרשים, והבוטיקים הרבים המזכירים את החנויות היוקרתיות בקפרי.
מידי שנה, בין מאי לספטמבר, נערכת כאן תחרות שיט חשובה ומאות סירות מפרש מתחרות ביניהן.
שתי עיירות ידועות נוספות על חוף האזמרגד הן ארצקנה (Arzachena) וקאניג'ונה (Cannigione). קאניג'ונה הוא כפר דייגים מתוק, ונעים מאד לסייר לאורך הנמל, להשקיף על הים ועל האיים, ולהביט במים התכולים המערסלים את הסירות הלבנות העוגנות במזח. בדומה לרוב החופים באזור, גם האזור הזה מתאים מאד לשנורקלינג או סיורי שיט.
ארצקנה היא חלק בלתי נפרד מהקוסטה זמרלדה, אבל האווירה כאן רגועה מעט יותר בהשוואה לפורטו צ'רבו. רגועה, אבל לא כדאי להתבלבל – זהו יעד יוקרתי לכל דבר, ומספיק להציץ בבוטיקים המאכלסים את הסימטאות הציוריות כדי להבין מיהו קהל היעד של המקום. חובבי היסטוריה ירצו אולי לבקר גם בפארק הארכיאולוגי היפה ARZACHENA המורכב משמונה מתחמים, הבולט שביניהם הוא ה- NURAGHE LA PRISGIONA.
