אגם גארדה הוא יעד אהוב במיוחד על המטיילים הישראלים, וכמעט כולם כבר שמעו על גארדלנד, מלצ'זינה, סירמיונה, ופארקי השעשועים. אבל מה לגבי הפינות הנסתרות של האגם? אם תרצו להתחמק מההמונים ולגלות כמה אטרקציות חבויות, לנדיה קרישי יש כמה רעיונות עבורכם...
לאחר שתיארתי לכם את האטרקציות העיקריות בגדה המערבית של האגם, הגיע הזמן לגלות את אוצרות הגדה המזרחית של אגם גארדה: אזור קסום הנמשך מפסקיירה דל גארדה (Peschiera del Garda) ועד ריבה דל גארדה (Riva del Garda) ולאורכו כפרים צבעוניים ועיירות, שדות מנוקדים בעצי זית שענפיהם המפותלים מתחממים תחת קרני השמש, וחופים נעימים. לקראת החופשה הבאה שלכם באזור, הנה כמה סודות קטנים...
פסקיירה – העיר המבוצרת (ויעד מושלם לאפריטיבו!)
פסקיירה דל גארדה (Peschiera del Garda) היא העיירה המערבית ביותר באגם וגובלת בפרובינציות ברשה ומנטובה. כאן תוכלו לראות בתים עתיקים, ביצורים, גשרים ותעלות, וכמובן שגם את פארק השעשועים המפורסם ביותר באיטליה, הנמצא במרחק קצר מהעיירה: Gardaland. פורטה ורונה (Porta Verona) ופורטה ברשה (Porta Brescia) הן שתי נקודות הכניסה ההיסטוריות לעיר, והשביל שחולף מעל פורטה ורונה מוביל אל ביצורי סן מרקו (Bastioni di San Marco) – מבנה צבאי שעדיין עומד על כנו ושהנוף הנשקף ממנו הוא אחד היפים בעיר.
גשר וולטוני (Il Ponte dei Voltoni) שמעל תעלת מצו (Canale di Mezzo) הוא סמל העיר, וחמש קשתות הטרקוטה המעטרות אותו הן אחד המראות היפים ביותר בפסקיירה. באזור זה תמצאו גם את רוב המסעדות והמועדונים, המנצלים את הנוף הקסום ומשקיפים על התעלה. במילים אחרות – זהו המקום המושלם לעצור בו לאפריטיבו טעים או לארוחת ערב רומנטית.
בפיאצה סן מרקו, שני אובליסקים מהמאה ה-15 יקבלו את פניכם. בסמוך אליהם ניצבים מגדל השעון ובית העירייה (שבעבר שימש כמשכנם של האצילים ששלטו על העיר).
לאציזה – בין המבצר לטיילת הנהדרת
העיירה בת-המזל לאציזה מכונה על ידי הוורונזים "האי המאושר" (L’isola felice), בין היתר משום שזוהי העיירה שהכי קל להגיע אליה, וממנה מתחילים שלל מסלולים באזור האגם. עבור רבים זהו בסיס נוח לטיולי כוכב לא רק באזור גארדה, אלא גם ביעדים נוספים במחוזות לומברדיה וטרנטינו.
החופים החוליים והמאובזרים של לאציזה מעניקים לה יתרון בהשוואה לעיירות אחרות באזור, המציעות בעיקר חופים עם אבנים קטנות, והאקלים מתון לאורך רוב השנה, כך שקל ונעים לבלות בחוץ ולצאת למגוון הרפתקות.
שורשיה של לאציזה הם רומנסקיים, ובזכות האדריכלות העתיקה והמרכז ההיסטורי שנראה בדיוק כפי שנראה לפני מאות שנים זוהי גם אחת העיירות הרומנטיות ביותר באגם. בסופו של דבר, מה יכול להיות רומנטי יותר מאשר כפר שמור, שכדי להיכנס אליו יש לעבור דרך מבצר עתיק? המבצר של לאציזה נבנה בימי הביניים, ואף ששונה והורחב עם השנים הוא עדיין משמר את קסמו המסתורי והמקורי. כיום המבצר הוא בבעלות פרטית ולא ניתן לבקר בפנים, אך מסלול ההליכה שמסביב למבצר, על חומות העיירה, פתוח לקהל הרחב.
המבנה הידוע ביותר בלאציזה הוא בית המכס (Dogana Veneta). היום זהו יעד לאירועים וחתונות, אבל כאשר נבנה המתחם במאה ה-14 עד ידי קנגרנדה דלה סקאלה, שליט ורונה, הוא שימש כמחסן תוצרת ובית מכס, וסוחרים שעברו כאן נאלצו לשלם מס.
חובבי בריאות ופינוקים לא ירצו לוותר על הביקור במעיינות קולה (Terme di Colà) הסמוכים, המוכרים יותר בשם "Villa dei Cedri". הספא המפנק הזה מציע בריכות תרמליות, טיפולים מסוגים שונים, ושפע של שטחים ירוקים ומטופחים שמרגיעים את הנפש. המתחם פתוח מידי יום עד שעות הערב.
בריכות תרמליות טבעיות במעיינות קולה והמלון "Villa dei Cedri", פארק טבעי גדול עם עצים עתיקים - צילומים: Flickr
ברדולינו – בין עצי הזית לגפנים
העיירה ברדולינו (Bardolino) מפורסמת בזכות שמן הזית המעולה שמיוצר בה, וגם בזכות היין שנושא את שם העיירה – יין ברדולינו הטעים. משמעות השם "ברדולינו" היא "המקום הקטן של הלונגוברדים", ולדעתי מדובר על פנינה קטנה בת אלף צבעים. ממצאים ארכיאולוגיים שהתגלו בזמן החפירות שערכו החוקרים חשפו כי אזור ברדולינו יושב כבר בתקופת הברונזה, ובזכות כלי החרס וכלי העבודה שנמצאו כאן, הצליחו הארכיאולוגים להבין כיצד נראתה שגרת חייהם של אותם תושבים עתיקים. מעניין לדעת שאחד הממצאים היה כמות מכובדת של חרצני ענבים, המעידים על כך שתרבות היין באזור החלה כבר לפני אלפי שנים. היום היין המיוצר באזור זה נקרא Bardolino DOC, ומדובר על יין נעים מאד לשתייה, מאוזן ועשיר בניחוחות של דובדבנים ותותים.
הטיילת שעל שפת האגם מחברת בין ברדולינו ללאציזה, ומזמינה את המבקרים לצאת להליכה נעימה מול הנוף המקסים. אם אתם מחפשים מסלול מאתגר מעט יותר, דעו לכם שמאזור פיאצלה אלדו מורו (Piazzale Aldo Moro) יוצאים גם סיורי אופניים מודרכים הנמשכים כשלוש שעות. המסלול חולף בין הכרמים, וכולל גם טעימת יינות, כמובן! אם תחליטו להיכנס לאחד היקבים, דעו שרצוי מאד להזמין מקום מראש.
במרחק קצר ממרכז ברדולינו מתחבא יעד מעניין נוסף – מנזר סן ג'ורג'ו (Eremo di San Giorgio). המנזר ממוקם ליד העיירה רוקה (La Rocca), והנזירים, המשתייכים למנזר הקמלדולזי (Camaldolesi) מסבירי פנים להפליא. הנוף המרהיב הנשקף מהמנזר איננו הסיבה היחידה להגיע לכאן; סיבה מצויינת נוספת היא על מנת לרכוש את הריבות והדבש שהנזירים מכינים בעצמם, כמו גם את שמן הזית שהם מפיקים מעצי זית בני מאות שנים. לפני ההגעה מומלץ לבדוק את שעות הפתיחה לקהל.
הנוף המרהיב מהעיירה לה רוקה דל גארדה
העיירה גארדה
גם גארדה היא עיירה מקסימה שכדאי מאד לבקר בה. כיף להסתובב בין הרחובות צרים והצבעוניים המשובצים בברים וקונדיטוריות ידועות, כמו גם חנויות יוקרה וחנויות מזכרות. טיול רגלי על הטיילת שלאורך האגם הוא חובה, כמובן, אבל הפנינה האמיתית כאן נמצאת מחוץ למרכז העיירה, בפינה המכונה "פונטה סן ויג'יליו" (Punta San Vigilio), שיש מי שמכנה "הפורטופינו של אגם אגם גארדה".
תוכלו להגיע לפונטה סן ויג'יליו בהליכה – המסלול נמשך 3 קילומטרים בלבד, אבל קחו בחשבון שכדאי לנעול נעלי הליכה מתאימות משום שבשלב מסויים מסתיימת הדרך הסלולה ומתחיל שביל העשוי חול ואבנים.
בכניסה לפונטה סן ויג'יליו היפהפה הניח מישהו אבן שעליה נכתב "השאירו לעיר את העסקים והדאגות". ובמילים אחרות – מי שנכנס לפונטה סן וג'יליו מוזמן להשליך את הצרות, הדד ליינים וההתחייבויות, להתחבר לשלווה ולטבע, ופשוט ליהנות.
פונטה סן ויג'יליו מבט מהאוויר והמפרץ
בפונטה סן ויג'יליו, הנמצאת בבעלותם של הרוזנים לבית גואריינטי (Guarienti) פועל גם בית מלון יוקרתי, חוף פופולרי בשם מפרץ הסירנות (Baia delle Sirene – בתשלום, כדאי להזמין מקום מראש), פארק וכנסייה. מהנמל הקטן תוכלו להתפעל מהשקיעה, הצובעת את מי האגם בגוונים מרהיבים. אתר הנופש הזה נחשב ליוקרתי, וייתכן בהחלט שבזמן שתשוטטו כאן תפגשו אדם מפורסם או שניים. נסו לשמור על קור רוח...
חוף הרחצה המוסדר "מפרץ הסירנות" עמוס בחודשי הקיץ
טורי דל בנאקו – העיירה והמבצר
העיירה טורי דל בנאקו (Torri del Benaco) ידועה בראש ובראשונה בזכות המבצר המרשים שבלב העיר – טירת סקאליג'רו (Castello Scaligero). בניגוד למבצר של לאציזה המבר כאן פתוח למבקרים ותוכלו לטפס לראש מגדל השמירה כדי להתרשם מהנוף, ללכת לאורך החומות ולהיכנס למוזיאון הקטן שבתוך המתחם עצמו.
אם מתחשק לכם לתבל את הביקור פה עם הרפתקה קטנה, סעו לעיירה קררו (crero) הסמוכה. ליד הכנסייה הזעירה של קררו מתחיל גשר תלוי (ובאיטלקית – גשר טיבטי), וההליכה עליו היא חוויה מדהימה בהחלט! תוך כשעה תוכלו להגיע לנקודה המכונה Pai di Sopra – נקודת תצפית מרשימה, המשקיפה על האזור כולו. יתרון נוסף הוא שהגשר מרוחק מספיק מהאטרקציות המרכזיות של האגם, כך שתוכלו להתחמק מהאזורים העמוסים ומההמונים...
הגשר התלוי בעיירה קררו, מעגן הסירות בעיירה טורי דל בנאקו
ברנזונה וכפר הרפאים
ברנזונה (Brenzone) אולי קצת פחות מוכרת לרוב המטיילים, אבל לדעתי זהו יעד מעניין: מצד אחד זהו מקום שקט שלא ממש נוטה להתמקם בראש רשימת האטרקציות של האזור, אך מצד שני העיירה מציעה בכל זאת קסם בלתי מבוטל.
ברנזונה מחולקת לארבעה רבעים עתיקים: קסטלטו (Castelletto), מגונייאנו (Magugnano), פורטו (Porto) ואסנזה (Assenza) וכל אחד מארבעת הרבעים האלה מתאפיין בבתים צבעוניים ומקסימים, המאוכלסים ברובם על ידי תושבי העיירה הוותיקים, שחיו ונשמו כל חייהם את ההיסטוריה של העיירה.
לאחר שתסיירו בברנזונה עצמה, תוכלו לצאת לסיור קצת "אחר": מרובע קסטלטו מתחיל מסלול הליכה המוביל לכפר רפאים נטוש בשם קמפו (Campo). קמפו הוא כפר אבן מימי הביניים, שננטש במאה ה-19 ונראה כיום קצת כמו סט קולנועי. לאחרונה נעשו שלל מאמצים לשיקום המקום, וכעת אפשר למצוא בו כמה קיוסקים וחנויות (הפתוחים רק בעונה, ולרוב רק בסופי שבוע). בתקופת חג המולד הופך הכפר כולו לסצינת מולד אחת, ובין בתי האבן נבנית "אורווה" מוארת באורות זוהרים עם פסליהם של ישו, מריה וג'וזפה.
קמפו – כפר הרפאים, ציור קיר בכנסיה נטושה
ברנזונה היא גם יעד מועדף עבור חובבי ההליכה הנורדית, ומסביב לעיירה אפשר למצוא את ה-Nordic Walking Park: סדרה של מסלולים קצרים המחוברים זה לזה ויוצרים מסלול מעגלי באורך כ-20 ק"מ.
חסרי הפחד ישמחו לצאת למסלול מאתגר מעט יותר: ה-Balot tacà via הוא סלע גדול התלוי בין קירות מצוק, והמסלול המוביל אליו, החולף דרך ערוץ נחל נסתר, אמנם מאתגר אבל פופולרי בקרב המטיילים. השביל הרגלי מתחיל מהכפר סומווילה (Sommavilla).
וטיפ אחרון עבור חובבי הטבע: אל תעזבו את ברנזונה לפני שתבקרו בקאסונה (Cassone), על מנת לראות את הנהר הקצר ביותר בעולם – נהר אריל (Aril) שאורכו 175 מטר בלבד!
נהר אריל – הנהר הקצר בעולם רק 175 מטר
ריבה דל גארדה – קסם במחוז טרנטינו
המסע שלנו לאורך הגדה המזרחית של אגם גארדה יוביל אותנו צפונה עד לעיירה הצפונית ביותר באגם, במחוז טרנטינו אלטו אדיג'ה (Trentino Alto Adige). ריבה דל גארדה נהנית ממיקום מושלם במיוחד, בין האגם לדולומיטים המפוארים. העיירה עצמה קטנה מאד וניתן להשלים את הביקור בה תוך כמה שעות, אבל בזכות הקירבה לאגם טנו (Lago di Tenno) ולמפלי וארונה ( Varone), אפשר להעביר כאן גם יומיים שלמים.
אחד המבנים המרכזיים בריבה דל גארדה הוא כנסיית סנטה מריה אינוויולטה (Santa Maria Inviolata), שנבנתה במאה ה-17 בסגנון הבארוק, והביקור בה מרחיב את הלב: לא פחות מחמישה מזבחות, פרסקאות מרשימים, רצפות שיש מפוארות ותאי וידוי מעץ מגולף ירשימו ללא ספק את חובבי האומנות וההיסטוריה. המזבח המרכזי מעוטר בציורים מאת פאלמה הצעיר (Palma il Giovane) ומתארים את חייהם של סן קרלו בורומאו וסן ג'ירולמו.
מכאן המשיכו לעבר המרכז ההיסטורי, בו תוכלו למצוא את מגדל אפונלה (La torre Apponale) המתנשא לגובה 34 מטרים. ואם אתם בכושר טוב תוכלו גם לטפס את מגדל השמירה שעל ההר, ולהשקיף משם על כל האגם.
מסלול הליכה אחר, ופשוט יותר, יוביל אתכם אל רובע עתיק שנקרא Marocco, אבל בניגוד למה שאולי נדמה לכם, אין שום קשר למדינת מרוקו. הרובע נקרא כך משום שבדיאלקט המקומי, סלעי הענק שעליהם נבנו הבתים כונו "מארוקה" (marocche).
בליבה של ריבה דל גארדה נמצאת פיאצה טרה נובמברה (Piazza III Novembre), וזהו מרכז העצבים של העיירה (עד כמה שאפשר לכנות מקום כה רגוע "מרכז עצבים"...). כאן תוכלו למצוא שפע של מסעדות וחנויות, וההשפעות האוסטרו-הונגריות ניכרות הן בעיצוב המבנים והן בתפריט המוגש באזור.
בריבה דל גארדה תוכלו למצוא גם מצודה, הבנויה על אי מלאכותי. כיום משמשת המצודה כמקום מושבו של מוזיאון MAG – מתחם הכולל בתוכו גלריה לאמנות, מוזיאון ארכיאולוגי, ומוזיאון היסטורי. בתום הביקור במוזיאון תוכלו גם לטפס במעלה מגדל המצודה, וליהנות מתצפית יפה על העיר כולה.
אפשרות נוספת היא לשכור אופניים באחת מחנויות הספורט שבמרכז ההיסטורי, ולצאת לטיול אופניים לאורך גביש פונאלה (strada del Ponale), המובילה אל מפלי פונאלה היפים (Cascate del Ponale) שבעמק לדרו (Ledro). המסלול קל ופשוט, מתאים גם לילדים, וניתן להשלים אותו תוך כארבע שעות.
בריבה דל גארדה יש הרבה אפשרויות רבות לעשות סוגי ספורט שונים, ספורט ימי המבוסס רוח המנצל את הרוחות שנושבות בעיירה ומושך תיירים במיוחד למטרה זו, או סוגים אחרים, למשל: גלישת רוח SUP, סירות מפרש, טיולי אופני הרים, קניונינג בנהרות, חתירה בקאנו ועוד...
ומה אוכלים? המטבח המסורתי של אגם גארדה
באופן לא מפתיע במיוחד, המנות הידועות ביותר באגם מבוססות על דגים, ועל שמן הזית המעולה המיוצר באזור. אחת המנות הקלאסיות ביותר היא ביגולי עם סרדינים (Bigoli con le sarde) – פסטה העשויה קמח וחלמוני ביצה, המוגשת עם רוטב המבוסס על סרדינים טריים, שמן, שום ופטרוזיליה. כמובן שכדאי לכם לנסות את הדגים מהאגם: זאב נהרות צפוני (לוצ'ו Luccio, באיטלקית) וטינקה (Tinca, סוג של קרפיון). הדגים מוגשים כמנה עיקרית, או משולבים במנות הריזוטו המסורתיות של האזור.
למתכון שלנו לספגטי עם סרדינים לחצו כאן.
ביגולי עם סרדינים
ואם במקרה יצא לכם להיתקל בתפריטים במסעדות במנה שנקראית "carbonera", דעו לכם שזו לא שגיאת הקלדה של מישהו שלא יודע לאיית את המילה קרבונרה (carbonara, מנת הפסטה הרומאית המפורסמת). מדובר על מנה טיפוסית לאזור, העשויה מפולנטה, שמן זית, וגבינה מונטה באלדו (Monte Baldo). בתפריט תגלו הפתעה נוספת: באגם גארדה קיימת גרסה מקומית לקסאטה, אבל זו לא המנה הסיציליאנית הידועה... כאן הקסאטה היא מעין סמיפרדו העשוי ריקוטה, פירות מסוכרים ודבש. וההבדל המרכזי? מעל הכל מזלפים קצת שמן זית איכותי (כן כן!). אחרי הכל, שמן הזית הוא מלך המטבח המקומי...
פולנטה קרבונרה
שישו ושמחו! מתי חוגגים?
מה אתם מעדיפים – ענבים או פיות? אין צורך לבחור באמת, משום שאגם גארדה מציע אירועים מכל הסוגים ולכל הטעמים.
מזה כ-15 שנה, מידי חודש יוני, מארחת העיר גארדה את פסטיבל הפיות (La festa delle fate), ובמהלכו טיילת Lungolago Regina Adelaide הופכת לאזור קסום במיוחד: אנשים בתחפושות קוספליי, סדנאות יצירה ושיעורים בקליגרפיית שדונים ממתינים למבקרים (שימו לב: הפסטיבל לא יתקיים בשנת 2023, ונדחה לשנת 2024).
בחודשי הקיץ נערכים שפע של אירועים קטנים ובינוניים על שפת האגם – הופעות חיות, זיקוקים, ופסטיבלי אוכל – מומלץ ליצור קשר עם לשכת התיירות המקומית ולברר מה מתוכנן בתקופה שבה תהיו באזור.
בתחילת חודש אוקטובר נערך בברדולינו פסטיבל הענבים הגדול, אירוע חובה לחובבי יין. הפסטיבל משלב שפע של יינות, אוכל טעים, ונופים נהדרים (דמיינו את צבעי השלכת שעוטפים את האגם בעונה הזו...).
בדצמבר האגם נצבע באדום וירוק, והעיירות מתמלאות באורות כריסטמס צבעוניים. בעיירות כמו לאציזה וברדולינו מוקמים שוקי חג מולד קטנים, וניתן לבקר בהם עד ה-6 בינואר.
