הם שלטו על חלקים שלמים מאיטליה ועוררו את קנאתם של היוונים והרומאים העתיקים. הם כרו ברזל, הקימו צי מסחר, והתפרסמו בזכות ערי המתים שלהם, שמרתקות את החוקרים עד היום. מי היו האטרוסקים, ובאילו פארקים ארכיאולוגיים אפשר לבקר על מנת ללמוד על תרבותם המרתקת?
האטרוסקים היו עם איטלקי ששלט על חלק נרחב ממרכז וצפון איטליה בין המאה התשיעית למאה הרביעית לפנה"ס, אז הובסו על ידי הרומאים, ונטמעו באימפריה הרומית.
במאמר זה נדבר בקצרה על התרבות האטרוסקית, ונבקר בשניים מהאתרים האטרוסקיים החשובים ביותר באיטליה – הפארק הארכיאולוגי בצ'רווטרי (Cerveteri) והפארק הארכיאולוגי בטרקוויניה (Tarquinia). שני הפארקים הוכרזו בשנת 2004 כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
מי היו האטרוסקים?
האטרוסקים היו עם מתקדם ובעל תרבות עשירה, קשרי מסחר חשובים, וכוח משמעותי. הם הקדישו זמן רב לתרבות ולהנאה, והתפרסמו בעולם העתיק גם בזכות אהבתם למסיבות ומשתים, חגיגות ומשחקים.
בזכות הצי החזק שלהם הצליחו האטרוסקים להשתלט על נתיבים ימיים חשובים, וסחרו עם יוון העתיקה ועם הפיניקים. כוחם היה גדול בהרבה ממה שרבים יודעים – שלושה ממלכי רומא העתיקה, לדוגמה, היו ממוצא אטרוסקי (לוקיוס טארקוויניוס פריסקוס, סרוויוס טוליוס ולוקיוס טארקוויניוס סופרבוס).
השטח שעליו שלטו האטרוסקים התפרש בעיקר על פני האזורים המוכרים כיום כמחוזות טוסקנה, אומבריה ולאציו. כאן הם ייסדו את 12 הערים המרכזיות שלהם, שנודעו בכינוי "דודקאפולי – DODECAPOLI" – קואליציה של 12 ערי-מדינה, שנקשרו זו בזו בקשרי מסחר, פוליטיקה ודת. ביחד, הרכיבו הערים את ממלכת אטרוריה, ממלכתו של העם האטרוסקי.
כמה מאותן ערים מוכרות עד היום, ושרדו עד לתקופה המודרנית: פרוג'ה (Perugia), לדוגמה, היא עיר ממוצא אטרוסקי, וכך גם ארצו (Arezzo) וולטרה (Volterra), ועוד. ערים אטרוסקיות אחרות נחרבו, ומוכרות היום בעיקר כאתרים ארכיאולוגיים המושכים עשרות אלפי מבקרים בשנה, כמו לדוגמה טרקוויניה (Tarquinia) וצ'רווטרי (Cerveteri).
שליטי ערי-המדינה נקראו לוקומוני (Lucomoni), או זילאט (Zilath), והם נהגו להתכנס פעם בשנה, במיקום סודי שנחשף רק לפני שנים אחדות – ה"פאנום ולטומנה" (Fanum Voltumnae), אתר הנמצא לא רחוק מהעייר אורבייטו (Orvieto) שבמחוז אומבריה. במקום מתנהלות כיום חפירות ארכיאולוגית, והאתר לא פתוח עדיין למבקרים.
ערי המתים של האטרוסקים
לאטרוסקים היה ידע אדריכלי רב, וגם סטנדרטים של תברואה והיגיינה שנחשבו לגבוהים בעולם העתיק. הם המציאו את הקמרונות, ושכללו את שיטת בניית הבורות לאגירת מי גשם ומי ביוב. בשל היכולת שפיתחו להפריד בין מי גשם נקיים למי ביוב מלוכלכים, תנאי ההיגיינה בישובים האטרוסקיים היו טובים יותר מהמקובל באותם הימים, ותרמו לכך שהאטרוסקים חיו עד לגיל מבוגר יותר, בהשוואה לממוצע.
האטרוסקים האמינו באלים רבים, וייחסו חשיבות אדירה לשני דברים במיוחד: הראשון היה פולחן האלים, שהתבצע באמצעות סדרה של טקסים מורכבים ומדוקדקים, ונוהל על ידי כוהני הדת שכונו "ארוספיצ'י" או "אאוגורי" או "פולגוראלי", בהתאם לתחום ההתמחות שלהם.
השני היה האופן שבו קברו את מתיהם, בערי מתים של ממש (נקרופוליס).
ערי המתים האטרוסקיות הן הדבר המרכזי שהעם העתיק הזה השאיר אחריו, והן ממצא מרתק עבור המבקרים המודרניים.
בתוך הקברים מצאו החוקרים אוצרות אומנותיים שונים ומגוונים – כדים, חרסים מעוטרים ביד אמן (המוצגים כיום במספר מוזיאונים ארכיאולוגיים ברחבי איטליה ומחוצה לה), תכשיטים, ועוד.
ניתן לבקר גם בערי המתים עצמן, ושתיים מהידועות ביותר הן צ'רווטרי (Cerveteri), שליד רומא, וטרקוויניה (Tarquinia), שליד ויטרבו (Viterbo).
רוב מה שאנחנו יודעים על האטרוסקיים המסתוריים הוא בזכות החפצים שהם השאירו אחריהם, ובזכות הסיפורים שסיפרו עליהם היוונים והרומאים העתיקים. האטרוסקים עצמם לא הותירו אחריהם כמעט שום מסמך או תיעוד בכתב.
למעשה, אפילו השם שלהם – "אטרוסקים" – הוא שם שהעניקו להם הרומאים. היוונים העתיקים כינו אותם "טירניקוי" (Tirrenikoi). אך האטרוסקים עצמם כינו את בני עמם בשם אחר: "רזנה" (Rasna).
האתרים האטרוסקים החשובים באיטליה
אם אתם מגיעים לאזור מרכז איטליה, או רומא, ומעוניינים להתעמק בתולדות העם העתיק והמרתק הזה, תוכלו להיעזר במסלול המוצע במאמר זה. על מנת להשלים את כולו, נדרשים כיומיים וחצי, אבל גם אם אין לכם זמן רב כל כך, תוכלו להתמקד בחלק מהאתרים המתוארים פה ולצאת למסע אחורה בזמן.
התחנה הראשונה שלנו היא המוזיאון הארכיאולוגי-אטרוסקי הלאומי בווילה ג'וליה, שברומא (Museo Nazionale Etrusco di Villa Giulia). זהו המוזיאון האטרוסקי החשוב ביותר בעולם והוא נמצא ברומא, בתוך וילה יפהפייה מהמאה ה-16, ששימשה כמשכנו של האפיפיור יוליוס השלישי.
המוזיאון פתוח בימים שלישי-ראשון (סגור בימי שני), ומחיר כרטיס הכניסה עומד על 10 יורו.
אם תבקרו כאן ביום ראשון הראשון בחודש, תוכלו להיכנס בחינם.
על מנת להגיע למוזיאון בתחבורה ציבורית, יש לקחת את קו המטרו A, לרדת בתחנת FLAMINIO, ולהמשיך ברגל כ-20 דקות. לחילופין תוכלו לקחת את טראם מספר 2, 3 או 19.
כמה מהפריטים החשובים ביותר המוצגים כאן הם:
סרקופג הזוג הנשוי: הסרקופג התגלה בנקרופוליס של צ'רווטרי (Cerveteri), ויוצר מטרקוטה במהלך המאה השישית לפני הספירה. מופיעים עליו בני זוג נשואים, שנקברו יחדיו. הם מסבים בתנוחת חצי-ישיבה חצי-שכיבה, חבוקים על מכסה הסרקופג בתנועה המשדרת רכות וקרבה, ותנוחת הידיים מלמדת שהם החזיקו, כפי הנראה, חפצים: הגבר אחז בכוס יין, ואילו האישה במיכל בושם.
במקור היו הפסלים צבעוניים, אך עם השנים הצבע דהה. מעניין לשים לב לבגדים המעוטרים והעשירים שלבשו, לנעליה המחודדות של האישה, ולתסרוקות של שניהם. אחד הדברים שניתן ללמוד מהפסל הזה, הוא שבניגוד לתרבויות עתיקות אחרות (כמו יוון ורומא), הנשים האטרוסקיות השתתפו במשתאות ובארוחות לצד הגברים. הנשים האטרוסקיות זכו לחופש גדול יחסית לאותה התקופה, ולקחו חלק בחיים החברתיים והפוליטיים.
לוחיות פירגי (Pyrgi): לוחיות מזהב, המתוארכות למאה השישית לפנה"ס, והתגלו בשנת 1964 באתר בשם סנטה סוורה, ליד רומא (בעת העתיקה היה אזור זה נמל אטרוסקי בשם פירגי, ומכאן שמן של הלוחיות). בנוסף ליופיין, חשיבותן הגדולה של הלוחיות היא בכך שהן כתובות גם בשפה האטרוסקית וגם בשפה הפיניקית. בזכות העובדה הזאת, הצליחו החוקרים לשפר את הבנתם של הא"ב האטרוסקי.
אפולו מוואיו (Apollo di Veio): לא רחוק מרומא נמצאו הריסותיה של העיר ואיו (Veio), בלבו של הגן הלאומי ואיו. כאן התגלו מספר פסלי אלים מטרקוטה, שהגיעו מהגג של מקדש מהמאה החמישית או השישית לפנה"ס. על רוב הפסלים ניתן עדיין לראות שאריות צבע (בניגוד למה שאנשים רבים חושבים, הפסלים האטרוסקים וגם הרומיים היו כמעט תמיד צבעוניים מאד. עם השנים הצבע דהה, ולכן היום אנחנו רגילים לראות פסלים לבנים). לצד פסלו של אפולו נמצאו גם פסלים של אלים נוספים: הרקולס, לטו (אמם של אפולו וארטמיס), ומרקוריוס (רק ראשו של הפסל שרד). פסלה של ארטמיס נהרס, כפי הנראה.
לה צ'יסטה פיקורוני (La Cista Ficoroni) – תיבת תכשיטים עשויה נחושת, מהמאה הרביעית לפנה"ס, שנקראה על שם האמן שיצר אותה. התיבה הייתה חלק מנדוניה, וניתנה לכלה על ידי אמה: על מכסה התיבה מופיעים שמות האם והפסל שיצר את התיבה.
בנוסף לפריטים המפורסמים האלה, תוכלו לראות כדים רבים, חפצי יום יום, כלי נשק, פסלים, ותכשיטים מרהיבים (האטרוסקים נודעו גם כצורפים מוכשרים).
אם התעורר בכם רעב לאחר הביקור במוזיאון, תוכלו לאכול באזור, ברובע פריולי (Parioli) – שכונת מגורים יוקרתית ומפורסמת. אחת המסעדות הידועות באזור היא Ercoli, הממוקמת בויאלה פאריולי 184, ופתוחה מאז שנת 1928. קירות המסעדה מכוסים בבקבוקי יין ומהתקרה תלויים נתחי ענק של פרושוטו. האיכות מצוינת, אבל המחירים גבוהים.
התחנה הבאה שלנו במסע בעקבות האטרוסקים ממוקמת מחוץ לרומא: הנקרופוליס (עיר המתים) של צ'רווטרי (Necropoli di Cerveteri).
על מנת להגיע לכאן, תצטרכו לשכור רכב. הפארק הארכיאולוגי מסומן בגוגל מאפס, ולאורך הדרך תראו גם שלטים המובילים ל: "Necropoli della Banditaccia".
מדובר באחת מערי המתים הגדולות בעולם העתיק, אתר ששימש את האטרוסקים החל מהמאה התשיעית לפנה"ס ועד למאה הרביעית לפנה"ס. הקברים במקום הם מסוגים שונים – הקברים העתיקים ביותר הם בורות עפר, ואילו הקברים ה"חדשים" יותר הם תילי קבורה – מבנים שנחפרו מאבן טוף ונראים כמו גבעה קטנה. התל נבנה כמו שחזור של ביתו של המת, ומסדרון קטן או מדרגות הובילו לחדרים הפנימיים וחלל הקבורה. הקברים מסודרים ברחבי המתחם כמו עיר ממש, ומכאן השם עיר המתים.
הממצאים העשירים שהתגלו בתילי הקבורה האלה מוצגים היום במוזיאון הארכיאולוגי-אטרוסקי ברומא, ובמוזיאון הארכיאולוגי המקומי (בו נבקר בהמשך המסלול, בשעות אחר הצהריים).
תל הקבורה היפה ביותר בפארק הוא התל המכונה "תל התבליטים" (dei Rilievi), וכאן אפשר להתפעל מציורים מרהיבים על הקירות, ומחפצי היום יום ששימשו את האטרוסקים.
טיפ: מומלץ לרכוש את כרטיס הכניסה המשולב, המקנה כניסה לפארק צ'רווטרי, למוזיאון בצ'רווטרי וגם לפארק בטארקוויניה (המתואר בהמשך). הכרטיס תקף במשך 7 ימים, ועולה 15 יורו.
לאחר הביקור בפארק תוכלו לאכול ארוחת צוהריים במסעדת ביבו (Bibbo) המשלבת מטבח מודרני עם טעמים עתיקים. בשר, דגים ויין מעולה מוגשים במסעדה הממוקמת בתוך מבצר מהמאה ה-13. בתוך אותו מבצר ממש, נמצא גם המוזיאון שבו נלך לבקר לאחר הארוחה.
המוזיאון הארכיאולוגי בצ'רווטרי
מבין המוצגים הרבים במוזיאון, בולט במיוחד כד שנתפס לאחרונה על ידי יחידת המשטרה האיטלקית המיוחדת שמתמחה בגניבות אומנות. מדובר על כד אופרוניוס, מהמאה השישית לפנה"ס, שנגנב על ידי שודדי עתיקות. למרבה הצער אינספור ממצאים ארכיאולוגיים נחפרו לאורך השנים באופן לא חוקי, וחלק גדול מהם גם הוברחו מחוץ למדינה.
לאחר הביקור במוזיאון, חובה לעצור גם בחנות מרהיבה שנמצאת בסמוך, בוויה רומא 2, ונקראת Pithos Ancient Reproductions. כאן יקבל את פניכם רוברטו, אומן צעיר שיוצר רפרודוקציות מעודכנות ויפהפיות של חפצים עתיקים, כדים בסגנון אטרוסקי, ותכשיטים מקסימים בסגנון אטרוסקי. אם לא תצליחו לבקר במקום, תוכלו תמיד לבקר בחנות שלו, אונליין – רוברטו שולח את היצירות שלו ללקוחות בכל רחבי העולם!
הפארק הארכיאולוגי בטרקווניה
מכאן, נמשיך לתחנה הבאה – האתר הארכיאולוגי טרקוויניה (Tarquinia), והמוזיאון הצמוד אליו.
על מנת להגיע לטרקוויניה, שנמצאת לא רחוק מוויטרבו, כדאי לנוע ברכב פרטי ולא להסתמך על התחבורה הציבורית. המתחם נמצא במרחק כשעה מצ'רווטרי. המוזיאון הארכיאולוגי של טרקוויניה נמצא בפיאצה קאבור 1, בתוך מבנה מהמאה ה-15 שנקרא פאלאצו ויטלסקי (Palazzo Vitelleschi). מחיר כרטיס הכניסה עומד על 10 יורו (אלא אם כן רכשתם כרטיס משולב לשלושת האתרים).
האוסף במקום כולל מוצגים שנחפרו בפארק הארכיאולוגי הסמוך, ומתוארכים למאה התשיעית לפנה"ס ואילך.
לב האוסף במוזיאון מורכב מהסרקופגים המצוירים, אבל ניתן להתרשם גם מחפצים נוספים וביניהם גם כדים בעיצוב אטרוסקי טיפוסי (הנקרא בוקרו – Bucchero, בצבע שחור), כלי נשק ומגנים, מטריה מגולפת מעצם, וגשר מוזהב לשיניים, המלמד אותנו על השימוש המתקדם שעשו האטרוסקים בטכניקות רפואיות.
מרשים במיוחד הוא תבליט מהמאה הרביעית לפנה"ס, שהגיע ממקדש עתיק, ומציג שני סוסים מכונפים.
הפרק הראשון בתולדות האומנות האיטלקית
הנקרופוליס של טרקוויניה נמצא מעט מחוץ לעיר, על כביש מונטרוצי (Strada satatale Monterozzi).
האזור הנרחב הזה נראה במבט ראשון כמו פארק פשוט ובו גבעות רבות. אבל למעשה כל גבעה היא תל קבורה, ובתוך כל תל מסתתר אוצר אמיתי – קברים שקירותיהם מאוירים באיורים עשירים וצבעוניים, עד כדי כך שחוקר ידוע הגדיר אותם בתור "הפרק הראשון בתולדות האומנות האיטלקית".
על מנת לרדת למטה ולבקר בתוך הקברים, יש לרדת לאורך מדרגות הברזל (הלא יציבות במיוחד... הביקור כאן לא מומלץ למי שמתקשה בהליכה). הקברים עצמם סגורים מאחורי קיר זכוכית, משום שהלחות באוויר עלולה לגרום להתפוררות מהירה של הממצאים, אבל הם מוארים להפליא, ואפשר לראות ולצלם אותם ללא כל בעיה!
לכל קבר נתנו החוקרים שם אחר, על פי הציורים שמאפיינים אותו: קבר הלביאה, קבר הציד והדיג, קבר המשחקים... את הקירות מעטרים ציורים שבהם אפשר לראות סצנות שלמות מחיי האטרוסקים: אנשים ואלים, בעלי חיים מכל סוג, מסיבות ואירועים. לציורים יש משמעות סמלית ודתית, והם נועדו ללוות את המת במסעו אל העולם הבא.
הציורים המקשטים את הקברים ה"חדשים" יותר עוסקים בנושאים אפלים וקשים יותר, ומציגים גם דמויות מהגיהינום. השינוי באיורים מתאר גם את השינוי שעבר באותה התקופה על החברה האטרוסקית: הם נכבשו על ידי הרומאים, איבדו את שליטתם על השטח, ונטמעו לתוך האימפריה.
על מנת לבקר במתחם כולו נדרשות לפחות 3 שעות, אבל אם אין לכם זמן רב, תוכלו פשוט להתמקד באחדים מהקברים בלבד.
טיפ: אם אתם מבקרים בחודשי החורף, כדאי לבקר קודם באתר הארכיאולוגי ואז במוזיאון, בשל שעות הפתיחה ותנאי מזג האוויר.
אם אתם מחפשים מסעדה טובה באזור הפארק, כדאי לכם לנסות את ריסטורנטה ל'אלברטה- Ristorante L’Alberata – מסעדה קטנה אך נעימה ומזמינה, המציעה תפריט מצוין של מנות בשר ודגים, במחירים משתלמים. המסעדה נמצאת בוויה דנטה אליגיירי 18, טרקוויניה.
טיפ למתעמקים: אם התעוררה בכם סקרנות ביחס לעולם האטרוסקים, כדאי שתדעו שישנם עוד מוזיאונים מעניינים ברחבי איטליה, המציגים ממצאים ארכיאולוגיים אטרוסקיים. המפורסמים ביותר הם:
מוזיאון פאיינה באורבייטו (Museo Claudio Faina di Orvieto), המוזיאון הארכיאולוגי בפירנצה, המוזיאון האטרוסקי בוולטרה (Museo Etrusco di Volterra), והמוזיאון האטרוסקי בקורטונה (Museo Etrusco di Cortona).
