נולדתי בטורינו. ותמיד אהבתי אותה. העיר המאופקת, האצילית, המסתורית, ששדרותיה הרחבות תחומות עצים. כבר עשר שנים שאני גר בישראל אבל מידי פעם אני חוזר לטורינו עם המשפחה שלי ואני אוהב במיוחד לקחת אותם למקומות שרק בני טורינו מכירים
מאת: דויד וילה מיסד שותף ב"סלון האיטלקי" תרגום: עינת בדי
כל המקומות המצויינים במאמר מסומנים במפה המצורפת.
באיטליה מכנים את תושבי טורינו bogia nen
מילולית "אל תזוז", כינוי זה מתפרש בשני אופנים, אחד מתאר את הטורינזים כבעלי אופי חזק העומדים מול מכשלות החיים בהתמדה ובנחישות בעוד שהפירוש השני גורס שהם פשוט עצלנים, לא אוהבים לזוז. כתגובה צינית או רצינית מוענק מידי שנה פרס bogia nen, למי שהפגין מצוינות בתחומים כמו עבודה, ספורט, אומנות ובידור. הרשמו לקבוצת הפייסבוק שלנו לטיפים ועצות
שוקולד
כולם יודעים שטורינו היא בירת השוקולד האיטלקית ומייצרים בה שוקולד מריר משובח, אומנות שמקורה בצרפת. מה שלא כולם יודעים הוא שבמהלך המצור הצרפתי על העיר בשנת 1706 נאלץ הקונדיטור של חצר המלכות לאלתר והשתמש בקמח אגוזי לוז השכיח מאוד באזור, כתחליף לחלק מהקקאו במתכונים. כך בא לעולם ה-ג'נדויוטי. כיום אוכלים את שוקולד הג'נדויוטי בפרלינים אלוהיים בצורה שהאיטלקים מכנים "בטן ספינה הפוכה" ובעברית אנו קוראים לה סתם משולש. רגלי טורינו שלי מובילות אותי כמו את יתר בני עירי אל הקונדיטוריה של גובינו כשמתחשקים לי ג'נדויוטי. סניף של גובינו ניתן למצוא גם במילאנו!
Gianduiotti - ג'אנדוטי
נקודת ציון שוקולדית נוספת הקשורה במסורת העיר, היא משקה חם עשוי שוקולד קפה וקצף חלב בשם ביצ'רין – Bicerin. אני ממליץ בחומרה לשתות אותו בבית הקפה היפיפה הזה. אומנם צריך להצטייד בסבלנות כי אין בו הרבה מקומות ישיבה אך המקום המחופה לוחות עץ שמסבים בו אל שולחנות מפוסלים משיש הוא יצירת אומנות בפני עצמו.
קפה
טורינו היא גם שם נרדף לקפה, כמעט בכל הברים בעיר אפשר להנות מאספרסו מעולה. אבל מעטים יודעים על הבר הזעיר הנקרא בפשטות "בר הקפה הטוב" il bar del Buon Caffè. אסור לכם לפספס אותו! בפנים יש רק שניים או שלושה שולחנות, הקפה מוגש בספלים נהדרים וכל העניין הוא פשוט תענוג. אני מציע לנסות את "החם המוכתם" או באיטלקית מקיאטו קאלדו.
Bar Del Buon Caffè
Via degli Artisti, 14, 10131 Torino TO
מאגיה וכישוף
בשנות השמונים (1980) כאשר מינה הארכיבישוף של טורינו לא פחות מ– 6 מגרשי שדים עבור העיר, בעוד שבאופן רגיל מכהן רק מגרש שדים אחד בכל מחוז איטלקי, הפך ברור לכל שלטורינו תפקיד מרכזי בעולם המאגיה והכישוף. כדי לרדת לעומק הדברים מומלץ להצטייד באומץ לב או חוש הומור ולהצטרף לסיור לילי בעיר העוסק בנושא.
בשעות היום לעומת זאת תוכלו לקפוץ לביקור ב"דלת השטן". דלת העץ הגדולה גולפה בקפידה על ידי בעלי מלאכה מסטודיו פריזאי בשנת 1675 אך למרות זאת היא משמשת כעדות מוחשית לאמתותה של האמונה המיסטית לפיה הדלת הופיעה יש מאין לילה אחד. המיתולוגיה מספרת כי מכשף מתלמד לחש לחשים וזימן את כוחות הרשע של השטן עצמו כדי ליצור את הדלת. השטן, שהוטרד מן הפלישה לתחומו החליט להעניש את המתלמד וכלא אותו לנצח מאחוריה. דלת השטן נמצאת בפתח בניין שכיום משמש כבנק: שימו לב למקוש הדלת המעוצב בצורת ראשו של השטן.
חיי הלילה בטורינו
חיי לילה אינם נחלתם הבלעדית של שדים ורוחות בטורינו. הלילה בעיר שייך גם לבליינים. בטורינו מספר רב של מקומות בילוי המייצרים סצנה משמעותית של חיי לילה. ב- Piazza Vittorio Vento ובשכונות San Salvario ו- vanchiglia תוכלו לשתות ולרקוד. במרתף הזה פועל מקום בשם The mad dog, אשר הכניסה אליו היא רק באמצעות סיסמה ובו מנוערים הקוקטיילים הטובים בעיר. את הסיסמה משיגים דרך אתר האינטרנט של הבר.
קולנוע
חובבי הקולנוע אולי יודעים על עברה המפואר של טורינו בתחום הקולנוע האוונגארדי אך מעטים יודעים שאת המבנה היוקרתי שבו שוכן היום מוזאון הקולנוע המרהיב של העיר תכנן האדריכל Alessandro Antonelli במטרה שישמש כבית כנסת. סיור במוזאון הוא חוויה מומלצת מאוד למבוגרים וילדים! ואם בסרטים עסקינן רבים מכירים את "פסטיבל הסרטים של טורינו" המתקיים בעיר מידי שנה אך מעטים מדי, מכירים את פסטיבל "lovers film festival" המעניין, לסרטי הקהילה הגאה.
התנועה האוונגרדית
אולי רובנו שמענו על טורינו הבארוקית, אבל לא כולנו יודעים שהתנועה האוונגרדית נולדה במחצית השנייה של המאה הקודמת בטורינו. מה שנחשב אז לאמנות ירודה הפך את חוקי האסתטיקה ופרץ את הדרך לשימוש בחומרים חדשים ויוצאי דופן. גם כיום טורינו היא ביתם של אמנים אוונגרדיים "על סף פריצה" ויש בה גלריות רבות לאמנות. עבור אלה המעוניינים לרכוש (או סתם לבקר) יצירות אמנות של אמנים צעירים אני ממליץ על הגלריה לאמנות Paratissima
לאונרדו דה וינצ'י
כולם מכירים את איש האשכולות לאונרדו דה וינצ'י, ואת עבודותיו הסעודה האחרונה והמונה ליזה, אבל לא כולם יודעים שבטורינו, בספרייה המלכותית מצויה מחברת בה כתב לאונרדו על מעוף הציפורים וגם דיוקן עצמי של האמן.
כדורגל
אוהדי הכדורגל שבינינו בוודאי יודעים שקבוצת הכדורגל יובנטוס היא מטורינו ונקראת ביאנקונרי - שחורים לבנים, על שום המדים שלה. עובדה מעניינת היא שמדי הקבוצה הראשונים היו בכלל בצבע ורוד. צבען של חולצות הספורט של בית הספר התיכון היוקרתי Massimo D`Azeglio, בו למדו מייסדיה של הקבוצה. המדים הוורודים משמשים עד היום כמדי ב' של הקבוצה. למעריצים, עובדות נוספות ושאר פרטי אספנים מיועד מוזאון הקבוצה בעיר .
פארקים - טורינו היא עיר עשירה בפארקים ירוקים.
פארק וילה ג'נרו
פארק תזוריארה - Tesoriera
פארק קולטה - Colletta
פארק אירופה - Europa
פארק ואלנטינו - Valentino
רק הטורינזים מכירים את פארק לאופרדי - Leopardi
בפארק לאופרדי מגוון רחב של צמחים: מעצים טיפוסיים לאזור הגדלים גם בשדרות העיר עד לצמחיה מצפון אמריקה כמו הג'ינקו בילובה שלו עלים בצורת מניפה. מי שאוהב לטייל בטבע, יכול להמשיך לפארק סן ויטו בהליכה רגלית.
המוזאון המיצרי
הרבה מכם בוודאי קראו או שמעו על המוזאון המצרי של טורינו המוזיאון הוא החשוב ביותר בעולם בתחומו אחרי זה של קהיר, מעטים יודעים כי המלך קרלו פליצ'ה קנה בשנת 1824 מהקונסול הכללי של צרפת בטורינו, את האוסף הפרטי שלו שהכיל למעלה מ -8,000 פסלים, מומיות, שלדים, מגילות פפירוס, קמיעות ותכשיטים שונים. פריטים אלה היוו את הבסיס לאוסף המוזאון בטורינו שהיה הראשון מסוגו בעולם.
אם יש לכם חשק לעוד מאיטליה כפי שהיא מתוארת בכתבה תוכלו להשתתף ב"סלון האיטלקי", יוזמה שווה ביותר של הזוג דויד וילה ודניאלה דורון שבערבים מסוימים מקימים לתחייה את איטליה בתל אביב. לפרטים
