top of page

ביקור מהפנט במָטֵרַה – העיר שחצובה באבן ‏וסביבותיה

+ באיטליה
Friday, January 7, 2022

8 דקות

חיפוש

עודכן: 13 באפר׳ 2022

מָטֵרַה היא אחת הערים העתיקות באיטליה, ואילו אלברובלו היא עיירה המפורסמת בזכות בתי הטרולי שבה. אתם מוזמנים להצטרף למסע מיוחד בין בתי-מערה חצובים באבן לנופים יוצאי דופן, סיפורים אנושיים בלתי נשכחים וכמה מהמאכלים הטעימים ביותר בדרום איטליה


ערים רבות מפרסמות את עצמן כ"יעד בלתי נשכח". אבל במקרה של מָטֵרַה (Matera), לקרוא לה "בלתי נשכחת" תהיה לשון המעטה. מָטֵרַה היא אחת הערים העתיקות והמיוחדות לא רק באיטליה, אלא בעולם. עיר שבה החיים עצמם חצובים לתוך סלעי ענק, ויופי גדול ועוני קשה מעורבבים זה בזה באופן בלתי ניתן להתרה. עיר קשוחה ויפה, שנודעה בעבר כ"בושה הלאומית" של איטליה והפכה בעשור האחרון ליעד תיירותי נחשק ולאתר מורשת מוכר מטעם ארגון אונסק"ו.

תצפית פנורמית על העיר מָטֵרַה. צילום: אריאלה בנקיר‏

הסיור שלפניכם יוביל אתכם בנפתולי מָטֵרַה אל האתרים המרכזיים שאסור לפספס. בדרך נעצור גם לאכול במסעדות מעולות, נבקר בכנסיות עתיקות, נקנה מעדנים אותנטיים וטיפוסיים לאזור, ונצלם תמונות מדהימות בנקודות הפנורמיות המרשימות ביותר בעיר. בואו נצא לדרך!

נתחיל את הביקור באחת הכיכרות המרכזיות בעיר – פיאצה ויטוריו ונטו (Piazza Vittorio Veneto). כאן תוכלו להצטייד במידע ובמפות מאחד ממשרדי התיירות הפרטיים שיושבים פה, וליהנות מתצפית ראשונה ומרשימה מאד על הרובע העתיק של מָטֵרַה, המכונה "סאסי" (sassi). בלב הכיכר ניצב מבנה עתיק, הפאלומבארו (palombaro) – מאגר מים חצוב בסלע, ששימש לאגירת מי הגשמים בעיר (מחיר כרטיס הכניסה עומד על 3 יורו).


פיאצה ויטוריו ונטו מוקפת בבניינים מפוארים, ואחדים מהם, כמו לדוגמה בניין הממשל העצום בגודלו (פאלאצו דל גוברנו – palazzo del governo) היו בעבר מנזרים, שהוחרמו מהכנסייה בתקופת שלטונו של נפוליאון והפכו למבני ממשלה. שימו לב לפסלים המפוזרים כאן, ובמיוחד לפסל של פיל עם רגליים מוארכות – זהו פסל מקורי של סלבדור דאלי, אחד מתוך 15 שמוצבים ברחבי העיר.

מכאן נמשיך לאורך ויה דל קורסו (via del corso) על מנת להגיע לפיאצה פסקולי (piazza pascoli), נקודת תצפית מרשימה נוספת. לאחר שתתפעלו מהנוף, תוכלו לרדת לתוך ה"סאסי" עצמם ולסייר בין הסמטאות והבתים העתיקים החצובים בסלע.


ה"סאסי" (sassi) – מערות פרהיסטוריות ששימשו במשך מאות שנים למגורי אדם – מתחלקים לשני חלקים: סאסו קאבוזו (Sasso Cavoso) וסאסו באריזאנו (Sasso Barisano). המראה התנכ"י והפוטוגני להפליא של העיר הפך אותה גם ליעד פופולרי עבור בימאים, ולאורך השנים צולמו בה מספר סרטים, החל מ"הבשורה על פי מתי" של פייר פאולו פאזוליני ו"הפסיון של ישו" מעורר המחלוקת בבימויו של מל גיבסון וכלה בסרט האחרון בסדרת ג'יימס בונד – "לא זמן למות" (No time to die).

הסאסי של מָטֵרַה. צילום: אריאלה בנקיר‏

אם אתם סקרנים לראות כיצד נראו הבתים החצובים לתוך האבן, התחנה הבאה במסלול תראה לכם איך בדיוק נראו החיים באותם הימים: קאזה גרוטה (Casa Grotta), בוייה פיורנטיני 251 (via Fiorentini), הוא אחד המוזיאונים בעיר הבנויים בתוך בתי-המערה של העיר, ומציגים כיצד חיו בעבר המשפחות המקומיות (עד שנות ה-60 של המאה ה-20!).


ספרים רבים נכתבו לאורך השנים על מָטֵרַה והחיים המורכבים בתוך הסאסי, אבל הראשון שתיאר את העוני, הייאוש והתנאים הקשים היה הרופא, הצייר והסופר היהודי-איטלקי קרלו לוי (Carlo Levi).

לוי נולד וחי בטורינו שבצפון איטליה, והוגלה לדרום איטליה על ידי המשטר הפשיסטי, כפי שקרה לאנשי תרבות רבים שהפשיסטים רצו להשתיק. כאשר הגיע לוי לדרום (לכפר בשם אליאנו Agliano, לא רחוק ממָטֵרַה) הוא נדהם לגלות את התנאים המחפירים שבהם גרו התושבים. בביקור במָטֵרַה ראה לוי את המערות הפרהיסטוריות, ששימשו כפי הנראה כמקום מגורים כבר בתקופת האדם הקדמון, בהן הצטופפו משפחות מרובות ילדים.


המשפחות באותם הימים מנו לפחות 6 ילדים, והממוצע עמד על 10. לתוך המערות החשוכות והמחניקות נדחסו ההורים והילדים ביחד עם החיות שגידלה המשפחה, כמו תרנגולות וחזירים. משפחות מעטות נחשבו לברות מזל במיוחד, משום שהיה להן מספיק כסף לקנות חמור או פרד שיעזרו בעיבוד השדות. הפרד והחומר חיו ביחד עם המשפחה, בפינה מיוחדת בתוך המערה, ליד מיטות הילדים. למעשה, אחת העבודות שמילאו הילדים הייתה לגרוף מידי יום את הגללים של החיות, ולשמור אותם בחדר נפרד במערה. זו לא הייתה פסולת מבחינתם, אלא דשן יקר ערך. בעיר כמו מָטֵרַה, הבנויה כולה על סלעים, כל דרך אפשרית להעשיר את האדמה ולהקל על גידול התבואה הייתה חשובה.

בית המערה המדגים כיצד חיו משפחות במָטֵרַה. צילום: אריאלה בנקיר‏

בתי המערות עצמם היו צרים וחשוכים, ונבנו לרוב בשיפוע, כדי שהאור, שהגיע ממקור אחד בלבד (דלת הכניסה), יצליח לחדור פנימה. מים היו משאב נדיר, וכולם אגרו את מי הגשמים בעזרת מערכת של צינורות חצובה באבן.


מָטֵרַה הייתה עיר שבה העשירים חיו מעל העניים, במובן המילולי ביותר שאפשר לדמיין – העניים חיו בבתי מערה מתחת לפני הקרקע, ואילו העשירים, שיכלו להרשות לעצמם בתים של ממש, גרו במבנים שנבנו מעל פני הקרקע.

לוי המזועזע תיאר את מה שראה בספר "ארץ שכוחת אל" (במקור נקרא הספר קריסטו סי אה פרמאטו אה אבולי – Cristo si è fermato a Eboli). ולא חסך בתיאורים. הספר יצא לאור בשנת 1945 לאחר נפילת המשטר הפשיסטי והכה גלים באיטליה.

בין 8 ל-12 איש בממוצע הצטופפו בכל בית-מערה, ולצידם תרנגולות, חזירים ‏ולפעמים גם חמור. צילום: אריאלה בנקיר‏

ממשלת איטליה החליטה לפנות את תושבי מָטֵרַה לבתים חדשים ומודרניים יותר, אבל תהליך הפינוי לא היה פשוט. משפחות רבות ניסו שוב ושוב לחזור לבתים שהכירו, למרות התנאים הירודים ששררו בהם. לבסוף נאלצה העירייה לחסום את הכניסה למערות עם לבנים ומלט, וגם היום אפשר לראות כמה בתים נטושים וחסומים, בפינות נסתרות בעיר.


נמשיך בסיור הרגלי שלנו לעבר היעד הבא: במרחק הליכה קצר מהקאזה-גרוטה ניצב מנזר סן אגוסטינו (Convento di San Agostino) המרשים. בסמטאות היפות שמסביב למנזר צילמו את סצנות המרדף הדרמטיות בסרטו האחרון של ג'יימס בונד. בזמן שתשוטטו באזור זה, לא תוכלו שלא להתפעל מהנופים ומהאדריכלות היפהפייה. תהליך השיפוץ המסיבי שעברה מָטֵרַה בשנים האחרונות הפך אותה לפנינה של ממש. ההזנחה והזוהמה נעלמו, והיום העיר מטופחת ושמורה, ונעים להסתובב בה. בשעות הערב, כאשר האורות נדלקים ומאירים את מבוך סמטאות האבן, הופכת מָטֵרַה ליעד קסום במיוחד.


מתי כדאי לבקר במָטֵרַה?

מָטֵרַה היא יעד מתאים לביקורים לאורך כל השנה, בין היתר משום שמתקיימים בה אירועי תרבות מידי חודש כמעט. אבל אם אתם מעוניינים לצפות באירוע בלתי נשכח, בואו ב-2.7, בזמן שמתקיים אחד הפסטיבלים המטורפים – ה"אסלטו אל קארו" (Assalto al Carro). זהו רגע השיא של החגיגות שנערכות בעיר לכבוד המדונה ברונה (Madonna Bruna), הקדושה המגינה של מָטֵרַה. האירוע מתקיים מזה 600 שנה, ובמהלכו מתקיפים התושבים כרכרה מקושטת, ותולשים ממנה קישוטים וחלקים שלפי האגדה יביאו מזל טוב למי שהצליח להשיג אותם.


לאחר שסיירתם ברחבי העיר, כדאי לעצור לארוחת צוהריים. האוכל במָטֵרַה מעולה, ומגוון מטעמים יתחרו על תשומת ליבכם. אבל לפני שנדבר על המסעדות המומלצות בעיר, כדאי להקדיש כמה מילים למאכלים הטיפוסיים למָטֵרַה.


ישנן חנויות רבות בעיר המוכרות מעדנים מקומיים, ואין תענוג גדול יותר מאשר למלא את המזוודה במעדנים איכותיים, ולבשל כשחוזרים הביתה לישראל ארוחה איטלקית אמיתית עם מצרכים איכותיים ואותנטיים שאין שום סיכוי להשיג כמותם בארץ. אז מה כדאי לקנות? ראשית כל, טאראלי (taralli), כמובן. טראראלי הם מעין עוגיות מלוחות ופריכות (המזכירות מעט את עוגיות עבדי המפורסמות). בכל רחבי דרום איטליה תמצאו גרסאות מקומיות למאכל, אבל הטאראלי הפולייזים (ואני מכלילה את מָטֵרַה בהגדרה הזאת, למרות שטכנית מָטֵרַה לא נמצאת בפולייה אלא במחוז בזיליקטה) הם כנראה הטעימים ביותר. נסו את הטראלי הרגילים, וגם עם תוספת זרעי שומר (semi di finocchio) או פלפל חריף (peperoncino).

הפסטות המיוחדות של מָטֵרַה ומחוזות בזיליקטה ופוליה. צילום: אריאלה ‏בנקיר

מומלץ גם לטעום את הלחם המקומי והמעולה – פאנה די מָטֵרַה (pane di matera), העשוי מקמח חיטת דורום, ונחשב לגאוות העיר. בעבר נהגו להכין את הלחם בעזרת שמרים שהפיקו מפירות מותססים, וכל הכיכרות נאפו ביחד בתנור המשותף שבלב השכונה. כדי שכל אישה תדע בדיוק איזה לחם שייך לה, לכל משפחה הייתה מעין חותמת עשויה עץ ועליה ראשי התיבות של שמו של ראש המשפחה, שבאמצעותה סימנה את כיכר הלחם. גם היום אפשר למצוא בעיר חנויות מזכרות המוכרות חותמות עץ מעוטרות לסימון הלחם.


בנוסף, חובה כמובן לקנות את הפסטות היבשות בעבודת יד, החל מפסטת אורקייטה הטיפוסית לאזור פולייה (orecchiette) , ואת הגבינות הטיפוסיות לאזור כמו גבינת פרובולנה (provolone) מתוקה-חריפה ובוראטה (burrata) עשירה וקרמית. חפשו גם מעדן מקומי ידוע בשם פפרוני קרוסקי (peperoni cruschi) – פלפלים ארוכים, מיובשים בשמש ומטוגנים קלות. מקובל להוסיף את הפלפלים האלה למנות פסטה רבות, והם מוסיפים עומק טעם שקשה להסביר במילים, וקשה לשכוח אחרי שטועמים. חובה לקנות גם כמה בקבוקי יין, כמובן, ובראש ובראשונה יין פרימיטיבו (primitivo), ויין אלייאניקו (Aglianico), אחד המפורסמים והאיכותיים באזור. אם במקרה נשאר לכם קצת מקום במזוודה, דחסו פנימה בששון גם את העוגיות המיוחדות של מָטֵרַה, ואת הריבות בעבודת יד, ובמיוחד את ריבת התאנים ואגוזים (פיקי אה נוצ'י - ficchi e noci).

גבינות פרובולונה (‏provolone‏) מיושנות (הגבינות עם הציפוי האדום מיושנות ‏במשך 30 חודשים במערה). צילום: אריאלה בנקיר‏
לאחר שהצטיידתם בכמות מוגזמת של מעדנים אותנטיים, אפשר ללכת לאכול באחת המסעדות המומלצות בעיר.

מסעדת קבאוזו (Caveoso) ממוקמת במרחק קצר מפיאצה פסקולי (Piazza Pascoli) המרכזית, ומציעה תפריט פשוט אבל מעולה של אוכל מטראני אמיתי. נסו את האנטיפסטו דל קזארו (antipasto del casaro) המורכב ממגוון גבינות טיפוסיות למחלבות האזור, סטרשינטה קון צ'ימה די ראפה (strascinate con cime di rape) – מנת פסטה נהדרת עם ירק טיפוסי לדרום איטליה (דומה מעט בצורתו לברוקולי), פפרוני קרוסקי (פלפלים מיובשים ומטוגנים), שום ופירורי לחם, אורקייטה אלה מאטרנה (orecchiette alla materana) – פסטת אורקייטה עם נקניקיית חזיר דשנה, פטריות מלך היער (קרדונצ'לי, באיטלקית) עזות טעם ועגבניות, או סטייק מפרה מזן פודוליקו (podolico), זן בקר הטיפוסי לדרום איטליה.


פסטה עם צ'ימה די ראפה, פפרוני קרוסקי, ופירורי לחם מטוגנים. נהדר! ‏צילום: אריאלה בנקיר

אם אתם מחפשים מסעדה עם מרפסת שמשקיפה על הסאסי של מָטֵרַה, נסו את רג'ה קורטה (Regia Corte - Restaurant & Lounge Terrace). המחירים כאן גבוהים יותר ממסעדות אחרות בסביבה אבל האוכל הוא מתוחכם ומעודן, והנוף הנשקף מהמרפסת יהפוך כל ארוחה לחוויה רומנטית ובלתי נשכחת. שימו לב – רג'ה קורטה היא אחת המסעדות המבוקשות בעיר, כך שמומלץ מאד להזמין מקומות לפחות כמה ימים בראש. אל תשכחו לבקש שולחן קרוב ככל האפשר לנוף!


לאחר שאכלנו ושבענו, אפשר להמשיך בסיור. התחנה הבאה היא הדואומו של מָטֵרַה (Duomo di Matera) המוקדש למריה הבתולה ולאוסטתיוס הקדוש. הדואומו נבנה במאה ה-13 בסגנון רומנסקי, וניצב בנקודה הגבוהה ביותר בעיר, על הרכס שבין שני הסאסי. הנוף הנשקף מנקודה זו, כמובן, הוא מרשים במיוחד.


כעת הגיע הזמן לבקר באחת מהכנסיות המפורסמות ביותר במָטֵרַה. ברוב הערים באיטליה הדואומו הוא הכנסייה הידועה ביותר, אבל במקרה של מָטֵרַה ישנה כנסיה אחרת שגונבת את הבכורה. כנסיית סנטה מריה דה אידריס (Santa Maria de Idris) היא כנסיה עתיקה שנחצבה לפני כאלף שנה, במאה ה-12, בתוך הסלע. החלל הפנימי מקושט בפרסקאות עתיקים, ומומלץ מאד לרכוש כרטיס ולבקר בה.

התצפית לעבר סנטה מריה דה אידריס. צילום: אריאלה בנקיר‏

המשיכו לסייר באופן חופשי לאורך הסמטאות המרוצפות באבן, על מנת להתרשם מהאדריכלות הייחודית של העיר. רובם הגדול של בתי האבן העתיקים והעלובים שופץ והוסב למלונות יוקרה ומסעדות מתוחכמות, אבל מידי פעם תוכלו עדיין לראות בית עתיק שנאטם בלוחות ועדיין לא שופץ, ומשמש תזכורת לחיים שהתקיימו פה בעבר.

לאחר שתעלו בחזרה מהסאסי לכיוון מרכז העיר, תוכלו להתפעל גם מהכנסיות המרשימות והמפוארות שנבנו בסגנון הבארוק בכל רחבי מָטֵרַה, כמו לדוגמה כנסיית סן פרנצ'סקו (קייזה די סן פרנצ'סקו – Chiesa di San Francesco) היפהפייה, הממוקמת בכיכר סן פרנצ'סקו המרכזית, וכנסיית סנטה לוצ'יה המפוארת, הממוקמת לאורך ויה דל קורסו (Via del Corso), אחד מהצירים המרכזיים של העיר.


סיורי יום ממָטֵרַה

מָטֵרַה יושבת במרחק כשעת נסיעה מכמה מהאטרקציות האהובות והפופולריות ביותר במחוז פוליה (Puglia), וקל מאד לצאת ממנה לטיולי כוכב.

אם יש לכם שלושה ימים להקדיש לאזור, תוכלו לבקר ביום הראשון במָטֵרַה עצמה, ביום השני באלברובלו (Alberobello) ובאוסטוני (Ostuni) וביום השלישי בבארי (Bari) ובאחת מערי החוף הקסומות הנמצאות לא רחוק ממנה, כמו מולפטה (Molfetta) או מונופולי (Monopoli), לדוגמה.


טיפ: אחת השאלות הקבועות שמטיילים מפנים אליי היא האם צריך לשכור רכב, או לא. ישנם אזורים באיטליה שבהם אני ממליצה להימנע מרכב שכור ולטייל בעזרת התחבורה הציבורית, אבל במקרה הזה, אני חד משמעית ממליצה לשכור רכב. התחבורה הציבורית בדרום איטליה בעייתית, וקשה לנוע ממקום למקום ללא רכב צמוד.

אלברובלו (Alberobello)

אלברובלו (Alberobello), שיושבת בלב עמק איטריה (Itria), ידועה בתור עיר הטרולי (trulli) – מבנים עתיקים וייחודיים לאזור זה, שנראים כאילו נלקחו היישר מסיפור אגדה.

טיפ: אם אתם מתכוונים לישון באזור, מומלץ מאד להזמין חדר באחד המלונות שממוקמים בתוך הטרולי עצמם!

הסיבה לצורת הבנייה הייחודית הזאת איננה לגמרי ברורה, אבל האגדה מספרת שהטרולי העשויים אבן נבנו סביב מוט ראשי, ללא שימוש במלט, כדי להתחמק מתשלום מיסים על הבית. כאשר הגיעו גובי החוב משכו התושבים את המוט, הטרולו התפרק, והם לא נאלצו לשלם דבר.

בתי טרולי (‏trulli‏) טיפוסיים בעיירה אלברובלו. צילום: אריאלה בנקיר‏

אוסטוני (Ostuni)

אוסטוני ידועה כ"עיר הלבנה" של פוליה, בזכות הבתים הנמוכים שלה, הצבועים כולם בלבן. נעים מאד לבקר בעיר, שנראית כמו גלויה קטנה. אין אטרקציות גדולות ומפורסמות באוסטוני, והכיף האמיתי הוא לשוטט בין חנויות הבוטיק והגלריות, להתפעל מהנוף הנהדר, לאכול את האוכל הטעים המקומי, ופשוט להנות מהחיים.


בארי (Bari)

בארי היא עיר הבירה של מחוז פוליה, והמרכז ההיסטורי של העיר מציע כמה אטרקציות מעניינות למטיילים.

טיפ: בארי אמנם שופעת קסם, אבל בניגוד לשאר הערים המתוארות במסלול הזה, חלקים ממנה יכולים להיות מסוכנים. בזמן שאתם מסיירים במרכז ההיסטורי של העיר, הידוע בכינוי בארי וקייה (Bari vecchia), מומלץ להיצמד לרחובות הראשיים ולאטרקציות המרכזיות, ולא ללכת לאיבוד בסמטאות הקטנות והצדדיות.

הביקור בבארי יכלול כמובן עצירה בקתדרלה המפורסמת של העיר - בזיליקה די סן ניקולה (Basilica di San Nicola) המוקדשת לקדוש המגן של העיר, ביקור בקסטלו נורמנו-סבבו (Castello Normanno-Svevo) – הארמון המבוצר העצום שבלב העיר ונבנה במאה ה-13, וסיור לאורך רחוב האורקייטה (סטרדה דלה אורקייטה – strada delle orecchiette), סמטה שהתפרסמה בכל העולם בזכות הנשים המבוגרות שיושבות בחוץ לאורך הרחוב, מכינות פסטת אורקייטה מול העוברים והשבים, ומשוחחות בצעקות זו עם זו.

מולפטה (Molfetta) ומונופולי (Monopoli)

מולפטה ומונופולי הן שתי ערי חוף קסומות הנמצאות במרחק קצר מבארי. בדומה לאוסטוני הקסם כאן לא נובע מאי אלו אטרקציות ידועות שם, אלא מהקסם הפשוט והיופי כובש הלב. מה מומלץ לעשות פה? להוריד הילוך, קודם כל. ואז לספוג את הקסם הפולייזי, לסייר בנחת בין הסמטאות הלבנות, להתפעל מהחיים שמתנהלים בקצב איטי כמו פעם, לשבת לכוס יין לבן בנמל העתיק, ולטעום את האוכל המקומי והמעולה. חוף הים בפוליה, יש לדעת, נחשב לאחד המשובחים באיטליה, וכמעט בכל פינה תמצאו מפרצונים נהדרים וחופים יפהפיים לטבול בהם.

חוף טיפוסי בפוליה. צילום: אריאלה בנקיר‏

1,715 צפיות0 תגובות

Comentarios


מסע לשנת 79 לספירה: ביקור בהרקולנאום ובמוזיאון הארכיאולוגי בנאפולי
Thursday, April 18, 2024
ביקור במקדשים היוונים המרהיבים בפסטום
Wednesday, April 17, 2024
לא רק אמלפי - עשרה יעדים מומלצים במחוז קמפניה
Wednesday, April 17, 2024
סוף שבוע מושלם במחוז פריולי
Saturday, December 30, 2023
15 אתרים נהדרים במחוז פריולי המסתורי
Saturday, December 30, 2023
פנטלריה – חגיגה פראית של יופי נוקב וטבע מסעיר
Tuesday, October 17, 2023
הדולומיטים, קצת אחרת: סופשבוע בעמק האגמים בטרנטינו
Thursday, September 14, 2023
יום בפירנצה – מה לעשות בעיר ומה אסור לפספס?
Wednesday, August 30, 2023
יהדות אנקונה – סיפורה של קהילה, סיפורה של עיר
Wednesday, August 23, 2023
15 מקומות מופלאים באיטליה שחייבים לראות לפחות פעם אחת בחיים
Saturday, August 12, 2023
מסע נזירי במזרח טוסקנה
Wednesday, August 9, 2023
מצליינים ועד למטיילים סקרנים: מסע מיוחד לאורך הוויה פרנצ'יג'נה
Monday, August 7, 2023
מסע קולנועי מבעד לעדשה
Sunday, July 30, 2023
25 שמורות הטבע והפארקים הלאומיים היפים ביותר באיטליה – חלק שלישי
Wednesday, July 26, 2023
25 שמורות הטבע והפארקים הלאומיים היפים ביותר באיטליה – חלק שני
Sunday, July 16, 2023
אורבינו – יהלום קטן מתקופת הרנסנס
Thursday, July 13, 2023
אגם טראזימנו הגדה המזרחית
Sunday, June 25, 2023
אגם טראזימנו הגדה המערבית
Sunday, June 25, 2023
פזארו – עיר המוזיקה ובירת התרבות של איטליה לשנת 2024
Friday, June 23, 2023
מסע בסרדיניה – צפון האי
Sunday, June 11, 2023
מסע בסרדיניה – מרכז האי
Sunday, June 11, 2023
סרדיניה המסתורית – כשפים, אמונות והקרנבלים המפורסמים של האי
Sunday, June 11, 2023
מסע בסרדיניה – דרום האי
Sunday, June 11, 2023
25 שמורות הטבע והפארקים הלאומיים היפים ביותר באיטליה – חלק ראשון
Wednesday, May 31, 2023

עשוי לעניין אותך

אריאלה בנקיר | עיתונאית, סופרת, סומלייה