top of page

בארי וטראני – שתי ערים בלתי נשכחות בפוליה

+ באיטליה
Saturday, November 26, 2022

8 דקות

חיפוש

שתיים מהערים המעניינות ביותר בפוליה נמצאות במרחק 40 דקות נסיעה בלבד זו מזו: בארי וטראני. האחת היא עיר נמל מסובכת ומרתקת, שהצליחה להמציא את עצמה מחדש. השנייה היא עיירה קסומה, שנראית כמו ציור ומכשפת את המבקרים. ביחד, זהו בארי וטראני מציעות יום טיול מוצלח במיוחד


האם כבר ביקרתם בפוליניאנו אה מארה, וראיתם את הטרולי באלברובלו? אם כך הגיע הזמן לבקר בבארי.

לא קל להסביר את בארי. מצד אחד, זוהי עיר נמל חשובה, מרכז כלכלי גדול בדרום איטליה המתגאה בהיסטוריה מרתקת. מצד שני, במשך עשורים רבים ליבה של העיר, המכונה "בארי וקיה", כלומר העיר העתיקה, נודע כמקום שטוף פשע, ומדריכים רבים היססו להבטיח את שלומם של המסיירים בין סימטאות האבן העתיקות בשעות ערב.

והיום? היום בארי היא יעד מעניין שמושך מספר הולך וגדל של מבקרים. ההיסטוריה, האדריכלות, האוכל הנהדר והסימטאות העתיקות מהווים מוקד משיכה ברור, ובזכות מאמצים משמעותיים שהושקעו בפיתוח התיירות במקום הפכה בארי ליעד ראוי.


מבט על העיר בארי מהנמל, כנסיית סן ניקולה ברקע - איטליה
מבט על העיר בארי מהנמל, כנסיית סן ניקולה ברקע - צילום: Depositphotos

סוחרים, שודדי ים ומעפילים

מאז ומתמיד תפקדה בארי כנקודת היציאה לים התיכון. סוחרים רבים הפליגו מכאן אל יוון, קונסטנטינופול, קפריסין וארץ ישראל, ומכאן יצא גם מסע הצלב הראשון לכיוון ארץ הקודש. כמו ערי נמל רבות אחרות (ונציה, ג'נובה), הסוחרים והמהגרים שהגיעו אליה לאורך השנים השפיעו באופן משמעותי על אופיה ותרבותה של העיר, שהתאפיינה בבליל של שפות ודתות, תבלינים ותבשילים, מסורות ואמונות. כל הכוחות השליטים החשובים עברו בבארי, ועיצבו אותה בתורם בדרכם: הרומאים והביזנטים, המוסלמים והנורמנים, ורבים נוספים.


כל סיור בבארי חייב להתחיל בנמל, ה-porto, לב ליבה של העיר. מאז העת העתיקה מהווה הים חלק מהדנ"א של תושבי פוליה, לטוב ולרע, ופרנסתם של רבים היתה תלוייה במסחר הימי שיצא מהעיר. מנגד, הים תמיד היווה גם איום, ולאורך ימי הביניים הותקפה בארי שוב ושוב בידי שודדי הים המוסלמים שהגיעו מצפון אפריקה. גם בעת המודרנית הנמל היה הציר שסביבו סבב הכל – בזמן מלחמת העולם השנייה הוא הופצץ על ידי בנות הברית, ומכאן גם יצאו באישון לילה סירות מעפילים בניסיון להגיע לארץ ישראל. אוניית המעפילים נתן, לדוגמה, יצאה בחשאי מנמל בארי במבצע שאורגן על ידי המוסד לעלייה ב', והביאה ארצה בשלום 73 מעפילים ניצולי שואה.


הדרך לנמל מתחנת הרכבת של בארי פשוטה ומהירה, ובדרך אליו תחלפו על פני רחובות מלאים בחנויות, ועל פני שני התיאטראות של העיר – Teatro Petruzzeli (התיאטרון הרביעי בגודלו באיטליה) ו-Teatro Margherita. השדרות רחבות-הידיים באזור זה נבנו לאחר שנת 1820 ומסמלות את ה"נואובה בארי", כלומר העיר החדשה. חלקה המודרני של בארי שפותח לאור עקרונות הנאורות והרציונליות. בסמוך לנמל תראו גם את מרכז התרבות MURAT, אחד החשובים והמעניינים בעיר. המרכז נקרא על שם יואכים מורט, קרוב משפחתו של נפוליאון שמשל בעיר והגדיל משמעותית את כוחה. מומלץ לבדוק אם בזמן ביקורכם בעיר מתוכננות כאן תערוכות מעניינות.


המשיכו כעת לעבר בארי וקיה, העיר העתיקה, ומיד תראו שהתפאורה משתנה לחלוטין. את מקומן של השדרות הרחבות תופסות סימטאות צרות ומקורות, ואת הבניינים הגדולים מחליפים בניני מגורים נמוכים, הבנויים מאבן לבנה, ומקובצים סביב חצרות צרות. בכל פינה כמעט נדמה שמוצב מזבח קטן ובו תמונה של אחד מהקדושים החשובים לתושבי העיר.

מזבחים לקדושים בסמטאות העיר העתיקה של בארי. צילום: אריאלה בנקיר


גופתו של סנטה קלאוס נגנבה ומוצגת כיום בבארי

התחנה הבאה במסלול היא בזיליקת סן ניקולה (San Nicola), האתר החשוב ביותר בעיר. בזיליקת סן ניקולה נחשבת לאחת הדוגמאות המרכזיות באירופה לאדריכלות רומנסקית, וממון אדיר הושקע בבנייתה. אי אפשר לבקר בבארי מבלי להיכנס לכנסייה הידועה, ומבלי לראות גם את פסלו של הקדוש הפופולרי – סן ניקולה.


בזיליקת סן ניקולה, בארי.


סן ניקולה (המוכר יותר בכינוי ניקולאוס או "סנטה קלאוס") הוא הקדוש המגן של בארי, ואמנם הוא מוכר בתרבות הפופולרית כמי שגר בצפון הרחוק ומעביר את ימיו בין גמדים ואיילים, אך בפועל נולד ניקולאס באסיה הקטנה (טורקיה של היום).


חשיבותה של בזיליקת סן ניקולה בכך ששמורים בה שרידיו של הקדוש, שהגיעו לעיר בשנת 1087, בעקבות מעשה שוד דרמטי: משלחת של 62 מלחים יצאה מבארי לעבר טורקיה, במטרה מוצהרת להשיב את עצמותיו של הקדוש מ"אדמת הכופרים" הטורקית בחזרה לבארי, העיר שבה סן ניקולה רצה להיקבר, לטענתם. הם הצליחו לגנוב כחצי מהשלד של מי שנחשב גם היום לאחד הקדושים החשובים במסורת הנוצרית-קתולית – מגנם של הילדים, המלחים, הגנבים והנשים הרווקות. מאמינים רבים עולים לרגל במיוחד כדי להתפלל אליו (וביניהם נשים רבות שעולות לקבר כדי להתפלל לזיווג הגון).

מעניין לדעת שבארי לא היתה העיר היחידה שרצתה להשיג את עצמותיו של הקדוש החשוב, וגם הוונציאנים זממו פעולה דומה (כמאתיים שנה קודם לכן, הוונציאנים כבר הצליחו לגנוב את שרידיו של מרקוס הקדוש ממצרים, ואלה הועברו בטקסיות לבזיליקת סן מרקו), אך הפעם הצליחו אנשי בארי להקדים אותם ולשים את ידם הארוכה על השרידים היקרים.


חשיבותן של עצמות הקדוש לא היתה רק דתית, כמובן, אלא גם כלכלית ופוליטית – צליינים רבים הגיעו לעיר ספציפית כדי לראות את הקדוש, וסן ניקולה הפך למקור הכנסה חשוב עבור העיר. עד היום משחקת דמותו של סן ניקולה תפקיד חשוב ביותר במסורת ובזהות של העיר בארי: האצטדיון המקומי (אחד הגדולים באיטליה) נקרא על שם סן ניקולה, וחג הקדוש הוא הארוע הגדול ביותר בעיר ואחד הגדולים בפוליה כולה.


סן ניקולה, הקדוש המגן של בארי. צילום: אריאלה בנקיר
סן ניקולה, הקדוש המגן של בארי. צילום: אריאלה בנקיר

הקתדרלה של בארי והמבצר העתיק

במרחק קצר מהבזיליקה נמצאת גם הקתדרלה של בארי, שנבנתה במאה ה-13. המרשימה. הכניסה לקתדרלה היא בחינם, אבל אם תרצו לבקר במתחם הארכיאולוגי שמתחת לכנסייה (מומלץ!) תצטרכו לרכוש כרטיס במחיר סימלי של כ-3 יורו, שיאפשר לכם לראות מקרוב פסיפסים עתיקים, שרידים מהתקופה הרומאית, קברים נורמניים וממצאים נוספים.


הקתדרלה של בארי. צילום: אריאלה בנקיר
הקתדרלה של בארי. צילום: אריאלה בנקיר

בתום הביקור בקתדרלה, המשיכו אל המבצר העתיק והמרשים שליד הנמל (Castello Normano Svevo). המבצר מרשים מאד מבחוץ אבל פחות מעניין בפנים, ואם אין לכם זמן רב תוכלו לדלג על הכניסה (ולהיכנס במקום למבצר טראני, המתואר בהמשך המסלול).


סמטת האורקייטה

כאמור, הסימטאות העתיקות של בארי נחשבו פעם לאזור מסוכן, אבל היום מדובר על יעד יעד תיירותי לגמרי, שמושך תיירים שרוצים לראות איך זקנות העיר מכינות את הפסטה הטיפוסית לפולייה – פסטת אורקייטה (orecchiette, כלומר אוזניים קטנות). למרות שמדובר בגימיק תיירותי, עדיין נחמד לעבור כאן ולראות את הנשים שפורסות שולחנות בחוץ, מרדדות בצק, תולשות במומחיות חתיכות ומגלגלות אותן לפי המסורת כדי ליצור את הפסטה המפורסמת.


נשים מכינות פסטת אורקייטה, בסמטת האורקייטה המפורסמת בבארי. צילום: אריאלה בנקיר


מה אוכלים?

אחד התענוגות המרכזיים (והחשובים!) בבארי הוא האוכל. האוכל בפולייה באופן כללי הוא מעולה, ובבארי תוכלו למצוא כמה מקומות מומלצים במיוחד. ראשית כל, חובה לטעום את הפוקצ'ה בארזה (focaccia Barese), הפוקצ'ה הטיפוסית לאזור בארי – תפוחה וטעימה, מקושטת בפיסות עגבניות שרי צלויות ואורגנו. גרסה נוספת וטעימה לא פחות מוגשת עם תפוחי אדמה. מנת חובה נוספת היא סנדוויץ' עם תמנון (panino con il polpo), הפלאפל של הפולייזים. את שני המעדנים האלה אפשר למצוא בכל פינה בעיר.


פוקצ'ה בארזה – אחד הסמלים של בארי. צילום: אריאלה בנקיר
פוקצ'ה בארזה – אחד הסמלים של בארי. צילום: אריאלה בנקיר

אם אתם מחפשים מסעדה לשבת בה ולטעום את הפסטה המקומית, פירות ים ועוד, נסו את Ristorante La Gasaa Damante, או את אחת המסעדות על קו המים, ליד הקתדרלה.

כריכים, מגשי גבינות ונקניקים ונשנונים טעימים (עם כוס יין מקומי) תוכלו למצוא ב - Voglia... Pane e vino. הקפידו להשאיר מקום לקינוח, משום שבמרחק קצרצר משם תוכלו למצוא את אחד ה-pasticciotti הטובים ביותר בפוליה (ולמעשה באיטליה כולה), בבית הקפה Martinucci בפיאצה מרקנטילה (piazza mercantile). מדובר על מאפה פריך ממולא בקרם עם תוספות שונות, שקשה מאד לעמוד בפניו (או להסתפק בחתיכה אחת...)

בתום הביקור בבארי, תוכלו להמשיך לעבר טראני היפהפיה.

 

טראני

בלתי אפשרי שלא להתאהב בטראני, עיר עתיקה לחופי הים שנראית כמו גלויה ציורית.

כמו ערים רבות באיטליה שורשיה של טראני הם מהתקופה הרומית, אך פריחתה החלה בזמן מסעות הצלב, כאשר נמל העיר הפך לאחד המרכזיים בדרום איטליה ונקודת יציאה חשובה לים האדריאטי (מסדר הטמפלרים אף הקים כנסיה בצמוד לנמל, כנסיית ognisanti, שיועדה לצליינים שעמדו להפליג לארץ הקודש. בהמשך הוסבה הכנסייה לבית חולים). להערכת החוקרים בטראני גם נכתב ספר החוקים הראשון (בעולם המערבי) של המשפט הימי, בשנת 1063. את החוק גיבשו יחדיו נציגי העיר – יהודי, לונגוברדי ונורמני, שנחשבו מובילים בתחומם ובעלי ידע נרחב בתחום המסחר הימי.


טראני היא יעד מושלם לחודשי הקיץ, ובשעות אחר הצהריים והערב הנמל שוקק החיים מלא עד אפס מקום במבקרים שנהנים מהנוף, מהבריזה, מהאוכל המצויין ומיינות האזור. אבל גם מחוץ לעונת התיירות, טראני היא יעד נהדר.

 הנמל של טראני בשעות הערב. צילום: אריאלה בנקיר
הנמל של טראני בשעות הערב. צילום: אריאלה בנקיר

המרכז ההיסטורי של העיר הוא קטנטן ויפה להפליא – מבוך מתפתל של סימטאות צרות ומטופחות, בתי אבן לבנים ונמוכים ופאלאצי מפוארים שהשתייכו פעם למשפחות אצולה. בכל פינה מסתתרת מסעדה קטנה, חצר סגורה ומפתיעה, או כנסיה מעניינת שווה להיכנס אליה כדי להתרשם מהאדריכלות ומציורים יקרי הערך. לאורך השנה נערכים בטראני אירועים רבים, ומומלץ להתייעץ עם לשכת התיירות המקומית ולברר אם קורה משהו מעניין בזמן ביקורכם בעיר.


החלו את הסיור בדואומו של טראני (הקתדרלה של העיר), המוקדש למריה הקדושה. הדואומו נבנה בשנת 1099 על גבי כנסיה עתיקה מהמאה הרביעית לספירה, ומהווה דוגמה מרשימה במיוחד לאדריכלות הרומנסקית הטיפוסית לאזור פוליה. תיירים רבים מגיעים במיוחד על מנת לראות את הקתדרלה, שנבנתה כולה מאבן טראני האלגנטית הלבנה-ורדרדה.


הקתדרלה של טראני. צילום: אריאלה בנקיר
הקתדרלה של טראני. צילום: אריאלה בנקיר

החלל הפנימי מתאפיין במראה נקי ואלגנטי בזכות הקשתות הגבוהות, ובקריפטה התת קרקעית שמורים גם היום כמה שרידים של סן ניקולס הצליין, הקדוש המגן של טראני. ניקולס, או ניקולה, היה רועה צאן יווני שיום אחד חווה הארה רוחנית והחל להסתובב בין הכפרים בעודו חוזר שוב ושוב ושוב על שש מילים בלבד – תפילת קיריה אליסון, התפילה הפותחת את המיסה הקתולית: "אדֹני רחם-נא, המשיח רחם-נא, אדני רחם-נא" (קיריה אליסון, כריטסה אליסון, קיריה אליסון). לאורך שיטוטיו ספג ניקולס בוז ואלימות וגורש מכל מקום שאליו פנה עד שהגיע לטראני, שם החליט הבישוף כי לא מדובר במטורף אקראי אלא בצעיר שזכה להשראה אלוהית. ניקולס נפטר בגיל צעיר, ולפי האגדה לאחר מותו התחוללו מספר ניסים, מה שגרם לכנסייה להכריז עליו כקדוש.




המשיכו משם למבצר טראני (Castello Svevo di Trani), שנבנה בתקופת הזוהר של העיר תחת הוראותיו של הקיסר פרידריך השני בשנת 1233. המבצר המרובע, בעל ארבעת מגדלי השמירה המרובעים אף הם, נבנה בסגנון דומה למבצרים הצלבניים שנבנו בארץ ישראל. אם תרצו, תוכלו לבקר באופן וירטואלי במקום עוד לפני שתגיעו לפוליה עצמה.


המבצר ממוקם על החוף ממש, ובשעות הערב מצליפים הגלים בעוצמה מעוררת צמרמורת בקירות האבן הכבירים. מספר אירועים היסטוריים התרחשו במבצר הזה – כאן הוצא להורג פייטרו טייפולו, בנו של הדוג'ה שליט ונציה, לאחר שנשבה בקרב, וכאן גם התחתן מנפרד שליט סיציליה, בנו של הקיסר פרידריך והאחרון בשושלת בית הוהנשטאופן. במאה ה-19 הוסב המבצא לכלא, והמשיך לשמש ככזה עד שנת 1974.


המבצר של טראני. צילום: אריאלה בנקיר
המבצר של טראני. צילום: אריאלה בנקיר

בזמן הביקור במבצר, שמארח גם תערוכות מתחלפות, היזהרו מרוח הרפאים של ארמידה (Armida), שעדיין מסתובבת בין המסדרונות הקרים... מספרים שארמידה אולצה להתחתן עם אדם שלא אהבה, ובגדה בו עם אחד מאבירי החצר. כשהרומן התגלה האביר הוצא להורג ואילו ארמידה נקברה חיה באחד התאים, ועד היום רוחה מסתובבת חסרת מנוחה, עטופה בבגדים אפורים, ומחפשת נקמה.

לא רחוק מהמבצר נמצא יעד מעניין (ומפתיע) נוסף – מוזיאון מכונות הכתיבה של טראני, ובו אוסף של למעלה מ-400 מכונות כתיבה היסטוריות.


הקהילה היהודית בטראני

טראני נודעה גם בשל נוכחותה של קהילה יהודית משמעותית (באופן יחסי לתקופה). היהודים הראשונים הגיעו לעיר עוד בתקופת האימפריה הרומית, ורבים נוספים הגיעו במאות ה-11 וה-12 לאחר שגורשו מקסטיליה ומצרפת. במאה ה-13 נהנו יהודי טראני מתור זהב תחת שליטת הנורמנים, ולא פחות מארבעה בתי כנסת נפתחו בעיר. כאשר בנימין מטודלה הגיע לעיר במהלך מסעותיו, הוא מצא קהילה של כ-200 משפחות, בעיר פורחת ומשגשגת.


בהמשך המצב השתנה באופן משמעותי – כשטראני מצאה את עצמה תחת שלטונה של ממלכת נאפולי ובהמשך על ידי ממלכת אראגון (כיום ספרד), סבלו יהודי העיר מרדיפות קשות, שהסתיימו לבסוף עם גירושם מהעיר בשנת 1541. חלק מהיהודים התנצרו, ובאופן רשמי הקהילה נכחדה, גם אם אחדים המשיכו לקיים את דתם בסתר, וחיו כאנוסים.


בית הכנסת הגדול הוסב לכנסיית (כנסיית סנטה אנה) ובהמשך הפך לחלק מהמויזאון העירוני (Museo Diocesano di Trani). כיום המוזיאון מציג ממצאים הקשורים לקהילה היהודית. בית הכנסת העתיק סקולנובה Scola Nova, לעומת זאת, עדיין עומד ואף ניתן לבקר בו (בתיאום מראש בלבד, טלפון 3471077486). בית הכנסת נבנה במאה ה-13, הוסב לכנסייה כשהיהודים גורשו מהעיר, וחזר לשמש כבית כנסת בשנת 2006 עם תחייתה של הקהילה היהודית המקומית.


בית הכנסת סקולה נובה, טראני.


איפה אוכלים?

לפני שאוכלים – שותים! כדי להתחיל את הערב כמו שצריך ולפתוח את התיאבון, שבו באחד ממקומות הבילוי הרבים בנמל, והזמינו כוס יין לצד כמה נשנושים. זו הדרך הנכונה והראויה ביותר להיכנס לאווירה הפולייזית... לאחר מכן תוכלו להינות מארוחה רצינית יותר באחת המסעדות המומלצות בעיר. טראני מציעה מבחר מרשים בהחלט, אף יותר מבארי, ותוכלו למצוא כאן הכל: החל ממסעדות ביתיות כמו Taverna Portanova, עבור במסעדות המתמחות בדגים ופירות ים כמו Cottura Media, וכלה במסעדות מיוחדות המעוטרות בכוכבי מישלן, כמו Quintessenzia המצוינת. לא משנה לאן תלכו, בין אם מדובר במסעדה הפשוטה או היוקרתית ביותר, אל תשכחו להזמין שולחן מראש. בחודשי האביב והקיץ, המסעדות בטראני מלאות עד אפס מקום בשעות הערב.


1,527 צפיות0 תגובות

Comments


לא רק הקולוסיאום והוותיקן - חמישה מקומות מרהיבים ביופיים ברומא
Sunday, April 28, 2024
מסע לשנת 79 לספירה: ביקור בהרקולנאום ובמוזיאון הארכיאולוגי בנאפולי
Thursday, April 18, 2024
ביקור במקדשים היוונים המרהיבים בפסטום
Wednesday, April 17, 2024
לא רק אמלפי - עשרה יעדים מומלצים במחוז קמפניה
Wednesday, April 17, 2024
סוף שבוע מושלם במחוז פריולי
Saturday, December 30, 2023
15 אתרים נהדרים במחוז פריולי המסתורי
Saturday, December 30, 2023
פנטלריה – חגיגה פראית של יופי נוקב וטבע מסעיר
Tuesday, October 17, 2023
הדולומיטים, קצת אחרת: סופשבוע בעמק האגמים בטרנטינו
Thursday, September 14, 2023
יום בפירנצה – מה לעשות בעיר ומה אסור לפספס?
Wednesday, August 30, 2023
יהדות אנקונה – סיפורה של קהילה, סיפורה של עיר
Wednesday, August 23, 2023
15 מקומות מופלאים באיטליה שחייבים לראות לפחות פעם אחת בחיים
Saturday, August 12, 2023
מסע נזירי במזרח טוסקנה
Wednesday, August 9, 2023
מצליינים ועד למטיילים סקרנים: מסע מיוחד לאורך הוויה פרנצ'יג'נה
Monday, August 7, 2023
מסע קולנועי מבעד לעדשה
Sunday, July 30, 2023
25 שמורות הטבע והפארקים הלאומיים היפים ביותר באיטליה – חלק שלישי
Wednesday, July 26, 2023
25 שמורות הטבע והפארקים הלאומיים היפים ביותר באיטליה – חלק שני
Sunday, July 16, 2023
אורבינו – יהלום קטן מתקופת הרנסנס
Thursday, July 13, 2023
אגם טראזימנו הגדה המזרחית
Sunday, June 25, 2023
אגם טראזימנו הגדה המערבית
Sunday, June 25, 2023
פזארו – עיר המוזיקה ובירת התרבות של איטליה לשנת 2024
Friday, June 23, 2023
מסע בסרדיניה – צפון האי
Sunday, June 11, 2023
מסע בסרדיניה – מרכז האי
Sunday, June 11, 2023
סרדיניה המסתורית – כשפים, אמונות והקרנבלים המפורסמים של האי
Sunday, June 11, 2023
מסע בסרדיניה – דרום האי
Sunday, June 11, 2023

עשוי לעניין אותך

אריאלה בנקיר | עיתונאית, סופרת, סומלייה