כפי שהביטלס, הפינק פלויד ובוב דילן השפיעו כל אחד בדרכו וסגנונו על המוסיקה הפופולארית של ימיינו, כך גם באיטליה השפיעו יוצרים וזמרים מסויימים יותר מאחרים על המוסיקה האיטלקית לאורך השנים. שיריהם נחקקו בזכרון הקולקטבי והפכו לאבן יסוד של המוסיקה הפופולארית. מוטיבים מן היצירות האלו מהדהדים גם כיום מתוך הלהיטים העכשווים ומהווים בסיס והשראה לגוף היצירות כולן.
הנה כמה מהיוצרים המשפיעים במוסיקה האיטלקית משנות החמישים ועד ימינו.
Mina Mazzini - מינה מאזיני
שמה המלא הוא "מינה אנה מאזיני" שם הבמה שלה הוא, מינה. נולדה ב 25 למרץ 1940, בפרברי העיר וארזה. זמרת איטלקית גדולה, בעלת קול סופראן דרמטי עם גוון חם. תחילת הקריירה שלה בסוף שנות ה-50. אז שרה בסגנונות מרובים וביצעה כ 1400 שירים שונים (!) היא מכרה כ - 150 מיליון דיסקים - מספר 1 באיטליה! בזירה הבינלאומית קיבלה מחמאות משמות גדולים כמו: פרנק סינטרה, לואי ארמסטרונג, כינה אותה - "הזמרת הגדולה ביותר". כמו כן חלקו לה שבחים, מייקל ג'קסון, אריטה פרנקלין, סלין דיון, ברברה סטרייסנד, לייזה מנלי ועוד.. בשנת 1959 הייתה לרוקרית האיטלקיה הראשונה שהופיע בטלויזיה הלאומית. באפריל 1963 ילדה בן. אביו הוא השחקן "קוראדו פני" אשר היה באופן רשמי נשוי באותה תקופה לאשה אחרת. הדבר הביא על מינה חרם טלויזיוני בהשפעת הכנסייה. למרות זאת הקהל המשיך לאהוב אותה ולהפגין זאת בכך שהגיע בהמוניו להופעותיה. בתגובה לאירועים אלה מינה הפכה למעין ילדה רעה. ולכך התאימה גם את תמידתה. היא צבעה את שערה לבלונד פלטינה, גילחה את גבותיה והתאפרה בכבדות. בינואר 1964 נגמר באופן רשמי החרם השמרני שהופעל כלפיה. את סיומו סימנה הופעתה ,כשהיא שרה שיר חדש, באחת מתוכניות בטלויזיה. בהמשך היתה הראשונה ללבוש חצאית מיני בטלויזיה.
לאורך הקריירה המפוארת שלה שיתפה פעולה עם אגדות כמו ג'ורגיו גאבר ולוצ'יו בטיסטי. בתחילת שנות ה - 70 בא לעולם אחד הלהיטים הגדולים ביותר שלה Parole Parole אשר נחקק בזכרון אולי כשיר האיטלקי המפורסם ביותר בעולם. בשנת 1978 הודיעה מינה על כך שהיא מפסיקה להופיע בפומבי. מאז היא מסתגרת. היא לא מופיע בטלויזיה ולא מתראיינת לתקשורת, אך ממשיכה לעבוד באולפן ולהקליט אלבומים חדשים.
(1943 - 1998) Lucio Battisti - לוצ'יו באטיסטי
לוצ'יו באטיסטי נולד ב 5 למרץ 1943 בפוג'יו בוסטונה אשר במרכז איטליה. הוא נפטר 9 ספטמבר 1998
זמר, מלחין, רב נגן, ומפיק. אחד האמנים הגדולים, המשפיעים והחדשנים של כל הזמנים באיטליה.
נחשב לאחד מהכותבים והיוצרים החשובים של המוסיקה האיטלקית.
באטיסטי שינה את הסגנון המוסיקלי של הפופ והרוק האיטלקים. חידש בכל מובן וצורה את השיר והמנגינה המסורתיים.
שיתף פעולה עם MOGOL שכתב עבורו הרבה מהטקסטים והצליח לגעת בנושאים שלא קיבלו תשומת לב מספקת באותה תקופה.
השניים שיתפו פעולה לאורך כל שנות ה -60 וה-70 עד שבשנת 1979 הודיע באטיסטי על הפסקת שיתוף הפעולה בין השנים.
בשנת 1981 התחיל שיתוף פעולה חדש עם Romano Pasquale Panella שנמשך עד אמצע שנות ה 90, בתקופה ההיא הוזכרה האפשרות של איחוד מחדש עם MOGOL, שלא קרה מעולם.
גם בימים אלה נחשב בטיסטי למיתוס באיטליה. אפילו בקרב הנוער. כולם מכירים את מילות שיריו בעל פה.
באטיסטי החל את הקריירה שלו בגיל 21 וסיימה בגיל 55 בבית חולים במילאנו. מותו מוגדר כמוות מנסיבות לא ידועות.
Adriano Celentano - אדריאנו צ'לנטאנו
נולד ב 6 לינואר 1938 במילאנו. צ׳לנטאנו הוא זמר, כותב, ורקדן.
החל להופיע בשנת 1957.
באיטליה זכה לפרסום רב. ומחזיק ביחד עם והזמרת מינה בתואר יוצרי האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.
צ'לנטאנו הצליח גם מחוץ לאיטליה וידוע בעולם כאחד מעמודי התווך של המוסיקה האיטלקית בת זמננו. היה מהראשונים ששרו רוק אנד רול אמריקאי באיטלקית.
צ'לנטנאנו כותב גם עבור זמרים אחרים. משחק בסרטי קולנוע ומופיע הרבה בטלויזיה הממלכתית.
(1938-2003) Giorgio Gaber - ג'ורגיו גאבר
ג'ורגיו גאבר אשר היה מכונה סניור G, נולד במילאנו, היה זמר, משורר, גיטריסט, קומיקאי, ושחקן תאטרון איטלקי.
מהאמנים היצירתים המקוריים וקובעי הטון, שידעה התרבות האיטלקית. ההומור הנוקב, מאפיין את כתיבתו, שיקף בחדות את התרבות והחברה של זמנו.
" החירות אינה האפשרות לרחף מעל עץ / או להיות בעל דעה / החירות איננה מקום חופשי / חירות היא השתתפות." (ג'ורגיו גאבר - שיר החירות 1972)
התחיל את הקריירה המפוארת שלו בסוף שנות ה -50 של המאה העשרים. ילד רוק וג'אז של אותן שנים. הופיע בעיקר כזמר ושחקן, פיתח סגנון יחודי - המזוהה איתו, אשר משלב שירה ומשחק על ידי שימוש בהומור אירוני, מריר לעיתים. הופיע תמיד עם גיטרה. הופעה מהפנטת של איש אחד, סטנד אפ קומדי מוסיקלי שזור במסרים תרבותיים.
למרות שדעותיו, וכפועל יוצא, שיריו לא עמדו בקנה אחד עם אלו של השלטון, ניתנה לו במה והוא הופיע פעמים רבות לאורך השנים בטלויזיה הממלכתית.
הקליט מספר דואטים עם זמרים מובילים כמו מינה ואדריאנו צ'נלטאנו. הופיע בתאטראות לאורכה של איטליה.
ב 1 לינואר 2003 נכנע למחלת הסרטן לאחר שנים רבות של מאבק.
(1928-1994) Domenico Modugno - דומניקו מודוניו
דומניקו מודוניו נולד בפוליניאנו א מארה Polignano a mare אשר בחבל בארי, ב 1928 ונפטר ב 1994 באי למפדוזה. היה זמר, מלחין, גיטריסט, שחקן ובסוף ימיו גם חבר פרלמנט.
ידוע בכל העולם בזכות להיט גדול ששר ושהפך לקלאסיקה מוזיקלית עולמית "Nel Blu Di Pinto Di Blu" ("בתוך הכחול הצבוע כחול"), המוכר יותר כ- Volare "ווֹלָארֶה" (לעוף)
השיר שבר את כל שיאי ההשמעה האפשריים עבור שיר בשפה האיטלקית, והוא כנראה השיר האיטלקי המפורסם ביותר בכל הזמנים. הוא כיכב בראש מצעד הפזמונים בארצות הברית במשך חמישה שבועות, וגבר בכך על שירים מאת ריקי נלסון ואלביס פרסלי.
גרסאות כיסוי לשיר הוקלטו מאות פעמים ברחבי העולם על ידי זמרים והרכבים שונים, המפורסמים שבהם הם:
פרנק סינטרה, דין מרטין, לואי ארמסטרונג, קליף ריצ'רד, פול מקרטני, דויד בואי, לוצ'אנו פאבארוטי, והג'פסי קינגס. בנוסף לפרסומו בשפה האיטלקית זכה גם לתרגומים רבים בשפות שונות.
"באיזו תחנת רדיו, במישגן או אינדיאנה, לא זוכר בדיוק, שדרן אחד השמיע את התקליט שלי. למחרת אלפיים איש התקשרו לתחנה וביקשו לשמוע אותו שוב. הם השמיעו את התקליט עוד פעם וביום שלאחר מכן חזר הדבר על עצמו. אלפי אנשים התקשרו ביקשו שינגנו אותו עוד ועוד. – עלילת הפרסום של "לעוף – Volare" התחילה כך"
(ראיון עם דומניקו מתוך הספר דומניקו מודוניו 1981)
מעבר להצלחת השיר הזה, שירים נוספים של מודוניו זכו גם הם לגרסאות כיסוי. בנוסף זכה מודוניו ארבע פעמים בפסטיבל סאן רמו, ייצג את איטליה שלוש פעמים בתחרות האירוויזיון, וזכה בשני פרסי גראמי.
הוא ניגן גם מוזיקה קלאסית וקיבל תפקידים כשחקן וזמר באופרה, בקולנוע, בתאטרון ובטלוויזיה. וביים סרט אחד.
(1943-2012) Lucio Dalla - לוצ'יו דאלה
לוצ'יו דאלה נולד ב 4 למרץ 1943 בבולוניה איטליה ונפטר ב 1 למרץ 2012.
לוציו דאלה היה מוסיקאי, רב נגן, משורר וזמר איטלקי ללא ספק אחד החשובים החדשנים והמשפיעים באיטליה.
לאורך 50 שנות הקריירה שלו חיפש תמיד אתגרים מוסיקליים חדשים, הושפע מג'אז אך נגע גם בסגנונות מוסיקלים שונים ממוסיקת קצב ועד אופרה.
כשהיה בן עשר קיבל במתנה קלרינט ולומד בכוחות עצמו לנגן עליו. בהמשך הצטרף ללהקת ג'אז בבולוניה, כמובן, כנגן קלרינט.
באותן שנים התגורר בבולוניה החצוצרן האמריקאי האגדי צ'אט בייקר, לוצ'יו היה עדיין נער אך כבר וירטואוז על קלרינט, וצ'אט בייקר ניגן איתו מספר פעמים ובהמשך אף עם נגנים בינלאומיים אחרים.
"בזמנים ההם חשבתי על עצמי כעל נגן ג'אז וזלזלתי במוסיקת פופ קלה" אמר שנים לאחר מכן.
אך כאמור לוצ'יו, לאורך הקריירה שלו שלט בסגנונות מוסיקאלים רבים. שיתף פעולה עם אמנים שונים בתחומים רבים, שר דואטים שהמפרוסם שבהם עם ריי צ'ארלס.
הוא כתב לעצמו את המילים לשיריו. והפך לאבן יסוד בתרבות האיטלקית של השירה העכשיות.
ליבו נדם בעודו סועד ארוחת בוקר במהלך סיבוב הופעות בשוויץ, 3 ימים לפני יום הולדתו ה 69. גופתו נתגלתה על ידי בן זוגו לחיים ולעבודה מרקו אלאמאנו. באיטליה הוכרז יום אבל לא רישמי וכל חבריו ביכו את מותו.
(1940-1999) Fabrizio De André - פאברציו דה אנדרה
נולד בג'נובה ב-18 לפברואר 1940, נפטר במילאנו ב-11 לינואר 1999. היה משורר וזמר איטלקי מהמשפיעים בדורו.
שיריו מספרים את סיפורם של אנשי שוליים, מורדים במוסכמות וזונות. מבקרים מסויימים מחשיבים אותו משורר לכל דבר ושיריו נכללו באנטולוגיות ספרותיות שנלמדות בבתי הספר.
הוא השתמש בשיריו בניב (דיאלקט) של ליגוריה. המחוז בו נולד וגדל. מתוך רצון לעצור את העלמותם של הדיאלקטים השונים, שהאיטלקית, השפה הרשמית של המדינה מאיימת להשכיח. בנוסף תרגם סנשונים צרפתיים והתנסה במוסיקה מהעולם.
באיטליה הוא ידוע כעילוי. על שמו נקראים פארקים, סיפריות, ובתי ספר.
"חשבתי שזה יפה שהיכן שנגמרות אצבעותי חייבת באיזה שהוא אופן להתחיל הגיטרה"
(1935-2007) Luciano Pavarotti - לוצ'יאנו פאברוטי
לוצ'יאנו פאברוטי נולד במודנה אשר בצפון איטליה ב -12 לאוקטובר 1935. ונפטר ב 6 לספטמבר 2007, היה זמר טנור איטלקי ששר אופרה לירית.
פברוטי היה אחד האמנים האיטלקים המעורכים ביותר בעולם כולו. תודות לקולו העוצמתי והעמוק וגם בזכות יכולתו לתקשר עם הקהל בצורה פשוטה וסימפטית. כך היה שהשפיע גם על המודעות הכלל עולמית בנוגע למוסיקת האופרה, שאותה הצליח להחזיר ממגדלי השן אל הקהל הרחב.
הוא העניק גוון "מודרני" לאופרה בכך שיסד את "פברוטי וחברים", סדרת מופעים לצדקה בהשתתפות גדולי כוכבי הפופ של תקופתינו אך בה בשעה שמר על זהותו כזמר אופרה.
הקים את "שלושת הטנורים" ביחד עם פלסידיו דומינגו, ג'וס קאראראס (ספרד) ביחד שרו בפתיחת טורניר המונדיאל בשנת 1990. כך קנה לעצמו תהילה עולמית ופרסום גם מחוץ לעולם המוסיקה.
פברוטי נחשב לאחד מזמרי הטנור האיטלקי המצליחים ביותר בכל הזמנים. מכירותיו לאורך הקריירה עלו מעל 100 מיליון אלבומים.
הוא זכה שש פעמים בפרס הגראמי, וקיבל פרסים נוספים ממדינות רבות ומהאו"ם על תרומתו.
Gianna Nannini - ג'אנה נאניני
ג'יאנה נאניני נולדה בעיר סיינה באיטליה ב-14 ליוני 1956 והיא זמרת פופ ורוק.
התחילה לשיר בגיל 18, כאשר לוהקה כסולנית בלהקת בנות. בגיל 19 עברה לגור במילאנו והתחילה ללמוד, פיתוח קול, לנגן על פסנתר ולהלחין. אז גם החליטה להקדיש את חייה למוסיקה.
באותה תקופה הופיעה במילאנו בלילות בבארים ומשכה תשומת לב רבה. היא סרבה לחוזה שהוצע לה, אשר אמור היה להפוך אותה לזמרת איטלקית מסורתית מן השורה הראשנה. בשנת 1976 הוציאה את אלבומה הראשון והיא רק בת 20. היא עצמה כתבה את כל המלים והלחנים לשירים באלבום, כולם בהשפעת רעיונות פמיניסטים.
ההצלחה הגדולה שפתחה עבורה את דלתות אירופה הגיעה בשנת 1979 עם השיר "אמריקה" . השיר נכלל באלבומה השלישי "קליפורניה".
את האלבום מכסה תמונת פסל החרות שמחזיק בידו במקום את הלפיד המפרוסם ויברטור עם פסים וכוכבים.
בשנת 1982 נאניני התחילה לעבוד עם המפיק טוני פלאנק שהפיק מוסיקה עבור יוצרים כמו: בראין אינו, יוריטמיקס, סקורפיונס, אקו והבאנימן ועוד.
פלאנק הפיק עבורה גם את אלבומה החמישי. האלבום זכה להצלחה גדולה בכל אירופה ומכר כ 250 אלף עותקים זכה בתקליט זהב בגרמניה, אוסטריה, שוויץ ובפלטינה באיטליה.
כוכבה של ג'אנה נאנני דרך לאורך כל שנות ה- 80 כאשר בין השאר כתבה שיר לפס הקול לסרטו הראשון של הבמאי גבריאלה סלבטורס "חלום ליל קיץ" .
ב- 1986 יצא אלבומה השביעי וזכה להצלחה מחוץ לגבולות אירופה, בדרום אמריקה, במזרח הרחוק, ומכר מעל מיליון עותקים.
מאז ועד היום ההצלחה של נאניני ממשיכה, היא עובדת עם מפיקים ונגנים מפורסמים מהעולם, משתפת פעולה עם זמרים רבים, משתתפת באופרות מודרניות, כותבת מוסיקה לסרטים ומופיעה מול קהלים גדולים.
נאניני ידועה בזכות חותמת קולה, קול צרוד המגיע לגבהים ומקנה לה גוון רוקיסטי עז.
Paolo Conte - פאולו קונטה
פאולו קונטה נולד ב 6 לינואר 1937 באסטי שבצפון מערב איטליה, קונטה הוא זמר, רב נגן, משורר ,ועורך דין.
האם ניתן להיות עורך דין ואמן גם יחד?
את צעדיו הראשונים בעולם המוסיקה צעד בתחילת שנות ה -60 אך בשנת 1974 החליט לותר על עריכת דין להקדיש את כל כולו למוסיקה. הקרירה שלו בתחום המוסיקה נמשכת כבר חמישים שנה
קונטה הוא מהיוצרים החשובים המשפיעים והמקוריים ביותר באיטליה. כותב עבור עצמו כמו גם עבור מבצעים אחרים. הוא ג'זיסט מצויין; מנגן ג'אז על פסנתר .
פרט מעניין נוסף הוא, שקונטה עומד מאחורי השיר אז'ורו Azzurro אשר נכתב על ידו בשנת 1968 עבור הזמר אדריאנו צ'נלטאנו.
השיר ידוע ואהוב כל כך באיטליה (ובעולם) עד שהוצע כתחליף להמנון הלאומי האיטלקי.
אם תרצו בסגנונו מזכיר מעט את לאונרד כהן
קולו צרוד ועבה, עמוק ומיוחד במינו.
הוא זוכה להצלחה רבה גם בצרפת - משלב שירה בצרפתית.
שיריו הושמעו כפסי קול בקולנוע. וכהשראה לקומיקס.
זכה בפרסים רבים כולל במדליית הכבוד של העיר פריז.
קונטה כתב ספר. בנוסף הוא מצייר, ואת הציורים משלב באלבומיו.
