top of page

שני יקבים מיוחדים ושתי מסעדות מומלצות באזור קיאנטי

+ באיטליה
Tuesday, April 19, 2022

6 דקות

חיפוש

יין קיאנטי הוא אחד היינות האיטלקיים הידועים בעולם, ואחד הסמלים המזוהים ביותר עם מחוז טוסקנה. אם אתם חובבי יין, בוודאי יצא לכם כבר לטעום את הקיאנטי קלאסיקו – היין עם סמל התרנגול השחור שכמעט כל המבקרים באיטליה מכירים. אבל האם אי פעם שמעתם על יין קיאנטי רופינה? אם לא, הגיע הזמן לגלות את היין המשובח הזה...

טעימות יין ביקב רופינה איטליה
טעימות יין ביקב רופינה - צילום אריאלה בנקיר

קיאנטי הוא שמו של אזור בטוסקנה – אזור יפה ומרשים הממוקם בלב ליבו של המחוז. נפת קיאנטי, כפי

שהגדיר אותה בשנת 1716 דוכס טוסקנה קוזימו השלישי לבית מדיצ'י, מתפרשת על פני על שטח נרחב למדיי, ונודעת כיום בעיקר בזכות היין הנהדר שמייצרים בה. למעשה, מבחינה חוקית, יין קיאנטי רשאי להיקרא "יין קיאנטי" אך ורק אם אם הוא מיוצר באחד מהאזורים ה"מורשים", המהווים חלק מגבעות קיאנטי (ואם הוא עשוי מלפחות 70% ענבי סנג'ובזה, Sangiovese, הענב הנפוץ והחשוב ביותר בטוסקנה).


מה שמבקרים רבים לא יודעים, הוא שהשם "יין קיאנטי" הוא למעשה מונח כללי מאד, שכולל בתוכו 8 סוגים שונים של יין. שמו של כל אחד משמונת היינות מבוסס על האזור הגאוגרפי שבו הוא מיוצר: קיאנטי דלה קולה סנזי (Chianti delle Colle Senesi) מיוצר בגבעות שמסביב לסיינה, קיאנטי קולי ארנטיני (Chianti delle Colli Arentini) מיוצר בגבעות ארצו (Arezzo), קיאנטי דלה קולינה פיזאנה (Chianti delle colline Pisane) מיוצר באזור שמסביב לפיזה, וכן

הלאה. המשותף לכל סוגי הקיאנטי האלה הוא שהם עשויים לפי המתכון הרשמי והחוקי, שהמציא הרוזן בטינו ריסקולי (Bettino Ricasoli) במאה ה-19.

ריקסולי (שכיהן לתקופה קצרה גם כראש ממשלת ממלכת איטליה) היה זה שלקח את יין הקיאנטי הפשוט והמחוספס שאיכרים במחוז הכינו במשך מאות שנים, הגדיר מחדש את שיטות הייצור, והפך אותו ליין המייצג של האזור.


גבעות רופינה: אחד האזורים האיכותיים בצפון מזרח נפת קיאנטי, לא רחוק מפירנצה. כאן מייצרים קיאנטי רופינה ‏‏(‏Chianti Rufina‏), סוג נחשב של קיאנטי. צילום: אריאלה בנקיר
גבעות רופינה: אחד האזורים האיכותיים בצפון מזרח נפת קיאנטי. כאן מיוצר קיאנטי רופינה הנחשב. צילום: אריאלה בנקיר

קיאנטי רופינה – הקיאנטי שמבקרי היין אוהבים לאהוב

לא כל האזורים נחשבים לאחידים ברמתם. הקיאנטי הנחשב והמפורסם ביותר באיטליה מגיע משטח קטן שבלב המחוז, המכונה כ"קיאנטי קלאסיקו" (Chianti Classico). זהו אזור הקיאנטי המקורי, וקל מאד לזהות את בקבוקי הקיאנטי קלאסיקו משום שמופיע עליהם סמל רשמי – תרנגול שחור.


אבל לצד הקיאנטי הקלאסיקו הידוע, יש כמה סוגים נוספים ומעניינים מאד של יינות קיאנטי מעולים, שחובבי יין ישמחו לגלות. אחד המפתיעים שבהם, הוא קיאנטי רופינה (Chianti Rufina).

אזור רופינה (Rufina) ממוקם צפונית לפירנצה, ומבחינה גאולוגית ואקלימית הוא שונה באופן משמעותי מגבעות סיינה או פירנצה, לדוגמה. כתוצאה מכך, גם היין עצמו שונה לחלוטין.


רבים מכנים את קיאנטי רופינה "היין שמבקרי היין אוהבים לאהוב", וזה לא מפתיע – השילוב בין אזור ייצור קטן ונסתר שרוב התיירים לא מכירים, ליינות מורכבים ואיכותיים (במחירים שפויים להפליא), הפך את היין הזה להפתעה נעימה. כיום, אין בר יין רציני שלא מחזיק לפחות כמה בקבוקים של קיאנטי רופינה במלאי.

ה"מתכון" הרשמי לקיאנטי רופינה דורש שהיקבים ישתמשו בכמות מינמלית של ענבי סנג'ובזה (70% לפחות), ועד 30% זנים מותרים אחרים (כגון צ'יליג'ולו – ciliegiolo), הטיפוסיים לאזור טוסקנה. בנוסף, מותר להשתמש בלא יותר מאשר 10% ענבים לבנים (לדוגמה – מלבזיה malvasia) ועד 15% זנים "זרים" כמו קברנה פרנק וקברנה סוביניון. חוקים מוגדרים קובעים גם את מיקום הגפנים (לדוגמה – אסור לשתול את הגפנים בעמק אלא על רק במעלה הגבעה מטרים), את שיטות ההשקייה והגידול, וכמובן שגם את אופן ייצור היין עצמו (החל מהתסיסה וכלה בביקבוק).


התוצאה, בסופו של דבר, מוצלחת מאד. ואם יוצא לכן להגיע לאזור זה, ישנם שני יקבים במיוחד שבהם כדאי (מאד!) לבקר. היקב הראשון הוא יקב סלבפיאנה (Selvapiana) – קטן, משפחתי ומקסים. היקב השני –קסטלו דל טרביו (Castello del Trebbio) – הוא גדול ומרשים בהרבה, ולעיתים יוצא לי לקחת אליו מטיילים שמצטרפים לאחד מסיורי האוכל והיין שאני מדריכה בטוסקנה.


יקב סלבפיאנה – היקב שכדאי לגלות

פטוריה סלבפיאנה (Fattoria Selvapiana) נולדה בימי הביניים כמאחז צבאי שהוקם בקצה הצפון מזרחי של רפובליקת פירנצה. מעט מאד השתנה באזור מאז, ולמעשה מגדל השמירה העתיק עדיין ניצב במקום. בתקופת הרנסנס הפכה האחוזה לבית נופש, וב-1827 היא נרכשה על ידי משפחת ג'ונטיני (giuntini). מאז ועד היום, חמישה דורות מאוחר יותר, מייצרים כאן יינות איכותיים.

כמה מהיינות במרתף העתיק של יקב סלבפיאנה. צילום: אריאלה בנקיר
כמה מהיינות במרתף העתיק של יקב סלבפיאנה. צילום: אריאלה בנקיר

הביקור בסלבפיאנה (בתיאום מראש בלבד) כולל, לצד הטעימות כמובן, גם סיור במתחם האחוזה ובמרתף העתיק הממוקם מתחת לפני הקרקע. כאן ניתן למצוא בקבוקים שנשמרו עשרות שנים, וחלקים מהאוסף הפרטי של הבעלים.


מרתק לבקר גם באזור שבו נחות חביות הווינסטו (vinsanto) – יין קינוח מתוק טיפוסי לטוסקנה. בציר הענבים (מזן טרביאנו טוסקנו) מתבצע ידנית, והם עוברים תהליך יבוש ארוך על מחצלות קש. לאחר מכן מכינים את היין עצמו, והווינסנטו עובר לחביות ומתיישן במשך 6 שנים לפחות. החביות אטומות במלט ובשעווה אדומה, וישארו סגורות במשך שנים, עד שהיין יהיה מוכן.

החלל שבו מוחזקות חביות הווינסנטו, אטומות במלט ושעווה במשך 6 שנים. צילום: אריאלה בנקיר
החלל שבו מוחזקות חביות הווינסנטו, אטומות במלט ושעווה במשך 6 שנים. צילום: אריאלה בנקיר

בהשוואה ליינות של קסטלו דל טרביו (המתוארים בהמשך), היינות של סלבפיאנה עדינים יותר, אך מעניינים בהחלט. הקיאנטי רופינה ריזרבה (Chianti Rufina Riserva), לדוגמה, מציף את הפה בניחוחות דובדבנים ועשבים. מומלץ אף יותר הוא הקיאנטי המופק מ-100% ענבי סנג'ובזה, המתאפיין בבוקה מתובל ודומיננטי יותר, הכולל פירות אדומים, עשב, ותבלינים מתוקים.


היין הטוב ביותר (והידוע ביותר) של סלבפיאנה הוא הבוקרקיאלה (Bucherchiale). יין זה מיוצר אך ורק מענבים שהגיעו מחלקה ספציפית ביקב, שנשתלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הבוקרקיאלה הוא יין שיודע לבעוט וללטף – פירותי ובשרני בו זמנית, ומתאפיין בניחוחות מורכבים של יער תבלינים. זוהי גאוותו של היקב, והיננים של סלבפיאנה מקפידים לייצר אותו אך ורק בשנים שבהן הבציר מוצלח במיוחד, ואיכות הענבים מבטיחה הצלחה.

בסוף הסיור, מתיישבים לטעימה מודרכת עם אחד היננים או המדריכים במקום. צילום: אריאלה בנקיר
בסוף הסיור, מתיישבים לטעימה מודרכת עם אחד היננים או המדריכים במקום. צילום: אריאלה בנקיר

קסטלו דל טרביו – מבצר מרשים ואחוזת יין נהדרת

קסטלו דל טרביו (Castello del Trebbio) הוא מבצר מרשים במיוחד, שהוסב לאחת מאחוזות היין המצליחות בצפון טוסקנה. כאשר רכשו אנה באי-מאקאריו וסטפאנו קסאדיי בשנת 1968 את המבצר המתפורר, ציפתה להם עבודה רבה. המבנה המקורי היה בן למעלה מ-800 שנה, ונזקק לשיפוץ משמעותי. מצד שני, נדיר היה למצוא בטוסקנה מבצרים בעלי היסטוריה כה מפוארת: קסטלו דל טרביו היה שייך בעבר למשפחת פאצי (Pazzi), אויביהם המושבעים של משפחת מדיצ'י המפורסמת מפירנצה. כאן, בין הקירות המסיביים של המבצר העתיק, תכננו בני פאצי (בתמיכתו הנלהבת של האפיפיור סיקסטוס הרביעי) כיצד יהרגו את בני מדיצ'י, וישתלטו על פירנצה (באותם הימים היתה פירנצה אחת מערי המסחר והבנקאות החשובות ביותר בעולם).

קסטלו דל טרביו – אחוזת יין השוכנת בתוך מבצר עתיק בן 800 שנה. צילום: אריאלה בנקיר
קסטלו דל טרביו – אחוזת יין השוכנת בתוך מבצר עתיק בן 800 שנה. צילום: אריאלה בנקיר

היינות בקסטלו דל טרביו מיוצרים לפי פילוסופיה ייחודית, הנקראית ביואינטגרליזם (Biointegralism). שיטת עבודה זו משלבת עקרונות ייצור ביודינמיים עם עקרונות ירוקים של פיתוח הסביבה, והגנה על החי והצומח באזור. כל שלב בתהליך הייצור מתייחס ליינות כחלק מהסביבה בהם הם גדלים, ומעניק חשיבות גדולה לשמירה על משאבי הטבע. כיום חלק משמעותי מצרכי האנרגיה של היקב מסופקים בעזרת אנרגיה מתחדשת (פאנלים סולריים הותקנו בכל רחבי המתחם), ועבודה רבה מושקעת בשיקום האדמה והיערות באזור.

סיור טעימות היין בקסטלו דל טרביו הוא אחד המעניינים שיצא לי להשתתף בהם. במקום לשבת בנקודה אחת, ולטעום ברצף את כל היינות, מסיירים האורחים לאורך מסלול מרתק בין חדרי המבצר, ובכל חדר טועמים יינות אחרים. זוהי דרך נהדרת ללמוד באופן קרוב ואינטימי על ההיסטוריה של המבנה, ולהתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי. מהנה במיוחד לשבת באחד החללים העתיקים בני מאות השנים, לנשום את ריח העץ, וליהנות מהיינות הטיפוסיים לאזור באחד מהחללים הנסתרים.

הסיור מאפשר למבקרים לטעום מגוון יינות, וחלקם, יש לציין, מפתיעים למדיי. ראשית כל, מומלץ לטעום את הקיאנטי של טרביו (Chianti Superiore DOCG Castello del Trebbio), שהרי לשם כך התכנסנו. היין עשוי 85% ענבי סנג'ובזה, בתוספת 15% ענבי קאנאיולו וצ'ילייג'ולו – שני זנים טיפוסיים לטוסקנה. התסיסה מתבצעת בעזרת שמרים טבעיים, והיין מתיישן במשך 6 חודשים בחביות עץ אלון, ושישה חודשים נוספים במיכלי מתכת. זהו יין מוצלח ונעים, העשוי לפי מיטב המסורת הטוסקנית ומתאפיין בטאנינים עגולים, טעמים פירותיים מאוזנים, וגוף בינוני. ובקיצור – בדיוק היין המתאים לליווי אחת המנות הטיפוסיות לאזור הזה, כמו פסטה עם ראגו.


היין הידוע ביותר של היקב הוא הלסטריקטו (Lastricato), העשוי מ-100% ענבי סנג'ובזה. הבציר נעשה באופן ידני, ולאחר מעיכה עדינה הענבים עוברים תסיסה במשך 25 יום במיכלי טרקוטה (בחירה מאד לא שגרתית בקרב יצרני היין בטוסקנה). לאחר מכן מתיישן היין במשך 30 חודשים בחביות עץ אלון, ובמשך 12 חודשים נוספים בבקבוק. התוצאה, כדאי מיד לומר, היא נהדרת – הלסטריקטו הוא יין עוצמתי ואלגנטי, המתאפיין בבוקה מורכב של ניחוחות ראשוניים ושלישוניים (בעיקר תבלינים בסלמיים, פירות אדומים ודובדבנים משומרים).

חביות היין במרתפים של קסטלו דל טרביו. צילום: אריאלה בנקיר
חביות היין במרתפים של קסטלו דל טרביו. צילום: אריאלה בנקיר

אחד היינות המפתיעים ביותר המיוצרים כאן הוא היין המבעבע – וינו ספומנטה ברוט (Vino Spumante Brut). לרוב, יין מבעבע הוא לא משהו שאני ממליצה לאנשים לקנות בטוסקנה. היינות המבעבעים הטובים במדינה מגיעים מאזורים אחרים לגמרי, בצפון איטליה, בעיקר. מה גם שאת היין המבעבע שלהם, מייצרים היננים של קסטלו דל טרביו עם 40% ענבי טרביאנו (Trebbiano - ענב אנמי למדיי, לעיתים קרובות). אבל במקרה הזה, התוצאה מקסימה. היין מיוצר בשיטה הקלאסית (כלומר – באותה השיטה שבה מייצרים שמפניה), ומתאפיין בניחוח עמוק של דברי מאפה (בזכות השמרים), פירות הדר, תפוחי עץ צהובים ואפרסקים. הוא רך ומתגלגל על הלשון, ומתאים במיוחד לליווי ריזוטו אביבי, או מנת דגים על חוף הים.


איפה אוכלים?

אי אפשר לשתות כל כך הרבה מבלי לאכול, כמובן. במרחק קצר משני היקבים המצויינים האלה מסתתרת מסעדה מצויינת לא פחות: טרטוריה לה גרגוטה (trattoria La Gargotta). זהו יעד פופולרי בקרב קרניבורים, ומסעדה משפחתית שהמקומיים אוהבים מאד. מומלץ (ולמעשה חובה...) להזמין מקום מראש, ורצוי בחוץ, קרוב ככל האפשר לנוף, משום שמהמרפסת אפשר לראות במרחק את קו הרקיע של פירנצה (קל לזהות את כיפת הדואומו, ואת המגדל של הפאלאצו וקיו).

פלאן גבינה וכוס יין קיאנטי רופינה צעיר, כדי להתחיל את הערב. צילום: אריאלה בנקיר
פלאן גבינה וכוס יין קיאנטי רופינה צעיר, כדי להתחיל את הערב. צילום: אריאלה בנקיר

התפריט כאן מסורתי, ומתאים בעיקר למי שאוהבים אוכל טוסקני בסגנון של פעם – סטייקים (וראש ובראשונה הסטייק הפיורנטיני המפורסם), פסטה ברוטב ראגו עשיר, טלייטלה בעבודת יד עם פטריות פורצ'יני נהדרות, שעועית מבושלת בכלי חרס במשך שעות בתנור, פפוזו (נזיד טוסקני המזכיר בף בורגיניון), נקיניקים טוסקניים בעבודת יד, ועוד.

פסטה בעבודת יד – טלייאטלה עם פטריות יער, ופסטה עם ראגו. סטייק עם פטריות פורצ'יני טריות מהיער, במסעדה לה גרגוטה. צילום: אריאלה בנקיר

אם אתם מחפשים מקום שמגיש דווקא תפריט המבוסס על דגים ופירות ים, ולא על בשר, הזמינו מקום באחת המסעדות הפופולריות באזור זה – ל'אקווה קטה (L’Acqua Cheta). מנות נדיבות, חומרי גלם טובים ושירות מאיר פנים הופכים את המסעדה המשפחתית הזאת לכתובת מוצלחת במיוחד באזור. אל תצפו למנות גורמה; הסגנון כאן הוא איכותי אבל פשוט, וזה בדיוק מה שהופך את ל'אקווה קטה למקום מוצלח כל כך!


2,000 צפיות0 תגובות

פוסטים קשורים

Commentaires


בעקבות מרקו פולו לרגל 700 שנה למותו
Thursday, March 7, 2024
המאכלים של מחוז פריולי
Saturday, December 30, 2023
היינות של מחוז פריולי
Friday, November 24, 2023
טיול בגבעות פרוסקו: בעקבות הנופים והיין המבעבע האהוב
Monday, November 13, 2023
קתרינה ספורצה – הנמרה מפורלי
Thursday, October 5, 2023
המאכלים של מחוז לומברדיה
Saturday, September 23, 2023
הפשעים שהחרידו את איטליה – חלק ראשון
Monday, September 4, 2023
הפשעים שהחרידו את איטליה – חלק שני
Monday, September 4, 2023
אלברטו סורדי – הגאון הקומי עם עיני העגל
Thursday, August 31, 2023
היינות של סיציליה
Sunday, August 20, 2023
מסע נזירי במזרח טוסקנה
Wednesday, August 9, 2023
מצליינים ועד למטיילים סקרנים: מסע מיוחד לאורך הוויה פרנצ'יג'נה
Monday, August 7, 2023
הקלטים באיטליה – מי היו השבטים העתיקים ששלטו על צפון איטליה?
Sunday, July 23, 2023
שבע מעצבות אופנה איטלקיות שחוללו מהפכה
Friday, June 30, 2023
סרדיניה המסתורית – כשפים, אמונות והקרנבלים המפורסמים של האי
Sunday, June 11, 2023
נני מורטי – וודי אלן הרומאי
Friday, June 2, 2023
הווילות של פלדיו – גני עדן קטנים במחוז ונטו
Saturday, May 27, 2023
היינות של סרדיניה
Friday, April 21, 2023
האוכל של סרדיניה - 12 מאכלים סרדיים שאתם חייבים לטעום
Thursday, April 20, 2023