כשהוא לא עושה סטיילינג למגזיני אופנה, מלווה את הזמרים הכי חמים באיטליה ומלביש את הכוכבים בפסטיבל קאן, עסוק ניקולו צ'ריוני במותג החדש שלו, NICK. אבל יש לצ'ריוני צד נוסף: מעטים יודעים על הקשר העמוק שלו לישראל, ועל לימודי הקבלה בהם הוא מעמיק מזה כמעט 20 שנה. בראיון מיוחד לאתר באיטליה מדבר צ'ריוני בפתיחות על האופן שבו השפיעה הקבלה על חייו. ואם תשאלו אותו, זה כלל לא מקרי שילדיו נולדו בט"ו באב...
לא פשוט לתפוס לשיחה את ניקולו צ'ריוני (Nicolò Cerioni), אחד הסטייליסטים המצליחים באיטליה. יום אחד הוא עסוק בצילומי שער לוואניטי פייר, ולמחרת הוא עמוס עד האוזניים על גבי הסט של אחד מהוידאוקליפים שבהם הוא מעורב. כאשר אנחנו מצליחים סוף סוף לדבר, הוא בדיוק נוהג בחזרה מפסטיבל קאן, לשם הוזעק כדי להלביש את הכוכבים האיטלקיים.
"על הנייר, אני סטייליסט של סלבריטאים. בפועל אני מגדיר את עצמי כ: CREATIVE, בעיקר בעולם המוזיקה. אפשר לומר ש-99% מהאנשים שאני עובד איתם הם מוזיקאים, ועוד אחוז אחד שחקנים, כמו לדוגמה פיירפרנצס'קו פאבינו (Pierfrancesco Favino)", מסביר צ'ריוני.
כיאה למישהו שעובד בתעשייה מזה זמן רב, הוא זהיר ודיפלומטי מאד כשזה מגיע ללקוחות שלו, במיוחד הידועים שבהם. אבל בשנים האחרונות חתום צ'ריוני על המראה כבוש הכותרות של כוכבים רבים מהגל החדש האיטלקי, וביניהם מאנסקין (Maneskin) ואקילה לאורו. הוא עבד בתוכניות ריאליטי המוקדשות למוזיקה, כמו אקס פקטור, ושיתף פעולה במקרים רבים עם ענקי עיצוב כמו גוצ'י ודיור.
שערי מגזינים נבחרים בהם צ'ריוני הסטייליסט - צילומים מתוך עמוד הפייסבוק
צ'ריוני נולד בעיר קיארוואלה שבמחוז מארקה, וגדל בבית שהעריך אופנה וסטייל. אימו ניהלה את אחד הבוטיקים הנחשבים בעיר, שהצליח להזריק מידה לא מבוטלת של סטייל אלטרנטיבי לעיר הפריפריאלית והמנומנמת. הוא בוגר בית הספר לאופנה במילאנו, אך למרות שהעמיק את שורשיו בעולם האופנה, היה לו ברור מאז ומתמיד שנקודת המוצא לעבודתו היא המוזיקה.
"הקשר עם עולם המוזיקה היה בשבילי משהו טוטאלי ואבסולוטי מהרגע הראשון, מאז שהייתי ילד", הוא מספר. "תמיד הקשבתי להמון מוזיקה, גם משום שההורים שלי הקשיבו למוזיקה כל הזמן, וגם משום שעבורי זה היה הכל: מקור להשראה, דרך לפרוק, משהו מעורר מחשבה, מסע של המחשבה... מעולם לא היה לי שום סוג של כישרון מוזיקלי, אבל אם תשאלי אותי מה הדבר החשוב ביותר בעולם, מה אסור שיחסר אף פעם, התשובה שלי תהיה: מוזיקה. המוזיקה ממלאת את התפקיד החשוב ביותר".
האירוויזיון – פנטזיות פרועות וחופש אמיתי
בשנת 2007 החל צ'ריוני לעבוד בערוץ MTV ולשתף פעולה עם חברות דיסקים, וטיפס מעלה עד שהגיע לעבוד בפסטיבל המוזיקה החשוב ביותר באיטליה – פסטיבל סן רמו.
"עבדתי עם ג'ובאנוטי, אקילה לאורו, לאורה פאוזיני, זמרים מהגל החדש של המוזיקה האיטלקית כמו מדוזה, ואיל וולו... היה לי את הכבוד והמזל לעבוד עם אנשים שהאמינו בי, ולפגוש אנשים שאיפשרו לי לצמוח מבחינה מקצועית," הוא אומר.
אחד משיתופי הפעולה הידועים ביותר שלו היה עם להקת מאנסקין (Maneskin), ועבורם הוא יצר סגנון מובחן ודרמטי ששיחק כמובן תפקיד בזכייה שלהם בפסטיבל סן רמו בשנת 2021 ובתשומת הלב הרבה שקיבלו.
להקת מאנסקין בתלבושות שונות בעיצובו של צ'ריוני - צילומים: אינסטגרם
במסגרת שיתופי הפעולה הרבים שלו עם אקילה לאורו (Achile Lauro), זמר איטלקי צעיר שהופיע גם הוא בפסטיבל סן רמו ולאחרונה גם באירווזיון, מרשה לעצמו צ'ריוני למתוח עוד יותר את הגבולות, וליצור מראה שנע בין רוק-גלאם לפופ-קאמפי שאי אפשר לפספס או להתעלם ממנו.
ניכר שצ'ריוני נהנה מהחופש המוחלט שמאפשר לו לאורו, חופש לשבור את כל החוקים וליצור לוקים איקוניים שעוד יהדהדו שנים קדימה. במדינה שמרנית מבחינה חברתית וסגנונית כמו איטליה, לא פשוט למצוא מישהו כמו לאורו – מישהו שיסכים להתפרע ולמתוח את הגבולות, לשחק עם המתח ההומו-אירוטי שמתעורר על הבמה, להחצין את המיניות הפלואידית שלו ובאופן כללי לשחוט בשמחה ובששון פרות קדושות.
צ'ריוני נהנה מכל הפרוייקטים בהם הוא מעורב, אך ברור שלאירוויזיון שמור מקום מיוחד בליבו. "עבורי, להיות סטייליסט באירוויזיון זו חוויה משמעותית ותענוג גדול. אני מעריץ גדול של האירוויזיון מאז ומתמיד, עבורי זו לא רק תחרות מוזיקלית, זה הרבה מעבר לזה – זו במה שעליה אפשר לראות את הכוח שיש באחדות, איך המוזיקה מחברת בין אנשים, ועד כמה זה יכול להיות יפה. עולם שזו כולנו סקרנים אחד לגבי השני, שבו כולנו מדברים בשפה משותפת".
האחדות, מסביר צ'ריוני, צועדת יד ביד עם הכרה וזכויות. "כדאי לזכור שהאירוויזיון הוא מקום שבו אנשים דיברו על DIVERSITY וראו DIVERSITY על במה בתקופה שבה אף אחד עדיין לא הכיר את המונח הזה," הוא מציין. "הניצחון של דנה אינטרנשיונל היה רעידת אדמה, והיא היתה הנציגה של ישראל, ולא מדינה אחרת, וגם את זה חשוב לזכור. אנחנו מדברים כאן על תקופה שבה עדיין לא דיברו כמעט בכלל על נוכחות טרנסית ציבורית, או על זכויות הקהילה הלהטב"קית. האירוויזיון היה המבשר של תהליכים שונים – לא רק בעולם המוזיקה, אלא גם בתחום של זכויות אדם, כך שמבחינתי, האפשרות לעבוד באירוויזיון היתה כבוד גדול ואחריות גדולה. מה גם שזו במה שכל העיניים מופנות אליה – השנה צפו בגמר האירוויזיון 161 מיליון איש! זה המון! לחשוב שתוצרי העבודה שלי מופיעים על במה בסדר גודל כזה, זה דבר מרגש מאד. אני שמח מאד".
לאורך השנים הופקד צ'ריוני על הסטיילינג של סדרת טלוויזיה האיטלקית מצליחה בנטפליקס (BABY), ופתח ביחד עם בן זוגו הארגנטינאי, הצלם לאנדרו אמדה (Leandro Emede), סטודיו בשם SUGARKANE. לאחרונה גם כיכבו השניים בקמפיין של אחת מרשתות העיצוב לבית הבולטות באיטליה – WESTWING, שם הציגו לראווה את ביתם המעוצב לעילא.
הבחירה לשלב בקמפיין זוג גברים איננה תמיד מובנת מאליה במדינה כמו איטליה, אך עבור צ'ריוני מדובר היה במהלך טבעי, כמי שחשוב לו לקדם אקטיביזם פוליטי ושינוי חברתי באמצעות עבודתו. "כל מה שאנחנו עושים, משפיע. לטובה או לרעה. עם המילים שלנו, עם המעשים שלנו, הכל משפיע. ולכן, אם אנחנו יכולים לעשות משהו שישפיע לטובה, לא רק על אנשים כמונו אלא גם על הדור הבא, אני מרגיש שזו חובה לעשות את זה. לאפשר לאנשים להבין שכולנו אותו דבר".
הסלבריטאים – כה יפים, כה מוכשרים, וכה מסובכים...
ככל שגדל מספר שיתופי הפעולה של צ'ריוני, כך יצא לו לעבוד עם יותר ויותר כוכבים איטלקיים. כאשר הוא נשאל על חוויית העבודה עם היפים והמפורסמים, צ'ריוני מחייך ועונה בזהירות. "החווייה הזאת של לעבוד עם סלבריטאים היא יפה ומסובכת בו זמנית. יפה, כי יש לך הזדמנות להכיר ולעבוד עם אנשים מיוחדים מאד. יש להם אנרגיה מיוחדת, ניצוץ פנימי וטבעי, וזה מיוחד. מצד שני זה מסובך. משום שבתור אנשים מיוחדים, יש להם גם צרכים מיוחדים וספציפיים... וזה לא תמיד פשוט להצליח לענות על כל הדרישות שצצות. זו עבודה מאד פיזית, לא הכל נוצץ וקל, צריך לסחוב הרבה מאד תלבושות, לנוע ממקום למקום, לתכנן וגם לאלתר כשצריך".
"עניין נוסף הוא שזו עבודה מאד פסיכולוגית. והמימד הפסיכולוגי הוא חשוב מאד. כי כשמדברים על בגדים, מדברים על העצמי של הבן האדם. על הזהות שלו, וזה תמיד נושא רגיש ועדין. לא קל להם לאנשים, בטח לסלבריטאים, לתת לאדם חיצוני להתערב באחד האלמנטים הפנימיים ביותר שלהם, בזהות שלהם".
ברור לצ'ריוני שמבלי שיתנו לו לרוץ קדימה וליישם את רעיונותיו היצירתיים, לא יוכל להתקדם. גם בשל כך הוא שומר פינה חמה במיוחד בלב לאחד הזמרים המצליחים באיטליה – ג'ובאנוטי. "הוא היה האדם הראשון שעבדתי איתו ושהאמין בי, וכמובן שזו הייתה חווייה מעצבת. גדלתי הרבה בזכותו, ואני תמיד אוקיר לו תודה בזכות מה שהוא עשה עבורי".
חיבור נפשי עמוק ומהדהד לתורת הקבלה ולישראל
על רקע העיצובים הפרועים והמתריסים, וההתרוצצות על הבמות הנוצצות באיטליה, כמעט מפתיע לגלות שאחד ממקורות ההשראה החשובים ביותר עבור צ'ריוני הוא לימודי הקבלה, בהם החל באופן לא רשמי כבר לפני כ-20 שנה.
"ההשראה, לדעתי, מגיעה מכל מקום. אני אומניבור, כל מה שמקיף אותי מזין אותי. אני ניזון מאמנות וקולנוע, סדרות טלוויזיה וסרטים, החל מפדרו אלמודובר שהיה מורה גדול מבחינתי וכלה בג'ויס קרול אוטס וסאראמאגו. וגם אומנים כמו מדונה, כמובן. היא הייתה מהפכנית, ואפשר לקרוא ולפענח את העבודה שלה בכמה רמות. על פניו מדובר על פופ וזהו, אבל מתחת יש שכבות נוספות ורבדים עמוקים יותר שצריך לפענח. אני יכול לתת לך מיליון שמות, אבל בסופו של דבר האומנות שמכה בך מגיעה ממיליון מקומות, הכל נוגע בך. ואני רוצה להיות פתוח, לאפשר לדברים להיכנס ולעצב אותי".
"במקביל, תרבות הפופ היא אמנם ההשראה הגדולה ביותר שלי, אבל היא לא היחידה. המסעות שערכתי עיצבו אותי, ובאופן כללי אני מנסה להיות תמיד פתוח מאד. המורה הרוחנית שלי לימדה אותי שאחד הדברים שאנחנו צריכים לבקש מהבורא זה להיות תמיד מחוברים אליו, מחוברים אל האור, אל מקור ההשראה הנצחי, משום שבזכות החיבור הזה המתנות שאנחנו מקבלים, הברכות שאנחנו מקבלים לא מסתיימות לעולם".
"הקבלה היא חלק חשוב מאד מהחיים שלי," הוא מספר. "התחלתי את המסלול הזה בתחילת שנות ה-2000, ובשנת 2007 התחלתי ללמוד בצורה מסודרת, עם המורה שלי רות בוהנה, ישראלית שגרה בתל אביב. אני מרגיש שכשהתחלתי את המסלול הזה, הוא הדהד בתוכי כמו אמת גדולה. זה נתן לי הרבה תשובות לשאלות ששאלתי, הרקע שלי הוא הרי נוצרי, גדלתי באיטליה, אבל הקבלה נתנה לי תשובות לשאלות ששאלתי על עצמי, על דברים שקרו מסביבי".
"למעשה, אני מקווה לחזור בקרוב לישראל. כבר שלוש שנים שלא ביקרתי בישראל, והמדינה חסרה לי מאד. זה מקום שאני אוהב מאד, וחשוב לי מאד. לפני הקורונה הייתי מגיע מידי פעם ויוצא למסעות רוחניים עם המורה שלי, אבל מאז 2018 לא יצא לי להגיע. אני מתגעגע במיוחד לגליל, זה מקום מיוחד מאד בעיני, עם אנרגיה מיוחדת".
למעשה צ'ריוני התאהב לא רק ברוחניות של הארץ, אלא גם באנשים עצמם. "אני רוצה לעבוד עם האמנים שלכם!" הוא מכריז בהתלהבות. "יש לכם אמנים מעולים, מלאים באנרגיה, נטע ברזילי כמובן, אבל אני זוכר גם ששמעתי שירים של עברי לידר, הוא עשה דיסקים מקסימים. אולי יום אחד... תקראו לי, אני אבוא!"
החיבור לקבלה וליהדות קיבל אישור נוסף, כאשר נולדו לו ולבן זוגו שני ילדיהם, בלו (Blu) וליברו (Libero), שהגיעו לעולם ט"ו באב. "הם ילדי האהבה," הוא מספר בחיוך. "זו הייתה הרפתקאה בלילה ההוא. הם היו אמורים להיוולד בבוקר, אבל אני הסתכלתי על לוח השנה, ראיתי שבאותו הערב היה ערב ט"ו באב, ואמרתי ללאו – תאר לעצמך שהם לא יוולדו בבוקר אלא רק בערב, כשנכנס החג, בערב ט"ו באב. זה יהיה משהו מיוחד, לא? סימן יפה. והם ממש חיכו עד לשעות הערב, ורק אז הם נולדו. חגגנו ט"ו באב מלא באהבה... זה היה מיוחד מאד", הוא נזכר.
העתיד הוא גלאם, והגיבורים זקוקים לשיריון!
בימים אלה ממשיך צ'ריוני את עבודתו עם זמרים ויוצרים נוספים, אך במקביל מקדם את הבייבי החדש שלו, קולקצייה של עיצובים חד פעמיים המיועדים, לדבריו, לדמויות גדולות מהחיים. "הפרויקט נקרא NICK, ומדובר על ניסוי, למען האמת... אלה דברים שהם מאד פופ, נישה מאד ספציפית... פריטים מיוחדים מאד, אבל לא הייתי קורא לזה קוטור, אני לא עד כדי כך יומרני!" הוא צוחק. "אלה פריטים חד פעמיים, משהו שגורם לך להרגיש כמו גיבור שיוצא למלחמה, לאו דווקא מלחמה פיזית, כמובן, אלא מלחמה פציפיסטית. הייתי מגדיר אותם כשריון לאמיצים, בגד שאמור להפוך אותך לגיבור".
"בנוסף, אני ממשיך לעבוד על הדברים הבאים, כמובן. אני תמיד רוצה לעשות עוד, דברים חשובים יותר, מרגשים יותר, יפים יותר, שמשאירים חותם. ואני מקווה שזה יקרה," הוא מסכם בחיוך.
