המבקרים בסיציליה חייבים לטעום את אחד מקינוחי הדגל של האי ה"קנולו סיציליאנו", זהו צינור פריך ממולא בקרם ריקוטה כבשים טיפוסית לסיציליה ומצופה בפיסטוקים, בעבר היו מכינים את הקנולו רק בזמן הקרנבל אך עם השנים הפך למאכל נפוץ לאורך כל השנה.
השף דוד שושן מכין את הקנולו בדיוק כמו בסיציליה
מצרכים ל-12 יחידות קנולו
ציוד נדרש: גלילי מתכת לטיגון הקנולו.
250 גר' קמח
25 גר' סוכר
25 גר' חמאה
1 כפית קקאו
1 ביצה M
2 כפות מרסלה
1 כף חומץ יין לבן
קורט מלח
למילוי
400 גר' ריקוטה כבשים
150 גר' סוכר
פיסטוק גרוס\שוקולד מריר מגורר\ קליפת תפוז מסוכרת
אופן ההכנה:
בקערה או במעבד מזון מערבבים יחד את כל החומרים ליצירת בצק אחיד ומוצק יחסית. (אם הבצק מעט יבש ולא מתאחד ניתן להוסיף מעט מרסלה).
עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומניחים במקרר לשעה.
טוחנים את גבינת הריקוטה עם הסוכר למרקם קרמי (ניתן להשתמש בבלנדר מוט).
אם אין ברשותכם גבינת ריקוטה מחלב כבשים יש לסנן את גבינת הריקוטה למרקם יבש יחסית אחרת הקרם יצא נוזלי מדי.
מעבירים לשק זילוף או לקערה ומצננים כשעה.
כעבור שעה מוציאים את הבצק מהמקרר ומניחים אותו כ 5 דק' בחוץ לפני תחילת עבודה.
ניתן לרדד אותו באמצעות מכונת פסטה או באמצעות מערוך על משטח מקומח קלות.
מחממים שמן טיגון בסיר עמוק. (אם יש ברשותכם סיר טיגון או רשת למניעת מגע בין הקנולי לתחתית הסיר- מומלץ להשתמש).
טמפ' השמן צריכה להיות סביב ה-150 מעלות.
מרדדים את בצק הקנולו לעובי 2 מ"מ. חותכים ריבועים כאשר גליל המתכת צריך להיות ברוחב האלכסון של הריבוע.
מניחים את הגליל כאשר החלק הרחב שלו פונה כלפי מטה וסוגרים מעליו את הבצק (פינה לפינה). מומלץ להרטיב מעט את הבצק באזור הסגירה על מנת שלא יפתח בטיגון.
מטגנים את הקנולו תוך כדי שמניעים אותם בסיר הטיגון על מנת שלא יגעו בתחתית הסיר. הקנולו צריך להיות בצבע זהוב עמוק (תלוי גם בגוון הבצק שמתקבל) וחשוב שלא יהיה נא מבפנים.
מסירים את הקנולו וברגע שמתקרר מעט ניתן לשחרר מגליל המתכת ולהשתמש לבאים.
אחרי שכל הקנולו קרים דיים ניתן למלא בקרם הריקוטה ולטבול משני הקצוות בפיסטוק\שוקולד גרוס או לקשט בקליפות הדרים מסוכרות.
אם לא מתכוונים לאכול את כל הקנולו באותו היום מומלץ להשאיר אותם ריקים ללא קרם על מנת שלא יספגו לחות ויאבדו מהפריכות.
יש לשמר את גלילי הקנולו הריקים בקופסה אטומה עם נייר סופג בתחתית ואת קרם הריקוטה במקרר.
