מקומות ומסלולים

מדריכים ומידע

אומנות ותרבות

אוכל ומתכונים

שופינג ואופנה

סיורים וסדנאות

נמצאו 306 תוצאות עבור ""

  • חציל בכרכרה - מתכון

    במנות האיטלקיות יש הרבה משחקי מילים, לפנינו אחת מהן, חציל בכרכרה (Melanzana in carrozza) הוא חציל מטוגן עם גבינת מוצרלה עטוף בפרורי לחם, דוד שושן מכין בדיוק כמו בעיר המקור נאפולי המנה פשוטה להכנה ומכילה את כל הטוב של חבל קמפניה, היא יכולה לשמש כפתיח לארוחה או סתם כך. מי שמעוניין להימנע מהטיגון יכול בקלות לאפות את החצילים בחום גבוה. את המוצרלה שבמנה חשוב לסנן על מנת שהנוזלים שבה לא ירטיבו את הציפוי. מתכון ל: 4 סועדים מצרכים: 2 חצילים בינוניים 150 גרם מוצרלה (אפשר טרייה או מגוררת) 1 ביצה 200 גר' פירורי לחם (1 וחצי כוסות) קמח (מעט לקימוח החצילים) בזיליקום\ אורגנו יבש (לא חובה) מלח שמן לטיגון אופן ההכנה: פורסים את החצילים לפרוסות דקות (חצי ס"מ לערך) ומניחים על נייר סופג. אם משתמשים במוצרלה טרייה, פורסים לפרוסות ומניחים על מסננת לייבוש כ: 5 דק' מחממים שמן בסיר. מסדרים מגש עם פירורי לחם, צלחת עם קמח וקערה עם ביצה טרופה. מניחים פרוסת מוצרלה (או שכבת גבינה מגוררת) על פרוסת חציל. מניחים בזיליקום ומעט אורגנו יבש, מתבלים במעט מלח וסוגרים עם פרוסה נוספת (סנדוויץ') לוחצים היטב את הפרוסות ומקמחים. מנערים את שאריות הקמח. טובלים בביצה ובפירורי לחם ומוודאים ששולי החציל עטופים היטב. אם יש צורך טובלים שוב ומצפים שוב בפירורי לחם. מטגנים בשמן (160 מעלות בערך), מוציאים ומניחים על נייר סופג.

  • זכרונות מקרנבל טֶרמיני אימֶרֶסֶה בסיציליה

    בכל פעם שאני מדבר על הקרנבל של טֶרמיני אימֶרֶסֶה – הכפר שלי, השוכן במרחק שלושים ושלושה קילומטרים מפאלרמו – מתעוררת בי כמיהה. כמיהה עם ניחוח נעורים, אל תקופה בה חייתי את חיי במחזוריות משולהבת, וחשתי את עצמי כמו אחד מאותם פתיתי נייר המועפים אל-על בקרנבל, כה קלים, כה ססגוניים מאמר אורח מאת: דריו זיזו - מאיטלית: שירלי פינצי לב אני נזכר בהנאה מרירה-מתוקה, מזוכיסטית קמעה (שכן הזיכרון הוא תמיד הנאה מזוכיסטית), באותו יום בתקופת התיכון התוססת, מָרְטֶדי גראסוֹ, יום שלישי השמן, היום האחרון לפני הקוָורֶזימָה, תענית הארבעים (שמתחילה ביום רביעי של האֶפֶר, שנקרא כך בגלל האפר שמורחים על הראש כאות חרטה), תקופה שהפולחן הקתולי מצווה להתנהל בה בסגפנות, הרחוקה מאוד מהנהנתנות של הימים שלפניה. באותם זמנים נהגנו לצפות ממרפסת ביתו של אחד מאיתנו (כל שנה מבית אחר) בתהלוכת עגלות הנושא של הקרנבל, שעל בנייתן טרחו במשך חודשים צוותים מיומנים; היו עליהן בובות מגוחכות מעיסת נייר של דמויות מפורסמות (פוליטיקאים היו אחת המטרות המועדפות) והצוות המנצח זכה בפרס כספי. צפינו בתהלוכות האלה כמהופנטים. את האירוע ליוו הערותיהם של אחינו הגדולים שהעמידו פני מומחים (הם הסתכלו עלינו תמיד מלמעלה, בגבות מורמות) – מומחים בענייני נשים, לימודים, ולמעשה בכול, ואילו אנחנו, הגברברים הצעירים, הבטנו בפה פעור בתהלוכה וברקדניות הברזילאיות שרכבו על עגלות התהלוכה והתפתלו כמו שייקר, מרטיטות את הישבנים העסיסיים שלהן על המשאיות שמהן נזרקו סוכריות וסלילי נייר ססגוניים. הן נדמו לנו כבאקכות שרוח האל חדרה לגופן, ולא היה לנו אכפת מאותם קולות מרננים שרמזו שלא היו אלה בדיוק באקכות וגם לא רקדניות מברזיל, אלא טרנסווסטיטים משכונות מפוקפקות בפאלרמו. לנו זה לא שינה הרבה – אלו היו החלומות הארוטיים שלנו, עטופים בקומץ נוצות ופייטים, אקזוטיים ובהישג יד. בבוקר זכינו כבר לביקור של הנוֹנוֹ והנוֹנָה של הקרנבל (הסבא והסבתא של האירוע – סמלי פוריות ודמותו האנושית של הקרנבל עצמו). הם הגיעו במכונית מהודרת עם גג נפתח (וליווי משטרתי), מנופפים ומברכים את האנשים במרץ כה רב עד שנדמה היה שהם האפיפיור בכבודו ובעצמו. זהותו של הצמד-חמד הזה נשמרה תמיד בסוד (אף כי מידי שנה התרוצצו שמועות, שמעולם לא הוכחו, שהשניים היו מהשירות החשאי). הם עטו תמיד מסכות ענקיות: שני ראשים העשויים עיסת נייר, שנוצרו לראשונה בשנת 1847 כשעריקים נפוליטניים נחתו בטרמני אימרסה, והביאו עמם את השובבות האופיינית להם. למעשה, המסכה של נונו דומה לגרסה הנפוליטנית של פולצ'ינלה. אותם עריקים הם אלו שיזמו את חגיגות הקרנבל בעיר, לאחר שהשתקעו ברחוב שמאז כונה "נפוליטי", כלומר של הנפוליטנים, ובמקריות מוזרה נמצא במרחק זריקת אבן מביתי. נוֹנוֹ ונוֹנָה (על אף השם גם הסבתא גולמה על ידי גבר), לבשו תלבושות עתיקות ומפוארות ורקומות זהב, ונראו כזוג אצילים מתקופה לא מוגדרת, אם כי אצילות לא הייתה בהכרח התכונה המאפיינת אותם, והשניים מעולם לא היססו להפנות תנועה מגונה לעבר איזה פרחח שחרץ לעברם לשון. אבל כפי שנהוג לומר במחוזותינו – כל בדיחה ראויה בקרנבל, וראויות היו גם כמה בדיחות שלא היו בדיחות כלל וכלל, מעשי קונדס שהיו למעשה מעשי קלגס, כאשר בריונים מילאו אלת פלסטיק בחול והחטיפו מכות שלא נעים במיוחד לספוג, פרצו בצחוק פרוע, והפכו את רגעי השמחה הטבעית והקלילה לאירועים מסוכנים ומתוחים. מבעיתים במיוחד היו אלו שהתחפשו לדמויות מהרומן "בֶּאָטי פָּאוּלי" (רומן מתחילת המאה העשרים מאת הסופר סיצילאני לואיג'י נטולי), בגלימות ארוכות ומצנפות מחודדות המסתירות את הפנים, והנחיתו עליך מהלומות אלות שנועדו להישאר בזיכרונך עד סוף השנה. מטרד רציני נוסף עלול היה להגיע מכיוון רובי הנשיפה הטעונים בגרגרי חומוס, שעועית או אבנים קטנטנות. אך המזיקות ביותר היו ה"פּוּצוֹלינות" למיניהן: בקבוקון מלא בנוזל צהוב שעם פתיחתו הפיץ סירחון של ביצים רקובות. והיו כמובן גם חפיסת סיגריות צעצוע שאם ניסית לשלוף ממנה סיגריה הקפיץ המחובר אליה היה פוגע באצבעותיך, וטבעת הפלסטיק שהתיזה מים ודבק, מסוג הדבק שהיינו מניחים כילדים על הכיסא של המורים, שהתיישבו ונדבקו ופרצו מיד באיומים קולניים ואיימו להשעות את האחראיים מבית הספר, וכל זאת על רקע קול צחוקם החנוק של התלמידים. עם הזמן אבדו כמה ממסורות הקרנבל בדרך, ונעלמו מחיינו כמו חבר ותיק שיום אחד הפסקת לפגוש, בלי לדעת אפילו למה. זה לדוגמה היה גורלה של קריאת הצוואה המסורתית על ידי הנונו בסוף הקרנבל, צוואה בה הוריש בגיל וצהלה את עיזבונותיהם של אישים מקומיים מפורסמים. אותם ידוענים מקומיים לא רק שלא נעלבו, אלא להיפך – פניהם נפלו אם הם לא הוזכרו בה, בדומה לפוליטיקאים ששמחים לעמוד במוקד המופע של קומיקאים וחקיינים, כי הדבר מעיד על הפופולאריות שלהם. אך המסורת הזאת נעלמה, כאמור, ואת מקומה תפס מופע זיקוקים. ג'וזפה פטירי, אתנולוג של טרמיטנו, היה מבקר חד-עין של הפולקלור הסיציליאני, ועבודתו היא אבן יסוד עבור מי שרוצה להכיר את ההיסטוריה של קרנבל טרמיטנו. הוא כתב את הספר "מנהגים, אמונות ודעות קדומות של העם הסיציליאני”, שזכה להערכה בזכות מלאכת הניפוי המדוקדקת שביצע, בה הפריד בין האמת וההיסטוריה לאגדות והשמועות שלא התבססו על מחקר קפדני. דמותו של פטירי, שיש בכפר גם רחוב על שמו, זוכה להערכה רבה בין היתר גם בזכות אחת מצֶאֱצָאִיּוֹתָיו, וילמה פטירי, הפעילה מאוד בהפצת פועלו של האינטלקטואל. אם תרצו ללמוד עוד על מסורות הקרנבל, אני ממליץ לכם לקרוא את ספרו. בכל פעם שאני נזכר בקרנבלים של נעוריי, עולה תמיד לנגד עיני אותה תמונה אחרונה – מטאטאי הרחובות שסילקו בבוקר המחרת את פתיתי הנייר מהרחובות, העלימו כל זכר לחגיגה הפרועה, והחזירו את הכפר לקדמותו. אז הייתה נוחתת עלי מלנכוליה כבדה, אותה מלנכוליה שמלווה כיום את זיכרון הקרנבל שאני נושא בתוכי. לעולם לא יהיה שוב טעם להתחפש לשריף, לזורו, לאינדיאני, לבאטמן או ספיידרמן (בבגדים שכיום קטנים עלי), כדי להיראות צעיר מכפי שאני. ונדמה שכולם שקועים בשיחות רק על הפסטיבל של האתמול ועל ההיסטוריה של הקרנבל, ולא על ההווה. היום, כשהחגיגה נראית יותר ויותר כמו תענית, אני מרגיש שהוא מתרחק ממני, הקרנבל של ילדותי. הוא נראה יותר ויותר כמו אחד מאותם זיכרונות על סף ארץ החלומות.

  • מתכון לפסטה פיצ'י אראבייטה

    לאוהבי החריף, פסטה טרייה ברוטב עגבניות, "כועסת" (arrabbiata) כמו שאומרים האיטלקים, מתכון פשוט להכנה טעים עד כדי שלמות, הצטרפו לשף דוד שושן בהכנת המנה מצרכים ל: 4 סועדים: 400 גרם בצק פסטה ללא ביצים (ראו: מתכון בסרטון נפרד) 4 שיני שום 1 כף צ'ילי גרוס או 4-5 פלפל שאטה יבש 700 גר' (2 וחצי כוסות) מחית עגבניות שמן זית מלח פקורינו\ פרמיג'אנו אופן ההכנה: חותכים את הבצק לפיסות קטנות (משקל 20 גרם כל פיסה לערך) ומרדדים על משטח עבודה בעזרת הידיים לרצועות ארוכות. מקמחים את הרצועות ומניחים על מגש בצד. הכנת הרוטב: מועכים בעדינות את השום (לא כותשים אותו). קולפים את הקליפה ומניחים בצד. קוצצים את השאטה מחממים כ: 4 כפות שמן זית במחבת על אש נמוכה. מוסיפים פנימה את שיני השום ומטגנים כ: 3-4 דקות (נזהרים שהן לא תשרפנה). מוסיפים את השאטה\צ'ילי ומטגנים כ: 2 דקות נוספות. מוסיפים את מחית העגבניות, מערבבים היטב וממשיכים לבשל על אש נמוכה (כ: 20 דק') לאחר שמוסיפים את מחית העגבניות ממלאים סיר עם מים לפסטה ומביאים לרתיחה. לאחר שהמים רתחו מוסיפים כף שטוחה של מלח גס על כל ליטר מים. מכסים את הסיר עם מכסה על מנת שהמים ירתחו במהירות. אם הרוטב מתחיל להצטמצם ניתן להוסיף מעט ממי הבישול של הפסטה. חשוב לזכור שהמים מלוחים ולכן לא להוסיף מלח לפני תום הבישול. מבשלים את הפיצ'י במים עד שהם מוכנים (כ: 3-4 דקות). טועמים את הרוטב ומוסיפים מעט מלח אם יש צורך. מסננים את הפסטה ומעבירים לרוטב. מערבבים היטב ומבשלים כדקה נוספת. מעבירים לצלחת ומגררים מעט פקורינו או פרמיג'אנו מעל.

  • 20 דברים שאפשר לעשות בחינם ברומא

    אם החלטתם להעביר כמה ימים ברומא, אבל אתם לא רוצים לבזבז הון על הטיול, כדאי שתדעו שישנן בעיר פעילויות רבות שאפשר לעשות בחינם! רומא כולה היא מוזיאון באוויר הפתוח, שאפשר להנות מאוצרותיו ללא כסף. אך מעבר לכך, ישנם גם כמה מוזיאונים נהדרים שאפשר להיכנס אליהם ללא תשלום. במאמר זה אגלה לכם איפה אפשר לבקר ברומא, מבלי להוציא אפילו יורו אחד 1 - ויה דיי פורי אימפריאלי (Via dei Fori Imperiali), פיאצה דל קמפידוליו (Piazza del Campidoglio – גבעת הקפיטולין), פורטיקו די אוטביה (Portico di Ottavia) ויה דיי פורי אימפריאלי, הרחוב הידוע ביותר ברומא, מחבר את הקולוסאום לפיאצה ונציה. זהו מסלול קלאסי החולף בין כמה מהמקומות היפים והחשובים ביותר בעיר הנצחית, וכל מי שמבקר ברומא חייב ללכת לאורכו לפחות פעם אחת! גם אם תחליטו שלא להיכנס למתחם הארכיאולוגי, עדיין תוכלו להתפעל כמעט מכל האתרים המרכזיים ביותר. כל מה שעליכם לעשות הוא ללכת לאורך הדרך הזאת, ולתת ליופי לשטוף לכם את העיניים. תוכלו לצלם כאן אינספור תמונות, ליהנות מהמוזיקה שמנגנים אמני הרחוב, ולחוות את רומא. אם תמשיכו ללכת מכאן לאורך ויה די סן פייטרו אין קארצ'רה (via di San Pietro in Carcere), תגיעו לקמפידוליו (Campidoglio), כלומר גבעת הקפיטולין. כאן תוכלו להתפעל מהפיאצה המרהיבה שתכנן ושיפץ של מיכלאנג'לו, ומכמה פסלים מתקופת רומא העתיקה וביניהם קאסטור ופולקוס (הידועים כ"דיוסקורי" או "התאומים"), עותק זהה של פסלו של מרקוס אאורליוס (העותק המקורי נמצא במוזיאון) ועותק של פסל הזאבה הידועה, שהניקה את התאומים רמוס ורומולוס, מייסדי רומא (הפסל המקורי נמצא במוזיאון). לאורך גרם המדרגות המפואר ניצבים גם שני פסלי אריות עשויים אבן בזלת שהגיעו ממצרים העתיקה, ופסל מהמאה ה-17 של דמות רומאית היסטורית – קולה די ריינצו (Cola di Rienzo – האם יצא לכם לטייל ברחוב על שמו, ולעשות קצת שופינג ?). אם תרדו מהצד השני, תמצאו את עצמכם מול אתר ארכיאולוגי קטן בשם פורטיקו ד'אוטביה (Portico d’Ottvia), שאליו ניתן להיכנס בחינם. כאן תוכלו להתרשם מתאטרו מרצ'לו (Teatro di Marcello), עמודי מקדש אפולו, ועוד. במרחק קצר מכאן ניצבים גם מקדש פורטנוס (Tempio di Portunus) ומקדש הרקולס (Tempio di Ercole). והכל בחינם! 2 – בזיליקת סן פטרוס (סן פייטרו, באיטלקית) ופיאצה סן פייטרו סן פטרוס, הכנסיה המרכזית של הנצרות הקתולית, היא תיבת אוצרות של ממש והביקור בה הוא בגדר חובה. הכניסה לכאן היא בחינם, ובפנים תוכלו להתפעל מיצירות מופת כמו הפייטה (Pietà) של מיכלאנג'לו, וחופת הברונזה מפוסלת של ברניני, הניצבת מעל קברו של פטרוס הקדוש (בלדקינו די סן פייטרו – Baldacchino di San Pietro). 3 - הפנתאון (Pantheon) המקדש העתיק המוקדש לכל האלים, בעבר בהווה ובעתיד, נבנה במאה הראשונה לפנה"ס על ידי מרקוס ויפסניוס אגריפה, בתקופתו של הקיסר אוגוסטוס, ושופץ על ידי הקיסר אדריאנוס במאה השנייה לספירה. המבנה נותר כמעט מושלם, במיוחד בחלקו הפנימי, וכיום תוכלו לבקר בו (בחינם!) ולהתרשם מהחלל המרהיב, מהקברים של רפאל ושל מלכי איטליה, ובעיקר מהכיפה הידועה, יצירת מופת הנדסית. 4 - ויה אפיה אנטיקה (via Appia Antica) ה"רג'ינה ויארום" (Regina viarum), כלומר דרך המלך, נסללה לפני כ-2300 שנה, וחיברה בין הקירקוס מקסימוס שבלב רומא לעיר ברינדיזי (Brindisi) שבפוליה. הדרך היא למעשה פארק ארכיאולוגי מרתק, שבו תוכלו לסייר רגלית או ברכיבה על אופניים (אפשר לשכור אופניים בנקודות רבות ברחבי העיר). לאורך הויה אפיה השתמרו עד היום חלקים שלמים מדרך האבן הרומאית המקורית, כמו גם מונומנטים וקברים רומאיים לצידי הדרך. הביקור כאן הוא מרתק, ובחינם! לאורך הדרך ישנם גם אתרים שאליהם ניתן להיכנס בתשלום (סמלי). ניתן לקרוא פרטים נוספים על הוויה אפיה באתר הרשמי. 5 - וילת מסנציו (La Villa di Massenzio) הווילה היא אתר ארכיאולוגי הממוקם לאורך הוויה אפיה אנטיקה (ראו סעיף קודם), במספר 153. כאן תוכלו למצוא את הריסות הווילה עצמה, מאזוליאום, ומבנים עתיקים נוספים. הכניסה היא בחינם, אבל קבוצות מעל חמישה אנשים צריכות להזמין מקום מראש, באתר הרשמי. ניתן גם לערוך סיורים מודרכים, בתשלום. 6 - סיור בעקבות הבארוק רומא קושטה בפאר אינסופי על ידי האפיפיורים שמשלו בה, במיוחד לאורך התקופה שהתפרשה בין הרנסנס (רינשימנטו, באיטלקית) לבארוק (בארוקו, באיטלקית). יצירות הפאר האלה – פסלים, פיאצות וכנסיות מרהיבות – מפוזרות ברחבי העיר, כך שלמרבה השמחה קל לסייר בין כמה מהפנינים הבארוקיות היפות והמפורסמות ביותר בעולם, מבלי להוציא יורו אחד מהכיס! הכנסיה הידועה ביותר היא בזיליקת סן פייטרו, אבל היא איננה היחידה. אל תחמיצו גם את: מזרקת הספינה (la Fontana della Barcaccia) של הפסל הגאון ברניני, בפיאצה די ספנייה (Piazza di Spagna) מזרקת ארבעת הנהרות (La Fontana dei Quattro Fiumi) של ברניני, בפיאצה נבונה (Piazza Navona) פסל האקסטזה של תרזה הקדושה (Estasi di Santa Teresa) של ברניני, בכנסיית סנטה מריה דלה ויטוריה (Chiesa di Santa Maria della Vittoria) האובליסק ופסל הפיל של ברניני בפיאצה דלה מינרווה (Piazza della Minerva) הציורים של קרוואג'ו (Caravaggio) בכנסיית סן לואיג'י דיי פרנצ'סזי (San Luigi dei Francesi), ובכנסיית סנטה מריה דל פופולו (Santa Maria del Popolo) – אלה יצירות מופת של ממש! אינספור כנסיות ובזיליקות, וביניהן סנטה אנייזה אין אגונה (S. Agnese in Agone), סן איבו אלה ספיינצה (S. Ivo alla Sapienza), סנט'אנדרה דלה וואלה (S. Andrea della Valle), וקייזה די ג'זו (Chiesa di Gesù) כדאי לזכור: ברומא הכניסה לכנסיות היא בחינם. ניתן כמובן לתרום כמה יורו, אבל אין כל חובה לעשות זאת. בנוסף, שימו לב לזמני הפתיחה – אסור להיכנס לכנסיות בזמן שמתקיימים בהן טקסים דתיים, ומיסות. 7 - וילות ופארקים היסטוריים ברחבי רומא פזורים אינספור פארקים לצד וילות מונומנטליות, המציעים לא רק מרחבים יפים וירוקים אלא גם שפע של אוצרות אומנותיים, פסלים, מזרקות, מבנים מרשימים, אזורים ארכיאולוגיים, ועוד. המקומות שאסור לכם להחמיץ (ושניתן לבקר בהם בחינם!) הם: וילה בורגזה (Villa Borghese). שימו לב שהכוונה היא לפארק, ולא למוזיאון נושא אותו השם, שנמצא בלב הפארק) וילה צ'לימונטנה (Villa Celimontana) וילה דוריה פמפילי (Villa Doria Pamphilij) וילה גלורי (Villa Glori) וילה אדה (Villa Ada) פארק קאפרלה (Parco della Caffarella) גן התפוזים (Giardino degli aranci) פארק האקוודוקטים (Parco degli Acquedotti) 8 - ספריות היסטוריות ברומא תוכלו למצוא ספריות היסטוריות השומרות בין מדפיהן ספרים וטקסטים עתיקים להפליא. בימים מסויימים ובשעות מסויימות ניתן לבקר בספריות, ללא תשלום. אני ממליצה במיוחד על המקומות הבאים: לה ביבליוטקה קאזאנאטזה (La Biblioteca Casanatese) – ספריה משנת 1701, הנמצאת במרחק קצר מהפתנאון. הסלון המונומנטלי של הספריה פתוח למבקרים בימים שני עד שישי, בין השעות 11:30 עד 13:00. ניתן גם לערוך ביקורים מודרכים (בתשלום). לפרטים ניתן לקרוא את המידע המופיע באתר הרשמי. לה ביבליוטקה אנג'ליקה (La Biblioteca Angelica) – ספריה שנוסדה בשנת 1600, ומתפארת בסלון מונומנטלי שתוכן על ידי האדריכל הידוע לואיג'י ונוויטלי (Vanvitelli) בשנת 1700. הכניסה מגיל 16 ומעלה בלבד, ויש להציג דרכון. לה ביבליוטקה ואליצ'ליאנה (La Biblioteca Vallicelliana), המתגאה באולם רחב ידיים שתכנן פרנצ'סקו בורומיני (Francesco Borromini), בשנת 1600. לפרטים, יש לבדוק את המידע באתר הרשמי. 9 - המוזיאון הנפוליאוני (Museo Napoleonico) נפוליאון בונפרטה כבש חלק מאיטליה ושלט בה בין השנים 1805 עד 1814, ובשנת 1808 כבש גם את רומא. קרובי משפחתו של המצביא הצרפתי התיישבו ברומא, נישאו וקשרו קשרי משפחה עם משפחות אצולה רומאיות, ונשארו בעיר גם לאחר שנפוליאון עצמו הובס. במוזיאון הזה, שהכניסה אליו היא בחינם וממוקם במרחק קצר מפיאצה נבונה (Piazza Navona), ניתן למצוא פריטים רבים מאותה התקופה. 10 - מוזיאון באראקו (Museo Barracco) במוזיאון הקטן הזה, הממוקם בבניין עתיק בקורסו ויטוריו אמנואלה II (Corso Vittorio Emanuele II), תוכלו להתרשם מאוסף קטן אך מקסים של פסלים עתיקים מתקופת רומא, יוון ומצרים העתיקה, לצד ממצאים אטרוסקיים, אשוריים, ועוד. הכניסה היא בחינם, לפרטים נופים יש לבדוק את המידע באתר הרשמי. 11 - מוזיאון קרלו בילוטי המוזיאון החינמי הזה הוא יעד מושלם לחובבי אומנות מודרנית. בתוך המבנה המרשים הזה, ששופץ בסוף המאה ה-19 וממוקם בתוך פארק וילה בורגזה (Villa Borghese), תמצאו יצירות של אנדי וורהול, ג'ורג'ו דה קיריקו (Giorgio De Chirico), ואחרים. 12 - מוזיאון החומה (מוזאו דלה מורה – Museo delle Mura) אם תחצו את שער סן סבסטיאנו (Porta San Sebastiano), הממוקם לאורך חומות העיר שבנה הקיסר אאורליוס, תוכלו לטפס על החומה ולסייר לאורכה. מכאן נשקף נוף יפה של העיר, וניתן כמובן גם לראות את מגדלי החומה, גרמי מדרגות עתיקים, פתחים ששימשו את החיילים והקשתים שהגנו על העיר, ועוד. אפשר גם לבקר במספר חללים פנימיים המחוברים לחומה. מוזיאון החומה נמצא בתחילת הוויה אפיה אנטיקה (Via Appia Antica), בוויה פורטה סן סבסטיאנו 18 (via Porta San Sebastiano), ופתוח בימים שלישי עד ראשון, בין 9 ל-14. 13 - מוזיאון האופנה (מוזאו דלה מודה – Museo della Moda) מוזיאון בונקומפאני לודוביזי (Museo Boncompagni Ludovisi) מוקדש לאופנה, תלבושות ואומנויות דקורטיביות מהמאות ה-19 וה-20. המוזיאון ממוקם בבניין אצילי למראה בוויה ונטו (Via Veneto), ומעוטר כולו ברהיטים עתיקים וגובלנים יקרים. אוסף הבגדים כולל גם שמלות ערב בעיצובם של כמה מבתי האופנה הידועים באיטליה, וביניהם ולנטינו (Valentino), גאטינוני (Gattinoni), קאפוצ'י (Capucci), מילה שון (Mila Schon), ואחרים. הכניסה למוזיאון היא בחינם, והוא פתוח למבקרים בימים שלישי עד ראשון, בין השעות 9 עד 19. 14 - מוזיאון המטבעות והמדליות (מוזאו דלה זקה – Museo della Zecca) זהו המקום האידיאלי עבור חובבי מטבעות עתיקים ומדליות – כאן תוכלו למצוא אוסף בן למעלה מ-20,000 פריטים. המוזיאון נמצא בוויה סלריה 712 (Via Salaria), מחוץ לאזור התיירותי של רומא. על מנת לבקר פה חובה להזמין מקום מראש, בימים הספצפיים שבהם המוזיאון פתוח. לצפייה בעמוד האינסטגרם של המוזיאון. 15 - מוזיאון השחרור (מוזאו סטוריקו דלה ליברציונה – Museo Storico della Liberazione) מזויאון היסטורי זה מוקדש לפרק טרגי בהיסטוריה האיטלקית – תקופת הכיבוש הנאו-פשיסטית בזמן מלחמת העולם השנייה. כאן תוכלו למצוא מסמכים, עיתונים מהתקופה, תמונות, עלונים ויצירות אומנות, בבניין שבעבר שימש כמטה הראשי של הס.ס בעיר, בוויה טאסו (via Tasso). בנוסף, פועלים כאן ספרייה וארכיון. המוזיאון כולל גם אולם המוקדש לקהילה היהודית ברומא באותה התקופה, ולגירוש המזעזע בשנת 1943, אז נשלחו רבים מבני הקהילה לאושוויץ. ניתן לבקש (מראש) לצפות בסרט במקום הכולל עדויות של אחדים מהשורדים (באיטלקית). ניתן להגיע למוזיאון בקלות – יש לרדת לקחת את מטרו A ולרדת בתחנת MANZONI. המוזיאון פתוח מידי יום, פרטים נוספים באתר. ובעמוד האינסטגרם של המוזיאון. 16 - מוזיאון הנדריק אנדרסן (Museo Hendrik Andersen) המוזיאון הזה ממוקם בתוך בניין מקסים משנות ה-20, ובתוכו תוכלו לראות את ביתו של האמן הנורבגי-אמריקאי הנדריק אנדרסן, ואת הסטודיו שלו. בנוסף מוצגות במקום כ-200 יצירות אומנות בסגנון נאו-קלאסי, ופסלים רומנטיים. המוזיאון ממוקם בוויה פ. ס. מנצ'יני (Via P.S. Mancini), לא רחוק מפיאצה דל פופולו הידועה. 17 - מוזיאון כלי הנגינה של אקדמיית סנטה צ'צ'יליה (Museo degli Strumenti Musicali dell-Accademia di Santa Cecilia) מוזיאון אידיאלי לחובבי מוזיקה וכלי נגינה. כאן תוכלו למצוא את אחד מהאוספים הגדולים באיטליה (ובאירופה) של כלי נגינה – למעלה מ-140 פריטים המוצגים בגלריה מעוצבת. המוזיאון ממוקם בכניסה לאודיטוריום של האקדמיה, לצד החלל שבו נערכים קונצרטים ואירועים נוספים. הביקור עצמו הוא בחינם, וניתן לשכור (בתשלום) מדריכי אודיו. בצמוד נמצא גם מוזיאון קטן בעיצובו של האדריכל הידוע רנצו פיאנו (Renzo Piano), ובו פריטים ארכיאולוגיים שנמצאו במקום בזמן בניית המתחם. המוזיאון נמצא במרחק קצר מהאצטדיון האולימפי. 18 - מוזיאון מכבי האש (מוזאו דיי ויג'ילי דל פואוקו - Museo dei Vigili del Fuoco) המוזיאון ממוקם בוויה גאלבאני (Via Galvani), ברובע טסטאצ'ו (Testaccio) ההיסטורי ושוקק החיים (האזור מפורסם בזכות המסעדות, הדיסקוטקים, החנויות והפאבים שבו). המוזיאון מתאר את סיפורם של מכבי האש של רומא, בעזרת תערוכה המשלבת גם אפקטים מיוחדים (מתאים במיוחד לילדים!) המוזיאון פתוח בימים שני-שבת, ויש להזמין מקום מראש באתר הרשמי. 19 - אנטיקואריום לוקרציה רומנה (Antiquarium Lucrezia Romana) המוזיאון הזה נפתח לאחרונה, ומארח בתוכו אוסף של ממצאים ארכיאולוגיים שנחפרו באזור הסמוך, בוויה טוסקולנה (Tuscolana). כאן תוכלו למצוא מטבעות זהב, פרסקאות, כדים עתיקים וחפצי יומיום שונים מהעת העתיקה. המוזיאון מרוחק מעט מהמרכז, ונמצא בוויה לוקרציה רומנה 62. ניתן להגיע לכאן עם קו מטרו A, ולרדת בתחנת SUBAUGUSTA. משם יש להמשיך עם אוטובוס מספר 503. 20 - מוזיאון האוטובוסים, רכבות והטראם (Polo Museale di Locomotive e Tram Storici) המוזיאון הזה ישמח בוודאי את חובבי כלי התחבורה ההיסטוריים. חברת התחבורה הרומאית – ATAC – מנהלת את המוזיאון הזה, ובו אוטובוסים וקרונות טראם עתיקים. ניתן להגיע לכאן בעזרת קו B של המטרו, ויש לרדת בתחנת PIRAMIDE. מהתחנה יש להמשיך רגלית לוויה בוסי 7 (via B. Bossi). הביקור הוא בחינם, אבל חובה להזמין מקומות מראש. בונוס! בתקופות מסויימות של השנה, כמו לדוגמה ביום ראשון הראשון של כל חודש, כל המוזיאונים בניהול המדינה, וכל הפארקים הארכיאולוגיים הציבוריים פתוחים לקהל הרחב, בחינם! וזה כולל גם את הקולוסיאום, המוזיאון הארכיאולגי הלאומי, ואחרים. לפני שאתם מתכננים את הביקור בעיר, כדאי לבדוק באתר של כל מוזיאון ופארק מהם ימי הכניסה החופשיים. בנוסף, כדאי לדעת שגם מוזיאוני הוותיקן מציעים לאורך השנה ביקורים בחינם. מומלץ מאד לבדוק מראש באתר הוותיקן מתי ניתן להיכנס בחינם, מכיוון שחובה להזמין מקום מראש. קחו בחשבון דבר אחד – בימים שבהם הכניסה היא בחינם, המוזיאונים נוטים להיות עמוסים מאד, משום שגם התיירים וגם מקומיים רבים מנצלים את ההזדמנות... ואל תשכחו – כמה מהדברים היפים ביותר ברומא, הם תמיד בחינם, ואין צורך להזמין מקום מראש... הנופים, התצפיות, הרחובות המרשימים, הסמטאות הרומנטיות, הפארקים הנהדרים, החופים באוסטיה (Ostia, במרחק חצי שעה מרומא)... כל אלה מחכים לכם, ללא תשלום.

  • כדורי ארנצ'יני - מתכון

    סיציליה במיטבה בתוך כדור אורז מטוגן, השף דוד שושן מכין כדורי ארנצ'יני, תענוג מדרום איטליה הארנצ'יני או כפי שמכנים אותם בעיר פאלרמו ארנצ'ינה הם כדורי אורז מטוגנים המגיעים עם מילוי של בשר או יותר נכון רוטב ראגו עם אפונה. בסיצילה הארנצ'יני נחשבים לאוכל רחוב ולרוב אוכלים אותם ביד בעמידה, למרות זאת הארנצ'יני יכולים להוות פתיח לארוחה. מצרכים ל 10-12 ארנצ'יני: 400 גרם אורז לריזוטו רבע כוס יין לבן 1 גזר 1 בצל בינוני 1 גבעול סלרי ללא עלים שמן זית מלח מים/ציר ירקות לציפוי: 3/4 כוס קמח לבן 1/3 כוס מים מלח פירורי לחם שמן לטיגון למילוי: 300 גרם ראגו (ראו מתכון) חצי כוס אפונה מבושלת אופן ההכנה: טוחנים דק במעבד מזון את הבצל, הגזר והסלרי, ומחממים מחבת על להבה בינונית ויוצקים פנימה 2 כפות שמן זית. מוסיפים את האורז ובעזרת כף עץ מערבבים את האורז על מנת שלא ישרף. האורז צריך להיקלות בעדינות ולא להשחים. אם יש צורך מנמיכים את הלהבה. בודקים בעזרת גב כף היד את טמפרטורת האורז (צריך להיות חם). מוסיפים את היין הלבן ובוחשים מעט. מבשלים כ: 2 דקות עד שהיין מתאדה. מוסיפים פנימה את הירקות הקצוצים ועוד מעט שמן זית ומערבבים היטב. מבשלים את האורז עם הירקות כ: 2-3 דקות נוספות, מתבלים במעט מלח ומתחילים להוסיף מים או ציר ירקות. מכסים את האורז והירקות בציר\מים ומבשלים עד שהמים יורדים אל מתחת לקו האורז. חוזרים על הפעולה של הוספת הנוזלים עם ערבוב קל בכל פעם עד שהארוז מתרכך. שימו לב: האורז צריך להיות רך יותר מאשר דרגת "אל דנטה" אבל לא רך מדי או עיסתי. טועמים את האורז ומתבלים במלח אם יש צורך. מעבירים את האורז למגש ומצננים. הרכבת הארנצ'יני: לוקחים חופן אורז ביד (50 גרם לערך) ומשטחים אותו על פני כף היד. מניחים במרכז הכדור המשוטח כפית וחצי של ראגו. סוגרים את שולי האורז על הראגו ועוטפים אותו לחלוטין. מרטיבים מעט את פני הכדור ומחליקים אותן, חוזרים על הפעולה עד לסיום האורז או המילוי. מערבבים בקערה את הקמח והמים ומעט מלח. הבלילה המתקבלת צריכה להיות חלקה ונוזלית יחסית (מרקם שמנתי). מניחים את פירורי הלחם בקערה נפרדת. טובלים את הארנצ'יני בבלילה (מומלץ לעבוד עם יד אחת לבלילה ויד אחת לפירורי הלחם) ועוטפים היטב בפירורי לחם. מניחים את הארנצ'יני העטופים על מגש. טיגון: מחממים שמן בסיר טיגון ל: 160 מעלות. מטגנים את הארנצ'יני בשמן עד שפירורי הלחם מזהיבים. אם מטגנים בסיר ללא רשת יש צורך לסובב את הארנצ'יני המיטגנים על מנת שלא ישרפו מהמגע בתחתית הסיר. מוציאים ומניחים על נייר סופג. מגישים לאחר שהצטננו מעט.

  • הקומדיה האלוהית של דנטה: מסע דמיוני בחיפוש אחר הגאולה

    הקומדיה האלוהית – יצירת המופת של דנטה אליגיירי היתה זו תחילת המאה ה-14 (החוקרים עדיין מתלבטים בין השנים 1304 ו-1307) כאשר דנטה אליגיירי, אבוד ביער אפל מטאפורי (סמל לחטאיו של כל אחד מאיתנו), החל לכתוב את היצירה הידועה ביותר שלו: הקומדיה האלוהית. הפואמה השירית נכתבה בין השנים 1308-1320 ונחשבת כיום ליצירת מופת ולאחת היצירות הספרותיות החשובות ביותר בעולם. בעזרת סמלים ומטאפורות מלמדת את הקוראים שיעורי מוסר, בדיוק כמו בתקופה שבה נכתבה הקומדיה האלוהית היא יצירה אלגורית שבה רעיונות מופשטים מוסברים באמצעות דימויים קונקרטיים. הרצון האנושי להיטהר מחטאים, לדוגמה, מיוצג באמצעות מסע פיזי בעולם שלאחר המוות. הפואמה הידועה נכתבה בלשון עממית, ומחולקת לשלושה חלקים מרכזיים: התופת (גיהינום), כור המצרף (פורגטוריום) וגן העדן. העלילה מסופרת בגוף ראשון, ודנטה, המחבר, הופך לדמות הראשית בסיפור המסע בין שלושת הממלכות של העולם שמעבר. מדוע נקראית הקומדיה האלוהית בשמה? לאורך המסע פוגש דנטה דמויות רבות, הנמצאות בממלכות ובמעגלים שונים, בהתאם לאופן שבו התנהגו במהלך חייהן. היצירה מכונה "קומדיה" משום שלמרות התכנים הדרמטיים ולעיתים קשים שבהם היא עוסקת, היא מציעה לקורא סוף טוב. הביטוי "האלוהית" התווסף ליצירה רק כ-200 שנה מאוחר יותר, על ידי המשורר האיטלקי ג'ובאני בוקאצ'ו (Boccaccio), כדי לתאר את יופיה הרב. מי היה דנטה אליגיירי? דמות ראשית בקומדיה האלוהית, ומחבר היצירה דנטה אליגיירי (Dante Alighieri), המכונה בפשטות "דנטה", היה משורר, תאולוג, פילוסוף ומדינאי בן המאה ה-14. מחבר הקומדיה האלוהית נולד בפירנצה בשנת 1265 למשפחה ממעמד חברתי וכלכלי גבוה, ושימש לאורך חייו בתפקידים רבים וביניהם גם חייל ונציג מדיני. אך אין ספק שדמותו הציבורית התבססה לאורך השנים בראש ובראשונה על היצירה שכתב, ושהפכה לבסיס השפה האיטלקית המודרנית. הביוגרפיה הרשמית של דנטה מעניינת, אך מעניינים לא פחות הסיפורים הרבים מספור (יהיה מי שיקרא להם "רכילויות") שבנו שלב אחר שלב את דמותו המיתולוגית. עם השנים התווספו סיפורים רבים על דנטה לרשימה, ודמיון ומציאות התערבבו זה בזה עד לנקודה שבה אין לדעת איפה נגמר האחד, ומתחיל האחר. חוקרים רבים מסכימים שהאופן שבו תיאר דנטה את דמותו בקומדיה האלוהית לא שונה מאד מדמותו האמיתית, הפרטית. אך לא קל לפענח מי היה האיש שמאחורי התואר "המשורר הלאומי של איטליה". דנטה עצמו היה זה שתיאר את הדברים באופן מעורפל או סותר – לעיתים נדמה היה כאדם ביישן, שונא חברה ונוטה לעימותים, ולעיתים אדם משעשע וחופשי בהתנהגותו ובמערכות היחסים שניהל. הוא היה פוליטקאי מחונן בעל קשרים הדוקים במוקדי הכוח, ויחסים קרובים עם כמה מהשליטים המרכזיים של התקופה, שאף שימשו לו כפטרונים. בגיל תשע הוא התאהב בבאטריצ'ה (ביאטריס), אהובתו המיתולוגית, המככבת גם בקומדיה האלוהית. הוא היה חייל ומדינאי, חוקר ספרות ואיש יצירה. מספרים שכשקרא, היה שקוע כולו בספר שלפניו עד כדי כך שכלל לא שם לב למצעדים ותהלוכות שהתקיימו סביבו, וריחף בעולם משל עצמו. מצד שני, הוא נודע גם בזכות הזיכרון הפנומנלי שלו, ואף נפוץ עליו סיפור, שנקרא "הביצה של דנטה". מספרים שיום אחד, איש אקראי ברחוב ניגש אל דנטה ושאל אותו מהו המאכל הטעים ביותר, לדעתו. "ביצה", ענה דנטה. ימים רבים לאחר מכן פגש אותו אדם את דנטה ברחוב ושאל אותו- "איך?" דנטה זכר היטב את האיש ושאלתו, וענה "עם מלח". אנקדוטות פיקנטיות יותר מספרות על הקשרים של דנטה על עולם המתים. למעשה, הוא נודע כבעל אוב, שהצליח לתקשר עם רוחות רפאים. עבורו עולם המתים היה אמיתי וממשי לגמרי, והוא האמין שבכוחו ללכת אליו ולחזור לעולם הממשי. ניתן לשער שזו היתה ההשראה למסע שערכה דמותו בקומדיה הלאוהית, אך באותם הימים אסור היה לדבר על הדברים האלה, ומעשי כישוף ותקשור נאסרו על ידי הכנסייה. מסיבה זו, התקשורת עם עולם המתים ביצירתו תוארה כפרי הדימיון בלבד. פורטרט של דנטה בתוך קבוצת המשוררים, רפאל 1510 מתוך הפרסקו "פארנאסוס" באולמות הוותיקן הקומדיה האלוהית – מבנה היצירה היצירה בנויה באופן סימטרי – כור המצרף וגן העדן בנויים כל אחד מ-33 בתי שיר (קנטו, באיטלקית, וברבים – קנטי), ואילו בפרק הפותח של היצירה, המוקדש לתופת, ישנם 34 בתי שיר, (משום שהבית הראשון הוא מבוא כללי ליצירה כולה). 100 בתי שיר, אם כך, ואין ספק שהמספרים משחקים תפקיד בעל משמעות עבור דנטה, שהתבסס בכתיבתו לא פעם על המספרים עתירי המשמעות הדתית 1, 3, 7 ו-9. המספר 9, לדוגמה, הוא הביטוי המוחלט לאהבה אלוהית, מכיוון שהוא השורש המרובע של 3 (כלומר השילוש הקדוש בדת הנוצרית). המספר 7 (הנחשב למספר טיפולוגי גם ביהדות) מייצג עבור דנטה את השלמות האנושית. התופת (אינפרנו – Inferno): התופת (או גיהנום) מתואר כמערבולת בצורת חרוט, הנמצא מתחת לעיר ירושלים. כל מעגל מוקדש לחטאים חמורים יותר ויותר, עד שמגיעים לקצה החרוט, הממוקם בלב האדמה: זהו משכנו של לוציפר השטן. הנידונים לתופת סובלים מעונשים כבדים ועינויים המשקפים את החטאים שחטאו בימי חייהם. התופת מורכב מתשעה מעגלים – הראשון הוא הלימבו, שבו אין סבל פיזי אלא רק רוחני, וחיפוש אינסופי אחר אלוהים. המעגלים האחרים מאכלסים את החוטאים בחטא הגרגרנות, התאווה, החמדנות, העצלות, ועוד. כור המצרף (פורגטוריו – Purgatorio): לאחר שעולים מהמערבולת מגיעים להר גבוה הממוקם בקצה העולם. כאן, נמצא כור המצרף. מקום זה מיועד לנשמות שצריכות לעבור טיהור, ורק לאחר שיטהרו יוכלו להיכנס לגן עדן. כור המצרף מורכב משבע טרסות, המוקדשות כל אחת לאחד משבעת החטאים (גאווה, קנאה, זעם, חמדנות, עצלנות, גרגרנות, תאווה). ככל שעולים במעלה הטרסות, כך האשמות נעשות קלות יותר. גן העדן (פרדיסו – Paradiso): לפי התפישה הרווחת בימי הביניים, מסביב לכדור הארץ התפרשו שני אזורים של אוויר ואש, ומסביבם הסתובבו תשע ספרות, או תשעה רקיעים. הרקיע התשיעי היה הקרוב ביותר לאלוהים, והוא זה שהניע את כל הרקיעים האחרים. מעבר לרקיע מתפרש אור מוחלט. זה היה מקום מושבו של האל, וכאן מוצאות הנשמות מעין אמפיתאטרון עצום, בצורת ורד. הדמויות המרכזיות ביצירה: את מי פוגש דנטה בקומדיה האלוהית? על מנת להבין כמה דברים מרכזיים בנוגע ליצירה, חשוב להכיר את הרקע ההיסטורי שבו היא נכתבה. הקומדיה האלוהית נכתבה באמצע המאה ה-13, בתקופה שבה שני פלגים עויינים נאבקו בעיר פירנצה – הגואלפים, והגיבלינים. ההבדל המרכזי בין שתי הקבוצות היה שהגואלפים תמכו באופן נלהב בעצמאותן של ערי המדינה באיטליה ובאפיפיור, והאמינו שרק לו יש את הכוח העליון. דגלם היה הצלב סן ג'ורג'. הגיבלינים, לעומת זאת, לא רצו שהכנסייה תתערב בפוליטיקה של האימפריה, ותמכו בצבאו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בפירנצה, ניצחו הגואלפים את הגיבלינים, וגירשו אותם מהעיר (בהמשך נוצר סכסוך בין הגואלפים השחורים לגואלפים הלבנים. דנטה נמנה על הגואלפים הלבנים, הסתכסך על השליטים, נידון למוות, אבל נמלט לעיר רוונה לפני שרודפיו הספיקו להוציא לפועל את גזר הדין). המלחמה בין הגואלפים לגיבלינים חשובה על מנת להבין את הסכסוכים והעונשים שמוטלים על הדמויות המאכלסות את הפואמה. ורגיליוס: המדריך של דנטה, שמוביל אותו אל דרך הישר. המשורר הרומי הידוע ורגיליוס מופיע כבר בתחילת הפואמה, ומהווה מקור השראה עבור דנטה. ורגיליוס מתגורר בלימבו, במתחם בו נמצאות הנשמות שמעולם לא פגשו את האל (וירגיליוס לא היה נוצרי, ולכן לא יכול היה להגיע אל גן העדן). למרות זאת, הוא נשלח על ידי אלוהים כדי ללוות את דנטה לאורך המסע שלו, שכן לאורך חייו חי המשורר חיים מוסריים וערכיים, בדומה לערכים שלהם מטיפה הנצרות. פאולו ופרנצ'סקה: במסעו הדמיוני של דנטה מככבות גם שתי הדמויות האלה, הנמצאות במעגל השני של הגיהנום: מעגל התאווה. כאן פוגש דנטה, באמצע סופה, בין נשמות רבות החגות סביבו, את שני המאהבים החוטאים. עונשם היה להטלטל ולהיסחף ברוחות הסופה לנצח, כשם שבחייהם נסחפו לתוך רומן מלא תשוקה אך אסור, שכן פרנצ'סקה היתה נשואה לאחיו של פאולו. צ'אקו הגרגרן: במעגל השלישי של הגיהנום, המוקדש לחטא הגרגרנות, פוגש דנטה את צאקו שנידון להישאר מוטל בבוץ לנצח. צ'אקו הוא דמות מפתח בקומדיה האלוהית, מכיוון שהוא הראשון שעימו פותח דנטה בדיאלוג פוליטי. דנטה שואל את צ'אקו מה יקרה במלחמה בין הגואלפים לגיבלינים הנלחמים ביניהם בפירנצה, ומה הסיבות שהובילו לסכסוך המדמם. פארינטה דלי אוברטי: במעגל השישי של הגיהנום, המוקדש לכופרים, פוגש דנטה את האיש שבמהלך חייו היה אחד ממנהיגי הגיבלינים בפירנצה במאה ה-12. פארינטה דלי אוברטי מתגלה כדמות חשובה מכיוון שהוא מתנבא ומספר לדנטה שהוא עתיד לצאת לגלות, ולעזוב לנצח את פירנצה. החטא שביצע דלי אוברטי היה לטעון שהנשמה איננה נצחית אלא בת תמותה, ולכן הוא נידון להיקבר שוב ושוב. יוליסס (שמו הלטיני של אודיסאוס): הקומדיה האלוהית משובצת בדמות ידועות רבות מהמיתולוגיה הקלאסית, וביניהן גם יוליסס (אודיסאוס), שנאלץ להישאר כלוא בין הלהבות. אשמתו? הוא זה שהמציא את מלכודת הסוס הטרויאני, ואף חמור מכך – חצה את עמודי הרקולס, קו גבול שאלוהים קבע שאף אדם לא רשאי לעבור. מנפרד מלך סיציליה: מנפרד, גיבליני מוצהר, הוכתר כמלך סיציליה ונאפולי בשנת 1258 והמשיך את הקו הפוליטי של קודמיו ואת ההתנגדות החריפה לאפיפיור. עבור דנטה, מנפרד האצילי והצעיר הוא הנסיך האיטלקי האמיתי האחרון, המסמל את האידיאל האבירי המושלם. על מנפרד נגזר לחכות באנטי-פורגטוריום עד שחטאיו יטוהרו. כארון: אל השאול במיתולוגיה היוונית. דנטה מתאר את כארון כאדם מבוגר עם זקן לבן ועיניים מלאות בלהבות. הוא זה שמשיט את הנשמות החוטאות לאורך נהר האכרון, לעבר הגיהנום. ביאטריס (באיטלקית – באטריצ'ה): אהובתו של דנטה והמוזה שלו, האישה המלאכית שמייצגת את האמונה והתאולוגיה. ורגיליוס מפקיד בידיה את דנטה על מנת שהיא תלווה אותו אל גן העדן. משמעות היצירה והאופן שבו היא מיושמת בחיי היומיום המסע הדמיוני של דנטה מתרחש ברגע בחייו שבו הוא היה מצוי במשבר רוחני של ממש (ומכאן גם הפתיחה המפורסמת כל כך של הקומדיה האלוהית: ו"ַיְהִי בְּמַחֲצִית נְתִיב חַיֵּינוּ/ וָאֶמָּצֵא אוֹבֵד בְּיַעַר חֹשֶׁךְ / כִּי מִן הַאֹרַח הַיָּשָׁר הֻטֵּיתִי / הוֹי מַה־קָּשֶׁה לוֹמַר, אֵיכָה הָיָה הוּא זֶה־יָּעָר עַז, פִּרְאִי וְעַב הַסֹּבֶךְ: / מִדֵּי זָכְרִי בּוֹ, יִתְחַדֵּשׁ הַפַּחַד.." (תרגום: עמנואל אולסבנגר). דנטה מחפש אחר דרך שתוביל אותו אל האמת ואל הגאולה, על מנת שיוכל לתקן את הטעויות שעשה. בסופו של מסע העלייה לרגל הזה, הוא מרגיש צורך לנזוף בבני האדם על מנת שגם הם יתבוננו פנימה וימנעו מחטא, או שיסתכנו בגיהנום הנצחי. דנטה, אם כך, מסמל את האנושות ההולכת לאורך הארץ, על מנת להגיע למלכותו של האל. חשיבות היצירה בימינו זו תהיה טעות לחשוב שיצירה שנכתבה לפני זמן רב כל כך איננה רלוונטית יותר לחיינו ולעולם המודרני. דנטה מצליח להסביר ביצירתו את הבדידות שכולנו מרגישים מידי פעם, ברגעים שבהם שום דבר לא נראה הגיוני, או מובן. רבים מנסים לפתור את המצב לבדם, ומטפסים במעלה הר מטאפורי, המדכא אותם. דנטה מסביר לנו שאם נבקש עזרה (כפי שהוא עושה, בבית הראשון בשיר), נוכל למצוא שותפים לדרך שיוכלו להרים אותנו ברגעים שבהם נדמה לנו שאנחו עומדים ליפול (עבור דנטה, הדמויות שמרימות אותו למעלה הן ורגיליוס, המשורר הנערץ עליו, וביאטריס אהובתו). בזמן הקריאה קל למצוא פניני חוכמה, תובנות רבות וגם עצות קטנות שנותן דנטה, הרלוונטיות כמובן גם לחיינו היום, כ-800 שנה לאחר שהיצירה נכתבה. במכתב ידוע שכתב דנטה לקנגרנדה דלה סקלה (Cangrande della Scala), שליט העיר ורונה, הסביר המשורר מה הצליח להבין וללמוד בזכות כתיבת הקומדיה האלוהית. המכתב כלל גם את חלקה האחרון של היצירה – גן העדן. גן העדן הוא המקום שאליו מגיעים כולם, באופן מטאפורי, לאחר שהם לומדים את הלקחים המוסריים בחיים, בתום מסע ארוך ומשמעותי. הקומדיה האלוהית ברחבי העולם גם דנטה, כמו סופרים ומשוררים רבים, נאלץ להתמודד גם עם ביקורות וגם עם מגבלות הצנזורה. דנטה מצא תמיכה בקרב משוררים חשובים אחרים כמו בוקצ'ו, ואילו אחרים, כמו פטררקה, התנערו מעבודתו ומצאו שהיא רחוקה מאד מהאידיאלים שאליהם שאפו. במאה ה-15 נהנו כתביו של דנטה מהצלחה יחסית, ונפוצו גם מחוץ לאיטליה בספרד, צרפת, אנגליה וגרמניה. ההצלחה נמשכה עד לאמצע המאה ה-16, לערך, אז החלה תקופת הצנזורה הכנסייתית, ועבודתו נאסרה לקריאה. עבודתו של דנטה השפיעה רבות על משוררים וסופרים בכל רחבי העולם, ובין השאר גם על יוצרים גאונים כמו ג'פרי צ'וסר, ג'ון מילטון, סמואל טיילור קולרידג', מבקר האומנות ג'ון רסקין, ויקטור הוגו, טי.אס.אליוט, ואחרים. השפה הציורית שבה כתב את יצירתו לכדה את דמיונם של מיטב האמנים, וביניהם גם הציירים הידועים ביותר בתקופת הרנסנס, החל מבוטיצ'לי וכלה במיכלאנג'לו ורפאל. בתקופת הריסורג'ימנטו (ההתעוררות הלאומית האיטלקית במאה ה-19), שכונתה גם "התקופה הרומנטית", חזר דנטה לקדמת הבמה. המשורר הפך למודל, הן בשל דתיותו והן בשל הדימויים הרומנטיים והפואטיים שהציג בעבודתו, ודמותו נבנתה לאט לאט באופן מיתולוגי ממש. כך החלה עלייתו של דנטה לפסגת הספרות האיטלקית, והפיכתו למיתוס תרבותי במדינה ולסמל השירה האיטלקית. היום מוכר דנטה כאחת הדמויות התרבותיות החשובות ביותר באיטליה, ומקור השראה עבור אינספור משוררים, בימאים, וסופרים במדינה שלא מחמיצים אף הזדמנות להתייחס לעבודתו. הסופר והמאייר גו נאגאי (Go Nagai) הושפע מהקומדיה האלוהית בזמן שיצר כמה מעבודותיו הידועות ביותר, כמו DEVILMAN, וזכה בפרס מטעם פסטיבל הקומיקס הבינלאומי על כך שקירב ילדים ובני נוער ליצירתו הקלאסית של דנטה באמצעות עבודתו. בקומיקס המנגה "אבירי הזודיאק", לדוגמה, התבסס נאגאי על מבנה הגיהנום של דנטה כדי לתאר את ממלכת האופל. כמובן שיצירות רבות נוספות הושפעו לאורך השנים מהקומדיה האלוהית, וביניהם גם סרטים שהיו שוברי קופות כמו SEVEN, ו- INFERNO, וספרו רב המכר "התופת" של הסופר האמריקאי דן בראון. כמה אנקדוטות מעניינות האם ידעתם שדנטה המציא את אחת האונומטופאות הראשונות באיטלקית? המילה "קריק", כדי לתאר את הרעש שמשמיע הקרח הנשבר. והאם ידעתם שכתב היד המקורי של הקומדיה האלוהית אבד? מה שעומד לרשות החוקרים היום הוא אוסף של כתבים שהועתקו מהגרסה המקומית – כ-700 קטעים, שנכתבו בין המאה ה-14 והמאה ה-15. והאם ידעתם שה-25 במרץ הוא יום דנטה? הקומדיה האלוהית מתארת מסע הנמשך לאורך שבוע שלם, כפי הנראה בשבוע הקדוש לפני חג הפסחא, בין ה-25 במרץ וה-1 באפריל. כך, נבחר ה-25 במרץ כיום הרשמי שבו נחגגים דנטה ויצירתו. דנטה נפטר בשנת 1321, בעיר רוונה, בה שהה כאורחו של נסיך העיר. הוא הספיק להשלים את החלק האחרון של יצירתו, "גן העדן", ונפטר זמן קצר לאחר מכן, ממלריה. בשנה שעברה ציינה איטליה 700 שנה למותו של המשורר הלאומי בסדרה של אלפי אירועים ספרותיים ותרבותיים שנערכו בכל רחבי ארץ המגף.

  • הקניונים והאאוטאלטים החשובים ביותר ברומא

    ישנן אלפי חנויות ברומא עצמה, אבל חובבי השופינג הרציניים לא ירצו להחמיץ את מרכזי האאוטלט המפורסמים שמחוץ לעיר. היתרון של מרכזי הקניות הגדולים הוא ברור: כאן תוכלו למצוא שפע של מותגים תחת גג אחד, במתחם ממוזג ונעים. למתחמים יש רק חיסרון אחד – כדי להגיע אליהם, יהיה עליכם לשכור רכב מרכזי הקניות (קניונים) של רומא החלו להיבנות בשנות ה-90 של המאה הקודמת. חלקם נבנו במרכז העיר (coin, Happio) אבל רובם הוקמו בפריפריה. המרכזים הם גדולים מאד, ולעיתים קרובות מדובר ממש על כפר שלם של שופינג. ישנם מרכזים מסחריים רבים ברומא וסביבותיה, אבל כדאי לכם להתמקד בטובים ביותר: מרכז מסחרי פורטה די רומא (Centro commerciale Porta di Roma): 202 חנויות ומסעדות מחכות לכם במרכז העצום הזה. בין היתר תמצאו כאן סניפים של הרשתות הפופולריות ביותר ובוטיקים מיוחדים. במהלך עבודות הבנייה אפילו נחשף כאן פסיפס מתקופת רומא העתיקה, שעדיין מוצג במקום! המרכז המסחרי ממוקם בוויה אלברטו ליונלו 201 (Via Alberto Lionello), והוא פתוח מידי יום, בין השעות 10:00-21:00. קניון פורטא די רומא - באדיבות עמוד הפייסבוק מתחם אננינה (Zona Commerciale Anagnina): המתחם מתפרש באזור ויה ברנרדינו אלימנה (via Bernardino Alimena) וברחובות שמסביב. במרחק קצר זה מזה תוכלו למצוא מספר מרכזים מסחריים קטנים יחסית, כמו למשל כמו למשל את המרכז המסחרי הקטן דומוס (Domus), המרכז המסחרי הבינוני רומנינה (Romanina) והמרכז המסחרי הקטן אננינה (Anagnina). לאחר כל כך הרבה שופינג בוודאי תהיו רעבים, אבל אל דאגה – במרחק דקות ספורות מהמרכזים המסחריים תוכלו למצוא גם סניפים של מקדונלדס ורשת ההמבורגרים Old Wild West. פארקו דה וינצ'י (Parco Da Vinci) ופארקו לאונרדו (Parco Leonardo): כדי להגיע לכאן, עליכם לנסוע לאורך הכביש שמוביל לנמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י-פיומיצ'ינו (Fiumicino). שני מרכזי הקניות האלה ממוקמים במרחק קצר אחד מהשני, אבל משני הצדדים ההפוכים של האוטוסטרדה. המתחם המסחרי דה וינצ'י הוא שונה מהאחרים משום שהוא מעין "כפר", חלל פתוח ובו כ-100 חנויות של המותגים המובילים באיטליה.פארק לאונרדו הוא קטן יותר, ומורכב גם הוא בעיקר מחנויות של הרשתות המובילות, לצד כמה חנויות מיוחדות. צ'נטרו קומרצ'אלה אאורומא (Centro commerciale Euroma): מרכז מסחרי גדול ופופולרי עם חנויות רבות של המותגים האהובים ביותר. איפה נמצאים האאוטלטים הכי הפופולריים ברומא? אאוטלט מקארתור בעיירה קסטל רומאנו קניון האאוטלט מקארתור גלן (McArthur Glen), בעיירה קסטל רומאנו (Castel Romano), הוא ללא ספק מתחם הקניות הפופולרי ביותר בקרב מי שמחפשים מותגים איכותיים במחירים טובים. זהו המרכז האהוב עליי – יש כאן חנויות רבות, והמחירים נמוכים ב-30% עד 70% מהמחירים בחנויות הרגילות. כדאי במיוחד להגיע לכאן בתקופת הסאלדי (saldi), כלומר מכירות סוף העונה. באיטליה הסאלדי מתקיימים פעמיים בשנה: מה-7 בינואר עד סוף פברואר, ומתחילת יולי עד סוף אוגוסט. קניון האאוטלט מקארתור גלן - תמונות באדיבות עמוד הפייסבוק של הקניון הדרך הנוחה ביותר להגיע לאאוטלט היא בעזרת הרכב הפרטי, כמובן, אבל אם אין לכם רכב תוכלו להיעזר באוטובוס מיוחד שמפעיל המרכז. האוטובוס (נאבטה – navetta) יוצא מתחנת הרכבת טרמיני (Termini), מוויה ג'וליטי (via Giulitti) 48, מול תחנת המטרו של קו A. פרטים נוספים על האוטובוס מופיעים באתר. האאוטלט של קסטל רומאנו הוא ממש עיר זעירה, ומכיל למעלה מ-150 חנויות. בלתי אפשרי למנות כאן את כולן, אבל כמה מהחנויות האהובות עליי, שכדאי לכם להכיר, הן: פופה (Pupa): מותג איפור וקוסמטיקה איטלקי איכותי, במחירים מעולים נייק (Nike): בגדים ספורטיביים במחירים משתלמים מאד. אני תמיד מוצאת כאן נעליים, ז'קטים, וחולצות קיציות ספורטיביות גס (Guess): במתחם האאוטלט פועלות שתי חנויות של גס– אחת המוקדשת רק לבגדים, ואחת המוקדשת לאביזרים ומציעה מגוון תיקים, ארנקים ומשקפי שמש אופנתיים. דסיגואל (Desigual): מותג ספרדי צבעוני ושמח, פופולרי מאד בקרב הקהל הצעיר. סמסונייט (Samsonite): התיקים והמזוודות שלי מגיעים מהחנות הזאת! סוורובסקי (Swarovski): כאן תוכלו למצוא את הקריסטלים הידועים במחירים זולים במיוחד. אם אתם מחפשים רעיונות למתנות, תמצאו אותם כאן! לוראל (L’Oreal): מוצרי איפור וטיפוח במחירים מצוינים. לצד החנויות של הרשתות הפופולריות תמצאו גם מותגי יוקרה כמו ברברי (Burberry), ארמאני (Armani), קלווין קליין (Calvin Klein), בוטגה דל סרטו (Bottega del Sarto), מיסוני (Missoni), טימברלנד (Timberland), ולנטינו (Valentino), טרוסרדי (Trussardi), טומי הילפגר (TomyHilfiger), ורסאצ'ה (Versace)... ואם אתם רעבים תוכלו לאכול באחת המסעדות שבמתחם (אני ממליצה על אוביקה-Obicà ועל סיניורווינו-Signorvino), ולקנות שוקולדים בחנות של לינדט (Lindt). אאוטלט ואלמונטונה - Outlet Valmontone חובבי האאוטלטים ישמח בוודאי לבקר גם באאוטלט הפופולרי הזה, הממוקם במרחק כשעה מרומא ומורכב מ-180 חנויות, וביניהן סניפים של מותגים מצליחים כמו קפה נואר (Caffè Noir), ארטילי (Artigli), קלווין קליין ג'ינס, דני רוז (Denny Rose), קררה ג'ינס (Carrera Jeans), גס (Guess), לואיזה ספניולי (Luisa Spagnoli), טווין-סט (Twin Set) ועוד. גם בני נוער וגם מבוגרים ימצאו כאן שפע של פריטים אופנתיים במחירים מוזלים. הדרך הפשוטה ביותר להגיע הנה היא בעזרת רכב פרטי, אבל ניתן גם לקחת רכבת מרומא לעיירה ואלמונטה (Valmonte) ומשם להיעזר באוטובוס (navetta) הפרטי שמפעיל המרכז, או לקחת מונית. פרטים נוספים באתר.

  • השווקים של רומא: שופינג לחובבי מציאות ופריטים מיוחדים

    אם אתם מחפשים שווקים וחנויות מיוחדות ברומא, המאמר הזה הוא בדיוק בשבילכם. רומא מציעה שפע מסחרר של שווקים וחנויות מכל הסוגים, ואם כבר ביקרתם ברחובות השופינג העיקריים של העיר, הגיע הזמן לגלות גם את השווקים וגם בוטיקים מפתיעים שמתחבאים מתחת לרדאר השוק בפורטה פורטזה (Porta Portese) זה השוק המוכר מכולם, ואפשר למצוא בו הכל – בגדים חדשים ומשומשים, בגדי וינטג', חפצי נוי וכלים לבית, רהיטים, חפצי אומנות... וגם כמה וכמה פריטים ממקורות מפוקפקים! השוק בפורטה פורטזה מוגדר כ"שוק הפשפשים הרשמי של רומא", והוא מתקיים מידי יום ראשון בלבד, מאז שנת 1945, בפיאצה פורטה פורטזה (Piazza Porta Portese). השוק בוויה סאניו (Via Sannio) שוק זה ידוע בעיקר בזכות הבגדים המשומשים ופריטי הווינטג' שנמכרים בו. בשנות ה-70 זה היה השוק המועדף על הסטודנטים ועל החברים בתנועות מהפכניות. היום זה שוק שמיועד לכולם. גם שרה ג'סיקה פארקר עברה פה - תמונות מתוך עמוד הפייסבוק של השוק רשת החנויות "איל מרקטינו" (Il Mercatino) רשת החנויות איל מרקטינו מפעילה מספר סניפים ברחבי רומא, ומציעה אך ורק פרטי ביגוד משומשים/וינטג', באיכות מצוינת ובסגנון מיוחד. אפשר למצוא כאן גם פריטים לבית, תכשיטים, ספרים, כלי כסף, תקליטים, ועוד. השווקים השכונתיים לכל שכונה (ריונה rione, באיטלקית, או קווארטיירה quartiere) יש את השוק האזורי שלה. אלה שווקים פשוטים יותר, ואפשר למצוא בהם חפצים משומשים וחדשים במחירים נמוכים מאד. השווקים השכונתיים מנוהלים לרוב על ידי תושבים זרים, ואין לדעת מה תמצאו בהם – לפעמים מדובר על חפצים סתמיים באיכות נמוכה, ולפעמים בגדים של מותגים ידועים בחצי מחיר. בורגטופלמיניו (Borghetto Flaminio) מידי יום ראשון השוק של בורגטופלמיניו מציע לקונים פריטי וינטג', עתיקות ובגדים של מותגים ידועים במחירים מצוינים. אפשר למצוא כאן גם ביגוד משומש במצב טוב. כדי להיכנס לשוק יש לרכוש כרטיס כניסה במחיר סמלי של 1.60 יורו. ואל תשכחו: אתם לא היחידים שמחפשים מציאות בשווקים... גם הכייסים מחפשים מציאות! שימו לב איפה נמצא הארנק שלכם, והקפידו לסגור את התיק כמו שצריך. חנויות מיוחדות ברומא אם אתם מחפשים חנויות מיוחדות ברומא, בוטיקים מהסוג שרק המקומיים מכירים, אני ממליצה לכם לבקר במקומות הבאים: פולברה די טמפו (Polvere di Tempo), בוויה דל מורו 59 (Via del Moro) בשכונת טרסטוורה היא חנות המתמחה במפות מרחבי העולם, שעוני חול, מצפנים וחותמות מיוחדות. יש כאן שפע של פריטים מיוחדים וייחודיים. ג'אפונריה (Giapponeria) – אם אתם חובבי עיצוב יפני, זה המקום בשבילכם! כאן תוכלו למצוא ביגוד יפני מסורתי, מניפות, מסיכות, כלי בית יפניים, ועוד הרבה פריטים מעניינים. החנות נמצאת בוויה צ'נדה 16 (Via Ceneda), לא רחוק מפיאצה רה דל רומא (Piazza Re del Roma). פוג'יסן (Fujisan) – אם אתם (או הילדים שלכם) חובבי מנגה (Manga) וסרטים מצוירים, זו החנות שאסור לכם לפספס. בפוג'יסן תמצאו שפע של פריטים הקשורים לעולם המנגה, אבל גם קומיקסים אמריקאיים, ואביזרים הקשורים לעולם הקולנוע ומשחקי וידאו (כולל פריטי וינטג' לאספנים). החנות ממוקמת בוויה פאניני 13 (Via Pannini), בשכונת פלאמיניו (Flaminio). טקסנוסטור (Texanostore) – אוהבים את המערב הפרוע? חולמים להתלבש כמו קאובוי בטקסס? כאן תוכלו למצוא חולצות, כובעים, חגורות ומגפיים בסגנון טקסני, עבור כל הקאובויז וקאוגירלז. בתוך החנות תמצאו גם מתחם נפרד עם חפצים משומשים ופריטי וינטג'. (Via della Balduina, 71 b) ל'ארטיג'נאטו (L’Artigianato) – אם אתם מחפשים פריטים איטלקיים קלאסיים לעיצוב הבית, פריטי קרמיקה מעוטרים בעבודת יד ויצירות נוספות תוצרת איטליה, אל תפספסו את החנות הזאת. למרבה הצער רומא מלאה בחנויות שמוכרות תוצרת מזויפת. אבל אם אתם מחפשים את הדבר האמיתי, חפצים שיצרו ועיצבו אמנים איטלקיים מרחבי המדינה, כדאי לכם לבקר כאן. החנות נמצאת במיקום מרכזי מאד, בפיאצה נבונה 84 (Piazza Navona). אם אתם מחפשים בגדים בסגנון אלטרנטיבי – אפל, רוקיסטי, פאנקיסטי, גותי, אמו או מטאל יש כמה חנויות מעניינות ברומא שכדאי להכיר: איל באצ'ילאריו (il Bacillario), בוויה לאורינה (Laurina), הוא הבוטיק הראשון בעיר שיכול לקרוא לעצמו מקדש האופל, ומציע מגוון גדול של מותגים אלטרנטיביים כמו לדוגמה "דמוניאן" (Demonian). המחירים פה לא זולים. טרנסילבניה (Transilvania), בוויה מאנליו קאפיטולינו (Manlio Capitolino) – המחירים כאן קצת יותר זולים. יומי שופ (Yumi Shop), בוויה סילה (via Silla). ואם אתם באזור ומחפשים משהו קטן לאכול, אל תפספסו את הפיצה הלבנה עם נקניק מורטדלה אצל ג'ינו 1950 (Gino 1950) – עצירת חובה עבור כל רומאי רעב!

  • שופינג שווה ברומא: שני רחובות שלא הכרתם

    במאמר זה נמשיך לעשות שופינג ברומא, ונטייל לאורך שני רחובות מעניינים במיוחד: ויה אפיה נואובה (Via Appia Nuova) וויה טוסקולנה (Via Tuscolana). כאן נוכל למצוא כמה מהחנויות המוצלחות ביותר בעיר המסלול הזה משלב שופינג והיסטוריה, ובמהלכו תוכלו לבקר באתרים החשובים של רומא, וגם בכמה חנויות ובוטיקים מוצלחים... ויה אפיה נואובה וויה טוסקונה הם שני רחובות ארוכים במיוחד, המציעים מגוון חנויות בכל הסגנונות. בשני הרחובות האלה יש חנויות מיוחדות ושונות מהרגיל. חלקן זולות יותר, וחלקן איכותיות ויקרות יותר. ניקח את קו A של המטרו ונרד בתחנת סן ג'ובאני (S.Giovanni). לפני שתתחילו את מסע השופינג, מומלץ להסתכל קצת מסביב, משום שהאזור שאתם נמצאים בו הוא עתיק ומיוחד, ובוודאי ייתן לכם קצת השראה אומנותית. ליד פיאצה סן ג'ובאני (piazza San Giovanni), נמצאת אחת הבזיליקות החשובות ביותר ברומא, והעתיקה ביותר במערב – בזיליקת סן ג'ובאני אין לאטרנו (Basilica di San Giovanni in Laterano), שנוסדה בשנת 324 לספירה. בהמשך שופצה הכנסייה ועוצבה מחדש על ידי אומנים חשובים כמו לדוגמה פרנצ'סקו בורומיני (Francesco Borromini) וג'אקומו דלה פורטה (Giacomo Della Porta). לצד הכנסייה ניצב אחד האובליסקים הגבוהים ביותר בעולם, והעתיק ביותר ברומא (מהמאה החמש עשרה לפני הספירה), ובמרחק קצר ממנו ניצב בניין מתומן מתקופת רומא העתיקה (כיום הוא משמש כבפטיסטריום, כלומר בית טבילה נוצרי). בסמוך אליו ניצב מבנה חשוב נוסף – הטריקליניו לאונינו (Triclinio Leonino), שנבנה לפי הוראותיו של האפיפיור לאון השלישי, במאה התשיעית לספירה. שימו לב שהפיאצה עצמה מוקפת בקטע מתוך החומות העתיקות שבנו הקיסר אורליוס, וניתן גם לראות מכאן גם את שער אזינריה (Porta Asinaria), המתוארך למאה הרביעית לפנה"ס. בזיליקת סן ג'ובאני אין לאטרנו, מבט מלמעלה - גוגל מפות לאחר שהתרשמתם מהמונומנטים שמסביב, אפשר להתחיל לעשות קצת שופינג! התחנה הראשונה במסע שלנו היא קוין (Coin), בפיאצה אפיו (Piazza Appio) 71. הבניין המרשים מתנשא מעל הפיאצה, ובניגוד לחנויות רשת אחרות, כאן תוכלו למצוא מותגים יוקרתיים ואיכותיים, ובנוסף גם מחלקת בשמים ופריטים לבית. לאחרונה נפתחו כאן גם סלון יופי, בר, ומסעדות. ליד פיאצה אפיו (Piazza Appio) מתחיל רחוב בשם ויה סאניו (Via Sanio), וכאן מתקיים אחד השווקים הגדולים והידועים ביותר ברומא. אולי גם אתם, כמו תיירים רבים, מעדיפים לבקר בדרך כלל בחנויות. גם אם כן, כדאי שתדעו שבשווקים ברומא אפשר למצוא פריטים מפתיעים במחירים מעולים, וכולם מגיעים לכאן: עקרות בית וסטודנטים, עובדים מהמשרדים ופנסיונרים... ובמילים אחרות – כל מי שמחפש מציאות. טיפ: אם אתם מחפשים מידע על שווקים נוספים, כדאי לכם לקרוא גם את המאמר הבא בסדרה. ויה אפיה נואובה (Via Appia Nuova) הוא רחוב ארוך מאד, המציע חנויות מכל סוג אפשרי. בשנים האחרונות הפך הרחוב הזה בעיני רבים לרחוב הקניות הראשי של רומא, אפילו יותר מוויה דל קורסו. ההיצע הוא מסחרר, אבל כדאי להתמקד בחנויות המוצלחות ביותר. 10 החנויות המומלצות ביותר, בעיני, הן: זארה (Zara) – אין צורך להציג את הרשת הידועה והאהובה הזאת, ובחנות הגדולה והפופולרית שברחוב אפיה נואובה (מספר 54-56) תמצאו בגדים ואביזרים לנשים, גברים, ילדים. בראצ'אליני (Braccialini): מותג תיקים איטלקי ידוע, במספר 60. בראצ'ליני ידועים בסגנון הצבעוני וההומוריסטי שלהם, שאין לו מתחרים. אלברטו דלה רוקה (Alberto Della Rocca): בוטיק המתמחה במותגי הנעליים המובילים במדינה. נמצא במספר 155. בוג'י (Boggi), במספר 168, הוא בוטיק המתמחה בבגדי גברים קלאסיים (ז'קטים מחויטים, חולצות, חליפות, ומכנסיים אלגנטיים. אם אתם מחפשים סגנון דומה עבור נשים, נסו את בוטיק מארלה (Marella), במספר 7. קאזה מיה (Casa Mia), במספר 146, היא חנות צעצועים פופולרית, ותחנת חובה להורים שמחפשים מתנות. שימו לב שהרחוב נקטע באמצע על ידי פיאצה רה די רומא (Piazza Re di Roma), וממשיך לאחריה. אם אתם רוצים לנצל את ההפסקה כדי לאכול משהו מתוק ונפלא, אני ממליצה לכם לסטות לרגע אחד מהמסלול, ולפנות לוויה אלבלונגה (Via Albalonga). במספר 7 תמצאו בית קפה בשם פומפי (Pompi) שמוכר מעדן בשם סמיפרדו טירמיסו (semifreddo tiramisu) בניחוח קפה מפתה. אסור לכם לפספס אותו! ונמשיך עם הקניות – נחזור לרחוב אפיה נואובה (Via Appia Nuova) ונתקדם לעבר מספר 169, שם מחכה לכם סניף של רשת מוצרי הקוסמטיקה טיגוטה (Tigotà). קל למצוא כאן תכשירים ומוצרי איפור במחירים טובים. חובבות איפור לא ירצו לפספס את הסניף של רשת קיקו (Kiko) הפופולרית, במספר 190. ההיצע הוא רחב, והמחירים מעולים! צ'יניוס (Cinius), במספר 215, הוא בוטיק המתמחה בריהוט ובחפצים יפניים. מאדה (Madè), במספר 306, היא חנות המתמחה בבגדים וחפצים בסגנון אתני. הגענו עכשיו לפיאצה נוספת ש"חותכת" את רחוב אפיה נואובה (אמרתי לכם שהרחוב הזה ארוך מאד...). זוהי פיאצה פונטהלונגו (Piazza Ponte Lungo), ולאחר שתחצו אותה, ותמשיכו לאורך הרחוב, תגיעו לפיצריה מעולה בשם מנייה פיצה (Magna Pizza), במספר 396. הפיצה כאן נמכרת בחתיכות לפי משקל, וכל הטעמים פשוט נפלאים. כדאי לכם לקחת את הפיצה שלכם ולשבת לאכול בנחת על ספסל מתחת לעץ הגדול המכונה "אלברונה" (Alberone), בפיאצה הסמוכה. לאחר שאכלתם תוכלו לחזור לוויה אפיה נואובה ולהגיע למספר 400. שם תמצאו את חנות הנעליים איואויוי&סקרפונצ'ינו (Aio Oio&Scarponcino), המציעה נעליים ותיקים טרנדיים של שלל מותגים ובמגוון מחירים. ובמספר 441 תמצאו את החנות גריף (Griff), המתמחה בבגדים ונעליים לנשים. חנות נוספת שאני ממליצה עליה אם אתם מבקרים באזור היא אופים (Upim). רשת חנויות אופים מתמחה בבגדים אופנתיים במחירים נמוכים, ואפשר למצוא כאן לא מעט מציאות. כדאי לעבור גם במרכז המסחרי האפיו (Happio), במספר 448. בתוך המרכז תמצאו סניפים של H&M, של הרשת הזולה פיאצה איטליה (Piazza Italia), וגם סניפים של דקתלון (Decathlon) וקאזה נובה (Kasanova) – רשת המתמחה בכלי בית במחירים נמוכים. אם אתם מחפשים מוצרי חשמל, נסו את הסניף המקומי של רשת אאורוניקס (Euronics). ואם כל השופינג הזה עשה אתם רעבים, דעו שבמרכז המסחרי יש גם אזור מזון מהיר ובו מסעדות סושי, דוכני פיאדינה (Piadine – מעין פיתה שטוחה ממולאת בכל מיני גבינות ונקניקים), מתוקים מסיציליה, ואפילו פיצה מעולה בפיצריית אליצ'ה (Pizzeria Alice). שופינג ברומא – המלצות לצעירים כעת הגיע הזמן לקחת את המטרו (קו A) מתחנת פוריוקאמילו (Furio Camillo), ולרדת בתחנת לוצ'וססטיו (Lucio Sestio). אתם נמצאים כרגע בקצה רחוב טוסקולנה (Via Tuscolana), וכאן מתחילה שורה ארוכה של חנויות, שמתאימות בעיקר לקהל הצעיר והאופנתי. אם תהיתם איפה הצעירים עושים שופינג ברומא, ואיפה למצוא בגדים לטינאייג'רים ברומא – הגעתם למקום הנכון. 5 חנויות שאסור לפספס בוויה טוסקולנה: קמומילה (Camomilla), במספר 801, היא חנות שמציעה בגדים ואביזרים בסגנון צעיר אבל אלגנטי שימצא חן בעיני סטודנטיות, חובבות אופנה וסטייליסטיות, אבל גם בעיני נשים שמחפשות בגדים מעניינים למשרד. סטרדיווריוס (Stradivarius), במספר 863, מציעה בגדים קלילים לצעירות, במחירים נמוכים מאד. נונה לי (NunaLie), במספר 739, מציעה בגדים קלילים ומודרניים שכל חובבת אופנה וסטייל תאהב. מיניזו (Miniso), במספר 865, הוא סניף של רשת יפנית שנפתחה לאחרונה ברומא, ומוכרת חפצים לילדים ולבני נוער. הסגנון והמחיר דומים לרשת טייגר (Tiger), אבל בנוסף הם מוכרים גם אביזרים של מותגים מוכרים לילדים, כמו לדוגמה רחוב סומסום, מארוול, ודיסני. קררה ג'ינס (Carrera Jeans), במספר 1344, מתמחים בג'ינסים ובגדים אופנתיים לצעירים. בקצה הרחוב תוכלו למצוא מסעדת-גריל בסגנון אמריקאי בשם מאו פינלי (Meo Pinelli), מוסד של ממש בשכונה – זהו המקום המושלם ליהנות בו מאפריטיבו או מארוחת ערב טעימה. במרחק קצר משם נמצאים האולפנים של צ'ינצ'יטה (Cinecittà) – כאן צולמו כמה מהסרטים החשובים בתולדות הקולנוע האיטלקי ב-80 השנים האחרונות. כיום אפשר לבקר בחלק מהמתחם (במסגרת סיורים מודרכים בלבד. הסיורים המודרכים באנגלית מתקיימים מידי יום שבת וראשון בשעה 11:30. מחיר כרטיס הכניסה עומד על 15 יורו).

  • פפרדלה פטריות יער

    פסטה פפרדלה טרייה ברוטב פטריות יער, מנה חורפית מעולה לימים קרים, לאלו שאינם מתעקשים על עונתיות ניתן להשיג פטריות יער לאורך כל השנה, עקבו אחר השף דוד שושן במתכון הוידאו מרכיבים ל: 4 סועדים: 400 גרם בצק פסטה טרייה (עם ביצים) לרוטב: 2 בצלים בינוניים 600 גרם פטריות יער (אפשר ורצוי לערבב סוגים שונים) 100 גרם חמאה רבע כוס יין לבן פרמג'אנו מלח פלפל שחור אופן הכנת הבצק: להכנת בצק פסטה טרי צפו במתכון הנפרד. מרדדים את הבצק (ראו וידאו) במכונה לשתי דרגות עובי מעל לרידוד המינימלי שלה. חותכים את דפי הפסטה לאורך של כ: 25 ס"מ ולרצועות ברוחב של כ: 2 ס"מ. מקמחים היטב ומניחים על מגש בצד. אופן הכנת הרוטב: קולפים את הבצלים ופורסים לפרוסות דקות. חוצים את הפטריות וחותכים לרבעים או לשישיות (תלוי בגודל). ממיסים מחצית מהחמאה במחבת רחבה על להבה בינונית. צולים את הבצל עד שמתקרמל קלות. מוסיפים פנימה את הפטריות וצולים כ: 4-5 דק' תוך כדי ערבוב מדי פעם. מוסיפים את היין הלבן, מנמיכים את הלהבה ומאדים את היין. מוסיפים מעט מלח (לא להגזים כיוון שאנחנו נשתמש במעט מי בישול צלוחים לאחר מכן)

  • איפה הכי כדאי לעשות שופינג ברומא

    בוויה דל קורסו כבר ביקרתם? מצויין, אם כך הגיע הזמן להכיר חלק נוסף של רומא, המומלץ במיוחד עבור חובבי השופינג. אני מדברת כמובן על אזור ויה קנדיה וקולה די ריינצו, המציע שפע אפשרויות שופינג לכל כיס ולכל טעם. במתחם המתפרש סביב הרחובות האלה תוכלו לגלות גם בוטיקים מיוחדים, וגם חנויות של המותגים האיטלקים הפופולריים ביותר ויה קנדיה (Via Candia) וויה קולה די ריינצו (Via Cola di Rienzo) הם שניים מהרחובות החשובים ביותר לקניות בעיר. על מנת להגיע לאזור, יש לקחת את קו A של המטרו בתחנת פלמיניו (Flaminio) ולרדת בתחנת צ'יפרו (Cipro). מכאן נתקדם ברגל, והמסלול שלנו יעבור ברחובות הבאים: ויה קנדיה (via Candia), ויאלה ג'וליו צ'זרה (Viale Giulio Cesare), ויה אוטביאנו (via Ottaviano) וויה קולה די ריינצו (Via Cola di Rienzo), ופיאצה דל פופולו (Piazza del Popolo). שימו לב שהחנויות מפוזרות משני צידי הרחוב, ולכן תצטרכו לזגזג בין הצדדים ולחצות מידי פעם את הכביש (בזהירות – הנהגים ברומא לא תמיד סבלניים...). נתחיל מוויה קנדיה (via Candia), הרחוב שידוע בזכות מגוון החנויות המשתלמות שבו, המציעות תמורה טובה במחיר הוגן. שימו לב – זה לא המקום לחפש בו מותגים ידועים. מבין החנויות הרבות ברחוב זה, אני ממליצה לכם במיוחד לבדוק את הבוטיקים הבאים: ג'וזף (Joseph) – ביגוד קלאסי לגברים, במחירים טובים הובי אנד ספורט (Hobby & sport), חנות המתמחה מאז שנת 1972 בבגדים ואביזרים ספורטיביים ארנה (Arena) – חנות המתמחה באביזרים הקשורים לספורט, שחיה ושיט ג'אוקס (Geox) – נעליים ותיקים נוחים ואופנתיים לגברים ונשים. המחירים פה לא זולים במיוחד, אבל האיכות טובה או.ווי.אס (OVS) – רשת חנויות עם סניפים רבים בכל רחבי איטליה, המציעה בגדים, מוצרי קוסמטיקה ואביזרי אופנה במחירים תחרותיים מאד לכל המשפחה. בזמן הסאלדי (saldi) – כלומר מכירות סוף העונה באיטליה, אפשר למצוא כאן מבצעים משתלמים במיוחד. ציינהארט (ChinaArt) – עתיקות, ריהוט וחפצי אומנות מסין, טיבט ומונגוליה אם תוקף אתכם הרעב, אני ממליצה לכם לעצור בבר קטן בשם טאבולה קאלדה-בר פליציאני (Tavola Calda-Bar Feliziani), שנמצא במספר 61. כשעבדתי באזור הזה, אכלתי פה תמיד. בנוסף, יש בכל האזור פיצריות ומסעדות רבות. בסוף רחוב קנדיה ישנה צומת גדולה: מצד שמאל עומדת החנות שבה נהגתי לקנות בגדים כטינאייג'רית – לוליטה (Lolita). גם היום נערות חובבות אופנה וסטייל מגיעות לכאן כדי לחפש פריטים מעניינים (ובמחירים מצוינים!). בשלב זה תמצאו את עצמכם בוויאלה ג'וליו צ'זארה (Viale Giulio Cesare). מבין החנויות הרבות שלאורך רחוב זה, אני ממליצה במיוחד על חנות הנעליים של ג'אנמרקו פומה (Gianmarco Puma). מול חנות הנעליים יש גם סניף של רשת טייגר (Tiger) הפופולרית, המוכרת חפצים משעשעים בעיצוב דני ובמחירים זולים מאד. כשתגיעו לרמזור, פנו ימינה אל ויה אוטביאנו (via Ottaviano). תנועת המכוניות פה דלילה יותר, אבל עדיין כדאי להיזהר מפני רכבים, אוטובוסים ואופנועים שחולפים במהירות. בוויה אוטביאנו תמצאו חנויות לכל כיס. אני ממליצה במיוחד על החנויות הבאות: קטנלה (Catenella) – חנות המתמחה בבגדי נשים המעוצבים ומיוצרים באיטליה (made in Italy). יש כאן פריטים שלא תמצאו בחנויות אחרות, והסגנון האלגנטי אבל צעיר מתאים במיוחד לנשים בגילאי 30-40. אמהשופינג (Emmeshopping) – לכאן מגיעות כל הנשים הצעירות שמחפשות בגדים לערב, לאירועים ולחתונות במחירים מעולים. שופן (Chopin) – ביגוד קלאסי במחירים סבירים קסטרוני קפה (Castroni caffè) – בר וחנות מזון גדולה שמוכרת מוצרי מזון מכל רחבי העולם וקפה טרי סטוריה אה מאג'יה (Storia e Magia) – אחת החנויות האהובות עליי, והמקום המושלם לחובבי היסטוריה ופנטזיה. כאשר נכנסים לכאן, התחושה היא כאילו נכנסתם לעולם אחר ממש! בכניסה יקדם את פניכם פסל של קוסם, ובפנים תמצאו שפע של פריטים המוקדשים לדרקונים, אבירים וחרבות, פריטים בסגנון ימי הביניים ורומא העתיקה, ואביזרים הקשורים לסדרות מצליחות כמו משחקי הכס וסרטים כמו הארי פוטר. בסוף ויה אוטביאנו תמצאו את עצמכם מול פיאצה גדולה – זוהי פיאצה ריסורג'ימנטו (Piazza Risorgimento). נפנה שמאלה, לעבר ויה קולה די אירנצו (via Cola di Rienzo). כל הבניינים האלגנטיים באזור זה נבנו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, וחלונות הראווה המפוארים מציגים לקהל אופנה איכותית, לא זולה, אבל לרוב גם לא יקרה כמו חנויות היוקרה שבוויה דיי קונדוטי (Via dei Condotti). מבין החנויות הרבות שברחוב זה, אל תפספסו את הבוטיקים הבאים: ארדי פיזאנו (Eredi Pisanò) – בגדים ואביזרים לגברים, תוצרת איטליה (made in Italy), בעיצוב קלאסי ובאיכות גבוהה פורלה (Furla) – מותג איטלקי המתמחה מאז שנת 1927 בתיקי עור ואביזרים אלגנטיים ואיכותיים טיפאני (Tiffany) – חנות התכשיטים הידועה ממוקמת במספר 173 קוין (Coin) – חנות גדולה ובה קולקציות של מעצבים רבים. הבגדים כאן הם באיכות מצוינת לה פרלה (La Perla) – הלבשה תחתונה איכותית, יפה ויקרה קלווין קליין (Calvin Klein) - מותג האופנה האמריקאי הידוע בכל העולם גס (Guess) – מותג אופנה איטלקי פופולרי טימברלנד (Timberland) - מותג נעלי השטח האמריקאי סוורובסקי (Swarovsky) – תכשיטי זכוכית מאת המותג הידוע סיסלי (Sisley) – אופנה קלאסית במחירים ממוצעים

  • שופינג ברומא – המלצות ממקומית

    איפה אפשר למצוא בגדים אופנתיים ברומא במחירים מצחיקים? לאן הולכות בלוגריות האופנה כדי למצוא פריטים מיוחדים? איפה קונים תיקי עור איכותיים של מיטב המותגים? בסדרת המאמרים שלפניכם תמצאו עשרות המלצות לשופינג ברומא. ביחד נבקר בחנויות הטובות והמשתלמות ביותר, ונחשוף את המקומות שאסור לפספס. שלושת המאמרים הראשונים בסדרה עוסקים ברחובות השופינג הידועים ביותר בעיר. המאמר הרביעי מלא בהמלצות לשווקים ובוטיקים אלטרנטיביים, ואילו במאמר החמישי תמצאו המלצות לקניונים ולמתחמי אאוטלט הטובים ברומא והאזור ביקרתם ברומא והתפעלתם מכל האוצרות האומנותיים וההיסטוריים שבעיר? מתחשק לכם לעשות קצת שופינג, ואתם תוהים לאילו חנויות הכי כדאי ללכת? המאמר הזה נכתב בדיוק בשבילכם. בתור רומאית מלידה וחובבת שופינג, יש לי כמה המלצות מצוינות בשבילכם! מסלול השופינג שלנו נפרס בין שלושת הכיכרות האלו מכיוון שברומא יש שפע מסחרר של חנויות, חילקתי ההמלצות שלי למספר מסלולים, המתאימים לכל הטעמים, לכל הגילאים, ולכל הכיסים. ביחד נגלה את החנויות המיוחדות ביותר, את הבוטיקים הרומאיים היוקרתיים, וגם את הרשתות שכל הסטודנטים מגיעים אליהן כדי למצוא בגדים מגניבים במבצע. בנוסף, תמצאו המלצות גם למרכזים המסחריים הטובים ביותר שנמצאים בפריפריה של רומא (לכאן מגיעים האיטלקים שמחפשים מציאות!) ולמרכזי האאוטלט שבהם נמכרים מיטב המותגים במחירים נמוכים במיוחד. אתם מוזמנים כמובן לשלוף משלל ההמלצות בסדרת המאמרים הזו על שופינג את אלו שהכי מוצאות חן בעיניכם ולבנות לכם מסלול שופינג אלטרנטיבי לפי טעמכם. בואו נצא לדרך! שופינג ברומא – לאן כדאי ללכת? איכות במחירים שפויים, ומותגים איטלקיים אהובים במסלול זה נצא לדרך מוויה קונדוטי (via Condotti), הרחוב שבו מרוכזות חנויות היוקרה, ונתקדם לעבר הרחוב הכי מפורסם ברומא עבור חובבי שופינג – ויה דל קורסו (Via del Corso). המסלול הזה מתאים למי שמחפש מותגי יוקרה ואת הבוטיקים המרכזיים ברומא (רובם נמצאים במרחק קצר מהמונומנטים ההיסטוריים המרכזיים של העיר). המסלול שלנו מתחיל בוויה קונדוטי, הרחוב שבו מרוכזות חנויות היוקרה של רומא. על מנת להגיע לכאן, קחו את קו A של המטרו ורדו בתחנת ספנייה (Spagna). לאחר שהתפעלתם מהמדרגות הספרדיות ומהמזרקה היפה של ברניני, תוכלו להתקדם לאורך הרחוב הנוצץ, המיועד בעיקר לחובבי שופינג בעלי כיסים עמוקים במיוחד. בין השאר תוכלו למצוא כאן את דיור (Dior), לואי ויטון (Louis Vuitton), ג'ימי צ'ו (Jimmy Choo), מייקל קורס (Michael Kors), דולצ'ה וגבאנה (Dolce&Gabbana), קרטייה (Cartier), טיפאני (Tiffany), סלבטורה פרגאמו (Salvatore Ferragamo), פראדה (Prada) וגוצ'י (Gucci). ויה קונדוטי - הרחוב הכי יוקרתי ברומא לצד המותגים הבינלאומיים הידועים האלה תמצאו גם כמה בוטיקים של מותגים איטלקיים ידועים ונחשבים כמו מקס מרה (Max Mara), סרג'ו רוסי (Sergio Rossi), טוד'ס (Tod’s) ובוטגה ונטה (Bottega Veneta). אם תרצו במקרה לרכוש שעון רולקס, אני ממליצה לכם ללכת לפיאצה סן סילבטרו (Piazza San Silvestro) הסמוכה, לחנות בשם בדטי (Bedetti), המוכרים הרשמיים של המותג מאז שנת 1882. אם אתם כבר נמצאים בוויה קונדוטי, חובה לעצור להפסקת קפה באנטיקו קפה גרקו (Antico caffè greco), הפועל מאז שנת 1760. כאן תוכלו להתפעל מהריהוט העתיק ומהארומה המפתה של הקפה שנטחן במקום. תוכלו גם לקנות כמה מזכרות של בית הקפה שאירח לאורך השנים אמנים ומשוררים מפורסמים. בשלב זה התקדמו מעט ותמצאו את עצמכם בחלק המרכזי של ויה דל קורסו (Via del Corso). הרחוב הזה שונה מאד מהרחובות הצרים שעד עכשיו הלכתם לאורכם. זהו רחוב ארוך ורחב, עשיר בבוטיקים של מותגים אבל גם בחנויות "רגילות" המתמחות בטרנדים הכי חמים של האופנה היומיומית. המחירים כאן נמוכים באופן משמעותי מהבוטיקים לאורך ויה קונדוטי, ובשנות ה-80 וה-90, כאשר עדיין לא היו ברומא מרכזים מסחריים, הרחוב הזה שימש כנקודת המפגש של צעירי רומא. מידי שבת כולם נהגו להתקבץ כאן, לבלות ביחד, ולקנות בגדים חדשים. בשנות ה-2000 החלו להיפתח בעיר מרכזים מסחריים גדולים והרחוב שינה מעט את פניו, אבל הוא עדיין נחשב לאחד מהמקומות המרכזיים בעיר שבהם אפשר לעשות שופינג. צעירים, סטודנטים, בלוגרים שמתמחים באופנה וגם בני 30-40 מגיעים הנה בזכות המגוון הגדול של החנויות, המתאימות לכל טעם ולכל תקציב. איזה חנויות אסור לכם לפספס בוויה דל קורסו (Via del Corso)? שלושת החנויות הטובות ביותר לאופנת גברים הן: נובולארי (Nuvolari): חנות המחזיקה קולקציות של מגוון מותגים, ומציעה חולצות, מכנסיים, ז'קטים, סוודרים ושאר בגדי גברים בסגנון אלגנטי וצעיר (גילאי 20-45). דופלגאנגר (Doppelganger): חולצות מחויטות, ז'קטים, מכנסיים – החנות המושלמת למי שמחפש סגנון אלגנטי, בגדים למשרד וסטייל איטלקי. דיזל (Diesel): החנות של המותג הבינלאומי פונה בעיקר לקהל הצעיר, ומציעה סגנון ספורטיבי, דינמי ומגניב לצעירים (וצעירות). שלושת החנויות הטובות ביותר לאופנת נשים הן: פפה ג'ינס (Pepe Jeans): מותג בריטי פופולרי גם באיטליה, מציע בגדים בסגנון צעיר לנשים. יש להם גם קולקציה לגברים. ליו ג'ו (Liu-Jo): מותג איטלקי פופולרי בקרב נשים בגילאי 25-45, המתמחה בתיקים ואביזרים בסגנון קלאסי מודרני. טין ספיריט (Teen Spirit): החנות המושלמת לטינאייג'ריות. סגנון צעיר ומגניב. אם אתם מחפשים את החנות המושלמת לחובבי אופנה ומותגים, אתם חייבים לבקר ב-Luxury Outlet, הבוטיק שכל הנשים הצעירות ובלוגריות האופנה מגיעות אליו כדי לקנות מותגים אהובים במחירים מוזלים. בנוסף, כדאי להיכנס גם לגלריה אלברטו סורדי (Galleria Alberto Sordi), קניון מפואר הנמצא במרחק מטרים ספורים מוויה דל קורסו, בבניין יפהפה מתחילת המאה ה-20. כאן תמצאו 4 קומות של חנויות מגוונות, החל ממותגי יוקרה וכלה במותגים פשוטים יותר. אפילו אם לא תקנו שום פריט, עדיין תוכלו להתרשם מהאדריכלות המרהיבה ומתקרת הזכוכית היפהפייה. לאורך ויה דל קורסו, ובכל רחבי רומא, למעשה, תוכלו למצוא סניפים של הרשתות הכי פופולריות להלבשה אינטימית. נסו את טזניס (Tezenis), אינטימיסימי (Intimissimi) וקלצדוניה (Calzedonia) ותוכלו למצוא חזיות אלגנטיות, פיג'מות, גרביים וגרביונים מיוחדים במחירים מצוינים, ונמוכים לפעמים ב-40% בהשוואה למחירים בישראל. מומלץ לקפוץ גם לביקור בסניף של רשת בנטון (United Colors of Benetton), מותג הלבשה איטלקי ידוע, צבעוני ופופולרי בקרב צעירים. אל תפספסו גם את החנות ארטיג'אנו (Artigiano) – זהו בוטיק מיוחד במינו, המתמחה בפריטי עור ואביזרים בעבודת יד של מעצבים איטלקיים. מי שמחפש בגדי ספורט ונעלי ספורט ימצא שפע של אפשרויות בחנויות נייק (Nike) ופוט לוקר (Foot Locker), ואילו חובבי כדורגל ימצאו במספר 67 חנות המוקדשת כולה לקבוצת רומא – AS Roma. כאן תוכלו לרכוש חולצות של הקבוצה ושאר אביזרים בצבעי הקבוצה, כמובן – אדום וצהוב. לאורך הרחוב תמצאו גם שפע של חנויות נעליים, החל ממותגים בינלאומיים ידועים כמו דוקטור מרטינס (Dr. Martens), האהוב מאד על צעירים בזכות הנעליים הכבדות והבלתי ניתנות להריסה שלהם, וסקטצ'רס (Sketchers), רשת שמתאימה לצעירים ומבוגרים שמעוניינים לשלב אופנה ונוחות. בוויה דל קורסו תמצאו גם את אחד הסניפים הגדולים ביותר ברומא של רשת H&M. שלוש החנויות שאסור לפספס אם אתם מחפשים אופנה צעירה במחירים זולים! רשת H&M היא יעד חובה למחפשי המציאות, ואין ספק שבסניף הענק בוויה דל קורסו תמצאו כמה פריטים מוצלחים. ואם אנחנו כבר מדברים על רשתות במחירים זולים, יש לי שתי המלצות נוספות עבורכם: אם אתם מחפשים מציאות במחירים מגוחכים, אתם חייבים לבקר גם באחד משני הסניפים הרומאיים של רשת פריימרק (Primark) – סניף אחד נמצא במרכז המסחרי רומא אסט (Centro commerciale Roma Est) והשני נמצא במרכז המסחרי מאקסימו (Maximo Shopping Center). רשת נוספת שרוב הישראלים עדיין לא מכירים ושווה לגלות, היא פיאצה איטליה (Piazza Italia). המחירים פה נמוכים במיוחד, והבגדים מזכירים מבחינת הסגנון והאיכות את פריימרק. תוכלו למצוא סניפים של רשת פיאצה איטליה בכמה מיקומים ברומא – נסו את הסניף במרכז המסחרי האפיו (Centro Commerciale Happio) ובמרכז המסחרי רומא אסט (Centro Commerciale Roma Est). בוויה דל קורסו תוכלו למצוא גם חנויות רבות המוקדשות לאיפור, קוסמטיקה ובשמים. כמה מהחנויות האהובות עליי הן: -ספורה (Sephora), הרשת הצרפתית המצליחה בכל העולם, שמציעה מגוון מסחרר של מוצרי איפור, טיפוח ובשמים במחירים טובים. -לאש (Lush), רשת בריטית המתמחה בסבונים, קרמים ומוצרי טיפוח טבעיים ועשויים בעבודת יד. המוצרים של לאש לא מנוסים על בעלי חיים, ומיוצרים לפי כללים אתיים מחמירים. הריח המדהים שעולה מהסניף הזה יסחרר אתכם מיד! -בוטגה ורדה (Bottega Verde), רשת פופולרית באיטליה המתמחה בקרמים ומוצרי איפור וטיפוח במחירים נגישים. בנוסף תוכלו למצוא בוויה דל קורסו גם סניף של רשת השעונים סווטש (Swatch) וסניף של אפל (Apple). גם הרחובות שמתפצלים מוויה דל קורסו מציעים שפע של חנויות! בוויה תומאצ'לי (via Tomacelli), תמצאו חנות של מותג פרארי הידוע (Ferrari) – המקום המושלם לחובבי מכוניות מרוץ ולמי שמחפש מזכרות, בגדים עם הלוגו של פרארי ועוד, וחנות גדולה של לגו (Lego) – יעד חובה לקטנים וגדולים. בוויה דיי גרצ'י (via dei Greci), לעומת זאת, תמצאו חנות נהדרת לחובבי מוזיקה בשם לה סטנצה דלה מוזיקה (La Stanza della Musica), המוכרת כלי נגינה, ספרים, ואביזרי נגינה מכל הסוגים.

  • שני יקבים מיוחדים ושתי מסעדות מומלצות באזור קיאנטי

    יין קיאנטי הוא אחד היינות האיטלקיים הידועים בעולם, ואחד הסמלים המזוהים ביותר עם מחוז טוסקנה. אם אתם חובבי יין, בוודאי יצא לכם כבר לטעום את הקיאנטי קלאסיקו – היין עם סמל התרנגול השחור שכמעט כל המבקרים באיטליה מכירים. אבל האם אי פעם שמעתם על יין קיאנטי רופינה? אם לא, הגיע הזמן לגלות את היין המשובח הזה... קיאנטי הוא שמו של אזור בטוסקנה – אזור יפה ומרשים הממוקם בלב ליבו של המחוז. נפת קיאנטי, כפי שהגדיר אותה בשנת 1716 דוכס טוסקנה קוזימו השלישי לבית מדיצ'י, מתפרשת על פני על שטח נרחב למדיי, ונודעת כיום בעיקר בזכות היין הנהדר שמייצרים בה. למעשה, מבחינה חוקית, יין קיאנטי רשאי להיקרא "יין קיאנטי" אך ורק אם אם הוא מיוצר באחד מהאזורים ה"מורשים", המהווים חלק מגבעות קיאנטי (ואם הוא עשוי מלפחות 70% ענבי סנג'ובזה, Sangiovese, הענב הנפוץ והחשוב ביותר בטוסקנה). מה שמבקרים רבים לא יודעים, הוא שהשם "יין קיאנטי" הוא למעשה מונח כללי מאד, שכולל בתוכו 8 סוגים שונים של יין. שמו של כל אחד משמונת היינות מבוסס על האזור הגאוגרפי שבו הוא מיוצר: קיאנטי דלה קולה סנזי (Chianti delle Colle Senesi) מיוצר בגבעות שמסביב לסיינה, קיאנטי קולי ארנטיני (Chianti delle Colli Arentini) מיוצר בגבעות ארצו (Arezzo), קיאנטי דלה קולינה פיזאנה (Chianti delle colline Pisane) מיוצר באזור שמסביב לפיזה, וכן הלאה. המשותף לכל סוגי הקיאנטי האלה הוא שהם עשויים לפי המתכון הרשמי והחוקי, שהמציא הרוזן בטינו ריסקולי (Bettino Ricasoli) במאה ה-19. ריקסולי (שכיהן לתקופה קצרה גם כראש ממשלת ממלכת איטליה) היה זה שלקח את יין הקיאנטי הפשוט והמחוספס שאיכרים במחוז הכינו במשך מאות שנים, הגדיר מחדש את שיטות הייצור, והפך אותו ליין המייצג של האזור. קיאנטי רופינה – הקיאנטי שמבקרי היין אוהבים לאהוב לא כל האזורים נחשבים לאחידים ברמתם. הקיאנטי הנחשב והמפורסם ביותר באיטליה מגיע משטח קטן שבלב המחוז, המכונה כ"קיאנטי קלאסיקו" (Chianti Classico). זהו אזור הקיאנטי המקורי, וקל מאד לזהות את בקבוקי הקיאנטי קלאסיקו משום שמופיע עליהם סמל רשמי – תרנגול שחור. אבל לצד הקיאנטי הקלאסיקו הידוע, יש כמה סוגים נוספים ומעניינים מאד של יינות קיאנטי מעולים, שחובבי יין ישמחו לגלות. אחד המפתיעים שבהם, הוא קיאנטי רופינה (Chianti Rufina). אזור רופינה (Rufina) ממוקם צפונית לפירנצה, ומבחינה גאולוגית ואקלימית הוא שונה באופן משמעותי מגבעות סיינה או פירנצה, לדוגמה. כתוצאה מכך, גם היין עצמו שונה לחלוטין. רבים מכנים את קיאנטי רופינה "היין שמבקרי היין אוהבים לאהוב", וזה לא מפתיע – השילוב בין אזור ייצור קטן ונסתר שרוב התיירים לא מכירים, ליינות מורכבים ואיכותיים (במחירים שפויים להפליא), הפך את היין הזה להפתעה נעימה. כיום, אין בר יין רציני שלא מחזיק לפחות כמה בקבוקים של קיאנטי רופינה במלאי. ה"מתכון" הרשמי לקיאנטי רופינה דורש שהיקבים ישתמשו בכמות מינמלית של ענבי סנג'ובזה (70% לפחות), ועד 30% זנים מותרים אחרים (כגון צ'יליג'ולו – ciliegiolo), הטיפוסיים לאזור טוסקנה. בנוסף, מותר להשתמש בלא יותר מאשר 10% ענבים לבנים (לדוגמה – מלבזיה malvasia) ועד 15% זנים "זרים" כמו קברנה פרנק וקברנה סוביניון. חוקים מוגדרים קובעים גם את מיקום הגפנים (לדוגמה – אסור לשתול את הגפנים בעמק אלא על רק במעלה הגבעה מטרים), את שיטות ההשקייה והגידול, וכמובן שגם את אופן ייצור היין עצמו (החל מהתסיסה וכלה בביקבוק). התוצאה, בסופו של דבר, מוצלחת מאד. ואם יוצא לכן להגיע לאזור זה, ישנם שני יקבים במיוחד שבהם כדאי (מאד!) לבקר. היקב הראשון הוא יקב סלבפיאנה (Selvapiana) – קטן, משפחתי ומקסים. היקב השני –קסטלו דל טרביו (Castello del Trebbio) – הוא גדול ומרשים בהרבה, ולעיתים יוצא לי לקחת אליו מטיילים שמצטרפים לאחד מסיורי האוכל והיין שאני מדריכה בטוסקנה. יקב סלבפיאנה – היקב שכדאי לגלות פטוריה סלבפיאנה (Fattoria Selvapiana) נולדה בימי הביניים כמאחז צבאי שהוקם בקצה הצפון מזרחי של רפובליקת פירנצה. מעט מאד השתנה באזור מאז, ולמעשה מגדל השמירה העתיק עדיין ניצב במקום. בתקופת הרנסנס הפכה האחוזה לבית נופש, וב-1827 היא נרכשה על ידי משפחת ג'ונטיני (giuntini). מאז ועד היום, חמישה דורות מאוחר יותר, מייצרים כאן יינות איכותיים. הביקור בסלבפיאנה (בתיאום מראש בלבד) כולל, לצד הטעימות כמובן, גם סיור במתחם האחוזה ובמרתף העתיק הממוקם מתחת לפני הקרקע. כאן ניתן למצוא בקבוקים שנשמרו עשרות שנים, וחלקים מהאוסף הפרטי של הבעלים. מרתק לבקר גם באזור שבו נחות חביות הווינסטו (vinsanto) – יין קינוח מתוק טיפוסי לטוסקנה. בציר הענבים (מזן טרביאנו טוסקנו) מתבצע ידנית, והם עוברים תהליך יבוש ארוך על מחצלות קש. לאחר מכן מכינים את היין עצמו, והווינסנטו עובר לחביות ומתיישן במשך 6 שנים לפחות. החביות אטומות במלט ובשעווה אדומה, וישארו סגורות במשך שנים, עד שהיין יהיה מוכן. בהשוואה ליינות של קסטלו דל טרביו (המתוארים בהמשך), היינות של סלבפיאנה עדינים יותר, אך מעניינים בהחלט. הקיאנטי רופינה ריזרבה (Chianti Rufina Riserva), לדוגמה, מציף את הפה בניחוחות דובדבנים ועשבים. מומלץ אף יותר הוא הקיאנטי המופק מ-100% ענבי סנג'ובזה, המתאפיין בבוקה מתובל ודומיננטי יותר, הכולל פירות אדומים, עשב, ותבלינים מתוקים. היין הטוב ביותר (והידוע ביותר) של סלבפיאנה הוא הבוקרקיאלה (Bucherchiale). יין זה מיוצר אך ורק מענבים שהגיעו מחלקה ספציפית ביקב, שנשתלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הבוקרקיאלה הוא יין שיודע לבעוט וללטף – פירותי ובשרני בו זמנית, ומתאפיין בניחוחות מורכבים של יער תבלינים. זוהי גאוותו של היקב, והיננים של סלבפיאנה מקפידים לייצר אותו אך ורק בשנים שבהן הבציר מוצלח במיוחד, ואיכות הענבים מבטיחה הצלחה. קסטלו דל טרביו – מבצר מרשים ואחוזת יין נהדרת קסטלו דל טרביו (Castello del Trebbio) הוא מבצר מרשים במיוחד, שהוסב לאחת מאחוזות היין המצליחות בצפון טוסקנה. כאשר רכשו אנה באי-מאקאריו וסטפאנו קסאדיי בשנת 1968 את המבצר המתפורר, ציפתה להם עבודה רבה. המבנה המקורי היה בן למעלה מ-800 שנה, ונזקק לשיפוץ משמעותי. מצד שני, נדיר היה למצוא בטוסקנה מבצרים בעלי היסטוריה כה מפוארת: קסטלו דל טרביו היה שייך בעבר למשפחת פאצי (Pazzi), אויביהם המושבעים של משפחת מדיצ'י המפורסמת מפירנצה. כאן, בין הקירות המסיביים של המבצר העתיק, תכננו בני פאצי (בתמיכתו הנלהבת של האפיפיור סיקסטוס הרביעי) כיצד יהרגו את בני מדיצ'י, וישתלטו על פירנצה (באותם הימים היתה פירנצה אחת מערי המסחר והבנקאות החשובות ביותר בעולם). היינות בקסטלו דל טרביו מיוצרים לפי פילוסופיה ייחודית, הנקראית ביואינטגרליזם (Biointegralism). שיטת עבודה זו משלבת עקרונות ייצור ביודינמיים עם עקרונות ירוקים של פיתוח הסביבה, והגנה על החי והצומח באזור. כל שלב בתהליך הייצור מתייחס ליינות כחלק מהסביבה בהם הם גדלים, ומעניק חשיבות גדולה לשמירה על משאבי הטבע. כיום חלק משמעותי מצרכי האנרגיה של היקב מסופקים בעזרת אנרגיה מתחדשת (פאנלים סולריים הותקנו בכל רחבי המתחם), ועבודה רבה מושקעת בשיקום האדמה והיערות באזור. סיור טעימות