מיהם בעצם האיטלקים? וממה מורכב פסיפס הזהות האיטלקית? איטליה איננה רק רומא העתיקה, וההיסטוריה של ארץ המגף דומה לפסיפס בן אלפי חתיכות, המורכב לא רק מרומאים ואטרוסקים אלא גם מעמים עתיקים אחרים ומוכרים הרבה פחות. השבטים הקלטים מילאו תפקיד חשוב בהיסטוריה של צפון איטליה, אבל מה ידוע לנו עליהם? ומי היו אותם לוחמים אמיצים (או ברברים אכזריים, תלוי את מי אתם שואלים...) שאף כבשו ובזזו את רומא? כאשר מדברים על שורשי התרבות באיטליה, המחשבה נודדת מיד אל רומא העתיקה. העיר הנצחית אכן עיצבה את הזהות האיטלקית, בעבר וגם היום, אבל האמת היא שהזהות האיטלקית איננה ומעולם לא היתה רומאית בלבד. בימים שבהם רומא היתה לא יותר מאשר ישוב קטן של רועי צאן שגרו בבקתות צנועות ליד נהר הטיבר, איטליה כבר היתה מיושבת על ידי עמים עתיקים. התנועה המתמדת אליה ודרכה מעולם לא פסקה, ומיקומה האסטרטגי (בדומה לישראל) הפך אותה לנקודת מעבר חשובה. כך, ספגה איטליה לתוכה השפעות שונות מעמים קרובים ורחוקים. באזור המוגדר כיום כ"איטליה" חיו בעבר מגוון כמעט מפתיע של שבטים עתיקים שהשפיעו, כל אחד בדרכו, על הזהות המקומית – היוונים העתיקים, הפיניקים, בני התרבות הנוראגית , האטרוסקים , האומברים, הליגורים, ואפילו הקלטים שגשגו בשטח. גם לאחר שהאזורים שבשליטתם נכבשו בידי רומא, תרבותם לא נמחקה אלא נספגה לרוב לתוך התרבות הרומאית. מי היו הקלטים? לרוב הקלטים מזוהים עם אזורים אחרים לגמרי בעולם, כמו אירלנד, לדוגמה – מקום בו התרבות הקלטית מהווה חלק בלתי נפרד מהזהות והמיתולוגיה של האי. עד היום מדברים אירים רבים גאלית (Gaeilge), שפה קלטית ששורשיה עתיקים ביותר. אבל האמת היא שגם לאיטליה יש שורשים קלטיים (גאליים) שמעניין להכיר. הקלטים היו קבוצה של שבטים שהתיישבה לאורך חלקים נרחבים במערב אירופה החל מתקופת הברזל (ואולי אף קודם לכן). הם חצו את הדנובה והתפשטו בכל רחבי אירופה, ובשיא כוחם הגיעו אפילו לטורקיה וספרד. באיטליה התיישבו הקלטים על פני שטחים נרחבים בצפון. הקלטים התפתחו מתרבות ההאלשטאט העתיקה (שהתפתחה מתרבות "שדות כדי הקבורה" הנפוצה בעידן הברונזה במרכז אירופה – התרבות כונתה כך בשל מנהגם של בני המקום לשרוף את מתיהם ולטמון את האפר בכדי קבורה). השבטים הפרוטו-קלטים שחיו באזור האלשטאט (היום עיירה ידועה באוסטריה) נודעו ככורי מלח מצויינים ועשו שימוש נרחב בברזל. הם הקימו מצודות מבוצרות ובנו מרכזי התיישבות שוקקי חיים ומורכבים מבחינה חברתית. תרבות ההאלשטאט התפשטה דרומה ומערבה, ואנשיה הגיעו גם לחלקים מצפון איטליה. מתוך אותה תרבות התפתחה בהמשך התרבות הקלטית. לא רק ברברים צמאי דם... מכיוון שהקלטים עצמם לא השאירו עדויות כתובות, הרבה ממה שידוע לנו עליהם מתבסס על מקורות חיצוניים לתרבותם, וליתר דיוק: מה שכתבו עליהם היוונים והרומאים. אך כפי שאתם בוודאי מתארים לעצמכם, כאשר אויביך מתארים אותך, התמונה איננה מחמיאה במיוחד... למרבה המזל את העדויות הכתובות של היוונים והרומאים מלווים גם ממצאים ארכיאולוגיים שהתגלו בעבר וממשיכים להיחשף גם היום. דבר אחד בטוח – כאשר אנחנו בוחנים את חפצי היום יום שהתגלו, ובעיקר את התכשיטים המרהיבים שעיצבו, קל לראות שהאופן שבו הציגו אותם הרומאים (כברברים אכזריים צמאי דם שנהנו בעיקר לכרות את ראשי האוייבים שלהם ולהציג אותם לראווה) אולי היה מדויק אבל לא ייצג את מלוא התמונה. לפי המקורות הרומיים, שבטים קלטים החלו לנדוד לתוך איטליה כבר במאה השביעית והשישית לפנה"ס, ומספרם היה במגמת עלייה: במאה החמישית ההגירה כבר היתה המונית, ועוד ועוד קלטים חצו את האלפים וחדרו לאיטליה. אחד המקומות שדרכם חלפו הקלטים הוא הוואל קאמוניקה (Val Camonica) שבלומברדיה – עמק באורך 90 קילומטרים שחוצה מצפון לדרום את האלפים. העמק ידוע במיוחד בזכות הפטרוגליפים (ציורי סלע שנחרטו באבן בתקופה הפרהיסטורית) הנפלאים שהתגלו בו, וכאן גם חלפה דרך מסחר עתיקה וחשובה. באזור זה, למשל, התגלה אחד התגליפים המוקדמים ביותר של קרנונוס (Cernunnos), אל הפיריון בעל הקרניים ואחד האלים המרכזיים במיתולוגיה הקלטית. חפצים מתרבות הקלטים - משמאל לימין: הצד האחורי המעוטר של מראת ברונזה קלטית מאנגליה, ראש אבן מצ'כיה, צווארון זהב ארד מאוסטריה נדידת השבטים והעמים היתה חלק בלתי נפרד מסממני התקופה, ולפחות חלק מהשבטים נדדו לאיטליה בלית ברירה, בחיפוש אחר אדמה ומזון. לעיתים המפגש בין הקלטים לשבטים שקדמו להם הוביל לעימותים אלימים (כפי שקרה כאשר הקלטים פגשו לראשונה את השבטים הליגוריים הקשוחים), ולעיתים נוצרו דווקא שיתופי פעולה (כפי שקרה לרוב עם האטרוסקים). אנחנו לא איטלקים, אנחנו קלטים! המפגש בין הקלטים לשבט הוונטי (veneti), שגר במחוז המוכר כיום בשם ונטו , היה משמעותי במיוחד, ולדברי ההיסטוריון היווני פוליביוס הוונטים נטמעו בתרבות הקלטית והפכו לקלטים בעצמם. זו נקודה חשובה, שמשפיעה עד היום על האופן שבו אחדים מתושבי איטליה מגדירים את זהותם. כפי שקורה לעיתים קרובות, גם במקרה הזה לא תמיד ברורים הגבולות בין אמת היסטורית למיתולוגיה, והיה מי שהעדיף לעשות שימוש פוליטי בשורשים הקלטיים של צפון איטליה. בשנות ה-90, לדוגמה, חלקים מהימין הבדלני שאפו להתנתק מאיטליה ולהקים מדינה עצמאית נטולת "דרומיים". כחלק מהמהלך מיתגו אותם אנשים את עצמם כ"בניהם של הקלטים והלונגוברדים" (עם גרמני שפלש לאיטליה והתיישב בחלקים גדולים ממנה), והתנערו מהשורשים הים תיכוניים והרומאיים. הקלטים הגיעו גם לנקודות נוספות – היישוב הראשוני שממנו התפתחה בהמשך העיר מילאנו נוסד על ידי הקלטים משבט האינסוברי (Insubri. הישוב נקרא Medhelan), והנוכחות הקלטית הייתה חשובה ומשמעותית מאד באזורים שהתפתחו בהמשך לערים ברשה , טורינו , ורונה , ובולוניה . במה האמינו הקלטים? התשובה לשאלה הזאת מורכבת, משום שהקלטים לא היו קבוצה אחידה אלא מגוונת מאד, ואמונותיהם של בני השבטים השתנו לפי המקום והתקופה. פנתיאון האלים הקלטיים כלל למעלה מ-300 אלים (לפי שהשבטים התנצרו, כמובן), אך רוב המידע עליהם ועל מערכת האמונה הקלטית אבד עם השנים. כך, המסורות הקלטיות המזוהות עם אזור אירלנד, לדוגמה, לאו דווקא משקפות את תרבותם של השבטים הקלטים שחיו באיטליה. כאמור, רוב מה שידוע לנו היום על הקלטים הפוליתאיסטים הוא מה שמופיע בכתביהם של היוונים והרומאים שתיעדו את מנהגי השבטים (למעשה אפילו המילה "קלטים" היא יוונית, ונקבעה כנראה ככינוי לשבטים שבהם נתקלו היוונים כשהגיעו לאזור שהיום מוכר כמרסיי). הבעיה היא שהבנתם של היוונים והרומאים את התרבות הזרה להם היתה מוגבלת, והמידע כולו לוקה בחסר. בעיה נוספת שהמפגש בין התרבויות התנהל לעיתים קרובות רק בזמן מלחמה בין הצדדים. אחד ממקורות המידע, לדוגמה, הוא ספרו של יוליוס קיסר, "מלחמות גאליה", שנכתב על מסע המלחמה לכיבוש השטחים הגאליים (קלטים) בין השנים 49-58 לפנה"ס וכולל בתוכו גם סקירה אתנוגרפית של השבטים. מן הסתם, עמדתו של קיסר היתה משוחדת קלות... אבל כמה דברים ידועים לנו בעל זאת: ידוע למשל שלכל שבט היו האלים משלו, אבל היו כמה אלים קדומים שנכללו בפנתיאון הכללי: לוגוס (Lugus), טאראניס (Tarannis, אל השמיים והרעם, שסומל בידי צורת גלגל ושוורים), טוטאטיס (Toutatis, האל האב, אל המלחמה והעושר), סוקלוס (אל החקלאות), קרנונוס (Cernunnos), אל הטבע, דאנה (Dana), אלת הפוריות והחוכמה, ואחרים. לדברי היסטוריונים יווניים (כמו פלוטרכוס) הקלטים היו לוחמים, וגם הנשים הקלטיות השתתפו בקרבות ומילאו תפקידים פוליטיים. היסטוריונים רומאיים נטו להזדעזע קלות מהאופן החופשי יחסית שבו התייחסו הקלטים ליחסי מין (החברה הרומית, בדומה לחברה היוונית, הייתה סגורה ושמרנית בהרבה, ומעמדן של הנשים היה נחות בהשוואה לתרבויות עתיקות אחרות, כמו למשל התרבות האטרוסקית). דיווחים רבים הוקדשו ללוחמים הקלטים, ולדברי ההיסטוריון הרומאי טיטוס ליוויוס הקלטים נהגו לכרות את ראשיהם של האוייבים שהכריעו בקרב, ובמקרה אחד ערפו את ראשו של גנרל רומי, ציפו את הגולגולת בזהב והשתמשו בה כגביע ליין. לא היגייני במיוחד, אבל האפקט הוויזואלי ברור. את טקסי הדת ניהלו כוהני הדת, הדרואידים, שתוארו גם על ידי יוליוס קיסר בסיפרו. מידע רב עדיין חסר על מנהגי הדת הקלטיים, אך ידוע שהדרואידים ערכו טקסים באתרי טבע מקודשים והעלו קורבנות – לרוב חיות אבל לעיתים גם קורבנות אדם – באתרים מקודשים המכונים נמטון (nemeton). האתרים לא היו מקדשים בנויים (כמו המקדשים הרומיים) אלא אתרי טבע שזכו למעמד מקודש. הנמטה (צורת הרבים של המילה נמטון) תועדו בכל המקומות שבהם התגוררה אוכלוסייה קלטית. בכתביו של פליניוס הצעיר, המשפטן והפילוסוף הרומאי, מתוארת אמונתם של הקלטים באלוהיותם של הטבע והעצים, וכיצד חתכו הכהנים הדרואידים ענף עץ בעזרת לב מוזהב ביום השישי של מולד הירח כחלק מהטקסים שערכו. גם יוליוס קיסר תיאר את מנהגי הדת של הקלטים, אבל השתמש במונחים רומאיים כדי לתאר את שמות האלים שלהם, והשמיט את השמות המקוריים. את המעט שידוע לנו על מנהגי הקבורה אפשר ללמוד מערי המתים (נקרופוליס): אחד מהשבטים הקלטים הידועים באיטליה היה הסנונים (Senoni), ואלה נהגו לקבור את מתיהם עם חפצים שישמשו אותם בעולם הבא (קערות, כלי אוכל, כסף, זהב...). את הגופה הניחו הסנונים בתוך תיבות עץ, כאשר פני המנוח מופנות כלפי מערב. רוב הקברים הסנונים שהתגלו הם קבריהם של לוחמים. השבטים הקלטיים באיטליה – כל אזור והשבט שלו השבטים הקלטיים באיטליה אמנם חלקו שפה ותרבות, במידת מה, אך כל שבט היה נפרד במהותו. בין השבטים נפוצים היו ה-Lepontii, שהשתלטו על העיר הידועה כיום בשם דומודוסולה (Domodossola), ה-Insubri, ששלטו באזור לומברדיה, ה-Cenomani, שגרו מצפון לנהר הפו (Po) ובניגוד לשבטים קלטיים אחרים סירבו להילחם נגד רומא ואף סייעו לרומא במלחמתה נגד חניבעל, וה-Senoni, שגרו באזור רומניה ו מחוז לה מארקה והתנגשו לעיתים קרובות עם רומא. הם אף ניצחו אותה במספר קרבות, אך ככל שרומא התחזקה מאזן הכוחות השתנה. בשנת 225 לפנה"ס, בעקבות קרב תלמון (Thelamon), הצליחו הרומאים להביס קואליציה של שבטים קלטים ובני בריתם ולהשתלט על חלקים מצפון איטליה. האזור שבו חיו השבטים הקלטים נודע בשם הקולקטיבי גאליה קיסאלפינה Gallia Cisalpina, שהפכה בהמשך לפרובינקיית גאליה קיסאלפינה (לאחר שסופחה על ידי רומא). השטחים הקלטיים (גאליים) שמעבר להרי האלפים, לעומת זאת, כונו פרובינקיה טרנסאלפינה. גאליה (כלומר האזור שבו גרו השבטים הקלטים הידועים בשם "גאלים") היתה שטח הרבה יותר גדול ממה שרבים מתארים לעצמם, והתפרשה על פני חלק נכבד מצפון איטליה (ונטו, לומברדיה ועוד). גם לאחר שהקלטים נוצחו במלחמה, והרומאים סיפחו את האזור, הפרובינקיה נותרה בניהול עצמאי עד שנת 42 לפנה"ס. השבטים הקלטיים הגיעו לאיטליה ממקומות שונים: הסנוני (Senoni) הגיעו מאזור שהיום מהווה חלק מצרפת, ונקראו על שם העיר העתיקה סנס (Sens), ששימשה כבירתם. הם חצו את האלפים, נדדו דרומה, והתיישבו לאורך החוף המזרחי בנקודה אסטרטגית מבחינה מסחרית. הם אלה שייסדו את העיירה שנודעה בהמשך כ-Sena Gallica, והפכה לסניגליה (Senigallia) המודרנית – עיר נופש פופולרית לא רחוק מאנקונה (Ancona), בירת המחוז (את אנקונה, אגב, דווקא לא ייסדו הקלטים אלא היוונים שהגיעו מסירקוזה שבסיציליה). מעניין אם התיירים שמגיעים להשתזף על החופים של סניגליה מודעים לעברה הקלטי והסוער של העיר... היום שבו שהקלטים כבשו ובזזו את רומא כאמור, מערכת היחסים בין רומא לשבטים הקלטים לא היתה חיובית במיוחד, ואחד מרגעי המפתח התחולל כאשר הקלטים הסנונים תקפו את קיוזי (Chiusi, כיום עיר בטוסקנה ), ותושביה החליטו להזעיק את רומא שתבוא לעזרתם. באותם הימים רומא עדיין לא היתה מעצמה אבל מנהיגיה כבר כיוונו רחוק וגבוה, ונעתרו לבקשה. המפגש הראשון בין הקלטים לרומאים הסתיים בהשפלה רומאית – הרומאים הופתעו מתחכומם של כלי המלחמה הקלטים, ומהחרבות הקצרות בעלות להב כפול, שהכינו חרשי ברזל מנוסים. הקלטים גם הסתערו בקרב עם קרניקס (Carnyx), חצוצרת מלחמה עשויה ברונזה שעוצבה כמו ראש של חיית פרא, ונועדה להפחיד את הצד השני. כך, בקרב על הנהר אליה (Allia), שנערך בשנת 387 לפנה"ס, טבחו הקלטים ברומאים, וזו היתה רק ההקדמה. ההפסד המר איפשר לכוחות הקלטים להתקדם דרומה ולפלוש לרומא – קואליציית השבטים הסנונים (Senoni) בהנהגתו של המלך ברנו (Brenno) הצליח לחדור לעיר ולבזוז אותה באחד האירועים המשפילים בתולדות רומא (The sack of Rome). בסופו של דבר נאלצו הרומאים לשלם 329 ק"ג זהב כפידיון, ורק אז עזבו הכוחות קלטים-גאליים את העיר. לקח לרומאים למעלה ממאה שנה עד שהצליחו להביס את השבטים הגאליים באזור – רק בשנת 284 לפנה"ס הפכה סניגליה (שממנה הגיעו השבטים הסנונים) למושבה רומאית. איפה אפשר לראות ממצאים קלטיים? למרבה הצער, ממצאים רבים לא שרדו – מבצרים ושרידי התיישבות הוחרבו על ידי הרומאים או שנהרסו עם הזמן, ורובם של הפסלים לא שרדו, משום שהקלטים היו אנשי היער, ונהגו לפסל בעץ ולא באבן. מה שכן שרד היה עשוי ממתכת – תכשיטים, בעיקר. ועדיין, ישנם כמה מקומות שבהם אפשר לראות פריטים מהתקופה הקלטית. רוב הממצאים מרוכזים במוזיאונים הארכיאולוגיים בצפון איטליה, במקומות שהיו בעבר קלטים בעצמם. המוזיאון הארכיאולוגי בבולוניה , לדוגמה, כולל כמה וכמה ממצאים מעניינים במיוחד. במוזיאון הארכיאולוגי בפארמה אפשר לראות ממצאים קלטיים מהאזור שנשלט על ידי שבט הבוי (Boi). ממצאים נוספים אפשר לראות במוזיאונים הארכיאולוגיים בברגמו ובברשיה.

במאמר זה נמשיך לעשות שופינג ברומא, ונטייל לאורך שני רחובות מעניינים במיוחד: ויה אפיה נואובה (Via Appia Nuova) וויה טוסקולנה (Via Tuscolana). כאן נוכל למצוא כמה מהחנויות המוצלחות ביותר בעיר המסלול הזה משלב שופינג והיסטוריה, ובמהלכו תוכלו לבקר באתרים החשובים של רומא, וגם בכמה חנויות ובוטיקים מוצלחים... ויה אפיה נואובה וויה טוסקולנה הם שני רחובות ארוכים במיוחד , המציעים מגוון חנויות בכל הסגנונות. בשני הרחובות האלה יש חנויות מיוחדות ושונות מהרגיל. חלקן זולות יותר, וחלקן איכותיות ויקרות יותר. ניקח את קו A של המטרו ונרד בתחנת סן ג'ובאני (S.Giovanni). לפני שתתחילו את מסע השופינג, מומלץ להסתכל קצת מסביב, משום שהאזור שאתם נמצאים בו הוא עתיק ומיוחד, ובוודאי ייתן לכם קצת השראה אומנותית. ליד פיאצה סן ג'ובאני (piazza San Giovanni), נמצאת אחת הבזיליקות החשובות ביותר ברומא, והעתיקה ביותר במערב – בזיליקת סן ג'ובאני אין לאטרנו (Basilica di San Giovanni in Laterano), שנוסדה בשנת 324 לספירה. בהמשך שופצה הכנסייה ועוצבה מחדש על ידי אומנים חשובים כמו לדוגמה פרנצ'סקו בורומיני ( Francesco Borromini) וג'אקומו דלה פורטה (Giacomo Della Porta). לצד הכנסייה ניצב אחד האובליסקים הגבוהים ביותר בעולם, והעתיק ביותר ברומא (מהמאה החמש עשרה לפני הספירה), ובמרחק קצר ממנו ניצב בניין מתומן מתקופת רומא העתיקה (כיום הוא משמש כבפטיסטריום, כלומר בית טבילה נוצרי). בסמוך אליו ניצב מבנה חשוב נוסף – הטריקליניו לאונינו (Triclinio Leonino), שנבנה לפי הוראותיו של האפיפיור לאון השלישי, במאה התשיעית לספירה. שימו לב שהפיאצה עצמה מוקפת בקטע מתוך החומות העתיקות שבנו הקיסר אורליוס, וניתן גם לראות מכאן גם את שער אזינריה (Porta Asinaria), המתוארך למאה הרביעית לפנה"ס. בזיליקת סן ג'ובאני אין לאטרנו, מבט מלמעלה - גוגל מפות לאחר שהתרשמתם מהמונומנטים שמסביב, אפשר להתחיל לעשות קצת שופינג! התחנה הראשונה במסע שלנו היא קוין ( Coin ), בפיאצה אפיו (Piazza Appio) 71. הבניין המרשים מתנשא מעל הפיאצה, ובניגוד לחנויות רשת אחרות, כאן תוכלו למצוא מותגים יוקרתיים ואיכותיים, ובנוסף גם מחלקת בשמים ופריטים לבית. לאחרונה נפתחו כאן גם סלון יופי, בר, ומסעדות. ליד פיאצה אפיו (Piazza Appio) מתחיל רחוב בשם ויה סאניו (Via Sanio), וכאן מתקיים אחד השווקים הגדולים והידועים ביותר ברומא. אולי גם אתם, כמו תיירים רבים, מעדיפים לבקר בדרך כלל בחנויות. גם אם כן, כדאי שתדעו שבשווקים ברומא אפשר למצוא פריטים מפתיעים במחירים מעולים, וכולם מגיעים לכאן: עקרות בית וסטודנטים, עובדים מהמשרדים ופנסיונרים... ובמילים אחרות – כל מי שמחפש מציאות. טיפ : אם אתם מחפשים מידע על שווקים נוספים, כדאי לכם לקרוא גם את המאמר הבא בסדרה . ויה אפיה נואובה (Via Appia Nuova) הוא רחוב ארוך מאד, המציע חנויות מכל סוג אפשרי. בשנים האחרונות הפך הרחוב הזה בעיני רבים לרחוב הקניות הראשי של רומא, אפילו יותר מוויה דל קורסו. ההיצע הוא מסחרר, אבל כדאי להתמקד בחנויות המוצלחות ביותר. 10 החנויות המומלצות ביותר, בעיני, הן: זארה ( Zara ) – אין צורך להציג את הרשת הידועה והאהובה הזאת, ובחנות הגדולה והפופולרית שברחוב אפיה נואובה (מספר 54-56) תמצאו בגדים ואביזרים לנשים, גברים, ילדים. בראצ'אליני ( Braccialini ): מותג תיקים איטלקי ידוע, במספר 60. בראצ'ליני ידועים בסגנון הצבעוני וההומוריסטי שלהם, שאין לו מתחרים. אלברטו דלה רוקה ( Alberto Della Rocca ): בוטיק המתמחה במותגי הנעליים המובילים במדינה. נמצא במספר 155. בוג'י ( Boggi ), במספר 168, הוא בוטיק המתמחה בבגדי גברים קלאסיים (ז'קטים מחויטים, חולצות, חליפות, ומכנסיים אלגנטיים. אם אתם מחפשים סגנון דומה עבור נשים, נסו את בוטיק מארלה ( Marella ), במספר 7. קאזה מיה ( Casa Mia ), במספר 146, היא חנות צעצועים פופולרית, ותחנת חובה להורים שמחפשים מתנות. שימו לב שהרחוב נקטע באמצע על ידי פיאצה רה די רומא (Piazza Re di Roma), וממשיך לאחריה. אם אתם רוצים לנצל את ההפסקה כדי לאכול משהו מתוק ונפלא, אני ממליצה לכם לסטות לרגע אחד מהמסלול, ולפנות לוויה אלבלונגה (Via Albalonga). במספר 7 תמצאו בית קפה בשם פומפי ( Pompi ) שמוכר מעדן בשם סמיפרדו טירמיסו (semifreddo tiramisu) בניחוח קפה מפתה. אסור לכם לפספס אותו! ונמשיך עם הקניות – נחזור לרחוב אפיה נואובה (Via Appia Nuova) ונתקדם לעבר מספר 169, שם מחכה לכם סניף של רשת מוצרי הקוסמטיקה טיגוטה ( Tigotà ). קל למצוא כאן תכשירים ומוצרי איפור במחירים טובים. חובבות איפור לא ירצו לפספס את הסניף של רשת קיקו ( Kiko ) הפופולרית, במספר 190. ההיצע הוא רחב, והמחירים מעולים! צ'יניוס ( Cinius ), במספר 215, הוא בוטיק המתמחה בריהוט ובחפצים יפניים. מאדה ( Madè ), במספר 306, היא חנות המתמחה בבגדים וחפצים בסגנון אתני. הגענו עכשיו לפיאצה נוספת ש"חותכת" את רחוב אפיה נואובה (אמרתי לכם שהרחוב הזה ארוך מאד...). זוהי פיאצה פונטהלונגו (Piazza Ponte Lungo), ולאחר שתחצו אותה, ותמשיכו לאורך הרחוב, תגיעו לפיצריה מעולה בשם מנייה פיצה ( Magna Pizza ), במספר 396. הפיצה כאן נמכרת בחתיכות לפי משקל, וכל הטעמים פשוט נפלאים. כדאי לכם לקחת את הפיצה שלכם ולשבת לאכול בנחת על ספסל מתחת לעץ הגדול המכונה "אלברונה" (Alberone), בפיאצה הסמוכה. לאחר שאכלתם תוכלו לחזור לוויה אפיה נואובה ולהגיע למספר 400. שם תמצאו את חנות הנעליים איואויוי&סקרפונצ'ינו ( Aio Oio&Scarponcino ), המציעה נעליים ותיקים טרנדיים של שלל מותגים ובמגוון מחירים. ובמספר 441 תמצאו את החנות גריף (Griff), המתמחה בבגדים ונעליים לנשים. חנות נוספת שאני ממליצה עליה אם אתם מבקרים באזור היא אופים ( Upim ). רשת חנויות אופים מתמחה בבגדים אופנתיים במחירים נמוכים, ואפשר למצוא כאן לא מעט מציאות. כדאי לעבור גם במרכז המסחרי האפיו ( Happio ), במספר 448. בתוך המרכז תמצאו סניפים של H&M, של הרשת הזולה פיאצה איטליה (Piazza Italia), וגם סניפים של דקתלון (Decathlon) וקאזה נובה (Kasanova) – רשת המתמחה בכלי בית במחירים נמוכים. אם אתם מחפשים מוצרי חשמל, נסו את הסניף המקומי של רשת אאורוניקס (Euronics). ואם כל השופינג הזה עשה אתם רעבים, דעו שבמרכז המסחרי יש גם אזור מזון מהיר ובו מסעדות סושי, דוכני פיאדינה (Piadine – מעין פיתה שטוחה ממולאת בכל מיני גבינות ונקניקים), מתוקים מסיציליה, ואפילו פיצה מעולה בפיצריית אליצ'ה (Pizzeria Alice). שופינג ברומא – המלצות לצעירים כעת הגיע הזמן לקחת את המטרו (קו A) מתחנת פוריוקאמילו (Furio Camillo), ולרדת בתחנת לוצ'וססטיו (Lucio Sestio). אתם נמצאים כרגע בקצה רחוב טוסקולנה (Via Tuscolana), וכאן מתחילה שורה ארוכה של חנויות, שמתאימות בעיקר לקהל הצעיר והאופנתי. אם תהיתם איפה הצעירים עושים שופינג ברומא, ואיפה למצוא בגדים לטינאייג'רים ברומא – הגעתם למקום הנכון. 5 חנויות שאסור לפספס בוויה טוסקולנה: קמומילה ( Camomilla ), במספר 801, היא חנות שמציעה בגדים ואביזרים בסגנון צעיר אבל אלגנטי שימצא חן בעיני סטודנטיות, חובבות אופנה וסטייליסטיות, אבל גם בעיני נשים שמחפשות בגדים מעניינים למשרד. סטרדיווריוס ( Stradivarius ), במספר 863, מציעה בגדים קלילים לצעירות, במחירים נמוכים מאד. נונה לי ( NunaLie ), במספר 739, מציעה בגדים קלילים ומודרניים שכל חובבת אופנה וסטייל תאהב. מיניזו ( Miniso ), במספר 865, הוא סניף של רשת יפנית שנפתחה לאחרונה ברומא, ומוכרת חפצים לילדים ולבני נוער. הסגנון והמחיר דומים לרשת טייגר (Tiger), אבל בנוסף הם מוכרים גם אביזרים של מותגים מוכרים לילדים, כמו לדוגמה רחוב סומסום, מארוול, ודיסני. קררה ג'ינס ( Carrera Jeans ), במספר 1344, מתמחים בג'ינסים ובגדים אופנתיים לצעירים. בקצה הרחוב תוכלו למצוא מסעדת-גריל בסגנון אמריקאי בשם מאו פינלי ( Meo Pinelli ), מוסד של ממש בשכונה – זהו המקום המושלם ליהנות בו מאפריטיבו או מארוחת ערב טעימה. במרחק קצר משם נמצאים האולפנים של צ'ינצ'יטה ( Cinecittà ) – כאן צולמו כמה מהסרטים החשובים בתולדות הקולנוע האיטלקי ב-80 השנים האחרונות. כיום אפשר לבקר בחלק מהמתחם (במסגרת סיורים מודרכים בלבד. הסיורים המודרכים באנגלית מתקיימים מידי יום שבת וראשון בשעה 11:30. מחיר כרטיס הכניסה עומד על 15 יורו).

פרחי קישוא ממולאים בגבינת ריקוטה ואנשובי, למנה זו שורשים בדרום איטליה, הטיגון והקריספיות של הפרחים בניגוד למילוי הרך של הגבינה עם מליחות האנשובי יוצרים ביס מושלם. פשוט וקל להכנה מתכון ל-8 יחידות 8 פרחי קישוא 250 גר' ריקוטה 4-5 פילה אנשובי מומלח חצי צרור פטרוזיליה קמח (ניתן להמיר בקמח חומוס לבעלי רגישות לגלוטן) שמן לטיגון אופן ההכנה: מפרידים את עלי הפטרוזיליה, שוטפים היטב ומייבשים. קוצצים את עלי הפטרוזיליה דק. קוצצים את פילה האנשובי דק. בקערה- מערבבים את גבינת הריקוטה עם האנשובי והפטרוזיליה. מניחים ל-5 דקות, טועמים ומוסיפים מעט מלח אם יש צורך. פותחים בעדינות את פרחי הקישוא ומסירים את עמוד העלי שבמרכזו. בעזרת כפית (אפשרי גם עם שק זילוף) ממלאים את הפרחים עד לקו הצהוב של העלים וסוגרים בעדינות. הכנת הבלילה : בקערה מערבבים קמח ומים ביחד של 2:1 עד לקבלת מרקם קרמי אך לא סמיך מדי. מחממים שמן בסיר לטמפ' של 160 מעלות לערך. בעזרת מלקחיים טובלים את פרחי הקישואים בבלילה ומעבירים אל השמן. טובלים רק מחצית מפרח הקישוא בשמן תוך כדי שאוחזים בו בעזרת המלקחיים לכ-10 שניות (על מנת שלא ידבק לתחתית הסיר). משחררים את הפרח ומטגנים עד שהציפוי מזהיב. חוזרים על הפעולה עם שאר הפרחים. מסירים מהשמן ומניחים על נייר סופג. ממתינים מספר שניות על מנת שיצטנן מעט ואוכלים.

מנת קציצות בקר עם ארטישוק, מנה עיקרית עונתית הופכת כל ארוחה לפחות שיגרתית השף דוד שושן מכין קציצות בקר עם ארטישוק, מנה פחות מוכרת שאוכלים בעונה הארטישוקים. מצרכים ל-4 סועדים: 300 גר' בשר בקר טחון 2 שאלוט (או בצל זהוב) 4 ארטישוקים חצי כוס עלי פטרוזיליה שמן זית פלפל לבן אגוז מוסקט מלח אופן ההכנה: קולפים את בצלי השאלוט וקוצצים דק 1 מהם. (את השני משאירים בצד להמשך) שוטפים היטב את עלי הפטרוזיליה וקוצצים דק. מניחים את הבשר הטחון בקערה, מוסיפים את השאלוט הקצוץ ואת הפטרוזיליה. מתבלים עם מעט מלח, פלפל לבן ואגוז מוסקט. מתבלים עם 2 כפות שמן זית. מערבבים היטב ולשים את תערובת הבשר כ-2 דק'. מכסים ומניחים את התערובת המקרר. הכנת הרוטב: פורסים דק את השאלוט השני. מכינים קערה עם מים ולימון (או חומץ). מנקים את פרחי הארטישוק: מסירים את החלק התחתון של הגבעול. מסירים את העלים עד שמגיעים לעלים הפנימיים הרכים. מסירים את החלק החיצוני והסיבי של הגבעול ומסירים בעדינות את בסיס העלים שנותר סביב הבסיס. חותכים את הארטישוק לרבעים ומרוקנים את החלק הסיבי של בסיס תחתית הפרח. מניחים במים והלימון על מנת שלא ישחירו. לא זורקים את הנוזל. מחממים סיר נמוך עם מעט שמן זית על אש בינונית. צולים את השאלוט הפרוס עד שמזהיב קלות (להיזהר שלא לשרוף אותו). מוסיפים פנימה את הארטישוק החתוך ומבשלים כ-10 דק'. במקביל מכינים את הקציצות מתערובת הבשר. מוסיפים את מי הארטישוק לתבשיל ומביאים לרתיחה. מוסיפים פנימה את הקציצות ומבשלים עד שהנוזל מצטמצם בחצי. הופכים את הקציצות בנוזל מדי פעם. טועמים את הנוזל ומתבלים במלח. ממשיכים את הבישול עד שהרוטב הופך מצומצם ופחות "מרקי". מוזגים את הקציצות עם הרוטב ומסיימים עם זילוף שמן זית.

מנת בשר עיקרית מהטעימות ביותר והפשוטות ביותר להכנה שיש למטבח האיטלקי להציע. מדובר בקלאסיקה. נתחי עגל חלב מרודדים דק דק מקומחים ברוטב לימון, מה שהופך את המנה לרעננה וקייצית השף דוד שושן מכין את אחת מהמנות הבשריות המזוהות עם המטבח האיטלקי הקלאסי, "סקאלופינה" אלו נתחי בשר עגל רך מבושלות במחבת, מנה קלה להכנה בבית. מצרכים ל-2 סועדים: 300 גרם סינטה עגל פרוסה דק 1 לימון 50 גר' חמאה 50 גר' קמח מלח אופן ההכנה: מסירים את על החלקים השומניים מפרוסות הסינטה (כולל גידים) שוטפים היטב את הלימון (מומלץ להשתמש בלימון אורגני ללא כל ציפוי סינטטי) ומגרדים מעד מהקליפה ומעבירים לכוס. סוחטים את הלימון ואת המיץ מעבירים אל גרידת הלימון. מחממים מחבת על להבה בינונית. מקמחים היטב את פרוסות הסינטה ומנערים על מנת שלא תצטבר שכבת קמח עבה. ממיסים חמאה במחבת. מטגנים את פרוסות הסינטה קלות מכל צד. מוסיפים את מיץ הלימון והגרידה ומתבלים במעט מלח. ממתינים מעט עד שהנוזלים יסמיכו מהקמח. מעבירים לצלחת ואוכלים מיד.

הכי פשוט קייצי ובריא, משביע ועשיר בויטמינים מינרלים וסיבים, סלט חיטת כוסמין קר לימים חמים, כמו סלט אורז גם סלט חיטה מאוד נפוץ בחודשי הקיץ באיטליה. האפשרויות לשילובי טעמים הן רבות. האיטלקים נוהגים לקחת מנה זו לבילוי בחוף הים או לאכול זאת כמנה ראשונה קייצית השף דוד שושן מכין את סלט הכוסמין עם קיטניות, מנה אחת שהיא ארוחה שלמה, הסלט מתאים לפיקניק בטבע בים במיוחד בימים החמים של הקיץ. מצרכים ל-2 סועדים: 100 גר' זרעי כוסמין 1 תפוח אדמה 150 גר' שעועית אדומה מבושלת 100 גר' אפונה עדינה 4-5 עגבניות מיובשות רבע כוס עלי פטרוזיליה שטופים שמן זית מלח לימון אופן ההכנה: משרים את זרעי הכוסמין במים (לדאוג שיהיו מים כ1 ס"מ מעל לגובה הכוסמין) ללילה (אם חם, מומלץ להניח להשריה במקרר). לאחר שזרעי הכוסמין מוכנים: קולפים את תפוח האדמה וחותכים לקוביות של 2X2 ס"מ. מבשלים את קוביות תפוח האדמה בסיר מלא מים. תפוחי האדמה צריכים להיות רכים אך לא מדי על מנת שישמרו על צורתם בסלט. מסננים את תפוחי האדמה מהמים ומניחים להצטנן. מסננים את זרעי הכוסמין ממי ההשריה. בקערה: מערבבים את זרעי הכוסמין עם תפוחי האדמה, השעועית והאפונה. קוצצים את העגבניות המיובשות ומוסיפים פנימה. מוסיפים את עלי הפטרוזיליה ומתבלים במעט מלח, לימון ושמן זית. מערבבים היטב ומעבירים לצלחות הגשה.

אשת הקולינריה צאלה רובינשטיין יצאה לבקר את חברה פרנקו בזמן המסיק בלוקה שבטוסקנה, היא חזרה עם תובנות וגילתה כמה לא פשוט להפיק שמן זית איכותי, בסך הכל היה שווה כי היה ממש טעים שמן הזית מטוסקנה ידוע בכל העולם, אבל האם יצא לכם לבקר בבית בד בטוסקנה? הצטרפו לצאלה רובינשטיין ולפרנקו וגלו את סודות שמן הזית המיוצר בטוסקנה.

סתיו, וצאלה יצאה לבקר אצל סנדרה קונדיטורית בעיר לוקה שבטוסקנה, סנדרה הופכת את המסורות העתיקות לכאלו עכשויות, קינוחים מיוחדים לאזור ולעונה, בוידאו שני מתכונים מלוח ומתוק, ללא גלוטן ולקטוז. צפייה מהנה המתכונים: מתכון לקסטנייצ'ו משודרג של סנדרה 2 כוסות קמח ערמונים 3 ביצים 1/2 כוס מים 1 כוס סוכר 1 כוס שמן זית כתית חופן צימוקים חופן צנוברים עלי רוזמרין טריים גרידת תפוז לערבב בקערה את הקמח, ביצים, סוכר, מים ושמן זית למרקם חלק. להוסיף צימוקים, צנוברים וגרידת תפוז. לסיום לקרוע פנימה מעט עלי רוזמרין. לצקת לתבנית ולעטר מלמעלה בצימוקים, צנוברים, רוזמרין וגרידת לימון. ולאפות בחום של 180 מעלות כ - 50 דקות. מתכון לקרפ מקמח ערמונים 1 כוס קמח ערמונים 1 ביצה 1/2 כוס מים 1/4 כוס שמן זית עלי רוזמרין טריים לערבב את כל החומרים לתמיסה נוזלית. לטגן בשמן זית במחבת חמה, עשר דקות מכל צד. להגשה : קוביות דלעת מבושלות גבינת פקורינו מיושנת על חצי מהקרפ להניח את הדלעת, מעליה פרוסות דקיקות של פקורינו. לסגור, לזלף מעל מעט שמן זית ולפזר מעל עלי רוזמרין. וכמו שצאלה אומרת, פשוט לצלול פנימה.

חג המולד 2020 בפתח וצאלה מתארחת הפעם בביתה עצמה, יחד עם בן זוגה מאורו הם מבשלים את המנה שמאורו אוכל כבר 54 שנה, ציר בשר עשיר עם טורטליני והרבה בשר כמנה עיקרית. מנה מסורתית המוגשת לרוב באיטליה בחג המולד המתכון: ציר נתחי הבקר של מאורו חצי תרנגולת בוגרת לשון בקר עצם (נתח רגל) נתח כתף (מספר 4, 5 או 6) נתח שריר חזה (מספר 3) 1 בצל גדול 1 גבעול סלרי 2 גזרים 1 ענף פטרוזיליה מסמרי ציפורן מלח פלפל שחור גרוס נעצו את מסמרי הציפורן בבצל. הניחו בסיר גדול את נתחי הבשר והירקות והתבלינים וכסו בשלושה ליטרים של מי ברז. הביאו לרתיחה, כסו את הסיר ובשלו על להבה נמוכה כארבע שעות. בסיום הבישול צננו את הציר. בחלק העליון של הציר יצטבר שומן שאותו נסנן בעזרת מסננת דקה, או שנעביר את הציר דרך בד סינון. במידה ולאחר שמירה בקרור מצטברת שכבת שומן נוספת על הציר, להסיר אותה באמצעות כף. לבישול הטורטליני : להעביר לסיר אחר את ציר הבשר. להביא לרתיחה ולבשל את הטורטליני. בצלחת עמוקה לשים ראשית את הטורטליני, ובעזרת מצקת לשפוך מעל את הציר. להגיש מייד, עם פרמז'ן מגורר מעל. להגשת הבשר : להוציא את נתחי הבשר ולפרוס אותם. לתבל לפי הצורך במלח ופלפל. לזלף שמן זית כתית ולהגיש עם ה סלסה ורדה. סלסה ורדה שני חופנים גדולים של פטרוזיליה 1 ביצה קשה 4 פילטים של אנשובי 2 שיני שום 10 צלפים שטופים שמן זית כתית 2 כפות חומץ בן יין אדום מלח פלפל שחור גרוס לטחון את על המרכיבים, לתקן טעמים אם נדרש לפני.

פיקניק באיטליה לא מה שחשבתם ! לא קונים מוצרים בסופר מכניסים לציידנית וזהו... תרבות הפיקניק האיטלקית היא הרבה יותר מזה, בואו ללמוד מצאלה רובינשטיין איך מכינים פיקניק איטלקי אמיתי, לא תרצו לחזור הביתה המתכונים: סלט פסטה 400 גרם פסטה מסוג פנה ריגאטה (פסטה קצרה מחורצת) 1 חציל, חתוך לקוביות של 2X2 ס"מ 200 גרם זיתים שחורים מגולענים 200 גרם גבינת פטה חתוכה לריבועים 250 גרם עגבניות שרי עלי בזיליקום טריים 100 גרם צנוברים שמן לטיגון שמן זית כתית חומץ בן יין אדום מלח פלפל שחור טחון עלי אורגנו טריים מבשלים את הפסטה במי מלח רותחים לפי הוראות היצרן. מסננים ושוטפים מיד עם מים קרים. מסננים היטב, מניחים בקערת גדולה. בוזקים שמן זית כתית מעולה, מערבבים היטב ומניחים בצד. מחממים שמן צמחי במחבת. מטגנים את החציל עד להשחמה מכל הצדדים. מניחים בצד להתקררות על מגבת נייר, לספיגת שמן. לצלות את הצנוברים במחבת טפלון חמה מאוד ללא שמן כלל עד שהם קלויים מעט. מניחים בצד להתקרר. מוסיפים את החצילים, הזיתים ועגבניות השרי לפסטה. מערבבים היטב. מוסיפים את גבינת הפטה לתערובת ומערבבים היטב. מתבלים במלח, פלפל ו -2 כפות חומץ יין אדום. מערבבים היטב. לסיום מוסיפים את עלי הבזיליקום והצנוברים - מערבבים היטב וסלט הפסטה מוכן. מאפה גבינות שישה ריבועי בצק עלים בגודל 8X8 ס"מ 100 גרם גבינת אסיאגו או צ'דאר חתוכה לריבועים 100 גרם מוצרלה טרייה חתוכה לריבועים 1 ביצה 1 כוס שמנת מלח גס אגוז מוסקט פלפל שחור טחון נייר אפייה חתוך ל 6 ריבועים בגודל 15X15 ס"מ חוט קצבים 6 תבניות אישיות לתנור חממו את התנור ל -180 צלזיוס. בכוס, רצוי בכוס מדידה, הניחו את הביצה ואת אותה כמות שמנת טרייה. גררו מעל אגוז מוסקט ופלפל שחור גרוס וערבבו היטב. מניחים את בצק העלים על ריבוע נייר אפייה ומכניסים לתבנית, מהדקים היטב לתחתית. מניחים כמה קוביות של גבינת צ'דר בתוך בצק העלים, ומעליה כמה קוביות של מוצרלה. מפזרים מעל מלח גס . מזלפים את תערובת השמנת מעל הגבינה, עד לגובה שני שליש. אופים 20 דקות. פול ירוק עם פקורינו 250 גרם פול ירוק טרי קלוף מהתרמיל. 50 גרם גבינת פקורינו חומץ בלסמי שמן זית כתית חולצים את הפול מהתרמיל ומכניסים לקערה. מוסיפים את המלח, הפלפל, החומץ הבלסמי ושמן הזית. מניחים בצד לכ- 15 דקות. בעזרת קולפן תפוחי אדמה חותכים את הפקורינו לרצועות דקיקות. מוסיפים בעדינות לפול הירוק ומערבבים. ג'בטה טוסקנית 1 כיכר לחם ג'בטה 1 מוצרלה טרייה חתוכה לפרוסות של חצי ס"מ, מנוקזת מנוזלים חופן עלי בזיליקום טריים 150 גרם פסטו 1 עגבנייה פרוסה מלח פלפל שחור טחון נייר אלומיניום במחבת מחממים 2 כפות שמן זית כתית מעולה. מוסיפים את עלי הבזיליקום וקורט מלח ומטגנים תוך ערבוב למשך 2 דקות. מניחים בצד להתקרר. חותכים את הצ'בטה לאורך. מורחים את הפסטו בצד התחתון של הג'בטה. מניחים מעל את פרוסות המוצרלה, מפזרים מעט מלח. מניחים את פרוסות העגבניות על המוצרלה, מפזרים מעט פלפל שחור ושמן זית. מורחים את החלק העליון של הכיכר עם עלי הבזיליקום ועם שמן הזית מהמחבת. מהדקים היטב את הג'בטה, סוגרים היטב את הכיכר ועוטפים אותה בנייר אלומיניום. מניחים בצד לשעה אחת. להגשה: פתחו את נייר הכסף, הניחו את הכיכר על קרש חיתוך וחתכו לפרוסות עבות בעזרת סכין לחם. סלט רדיקיו בגבינת עיזים 1 רדיקיו או כרוב אדום 250 גרם גבינת עזים חופן אגוזי מלך חופן גרעיני חמניות שמן זית כתית מלח פלפל שחור טחון מחממים את המחבת וצולים מעט את גרעיני החמניות. חותכים גס את הרדיקיצ'ו ומניחים בקערה. מפזרים שמן זית כתית, מלח ופלפל. מוסיפים בעזרת כפית חתיכות מגבינת העיזים ומערבבים בזהירות. הוסיפו את זרעי החמניות ואת האגוזים, ערבבו בעדינות והסלט מוכן. להגשה ניתן להוסיף מעל כמה כפיות מגבינת העיזים.

אשת הקולינריה צאלה רובינשטיין הלכה לבקר את חברתה ויקטוריה וגילתה כמה טריקים שימושיים לירקות מאתגרים (פלפלים אדומים ומלפפונים)

האם באיטליה קיימות עדיין מכשפות? כנראה שכן! אבל לא בדיוק מה שחשבתם אשת הקולינריה צאלה רובינשטיין המתגוררת בטוסקנה מראיינת את אילרייה דה מרקי, מורה לפילוסופיה אבל בשעות הפנאי היא מלקטת פרחים, שורפת אותם וכל זה לפי מסורת עתיקה בטוסקנה, גלו מדוע... וגם מלמדת אותנו מתכון מקורי להכנת פרחים.

אשת הקולינריה מטוסקנה צאלה רובינשטיין, מתארחת אצל קארין בפירנצה למטרה אחת בלבד והיא אוכל רחוב. האם יש בכלל דבר כזה אוכל רחוב באיטליה? הצטרפו לצאלה וגלו על אוכל הרחוב הפיורנטיני מהו אוכל רחוב עבור הפלורנטיני? האם אוכל רחוב היא תופעה של תקופתנו? ומה גורם לאיטלקים לוותר על שולחן ערוך? כל זה ועוד בסרטון שצולם ברחובות פירנצה.

אשת הקולינריה צאלה רובינשטיין יצאה לבציר השנתי בחווה חקלאית בטוסקנה, היא חזרה עם ענבי קברנה סוביניון ומתכון לעוגה טוסקנית עם ענבים כמובן המתכון: עוגת קברנה סוביניון/בציר 400 גרם לחם לבן יבש, בן יומיים 400 מ"ל חלב 150 גרם סוכר 1 ביצה 100 גרם חמאה רכה מאוד 350 גרם ענבים 50 גרם צנוברים 100 גרם קמח 2 כפות גראפה תבנית עגולה 28", משומנת בחמאה ומפודרת בפרורי לחם לבצוע את הלחם לחתיכות ולהשרות כעשר דקות בחלב. לפורר ולסחוט את הלחם, אם נשאר חלב בקערה לשפוך אותו. להוסיף ללחם: חמאה, סוכר וביצה. לערבב היטב. להוסיף את הענבים ולערבב. להוסיף את הגראפה והצנוברים ולערבב. בסיום להוסיף את הקמח. להעביר לתבנית ולאפות בחום של 180 מעלות 60 דקות.

מתכון מקורי של אשת הקולינריה צאלה רובינשטיין היישר מטוסקנה, צאלה עושה שימוש במצרכים חורפיים אופיינים לטוסקנה. ניתן להגיש כאנטיפסטי או כמנה ראשונה המתכון: ארטישוק ירושלמי וקייל 1 כרישה, החלק הלבן בלבד, פרוסה דק 300 גרם ארטישוק ירושלמי חתוך גס 2 ביצים גביע שמנת חמוצה חופן גבינת פקורינו מיושנת שמן זית כתית מלח פלפל שחור גרוס טימין טרי פרורי לחם עלי קייל 50 גרם זרעי פשתן 50 גרם שומשום 100 גרם פרורי לחם 6 תבניות אישיות לתנור הכנת הקייל : להסיר את השידרה המרכזית של העלים. להניח בתבנית מעל נייר אפייה. לערבב שמן זית, פשתן , שומשום וקמצוץ מלח ולמרוח על העלים. לאפות כעשר דקות בחום של 180 מעלות. במידה ורוצים לטחון יש לצנן היטב לפני. הכנת הספורמטינו : לבשל את הארטישוק הירושלמי עד לריכוך. לסנן ולצנן. לאדות בשמן זית את הכרישה עד לריכוך. לערבב את הארטישוק עם הכרישה. להוסיף שמנת חמוצה וביצים ולערבב היטב. לתבל במלח, פלפל ופקורינו מגורדת. להוסיף עלי טימין טריים ולטחון במעבד מוט. לשמן תבניות אישיות ולאחר מכן לרפד בפרורי לחם. לצקת את התערובת לתבניות, עד גובה שני שליש. להניח בתבנית אפייה עם מים (Bagna Maria) ולאפות בחום של 180 מעלות כעשרים וחמש דקות, או עד שהספורמטינו מקבל צבע זהוב יפה. להעביר סכין על דפנותיה הפנימיות של התבנית, לשחרר את הספורמטינו ולהניח בצלחת. לסיים עם הנחה דקורטיבית של עליי הקייל, או לחילופין לפזר אבקת קייל מעל.

השף ג'אנלוקה פרדיני מהעיר לוקה בטוסקנה, מארח את צאלה רובינשטיין במטבחו. פרדיני הוא שף ומורה לבישול שבחייו עבר במקומות שונים בעולם, הוא מביא עמו טעמים וניחוחות חדשים למטבח באיטלקי הטוסקני המתכונים חזה אווז ברוטב תפוז על מצע ירקות 3 חזה ברווז עם עור ועצמות 1 בצל לבן גדול 1 גזר גבעול סלרי עלה דפנה כף גרגירי פלפל 4 תפוזים משובחים חצי כוס ברנדי יבש שן שום 100 גרם ג'ינג'ר טרי מגורד 2 כפות דבש 1 כף עמילן תירס לירקות המטוגנים : 1 כרישה 2 גזר קליפות תפוז קמח לבן 00 שמן זית כתית וחמאה לבישול אופן ההכנה : הכניסו את עצמות הברווז לסיר גדול עם מעט שמן זית, הוסיפו את כל הירקות חתוכים: הבצל, הגזר, הסלרי, עלה הדפנה והשום. משחימים היטב עד שהעצמות צבעוניות היטב והירקות נימוחים. בשלב זה מוסיפים את הברנדי, המלח וכוס אחת של מיץ התפוזים. הוסיפו גם כוס מים או שתיים ובשלו לאט את הרוטב כשעה. חיתכו דק את קליפות התפוזים. בנפרד, קחו את נתחי חזה האווז ובעזרת סכין בצעו בהם חיתוך רישתי בצד העור. טגנו במחבת עם שמן זית מספר דקות בכל צד. העבירו לתבנית אפייה והברישו בדבש. כשהרוטב העצמות מוכן סננו אותו ואת הנוזלים ערבבו בתמיסה של מים וכף של עמילן תירס(קורנפלור), ניתן לסיים את הרוטב עם בישום של גינגר טרי! בשלב זה מכניסים את חזה אווז לתנור שחומם מראש ל 200 מעלות למשך כ -5 דקות (הבשר חייב להישאר ורוד כהה , במידת הצורך, לקבלת השחמה יפה של העור). מברישים שוב בדבש. הכנת הירקות : חותכים לרצועות דקיקות את הגזר, הכרישה וקליפות התפוז. מערבבים היטב עם קמח, ומנפים מייד. מטגנים בשמן רותח מספר דקות, עד להזהבה. הגשה : חתכו את החזה לפרוסות אלכסוניות ברוחב אצבע. בעזרת מצקת קשטו את תחתית הצלחת ברוטב. הניחו חופן של הירקות המוזהבים ומעליהם שלוש פרוסות חזה אווז. כבדו גם את האווז במעט רוטב, ומעליו הניחו עוד חופן של ירקות מוזהבים. לינגוויני ברוטב לימון מרכיבים ל -4 אנשים 280 גרם של פסטה יבשה מסוג לינגוויני 2 לימונים אורגניים שן שום 50 גרם חמאה 125 גרם שמנת טרייה אופן ההכנה : בעזרת פומפיה מגרדים את החלק הצהוב של הלימונים, סוחטים גם מיץ מלימון אחד. מרתיחים את מי הפסטה עם מעט מלח ומבשלים אותם לדרגת אל דנטה. במחבת ממיסים את החמאה, מוסיפים את השמנת ואת שן השום. מצמצמים את רוטב השמנת באמצעות בישול מהיר על אש גבוהה. כעת יש להוסיף את גרידת הלימון. מכניסים את הפסטה לרוטב, מוסיפים את מיץ הלימון ומערבבים היטב את הפסטה. מוסיפים גבינת פרמזן מגוררת ומגישים מייד.

אשת הקולינריה צאלה רובינשטיין, מבקרת בחבל אברוצו שבדרום מרכז המגף האיטלקי, היא מגלה את פרחי השום האדום, וגם מתכון מסורתי המתכון פרחי שום משומרים מרכיבים: עלי שום טריים, שטופים היטב וקטומים בקצוותיהם חומץ יין לבן - כוס אחת 2 כפות סוכר גרגירי פלפל שחור פטרוזיליה קצוצה מסמרי ציפורן שלמים זיתים ירוקים מגולענים מלח אופן ההכנה: בסיר גדול להרתיח מים, חומץ לבן ושתי כפות סוכר. בעת הרתיחה להכניס את עלי השום ולבשל בין שמונה לעשר דקות. לסנן ולייבש היטב על מגבת יבשה. להעביר את עלי השום לצנצנת שימור, לכסות בשמן זית משובח ובתבלינים: פטרוזיליה קצוצה, מסמרי ציפורן, כף סוכר, גרגרי פלפל שחור וזיתים ירוקים מגולענים. לאחסן במקום יבש וחשוך. החשיפה של שמן הזית לאור גורעת מאיכותו.

אשת הקולינריה צאלה רובינשטיין יצאה ללקט ערמונים, כפי שנהוג בטוסקנה בסוף הסתיו, בסוף הוידאו מחכה לכם מתכון עם ערמונים כמובן, מרק כתום מסורתי לעונה המתכון: קרם דלעת וערמונים 1 ק"ג דלעת, חתוכה לקוביות גדולות 2 גזרים חתוכים לטבעות 1 כרישה, פרוסה לטבעות דקות 1 ק"ג ערמונים שמן זית כתית מלח, פלפל לבן בלנדר מוט לבשל את הערמונים בשלמותם בסיר עם מים כעשרים וחמש דקות. לסנן ולצנן. לחצות כל ערמון לשניים, ובעזרת כפית לרוקן את תכולתו. בסיר רחב לטגן את הכרישה בשמן זית. לאחר שהיא מתרככת – שימו לב לא להשחים אותה – להוסיף את חתיכות הדלעת והגזר. לזרות מעל כפית וחצי של מלח וחצי כפית פלפל. כסו את הסיר במכסה ותנו לירקות להזיע מעט, תוך כדי ערבוב מפעם לפעם. לאחר כחמש דקות להוסיף מים לסיר, לכיסוי חלקי של הירקות. גובה המים צריך להיות סנטימטר אחד פחות מגובה הירקות. בלשב זה להוסיף 6-5 כפות גדושות ערמונים. לערבב היטב ולהביא לרתיחה. לבשל על אש נמוכה כ – 45 דקות. להשהות לצינון. לטחון היטב בבלנדר לקרם חלק ללא גושים. הגשה: למזוג לקערות מרק עמוקות ולפזר מעל שתי כפות ערמונים. להגיש מייד.

חג הפסחא בפתח ואשת הקולינריה צאלה רובינשטיין יצאה לבקר את פיליפו השוקולטייר המפורסם של העיר לוקה שבטוסקנה. בין ביצי ההפתעה לעוגות הקולמבה המסורתיות צאלה גילתה גם ארנבונים, תרנגולות משוקולד ועוד... איזה עוד מנהגי שוקולד יש לחג להציע? גלו יחד עם צאלה מה מסתתר בחדריו האחוריים של השוקולטייר המוערך מעיר לוקה

אחד מאבני היסוד של המטבח הטוסקני הוא ללא ספק מרק הריבוליטה, מנה חורפית צמחונית שנולדה בתקופות של מחסור בהן בלית ברירה היו עושים שימוש באותו המרק לאורך כמה ימים ומחממים אותו מחדש עם מרכיבים חדשים ולחם הריבוליטה היא מנה חורפית וגם בחורף הטוסקני כשהאדמה קשה וקרה הטוסקנים עושים שימוש במרכיבים עונתיים, מגוון כרובים , גזר, סלרי, שעועית ותפוחי אדמה. הפעם מתארחת אצלי במטבח קייארה, חברה סומלייה וטועמת שמני זית מוסמכת, שוחחנו על מרק הריבוליטה, שורשיו ועוד... הצטרפו אלי ולקייארה להכנת המרק בסרטון נגלה את סודותיו. מצרכים: לחתוך את הירקות לחתיכות בגודל 2 ס"מ לפחות: 300 גרם שעועית יבשה (מסוג קנליני). ראש קייל, שטוף היטב. רבע ראש טרי של כרוב סבוי, שטוף וחתוך (ניתן להחליף בכרוב לבן). שני חופנים של עלי מנגולד, שטופים וחתוכים. 2 תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים. 3 גזרים קלופים וחתוכים לטבעות בעובי 2 ס"מ. 3 מקלות סלרי, קלופים וחתוכים. בצל קצוץ. 300 גרם עגבניות חלוטות חתוכות גדול (אפשר מקופסה) או מחית עגבניות. שמן זית כתית. מלח, פלפל שחור גרוס. 2 שיני שום. 2 ענפי רוזמרין טריים. ענף מרווה. להגשה : פרוסות לחם קלויות, לחם לבן פשוט, כמספר הסועדים. שן שום. אופן ההכנה: משרים את השעועית בקערה למשך הלילה. מבשלים את השעועית במי מלח עם ענף רוזמרין, ענף מרווה ושתי שיני שום במשך כ: שעה וחצי שעתיים, עד שהשעועית רכה. שומרים את מי הבישול נזדקק להם בהמשך. בעזרת מערבל מוט טוחנים או עם כלי מיועד למעיכה מועכים שליש מהשעועית עם מעט ממי הבישול, מערבבים עם שארית השעועית השלמה. בסיר עמוק ורחב על אש ביינונית מטגנים את הבצל, הגזר והסלרי (סופריטו) עד לריכוך והזהבה. מוסיפים את הקייל, הכרוב והמנגולד, מערבבים היטב ומבשלים כ: 10 דקות תוך כדי ערבוב מידי פעם. מוסיפים את העגבניות (או מחית העגבניות), השעועית ומי השעועית. הנוזלים צריכים לכסות את הירקות, במידת הצורך מוסיפים מים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מוסיפים מלח, פלפל שחור גרוס ואת הרוזמרין. מבשלים ללא מכסה כשעה. הגשה: מגרדים שן שום על הלחם הלבן הקלוי, בתחתית צלחת מרק עמוקה מניחים את פרוסת הלחם , מוזגים מעל הפרוסה את המרק, וזולפים שמן זית מעל. לאוהבי טעמים עגולים שלמים יותר ניתן לגרד גבינת פארמיג'אנו מעל הריבוליטה.