top of page

אגם טראזימנו הגדה המזרחית

+ באיטליה
Sunday, June 25, 2023

6 דקות

חיפוש

עודכן: 26 ביוני 2023

ערים מנומנות וציוריות לחופי האגם, אוכל טעים, יקב עתיק שבו זממו שליטי האזור מזימות פוליטיות... המסע סביב אגם טראזימנו נמשך!


לאחר שביקרתם בגדה המערבית של אגם טראזימנו, הגיע הזמן לבקר בגדה המזרחית.


פאסיניאנו סול טראזימנו – Passignano sul Trasimeno

פסיניאנו היא אחת העיירות המתוקות ביותר על האגם, ונקודת עצירה מומלצת. לאחר שחניתם באחד החניונים על גדות האגם, היכנסו למבוך הסימטאות הצרות המובילות אל המבצר שבקצה העיירה – Rocca di Passignano. ההליכה איננה קשה, והנוף הנשקף מהמבצר מרשים (במיוחד אם מזג האוויר בהיר והראות טובה, כמובן).

מבצר פסיניאנו. צילום: אריאלה בנקיר
מבצר פסיניאנו. צילום: אריאלה בנקיר

העיירה מתאימה מאד גם להפסקת צהריים, או לארוחת ערב נעימה. אם אתם מחפשים מסעדה מודרנית ויוקרתית יותר, הזמינו שולחן ב - Ristorante enoteca il Molo, שנמצאת קרוב מאד לקו המים. התפריט מהוקצע, והדגש הבולט הוא על דגים מהאגם, המככבים בשלל מנות. אם תעדיפו מקום נגיש וקליל יותר, הזמינו מראש שולחן ב - Trattoria del Pescatore. האוכל אמנם חסר יומרות אבל טעים, והמנות נדיבות.

בחודשי הקיץ פסיניאנו מתעוררת לחיים, ואחת הדרכים המהנות לגלות את האגם, היא לשכור סירה קטנה ולצאת לשיט (עבור סירות מנוע קטנות לא נדרש רישיון שיט). לפרטים נוספים צרו קשר עם חברת Passignano rent boats.


סימטאות פאסיניאנו. צילום: אריאלה בנקיר
סימטאות פאסיניאנו. צילום: אריאלה בנקיר

קסטל ריגונה – Castel Rigone

התחנה הבאה במסלול קרובה מאד, ואם הגדרנו את פסיניאנו כעיירה קטנה, הרי שקסטל ריגונה הוא כפר מיקרוסקופי. ועדיין, שווה לבקר כאן מסיבה אחת: בזכות הנוף הנשקף לאורך הדרך, כמובן!

נסיעה קצרה במעלה ההר תוביל אתכם על הכפר העתיק, בגובה 653 מטרים מעל פני הים, המאוכלס בכמה מאות תושבים בלבד. הכפר הוקם כמאחז צבאי בהוראתו של מפקד הצבא האוסתורגותי בזמן שארגן מצור על פרוג'ה במאה השישית. מאתיים שנה מאוחר יותר נבנה במקום מבצר, בנקודה אסטרטגית שהקיפה על האגם והעמק. הפיתוי לעצור פה לארוחת צהריים הוא גדול, אבל האמת היא שהמסעדות במקום פשוטות למדי... אולי עדיף לשבת לכוס קפה בפיאצה, ואז להמשיך בדרך ולאכול באחת המסעדות המומלצות שנמצאות לגדות האגם.



מונטה דל לאגו – Monte del Lago

בדומה לרוב הכפרים שלחופי האגם אין כאן מונומנטים חשובים, אלא פשוט סימטאות מקסימות וחוות חקלאיות. הישוב הוקם במאה ה-14 כתחנת מסחר, לניהול הסחורות שהגיעו לעיר הסמוכה (מאג'ונה – Magione) מהאגם.

שמן הזית האיכותי של מונטה דל לאגו מיוצר כבר מאות שנים, ואחד המקומות שבהם תוכלו לטעום אותו הוא החווה של לוקה פאלומבארו – Luca Palombaro. כדאי לטעום גם את שמן הבית הפירותי יותר, המיוצר מזן של זיתים טיפוסי לאומבריה (Cole Agogia) וגם את השמן הדומיננטי יותר (ובעיני גם טעים ומאוזן יותר), ה-Roncone, המיוצר משילוב של זנים קלאסיים לאזור. ניתן לערוך סיורים מודרכים בבית הבד ההיסטורי (שכבר איננו בשימוש ומתפקד כמוזיאון בלבד), וטעימות, כמובן. היורים מתקיימים בתיאום מראש בלבד.


מיכלי שמן הבית העתיקים בחווה. צילום: אריאלה בנקיר
מיכלי שמן הבית העתיקים בחווה. צילום: אריאלה בנקיר

במרחק קצר ממונטה דל לאגו, ליד העירה מאג'ונה (Magione) תוכלו למצוא מבצר עתיק שהוסב לחווה חקלאית ויקב – קסטלו די מאג'ונה Castello di Magione. במהלך הביקור במקום (בתיאום מראש בלבד) תוכלו לבקר במבנה העתיק, ולטעום את היינות, כמובן. מומלץ להזמין את הסיור המקיף, הכולל גם ביקור בחדרים עצמם.


קסטלו די מאג'ונה נבנה במאה ה-12 על ידי מסדר אבירי מלטה כבית חולים עבור צליינים שעשו את דרכם לארץ הקודש. במאה ה-15 הפך המבנה לטירה ומבצר, ובין החדרים האלה תוכננה גם הפיכה צבאית נגד צ'זארה בורג'ה, שתוארה בספר "הנסיך" מאת ניקולו מאקיאוולי. הכל החל בשנת 1502 כאשר בורג'ה, הידוע גם בכינוי "ולנטינו", משך כמה חוטים פוליטיים וארגן לעצמו דוכסות חדשה שתהיה תחת שליטתו – דוכסות רומניה (Romagna). כחלק מהתוכנית החליט בורג'ה להפוך את בולוניה לבירת הדוכסות, ועל הדרך להיפטר מהאציל ששלט באותם הימים בעיר – ג'ובאני בנטיווליו (Giovanni II Bentivoglio).


כצפוי, הרעיון לא הלהיב במיוחד את משפחות האצילים באזור, שדאגו מאד מהכוח שהצטבר בידיו של בורג'ה. נציגים מאותן משפחות נפגשו לפגישה חשאית במבצר, בחדריו של הקרדינל אורסיני (Orsini), והחליטו לכרות ברית הגנה אסטרטגית עם משפחת מדיצ'י, עם רפובליקת ונציה ועם משפחת דה מונטלפטרו (Da Montelfeltro), אך בשל הדלפות ובגידות התוכנית נכשלה, ובהמשך נקם בורג'ה באכזריות במי ששאפו להפילו.


לא רחוק מהיקב אפשר למצוא גם חוף נעים בשם Zocco beach, הממוקם בסמוך למונטה דל לאגו. אם אתם מחפשים מסעדה לארוחת הצהריים, ההימור המוצלח ביותר יהיה לנסוע לעיירה סן פליצ'אנו (san Feliciano) הסמוכה. כיאה לעיירה שהחלה את דרכה ככפר דייגים, תוכלו למצוא כאן כמה טרטוריות פשוטות אבל טעימות: על קו המים ממש תמצאו את Osteria Rosso di Sera, המתמחה, כצפוי, במנות דגים ובעיקר בדגי האגם. גם הפסטה, אגב, מוצלחת מאד. אופציה נוספת היא Libera Lepre - Osteria & Cantina. המסעדה לא נמצאת על קו המים אלא במרחק כרבע שעה מגדות האגם, באזור מוקף בגפנים.



האי פולבזה (Isola Polvese)

אם קראתם את הכתבה על הגדה המערבית של האגם אתם יודעים שישנם שלושה איים קטנים באגם טראיזמנו. על שני האיים הראשונים דיברנו בכתבה הקודמת, וכעת הגיע הזמן לבחון את האי השלישי. פולבזה הוא הגדול מבין איי האדם, אך מובן מאליו שהמילה "גדול" היא יחסית – פולבזה מתפרש על פני 7 קמ"ר בלבד. קל להגיע הנה בעזרת מעבורת (מהעיירה San Feliciano), ומעניין לדעת שהשטח כולו מוגדר כפארק מדעי-דידקטי, ופועלים כאן מספר פרוייקטים מחקריים.


לא ידוע רבות על ההיסטוריה של האי, אבל ניתן עדיין לראות את הריסות הווילות שבנו במקום הרומאים. החל מהמאה ה-12 שלטה פרוג'ה על האי ועל כ-500 תושביו. לאחר שנזירי המנזר האוליבטני שפעל במקום החליטו לנטוש את האי, החלה ההתדרדרות האיטית שהובילה לנטישת המקום.

בשנת 1959 רכש את האי תעשיין ממילאנו, שבנה במקום וילה מפוארת אך בשנת 1973 חזר האי לידי עיריית פרוג'ה, והפך לשטח ציבורי.


במהלך הביקור במקום אפשר לבקר בהריסות המנזר ובמה שנותר מהמבצר שהוקם פה בימי הביניים. באתר הרשמי (באיטלקית בלבד) אפשר למצוא מידע נוסף בנוגע לפעילויות שמארגנים כאן, המחקר המדעי שמתנהל ברחבי האי, סדנאות, שיעורים, ועוד.


המבצר שהוקם פה בימי הביניים אומבריה
המבצר שהוקם בימי הביניים - צילום: Cantalamessa

קורצ'אנו – Corciano

בדומה ליעדים נוספים גם קורצ'אנו הוא כפר זעיר שלא מציע אתרים או מונומנטים משמעותיים, אלא בעיקר קסם רב ונופים יפים. קורצ'אנו נכלל ברשימת העיירות היפות באיטליה, ונעים לסייר בין הסימטאות ולשתות כוס קפה או יין בפיאצה הראשית. מכיוון שהעיירה קרובה כל כך לפרוג'ה (8 ק"מ בלבד) אפשר בקלות לשלב בין היעדים.

סמלה של קרוצ'אנו, המגדל המבוצר המעוגל – Torrione di Santa Maria מכיל בתוכו אוסף קטן של מוצגים אומנותיים והיסטוריים אך שעות הפתיחה מוגבלות (יש לפנות למשרד התיירות המקומי). המתחם הארכיאולוגי ובו כמה עשרות קברים אטרוסקיים סגור כרגע לציבור, אבל ניתן לבקר באוסף הארכיאולוגי הקטנטן של העיירה.


מבצר קורצ'אנו. צילום: אריאלה בנקיר
מבצר קורצ'אנו. צילום: אריאלה בנקיר

האזור מתאים גם לחובבי הליכה, ולאורך הר מאלבה (Monte Malbe) מתפרשים מספר מסלולים מעניינים.

האגדה מספרת שהיתה זו דמות מיתולוגית שייסדה את קורצ'אנו: לאחר חורבן טרויה, הגיע יוליסס לאיטליה, ביחד עם כמה מחסידיו. יוליסס ייסד את העיר פרוג'ה, אך טען שבנה אותה עבור עצמו ועבור משפחתו, ועל האחרים, וביניהם האציל קורג'אנו, למצוא לעצמם מקום מגורים אחר. כך, יצא קורג'אנו לדרך, ובמרחק קצר מפרוג'ה ייסד את הכפר קורצ'אנו.


אומברטידה (Umbertide)

אומברטידה מרוחקת כ-40 דקות מאגם טראזימנו, בעמק טברה (val di Tevere). בליבה חולף נהר הטברה המפורסם – הנהר השלישי באורכו באיטליה (405 ק"מ), שחוצה גם את רומא. המרכז העתיק מוקף חומה, ובלב העיר הקטנה מיצב עדיין מבצר גדול, שהוסב למוזיאון וחלל אירועים. כפי שאולי ניחשתם, שמה המקורי של העיירה לא היה אומברטידה (אלא פראטה – Fratta), והיא זכתה לשמה החדש רק לאחר איחוד איטליה, ונקראה כך לכבוד מלך איטליה, אומברטו הראשון לבית סבויה.


בדומה לאזור כולו היו אלה השבטים האומברים העתיקים שהתיישבו כאן בתקופת הברזל, ובהמשך האטרוסקים והרומאים. בימי הביניים שלטה פרוג'ה על העמק והעיירות שבתוכו.

אומברטידה איננה בהכרח יעד של ממש, אבל היא נקודת עצירה נוחה אם אתם מסיירים באזור – אפשר לבקר במבצר (Rocca medieval), שנבנה בשנת 1385 ומארח כעת תערוכות מתחלפות, בכנסיית סנטה קרוצ'ה הגותית, ולהתרשם מציורו של לוקה סיניורלי (Luca Signorelli), ובמנזר מונטקורונה (Abbazia di Montecorona), שנוסד, לפי המסורת, בשנת 1008 על ידי רומואלדו הקדוש (San Romualso), מייסד המסדר הקמלדולזי. המנזר כבר לא מיושב, ולמעשה רק הכנסייה שבליבו ממשיכה לפעול. חללים אחרים נסגרו, והיער שמסביב, שהעצים והצמחים שבו שימשו בעבר את הנזירים לייצור תמציות מרפא, נמכר. עם זאת, בלב המתחם פועלת עדיין מסעדה נעימה. האוכל טעים, ומעניין לאכול תחת לתקרות המקומרות באווירה המיוחדת שבמקום.


העיתוי המוצלח ביותר לביקור באומברטידה הוא לרגל חגיגות ה- Fratta 800, בתחילת ספטמבר. במשך ארבעה ימים חוזרת אומברטידה בזמן, למאה ה-19, לתקופה שבה כוחותיו של גריבלדי נלחמו למען עצמאות איטליה. למרות שמדובר על עיירה קטנה, מתנדבים רבים יצאו מאומברטידה כדי להילחם לצד גריבלדי. במהלך החגיגה לובשים התושבים בגדים היסטוריים, ומארגנים תהלוכות ססגוניות וצוהלות בלב העיר. את החגיגות מלווים כמובן דוכני מזון, הופעות, ויין.



טורג'אנו (Torgiano)

ואם כבר הזכרתי את המילה יין – הנה טיפ חשוב: אם אתם חובבי יין, דעו שהעיירה טורג'אנו נמצאת במרחק נסיעה קצר מהאגם. כך, גם אם אין לכם זמן לנסוע למונטפאלקו (Montefalco), עדיין תוכלו לבקר ביקב טוב ולטעום את היינות המקומיים. לאן כדאי ללכת? במקרה הזה התשובה ברורה: אחד היקבים הידועים באזור שייך למשפחת לונגארוטי (Lungarotti), שמנהלת יקב נוסף גם במונטפאלקו. יקב ג'ורג'ו לונגארוטי גדול ומעניין, וניתן לשלב את הביקור עם סיור במוזיאון היין (MUVIT), ובמוזיאון שמן הזית (MOO), ששייכים שניהם לאותו מתחם.



במוזיאון שמן הזית תוכלו ללמוד על זני הזיתים הנפוצים ביותר באומבריה, על הטכניקות המסורתיות שבאמצעותן מופק השמן באזור זה, ועל ההיסטוריה של גידול זיתים. המוזיאון כולל גם מספר מכונות עתיקות ששימשו את איכרי האזור, ואף מספר ממצאים ארכיאולוגיים. התערוכה במקום מתייחסת כמובן גם לתפקידו של השמן לא רק כמאכל אלא גם כמרכיב חשוב בטקסים דתיים – החל מהתקופה הרומית וכמובן שגם בהמשך.


במוזיאון היין, הממוקם באחד האגפים של אחוזת המשפחה, ניתן למצוא לא פחות מאשר 3000 פריטים הקשורים לעולם היין, וביניהם כמה מאות ממצאים ארכיאולוגיים. בין פריטי האוסף: אגרטלים חיתיים, אמפורות רומאיות, כדי קרמיקה יווניים ואטרוסקיים, מכונות מימי הביניים לייצור יין, וחפצי אומנות שונים שקובצו לכאן מכל רחבי אגן הים התיכון, בניסיון להדגים את חשיבותו של היין בתרבות המקומית.


אבל אתם לא חייבים לאהוב יין כדי ליהנות מהביקור בטורג'אנו! כיאה לאזור חקלאי המתמחה בגידול דגנים, החלה בשנים האחרונות לפעול בעיירה מבשלת בירה אמיתית ואיכותית – Fabrica Birra Perugia. ואולי המנוח "החלה" איננו מדוייק – המותג המקורי נוסד כבר בשנת 1865, אך הפסיק את פעילותו בשנות ה-20 של המאה הקודמת. בשנת 2006 החליטה קבוצה של צעירים מקומיים להחיות את תעשיית הבירה בעיר, ומה שהחל כיוזמה מטורפת של משוגעים לדבר הפך להצלחה של ממש. ניתן לעצור במקום ללגימה זריזה, או לתאם מראש ביקור מודרך. פרטים נוספים באתר הרשמי.

ואם אתם רעבים, אחת המסעדות המוצלחות באזור היא Siro Albergo e Ristorante – מלון המפעיל גם מסעדה מודרנית וטעימה.



351 צפיות0 תגובות

פוסטים קשורים

Comments


הדולומיטים, קצת אחרת: סופשבוע בעמק האגמים בטרנטינו
Thursday, September 14, 2023
אגם טראזימנו הגדה המזרחית
Sunday, June 25, 2023
אגם טראזימנו הגדה המערבית
Sunday, June 25, 2023
25 שמורות הטבע והפארקים הלאומיים היפים ביותר באיטליה – חלק ראשון
Wednesday, May 31, 2023
הסודות של אגם גארדה – מה מתחבא בגדה המזרחית?
Tuesday, April 25, 2023
האגמים היפים ביותר במחוז לאציו
Monday, November 21, 2022
אגם לוגאנו – לא רק טבע קסום...
Monday, July 4, 2022
אגם מאג'ורה: קסם כחול בין ההרים
Wednesday, June 15, 2022
וארזה והאגם שלה - ואיזה אגם!‏
Friday, January 14, 2022
צידו המערבי והפחות מוכר של אגם גארדה
Monday, November 25, 2019
טיול לאגם קומו, מהיעדים המועדפים על כוכבי הוליווד
Monday, October 8, 2018
אגם גארדה – 7 פיצריות שאסור לכם לפספס
Tuesday, June 19, 2018
חמישה מקומות נפלאים ליד אגם גארדה, שהם לא ״גארדלנד״
Monday, June 15, 2015
חמישה מקומות נעימים באזור ורונה ואגם גארדה
Saturday, December 27, 2014

עשוי לעניין אותך

אריאלה בנקיר | עיתונאית, סופרת, סומלייה

1

מתעניינים

עליך להתחבר על מנת לצפות בתוכן זה

ההרשמה לאתר בחינם.

התחברות | הרשמה
bottom of page