לא ברור איך הצליחה פרוג'ה להישאר מתחת לרדאר של המטיילים, אבל דבר אחד בטוח: המבקרים בה רק מרוויחים מכך. בניגוד ליעדים אחרים שמוצפים בגדודי תיירים מאפריל ועד אוקטובר, פרוג'ה משמרת לרוב את הקסם האותנטי שמאפיין את מחוז אומבריה כולו. עבור חובבי אומנות, אדריכלות והיסטוריה, זהו יעד מומלץ במיוחד
את מחוז אומבריה כבר היללתי ופיארתי בעבר, וסביר להניח שעוד אמשיך לשבח בכתבות עתידיות. הסיבה היא פשוטה: מדובר על אזור מקסים, הרבה פחות מטוייל ומוכר מטוסקנה, אבל יפה לא פחות ממנה.
עיר הבירה של מחוז אומבריה היא פרוג'ה, ואם יזדמן לכם לבקר בה בחודשים בקרובים (החל מחודש מרץ 2023), תוכלו ליהנות מהפתעה נוספת: לרגל חגיגות 500 השנה למותו של פרוג'ינו, צייר יליד אומבריה ואחד מהבולטים שבאומני הרנסנס האיטלקי, מתוכננת תערוכה גדולה במיוחד במוזיאון העירוני (הגלריה הלאומית של אומבריה - Galleria Nazionale dell’Umbria).
הציור המפורסם ביותר שיוצג בתערוכה הוא ה-Sposalizio della Vergine (נישואי הבתולה, כלומר חתונתם של מריה ויוסף, הוריו של ישו) – יצירה חשובה של פרוג'ינו שנלקחה מהעיר לפני 200 שנה על ידי כוחותיו של נפוליאון. הציור הועבר לצרפת והטלטל ממקום למקום עד שהגיע לעיר קן (Caen) ושם גם נשאר (בתום התערוכה בפרוג'ה יוחזר הציור ל-Musée des Beaux-Arts).
יצירות נוספות שיגיעו לעיר הן "La lotta tra Amore e Castità" בהשאלה ממוזיאון הלובר, "Galitzin" מהנשיונל גלרי בוושינגטון, וה-"Polittico della Certosa di Pavia" מהנשיונל גלרי בלונדון.
פייטרו פרוג'ינו - מימין: "המאבק בין אהבה וצניעות" - משמאל: חתונתם של מריה ויוסף - צילומים: Public domain
פרוג'ה – אחת הערים העתיקות באיטליה
סיפורה של פרוג'ה מתפרש על פני לא פחות מ-3000 שנה. אף שהאזור יושב כבר בידי השבטים האומברים העתיקים (שנדדו לאזור כבר במאה ה-12 לפנה"ס), היו אלה האטרוסקים שהקימו את פרוזיה (Perusia) העתיקה, אחת מ-12 הערים בקונפדרציה האטרוסקית המפורסמת והבסיס לעיר הנוכחית. עד היום ניתן לראות את מה שנשאר מחומות העיר שבנו האטרוסקים: חומות מאבן ארוורטין ושערים עתיקים ומרשימים, המדגימים את יכולותיהם ההנדסיות של בני העם העתיק הזה, ששלט בחלקים נרחבים מאיטליה.
פרוג'ה נבנתה בנקודה אסטרטגית – העיר נבנתה על סדרה של גבעות בגובה כמעט 500 מטר מעל פני הים, ומשקיפה על שני עמקים – עמק טיברינה (Tiberina) מצד אחד, ועמק אומברה (Umbra) מהצד השני. ליבה העתיק של העיר היה הגבעה שכונתה גבעת השמש (קולה דל סולה – colle del sole) ושם עמד הארקופוליס, המקדש המרכזי בעיר.
בהמשך נכבש האזור על ידי הרומאים, ולאחר מכן בידי טוטילה מלך האוסטרגותים, השליט מעורר האימה שנודע בשל אכזריותו. טוטילה גם היה זה שהוציא להורג את סנט ארקולנו (ERCOLANO), בישוף פרוג'ה, שהפך בהמשך לפטרון המגן של העיר.
בימי הביניים פעלה פרוג'ה כעיר-מדינה עצמאית. בשל קרבתה לרומא (כ-160 קילומטרים) שימשה פרוג'ה לעיתים כעיר מחסה לאפיפיורים שנמלטו מהתככים והמרידות ברומא, ולאורך המאה ה-13 אף נערכו בה מספר קונקלווים (לבחירת אפיפיור חדש). במלחמה העקובה מדם שהתנהלה באיטליה בין הגואלפים לגיבלינים התייצבה פרוג'ה לצד הגואלפים (תומכי האפיפיור) ועד היום מפוזרים ברחבי מרכז העיר סמלים גואלפים.
מה כדאי לראות בפרוג'ה?
כל ביקור בעיר מתחילה בפיאצה הראשית שלה, פיאצה קוואטרו נובמברה (פיאצת ה-4 בנובמבר, Piazza IV Novembre) המרהיבה, שהביקור בה הוא מעין ביקור בזעיר אינפין בפרוג'ה כולה, בזכות שילוב הסגנונות האדריכליים.
המבנה המפורסם ביותר בפיאצה הוא פאלאצו דיי פריורי (Palazzo dei Priori), מקום מושבם של הפריורי, כלומר שליטי פרוג'ה בימי הביניים. הפאלאצו נבנה בסגנון גותי בין המאות ה-13 וה-15, ונחשב לאחד היפים מסוגו באיטליה. מומלץ להיכנס פנימה ולבקר באולמות המעוטרים, ובמיוחד ב-Sala dei Notari , בו פעלה גילדה החלפנים. הציורים כאן הם מעשה ידיו של פרוג'ינו (Perugino , ועוד נדבר עליו בהמשך) והרשימו את האפיפיור עד כדי כך שהוא החליט לזמן את פרוג'ינו לרומא, על מנת שיסייע לקשט את הקפלה הסיסטינית.
מימין: היכל הנוטריונים (Sala dei Notari) - צילום: Georges Jansoone משמאל: דיוקן עצמי פרוג'ינו - צילום: Public domain
בקומות העליונות של הפאלאצו דיי פריורי ממוקמת הגלריה הלאומית של אומבריה, המוזיאון החשוב במחוז.
לצד מרכז השלטון, כלומר הפאלאצו דיי פריורי, ניצבת קתדרלת סן לורנצו (San Lorenzo) המרשימה. לפי האגדה כאן נשמרה טבעת הנישואין של מריה, אימו של ישו. לורנצו הוא אחד משלושת הקדושים המגנים של העיר, לצד סן קוסטנצו (Costanzo) וסן ארקולנו (Ercolano). מול הקתדרלה ניצבת מזרקה מרהיבה מהמאה ה-13, שפיסלו ג'ובאני וניקולה פיזאנו. בפיאצה אפשר לראות גם את סמלה של העיר – הגריפון, החיה המיתולוגית עם גוף של אריה (מלך החיות) וראש וכנפיים של עיט (מלך הציפורים).
מכאן המשיכו לרוקה פאולינה (Rocca Paolina), מבצר מרשים בלב העיר, שבמשך כ-300 שנה סימל את כוחו של האפיפיור בעיר, ואת אחיזת הברזל שלו בפרוג'ה. הרוקה מחברת בין חלקה העליון של העיר לחלקה התחתון, והיא כוללת בתים וסמטאות אבן מימי הביניים ששולבו לתוך המבנה בזמן תהליך הבנייה. כיום מעטרות את חלק מהחללים יצירות אומנות מודרניות.
סיפורה של הרוקה פאולינה מעניין גם הוא: המבצר נבנה על ידי האפיפיור פאולוס השלישי (כלומר אלסנדרו פארנזה, בן לשושלת פארנזה הידועה) ותוכנן על ידי האדריכל אנטוניו דה סנגאלו שתכנן גם את וילה פארנזה.
הרוקה פאולינה נבנתה כעונש על מלחמת המלח שניהלה פרוג'ה בשנת 1540 נגד האפיפיור. העילה למלחמה היתה מס המלח שהטיל האפיפיור על העיר, אך מול כוחותיו של האפיפיור לא היה לפרוג'ה שום סיכוי. בניית המבצר היתה עדות ברורה לכך שפרוג'ה הפסידה והוכפפה לרצונו של השליט האמיתי. לצורך בניית הרוקה פורקו חלקים שלמים מהרובע העתיק, כולל כ-300 בתים, והאבנים שנלקחו מהם שימשו לבניית חלקים מהמבצר.
אתר פופולרי נוסף הוא בור המים הידוע בשם פוצו אטרוסקו (Pozzo Etrusco), מבנה הנדסי מרשים שבו אגרו האטרוסקים מים כבר לפני 2300 שנה. הבור העתיק יכול להכיל למעלה מ-420,000 ליטרים של מים! מעניין לדעת שפרוג'ה כולה מלאה בבארות שנועדו לספק מים, לאור העובדה שאין כאן מקורות אחרים. על מנת לספק לעיר מים באופן רציף בנו השליטים בשנת 1254 אקוודוקט (אמת מים) באורך כ-4 קילומטרים, שהוביל מים למזרקה הראשית. בהמשך הוסב האקוודוקט לרחוב, והיום אפשר להתרשם מהבתים הקטנים והצבעוניים שנבנו לאורכו.
אקוודוקט שהפך לרחוב בפרוג'ה - צילומים: Depositphotos
מכאן אפשר להמשיך ולסייר לאורך לב ליבה של פרוג'ה – קורסו ואנוצ'י (Corso Vanucci) – רחוב מלא בחנויות, מסעדות ובוטיקים של אמנים. מומלץ לבקר גם ברחובות הסמוכים (כמו ויה דיי פריורי Via dei Priori) כדי להתרשם מהחנויות המסורתיות. אם אתם חובבי מלאכות יד, כדאי לכם לבקר גם בסטודיו Brozzetti, בו עדיין פועלים נולים עתיקים, ובסטודיו Moretti Caselli המייצר ויטראז'ים מרהיבים.
אם יש לכם זמן, תוכלו לבקר בשני אתרים מעניינים נוספים: כנסיית סן דומניקו המרשימה (San Domenico), שנבנתה בידי המסדר הדומניקני, וכנסיית סן קוסטנצו (San Costanzo), שנקראית על שמו של קוסטנצו הקדוש, אחד הקדושים המגנים של העיר. הכנסיה נודעה ברחבי פרוג'ה בזכות אמונה תפלה: צעירות העיר נהגו להגיע לכאן לפני החתונה, כדי לגלות אם אהבתן תשרוד. לפי המנהג היה עליהן להביט בתקרה, ובאורות שריצדו על פניו של הפסל של קוסטנצו הקדוש. אם נדמה היה להן שראו את הקדוש קורץ להן, הן ידעו שיזכו להקים בית מאושר. ואם לא – החתונה נידונה לכישלון...
כנסיית סן קוסטנצו - צילומים: Lumen roma
אם במקרה יצא לכם לבקר בפרוג'ה בחודש ינואר, תוכלו להשתתף בחגיגות המוקדשות לפטרון העיר: ב-28 בינואר נערכת צעדת הלפידים – מסורת שנמשכת כבר 700 שנה, מאז שנת 1310. הצעדה יוצאת מפיאצה דיי פריורי ומגיעה עד לכנסיה. למחרת נערך בעיר שוק גדול וססגוני.
פרוג'ה – העיר שחינכה את אומני הרנסנס
כמה מהאמנים החשובים באיטליה רכשו את השכלתם המקצועית בפרוג'ה ואחרים פעלו בה לאורך כל חייהם. רפאל, מהחשובים שבאמני הרנסנס, אמנם נולד בעיר אורבינו (Urbino), אך הוא עבר בגיל 16 לפרוג'ה, כדי ללמוד בסטודיו של פרוג'ינו. החווייה היתה מעצבת עבור רפאל הצעיר, והקשר בין השניים היה הרבה יותר מאשר קשר סטנדרטי בין מורה לתלמיד – רפאל העריץ את פרוג'ינו, וקיבל ממנו השראה. את שנותיו המוקדמות העביר רפאל בפרוג'ה ובעיר צ'יטה די קסטלו (Città di Castello), ויצר שם את כמה מעבודותיו החשובות (רובן, למרבה הצער, נלקחו מהמחוז ומוצגות כיום במוזיאונים בפריז, לונדון, מילאנו ורומא). אך לא הכל נלקח מפרוג'ה - בכנסיית SAN SEVERO אפשר עדיין למצוא את הפרסקו Trinita e santi, שעליו עבדו המורה והתלמיד: רפאל צייר את החלק העליון, ואז עזב את פרוג'ה בהוראת האפיפיור והתייצב לעבוד ברומא. לאחר שנפטר רפאל הוזעק פרוג'ינו להשלים את הציור, וצייר את החלק התחתון.
מי היה פרוג'ינו?
לאורך חייו הפך פרוג'ינו לאחד האומנים הבולטים במדינה, ועבודותיו הוצבו בבולוניה , פירנצה, ונציה ומילאנו.
פרוג'ינו היה אומן מוכר ואיש עסקים מוכשר לא פחות. הוא פעל ללא הפסקה כדי להשיג כמה שיותר עבודות, ואף פתח בתי ספר ללימוד אומנות (גם בפירנצה) וכך שתלמידיו יוכלו לצייר ציורים שהוא עצמו לא הצליח להשלים מפאת מחסור בזמן. השיטה היתה פשוטה: פרוג'ינו נהג לצייר את החלקים המרכזיים בציור, והותיר את החלקים ה"פחות מעניינים" בידי תלמידיו. הבעיה היתה שכדי לחסוך בזמן ולתקתק את קצב יצור העבודות, הפכו ציוריו של פרוג'ינו למעין Copy-paste, והוא חזר שוב ושוב על אותן קומפוזיציות והשתמש שוב ושוב באותן פנים (כפי שאפשר לראות בזמן הביקור באולמות המוזיאון הלאומי של אומבריה, בקומות העליונות של הפאלאצו דיי פריורי).
ההשראה לפנים המתוקות והמלאכיות המככבות ברבות מציוריו היתה אישתו, קיארה פאנצ'לי (Chiara Fancelli) שנחשבה לאחת הנשים היפות בפרוג'ה. למעשה, לאט לאט עיצבה פאנצ'לי מחדש את אידיאל היופי הנשי כפי שבא לידי ביטוי בציורים ואף החליפה את דיוקנה של סימונטה וספוצ'י (האישה שהעניקה השראה לבוטיצ'לי), שנחשבה לאידיאל.
מימין: סימונטה וספוצ'י - משמאל: קיארה פאנצ'לי - צילומים: Public domain
מתי כדאי לבקר בפרוג'ה?
אחד מהרגעים המתוקים ביותר (תרתי משמע) לביקור בעיר הוא בזמן פסטיבל השוקולד EUROCHOCLATE שנערך פעמיים בשנה – באביב (סוף חודש מרץ-תחילת אפריל), ובסתיו (חודש אוקטובר).
רגע מוצלח נוסף הוא בזמן פסטיבל הג'ז הפופולרי UMBRIA JAZZ מידי חודש יולי. הפסטיבל, שיחגוג השנה (2023) את המהדורה ה-50, מושך אומני ג'ז ידועים מרחבי העולם
איפה אוכלים?
האוכל הפרוג'יני טעים ואותנטי, וישנם שפע של מקומות שבהם תוכלו לטעום את המנות המסורתיות.
מקום קלאסי וטעים הוא Ristorante Il Giurista, ובו תוכלו לטעום את הפסטות הטיפוסיות לעיר (כולל פסטה עם כמהין – מעדן טיפוסי לאומבריה!), ומנות בשר עשויות היטב. חובבי המקומות המודרניים והמוקפדים יהנו ב- Stella Ristorante Osteria e Locanda, ומי שמחפשים מסעדה יוקרתית ומיוחדת, ירצו להזמין מראש שולחן ב-Avverso Ristorante.
Comments