העיירות הציוריות, המים השלווים, הגבעות המכוסות גפנים, שדות החיטה... כל אלה הופכים את אזור אגם טראזימנו ליעד מושלם לסופשבוע רומנטי ונינוח. קצב החיים כאן איטי, וקשה למצוא "אטרקציות" גדולות, אבל זה ממילא לא משנה. כשתגיעו לכאן תבינו שקסמו של האגם טמון בשונות של המקום, ובשלווה הנעימה שתעטוף במהרה גם אתכם...
ברוכים הבאים לאגם טראזימנו – האגם הרביעי בגודלו באיטליה ואחד היעדים המרכזיים במחוז אומבריה היפה. אף שאגם טראזימנו מוכר הרבה פחות מהאגמים הפופולריים שבצפון איטליה, הוא בהחלט מצדיק ביקור. הדרך הנעימה ביותר לסייר כאן היא בשיטוט נינוח בין העיירות היפות שלחופי האגם – בכתבה הזאת, המוקדשת לגדה המערבית, אתמקד בכמה מהיעדים הידועים ביותר לא רק על האגם עצמו אלא גם במרחק נסיעה קצר ממנו. בכתבה השנייה בסדרה, אסקור את העיירות המעניינות לאורך הגדה המזרחית.
אגם טראזימנו הוא אגם טקטוני, כלומר אגם שנוצר עקב תזוזה של הלוחות היבשתיים, אותה תזוזה שהובילה גם להיווצרותם של הרי האפנינים – הרכס באורך 1200 ק"ר שחוצה את איטליה מצפון לדרום. מכיוון שאין לאגם טראזימנו נהר המנקז אותו באופן טבעי, איכות המים במקום עלולה להיות בעייתית לעיתים. מערכי ניקוז מלאכותיים נבנו לאורך השנים, אך האיזון העדין הופר פעם אחר פעם – במשך מאות שנים סבלו ישובי האזור מהצפות, ואילו בהמשך התעוררה בעיה הפוכה, והיום האגם עומד בפני סכנת התייבשות.
ישנם מספר חופים מוסדרים לאורך האגם, אך תמיד מומלץ לבדוק את מצב המים לפני שאתם קופצים פנימה. גם אם תחליטו שלא מתחשק לכם לשחות, עדיין מומלץ לשכור סירת פדלים או קאנו, ולצאת לשיט רגוע. האווירה במקום נעימה מאד, ומתנהלת, כך נדמה, על פי חוקים משל עצמה. אל תצפו למצוא כאן את סוג האטרקציות או השירותים שזמינים באגם מאג'ורה או קומו, וכמובן שתשתית התיירות מפותחת הרבה פחות בהשוואה לאגם גארדה, לדוגמה. ועדיין, כדאי לבוא לכאן. הקסם האותנטי שמציע אגם טראזימנו מפצה על החסרונות האפשריים.
הנימפה, הנסיך, ואגם טראזימנו
לפי אגדה מקומית, מקור שמו של האגם הוא בנימפה בשם אג'ילה, שהתאהבה בנסיך טראזימנו (בנו של טירנו, Tirreno, דמות במיתולוגיה היוונית ואחד המייסדים של ברית הערים האטרוסקיות). בניסיון לחזר אחרי הנסיך החלה אג'ילה לשיר והזמינה את טראזימנו הצעיר למים, אך הוא, מרוב התרגשות, טבע. כך הוחלט לקרוא לאגם על שמו של הנסיך המאוהב, ומספרים שהנימפה עדיין מחפשת אחריו, נואשת.
הסבר מדעי מעט יותר סיפק לוח ברונזה עתיק שהתגלה באזור קורטונה, וחשף שכבר בתקופה האטרוסקית נקרא האגם טארמינאס (Tarminass), ויתכן שהם לא היו הראשונים לכנות כך את האגם – לאטרוסקים קדמו השבטים האומברים, ולמעשה האזור כולו יושב כבר בתקופה הפרה-היסטורית, כפי שעולה מממצאים ארכיאולוגיים שנחפרו במקום ומוצגים כיום במוזיאון הארכיאולוגי בפרוג'ה.
טואורו סול טראזימנו – Tuoro sul Trasimeno
התחנה הראשונה שלנו במסלול לאורך גדתו המערבית של אגם טראזימנו היא העיירה טואורו סול טראזימנו.
טואורו נראית שלווה להפליא היום, וכמעט קשה להאמין שכאן ממש התחולל אחד הקרבות הידועים ביותר בעת העתיקה. בחודש יולי בשנת 217 לפנה"ס הצליח הצבא הקרתגני, בפיקודו של חניבעל, להשמיד את הצבא הרומי בהנהגת גאיוס פלאמיניוס, בעזרת מארב קטלני ומתוחכם שנחשב גם היום לאחד המארבים המוצלחים ביותר בהיסטוריה.
באותם הימים התקדם צבאו של חניבעל דרומה, ואילו הצבא הרומי נשלח צפונה על מנת למנוע מהקרתגנים להגיע לרומא. חניבעל הצליח לחדור לאזור אטרוריה באמצעות דרך שנחשבה כמעט בלתי אפשרית, ביצתית ומסוכנת (ואכן, צבאו של חניבעל שילם מחיר יקר והאבדות היו רבות), והמתין לרומאים.
המארב שהציב חניבעל התמקד באזור העיירה טאורו, מתוך ידיעה שבנקודה זו הצבא הרומאי יאלץ לעבור. על הגבעות הוצבו לוחמים גאליים, ועל מנת להעצים את אפקט ההטעייה טרחו הקרתנגים להצית מדורות במרחק רב מהאגם, כדי לבלבל את הרומאים בנוגע למיקומם האמיתי של הכוחות. תוכניתו של חניבעל הצליחה, וכאשר הגיעו הרומאים הפכה הזירה במהירות לטבח. השילוב בין מתקפת הפתע ותנאי הראות הקשים הוביל להשמדת הליגיונות הרומאים – כ-15,000 חיילים נהרגו, ומספר דומה נפל בשבי.
כיום, טואורו שלווה בהרבה (למרות שתמיד אפשר להציץ למעלה, אל הגבעות, ולבדוק שאף חייל סורר לא מתחבא בין העצים).
העיירה עצמה מנומנמת וחביבה, והאטרקציה המרכזית בה היא מתחם המכונה Campo del Sole – מיצג של 27 פסלי אבן על גדות האגם. לאחר הביקור בו, תוכלו לעצור לקפה מול המים. מטואורו יוצאת גם המעבורת המובילה לאיזולה מאג'ורה (ראו בהמשך).
איזולה מאג'ורה (Isola Maggiore)
שני איים ניצבים מול טואורו – איזולה מאג'ורה (Isola Maggiore) ואיזולה מינורה (Isola Minore). איזולה מאג'ורה הוא הגדול מבין השניים, וניתן להגיע אליו באמצעות מעבורת מפסיניאנו (Passignano), טואורו (Tuoro) וקסטילונה דל לאגו (Catiglione del Lago).
על האיזולה מאג'ורה (המיושב עד היום) התארחו לאורך השנים אורחים חשובים, וביניהם גם פרנציסקוס הקדוש שהעביר כאן בשנת 1211 את ארבעים ימי התענית. כמאה שנה מאוחר יותר נבנה כאן מנזר פרנציסקני, והאי אף שימש כבית לכ-500 איש עד המאה ה-19, אז החלה האוכלוסיה לנטוש את האי הקטן.
מה אפשר לראות במהלך הביקור באיזולה מאג'ורה? את המבצר – קסטלו גויילמי (Castello Guglielmi), שהוסב למלון יוקרה אבל פשט את הרגל ומאז ננטש, את העיירה עצמה, ונעים כמובן לטייל לאורך מסלולי ההליכה השונים שחוצים את האי, ומתפתלים בין עצי הזית העתיקים.
המקום לא תמיד היה פסטרולי – בין החודשים פברואר עד יוני 1944 שימש האי כמחנה כליאה בו הוחזקו יהודים ואסירים פוליטיים. קשים ככל שהיו התנאים במקום, גורלם של מי שנכלאו פה עלול היה להיות גרוע בהרבה, ועד היום ניצבת על האי אנדרטה שמספרת את הסיפור הדרמטי שהתחולל כאן: כאשר קיבל מפקד המשטרה בפרוג'ה ארמאנדו רוקי (Armando Rocchi) הוראה מהגרמנים לשלוח יהודים ואסירים למחנה ריכוז, הוא שלח אותם לאי, במקום.
בהמשך, כאשר הגרמנים הפסידו והחלו לסגת מהאזור, המצב החמיר וכוחות נאציים הגיעו לאי בחיפוש אחר האסירים. ההצלה הגיעה ממקור בלתי צפוי: כומר האי, אוטביו פוסטה (Ottavio Posta) פעל להחביא את היהודים והאסירים ביער במשך שלושה ימים, ולאחר מכן, ביחד עם דייגי האי, הם הושיטו את כולם לעבר העיירה סנט'ארקנג'לו (Sant’Arcangelo), הממוקמת בצד השני של האגם, ושוחררה בינתיים בידי הכוחות הבריטיים.
קסטיליונה דל לאגו – Castiglione del Lago
קסטיליונה היא הגדולה מבין העיירות שלחופי אגם טראזימנו, ויעד פופולרי בקרב מבקרים – הרחוב הראשי מלא בחנויות קטנות ונחמדות, וישנן כמה וכמה מסעדות שבהן תוכלו לעצור לארוחת צהריים או ערב. אם מתחשק לכם משהו קליל נסו את L’angolo del buongustaio, מעדנייה המתמחה במוצרים ויינות טיפוסיים לאזור. אם תרצו לאכול במסעדה רצינית קצת יותר, הזמינו שולחן ב - Ristorante L’Acquario.
קסטליונה דל לאגו היא גם נקודה טובה לצאת ממנה גם לסיורי אופניים – אם תרצו לשכור אופניים, נסו את Cicli Marinelli Ferrettini.
אם הגעתם לקסטיליונה, כדאי לשלב בביקור טעימת יינות – האזור ידוע גם בזכות היינות המיוצרים בו, בעיקר מהענב הטיפוסי לאגם, Gamay del Trasimeno (המוכר באזורים אחרים כגרנאש). זהו יין אדום פירותי וטעים במיוחד, וישנם מספר יקבים שבהם תוכלו לטעום את התוצרת המקומית. נסו לדוגמה את יקב Madrevite, הממוקם במרחק קצר מהעיירה.
פאניקאלה – Panicale
פאניקאלה ממוקם בדרום מזרח עמק קיאנה, ומשקיף על אגם טראזימנו. הכפר נקרא כפי הנראה על שם סוג של דוחן (panico באיטלקית, או Foxtail millet באנגלית) שגידלו באזור בעבר, ונראה כי האזור יושב כבר בעת העתיקה. בימי הביניים פעל הכפר בכפיפות לפרוג'ה עד שזו הוכרעה על ידי כוחות צבא האפיפיור, והאזור כולו עבר לשליטת הכנסייה. זהו ללא ספק אחד הכפרים הציוריים והמיוחדים באזור, ויעד ששווה לעצור בו.
מספר התיירים שמגיעים במיוחד לפאניקאלה נמצא במגמת עלייה, לא רק בשל יופיו של האזור אלא גם בזכות סדרת טלוויזיה בריטית שצולמה כאן (ובפרוג'ה) בשם Signora Volpe על בלשית בריטית שמתחילה מחדש את חייה בכפר הציורי.
ישנן כמה סיבות לעצור פה: הכנסייה הראשית, כנסיית סן סבסטיאנו, המתהדרת בציור של פרוג'ינו, וחובבי הז'אנר יוכלו גם לבקר במוזיאון התחרה הזעיר (Museo del Tulle) שפועל בעיר.
הנסיעה במעלה ההר אל פאניקאלה חושפת לכל אורכה נופים נהדרים, אבל מה שבאמת מייחד את פאניקאלה הוא האווירה – בכיכר הראשית ישנן מספר מסעדות ומקומות לשבת בהם לכוס יין, והמקום המוצלח ביותר נקרא Lillo Tatini, מסעדה בניהול משפחתי שהחלה את דרכה לפני 24 שנים כמכולת, והפכה במרוצת השנים לכתובת אהובה במיוחד. אחת ממנות הדגל שלהם היא גרסה אלטרנטיבית לקרבונרה, המורכבת מרביולי במילוי ביצי שלו, בתוספת גואנצ'לה (סוג של נקניק). מנה מוצלחת נוספת היא הצלופח, שמגיע מהאגם.
אם תרצו לעצור לטעימת יינות זריזה באזור, נסו את חוות למבורגיני (Tenuta Lamborghini), ולא, אין קשר למכונית הידועה... הביקורים והטעימות נערכים בתיאום מראש בלבד.
למדריך היינות שלנו מאומבריה, כאן.
מונטלאונה ד'אורבייטו – Monteleone d’Orvieto
הכפר המקסים מונטלאונה ד'אורבייטו הוא לא רק אחד היפים באזור, אלא גם מככב ברשימת הכפרים היפים באיטליה – ובצדק. פחות מ-1500 תושבים גרים בין סימטאות האבן העתיקות, ואין כאן "אטרקציות" של ממש – הסיבה המרכזית להגיע לביקור היא על מנת להתרשם מיופיים של הבתים ומהנוף המרהיב של עמק קיאנה הנשקף מהחומות.
האזור יושב כבר במאה השלישית לפנה"ס על ידי האטרוסקים, כפי שעולה ממצאים ארכיאולוגיים שנחפרו במקום. בנייתו של הכפר הנוכחי החלה במאה ה-11, והוא נקרא כפי הנראה על שם האפיפיור לאו התשיעי, שחלף במקום בדרכו לרומא.
צ'יטה דלה פייבה – Città della Pieve
אף שהיא לא ממוקמת על גדות האגם ממש, צ'יטה דלה פייבה היא חלק בלתי נפרד מהסיור מסביב לאגם טראזימנו. העיירה ידועה בעיקר בשל העובדה שכאן נולד פרוג'ינו, ונמצאת במרחק דקות ספורות מהגבול עם טוסקנה. מה יש כאן? קסם אומברי טיפוסי: סמטאות צרות ובתים העשויים לבנים אדומות, תצפית יפה על עמק ואל די קיאנה – Valdichiana, ומבצר מרשים. זהו גם מקום מוצלח לעשות בו קצת שופינג, ולאכול ארוחת צהריים – נסו את מסעדת Bruno Coppetta המצויינת או את Trattoria Silvana המסורתית.
המתיישבים הראשונים (המתועדים) באזור היו האטרוסקים, ואחריהם הגיעו הרומאים, כמובן. במאה השביעית הוקם פה ישוב של ממש, שאז עדיין נקרא קסטלו דלה פייבה, ושימש בעיקר כנקודת תצפית מבוצרת. במהשך נכבשה העיר על ידי פרוג'ה אך שוחררה בשנת 1188, והמשיכה לשגשג במשך תקופה כעיר עצמאית, תחת חסותו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, עד שנכבשה שוב.
המבצר העתיק, המכונה בפשטות La Rocca נבנה במאה ה-14 על ידי פרוג'ה כדי להשקיט מרידות חוזרות ונשנות. כיום המבצר סגור למבקרים, איך ניתן לבקר באטרקציות אחרות כמו המגדל המבוצר – Torre del Pubblico שחצי ממנו נבנה במאה ה-11 וחצי במאה ה-16, והקתדרלה (Concattedrale dei Santi Gervasio e Protasio). את המזבח בקתדרלה מעטר ציור של פרוג'ינו, כמובן, המתאר את סיפורם של שני האחים המרטירים שעל שמם נקראית הכנסיה – ג'רבאזיו ופרוטאזיו, ילידי מילאנו, שלפי המסורת הוצאו להורג בזמן רדיפות הנוצרים בתקופתו של נרון קיסר. הכנסיה הנוכחית נבנתה במאה ה-12 מעל מבנה עתיק אף יותר, מהמאה השביעית לספירה, ובאזור הקריפטה ניתן עדיין לראות עמודי אבן שנותרו מהכנסיה המקורית. ציור נוסף של פרוג'ינו – הטבלתו של ישו Battesimo di Gesù– מעטר את אחת הקפלות.
כדאי לבקר גם ב-Oratorio di Santa Maria dei Bianchi כדי לראות יצירה נוספת של פרוג'ינו – L’adorazione dei Magi )הערצת חכמי קדם – נושא נפוץ בציורים דתיים). הציור הידוע בוצע ב"מחיר מבצע" על ידי פרוג'ינו, שהסכים לקבל בעבורו 100 פיורינים, ואף העניק למזמינים הנחה נוספת על סך 25 פיורוינים בתנאי שיספקו לו פרד, על מנת שיוכל להגיע לעיר. כאשר גם התשלום הזה בושש להגיע, הוסכם בסופו של דבר שפרוג'ינו יקבל בית בעיר כשכר עבור עמלו (אין ספק שמחירי הנדל"ן היו שונים אז...).
המבנה בו נמצא הציור איננו כנסיה אלא מקום מושבה של ה-confraternità, קבוצת מאמינים חילוניים (כלומר שלא השתייכו לשום מסדר דתי), המקדמת מעשי צדקה ופעילות דתית. זוהי אחת משתי קבוצות בעיר, ומידי שנה עורכים המאמינים תהלוכות דתיות שבמהלכן הם חוגרים חגורות עור מיוחדות ומחברים אליהן צלבי ענק במשקל כ-40 קילוגרם שאותם הם נושאים ברחבי העיר.
אתר נוסף שכדאי לבקר בו הוא הרחוב הצר להדהים (אחד הרחובות הצרים ביותר באירופה) – Viccolo Bacciadonne.
הזמן המעניין ביותר לבקר בעיר הוא בחודש אוגוסט, כאשר נערכת בה חגיגה ימי ביניימית גדולה בשם Palio dei Terzieri, שבמהלכו מתחרים אלה באלה תושבי שלושת הרבעים – Borgo dentro, Castello, ו-Casalino, והכל בלבוש עתיק. התחרויות מלוות בתהלוכות ססגוניות, מופעים, ושפע של אוכל ויין כמובן.
מוכנים להמשך הסיור?
