האם שבריר מן ההיסטוריה היהודית נמצא בעמק קטן וחבוי בצפון איטליה?

האם יתכן שבעבר הרחוק מאוד, מבקרים מן המזרח התיכון, שאפשר לכנותם כמעט 'בני מלוכה', נחרתו בזכרונם של איכרים פשוטים, משרתים, וכובסות, בעודם רחוקים כל כך ממולדתם? התשובה היא, יתכן בהחלט. שהרי כך הם פני הדברים

פרט מתוך הפרסקו - צילום: ג'וליו ספיאצי

תחת אדמת ורונה המכוסה כרמים, המתקמרת לגבעות מוארות באור שמש ומתולמת בשבילים כפריים, מונצח סיפורם של שלושה צעירים יהודים מהמאה ה-3 לספירה. הם מתוארים על גבי ציורי קיר של היפוגאום עתיק בעמק ואלפנטנה - Valpantena. ונדמה כאילו בחרו במקום זה לבית. ואכן מכל הבחינות לא יכלו להיות מונצחים בדברי ימי התרבות, אלא שם. במקדש המציין את ביתם "של כל האלים",VALPANTENA , אשר פירושו, pan=כל Theon=אלים.

מדוע צוירו דווקא בורונה?

זוהי חידה המנסה לבוא על פתרונה מאז המאה ה- 17. משנות ה-60 עם זאת קיים הסבר היסטורי אשר מתמקד במאות הראשונות של העידן-החדש שאנחנו מכירים גם בשם, נצרות.

הדברים התרחשו כך

בראשית שנות ה- 60, על קירותיו של מקדש תת קקרעי בכפר ממזרח לורונה, התגלה ציור קיר ובו דמויותיהם של שלושה צעירים יהודים הצועדים על אדמת מסופוטמיה. הציור ניזוק באופן חמור בשל הלחות. ועל כן הובא הדבר לתשומת ליבה של ועדת מורשת התרבותית האיטלקית, אשר יזמה פעולות שחזור. במקור היה המקדש התת קרקעי מערה ובה מוקד נביעה של נחל. בתקופה הפרה - רומאית שימשה לפולחן פגאני (pagos –מסע) לאלוהות המים ולפוריות הנשית, כלומר ל'לימפות' ו'לנינפות'. המערה והמעיין שבה אשר מאמינים פקדו אותה מזה אלפיים שנה, הורחבה בתקופה הרומאית והפכה למקדש תת קרקעי. בנישה לרגלי מדרגות הכניסה הוצב פסלו של קורנליאנו, פטרון המקדש הרומאי. אלה שאז, בין המאה ה- 4 וה-5 לספירה, כמתבקש מן האמונה הרשמית החדשה - הנצרות - עברו החללים שינוי איקונוגרפי פתאומי. ציורי הקיר צריכים היו להתאים כעת לתאורי הברית החדשה ועל המקום היה להפוך קודש לפולחן פלאו-נוצרי. ציורי הקיר שמקשטים את הקירות מאז הם חשובים ביותר מסוגם בצפון איטליה. השינויים שנערכו, ושהתבטאו במראה וביעוד, הפכו את ההיפוגאום מאתר של פולחן פגאני לאתר לפולחן נוצרי.

הפרסקו מרהיב. עיני הנערים מצוירות באופן יחודי והן דוגמא ומופת לאסטטיקה שמציגה איחוד בין הברית הישנה לחדשה. במבט העיניים ישנה עצמה כמו גם תמימות גדולה. ומבען משקף אושר שלם, למראה הנס שבזכותו ניצלו מרודנותו הרצחנית של נבוכדנצר; אחד מן המתנגדים הרבים להיות העם היהודי חלק מן העמים המרכיבים את האנושות. בציור מופיע גם נבוכדנצר, מראהו מופתע כמעט עד שיתוק, והוא מסייע בשפלות רוח למלאך השומר אשר נשלח על ידי אלוהים, לצנן את כבשן האש אליו התכונן להשליך את שלושת הצעירים.

המלאך נגד האש, דו-קרב אזוטרי. התאור הגרפי; הציור, מפליא לספר את הנרטיב הידוע. מטרת הצייר היתה לחנך את העניים בני המקום, בתקופה שבה דת מונוטאיסטית חדשה, תפסה את מקומם של האלים מן העת העתיקה. על אותם אלים היה להשכח, לשקוע לאבדון בריק התודעות הפרטיות. כדאי לבקר במקדש ולהתבונן בעיניהם מלאות ההקלה של שלושת הנערים החוזים בנס ההתערבות האלוהית, ולבקר ב'דומוס' שלהם, שהינו אחד האוצרות השמורים והלא ידועים של ואלפנטנה. ירידה בחמש עשרה מדרגות תלולות לכיון טבור הגבעה מובילה אל מסדרון צר שאורכו כעשרים מטרים ומסתיימת במספר חללים תת קרקעים גדולים. שם מתגלה האפרסקו המרהיב, מצוייר ברגישות יוצאת מגדר הרגיל. הציורים על הקיר השמאלי שמורים עד היום במצב מצויין: דמויותיהם של המלך נבוכדנצר ושלושת הצעירים העומדים להיות מושלכים אל הכבשן ולהשרף באש. כך מונצח על קירות הקפלה שבהיפוגאום, פלא ההשגחה העליונה, החיים שניצלו מזועת המוות.

הפרסקאות בשאר החלל

כמו כדי להדגיש רעיונות של שיתוף ואחוות אחים בין הדת היהודית והנוצרית, אחווה שטרם הוכתמה בתסבוכת של פילוג וסגידה לכוח, הם צירוף רב קסם של דמויות נוצריות עתיקות, שמספרות תוך שהן משרות אווירת המשכיות, את סיפורה של 'ישראל' כזו, שיכולה להיות מקור אוניברסלי לתרבות, אהבה, וכבוד מקודש לקיום. מקור העומד כנגד מהללי אי הצדק, רצח-עם, והתעללות.

אולי זה המסר החזק שדיוקן הצעירים המהלכים על אדמת מסופוטמיה, ממשיך להדהד לאורך מאות השנים, הישר מגומחת השמחה התת קרקעית בסנטה מריה אין סטלה בורונה.