במרכז ורונה, בין קבוצת הבתים הצפופה המשתקפת בנהר האדיג'ה, מאחורי הפיאצה של הדואומו, נמצאת הספריה העתיקה ביותר באיטליה ועל פי דעתם של חוקרים אחדים, העתיקה ביותר בעולם.
ספריה יקרת ערך זו ידועה בשם ספריית "Capitolare" מקור השם הוא במילה "Capitolo" אשר בלטינית כוונתה, מגורים, מגורי הכמרים ששירתו בקתדרלה של ורונה. (היא - הדואומו שכאמור נמצא בקרבת מקום) אנשי הכנסיה היו אלו אשר לפני זמן רב החלו לאסוף ולתעתק טקסטים עתיקים ונדירים, ספרותיים כמו דתיים. בכך הצילו אותם משקיעה בתהומות הנשיה, מהזנחה או מהשחתה.
עד עצם היום הזה כשעומדים בלב הפיאצה, קשה לאתר את מיקומה המדויק של הכניסה לבניין המחביא בתוכו את הספריה יקרת הערך. הבניין מופרד על ידי חצר קטנה אשר "'מגינה" עליו בכך שהיא חוצצת בינו ובין האווירה העירונית השוקקת אשר מחוץ לו. קל לזהות את החזית הצופה על נהר האדיג'ה. כאשר חוצים את גשר גאריבלדי (Ponte Garibaldi) וממשיכים ללכת על המדרכה המקיפה את הנהר מרחק של חמישים מטר בערך ברחוב: Lungo S. Giorgio. חזית הבניין מזכירה את הארמונות הונציאנים, מעוצבת בה אכסדרה מרכזית שבה ארבע קשתות גדולות, את הקשתות ממסגרים חלונות קטנים הממוקמים בקומת הקרקע ובקומה השניה
בתוך הבניין ההיסטורי שוררים שקט ושלווה, ומאוכסנים בו כתבי יד וספרים נדירים אשר הינם לא פחות מאוצר בלום, מה שהופך מוסד ספרותי זה לנקודת ציון תרבותית חשובה ביותר, עבור העיר ורונה ועבור איטליה כולה.
בימיי הביניים היה לספריית קפיטולרה תפקיד חשוב בשימור ובהגנה על התרבות דוברת השפה הלטינית עליה איימה סכנה מצפון.
כחלק מתהליך נפילתה של האימפריה הרומית פלשו עמי הצפון אל הטריטוריות הדרומיות וקבעו בהן מלכים גרמאנים – ברברים אשר שלטו על האוכלוסיה הרומית לשעבר. הפלישות היו למעשה התקפות ברוטאליות אלימות ביותר, אשר מסמנות עד זמננו אלה, ימים של אימה, בהם שרר חושך על הקיום האנושי. הפגאנים רצחו, אנסו, שרפו וזרעו הרס בכל אשר נקרה בדרכם.
כדי לשמור על רמה גבוהה של השכלה בקהילות הקטנות הרחוקות מהמרכז השלטוני, היה צורך להגדיל את כמות הספרים. בתקופה ההיא הטקסטים נכתבו והועתקו באופן ידני ולכן היו נדירים ויקרים מאוד.
כדי להשיג עוד ספרים, הוקמו בתי מלאכה ליצירתם. בבית המלאכה למדו את אומנות ההעתקה, הקישוט וכריכת הדפים יחדיו עד ליצירת ספר מוגמר.
מהמאה ה- 6 לספירה ועד סוף המאה ה- 12,
במשך שש מאות שנה, העיר ורונה בעזרת הנזירים והכמרים שימרו, ספריה ובית ספר קתדרלי, והקימו בית מלאכה ליצירת ספרים. היתה זו פעולת הצלה אשר מנעה חיסול שיטתי של נכסים רוחניים ותרבותיים. בקשר זה מעניין לדעת כי בין הספרים העתיקים אשר בספריה ישנם גם ספרים בעברית אשר התקבלו במתנה לאורך שנות קיומה הארוכות. (מהמאה ה- 6 לספירה ועד ימינו) אפשר למצוא שם חומש וספר נביאים שמקורם במאות ה- 14-15 וחלק ממגילת קלף של ספר תורה מהמאה ה-19 (בראשית א'-מו', ב') שהובאה מרוסיה על ידי חייל איטלקי, לאחר מלחמת העולם השניה.
מעבר לאוצר כתבי היד, איפשרה המצאת הדפוס לספריה, לצבור את ליבו ועיקרו של גוף הידע העתיק שהיא משמרת עד היום ושעל פיו נאמד ערכה הרב.
הספרים המודפסים החשובים ביותר שנמצאים שם הם: שני ספרי אינקובילה- (נקראים ספרי ערש או עריסה בעברית) אינקובולה הוא כינויי לספרים הראשונים שהופיעו בדפוס (מ- 1445-1500) ספרים אלה נדירים מאוד ויקרים ביותר. הם מבוקשים על ידי אוספים פרטיים וציבוריים כאחד. 38 ספרים מהמאה החמש עשרה. 23 ספרים מהמאה השש עשרה, בינהם עשרה כרכים גדולים שלהפוליגלוטה הקומפלוטנסית , שהודפסה בפאריז סביב שנת 1630. - הפוליגלוטה הקומפלונטנסית היא הספר הראשון שהכיל בתוכו את המקרא ואת הברית החדשה כאשר לצד נוסח המקרא בעברית מופיע גם תרגומו ליוונית, לטינית, וארמית. - 18 ספרים מהמאה השבע עשרה, 9 ספרים מהמאה השמונה עשרה ו-19 ספרים מהמאה העשרים. סך הכל 108 ספרים מודפסים אליהם מוסיפים 56 כתבי יד בעלי חשיבות עליונה, כך שיחד 165 ספרים המהווים את הלוז של הספריה. ספרים אלה כתובים בעברית, יונית, לטינית, סינית, אתיופית ואיטלקית.
