לוקה שבטוסקנה היא עירו של מלחין האופרות האיטלקי ג'אקומו פוצ'יני, שנולד וגדל בה. בסמטאות העיר הציורית המוקפת בחומות מימי הביניים מפוזרים פה ושם אזכורים של המלחין והאופרות הנודעות שלו, והאריות האהובות ביותר מבוצעות בכנסיות בעיר כמעט מדי ערב. תלמידי בית הספר לאמנות "פאסאליה" שבעיר, יחד עם אמני רחוב מקומיים, החליטו לתרום תרומה משלהם למורשת פוצ'יני של לוקה. בפרויקט שאפתני וראשון מסוגו הם ציירו על תריסי חנויות בעיר העתיקה של לוקה 12 ציורים בהשראת הגיבורות הטרגיות של המלחין, שאהבתן הייתה עזה ממוות

צילום: מרקו גלפאסי

בתחילת הפרויקט נדמה היה שהוא מועד לכישלון. לא רק חוסר הניסיון של תלמידי האמנות הצעירים נראה בעייתי, אלא גם העובדה שהם נדרשו להציג את כשרונם בלב אחת הערים העתיקות היפות ביותר באיטליה. תארו לעצמכם תלמיד צעיר לאמנות שמעז ליצור ברחובות לוקה ציורים גדולים עשויים בצבעי גדרות, מוקף ביופיים בן מאות ואלפי השנים של המבנים והכנסיות שמסביב, מודע לסכנה של עימות ואפילו התנגשות אלימה בין ההווה שביצירתו לעבר שמקיף אותה. ​ למרות החששות, קרה בדיוק ההפך. אנשי לוקה עודדו את הציירים הצעירים והודו להם על התוספת הססגונית לעירם היפהפייה, וכמה מהם התלהבו כל כך, שהזמינו אותם לעבודות פרטיות.

הברזים הציבוריים הנחוצים כל כך לעבודה הועמדו לרשות האמנים צילום: מרקו גלפאסי

נדמה היה שאיזה כוח עליון נוטה חסד לפרויקט והופך אותו להצלחה גדולה. מה שתרם לכך היה התכנון המקדים המוקפד של מורי בית הספר, הפיקוח המקצועי של המנהל האמנותי, השימוש בצבעים האיכותיים ביותר בשוק, התרומה של כל האמנים המעורבים, אלת המזל שהאירה לנו פנים, וכנראה, מעל לכל, התלהבותם ומסירותם של התלמידים שעבדו לאורך הרחובות סן פאולינו, די פוג'ו ופיאצה דלה צ'יטדלה.

סימפוזיון האמנות המרגש נוצר ביוזמת שתי מייסדות עמותת התרבות "לה בוהמה", הסופרנית סילבנה פרולי והמזכירה האמנותית טיציאנה קריסקולי. השתיים הגו את הרעיון להשתמש באמנות רחוב (street art) כדי להחזיר לתודעה הציבורית את יצירותיו של פוצ'יני, ולבקש מהתלמידים הצעירים של Liceo Artistico Passaglia ליצור בהשראתן.

המנהל האומנותי מרקו גלי, המבצע את יצירתו VILLI LE בעזרת תלמידי התיכון. צילום: מרקו גלפאסי

הפרויקט כולל 12 ציורים שנעשו בהשראת הנשים של פוצ'יני: שישה ציורים של תלמידי האמנות ושישה של אמני רחוב. התלמידים עבדו יחד עם המורים, מחליפים ביניהם ידע ורשמים ברוח שיטת ההוראה האצילית שהיתה נהוגה בעבר בסדנאות של רבי האמנים האיטלקים, שבהן התלמידים סייעו לעבודת המאסטרים. ​ על שש מהיצירות חתומים האמנים מרקו פיין (שיצר בהשראת האופרה "לה וילי"), ריק רוז'ניץ ("הנזירה אנג'ליקה"), רוזמונדה ("עלמת המערב"), ג'וליה אובלו ("ג'יאני סקיקי"), אמלרומדמה ("טברו"), גאמפי ("טורנדוט"). טורנדוט, יצירתו הלא גמורה של פוצ'יני, קיבלה משיכת מכחול סמלית אחרונה בציור שהוקדש לדמותה של נסיכת הקרח.

Rick Rojnic – Suor Angelica צילום: מרקו גלפאסי

Rosmunda – la fanciulla del West צילום: מרקו גלפאסי

Giulia Oblo – Gianni Schicchi צילום: מרקו גלפאסי

Am'lrumdame – Il Tabarro צילום: מרקו גלפאסי

היצירה Turandot – Gammaphi, אשר פוצ'יני לא הספיק לסיים אותה, קיבלה כמחווה משיכת מכחול סופית מאנשים מרובים. צילום: מרקו גלפאסי

שש היצירות של התלמידים הן טוסקה, מאדם באטרפליי, מאנון לסקו, לה רונדין, לה בוהמה ואדגר. על כל יצירה עבדה קבוצת תלמידים שכללה את התלמידה שהצעתה נבחרה לביצוע, יחד עם התלמידים שהגיעו למקום השני והשלישי. כל התלמידים מאותה שכבה הוזמנו לעזור להם, יחד עם מוריהם.

Tosca - טוסקה

Madama Butterfly - מאדאם באטרפליי

MANON LESCAUT - מנון לסקו

La Rondine - הסנונית

La Boheme - לה בוהם

Edgar - אדגר

אסיים עם מחשבה שעלתה בי בזמן ביצוע הפרויקט. עלינו המורים מוטל לסמוך על הצעירים ולהניע אותם ליצור דברים אמיתיים, קונקרטיים. הם מצדם הוכיחו לנו שהם לא נופלים מהמקצוענים, יודעים להתנהג למופת ויכולים אפילו ללמד את המבוגרים כמה דברים, למשל לחייך. חברה שמאמינה בצעירים, מאמינה בעצמה ובמחר.