top of page

מסע נזירי במזרח טוסקנה

+ באיטליה
Wednesday, August 9, 2023

7 דקות

חיפוש

ברוכים הבאים לחלק אחר לגמרי של טוסקנה – ארץ המנזרים. כאן, בין הגבעות המכוסות יערות, מתחבאים מנזרים עתיקים וכנסיות עתיקות אף יותר, מבצרים בני אלף שנה וקהילות שחיות את חייהן ברוחניות ואמונה. נשמע לכם מעניין? אתם מוזמנים להאט את הקצב, ולצלול לתוך חווייה טוסקנית שונה ומפתיעה...


טוסקנה מושכת מיליוני מטיילים, והסיבות לרומן ארוך השנים ידועות: הנופים הקסומים, הכפרים הציוריים, האוכל, היין... אבל גם אם נדמה לכם שכבר ראיתם את כל מה שיש לטוסקנה להציע, דעו שעדיין מתחבאות בקרבה כמה הפתעות.

האזור שצפון וממזרח לארצו Arezzo מוכר לרוב המטיילים הרבה פחות, והאזורים הרוחניים והדתיים שבקמלדולי Camaldoli ויערות קאזנטינו Casentino לא מוכרים כמעט בכלל למי שאינם מקומיים.

הדבר הראשון והבולט הוא שקצב החיים כאן שונה לגמרי. בין ההרים פזורים ישובים זעירים ומנזרים שמושכים לא רק צליינים אלא גם מבקרים שמחפשים שקט, או משמעות, או את שניהם. הקהילות הזעירות שפזורות ברחבי העמקים הושפעו מנוכחותם של המנזרים הגדולים.

את המסלול המתואר בכתבה הזאת אפשר להשלים בסוף שבוע אחד. נקודת מוצא הגיונית למסלול תהיה מהעיר ארצו Arezzo. מרחקי הנסיעה אינם ארוכים, אבל הדרך מפותלת ולעיתים קרובות גם עולה ויורדת במעלה ההר כדאי לקחת גם את זה בחשבון כאשר מתכננים את הנסיעה, ואת מקומות הלינה המתאימים לכם.


קיוזי דלה ורנה – Chiusi della Verna

אתחיל, בכוונה, עם האתר החשוב ביותר והמעניין ביותר באזור - מנזר קיוזי דלה ורנה, הממוקם מעל העיירה הנושאת את אותו השם.

מנזר קיוזי דלה ורנה הוא מנזר פרנציסקני, המתפקד על פי העקרונות שהתווה פרנציסקוס הקדוש מאסיזי (באיטלקית: סן פרנצ'סקו San Francesco), שהטיף לעוני מכוון (הנזירים אמורים היו להתפרנס מקיבוץ נדבות) וחיי מעשה. ניתן לבקר במנזר באופן עצמאי, אבל אם מזדמן לכם, אני ממליצה להצטרף לסיור פרטי מודרך שיאפשר לכם לחוות את המקום ואורחותיו בצורה מעמיקה ואינטימית יותר.


נזירות בביקור במנזר קיוזי דלה ורנה (במנזר עצמו מתגוררים רק גברים) . צילום: אריאלה בנקיר
נזירות בביקור במנזר קיוזי דלה ורנה (במנזר עצמו מתגוררים רק גברים) . צילום: אריאלה בנקיר

אנחנו נרשמנו לסיור מודרך, ולאחר ביקור ראשוני שנערך בצורה עצמאית בין הקפלות השונות, החל החלק המודרך. המדריך במקרה הזה היה האח אלסנדרו מריה, נזיר צעיר (מתלמד) בן 27, שהוביל אותנו בין חדרים ואולמות שלרוב סגורים לקהל הרחב.


ראשית, ביקרנו בבית המרקחת העתיק. בעבר, חלק חשוב מעבודת הנזירים במקום כלל ליקוט צמחי מרפא ועשבים ביער, ומיצויים לצורך הפקת שיקויים ותרופות. מספרים שכך הצליחו הנזירים להכין תרופה שהקלה על תסמיני המלריה, והצילה את קוזימו דה מדיצ'י, שליט פירנצה וטוסקנה, שהגיע לביקור במקום. גם היום ניתן לקנות מוצרים המיוצרים לפי המתכונים העתיקים של הנזירים, כמו למשל ליקרים עם עשבי מרפא, קרמים וגם משחות למיניהם (מתקן הייצור כבר לא ממוקם בתוך המנזר עצמו, על מנת לעמוד בסטנדרטים היגייניים מודרניים, אבל המתכונים נותרו ללא שינוי מאז המאה ה-17).


האח אלסנדרו מדריך את הביקור בבית המרחקת העתיק של המנזר. צילום: אריאלה בנקיר
האח אלסנדרו מדריך את הביקור בבית המרחקת העתיק של המנזר. צילום: אריאלה בנקיר

לאחר מכן ביקרנו בספריה העתיקה, ובה למעלה מ-22,000 כרכים, חלקם עתיקים ונדירים כמו תנ"ך שהודפס ידנית במאה ה-16 בארבע שפות: עברית, ארמית, לטינית ויוונית.

המנזר נודע כמקום שבו על פי המסורת הקתולית פרנציסקוס הקדוש, אחד הקדושים החשובים בדת הנוצרית, קיבל את סימני הסטיגמטה (כלומר הסימנים שמופיעים בדרך נס על גופם של מאמינים נוצרים, בדיוק במקומות שבהם נפצע ישו כאשר נצלב). פרנציסקוס נודע כסטיגמטיסט הראשון, וכאחד מהמקרים המעטים שבהם הכנסייה הכירה באופן רשמי בסטיגמטה (שאר מאות האנשים שעל גופם "הופיעו לפתע" סימני הסטיגמטה לא זכו להכרה רשמית).


ספר התנ"ך הנדיר שהודפס בארבע שפות. אחד מתוך שמונה עותקים שמור במנזר. צילום: אריאלה בנקיר
ספר התנ"ך הנדיר שהודפס בארבע שפות. אחד מתוך שמונה עותקים שמור במנזר. צילום: אריאלה בנקיר

המנזר נבנה על הר פנה (Penna), באזור שגם בתקופה האטרוסקית (ובהמשך הרומאית) שימש לפולחן. למרבה האירוניה, הפולחן שנערך כאן הוקדש לדמותה של האלה לאברנה (Laverna), מגינת הגנבים והשודדים. היה זה הרוזן אורלנדו מקיוזי שהעניק את ההר במתנה לפרנציסקוס, ובין השנים 1216-1218 נבנו כאן הכנסייה הראשונה (סנטה מריה דלי אנג'לי Santa Maria degli Angeli) והתאים ששימשו את הנזירים שהלכו בעקבות פרנציסקוס.


פרנציסקוס עצמו, כך מספרים, ישן על גבי אבן במערה קפואה, במיקום מבודד בו יכול היה להתפלל ולהרהר, ולאחר שבשנת 1224 קיבל, על פי המסורת, את פצעי הסטיגמטה, הוחלט לבנות מנזר גדול במקום. מידי 17 בספטמבר מציינים במנזר את חג הסטיגמטה, ואלפי מאמינים, נזירים וכמרים מתקבצים במקום.


המערה שבה על פי המסורת ישן פרנציסקוס. צילום: אריאלה בנקיר
המערה שבה על פי המסורת ישן פרנציסקוס. צילום: אריאלה בנקיר

ברחבי מתחם המנזר מפוזרות עבודותיהם של בני משפחת דלה רוביה, שהתפרסמו בזכות יצירות הטרקוטה המזוגגות והצבועות שבהן התמחו. כיום זהו מקום מיוחד ומעורר שלווה. בחודשי הקיץ הלוהטים קריר ונעים כאן, בגובה 1128 מטרים מעל פני הים, בעומק היער. אנחנו אמנם הגענו לסיור רגיל, אבל המנזר היה מלא במבקרים שהגיעו כצליינים, לנו בתאים המתאימים להם, והשתתפו במפגשי לימוד.


האזור, כאמור, מבודד למדיי (בכוונה), והמנזר ניצב בקצה ההר על האפנינים המפרידים בין מחוז טוסקנה למחוז אמיליה רומאניה. מסביב למבנה האבן העתיק מתפרשים היערות – הפארק הלאומי קאזנטינו (Parco Nazionale del Casentino). העצים מיערות אלה שימשו את תושבי טוסקנה מזה מאות שנים: חלקים נרחבים מהדואומו של פירנצה נבנו מעצים מיער קאזנטינו, ועצי האשוח של היער שימשו לבניית הספינות הצי של פיזה.


הדממה המוחלטת של היערות מטעה – כיום נדמה שקיימת הפרדה כמעט מוחלטת בין היער לבין היישובים, אבל בעבר חיו כאן קהילות קטנות שהתפרנסו מהיער, גידלו חיות משק ועיבדו חלקות אדמה. עם השנים התרוקנו היערות מתושביהם, ובמאה ה-20 יותר ויותר מאנשי הכפרים בחרו להגר אל העיר הגדולה.

היום היערות מפתים בעיקר את המטיילים, שמגיעים כדי לסייר לאורכם של עשרות שבילים מסומנים. מאות זנים של עצים, פרחים (כולל למעלה מ-40 זני סחלבים) ופטריות ממתינים להם בכל פינה, לצד בעלי חיים ממינים שונים: חזירי בר, צבאים, איילי הכרמל, ועוד. לקראת סוף יולי מתמלאים היערות בגחליליות, ואם תמצאו פינה חשוכה לגמרי, תזכו למופע מרהיב, שבמהלכו נדמה שעשרות פיות מרקדות מסביבכם.


היערות שמסביב למנזר קיוזי דלה ורנה. צילום: אריאלה בנקיר
היערות שמסביב למנזר קיוזי דלה ורנה. צילום: אריאלה בנקיר

פייבה דלה רומנה – Pieve della Romena

תחנה נוספת ומומלצת מאד באזור היא הכנסייה העתיקה והיפהפייה פייבה דלה רומנה (Pieve della Romena).

הכנסייה הרומנסקית והאלגנטית נבנתה במאה ה-12, על גבי כנסייה עתיקה אף יותר, המתוארכת למאה ה-8 (ניתן עדיין לרדת במדרגות ולראות חלקים מהמבנה העתיק). מספרים שאחת הדמויות הידועות בטוסקנה – מטילדה די קנוסה (Matilde di Canossa), היתה מעורבת בבנייתה.

בסמוך מתגוררת קהילה דתית, המפעילה מתחם אירוח ומסעדה קטנה, ומארגנת אירועים עבור המאמינים שמגיעים לכאן כחלק ממסע צליינות או כדי להתנתק מהעולם החומרי ולהתחבר מחדש לאמונה ולנפש.

במעלה ההר, במרחק דקות ספורות מהכנסייה, תוכלו לראות את מבצר רומנה (Castello della Romena) המשקיף על העמק. הטירה המבוצרת נבנתה על ידי הרוזנים משושלת גווידי (Guidi), כדי להגן על אזור יערות הקאזנטינו האסטרטגי. אף שמדובר על טירה קטנה בהרבה מטירת פופי (ראו בהמשך), כדאי בהחלט לעצור לביקור קצר.


מבצר רומנה. צילום: אריאלה בנקיר
מבצר רומנה. צילום: אריאלה בנקיר

מבצר פופי – Castello di Poppi

התחנה הבאה היא המבצר הקטן אך המרתק שבעיירה פופי. המבצר נבנה במאה ה-12 ושופץ במאה ה-13. החלל שהיום משמש לתערוכות היה בעבר האורוות, ואילו הכלא הצר והמלחיץ עדיין פתוח למבקרים. בקומות העליונות אפשר לראות את הספרייה, אולמות האירועים, ותערוכות מתחלפות.

המאבק הרצחני והאדיר בין הגואלפים לגיבלינים עיצב במובנים רבים את אירופה, וכל צד רשם בין תומכיו ערים שונות בטוסקנה. פירנצה היתה גואלפית מושבעת ואילו ארצו היתה גיבלינית. במסגרת הקרבות הבלתי נגמרים על השליטה בשטח, החליטו הפיורנטינים (אנשי פירנצה) לתקוף את העיר ארצו בדרך לא שגרתית, ולחלוף דרך יערות הקאזנטינו. ההימור המסוכן השתלם, וכאשר הגיע הצבא הפיורנטיני למבצרים בפופי ורומנה (אז עדיין תחת שליטת ארצו) הם כמעט ולא נתקלו בהתנגדות מצד החיילים המופתעים. בין הלוחמים בצבא הפיורנטיני, אגב, היה גם משורר ידוע אחד – דנטה אליגיירי...


מבצר פופי - צילום: אריאלה בנקיר


הניצחון הגואלפי סייע לבסס את פירנצה כעיר גואלפית מובהקת, ובקומה העליונה של המבצר מוצגת תערוכה קטנה ובה אפשר לראות מודלים מעץ המדמים את כלי הנשק שבהם השתמשו החיילים. ואם כבר עליתם למעלה, אני ממליצה לכם לעלות גם במעלה המגדל (הצר מאד מאד...) ולהגיע לנקודת העליונה ביותר. הנוף מכאן נהדר, ותוכלו גם לראות את הנקודה שבה הותקן לוכד ברקים – הראשון באיטליה! המכשיר החדשני הגיע לכפר הקטן ביוזמתו של דוכס טוסקנה, פייטרו לאופולדו, שהיה חבר אישי של בנג'מין פרנקלין ותומך נלהב בתנועת הנאורות. שני הלוכדים האחרים הוצבו על ראש מגדל בסיינה, ובליבורנו.


טירת פופי, ביחד עם מנזר קמלדולי וטירת סוצ'י (Soci) שימשו תפקיד חשוב בזמן מלחמת העולם השנייה: יצירות אומנות יקרות ערך הועברו לכאן מפירנצה, כדי להגן עליהם מפני ההפצצות. בין השאר החביאו באזור זה ציורים של טיציאן, לאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו ובוטיצ'לי. אבל בסופו של דבר האיום המשמועתי ביותר על היצירות הגיע מכיוון אחר: אבל כאשר הבינו הגרמנים שהם עומדים להפסיד, והחלו לסגת, הם הופיעו במבצר ובמנזרים אחרים והחלו להחרים את היצירות (מתוך כוונה לסחור בהן בהמשך). היצירות שהוחבאו בפופי נלקחו צפונה, לאזור אלטו אדיג'ה ואותרו רק בהמשך, בתום המלחמה.


למרבה המזל רוב היצירות הוחזרו לפירנצה, אך חלקן אבדו לנצח – עד היום לא ידוע מה עלה בגורלו של ראש הסאטיר, פסל של שמיכלאנג'לו הצעיר פיסל כשהיה בן 15 בלבד. הפסל מדגים את כשרונו של האומן, ובזכות העבודה הזאת השיג מיכלאנג'לו את תמיכתו של לורנצו דה מדיצ'י כפטרונו.


יציקת ראש הסאטיר, פסל של מיכלאנג'לו הצעיר שפיסל כשהיה בן 15 בלבד
יציקת ראש הסאטיר, פסל של מיכלאנג'לו הצעיר שפיסל כשהיה בן 15 בלבד - צילום: I, Sailko

קמלדולי – Camaldoli ויער קאזנטינו Casentino

התחנה הבאה במסע שלנו היא מנזר קמלדולי, בלב היער. המנזר מורכב משני חלקים – אחד במעלה ההר, ואחד במרחק כ-6 קילומטר ממנו, במרד ההר, ובו ממוקם בית המרקחת העתיק.

בדומה למנזר קיוזי דלה ורנה גם קמלדולי הוא יעד לצליינים, אבל רוב המבקרים במקום מגיעים כתיירים, ומשלבים בביקור סיורים רגליים באחד מעשרות מסלולי ההליכה היפים שחולפים ביערות. זהו אזור מקסים במיוחד, ובחודשי הסתיו, כאשר העלים משנים את צבעם, זוהי אחת מהפינות היפות ביותר בטוסקנה.

בדומה לקיוזי דלה ורנה, גם קמלדולי הוא מנזר פעיל, ומזה כ-1000 שנה חיים כאן נזירים בקהילה שמארגנת אירועים, מפגשים ופעילויות. בשונה מקיוזי דלה ורנה, המסדר עצמו הוא אחר – קיוזי דלה ורנה הוא מנזר פרנציסקני, ואילו קמלדולי, כפי שניתן להבין משם, משתייך למסדר הקמלדולזי.


את המסדר ייסד רומואלדו הקדוש (San Romualdo), נזיר מתבודד יליד רוונה שהקים ושיקם מספר מנזרים לאורך חייו. כאשר הגיע בשנת 1012 לאזור בו ניצב המנזר כיום הוא קיבל במתנה פיסת אדמה מאדם בשם מאלדוס, לאחר שזה ראה חיזיון ובו נזירים לבושים בלבן עולים לשמיים.

החלקים המשמשים למגורי הנזירים המתבודדים אסורים לכניסה. הנזירים מחוייבים לחיי עוני, פרישות, תפילה וציות, וחיים בקהילה זעירה ומתבודדת. הם מעבירים את רוב ימיהם בתאים, בתפילה והרהורים. כל נזיר אוכל לבד (בניגוד לנזירים הפרנציסקים, שאוכלים יחדיו). כל התאים בנויים לפי המודל של תאו של ראומלדוס הקדוש.


 אזור המגורים של הנזירים – הכניסה אסורה. צילום: אריאלה בנקיר
אזור המגורים של הנזירים – הכניסה אסורה. צילום: אריאלה בנקיר

בעוד שהחלק הדתי של המנזר סגור ומסוגר, חלקים אחרים פתוחים לקהל – ניתן להתארח במקום כמו בבית מלון, לבקר בבית המרקחת העתיק שבו מייצרים הנזירים מוצרי קוסנטיקה וליקרים לפי מתכונים עתיקים (הדבש במייצרים במקום הוא לא פחות ממעולה), ואפילו ליהנות מקוקטייל שפריץ שנקרא "שפריץ קמלדולי", ועשוי עם ליקר מיוחד שרוקחים הנזירים.

 מסחטה עתיקה להכנת תמציות, בבית המרחקת של הנזירים בקמלדולי. צילום: אריאלה בנקיר
מסחטה עתיקה להכנת תמציות, בבית המרחקת של הנזירים בקמלדולי. צילום: אריאלה בנקיר

מסלולי ההליכה במקום, בליבו של היער המכונה "היער הקדוש" (שכן באופן מסורתי הנזירים היו אלה שטיפחו אותו), רבים ומגוונים. אחד המסלולים הפופולריים והנגישים ביותר הוא זה שמוביל לעץ ערמון בן אלף שנה, המכונה Il Castagno Miraglia. ישנם גם סיורי רכיבה על סוסים, ומסלולי רכיבה על אופני שטח ואופניים חשמליים. לפרטים נוספים של היער ועל מסלולים ההליכה והפעילויות הנערכות בו, בקרו באתר הרשמי.


איפה אוכלים?

ממש מול מנזר קמלדולי (יש לחצות את הכביש, והגעתם) ישנן שתי מסעדות פשוטות אך נעימות, שמשרתות את קהל המטיילים הגדול. אם תרצו סנדוויצ'ים טעימים, או מנת פסטה, זה המקום.

אם אתם מחפשים מסעדה מתוחכמת ואיכותית יותר, אני ממליצה על Ristorante Mater, שבעיירה Moggiona הסמוכה. התפריט המודרני מבוסס על חומרי גלם מקומיים, והאווירה נעימה מאד.

באזור קיוזי דלה ורנה, נסו את Ristorante Tirabuscio – מקום ביתי, איכותי ומזמין.

263 צפיות0 תגובות

פוסטים קשורים

Comments


יום בפירנצה – מה לעשות בעיר ומה אסור לפספס?
Wednesday, August 30, 2023
מסע נזירי במזרח טוסקנה
Wednesday, August 9, 2023
25 שמורות הטבע והפארקים הלאומיים היפים ביותר באיטליה – חלק ראשון
Wednesday, May 31, 2023
פיאנקסטניאיו - העיירה שלי
Monday, October 17, 2022
משפחת מדיצ'י: המשפחה מפירנצה ששינתה את אירופה
Thursday, July 28, 2022
שני יקבים מיוחדים ושתי מסעדות מומלצות באזור קיאנטי
Tuesday, April 19, 2022
וולטרה וסן ג'ימיניאנו – שתיים מהעיירות היפות ביותר בטוסקנה
Friday, February 18, 2022
יין איטלקי - שלושת המלכים – אמרונה, ברונלו ובארולו
Thursday, February 17, 2022
הסדרה "איטלקים"
Tuesday, February 8, 2022
על שוקולד וביצי הפתעה בחג הפסחא בטוסקנה
Saturday, December 11, 2021
סיור אוכל רחוב בפירנצה
Saturday, December 11, 2021
ביקור בבית בד בטוסקנה
Saturday, December 11, 2021
פרחים ומכשפות - הערב של סאן ג'ובאני
Saturday, December 11, 2021
הטריקים של ויקטוריה לירקות מאתגרים
Saturday, December 11, 2021
סתיו טוסקני מתוק
Saturday, December 11, 2021
הפאליו של סיינה – תחרות בניחוח ימי הביניים בין הרבעים ההיסטוריים ‏של העיר
Tuesday, November 30, 2021
הפינות הסודיות של פיזה: סיור מודרך מהמגדל הנטוי ועד ‏לביתו של גלילאו גליליי
Sunday, November 28, 2021
מדריך אודיו למוזיאון אופיצי - פירנצה
Saturday, September 11, 2021
התריסים של פוצ׳יני
Thursday, July 29, 2021
קרב הטיטנים – בין מיכלאנג'לו ללאונרדו
Monday, January 25, 2021
פיליפו ברונלסקי: 600 שנה לכיפת סנטה מריה דל פיוֹרה
Thursday, September 10, 2020
החייאה תמידית של העבר בהווה
Saturday, April 4, 2020
אופנה ואקולוגיה בפירנצה
Thursday, November 21, 2019
שלוש עיירות חוף בטוסקנה
Tuesday, August 27, 2019

עשוי לעניין אותך

אריאלה בנקיר | עיתונאית, סופרת, סומלייה