לאורך מסע בן חמישה ימים, אלווה אתכם בין הרחובות והסמטאות של העיר שלי, ואציג בפניכם את כל האטרקציות והפלאות שיש לרומא להציע.
במאמר זה, הראשון מתוך ארבעה, נתחיל בלב המרכז ההיסטורי של העיר, אזור שהוכרז בשנת 1980 כאתר מורשת עולמי מטעם ארגון אונסק"ו. אוביל אתכם לאורך מסלול המתמקד בכמה מהאתרים החשובים והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה של העיר
נבקר בקולוסאום (IL COLOSSEO) – הידוע כאחד משבעת פלאי עולם, הפורום רומאנום והפורומים האימפריאליים (IL FORO ROMANO-I FORI IMPERIALI), גבעת הקפיטולין (CAMPIDOGLIO), ואכסדרת אוקטביה (IL PORTICO DI OTTAVIA). בנוסף, נבקר במספר חנויות ומסעדות מומלצות באזור זה.
בשלושת המאמרים הבאים, אחשוף בפניכם אתרים נוספים בעיר ואמליץ על מקומות מיוחדים שלא כדאי לפספס.
כמה זמן כדאי להקדיש למסלול זה?
הביקור בקולוסיאום אורך כשעה וחצי (לא כולל זמן ההמתנה בתור בכניסה לאתר), והביקור בפורום אורך בין שעתיים לשלוש שעות. הביקור באכסדרת אוקטביה אורך בין חצי שעה לשעה. זמן ההליכה בין האתרים השונים הוא כחצי שעה.
כמה דברים שכדאי לדעת לפני שיוצאים לדרך.
איך מגיעים? הדרך הפשוטה ביותר להגיע לקולוסיאום היא באמצעות קו B של המטרו של רומא (המכונה 'מטרופוליטנה' – METROPOLITANA). יש לרדת בתחנה הנקראית 'קולוסיאום', ונמצאת ממש ממול לקולוסיאום עצמו. לחילופין, ניתן להגיע לקולוסיאום עם אחד מקווי האוטובוס הבאים:
40, 51, 60, 75, 81, 85, 175, 204.
על מנת להשתמש במטרו או באוטובוסים, יש לרכוש כרטיס. ישנם סוגים שונים של כרטיסים (כרטיס חד פעמי, כרטיס יומי, ועוד), אבל אני ממליצה לקנות כרטיס חד פעמי. מחירו של הכרטיס הוא 1.5 יורו וניתן להשתמש בו במשך 100 דקות, עבור נסיעה אחת בלבד. אפשר לקנות כרטיסים לתחבורה הציבורית בדוכני העיתונים, בחנויות המוכרות סיגריות (TABACCAI, באיטלקית), ובכניסה לתחנות המטרו. שימו לב – אי אפשר לקנות כרטיסים על האוטובוס עצמו.
כרטיסי כניסה לקולוסיאום: ישנם שני סוגים של כרטיסי כניסה, המאפשרים שני סוגים של ביקורים. את הכרטיסים אפשר לקנות דרך אחד משני המוכרים הרשמיים: PARCO ARCHEOLOGICO COLOSSEO או COOPCULTURE. הכרטיסים עולים 16 יורו או 22 יורו, תלוי בסוג הכרטיס. הכרטיס במחיר 16 יורו תקף למשך 24 שעות ומאפשר כניסה לקולוסיאום, לפורום ולגבעת הפאלאטיום, והכרטיס במחיר 22 יורו מעניק כניסה לכל חלקי המתחם, כולל למנהרות התת קרקעיות שמתחת לקולוסיאום, המקדש של רומולוס ועוד.
בין אם רכשתם את הכרטיס המלא או החלקי, פורמט הביקור יהיה דומה – המדריך שילווה אתכם יציג את האתר באופן כללי, ואז יניח לכם לסייר באופן עצמאי. שימו לב: על מנת להיכנס לאתר הקולוסיאום, יש להציג תעודת תו ירוק.
רומא – עיר בלתי נשכחת
תחושה עמוקה של השתאות ופליאה עוטפת את כל מי שמוצא את עצמו בפעם הראשונה מול הקולוסיאום, או ליתר דיוק – מול האמפיתיאטרון הפלאבי (Amphitheatrum Flavium). זהו שמו המקורי של הקולוסיאום, שנקרא על שם בני השושלת הפלאבית (FLAVII - השושלת השנייה של קיסרי רומא), שרצו להעניק לבירת האימפריה שטח גדול שבו יארחו קרבות גלדיאטורים, קרבות ימיים, קרבות מול חיות פרא, והוצאות להורג.
בנייתו של הקולוסיאום הסתיימה בשנת 80 לספירה, וכדי לחנוך אותו, ציווה הקיסר טיטוס לארגן 100 ימי משחקים. האמפיתיאטרון יכול היה להכיל בתוכו למעלה מ-50,000 צופים, שישבו בארבעה סוגי מושבים שונים. במרכז האמפיתיאטרון ניצב היציע הקיסרי. לאורך השנים שופץ הקולוסיאום ואף הוסיפו לו שדרוגים שונים, כמו לדוגמה וילונות ניתנים להסרה, שנפרשו כדי להגן על הצופים מפני קרני השמש.
חלקו החיצוני של הקולוסיאום צופה באבן טוורטין, והוא כלל 80 קשתות שבתוכן הוצבו פסלים (שאבדו עם השנים). הארנה של הקולוסיאום עוצב בצורת אליפסה, ונבנתה בחלקה מעץ ובחלקה מאבן. בזמן המשחקים, כוסתה האדמה בחול. מתחת לקולוסיאום נחצבה סדרה של מנהרות תת קרקעיות, הידועות בשם היפוגאום. לאחרונה (קיץ 2021) נפתחו המנהרות למבקרים בפעם הראשונה מזה 2000 שנה, וכיום אפשר לרדת למטה, ולסייר לאורך המעברים האפלים שבהם נכלאו חיות הפרא והאסירים לפני שעלו לארנה ויצאו לקרב על חייהם.
קרבות גלדיאטורים היו אחד ממופעי הבידור המרכזיים עבור אנשי רומא העתיקה. לעיתים קרובות הכניסה למופע הייתה בחינם, והכרטיסים חולקו לקהל על ידי בעלי השררה שניסו לבנות לעצמם מעמד חברתי. לפעמים, היה זה הקיסר בעצמו שמימן את הכרטיסים.
האנשים החשובים ביותר, כמו הסנטורים, ישבו ביציעים התחתונים, קרוב לזירה. אנשים חשובים פחות ישבו ביציעים הגבוהים יותר. גם נשים יכלו לצפות במופעים בקולוסיאום (בניגוד למשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, לדוגמה, שם הכניסה לנשים הייתה אסורה).
שמם של הגלדיאטורים נקבע לפי הציוד שהחזיקו בידיהם – רטיאריוס, לדוגמה, היה גלדיאטור שנלחם עם כלי נשק שנראה כמו רשת של דייגים (Retiarius, מהמילה הלטינית לרשת). גלדיאטור תראקי נקרא כך משום שנלחם בסגנון תראקי, חמוש בחרב תראקית שכונתה 'סיקה'. מורמילו היה גלדיאטור לבוש בשריון כבד שחבש תמיד קסדה שעוטרה בדגי ים (ומכאן שמו – מורמילוס הוא דג ים בלטינית).
רוב הגלדיאטורים היו עבדים, שעברו אימונים מפרכים. בניגוד לאמונה הפופולרית, רוב הקרבות לא היו עד מוות, וזאת משום שהרבה כסף הושקע באימון הגלדיאטורים ואף אחד לא רצה לאבד את ההשקעה! הגלדיאטורים היו פופולריים מאד, בדיוק כמו כדורגלנים היום. חלק מהם הפכו לאנשים עשירים ואף שוחררו מעבדות והפכו לאנשים חופשיים, אבל בכל זאת הם בחרו להמשיך ולהילחם בארנה.
בכל פעם שאני מתהלכת ליד הקולוסיאום והפורום, אני תמיד מתרגשת מאד. נדמה לי שמהחומות העתיקות עולות עדיין השאגות של קהל הצופים, שהריע עבור לוחם זה או אחר, ולפעמים גם הכריעו את גורלו.
דמיינו לעצמכם שאתם חוזרים אחורה בזמן, נכנסים לקולוסיאום בשעת בוקר מוקדמת, עולים במדרגות שמובילות למקום שלכם, ומתיישבים ביחד עם החברים שלכם, בציפייה מתוחה. לאט לאט היציעים מתחילים להתמלא, ובזמן שאתם ממתינים אתם יכולים למלא את הבטן במאכלים ומשקאות שמציעים המוכרים שעוברים בקרב הקהל.
בתחילת היום אתם יכולים לצפות במופעים קטנים - הוצאות להורג של נידונים למוות, או קרבות בין גלדיאטורים פחות חשובים. רק מאוחר יותר, בשעות אחר הצהריים או הערב, תוכלו לראות את הקיסר שנכנס לזירה, מלווה בבני משפחתו. לידו תפסו את מקומם האנשים החשובים ביותר והבתולות הווסטליות (כוהנות של וסטה, אלת האש; תפקידן היה לשמר את האש הקדושה).
בשלב זה, בין צעקות וקריאות, החלו הקרבות החשובים ביותר, שנמשכו עד לשעות הערב המאוחרות.
ליד הקולוסיאום עדיין אפשר לראות את הריסות בית הספר לגלדיאטורים.
אבל מדוע נקרא הקולוסיאום בשמו?
השם נובע מכך שבעבר ניצב ליד הקולוסיאום פסל עצום ממדים בשם קולוסוס נרוניס (על שם הקיסר נירון). עם השנים, הפסל אבד.
לאחר הביקור בקולוסיאום, בוודאי התעורר בכם רעב רציני! ממש ליד הקולוסיאום נמצאת אחת המסעדות המועדפות עליי במרכז ההיסטורי - HOSTARIA AL GLADIATORE הנמצאת ב – PIAZZA DEL COLOSSEO 5 . המסעדה משקיפה על הקולוסיאום עצמו, האווירה היא ביתית, ואפשר להזמין MENU COMPLETO (כלומר תפריט מלא הכולל מתאבנים, מנה ראשונה, מנה שנייה, שתייה וקפה) מצוין. המנה האהובה עליי היא הטונארלי קאצ'ו אה פפה (TONNARELLI CACIO E PEPE) – סוג של פסטה יבשה ארוכה, שמשתלבת בצורה מושלמת עם הגבינה ועם טעמו הפיקנטי של הפלפל השחור. מבין הקינוחים, אני לא מוותרת אף פעם על הטירמיסו ועל הסמיפרדו, קינוח שעשוי ביסקוויטים, קרם וקפה, ומותיר בפה טעם קטיפתי ומיוחד. בנוסף יש כאן גם פיצות, בשר, ואת היינות האיטלקיים הטובים ביותר.
למתכון שלנו לספגטי קאצ'ו אה פפה, כאן.
לאחר ששבענו, נמשיך את הסיור ונבקר בפורום, או ליתר דיוק בפורומים, שמתחילים מהקולוסאום ומגיעים עד פיאצה ונציה. הפורומים מחולקים פיזית לשני חלקים על ידי הרחוב VIA DEI FORI IMPERIALI, שחוצה אותם.
הממצאים הארכיאולוגיים הנמצאים בפורומים משתייכים לתקופות היסטוריות שונות – מדובר על קומפלקס יחיד בעולם שמורכב ממבנים, מקדשים, ואזורים ציבוריים שבהם התקיימה הפעילות הפוליטית, המנהלתית והדתית ברומא העתיקה.
לאחר שנכנסים לפורום רומאנום FORO ROMANO (הקולוסיאום נמצא מאחורינו), נראה מצד שמאל את העמודים של המקדשים העתיקים כמו מקדש סטורנוס, ומקדשים עתיקים ש"נבלעו" לתוך כנסיות עתיקות.
באזור זה נוכל להתרשם גם ממספר שערי ניצחון - דמיינו לעצמכם שאתם חוזרים אחורה בזמן, ועדים לחגיגות הניצחון שערכו פה קיסרי רומא העתיקה: בראש המצעד עמדו הקיסרים עצמם, מתחת לשער הניצחון שנבנה במיוחד לכבודם כדי להנציח את הניצחון במלחמה, וקושט בתבליטים שפיארו אותם.
מפורסמים במיוחד הם שער הניצחון שנבנה עבור ספטימוס סוורוס, ושער טיטוס, כמובן. שער טיטוס הוא אחד משני שערי ניצחון שנבנו על ידי הקיסר דומיטיאנוס למען אחיו, הקיסר טיטוס, כדי לחגוג את הניצחון על היהודים במרד הגדול בארץ ישראל שהתרחש בשנת 70 לספירה. השער מקושט בתבליטים, ואחד התבליטים המפורסמים ביותר מראה את תהלוכת הביזה שיצאה מירושלים, ואת החיילים הרומאים שנשאו עימם את מנורת הזהב מבית המקדש.
מבנה חשוב במיוחד הוא הקוריה וסטיליה (CURIA), שם התכנסו הסנאט הרומי - מועצת האצילים שבמשך שנים רבות, בתקופת הרפובליקה, שלטה ברומא. כיום מתקיימים באזור זה כנסים ותערוכות.
אם נמשיך לצעוד כאן בין קפלי הזמן וההיסטוריה, נגיע לשרידים של מקדש קיסר, המוקדש למצביא ולדיקטטור המפורסם יוליוס קיסר. כאן תוכלו לראות גם אבן גדולה שעליה עד היום רומאים ותיירים חולקים מידי יום כבוד לדמות ההיסטורית החשובה הזאת, ומניחים פרחים וכרטיסי ברכה לקיסר. גם אני ראיתי בהתרגשות איך אנשים מניחים כאן פרחים.
אתר נוסף שאסור להחמיץ הוא הגבעה הפאלאטינית (גבעת הפאלאטיום), הגבעה המרכזית בין שבע הגבעות של רומא, והאתר שעליו בחרו קיסרי רומא לבנות את הארמונות שלהם.
כדי להגיע לגבעה, יש לטפס במעלה גרם מדרגות. מהגבעה אפשר להשקיף על הקירקוס מקסימוס (CIRCUS MAXIMUS), זירה עתיקה מאד, שבה התקיימו מרוצי סוסים וכרכרות. כיום זהו פארק ציבורי, שבו מתקיימים קונצרטים ואירועים.
אתר נוסף שאסור לוותר עליו הוא בית הבתולות הווסטליות (CASA DELLE VESTALI), הצמוד למקדש האלה וסטה. כאן התגוררות הכוהנות ששימרו את הפולחן העתיק של אלת האש הקדושה, ומסביב לגן שבמקום ניתן לראות פסלים של כמה מהבתולות הווסטליות המפורסמות. בצד הדרומי נותרו השרידים הארכיאולוגיים של החדרים שלהן.
נשלים את הסיור בחלק זה של הפורום רומאנום עם ביקור בבזיליקת קוסטנטינוס (או בזיליקת מקסנטיוס וקונסטנטינוס), מבנה אזרחי חשוב מהמאה הרביעית, והגדול ביותר שנבנה בתולדות הפורום. הבזיליקה ממוקמת בצד הצפון מזרחי של הפורום, אחרי מקדש השלום ומקדש ונוס.
מהצד השני של ויה דיי פורי נמצאים מבנים חשובים נוספים וביניהם מקדש מרס אולטור (MARS ULTOR), כלומר האל מרס הנוקם, שנבנה על ידי הקיסר אוגוסטוס לאחר קרב פיליפי בשנת 42 לפני הספירה, בו הובסו ברוטוסו וקאסיוס, מנהיגי הליברטורים ורוצחיו של יוליוס קיסר. כמו כן ניתן לראות את פורום ושוק טראיאנוס, מתחם נרחב של בניינים ועמודים ששימש לצרכי מסחר, ואת עמוד טראיאנוס, אחד המונומנטים החשובים של רומא הקיסרית.
העמוד שימש כאנדרטה שהנציחה את ניצחונו של הקיסר טראיאנוס בכיבוש דאקיה (בין השנים 101 עד 106 לספירה). האנדרטה מעוטרת בתבליט באורך 200 מטרים, שמקיף את העמוד 23 פעמים ומטפס עד לקצה, ולכל אורכו מתוארים הקרבות והניצחון נגד דאקיה. העמוד הוא חלול – בעבר נשמר בתוכו האפר של הקיסר טראיאנוס, ופסל של הקיסר הוצב בראש העמוד, אבל מזה מאות שנים שהפסל הוחלף, וכעת בראש העמוד ניצב פסל של פייטרו הקדוש.
אם תחליטו לבקר ברומא ב-21 באפריל, תוכלו להתרשם מתהלוכה בלבוש היסטורי, המציינת את לידתה של רומא באזור זה ממש.
לאחר שנצא מאזור הפורום, נמצא את עצמנו מושלכים קדימה לתקופה היסטורית הרבה יותר קרובה לימינו. פיאצה ונציה היא אחת הכיכרות המפורסמות ביותר ברומא. על הכיכר נמצא את ארמון ונציה (כיום מקום משכנו של מוזיאון), את אנדרטת ויטוריו עמנואלה השני (המכונה "איל ויטוריאנו"), ושלוש כנסיות עתיקות: כנסיית סן מרקו המטיף, כנסיית סנטה מריה מלורטו, וכנסיית השם הקדוש של מריה.
כדי לצלם תמונה יפה של אנדרטת הוויטוריאנו, אני ממליצה לכם למקם את עצמכם בין השיחים שבמרכז הפיאצה!
נלך כעת לאורך צידו הימני של הוויטוריאנו, אתר שלמען האמת איננו אהוב במיוחד על הרומאים, שמכנים אותו "מכונת הכתיבה". נמשיך ללכת עד שנגיע לשולי גבעת הקפיטולין (קמפידוליו - CAMPIDOGLIO). נעלה במעלה המדרגות שמצד ימין, ונגיע לפיאצה שהרצפה שלה מעוטרת על ידי עיצוב שיצר מיכלאנג'לו. במרכז הפיאצה ניצב פסל של הקיסר מרקוס אאורליוס. אבל שימו לב – זהו רק עותק! הפסל המקורי נמצא במוזיאונים הקפיטולניים.
נרד בחזרה למטה ונמשיך שמאלה. לאחר כמה מטרים, מצד ימין, נראה את הכניסה לאתר ארכיאולוגי קטן, שאפשר לבקר בו בחינם. כאן אפשר לשוטט ולהנות מיופיו של תאטרון מרקלוס (TEATRO DI MARCELLO) שנחנך בשנת 23 לספירה (התאטרון נמצא מצד שמאל), ומהעמודים ששרדו ממקדש אפולו (נבנה בשנת 34 לספירה) שניצב בצד ימין, לצד שרידים ארכיאולוגים עתיקים נוספים, כמו האכסדרה של אוקטביה.
אם נצא מהצד ההפוך לצד שדרכו נכנסנו, נמצא את עצמנו מול מה שפעם היה הגטו היהודי. זהו אחד הגטאות העתיקים ביותר בעולם (נבנה בשנת 1555). כאן נמצאים בית הכנסת הגדול של רומא והמוזיאון הצמוד אליו. שעות הפתיחה של המוזיאון משתנות בהתאם לעונת השנה, ומומלץ לבדוק את אתר המוזיאון לפני הביקור ולהזמין ביקור מודרך.
האטרקציה המרכזית של השכונה הזאת היא המסעדות הכשרות, האהובות מאד גם על הרומאים וגם על התיירים. אלה מסעדות ותיקות, מפורסמות ומוערכות מאד, ולאחרונה התווספו אליהן גם מסעדות חדשות יותר המציעות סושי והמבורגרים. מפורסמות במיוחד הן מסעדת RENATO AL GHETTO, ומסעדת יוטבתה YOTVATA. המסעדה האהובה עליי היא מסעדת נונה בטה NONNA BETTA – האווירה כאן היא מאד מזמינה, ולארטישוקים הרומאים המטוגנים שהם מכינים כאן אין מתחרים!
טיפ: בכל מסעדה שתבחרו, כדאי תמיד להזמין מקום מראש.
לפני ארוחת הערב, תנו לעצמכם זמן ללכת לאיבוד בין הרחובות והסמטאות של האזור. תוכלו למצוא קונדיטוריות ומעדניות עם מעדנים שאי אפשר לעמוד בפניהם, גלריות אומנות, וחנויות המוכרות עבודות יד מכל סוג.
מבין החנויות הרבות באזור אני ממליצה במיוחד על החנות של לאונה לימנטני (LEONE LIMENTANI). הבוטיק הזה מציע פריטים יוקרתיים מאז שנת 1820, ונכלל ברשימה הרשמית של החנויות המסורתיות האיכותיות ביותר של רומא.
לאחר שתשוטטו לכאן ולכאן, תמצאו את עצמכם בסופו של דבר מול פיאצה מתאי (PIAZZA MATTEI), כיכר קטנה ומקסימה, שבמרכזה ניצבת מזרקת הצבים (FONTANA DELLE TARTARUGHE), שעליה עבד בין היתר הפסל הידוע ג'ובאני לורנצו ברניני (1588).
לאחר ארוחת הערב, כדאי לצאת לסיור רגלי אחד אחרון, לפני השינה. פנו שמאלה לכיוון ה-LUNGOTEVERE, השדרה הנאה שנמתחת לאורך נהר הטברה, והמשיכו עד שתמצאו את עצמכם באזור המכונה FORO OLITORIO. כאן תוכלו להתרשם משני מקדשים קטנים ועתיקים במיוחד: מקדשו של האל פורטונוס (PORTUNUS), הנחשב לאחד המקדשים שמורים ביותר ששרדו מתקופת רומא הרפובליקאית, והמקדש המעוגל המוקדש להרקולס המנצח.
מהצד השני תוכלו לראות כנסיה קטנה שבתוכה נמצא "פי האמת" – LA BOCCA DELLA VERITA. השריד הארכיאולוגי הזה, שהיה כנראה חלק ממזרקה או אולי אפילו מכסה ביוב ברומא העתיקה זכה לפרסום רב בזכות הסרט הידוע "חופשה רומאית" בכיכובם של אודרי הפבורן וגרגורי פק. בימי הביניים, השתרשה האמונה שהפסל יכול לחשוף שקרנים – אם אדם היה משקר בזמן שהיד שלו הייתה בתוך פי האמת, הפסל היה נושך אותו.
