יפתיע אתכם לדעת ששורשי הסטורי נטועים באיטליה הפשיסטית של קדם מלחמת העולם השנייה תחת שלטונו של הרודן בניטו מוסוליני? איך קשורים במאי הקולנוע פדריקו פליני והסופר גוסטב פלובר לפָּפָּרַאצִי שאורבים לסלבס בשביל תמונה?
כזכור, מוסוליני, כחלק מהאידיאולוגיה הפשיסטית פעל בכל דרך לקדם את הלאומיות האיטלקית, אך כאדם הוא היה, בין השאר, חובב קולנוע והעריץ כוכבות קולנוע. ידוע כי שלח מכתבי אהבה רבים ואף מספר הצעות נישואין לשחקנית אניטה פייג' כוכבת הוליוודית בסרטים אילמים בשנות ה-20 שנחשבה לפנים היפות של הוליווד באותה התקופה.
כשתעשיית הקולנוע העולמית החלה להתפתח מוסוליני זיהה והבין את הפוטנציאל הרגשי הטמון בה ועמו גם את כוח התעמולה הגדול. הזדמנות נקרתה לפתחו, בשנת 1935 שריפה כילתה את אולפני הקולנוע של רומא, ובעקבותיה הורה מוסוליני על בניית עיר הקולנוע הגדולה באירופה בתוך רומא, צ'ינצ'יטה (Cinecittà).
הקומפלקס נבנה ואף הופקו בו כמה סרטים לאומיים בינונים, אבל אז התחילה מלחמת העולם השנייה ובמהלכה הופצץ המתחם על ידי בעלות הברית ונהרס. לאחר המלחמה שימש המקום כמחנה פליטים.
עם סילוקו של מוסוליני מהשלטון וסיום המלחמה, החלו היוצרים שייסדו את הזרם הנאו-ריאלסטי של הקולנוע האיטלקי לצלם סרטים על חיי היומיום ברומא שלאחר המלחמה, במאים עולים כמו רוסליני ודה סיקה זכו להצלחה בינלאומית מה שהפך את איטליה מחדש למרכז חשוב של יצירה קולנועית.
טריילר לסרט "גונבי האופניים" (1948) - ויטוריו דה סיקה, רומא לאחר המלחמה, נאו-ריאליזם איטלקי במיטבו
ההצלחה גרמה להחייאתו של פרויקט עיר הסרטים ההרוס, והוליווד נמשכה אל רומא כמו דבורה אל ערוגה פורחת. הפקות הוליוודיות רבות צולמו ברומא אם כן: קוו ואדיס, חופשה ברומא, בן חור, קליאופטרה ועוד... בזכות המתחם הגדול, העלויות הזולות (הפליטים שימשו כניצבים בהפקות) וכמובן הקסם של עיר הנצח רומא. רבים מהסרטים שהופקו היו לשוברי קופות והניבו הכנסות גדולות. אך למרבה האירוניה חוק שחוקק באיטליה אסר על הוצאת הרווחים מאותן הפקות מאיטליה, לחברות הסרטים לא נותרה ברירה אלא להשקיע את הכספים בהפקות איטלקיות חדשות נוספות, וכך החלה לה תקופה אגדית בתולדות הקולנוע שהוגדרה על ידי מגזין "טיים" כ- "הוליווד על הטיבר".
כוכבי הקולנוע נהרו אל רומא כדבר שבשגרה: אליזבט טיילור, בריז'יט בארדו, גרייס קלי, סופיה לורן, אודרי הפבורן, קלינט איסטווד, כל אלה ורבים אחרים שהו באופן קבוע ברומא לצורך צילומים, ויה ונטו היה אחד הרחובות הכי זוהרים בעולם בשנות ה-50 וה-60.
אך לא הכל היה נוצץ בשנים שלאחר המלחמה, עבודה לא הייתה בנמצא, ואלתור היה מחויב המציאות. השקעה במצלמה הסתברה כעסק משתלם הרי התיירים שביקרו ברומא הביאו עמם מזומנים ורצו להצטלם ליד המקומות המפורסמים, היו כמה בחורים שהגדילו ראש ולא הסתפקו בתייר הממוצע הם הלכו על הכסף הגדול וצילמו את הסלבס שטיילו להם ברחובות רומא.
אחד מאותם צלמים היה טאצ'יו סקיירולי שהיה ידוע גם בכינוי "השועל של ויה ונטו", ב- 5 בנובמבר 1958 טאציו נכנס למסעדה ברובע טרסטוורה בשם "רוגנטינו" שם נערכה מסיבה בהשתתפות שחקנים מפורסמים, השחקנית אניטה אקברג (דולצ'ה ויטה) חלצה את נעליה במהלך המסיבה והחלה לרקוד יחפה לצלילי מוזיקת ג'אז שהתנגנה במקום, ואז בלי סיבה ממשית, אורחת אחרת הורידה את החזייה ורקדה טופלס בפני האורחים. טאצ'יו היה שם לצלם. למחרת בבוקר כל העיתונים הגדולים באיטליה דיווחו על האירוע, אפילו הניו-יורק טיימס דיווח על המסיבה. והנה לכם אירוע הפפראצי הראשון...
טאצ'יו ואחרים כמוהו הבינו מיד כמה משתלם הדבר, הם החלו להסתתר ולעקוב אחר הסלבס ולספק תמונות מעניינות, אם הם לא היו מוצאים כאלה הם היו מייצרים את החדשות על ידי פרובוקציות, וזה עבד.
ואז קרה משהו ששינה את הכל עד היום משהו שהגדיר את התופעה שאנו מכנים עד היום פפראצי.
"עכשיו אנחנו צריכים לתת לצלם הזה שם למופת כי השם הנכון עוזר מאוד ומעיד שהדמות "תחיה". הזיקה הסמנטית הזו בין הדמויות לשמותיהן גרמה לפלובר לייאוש, שלקח לו שנתיים למצוא את שמה של מאדאם בובארי, אמה. עבור הצלם הזה לא ידענו מה להמציא: עד שבפתיחה אקראית של ספר של ג'ורג' גסינג שכותרתו "By the Ionian Sea", מצאנו שם יוקרתי: "פפראצו". הצלם ייקרא פפראצו. הוא לעולם לא יידע שהוא נושא את שמו המכובד של מלונאי קלברי, שעליו מדבר גסינג בהכרת תודה והערצה. אבל לשמות יש גורל משלהם". אניו פלאיאנו תסריטאי הסרט "דולצ'ה ויטה"
דמות הפפראצו בסרט "לה דולצ'ה ויטה" שחקן: אנזו צ'רוזיקו, שחקנים ראשיים: מרצ'לו מסטרויאני, אניטה אקברג
בדיעבד אנחנו יודעים היום שפדריקו פליני הבמאי הנודע, כהכנה לסרטו "דולצ'ה ויטה" יצר קשר שנה קודם לכן עם טאצ'יו מיודענו הצלם, פליני ניסה לאסוף ממנו סיפורים על מנת לאפיין את דמות הצלם בסרט.
הסרט עצמו "לה דולצ'ה ויטה" הוגדר לפי הניו-יורק טיימס כ"אחד הסרטים האירופיים הנצפים והמהוללים ביותר של שנות השישים" והוא אכן מנציח את תקופת, "הוליווד על הטיבר", כמו כן הוא מגדיר ומכניס לתודעה שלנו את השם פפראצו, הגייתה של המילה עם האות יוד בסופה בהטיית רבים "פפראצי" זו המילה בה אנו עושים שימוש עד היום.
טריילר לסרט "דולצ'ה ויטה" הגדיר את המילה פפראצי שבה אנו עושים שימוש עד היום
כשאנו צופים בסטורי של סלב אנו יודעים שאותו סלב משתף אותנו במה שהוא בוחר, אותן תמונות עליהן הוא חשב וערך מראש, הוא משתף פעולה עם המדיה ומעצב מולנו את תדמיתו היפה. פפראצי עושים בדיוק את ההפך הם מביאים אלינו את אותם רגעים בהם הסלב נראה כאחד העם, אותם רגעים שהוא לא מעוניין שנראה, במין דחף מציצני טבעי, גם אם לא חינני, אנו נהנים לדחוף לשם את אפנו. אנחנו מעוניינים להביט הישר אל החיים הפרטיים ולראות דווקא דרך הפגמים של האישה או הגבר שזכו לפרסום, כך אנחנו מצליחים ליצור הזדהות גדולה יותר עם אותה אישיות סלבריטאית.
