נָחַתֶּם באיטליה, אתם מתרגשים ומוכנים לצאת לדרך, אבל רגע! האם אתם מכירים את כל החוקים הבלתי כתובים של ארץ המגף? לפני שאתם מתרגזים מהאיטלקים ומהכללים ה"ביזאריים" שלהם, מומלץ לקרוא את המדריך הזה. אין ספק שהוא יחסוך לכם עצבים ומבוכה, ויעזור לכם ליהנות ולהבין את המקומיים...
אוכל באיטליה
שעות הפתיחה במסעדות
אולי בעצם עדיף לקרוא לסעיף הזה "שעות הסגירה" של המסעדות... בניגוד לישראל, המסעדות באיטליה לא עובדות רצוף: רוב המסעדות יפתחו לצוהריים בשעה 12:30-13:00 ויסגרו בשעה 15:00 (שימו לב – לרוב לא יושיבו אתכם אחרי השעה 14:00). ארוחת הערב מוגשת משעה 19:00 ועד 22:00 בלילה (אבל לא יושיבו אתכם אחרי 21:00, ברוב המקרים).
סדר אכילה המנות במסעדה, או: למה לא מגישים את כל המנות ביחד?
האיטלקים אוהבים לאכול והם אוהבים לעשות את זה לאט (דרך אגב – זה גם יותר בריא).
ארוחה איטלקית מורכבת מכמה מנות שחייבות להגיע לפי סדר מסוים. לא מגישים הכל ביחד, ובטח שלא מגישים הכל בצלחת אחת. הארוחה היא תהליך מסודר והגיוני, היא בנויה ממנות קטנות בשביל לא לגרום לתחושת עומס ואוי ואבוי למי שמנסה לנפץ אותו. את הארוחה מתחילים עם אנטיפסטי, לאחר מכן תוגש המנה הראשונה (פרימו – ראו הסבר בסעיף הבא), לאחר מכן המנה השנייה (סקונדו) ובסוף הקינוח ולאחריו הקפה.
מה זה אפריטיבו ומה זה פרימו? הנה הטרמינולוגיה שעליכם להכיר:
אפרטיבו (aperitivo): משקה אלכוהולי המוגש עם נשנושים, לפתיחת התאבון.
אנטיפסטי (antipasti): מתאבנים (לעיתים קרובות יוגשו גבינות, נקניקים, ברוסקטות עם ממרחים, ועוד).
פרימו פיאטו (primo piatto): מנה ראשונה – מרקים או פחמימות, כמו פסטה, ריזוטו, ניוקי, טורטליני ועוד.
סקונדו פיאטו (secondo piatto): מנה עיקרית – מנות חלבון, בשר או דגים (או צמחוני).
קונטורנו (contorno): תוספות המוגשות עם מנות עיקריות – ירקות, קטניות או תפוחי אדמה.
דולצ'ה (dolce): קינוח מתוק, כמו לדוגמה פירות, גלידות, עוגות.
גבינות (formaggi): מוגשות כאנטיפסטי לרוב, ובמסעדות יוקרה גם כקינוח, עבור מי שמעדיף לסיים בטעם מלוח.
קפה (Caffè): מוגש בתום הארוחה כדי לשמור את הגוף ער. שימו לב: לא קפוצ'ינו אחרי האוכל! האיטלקים יזמינו אך ורק אספרסו, או מקיאטו.
אמרו (amaro): דיז'סטיף סופר אלכוהולי המסייע לעיכול הארוחה. מוגש לאחר הקפה, בדרך כלל גראפה או ליקר עשבים.
מה אוכלים? אוכל מקומי, כמובן!
המטבח האיטלקי מפורסם בכל העולם, אבל פעמים רבות המנות ה"איטלקיות" המוגשות מחוץ לאיטליה (בעיקר בארצות הברית) שונות מאוד מהמטבח האיטלקי הטיפוסי. ההצעה שלנו: איפה שאתם נמצאים, נסו את המטבח המקומי. השתדלו להזמין מנות טיפוסיות לאזור, גם אם מעולם לא טעמתם אותן בעבר. אל תהססו להיות אמיצים והרפתקנים – זו הדרך הכי מוצלחת והכי טעימה לגלות את המטבח האיטלקי האמיתי, וגם אם המנה לא תמצא חן בעיניכם, לפחות ניסיתם משהו חדש ואותנטי, בטעמים חדשים.
במקביל, לכו על המנות הקלאסיות לאזור ואל תתחכמו: בנאפולי, לדוגמה, אוכלים פיצה. זה ברור מאליו, וזו המנה שחייבים לנסות בעיר. בפירנצה נסו את הסטייק פיורנטינה (Bistecca Fiorentina), או פסטה עם ראגו חזיר בר. במילאנו הזמינו קוטולטה אלה מילאנזה (cotoletta alla Milanese) או ריזוטו זעפרן, בסיציליה פסטה אלה נורמה (pasta alla norma) או פסטה עם סרדינים וקנולו או קסאטה לסיום, וכך הלאה.
מתכונים איטלקים - בערוץ המתכונים של אתר באיטליה.
צילומים: Depositphotos
ארוחת הבוקר האיטלקית היא מתוקה
ארוחת הבוקר האיטלקית הקלאסית היא מתוקה ובדרך כלל לא שופעת: קפוצ'ינו וקורנטו (הגרסה האיטלקית לקרואסון) או בריוש זו הקלאסיקה. יש מי שנסחף ומוסיף גם טוסטים עם מעט ריבה וחמאה, אבל שם עובר הגבול.
ישראלי ממוצע אוהב לאכול ארוחות בוקר מלוחות וכבדות יותר (סלטים, ביצים, גבינה וכו'), ובתי מלון שעובדים עם תיירים מחו"ל כבר התרגלו לדרישה והחלו להגיש ארוחות בוקר עשירות יותר, אבל אם תבקשו ארוחת בוקר שכזאת במקום איטלקית טיפוסית במקום שלא מגישים, המקומיים ירימו גבה.
אוהבים יין אבל לא יודעים מה לבחור? בקשו את יין הבית או עצה מהסומלייה
מה לעשות, לא כולנו מומחים ליין. לא פשוט לנווט את דרכנו בסצנת היין האיטלקית (המתגאה בלמעלה מ-700 זנים רשמיים ו-46,000 יצרנים שונים), ולפעמים בחירת בקבוק היין במסעדה מתגלה כמשימה קשה.
אז מה עושים? אפשרות אחת היא להמר על יין אקראי מהרשימה (אל דאגה, זה מה שעושים 99% מהתיירים, וברוב המקרים זה עובד ותקבלו יין לא רע). אפשרות נוספת היא להתייעץ עם המלצר שלכם. תתפלאו לגלות עד כמה המלצרים במסעדות יכולים לעזור בדברים האלה ואם יש סומלייה במסעדה בכלל זכיתם. האפשרות השלישית היא לבחור ביין הבית (וינו דלה קאזה – vino della casa). זהו היין הזול ביותר בתפריט, שמגיע היישר מהחבית. אם זו מסעדה ברמה בינונית ומעלה הוא גם יהיה טעים. רוב המסעדות מציעות גם יין הבית אדום וגם יין הבית לבן.
אל תבקשו לשנות או להחליף מנות
בארץ אולי מקובל או אפשרי לבקש מהמטבח לשנות מנה מסויימת, אבל באיטליה זה מאד לא מקובל. למעשה, זה נחשב למשהו שפשוט לא עושים. ההמלצה שלנו היא ללכת מלכתחילה למסעדה שבה יש מה שאתם מחפשים, במקום לנסות לשנות מנות. האיטלקים גאים באוכל שהם מכינים, וכל מנה, גם אם היא לא לטעמכם האישי, מוגשת כפי שהיא מוגשת מסיבות מדוייקות (בין אם מדובר על מסורת, או על טעמו האישי של הטבח). מה כן אפשר לבקש מבלי להסתכן בהתקף עצבים של השף? אם אתם מטיילים עם ילדים ונכנסים למסעדה, אפשר לשאול אם יש להם פסטה עם רוטב עגבניות פשוט אולי גם ראגו. אם אתם צמחוניים אפשר לבקש להסיר מרכיב בשרי ממנה (בהנחה שהמרכיב הזה איננו חלק בלתי נפרד מהרוטב. לדוגמה: אפשר לבקש פיצה ללא תוספת פרושוטו).
אל תנסו להחזיר מנה כי לא טעים לכם, זה מתכון לצרות
יכול להיות שהמנה שהזמנתם לא לטעמכם, אבל אלא אם כן משהו ממש לא תקין ואף חריג בה, לא תוכלו להחזיר אותה למטבח. אם תנסו להחזיר את המנה תדרשו להסביר מדוע – הרי הטבח יודע בדיוק מה הוא עושה ומדוע. במקרים מסויימים, כמו למשל סטייק שלא עשוי במידה הנכונה או פסטה עשויה מידי או אוכל קר – המנה תוחלף. אבל אם מדובר על עניין של טעם, קחו בחשבון שזהו קרב אבוד. ולמען האמת, האיטלקים לא בהכרח טועים. עצרו רגע לחשוב – אולי לא טעים לכם משום שאתם פשוט רגילים למשהו אחר? אחד הסיכונים בלטעום אוכל חדש ומקומי הוא שהאוכל לאו דווקא ימצא חן בעיניכם, וזה בסדר. אבל לא כדאי לנסות "לחנך" את האיטלקים שישנו את האוכל שלהם לכבוד התיירים.
זמן לאפריטיבו!
האפרטיף, או "אפריטיבו" באיטלקית, הוא מנהג שנולד ב-1786 בטורינו והתפשט בכל רחבי איטליה. זוהי יריית הפתיחה לאירועי הערב, החימום לקראת הארוחה. בזמן האפריטיבו נהוג לשתות כוס יין או קוקטייל (בדרך כלל אפרול, קמפרי, פרוסקו או נגרוני), וללוות את המשקה בכמה נשנושים פריכים: זיתים, תפוצ'יפס, בוטנים, וכן הלאה. הזמן הנכון ביותר עבור האפרטיבו הוא בסוף היום, אבל יש גם מי שמגישים אפריטיבו לפני ארוחת הצהריים. המטרה העיקרית של האפריטיבו היא להירגע בסוף היום, ולבלות קצת עם החברים.
החשבון
לא בכל מסעדה מביאים את החשבון לשולחן, אבל זה לא אומר שהמלצרים מתעלמים מכם. יש מקומות שבהם ניגשים לשלם ישירות בקופה, ויש מקומות שבהם המלצר ישאיר פתק על השולחן, ועם הפתק הזה עליכם לגשת לקופה. איך יודעים מה צריך לעשות? שואלים! על מנת לבקש את החשבון יש לומר: "איל קונטו, פר פאבורה" (il conto per favore), והמלצר כבר יסביר לכם איפה משלמים.
טיפ / תשר במסעדות
באיטליה אין חובה לתת תשר במסעדה. בחשבון הארוחה תמצאו שורה שנקראת coperto, המכסה גם את השירות. אם תרצו, תוכלו תמיד להשאיר טיפ נוסף (אם לדוגמה היה לכם מלצר נהדר ממש), אבל זה לא נחוץ.
לשתות קפה באיטליה
כולנו מכירים את הקפה האיטלקי המפורסם. כדאי לדעת שאת הקפה באיטליה שותים בארוחת הבוקר, ובסיום הארוחה.
הפורמט של בתי הקפה האיטלקים הועתק גם לישראל, וכמו כל דבר באיטליה, גם כאן יש חוקים בלתי כתובים שאסור לשכוח. כדי להקל על חייכם, הכנו רשימה קצרה עם מונחי בסיס, וכמה טיפים יעילים. ואל תשכחו – מה שאתם מכירים מהארץ לא בהכרח רלוונטי לבתי הקפה באיטליה!
קפה (caffè) = אספרסו. אם תבקשו באיטליה "קפה", ההנחה האוטומטית היא שאתם מבקשים אספרסו, וזה מה שיגישו לכם. אם אתם לא רוצים אספרסו, חשוב לפרט איזה מן קפה אחר אתם רוצים.
קפה לונגו (caffè lungo) = קפה אספרסו ארוך
קפה דופיו (caffè doppio) = קפה כפול
ריסטרטו (ristretto) או קורטו (corto) = קפה אספרסו קצר במיוחד
מקיאטו (macchiato) = קפה "מוכתם" עם מעט חלב וקצף
קפוצ'ינו (cappuccino) = קפה אספרסו עם חלב מוקצף.
אמריקנו (americano) = קפה עם תוספת מים חמים
קפה קורטו ( caffè corretto) = קפה מתוקן עם אלכוהול
לייף סטייל איטלקי
איך מתלבשים?
אל תנסו להתלבש כמו האיטלקים, זה קרב אבוד מראש. האיטלקים סופגים את הסטייל האיטלקי עוד בבית, והם (לרוב) לא שופטים את התיירים שמתלבשים אחרת מהם. איטליה מלאה בתיירים רוב השנה, והאיטלקים כבר התרגלו לראות את האאוטפיטים הכי מגוונים שאפשר לדמיין.
זה נכון שהאיטלקים אוהבים להתלבש בסטייל, אבל הסגנון שלהם לא מוגזם כפי שאיטליה מוצגת לעתים בתקשורת. אולי רק במרכזי אופנה, כמו מילאנו, תוכלו למצוא אנשים בביגוד דרמטי במיוחד. רוב הזמן האיטלקים נוטים להתלבש בסגנון מאופק, אלגנטי, ומוקפד. הם יגהצו את הבגדים, ילבשו חולצה מכופתרת בערב אבל עם כמה כפתורים פתוחים, הנעלים איך לא? מעור תוצרת איטליה, לא תתפסו אותם יוצאים עם שיער רטוב מהבית, רוב הנשים יעשו פן מושקע.
בכניסה לשבוע האופנה במילאנו - Depositphotos
ההמלצה שלנו היא להביא עמכם בגדים שאתם מרגישים בהם בנוח, ושיתאימו לכל המצבים. לא צריך להסתובב עם שמלת נשף או טוקסידו, כמובן, אבל כדאי גם להינמע מבגדים פשוטים מידי ומכפכפי אצבע.
קחו את הזמן...
אי אפשר לראות הכל באיטליה. הסיבה שבגללה מגיעים לאיטליה 46 מיליון תיירים מדי שנה היא משום שארץ המגף מתפקעת ממש מרוב אטרקציות יפהפיות. איטליה מלאה באומנות, יין, אוכל ומוזיאונים, זו ארץ מדהימה וגם גם חיים שלמים לא יספיקו כדי לגלות את כולה. כדאי לוותר מראש על הניסיון לדחוס כמה שיותר דברים לתוך טיול באורך שבוע. זה קרב אבוד, וההתעקשות הזאת רק תהרוס לכם את החווייה. האטו את הקצב, התענגו על היופי, העריכו את מה שאתם רואים, ותנו לעצמכם לשקוע בקצב האיטלקי.
ברכה לשלום עם שתי נשיקות או שלוש?
באיטליה מקובל לברך חברים בשתי נשיקות, תחילה על הלחי הימנית ולאחר מכן על הלחי השמאלית. דרך ברכה זו נפוצה בין שתי נשים או כאשר גבר ואישה נפגשים או נפרדים, בעוד ששני גברים שנפגשים בפעם הראשונה יעדיפו לרוב ללחוץ ידיים. הנשיקות אינן פלירטוט, אל דאגה. רק זכרו: קודם ימינה ואז שמאלה, כדי למנוע אי הבנות מצחיקות.
באירועים מיוחדים – כמו חג המולד, ראש השנה או יום הולדת – יתנו האיטלקים שלוש נשיקות במקום שתיים, למזל טוב.
מותר לשתות ברחוב, אבל זכרו להתנהג בצורה מכובדת
מותר לשתות ברחוב באיטליה, ולא תקבלו על כך קנס. ניתן לשתות בירה, יין, קוקטיילים או משקאות חריפים, אבל זכרו: תרבות השתייה באיטליה היא מכובדת. האיטלקים אמנם שותים הרבה (במיוחד יין) אבל לא אוהבים להיות שיכורים בפומבי, ויסתכלו בזלזול גדול על מי ששותה באופן מוגזם. כוס או שתיים זה בסדר, אבל שמרו על השליטה העצמית שלכם, ואל תמשכו את תשומת הלב של המשטרה.
האיטלקים מדברים בקול רם, אל תיבהלו
האיטלקים, כמו הישראלים, מדברים לעיתים קרובות בווליום גבוה. מה שבתרבויות אחרות עלול להיחשב כ"דיבור כועס", מתגלה לעיתים קרובות בסך הכול כשיחה נלהבת על משחק כדורגל או על טעם הפיצה. אם מישהו "צועק" עליכם, סביר להניח שהוא רק מנסה למשוך את תשומת ליבכם.
תנועת היד המפורסמת
בישראל, כאשר מקפלים את אצבעות כף היד פנימה ומזיזים את היד למעלה ולמטה, זו תנועה שמשמעותה: "חכו רגע, רק שנייה". אבל באיטליה משמעות התנועה הזאת שונה לגמרי... כאן הכוונה היא ל-"מה את/ה רוצה?" (בכעס), או אפילו "חכה ותראה מה אני אעשה לך...". מכיוון שהתנועה נחשבת לאגרסיבית, מומלץ לא להשתמש בה בזמן שאתם מטיילים במדינה.
צפון איטליה ודרום איטליה – כמו שתי מדינות שונות
צפון המדינה ודרומה שונים זה מזה באינספור מובנים כאילו מדובר בשתי מדינות נפרדות, אם תהיו מודעים להבדלים האלה, תוכלו לתכנן את הטיול שלכם בצורה נכונה יותר.
הנה כמה ההבדלים שכדאי לזכור:
טבע: הצפון הוא גן עדן לאוהבי הרים, הדרום הוא גן עדן לאוהבי הים.
זמן: בצפון הדברים מגיעים בזמן, בדרום... פחות. הנמיכו את הציפיות והיפטרו מהשעון, קצב הדברים בדרום שונה לגמרי.
אנשים: בצפון איטליה רוב האנשים מסוגרים יותר, ואילו בדרום רוב האנשים פתוחים וחברותיים יותר ולעיתים יצאו מגדרם כדי לעזור לכם.
חנויות: בצפון החנויות נפתחות ב-08:00 בבוקר ונסגרות ב-19:00. בדרום הן פועלות בין השעות 10:00-21:00 (או 20:00), עם הפסקות צוהריים באמצע.
ארוחת ערב: בצפון ארוחות הערב מתחילות ב-19:00, בדרום אוכלים הרבה יותר מאוחר, בסביבות 21:00.
אקלים: דרום איטליה נהנית מאקלים ים תיכוני שבדרך כלל חם יותר ב-5-10 מעלות מהצפון.
- לטייל באיטליה -
הזמינו כרטיסים למוזיאונים באינטרנט
בעונת התיירות רוב המוזיאונים מלאים, ולכן מומלץ מאוד להזמין כרטיסים מראש באינטרנט (כשאפשר) בכדי לחסוך זמן ועמידה בתור. במוזיאונים רבים, כמו האופיצי לדוגמה, יש כניסה נפרדת עבור מי שכבר קנו את הכרטיסים מראש. הקפידו להזמין את הכרטיסים באתר הרשמי של המוזיאון ולא באתרים אחרים (במקרה הטוב – יגבו מכם עמלה מיותרת. במקרה הרע – מדובר על אתרים מזוייפים).
מוניות
באיטליה לא מקובל לקרוא למונית באמצעות נפנוף ותנועות, למרות שלפעמים זה יכול לעבוד. לא ניתן לעצור מוניות כשהן חולפות ברחוב. אז איך משיגים מונית? יש להתקשר לתחנת המוניות, או להזמין מונית באמצעות האפליקציה. אפשר גם ללכת ברגל לאחת מעמדות המוניות ולעלות שם על רכב.
היזהרו מהונאות תיירים בערים הגדולות
החדשות הרעות הן שרמאים, למרבה הצער, הם בעיה נפוצה בערים באיטליה. החדשות הטובות הן שקל יחסית להימנע מהם. כל מה שעליכם לעשות הוא להיות מודעים לטריקים הנפוצים, ולהשתמש בשכל הישר.
איך תוכלו להגן על עצמכם מפני הונאות ורמאויות בטיול באיטליה?
אל תתפתו לקבל "מתנות" מאנשים שאתם לא מכירים (במיוחד בתחנות ובכיכרות מרכזיות)
אל תתנו כסף כדי לעזור למישהו להשיג כרטיס רכבת
אל תסכימו לקבל עזרה בהנפקת כרטיסים לרכבת. אם אתם לא מצליחים לרכוש כרטיסים במכונה האוטומטית, גשו לדוכן הכרטיסים.
אל תקנו ורדים מעוברי אורח
אל תקנו ציורים (או כל דבר אחר ברחוב!) כדי לתמוך בארגוני צדקה
ודאו שאתם עולים על מוניות רשמית עם מונה
אל תקנו מותגי יוקרה אם המחיר נראה זול מידי. אל תקנו בשום פנים ואופן מותגי יוקרה מזוייפים מאנשים שמוכרים אותם ברחוב. אם שוטר יראה אתכם, אתם מסתכנים בקנס של עד 10,000 יורו. כן כן, זו לא טעות. עשרת אלפים יורו. שימו לב: אתם, ולא המוכר, מסתכנים בקנס העצום הזה. איטליה נלחמת בכל הכוח נגד תעשיית הזיופים.
שימרו את הארנק בכיס הקידמי, והיזהרו מכייסים בתחנות הרכבת ובמקומות הומי אדם.
השאירו מזוודות ותיקים במלון בשמירת חפצים
ככלל, אין ממה לחשוש בנסיעה לאיטליה. זו מדינה בטוחה וידידותית. אל תחשדו יתר על המידה, לפעמים אנשים באמת עשויים לרצות לעזור. אבל כן חשוב להפעיל קצת היגיון בריא, ולשמור על עצמכם.
אין טעם לשכור רכב כדי לבקר בערים
ביקור בערים איטלקיות ברכב זה לא רעיון מבריק במיוחד. מאחר ורוב הכבישים נבנו לפני מאות או אלפי שנים כשעדיין לא היו מכוניות, התנועה יכולה להיות איטית. הכבישים יכולים להיות משובשים, ומציאת חניה יכולה לקחת הרבה זמן. רוב המרכזים העירוניים מכוסים במערכת מצלמות ZTL (אזורי תנועה מוגבלים) שרק לתושבים יש גישה אליהם ואם תכנסו לתוכם תקבלו באופן אוטומטי דו"ח.
מימין שלט ומצלמות בכניסה לאזור ZTL, משמאל רחוה טיפוסי בעיירה בטוסקנה - Depositphotos
כדי לשמור על שפיותכם, עשו לעצמכם טובה: כאשר אתם מבקרים בערים, לכו ברגל. אפשר כמובן גם לרכוב על אופניים, או להשתמש בתחבורה הציבורית.
קנו כרטיסים לתחבורה ציבורית בקיוסקים
מרכזי הערים באיטליה מלאים בקיוסקים ודוכני עיתונים. כאן תוכלו למצוא את עיתוני היום, מגנטים זולים, גלויות, סיגריות ועוד. אבל מה שזרים לרוב לא יודעים, הוא שהקיוסקים האלה מוכרים גם כרטיסים לרכבת התחתית, לרכבות ואוטובוסים. אם אינכם יודעים מאיפה להשיג כרטיסים, פשוט שאלו בקיוסק הקרוב. כרטיסים נמכרים גם ברוב חנויות ה: Tabacchi המפוזרות בעיר.
באיטליה יש באמת ארבע עונות בשנה, תכננו את הטיול בהתאם!
כאשר אתם מתכננים את הביקור שלכם באיטליה, קחו בחשבון את מזג האוויר.
אביב (מרץ-מאי): זהו זמן מצוין לבקר כמעט בכל ארץ המגף – הטמפרטורות נעימות מאד, הפרחים פורחים, ואפשר אפילו להתחיל לרחוץ בים (בדרום איטליה, כמובן. לא בצפון).
קיץ (יוני-אוגוסט): זה הזמן בו זרם התיירים הבינלאומי מגיע לשיאו ורוב האיטלקים גם יוצאים לחופשות. זו התקופה הנכונה לגלות את הטבע ולהנות מהחיים הטובים: חופים, ים, טיולים באלפים ובאגמים... הערים, לעומת זאת, מזמינות הרבה פחות, ובחודשי הקיץ הן נעשות חמות במיוחד, צפופות מדי, ויקרות יותר. בחודש אוגוסט חנויות מקומיות רבות נסגרות לרגל חופשה.
סתיו (ספטמבר-נובמבר): עונה מצוינת לביקור בערים. המחירים משתלמים יותר והטמפרטורות הנוחות הופכות את ההליכה לקלה ומהנה יותר. זו עונה נהדרת גם לסיורים בטבע משום שזו התקופה שבה נערכים בציר אשכולות הענבים ומסיק הזיתים.
חורף (דצמבר-פברואר): החורף באיטליה נע בין קר לקפוא. ההליכה ברחובות אינה נעימה, יורד גשם לעתים קרובות, ובאופן כללי אנשים מעדיפים לבלות את זמנם בבית. בחורף, האטרקציות האיטלקיות העיקריות הן ללא ספק הפסגות המושלגות של הרי האלפים ואינספור אתרי הסקי שמתעוררים לחיים מדי חורף. אטרקציה חורפית נוספת היא ביקור בשוקי חג המולד כמובן!
אין להיכנס לאתרים דתיים בלבוש חשוף
איטליה גדושה בקתדרלות, כנסיות ובזיליקות מרהיבות, ומומלץ מאד לבקר בהן. אבל אם תרצו להיכנס פנימה, שימו לב למה שאתם לובשים או שהשומרים יעצרו אתכם בכניסה (בעיקר באתרים מרכזיים כמו הוותיקן). הכללים פשוטים: אין כניסה במכנסיים קצרים יותר מקו הברך, ובגופיות עם זרועות חשופות. גם חולצות בטן ומחשופים עמוקים מידי אינם מקובלים. ישנם מקומות שבהם יקפידו גם על הנעליים, ולא יאפשרו לכם להיכנס עם כפכפי אצבע. מובן מאליו שאף אחד לא יתן לכם להיכנס לאתר דתי אם תגיעו לבושים בבגדי ים/חוף.
מי שתייה בחינם בברזיות הציבוריות
הברזיות הציבוריות באיטליה נמצאות בכל מקום ממש (במיוחד בפארקים ובכיכרות מרכזיות) וכולם משתמשים בהן. המים שבהן נקיים וטריים, וחינם לגמרי. אם יש לכם בקבוק פלסטיק רב-פעמי, מומלץ למלא אותו במים בכל הזדמנות (בעונה החמה זה חובה!). אבל לפני שאתם שותים את המים, בדקו שלא מופיעות על המזרקה המילים: "NON POTABILE" שפירושן "לא מי שתייה".
אין מה לעשות – איטליה יפהפייה, אבל לוקח זמן ללמוד איך לפענח את האיטלקים... טיול נעים!
